פרוטוקול ישיבת דירקטוריון 56 מתאריך 1 באוגוסט 2021

עיר
נס ציונה
ועדה
ישיבת דירקטוריון החברה הכלכלית
קטגוריה
ישיבת דירקטוריון החברה הכלכלית
תאריך
01/08/2021
מקור
הקובץ המקורי באתר נס ציונה
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציונה בע"ם

סד אסודג 60808 גאסו 655-2א פווד

אוגוסט 01, 2021

פרוטוקול ישיבת דירקטוריון מספר 56

נוכחים: שמואל בוקסר - *ו'יר הדירקטוריון רה'יע

ערן לבב - דירקטור

אריאל אלמוג - דירקטור סגן רה'יע

אינג' בועז גמליאל - דירקטור

אפרת דמארי - דירקטורית

אורנה דרייזין - דירקטורית

עו'יד משה שפורן - דירקטור

פנינה זיו - דירקטורית חברת מועצה

יעקב דהן - דירקטור

סגל: עו''יד דפנה קירו כהן - מ''מ מנכ''ל החברה הכלכלית

עו'יד עידן ריבה - יועץ משפטי

עדי אריבא - יועץ סולארי סביבות פרויקטים

רו''ח ארז ישראלי - רואה חשבון

עו'יד אושרית סורוצ'ון

מנהלת פרויקטים עירונייס

מירית ארפי - מנהלת חשבונות

על סדר היום:

1. אישור לקיחת מימון בנקאי לפרויקט הסולארי

אישור פתיחת חן בבנק דיסקונט סניף נס ציונה לצורך ניהול ההלוואה בלבד.

עדכון סטטוס הפרויקט הסולארי

2. אישור עידכון טווח שכר מנהלת חשבונות

מר שמואל בוקסר - יו''ר הדירקטוריון ורה''ע:

שלוס לכולם, אני שמח לפגוש אתכס.

ערן לבב:

הנושאיס לדיון- אישור לקיחת מימון בנקאי לפרויקט הסולארי, אישור פתיחת חשבון בבנק דיסקונט סניף

נס ציונה לצורך ניהול ההלוואה, עדכון של סטטוס הפרויקט נכון להיוס, ואישור עדכון טווח שכר למנהלת

החשבונות. א. הלוואה לפרוייקט סולארי - פנינו לחמישה בנקים, אנחנו קיבלנו הצעות מאד, מאד

אטרקטיביות מכלל הבנקים. ההצעה של בנק דיסקונט היתה האטרקטיבית ביותר גס בנושא של הריבית

עצמה, פריים פחות 0.73%. גם זה שההלוואה היא עם ₪406 של חצי שנה. ההלוואה הזאת, לא נצטרך לשלם

את ההלוואה במהלך השנה הראשונה, אנחנו נמשוך ממנה בחלקיות, לא בבת אחת את הסכום, אלא

כ הכלכלית לפיתוח (ס-ציונה בע"ם

ל 4א0 סו 655-2א פווד

בחלקיות, לפי החשבונות של הקבלן, לא נצטרך לשלס במהלך התקופה הזאת על ההלוואה הזאאת כספים,. 6

אלא רק על כספיס שנמשוך בפועל. אנחנו מבקשיס לאשר את ההצעה של בנק דיסקונט לפי פריים פחות

% ל-15 שנים. עד לאחרונה דיברנו כל הפעמים, אנחנו ניקח הלוואה ממפעל הפיס בסך של 7.2 מיליון

₪, ושס הריבית היתה פרייס פחות 1%. אבל אחרי שגילינו שההלוואות של הבנקיס המסחריים זולות מאד

היא ל-15 שנה לעומת ההצעה של הפיס לשבע שניס בלבד, מעבר לזה שבפיס אנחנו צריכיס לעבור מערכת של

אישוריס מאד ענפה ומאד מעיקה בסוף הפרויקט כדי לקבל את הכספים, ופה הרבה יותר קל לנו מול

הבנקיס לקבל את הכסף ישירות. החלטנו לקחת הלוואה אחת גדולה מבנק אחד, כדי להגיע לתזריס חיובי

משנה ראשונה, וגם כן לא לחלק את זה בין שני מקומות שוניס.

עו'יד משה שפורן:

ערן, אני מבין שואת מסגרת אשראי, ההחזר נעשה על כל הבלוק או שהוא נעשה לפי מה שמושכים

מהמסגרת?

ערן לבב:

יש לנו חצי שנה 87800, אחרי חצי שנה מה שלקחנו בפועל אנחנו נתחיל לשלם החזר רק על מה שנלקת בפועל.

עו''ד משה שפורן:

ומה המקור של ההחזר?

ערן לבב:

הכספים ממכירת החשמל.

עו''ד משה שפורן:

הריבית מצוינת, יופי של הלוואה.

שמואל בוקסר:

עוד מעט תראה את טבלת ההחזר של ההלוואה , זה פרויקט רווחי מאוד

ערן לבב:

נכון להיוס סכוס ההלוואה שניקח 22.7 מיליון ללא מעיימ. אס אנחנו לא נקבל אישור משלטונות המס אז

יהיה פה גם מעיימ, אבל מצד שני יחיה לנו זיכוי גס מחברת חשמל על המעיימ, אנחנו בתהליך מול מס הכנסה

עס רואה תשבון שמתמחה בתחום, חברה עס סיווג דואלי שחלק ממנה יודכה במעיימ וחלק לא. התשואה

שלנו היא 11.35%. מ-1 08, מהשנה הראשונה, כ-1.5 מיליון ₪ תזריס חיובי. אני חושב שזה *יתן לחברה

הרבה מאד אפשרויות לפעול בתחומיסם שונים, אנחנו נחליט על תחומי פעילות שלה ונוכל לתת לחברה כל

מיני פרויקטים שיהיה לה מאיפה לממן אותם. אנחנו מדבריס על 40.1 מיליון ₪ רוות. לקחנו בחשבון את

התשלוס השוטפים של אחזקה, את החזר ההלוואה שמופיע ל-15 שנים, אנחנו לקחנו בחשבון את כל

הנושאיס שאנחנו חשבנו שצריכים להיות, גם את הירידה בנצילות של הלוחות עצמם, בהתאם לזה גם ייצור

החשמל וההכנסות מותאמים לנצילות של הגגות.

(פנינה ויו הצטרפה לישיבה)

ערן לבב:

אם יש לכס שאלות גם רואה התשבון נמצא איתנו וגם היועצ הכלכלי שמלווה את הפרויקט. אנחנו נשמת

לשמוע שאלות. אס לא, נבקש לאשר את לקיחת ההלוואה מבנק דיסקונט.

אינג' בועז גמליאל:

ערן, מה גובה הערבות שהעירייה צריכה להעמיד לטובת העניין?

החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציונה בע"ם

סד אסודהס?הס 6 האסו 55-2 פא פד

ערן לבב:

שני דבריס הבנק מבקש, אנחנו צריכיס לשעבד דו צדדית את החוזה של חברת חשמל כדי שההכנסות, במידה

ולא נשלם, אז יעברו לבנק. אנחנו משעבדים את הלוחות עצמס לטובת הבנק. ועיריית נס ציונה צריכה לתת

ערבות עירייה, גו לא ערבות בנקאית, ה מסמך ערבות של הבנק שאנחנו חותמיס שככל והחברה לא תחזיר,

העירייה תחזיר את ההלוואות האלה. אנחנו נעביר את זה גס במליאת העיר לאישור.

אינג' בועז גמליאל:

אבל יש לה סכום! באיוה גובה?

ערן לבב:

בגובה ההלוואה.

ערן לבב:

אפשר כל שנה לבקש להקטין את זה. אנחנו בדרך כלל לא מבקשים כי וו סתס פרוצדורה, אבל בעיקרון

אפשר להקטין את זה. וה לא משהו שמגביל את העירייה בפעולותיה, וה לא עוצר לי כסף, וה לא ערבות

בנקאית, אני לא מפקיד פה פיקדון בצד.

אינג' בועז גמליאל:

זה לא משפיע על התביירים, ערן?

ערן לבב:

לאו

אינג' בועז גמליאל:

ההתייחסות של משרד הפנים לנושא התבייריםס!

ערן לבב:

לא, לא, לא, לעירייה יש וכות לתת ערבויות עד 5% מהיקף התקציב השנתי שלה, אין לי שוס בעיה עם זה.

יעקב דהן:

יש לי שאלה, איך אנחנו יודעיס שלפחות בשנה, שנתייס הראשונות סך ההכנסות שיתקבלו בגין הפרויקט

יכסו את גובה ההלוואה: כי ראיתי שההחזר הוא מעל מלליון ₪ בשנה.

ערן לבב:

אז אני אומר, ההכנסות, תקבולים, ואת עמודת התקבולים.

ערן לבב:

אנחנו מדבריס על תזרים, אם כל הגגות יהיו מותקניס, אז התזריס שלנו יהיה 3.5 מיליון בשנה הכנסות

מחברת חשמל. אני יכול להגיד לך שבשנה הראשונה לא כל הגגות יהיו מותקנים, מצד שני אנחנו גם לא נשלס

לקבלן את כל ה-23 מיליון בבת אחת. זאאת אומרת למשל רוב הסיכוי שהגג של העירייה יהיה הראשון שיותקן

ושס תהיה הכנסה ראשונה. כי על הגג של העירייה מתקיניס ראשון. ראש העיר נתן הנחיה שהעירייה, המבנה

שמעל הראש שלו יהיה הראשון שיתקנו עליו את הגגות הסולאריים. אז ככל שאנחנו נתקדס בהצבת הגגות

והחיבור שלהם, ההכנסות יגדלו. וגס ככל שאנחנו נתקדס גס ההוצאה מול ההלוואה תגדל.

יעקב דהן:

אני שואל את זה כי נוכח שנת הקורונה אנחנו שמיס לב שיש דברים לא צפוייסם שקוריס ולעמיס פרויקטיס

מתעכבים ולא יוצאיס אל הפועל בדיוק בשלבים שאנחנו רוציס. לכן השאלה, הבנק לא יחכה, הבנק ירצה את

הזה שלו השוטף/ איך אנחנו מוודאיס שלפחות בשנה שנתיים הקרובות, ואני מסתכל על הזמן הקצר ולא

לטווח הרחוק, לא יהיה מצב שהחברה תיכנס לגירעון.

\ החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציונה בע"ס

| סט אסודאהס?הס 6 גא 0 סו 655-2א פווד

שמואל בוקסר: 77

בשנה ראשונה של פרויקט מלא, שביצענו את כולו ולקחנו את כל ההלוואה, משאיר ב-ש10 0881 השנתי |

0 ₪ בחברה. עכשיו, כל העסק הוא פרו רטה, אם ניקת 5 מיליון הלוואה או נחויר את החלק היחסי

ונקבל, ונמכור את החלק היחסי. הלוא וה נשמר, להיפך, יש פה 11 פרויקטיס שאנחנו בוניס גס את הגגות

לפני ששמים מעליהס את הפאנל וזה הפרויקטים העיקרייס שיהיו בסוף. בשלביס הראשוניס הפרויקט הוא

עוד יותר רווחי ממה שרואיס פה. אבל בסך הכל, אם ניקת חצי הלוואה, אז יהיה לנו 750,000 ₪ בשנה ב-

שס 11 6981 אבל הכל ירד, גסם ההוצאות, הכל, ב-50%. מבחינת ההחזר אין לנו בעיה כי אנחנו לוקחיס רק מה

שאנחנו צריכים. ואס באיוה שהוא שלב, אני לא יודע מה קרה, ייפלו השמים ונחליט, עוצריס את הפרויקט,

או עצרנו, לא חייביס לקחת את כל ה-23 מלליון.

ערן לבב :

נכון. ה מה שאמרתי שאנחנו לוקחיס אותו לשיעורין בהתאם לתשבונות שהקבלן יגיש בפועל.

שמואל בוקסר:

בדיוק.

| י*עקב דהן:

אוקי, תודה.

שמואל בוקסר:

הפרויקט הזה, במשך תקופת החיים שלו משאיר רווח לפני מס 41 מיליון ₪ , ה לפני מס, שיהיה ברור, יהיה

מס על הפרויקט כי הפרויקט רווחי מהשנה הראשונה. הדבר היחיד שנוכל לקצ\ פה, מהמספרים פה, וה

ההפסדים שיש בחברה. הריבית פה, הכל מגולס פה, הכל פה.

שמואל בוקסר:

הכל פה. רק גירעון, אס היינו יודעיס את זה לפני חמש שנים היה צריך ליצור הפסד גדול בחברה, אה היה פה

משאיר רווח מס הכנסה.

פנינה זיו:

זה לא 106 06 0+ ₪006 100? כאילו אני יודעת את הרווחים, מעבר לכל הרווחים החברתיים, הסביבתיים

וכו', מה, איפה ה-0810:

ערן לבב:

אין פה ג0810, העניין הוא שני דבריס. קודס כל המכרו שעשינו להתקנת הגגות, קיבלנו מחיר, המחיר שלנו

הוא 2,770 ₪ לפאנל, ה לקילוואט מאד מאד נמוך ביחס לשוק. דבר שני, הריבית שקיבלנו מהבנקים היא

ריבית הרבה, הרבה יותר טובה מאשר ציפינו. אנחנו ציפינו שהריבית תהיה פריים פלוס משהו, אנחנו קיבלנו

פה פריים פחות 0.73%. כנראה שהבנקים היוס, אין להס מה לעשות עס הכסף מצד אחד. מצד שני, הס מאד

מאמינים בעיריית נס ציונה שההכנסות שלה והיכולת הכלכלית שלה תעמוד בהחזרים, לכן נתנו לנו פה בשפה

של העם בוננזה, פשוט ריבית מצחיקה.

פנינה +*ו:

ערן, ובקטע שנגיד כמו שאמר ראש העיר לא צריכים את כל ההלוואה, חס וחלילה בעוד שנתייס משהו קורה

ורואיס שיש לנו יותר מדי כסף, לא צריכיס את ההלוואה. במה ה כרוך, לקתתם את זה בחשבון בשבירת

ההלוואה?

ערן לבב:

הלוואות הפרייס הן פירעון ללא קנס.

. / - 0 לפיתוח (ם-ציונה בע"ם

סד אסודגאסק 8 60 גאסו 55-2 שא פווד

פנינה זין:

אוקי, תודה.

ערן לבב:

אם יהיה לנו פה 23 מיליון או 20 מיליון, בעוד שנה, שנתיים, יהיה איזה שהוא פרויקט ונראה לפרוע את

ההלוואה, נפר את ההלוואה. אני לא רואה את וה קורה, כן: אבל זה אפשרי.

פנינה זי 1:

כלומר, אמרתס כבר מהשנה הראשונה כבר יש הכנסות?

שמואל בוקסר:

לקיחת ההלוואה באופן יחסי לביצוע. ביוס שלישי מניפיס את ההנפה הראשונה על גג העירייה, אם וה תוך

שלושה שבועות המערכת סגורה ומחוברת לחברת חשמל, או עוד חודשייס נתחיל לקבל רווחים מהמערכת

הזאת. כל מערכת שנקים, תחובר ותתחיל להזרים רווחיס ואחרי חודש או חודשייס נשלס לקבלן. אין לנו פה

בעיה, אס נחליט מחר להפסיק אצ הפסקנו, אז לא לוקחים הלוואות.

פנינה זיו

זו לא השאלה, שאלתי על הלוח זמניס, מבחינת מתחיליס השבוע ואיך הפריסה?

שמואל בוקסר:

בשאיפה שתוך שנה לגמור את הפרויקט. מה שיעכב יותר את הפרויקט, ואת אומרת התכנית היתה לסיים

אותו תוך חצי שנה ואנחנו מקריס 11 מבני ציבורים, קירוייס חדשיס על מגרשי הספורט והחניות. ופה מה

שמגביל אותנו זה לוח הזמניס של היתרי הבניה, כי לא נעשה קירוי בלי היתר בניה. בשביל וה אנחנו מעריכיס

שה סדר גודל של שנה. אם נצליח לעבור את הרישוי ביותר קל, יותר מהר, אצ זה ילך יותר מהר. אבל

התכנית בעיקרון וה תוך שנה לסייס את הפרויקט.

פנינה זיוג

עוד שאלה אס אפשר, בגלל כל התכניות שאישרנו בבניה של פארק המדע, עכשיו אני מבינה את השלב

הראשון, המבניס בתוך העיר, מבני ציבור וכו'. האס נלקח בחשבון העניין הגה של אפילו חלק מהכסף

להשקיע אותו חזרה בגיוס עוד גגות או בטיוב גגות כדי שיהיו כשיריס לנשיאת, גו שאלה ראשונה. ושאלה

שניה, האס אנחנו יכוליס כבר בשלב הוה לדבר על איך מחזיריס את הירוק לעירז כלומר, לא רק גגות

סולארייס אלא עוד עציס

שמואל בוקסר:

אני מבקש, וה לא פרויקט של החברה הכלכלית. עוד עצים ועוד מחזור ועוד וּה, וה לא החברה הכלכלית, וה

עיריית נס ציונה. החברה הכלכלית לא נוטעת עציס. אבל מה שאני יכול להגיד לך, אנחנו שמים לוחות על כל

גגות העיר, זאת אומרת הציבוריים, על כל הגגות הציבוריים שיש ייתכנות. איפה שאין ייתכנות לא נבנה

במיוחד בשביל לעשות פאנליס סולאריים.

פנינה %*1:

אוקי.

ערן לבב:

אנחנו צריכיס שני אישוריס שלכם, אחד לקיחת ההלוואה והשני הוא פתיחת חשבון בנק לניהול ההלוואה. זה

לא חשבון פעיל עבור החברה, רק לניהול ההלוואה. עכשיו, אתס רוציס לעשות הצבעה או שמישהו מתנגד רק

להגיד מתנגד! אין מתנגדים?

החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציונה בע"ם

סד אסודגאס?60 גאסו 655-2א פד

ערן לבב:

אושר פה אחד, תודה רבה.

החלטה: מאשרים פה אחד לקיחת מימון בנקאי ופתיחת חשבון בנק בבנק דיסקונט.

עו''ד אושרית סורוצ'ון:

עדכנו אתכם במהלך הדרך, מה שעשינו לאחרונה זה מפגשי יידוע ציבור עס מנחלי החברה למוסדות תרבות

ופנאי. מפגש יידוע ציבור עס מנהלות בתי הספר, עס עובדי העירייה. וקיימנו מפגש עס הורי בתי ספר ארגמן,

אשכול, שדות וניצניס. מחר נקייס מפגש נוסף וב-9 לחודש את המפגש האחרון. ככל הנראה, בעזרת השם,

מחר אנחנו נתקין את הקונסטרוקציה על גג מבנה העירייה וביוס שלישי נניף את הפאנלים ונעשה טקס

חניכה אליו כולכס הוזמנתם. פה סיימתי את העדכון כי הס כבר מעודכניס בכל היתר, אלא אם כן יש לכם

שאלות נוספות.

עו''ד דפנה קירו בהן:

אושרית, תסבירי על הבקשה לאישור עדכון טווח שכר.

עו''ד אושרית סורוז'ון:

אנחנו מבקשים לעדכן את טווח השכר של מנהלת החשבונות של החברה, היא עושה גם בקרת שכר ומזכירות

אדמיניסטרטיבית. במקוס שכר של 30% שאושר בישיבת הדירקטוריון מספר 53 ב-19/8/2020, אנחנו

מבקשיס להשוות את שכר מנהלת החשבונות שעל תקן מנהלת מחלקה לשכר של מנהלת מחלקה בעירייה,

טווח של 30-40%, לפי 80% שכר מנכייל עירייה.

עו''ד דפנה קירו כהן:

באישור המקורי עשינו טעות ואישרנו את זה רק 30%, מה שמונע מאיתנו בעצס לתת לה את התוספת, כפי

שמקובל ונהוג גם בעירייה, של 2.5% לשנה. אז התיקון הוא בעצס מהותי ולא רק נקודתי, אבל הוא חשוב

כדי שבעצם נוכל לעשות איה שהוא עדכון שכר, כמו שיש בעירייה.

עו'יד משה שפורן:

דפנה, מה משמעות השינוי הכספי לחודש?

עו'יד דפנה קירו כהן:

זה עוד 10% סך הכל, המשכורת כולה היא פחות מ-10,000, נכון אושרית!

עו''ד אושרית סורוז'ון:

כן. אנחנו נתקרב ל-10,000 ₪ ברוטו.

עו'יד דפנה קירו כהן:

היוס היא יושבת על 30%, משה, אבל בגלל שבדירקטוריון אישרנו 630, אני לא יכול לזוז איתה לשוס מקוס.

עו'יד משה שפורן:

דפנה, הדלתא, כמה הדלתא בהצעה הואת?

שמואל בוקסר:

שכר מנכייל היוס בברוטו וה כמעט 35,000. 10% וה 3,500,

ערן לבב:

לא, זה מ-80%, ראש העיר.

החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציונה בע"ם

סד אסודג הס 60 האסו 55-2 פא פד |

שמואל בוקסר: ב 7 |

תקשיב לי, ומזה 80%, מ-3,500, זה יכול להיות במקסימוס 2,600 שקל, במקסימום, בטווח של ארבע, חמש ן

שניס הקרובות. העליה הואת של 2.5% זה גם כן, אה פררוגטיבה שלנו, לא חייביס לרוץ עס זה. אבל וה,

הקטע שפה התקדמות במעלה ההר. בעירייה זה אותו דבר.

עו''ד אושרית סורוז'ון:

אנחנו מדבריס על 3% רק ולא 2.5, כי לא ניתן מבחינת חישובי השכר לעשות 2.5% אלא 3%.

עו'יד דפנה קירו כהן:

גם 2.5%, זה כל שנה רק שהדירקטוריון יאשר לנו את הטווח כי ה מה שהיה חשוב לעניין אישור השכר.

עו'יד משה שפורן:

אני מאשר.

עו'יד דפנה קירו כהן:

%. מישהו מתנגד! למישהו שאלה!? אז בהינתן שאין התנגדויות זה פה אחד האישור ובעצס בוה נגמר

העדכון שלנו.

החלטה: מאשרים פה אחד את עדכון טווח שכר מנהלת חשבונות.

עו''ד דפנה קירו כהן:

שאלות, הבהרות, התייחסויות, סיכוס של ראש העיר

שמואל בוקסר:

אני באמת רוצה להגיד לכם, הלוא חברה כלכלית בעיקרון כשמה כן היא, זו חברה שצריכה ליצור ערך כלכלי

לנס ציונה. בפרויקט הזה, אין ייעוד עוד לכספים, לרווחיס. אבל בעיקרון החברה הזאת, אס זה משאיר לה

בשלוש שניס הראשונות, אחרי שכל המערכת עומדת, סדר גודל של 4.5 מיליון שקל, לפני מס, עס כסף כוה

אפשר למנף פרויקט של 20 מיליון. לדוגמא לקחת על שטח עירייה ולבנות מבנה מסחרי של החברה הכלכלית

ולהשכיר אותו, לדוגמא. בריביות האלה שאנחנו מקבלים, הלוא זו עסקה פנטסטית. תמיד אמרנו שהחברה

הכלכלית באמת צריכה לייצר ערך כלכלי. וזה יכול לתת לנו את המנוף להתחיל את הפרויקט. במקוס

שהעירייה תזרים .

שמואל בוקסר:

מה שאמרתי, הפרויקט הזה יכול לתת מנוף כלכלי לחברה הכלכלית. החברה הכלכלית כשמה כן היא, צריכה

ליצור ערך כלכלי לעירייה, דברים שהעירייה עצמה כגוף ציבורי או גוף עירוני לא יכול וגם לא צריך לעשות.

למשל, בשלוש שניס הראשונות, אס הכל יעבוד בסדר ונשליס את כל הפרויקט. שלוש שניס ראשונות של

תפעול ה משאיר כמעט 4.5 מיליון שקל בחברה הכלכלית ב-או 110 6482 זה אחרי ההוצאות וההתזריס

השנתיים, בניכוי מס הכנסה כמובן, 23% בינתיים. אבל זה יכול להביא, עם וה אפשר ליצור מינוף של 20

מיליון ₪ גם, בלי בעיה בבנקים. ואנחנו הולכיס עוד מעט, בתהליך הפיתות של העירייה אנחנו הולכיס לבנות

מרכז שירות לאזרח שישחרר הרבה מאד שטתים ציבוריים לטובת פעילות. ואפשר לעשות את זה גם פעילות

כלכלית בלי בעיה. ואין סיבה בעולס שהחברה הכלכלית לא תגיע, כמו בעיריות אחרות שעובדות ככה שנים,

ליצור מנגנון או מנגנון כלכלי שייתן ערך וליתן תשואה לחברה הכלכלית, שיהיה ערך כמובן גדול לעיר עצמה

על דבריס שהעיר לא יכולה לעשות. הלוא גס את הפרויקט הזה היינו יכוליס לעשות בתוך המערכת

העירונית, אבל או הכסף היה נכנס לתקציב השוטף. אצ זה היה עוזר לנו מאד, ללא ספק, אבל ואת לא

סד אסודג 08ס608 באסו 665-2א פד

החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציונה בע"ם

המטרה. זו עסקה כלכלית נהדרת שנותנת תשואה יוצאת מן הכלל ויכולה לתת מינוף לחברה הכלכלית =

מבחינת הון, ליצור הון שעליו אפשר יהיה לבנות עוד פעולות כלכליות שצריכות מינופיס בבנקים.

פנינה זיו:

אני הייתי ממליצה 502 לכולס שהאינטרנט לא ייתקע.

שמואל בוקסר:

2 את יודעת, אנחנו הולכיס במקביל דרך אגב להחליף את כל התאורה בעיר לתאורת לדים, אז כבר לפני

שנה הסתערו עלי, אמרו אתה מביא את ה-503 וזה מסדר את המוח וזה. מצל שעוד לא עשינו, או וה כבר עבר.

אבל אנחנו לא הולכיס להכניס 563, אנחנו הולכיס לעשות תאורה סולארית. דרך אגב, וה דרך העירייה, לא

דרך פה, כי זה לא מנוף כלכלי שיכול ליצור רווח לחברה כלכלית. זה יכול לקנות חיסכון לעירייה. דבריס

שיכולים ליצור מנוף כלכלי ורווח, בשמחה רבה, וה התפקיד של החברה הכלכלית.

פנינה זלו:

צריך להתחיל לחשוב על הפרויקטיס הבאים, כדי באמת,

שמואל בוקסר:

את מכירה אותי כבר, פנינה, אני כבר חושב על הפרויקט הבאים.

פנינה זיו:

אני ניסיתי להוציא ממך מה.

שמואל בוקסר:

תשמעי, קודס כל שנראה את הכסף, אחר כך נרוץ קדימה.

פנינה זיוג

בכיף, אני בעד.

שמואל בוקסר:

זה פרויקט לא קטן ולא פשוט, אבל אנחנו נתגבר עליו. תודה רבה לכולם.

עו''ד דפנה קירו כהן:

להתראות לכולם, תודה.

| (הישיבה ננעלה

|

ו 4

ראש ו נס ציונה

ויוייר הדירקטוריון של החברה הכלכלית לפיתוח נס ציונה בעיימ