פרוטוקול ישיבת דירקטוריון 57 מתאריך 19.12.21

חברה הכלכלית לפיתוח (ט-ציונה בע"ם

סז אסוז 608084 האסול-55 פא פוזד

9 בדצמבר 2021

נוכחים: שמואל בוקסר - יו"ר הדירקטוריון רה"ע

אריאל אלמוג - דירקטור, סגן רה"ע

ערן לבב - דירקטור

אינג' בועז גמליאל - דירקטור

אפרת דמארי - דירקטורית

אורנה דרייזין - דירקטורית

עו"ד משה שפורן - דירקטור

פנינה זיו - דירקטורית חברת מועצה

עו"ד ורו"ח קובי דה| ‏ | - דירקטור

סגל: עו"ד דפנה קירו כהן ‏ - מ"מ מנכ"ל החברה הכלכלית

עו"ד עידן ריבה - יועץ משפטי

רו"ח ארז ישראלי - רואה חשבון

עו"ד אושרית סורוז'ון מנהלת פרויקטים עירוניים

מירית ארפי - מנהלת כספים

גלעד זיתון - מנהל מתחמים ומתקנים

תוכן

פרוטוקול ישיבת דירקטוריון מספר 57 1

סעיף 1 - אישור טיוטת תקציב לשנת 2022 7

סעיף 2 - אישור יציאה למכרז כ"א מנכ"ל לחברה הכלכלית. 7

סעיף 3 - עדכונים 19

א. היתר אשראי למימון הפרויקט הסולארי ממשרד הפנים אושר סיווג החברה במע"מ לדואלי עוסק ומלכ"ר.

19

בי עדכון: פרויקט התקנת מערכות \: (סולארי) 21

פרוטוקול ישיבת דירקטוריון מספר 57

עו"ד דפנה קירו כהן: ערב טוב לכולם. שלחנו לכם סדר יום, בעיקר על הפרק זה הסיפור של אישור התקציב,

תיכף נדון בזה. אבקש ברשותכם לפתוח באיזה שהיא הקדמה מאירועי הימים

האחרונים. גם לעדכן אתכם וגם להוסיף איזה שהיא החלטה לסדר היום ולקבל אותה

כדי שנוכל להמשיך. אני אעדכן אתכם, במסגרת החברה הכלכלית אנחנו מנהלים את

האצטדיון ובאצטדיון אנחנו משכירים חדר סטודיו שבמשך הארבע שנים האחרונות מי

שמשכירה אותו זו בשמת בראון שהקימה שם סטודיו 14%. בשל הסכומים שעליהם

מדובר אנחנו השכרנו את זה בשנתיים הראשונות במסגרת קול קורא, שזה הליך פומבי

החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציונה בע"ם

600 האסו 55-2 פא סד

אבל לא מכרזי, לא עם פרסום בעיתונות הארצית וכו', לא וועדת מכרזים. ואחרי שנתיים

ביקשנו לצאת למכרז, הם פנו אלינו, היא ביקשה להאריך את הזמן, את התוקף, מאד

חשוב לה. ובהתייעצות עם היועץ המשפטי, עו"ד עידן ריבה, הסכמנו להאריך קול קורא

לעוד שנתיים, כשהבהרנו מראש שבתום השנתיים האלה שעתידות להסתיים באפריל

2 אנחנו נצטרך לצאת למכרז כפי שמחויב על פי חוק ובשל הסכומים המצטברים

שמדובר בהם. היא קיבלה את הדבר הזה וכך אנחנו נערכנו. הם כן ביקשו מהחכ"ל

לנסות לצאת למכרז כבר בינואר ולא בפברואר-מרץ כדי שאם היא לא תזכה היא תוכל

להיערך, ובסך הכל קיבלנו את הבקשה וזו גם היתה ההנחיה לגורמים המקצועיים.

לקראת סוף נובמבר, 25/11 היא שלחה מייל לגלעד ובמייל הזה היא טענה שהיא לא

עומדת בסכומים המדוברים והיא מודיעה שהיא לא רוצה להשתתף במכרז ולא תרצה

להשתתף בו ולכן היא מבקשת שנאשר לה אורכה של חודשיים. פנתה אלי אושרית,

אמרנו אין בעיה, שלא תצא למכרז, נאשר לה עוד חודשיים ובהתאמה נלך למכרז

בסביבות מרץ, כי אם היא נשארת עד יולי אני לא אצא למכרז בינואר. לא הספקנו עוד

לדווח ולעדכן וביום ראשון בבוקר, אני מדברת אתכם על לפני שבוע, נשלחה אלינו

הודעת ווטסאפ שהגברת שלחה בקרב המתאמנות שלה, בערך כ-100 נשים שבה היא

טענה טענות חמורות מאד וקשות מאד ובעיקרן היא טענה שראש העיר שמואל בוקסר,

היא קראה לו משה בוקסר, הבטיח את הסטודיו למקורב מטעמו וזו למעשה שחיתות

והיא מבקשת מכולן לפנות לעירייה והבית שלנו בסכנה והמשיכה עוד ועוד ובסופו של

דבר בעצם קראה להן כמעט להסתער אני אגיד, על העירייה, כי יש פה שחיתות ויש

קומבינות ושבעצם עושים את כל המכרז הזה כדי להוציא אותה משם ולהבטיח את זה

לאיזה מקורב. למען הסר ספק אני אגיד שראש העיר לא יודע על מה מדובר, לא מכיר

במה מדובר, זה לא התנהל מולו, בוודאי שאין שום מקורב ושום דבר. המכרז הוא מכרז

כדין כי זה מה שאנחנו חייבים על פי חוק. כמו שאמרתי, כך אמרנו מראש, כך אנחנו

מחויבים לעשות וכך אנחנו נעשה. שלחנו הודעת הבהרה שאומרת בגדול את מה

שאמרתי לכם ועירבנו את היועץ המשפטי שגם שלח לה התראה לפני תביעת דיבה

אם היא לא תתקן את הדברים שהיא אמרה. קיבלנו ממנה איזה שהוא מכתב תשובה,

שמצד אחד מגולל כל מיני טענות וטוען שהיא לא הוציאה דיבה והיא בסך הכל קראה

לפעולה לגיטימית והביעה עמדה והיא לא אמרה בכלל שראש העיר מושחת. ואמרה

שאולי גם יש לי מידת מה של אחריות, בכל מקרה אני לא יכולה למחוק את ההודעה

והתנצלתי ותסתפקו בזה. כתבנו לה מכתב נוסף, שוב, הכל יחד עם היועץ המשפטי,

שבו אמרנו לה שהמעשים שלך הם כן דיבה והם לא מקובלים והם חמורים ובהם בטח

לא הבעת דעה לגיטימית במרחב הציבורי, יש לנו הרבה מאד מקרים של דעות

לגיטימיות גם אם ביקורתיות שבגינן לא תובעים דיבה, אבל זה לא המצב. ואמרנו לה

אבל יחד עם זאת שאנחנו מוכנים שלא ללכת איתה להליכים משפטיים, כאמור בתביעת

דיבה, כמו שאתם יודעים, זה 50,000 שקל בכלל בלי הוכחת נזק, בכפוף לחמישה

תנאים. אחד באמת שתתנצל ותבהיר את זה למתאמנות שזה לא היה והיא לא התכוונה

החברה הכלכלית לפיתוח (0-ציונה בע"ם

60 אסו 55-2 פא פד

אורנה דרייזין:

עו"ד דפנה קירו כהן:

[

אורנה דרייזין:

וזה לא שחיתות והיא לא מכירה ואין לה שום ידע באמת לדבר כזה. שתיים, שתתחייב

להימנע מדבר כזה בעתיד. שלוש, היא מבינה שהיא צריכה לעמוד במכרז עם שמאות

כדין ומכרז כדין על פי החובות של החכ"ל. היא טענה שיש איזה עובד עירייה בכיר

שהוא זה שמסר לה את המידע, אז ביקשנו לדעת מי זה אותו עובד או על מה היא

הסתמכה. והדבר החמישי ביקשנו ממנה 1000 שקל שאותו התחייבנו לתרום לעמותה

שמתנהלת נגד בַחווח 8ח5 ברשתות חברתיות ובכך לסגור את העניין. לא קיבלנו

תשובה למכתב הזה, למרות שביקשנו את התשובה עד יום חמישי. מה שכן קיבלנו

ביום חמישי זו תלונה במשטרה נגד ראש העיר ונגדי בגין הטרדה, אני חושבת, איומים,

הטרדה, לא בדיוק יודעת כי לא קיבלנו העתק מהתלונה, רק קראנו על זה בבלוג מקומי.

ובין היתר היא כנראה מבססת את הטענה על כך שמתי שהוא, אני לא זוכרת, אושרית,

באיזה יום בדיוק, שלישי או רביעי, אני לא יודעת בדיוק, נדלקו האורות בסטודיו שלה

והיא טענה שפרצו לה לסטודיו. הלכנו לבדוק, החדרים היו נעולים וכו'. מבדיקה שלנו

באמת ראינו שהאורות היו דלוקים היתה לנו תקלה במחשב שהדליק את האורות אצלה

ובעוד מקום בסטודיו. אז אושרית כתבה לה שבאמת גילינו את התקלה והיא תקבל

זיכוי על החשמל. אז לטענתה זו הטרדה. ויש לה עוד כנראה איזה עניין מול חיוב ארנונה

מסוים שגם נודע לי היום לראשונה, והיא מחברת, ככל הנראה, בין השניים. יחד עם זה

שהגשנו התראה לפני תביעה אז מבחינתה מאיימים עליה, מטרידים אותה והיא הגישה

כאמור תלונה במשטרה. אני מספרת לכם את כל הסיפור, אחד, כי אני חושבת

שמחובתנו ליידע אתכם שדבר כזה מתנהל כרגע בחברה הכלכלית באופן כללי, וכנגד

נושאי התפקידים מטעמה באופן ספציפי. אני אשמח אם יש לכם שאלות, הערות,

התייחסויות נוספות אז אני אשמח לענות. הדבר השני זה שאני אבקש ברשותכם

להוסיף סעיף לסדר היום ולבקש את ההסמכה שלכם לקבל החלטה, ככל שהתהליך

הזה, אני עוד לא יודעת להגיד כרגע איך בדיוק נחליט לנהוג, אם היא תתנצל, אם היא

לא תתנצל, אם אנחנו נתפשר, אם אנחנו ניגש לתביעה. אני אבקש את ההסמכה שלכם

לקבל החלטה באשר להתנהלות המשפטית של החברה הכלכלית בכל הנוגע לאירוע

הספציפי הזה של בשמת. אני אציין למען הסר ספק ולמען הזהירות שאת המכרז אנחנו

נמשיך כדת וכדין ומה שאנחנו מחויבים לעשות אנחנו נעשה. אנחנו נערך למכרז הזה

בהתאם ליכולות של החברה הכלכלית, נוציא אותו ומי שירצה להתמודד ולהיבחר

יתמודד וייבחר ואני מנתקת את שני האירועים האלה, הגם שמנסים לחבור אותם,

מבחינתנו זה שני אירועים נפרדים. אז זה עדכון ממש מהימים האחרונים, מישהו רוצה

לשאול, להתייחס, להבהיר, להגיד משהו?

השאלה הראשונה היא מי זה המקורב לראש העיר שקיבל את זה.

לא, אף אחד לא קיבל את זה, עוד לא יצאנו למכרז.

אל תעני לי. זה היה באירוניה.

כ

חברה הכלכלית לפיתוח (ט-ציו/ה בע"ח

וו אסוזהס?ה 60 האסו 55-2 פא סרוד

אורנה דרייזין:

עו"ד דפנה קירו כהן:

אורנה דרייזין:

עו"ד דפנה קירו כהן:

עו"ד עידן ריבה:

שמואל בוקסר:

שמואל בוקסר:

עו"ד קובי דהן:

עו"ד דפנה קירו כהן:

טוב,. נדלג על זה. אני חושבת שאם וכאשר, תתנהלו זה בסדר גמור, אין לי הערה למה

שאתם עושים. אבל אם וכאשר כן מחליטים ללכת לתביעה משפטית, נדמה לי שכן צריך

ליידע את הדירקטוריון ולקבל שאלות, מענות, מחשבות לפני שעושים את זה.

אז אני אומרת, אורנה, זה השלב שבו אנחנו נמצאים, לכן אני מיידעת אתכם. לא יהיו

לי נתונים יותר ממה שיש עכשיו.

למה, החלטתם ללכת לתביעה?

לא יודעת אם החלטנו כרגע, אבל אני רוצה, היות ואנחנו רוצים לאפשר לעצמנו את

היכולת לקבל, מה שנקרא, החלטה ולא לחכות בהכרח לדירקטוריון וכו', אז אני מבקשת

את הסמכות, את שיקול הדעת לקבל החלטה. אם כדירקטוריון אתם רוצים שזה יגיע

חזרה, למרות שאני לא חושבת שזה מחויב, היועץ המשפטי, עידן, תתקן אותי. אני לא

מכירה שאני מחויבת לקבל אישור להחלטה משפטית של החכ"ל.

עקרונית זה עניין שהוא בסמכות המנכ"ל כחלק מהניהול השוטף של החברה, ואני

חושב שבגלל שזה לא גוף, לפחות בשנים הרבות שאנחנו מייצגים את החברה

הכלכלית,

אני אגיד, מבחינתי היום היה צריך כבר לתבוע, אבל דפנה יותר שקולה אולי ממני,

למרות שהיא היתה בחזית. אני אפילו לא מכיר את האישה. אם אני אפגוש אותה ברחוב

אני לא יודע איך היא נראית ואפילו לא ידעתי שהולכים להוציא את זה למכרז. ממש

לא. עו"ד דפנה קירו כהן: עוד לא קיבלנו החלטה. רק רצינו את היכולת לקבל החלטה,

מה שנקרא, בשיקול דעת. לכן אורנה, אני אומרת, לא יהיה לנו עוד, אנחנו ביקשנו

התנצלות בכתב עד יום חמישי, לא קיבלנו אותה. אם נקבל אותה, גם אם זה בחריגה

של יומיים, שלושה ותענה על הדרישות שהצבנו, שהן סך הכל הגיוניות, אז לא נצטרך

ללכת לתביעה. אם לא נקבל אז ככל הנראה תתגבש עילת תביעה ואז נרצה לממש את

ההגנה על השם הטוב, אגב גם של החברה הכלכלית וגם של העירייה וגם של הנושאים

מטעמה. כתוצאה מהקריאה שלה קיבלנו, אני עשרות מיילים ממתאמנות. חלקם היו

מתונים יותר, חלקן קבלו על השחיתות הנוראית שיש בעירייה ועל העובדה שהחברה

הכלכלית מנהלת כך את נכסיה ושהם מאוכזבים מאד מכך שאנחנו שומרים מקום

למקורבים וכו'.

אם לא נתבע אז זה ימשיך לרוץ. 30 נשים שמתאמנות אצלה קראו שיש שחיתות ואני

לא יודע מה שעושים פה. לפחות שלא יוכלו להשתמש בדבר הזה, הלוא זו שטות

מוחלטת.

מבחינה משפטית מה שאתם חושבים לנכון, כמובן יש עורכי דין שייצגו ומכירים את

הסוגיה. אבל השאלה שלי היא מה קורה מבחינת הנושא של יחסי ציבור וכיצד החברה

נראית בעניין הזה, ברמה, בסופו של דבר זה שמה הטוב. הליך משפטי מטבעו לוקח

זמן, בינתיים האש נדלקה, איפה זה עומד?

הוצאנו תגובה מיידית, התעסקתי בזה בכל ראשון בבוקר. היא גם הגיעה פה ללשכה,

אני הכנסתי אותה לחדר, אני הסברתי לה עוד פעם, אמרתי לה, גם הודעתי לה, אני

החברה הכלכלית לפיתוח (ט-ציונה בע"מ

ודו אסודההס?הס 6 האסול-55 פא סוד

פנינה זיו:

עו"ד דפנה קירו כהן:

מפנה את זה לעורך דין כי חצית פה קו אדום, אז גם אחרי זה היא כתבה עוד פעם

שאני משתמשת, איימתי עליה בשמאות כדי להכשיל אותה במכרז וכו'. קיצרתי את כל

הפרטים אבל אתם מבינים את הלך הרוח. עוד דבר חשוב שהיא אמרה, וסליחה על

הבוטות של המילים, אחרי שהיא היתה פה והסברתי לה שהגיעה אלינו ההודעה, אז

היא כתבה למתאמנות שלה, אני אתפוס אותך משת"פית מלוכלכת ואני אמצא מי את.

ואחר כך היא כתבה על נושא השמאות, והוסיפה "תודה לך זונה", ארבעה סימני

קריאה. זאת אומרת הבנתם, היה שם הלך דברים מאד, מאד בוטה לכל הכיוונים.

ואנחנו מבחינתנו כתבנו הודעה מטעם החברה הכלכלית שאומרת את עיקרי הדברים:

שיש מכרז והכל נעשה כדין, תלינו את ההודעה הזאת ליד האצטדיון וגם ענינו לכל

המתאמנות שפנו, וזה מה שענינו להן, כדי שיהיה להן את המידע. אבל אני יודעת

להגיד לך שזה הופץ למעגלים רבים ונרחבים שאני לא מכירה אותם. הכתבה שפורסמה

בבלוג מקומי אנחנו נתנו איזה שהיא תגובה ובינתיים לא התבקשנו לפניות נוספות או

לתגובות נוספות. ככל שנתבקש אנחנו נגיב. אתה צודק שיש פה פגיעה תדמיתית גם

בחברה הכלכלית וגם בנושאי המשרה שלה.

דפנה, ביקשתם ממנה התנצלות?

בוודאי. את לא היית בחלק הראשון של הדברים.

שלחנו לה מכתב ואחרי שהיא סוג של התנצלה אמרנו לה אנחנו מוכנים לא לתבוע במידה ותתנצלי, תתחייבי לא

פנינה זיו:

עו"ד דפנה קירו כהן:

עו"ד משה שפורן:

פנינה זיו:

עו"ד משה שפורן:

פנינה זיו:

להפיץ דיבה ולשלם 1000 שקל שנתרום אותם למטרה ציבורית למניעת פַחוהח 8ח8.

היא עד עכשיו לא ענתה לנו למכתב וכן הגישה תלונה במשטרה נגדי ונגד ראש העיר.

זו התלונה שהיא טענה שהיא חשה מאוימת, כן?

כן, זה קרה אחרי ששיגרנו לה מכתב מעורך דין שמבקש ממנה להתנצל על הדברים,

בדיוק. אם אני מבינה נכון זה האיום או לא יודעת מה היא מייחסת לאיומים והטרדות.

לא דיברתי איתה מאז ככה שאין לי מושג.

אני חושב שככל שהיועץ המשפטי של החברה חושב שיש כאן עילה, אני חושב כמו

ראש העיר שצריכים להגיש תביעה בכל מקרה. זה לא יכול להיות, יש איזה שהוא שלב

שזה עובר את השיח של אוקי, תתנצלי ותתרמי 1000 שקל. היא קיבלה את ההזדמנות

והיא לא ניצלה אותה והיא המשיכה. אם היועץ המשפטי חושב שיש כאן עילה טובה

נגדה, צריך לתבוע אותה. השם שלכם זה לא הפקר, זה לא כל אחד בא ואומר מה

שהוא רוצה. טענות חמורות, שחיתות היא טענה חמורה.

משה, אבל אתה זוכר שאנחנו בתקופה מאד קשה. ולא שאני מצדיקה חלילה בשום

דרך, אבל מדברים על אלימות בכל מקום, בילדים, בחינוך, באוטובוסים. אני חושבת

ששיחת הבהרה איתה, ממישהו חיצוני, ניטרלי נקרא לזה.

היא תגיד איום, זה מה שניסו לעשות איתה.

רגע, תגיד איום אז צריך לקרוע אותה בתביעה. אבל אני חושבת שיש לנו שיח, המצב

עכשיו שמדברים עליו זה מצב נתון, כולנו במקום כזה. נורא מאיימים, נורא אלימים.

החברה הכלכלית לפיתוח (ט-ציו(ה בע"ת

סז אסודההס?הס 6 האסול-55 פא פד

עו"ד משה שפורן:

עו"ד דפנה קירו כהן:

שמואל בוקסר:

עו"ד דפנה קירו כהן:

פנינה זיו:

עו"ד דפנה קירו כהן:

פנינה, אחד משניים או שיש עילה או שאין עילה. ברגע שהיועץ המשפטי אמר שישנה

עילה ונראה על פניו שהוא צודק, צריכים לפעול בהתאם, מספיק. היא קיבלה הזדמנות

להתנצל ולחזור בה והיא לא ניצלה את זה, להיפך.

אני רוצה להקריא לך, פנינה, את הדברים שהיא כתבה, בסדר?

רק שניה, פנינה, אני נורא מצטער, אבל מי שמשדר אלימות ועושה אלימות זה הגברת

הזאת. היא היתה כבר אצל דפנה בשיחה וזה נעשה, האלימות המילולית שלה

וההתבטאות ברשת נעשו פי עשר יותר גרועות ומכפישות אחרי שהיא היתה בפגישה.

דפנה תקריאי לה מה היא כתבה.

"אלופות, בוקר טוב. כפי שאנחנו מאומנות כולנו יחד על יש, איום על הסטודיו שלנו,

משה בוקסר ראש העיר הבטיח כנראה את הסטודיו שלו למקורב מטעמו!! הדבר אינו

תקין מאחר ואני עומדת במכרזים כל שנתיים. המכרז היום אמור לצאת החודש אבל

כדי לשים מכשול הם מוציאים אותו בסוף החודש, כלומר במרץ, מה שאינו מאפשר לי

להיערך. הפעם אני זקוקה לעזרתכן כדי לשמור על הבית. מבקשת לכתוב מכתבים

בדבר חשיבות הסטודיו וכמה הוא משמעותי. לשלוח את המכתבים לעתיד שמנהל את

המלחמה. חשוב שזה יבוא מכן ולא רק ממני. אין לוותר בנושא כי זה לא תקני להבטיח

מתקן עירייה למקורב לראש העיר, זו שחיתות, לא ניתן לזה לקרות. המלחמה שלנו

היא מלחמה לכל דבר, בייחוד שממולנו יד מדריך קפוארה שלא עמד במכרז וגם קיבל

את המקום ללא מכרז", מה שלא נכון. "כי הוא מקרוב למנהל האצטדיון" מה שלא נכון.

"עכשיו רוצים לקחת לנו את המקום לטובת מקורב למשה בוקסר. בבקשה כל אחת

תכתוב כמה משמעותי וחשוב. זכותי לעמוד במכרז לפי החוק וכפי שהובטח לנו החודש

הזה. מישהי מכם העבירה לדפנה מנכ"לית העירייה מה שכתבתי, יש משת"פית

מלוכלכת בקרבנו. ישבתי עכשיו בלשכה שלה אחרי שביקשה לדבר איתי, הראתה לי

מישהי מכן שלחה לה. מה שאני יכולה להגיד לך שאני אמצא אותך, יא מלוכלכת

שכמותך. ולסיום, "בנות, דפנה העבירה לי שהם רוצים לתבוע אותי, אז בבקשה

להעביר חזרה לדפנה שאין לאיים כי אני עובדת לפי חוקי העירייה. בנוסף דפנה אמרה

שהיא תביא שמאי להעריך את הסטודיו ולראות כמה לבקש שכירות, זה אומר

שמתכננים לחסל אותי מבחינת שכירות. לאף אחד לא אכפת מהפעילות שלכן. תודה

רבה למשתפת הפעולה, חתיכת זונה". סליחה על הבוטות, אבל אני מקריאה את

הדברים בשם אומרם. זה הנוסחים שהיא השתמשה בהם, פנינה. זה לא ליד, זה לא

בערך, מאד בוטה, מאד חזק. הכי דיבתי שיכול להיות. אני שלוש שנים בעירייה.

זה מביש, זה סגנון בוטה.

לא בוחנת כליות ולב, אני אומרת לך, שלוש שנים אני בעירייה, אני מקפידה להתנהל

אך ורק לפי חוק ויודעים את זה כל מי שעובד איתי. מעולם לא הגישו נגדי תלונות

במשטרה, גם לא נגד ראש העיר, חרף מה שנכתב. זה נכון שכל אחד יכול להגיש

תלונה, אבל יש פה נזק חמור מאד, באמת, לתדמית, ל-חסו)6018ז ובעיקר, אני אומרת

לך, בעובדה שהופץ לכל עבר, למעגלים שאני אפילו לא שולטת בהם.

\ החברה הכלכלית לפיתוח (ט-ציונה בע"

6008 האסו 55-2 פא שד

פנינה זיו:

אורנה דרייזין:

עו"ד דפנה קירו כהן:

[ |

ערן לבב:

דפנה, עכשיו כשמעתי את הסגנון המגעיל מגיע לה מה שתעשו לה, אני איתך.

אני לא אמרתי קודם שצריך לחזור לדירקטוריון בשביל ההחלטה, אני מצטערת להגיד,

אדוני עורך הדין, אני יודעת שלמנכ"ל חברה כלכלית מותר להחליט את ההחלטות שלו.

אני בדיוק דיברתי על התדמית, לא על האם לתבוע או לא לתבוע, על זה ללא ספק יש

לכם החלטה ואני סומכת על כך שלא היתה פה שחיתות ושצריך לעשות משהו. אני

חושבת אבל שמבחינת תדמית ומבחינת פרסום של זה וכן הלאה, צריך לעשות לזה

₪4 כנראה יותר חזק ממה שאתם עושים ועל זה דיברתי. אנחנו דירקטוריון, אנחנו

צריכים גם לחשוב על השם של החברה הכלכלית. שאם מחליטים לתבוע, ואני די נוטה

להחלטה חיובית, אנחנו צריכים לדבר, לראות מה אנחנו עושים מבחינת 0. לפרסם

את זה בכל נס ציונה, להסביר.

היות ואין לנו יועץ תקשורת בחברה הכלכלית ועד עכשיו גם לא נדרשנו, יכול להיות

שנקודתית לעניין הזה, בטרם נתבע, ניקח מישהו שיכול לעזור לנו, כי גם העירייה בעניין

הזה לא בדיוק צד. אז החברה תשכור, יכול להיות נקודתית, כדי לנהל את התהליך.

אני מסכימה איתך שזה עניין תקשורתי והוא חשוב ביותר. אז אלא אם כן יש למישהו

עוד מה להגיד ברשותכם אני אעלה לסדר היום הצעה להחלטה ואבקש את ההסמכה

שלי כמ"מ מנכ"לית החכ"ל לקבל את ההחלטה המשפטית הרלוונטית בנושא הזה, בין

אם כמו שאמרתי על פי ההתפתחות של הדברים. וכן אנחנו ניעזר בשירותי יועץ

תקשורתי כדי להתמודד עם ההסברה הציבורית של הנושא הזה שהוא רגיש ביותר.

זה מקובל עליכם?

החלטה: פה אחד להסמיך את מ"מ מנכל עו"ד דפנה קירו כהן לנהל כל הליך בנושא

השכרת האיצטדיון והוצאת הדיבה מצידה של גב' בוסמת בראון כנגד החברה הכלכלית

ונושאי המשרה מטעמה.

אוקי. אז תודה לכם ומפה נמשיך, אני מקווה, לדברים יותר נעימים. נתחיל עם אישור

טיוטת התקציב.

סעיף 1 - אישור טיוטת תקציב לשנת 2022

יש דברי הסבר, בעיקרון התקציב שהוכן לשנת 2022, ע"י צוות החברה:מירית, גלעד

ואושרית. מבוסס על התקציב 2021, ביצוע 2021 וצפי של הפעילויות לשנת 2022.

כשאנחנו שמים לב שהדבר העיקרי שלנו בחברה בשנת 2022 כמובן זה פרויקט הגגות

הסולריים שקורם עור וגידים בימים אלו. רק הבוקר ראש העיר ואנוכי חתמנו בבנק

דיסקונט על ההלוואה של 22.5 מיליון ₪ , אחרי שקיבלנו ביום חמישי האחרון את

אישור משרד הפנים להלוואה , למרות שאנחנו רשות איתנה, נדרשים לאשר את ערבות

העירייה וההלואה לחברה הכלכלית במשרד הפנים. קיבלנו שבוע שעבר את האישור.

האישור הזה נוצר אחרי תהליך די ארוך מול משרד הפנים, נפרט אותו אולי בהמשך

בנושא של המנכ"ל. יש לנו צפי של הכנסות ממכירה של כ-5 מגוואט חשמל בשנת

החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציונה בע"ם

60 אאסול.55 פא שווד

פנינה זיו:

ערן לבב:

עו"ד דפנה קירו כהן:

ערן לבב:

עו"ד דפנה קירו כהן:

2 אנחנו מעריכים שהפרויקט יסתיים תוך שנה מהיום. זאת אומרת שאנחנו ננצל

את כל ה-22.5 מיליון ₪ יתכן שאף יותר. יכול להיות שנוסיף מערכות או קירויים על

מבנים ועל מגרשי ספורט בבתי הספר, ואז יכול להיות עליה בעלות הכוללת. מצד שני

אנחנו קיבלנו אישור ממס הכנסה, שבוע שעבר לאשר את החברה גם כעוסק מורשה

ולכן על הפרויקט הספציפי הזה החברה תזדכה במע"מ שזה 17% מאותם 22.5 מיליון

₪.

ערן, זה אחרי ייעוץ של איש המע"מ שפניתם?

זה אחרי ייעוץ. אנחנו העסקנו משרד שמתמחה בתחום רואה חשבון בשם יובל כהן.

הוא הגיש את כל המסמכים למס הכנסה והוא שבוע שעבר קיבלנו אישור של מס

הכנסה. כרגע רק לפרויקט כזה, שאנחנו נזדכה במע"מ, אנחנו גם נותנים עכשיו

הדרכות בתוך החברה איך להוציא את הדיווחים על כל פרויקט, כולל כל היועצים

למיניהם שמלווים את הפרויקט הזה. גם שם אנחנו צריכים לדווח עליהם כדי להזדכות

במע"מ. הפרויקט הסולארי, אנחנו מדברים על תעריפים של 45 אג' לקילוואט. אנחנו

כרגע התחלנו, הגג הראשון שיחובר לחשמל זה הגג שנמצא מעל הראש של ראש

העיר, זה הגג הראשון שהקמנו.

וקיבלנו אישור בודק מחברת חשמל, אז אנחנו ממש כפסע לפני חיבור לרשת החשמל.

בסוף הישיבה, בעדכונים, נעבור אתכם על שאר הפרויקט, שאר המבנים, איפה זה

נמצא.

הוצאות הנהלה וכלליות. כמו שאמרתי, היתה לנו איזה שהיא מחויבות מול משרד

הפנים בנושא של מינוי מנכ"ל

רגע, אני פותחת סוגריים, יהיה סעיף נפרד לאישור אבל חשוב לי שתבינו כי זה בא לידי

ביטוי פה. מאז שאנחנו נכנסנו אני משמשת כמ"מ מקום מנכ"ל חכ"ל וערן הוא הגזבר.

במקביל אנחנו מנהלים את תהליך האסדרה של החברה הכלכלית כחברה כלכלית

עירונית ולא חברה פרטית. התהליך הזה, במסגרתו, אחת מההנחיות והדרישות של

רשות התאגידים העירוניים זה שיהיה מנכ"ל משרה מלאה עצמאי ונפרד מהערייה.

אנחנו אמרנו אנחנו לא מתכחשים לדרישה, אנחנו רק מבקשים לאפשר לחברה

הכלכלית לצבור הון, כי משרת מנכ"ל היא כבדה, לתת לה נפח פעילות, בשר מה

שנקרא ואז נמנה. משרד הפנים דרש מינוי מידי של מנכ"ל. אמרנו בשביל מה להכניס

את החברה הכלכלית לגירעון של חצי מיליון ₪ , 400,000 ₪ , אם עוד רגע כבר יש

לנו את הפרויקט? אנחנו לא מדברים באוויר. הנה, הפרויקט הסולרי יניב לו את

התשואות. הגענו עם זה עד למנהל רשות התאגידים, נערך לנו למעשה שימוע,

השתתפנו בו ראש העיר, ערן ואני, ניסינו כמיטב יכולתנו לשכנע אותם לאפשר לנו

לעשות את הביצה והתרנגולת, שיהיה קודם את התרנגולת ואחר כך את הביצה או

הפוך. בסופו של דבר הם היו מאד חזקים בעמדה הזאת, הם מאד קשוחים איתה. הם

התנו אפילו את ההיתר של ההלוואה במינוי המנכ"ל . הם לא הסכימו לחתום לנו על

ההיתר הלוואה עד שלא נאשר להם מנכ"ל. בסופו של דבר הם הגיעו להחלטה או סוג

החברה הכלכלית לפיתוח (ט-ציו(ה בע"ח

סז אסוזההסה 0ס6 האסו 55-2 פא סוד

ערן לבב:

מדובר פה במגרש ברמה

אפרת דמארי:

ערן לבב:

של פשרה שבעצם אנחנו נעשה את זה תוך חצי שנה. שלחנו מכתב שאנחנו מתחייבים

להתחיל את התהליך ולמנות תוך חצי שנה ואז באמת הם חתמו לנו על ההיתר. מה

שאומר שמבחינת העלויות, הוצאות הנהלה וכלליות, חצי שנה, סדר גודל, עד מאי אנחנו

נעמיס את העלויות של ערן ושלי, נצא למכרז פחות או יותר בינואר-פברואר אני

מעריכה, לקראת מאי יהיה מנכ"ל ואז הוא כבר יהיה מושת ב-100% משרה על החכ"ל

וערן ואני נחזור להיות רק בעירייה.

תקן נוסף שהתקציב הזה לוקח בחשבון זה הנושא של אחזקת המגרש הסינטטי. אנחנו

בתהליך מתקדם של הקמת מגרש האימונים צמוד למגרש הקיים.

מאד גבוהה עם דשא סינטטי כמובן, עם משרדים וכדומה. אנחנו מעריכים שתהיה

פעילות ענפה במגרש הזה שיצטרך תקן של משרה מלאה שיתחזק אותו. לכן התקציב

לוקח בחשבון עוד משהו שנקרא רכז לניהול ואחזקה של המגרש. אנחנו לקחנו בחשבון

שבשנת 2022 במוקדם או במאוחר אנחנו נעביר ונבנה מבנה של בית קפה בתוך

מתחם הספורטק. מי שמכם לא מכיר מדובר על הספורטק, איפה שיש היום את גן

החיות.

פארק הספורט.

סליחה, פארק הספורט, איפה שיש היום את פינת החי. מדובר על הקמה של פארק

ספורט מאד מתקדם ויפה שחלק ממנו יהיה בית קפה. אנחנו חושבים שנכון שהחברה

הכלכלית היא זאת שתקים את המבנה הזה אז גם זה נלקח בחשבון בתקציב. נתחיל

בדו"ח עצמו. ישבנו והסתכלנו על תקציב 2021, ביצוע 2021, כמובן שהוא לא סופי,

ומתוך זה בנינו את תקציב 2022. סך הכל המאזן מראה שבשנת 2022 החברה תגיע

לרווח של כ-550,000 ש"ח. ההכנסות האחרות זה החלק המהותי, אותם 3.3 מיליון,

אנחנו תיכף נגיע לביאור 2, רובו מורכב מההכנסות הצפויות מהפעלת הגגות

הסולאריים. עלות עבודה ושירותים, יש גידול קטן. אנחנו נעבור על פירוט 3 ונראה את

זה, כנ"ל בהוצאות הנהלה וכלליות, לקחנו בחשבון שכר של מנכ"ל לחצי שנה. הוצאות

המימון גדלות, לא בצורה משמעותית אבל עדיין גדלות. זו אותה הלוואה שחתמנו עליה

היום, שאנחנו נתחיל לשלם אותה. דרך אגב ההלוואה הזאת יש לה 806ז של חצי

שנה. כל פעם שניקח מנה מהבנק, אנחנו מתחילים לשלם אותה ב-01806 של חצי

שנה. אבל את הריבית אנחנו כן צריכים לשלם בשוטף, אז יש פה גידול בהוצאות

המימון.

נתחיל מביאור 1, הכנסות העירייה. יש לנו את הפרויקטים הרגילים שהחברה מפעילה

עבור העירייה. המוקד, האצטדיון, אין פה שינויים מהותיים. יש פה ארבעה פרויקטים

שככל שהעירייה תעביר כסף הם יבוצעו, שזה אחזקת המגרש, תשתיות האינטרנט.

יש מול זה הוצאה. רכישת מכונת טיפול מגרש סינטטי וקרצוף מגרש קיים. זה ארבעה

פרויקטים שככל שהם יתבצעו במידה והעירייה תממן אותם, תהיה הכנסה, מולם תהיה

ההוצאה. מוקד למעקב אחרי אמצעי מיגון - החברה נותנת שירותים לעירייה. החברה

הוציאה מכרז לאחרונה. המחירים שם, או יותר נכון ההנחה שקיבלנו על המחירון שלנו

החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציו/ה בע"ח

סז אסוזאהסיהס 6 האסו 2-5%פא פרוד

פנינה זיו:

ערן לבב:

פנינה זיו:

עו"ד דפנה קירו כהן:

ערן לבב:

פנינה זיו:

עו"ד דפנה קירו כהן:

פנינה זיו:

עו"ד דפנה קירו כהן:

ערן לבב:

פנינה זיו:

ערן לבב:

ערן לבב:

היתה מעולה. הנחה מאד גדולה עם חברה גדולה שנותנת שירות כבר הרבה מאד

שנים, ממשיכה לעבוד איתנו והמחירים הם ממש טובים לעירייה ולחברה.

כל מערכות האזעקה של העירייה מתוחזקות על ידי חברה שבהסכם עם החברה

הכלכלית והחברה הכלכלית נותנת פה שירותים לעירייה, גם על התחזוקה השוטפת

וגם על הקמה, אם אני צריך מחר מבנה חדש ואני צריך מערכת אזעקה, אז החברה

הכלכלית מבצעת את העבודה עבור העירייה. אחזקת מרכז הנופש והספורט. יש הסכם

של 180,000 ₪ בשנה. אם הבריכה תהיה מאוזנת לא יעבור הכסף, אם הבריכה

תמשיך להיות כמו ששנה שעברה, בגלל הקורונה היה קיטון בהכנסות, אז העירייה כן

תעביר את הכספים האלה.. פרויקט השחייה זה כספים שהעירייה מקבלת ממשרד

החינוך. אתם רואים שהביצוע של 2021 מאד נמוך. הפרויקט התחיל ונעצר באמצע

בגלל הקורונה, אבל זה פרויקט שרץ הרבה מאד שנים. שכר דירה ממבנה ממרכז

הורים ילדים, החברה משכירה לעירייה את המבנה שרכשה. אחזקת גני ילדים זה

פרויקט שכבר רץ משנת 2021, ממשיך להיות ב-2022.

רגע, ערן, הגנים לא השתנה כלום, למרות הגידול?

גני הילדים החברה הכלכלית ממשיכה לתת שירותים לתחזוקת לכלל גני הילדים בעיר.

זה אני מבינה, אבל זה היה אמור להיות משהו שאנחנו מגדילים.

לא, הגדלנו את זה כבר ב-2021, פנינה.

זה התחיל ב-2020, זה גדל ב-2021, ב-2020 זה היה 50% מהגנים, ב-2021 זה על

כלל הגנים. כל גני הילדים בעיר מתוחזקים על ידי החברה הכלכלית, על ידי הצוות,

כן, ערן, את זה אני יודעת, אבל היה חזון שחלק מהעניין וההכנסות של החברה

הכלכלית יהיו מהשינוי הזה. אז אם זה נשאר כמו כל שנה אז תגיד לי מה הועלנו?

אבל אני אומרת, לא הבנתי איזו הגדלה? היתה לנו הגדלה בין 2019 ל-2020,

דפנה, כשהצגת את הפרויקט הזה היו הוצאות והכנסות צפויות. אמרתם שיש המון

השקעה בהתחלה, רכבים ועובדים וכו'. אז אם ההכנסה היא רק 550,000 ב-2021,

ודומה ב-2020,

אבל ההוצאה היא הרבה פחות מזה, זה יוצא רווח מצוין לחכ"ל.

אנחנו תיכף נגיע לפירוט הפרויקטים ואת תראי שם את ההכנסות הוצאות ותראי שיש

לחברה פה רווח סביר, אבל יש פה רווח על הפרויקט הזה. אני חוזר לטבלה. מזרקות

זה פרויקט שהיה בחברה הכלכליתחזר לעירייה. כרגע העירייה מתפעלת את המזרקות

בעיר. הוצאות חירום קורונה, אז היו הוצאות חד פעמיות של 10,000 שקלים שהעירייה

מעבירה לחברה הכלכלית, כנ"ל הנושא של ניקיון מרכזי מחזור, היה פרויקט שהתחיל

בחברה הכלכלית וחזר לעירייה ומופעל על ידי העירייה. יש שאלות, חברים?

כן, למה מסך לוח תוצאות אין צפי להכנסות? השקענו בו אז איזה 400,000 שקל.

אין פה הכנסות בגינו.

כל עלות הלוח הוחזרה לחברה הכלכלית בשנת 2020 לדעתי. השורה הזאת ריקה כי

אין ביצוע. הביצוע היה בשנת 2019-2020, החברה לא מימנה פה שקל אחד, הכל

0

= החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציונה בע"ם

סד אסוד 6008 האסול-55 פא פד

עו"ד דפנה קירו כהן:

ערן לבב:

עו"ד משה שפורן:

ערן לבב:

עו"ד דפנה קירו כהן:

ערן לבב:

עו"ד משה שפורן:

ערן לבב:

עו"ד דפנה קירו כהן:

ערן לבב:

עו"ד דפנה קירו כהן:

ערן לבב:

עו"ד משה שפורן:

ערן לבב:

עו"ד משה שפורן:

ערן לבב:

העירייה מימנה מתקציבי הפיתוח שלה. זו שורה שסתם נשארה פה, אני לא יודע למה

לא נמחקה. כולל שורה 20 של ניהול פרויקטים עירוניים, גם צריכה להימחק. סתם

נשארו שורות ריקות.

ביאור 2.

הכנסות הנוספות שיש לחברה הכלכלית. הנושא של מזנונים, הפרויקט צק, אמרנו

שנגיע לכ-1.7 מיליון בשנת 2022 ממכירת החשמל לחברת חשמל. השכרת מגרשים

לקבוצות אחרות, מרכז הספורט, כמובן מדובר על הבריכה, על מכירת הכרטיסים בשוק

החופשי לציבור. בית ספר לשחייה והכנסות מאירועים בבריכה. זה סך הכל ההכנסות

מגופים נוספים מחוץ לעירייה.. עלות עבודה ושירותים- --, אין - - משהו שהוא חריג.

למרות, כמו שאמרתי, אותם כספים שלמטה, שדיברנו על ה-140,000 שככל שהעירייה

תעביר אותם, תיקון ליקויים וציוד קבוע וכדומה, או רכישה של המכונה, אז אנחנו נעביר

אותם לחברה והיא תבצע אותם.-

ערן, יש לי שאלה. הוצאות חשמל אצטדיון, קפץ מ-110 ל-200, למה?

כי המגרש השני יעלה את המחיר. יש לנו עוד מגרש. המגרש הסינטטי, ברגע שיסתיימו

העבודות, וזה אמור להיות בקרוב,

בפברואר בערך, משה.

כן. אני אגיד לך מה שקרה עד היום, המגרש הסינטטי הקיים היום מחובר למערכת

תאורת רחובות של העיר, לכן העירייה שילמה.

אוקי.

ופה זה משתנה.

עוד שאלות? אוקי. ביאור 4, הוצאות הנהלה וכלליות.

- השינויים הם כמובן הנושא של תוספת מנכ"ל לחצי שנה והפחתה של ההוצאות מול

העירייה בעלויות של המנכ"לית ואנוכי. אין פה עוד איזה שהן הוצאות שונות משנים

קודמות, אלה הם השינויים היחידים כאן. אם יש שאלות.

ביאור 5.

- אנחנו רואים את הצפוי של ההוצאות. יש לנו שני רכבים שרכשנו עבור אותו צוות

שנותן שירות לגני הילדים, שאנחנו לקחנו את זה בהלוואה מהבנק, את שני הרכבים.

ואת ההחזר לגגות הסולאריים שיתחיל, אני מעריך, ממש בינואר השנה. החזר של

הריבית ותוך חצי שנה גם ההחזר של הקרן.

ערן, הקרן והריבית ישולמו בעוד חצי שנה על המימון הזה?

לא, הריבית תשולם מיידית, מחודש אחרי. רק הקרן, יש פה 806 זט על הקרן, לא על

הריבית.

ואחרי זה, זה קרן וריבית ביחד?

נכון מאד, אחרי חצי שנה. הקרן והריבית יהיו על המנות שניקח. אנחנו כרגע לוקחים

מנה ראשונה וכל מנה תהיה בנפרד. הפעלת המוקד העירוני, בעיקר העסקת כח אדם

כמובן. יש פה רווח צפוי, אנחנו מדברים פה תמיד רווח לפני הוצאות הנהלה וכלליות,

1

החברה הכלכלית לפיתוח (ט-ציועה בע"ם

סד אסוז הס 60 האסו 55-2 פא פד

עו"ד דפנה קירו כהן:

ערן לבב:

פנינה זיו:

עו"ד דפנה קירו כהן:

ערן לבב:

עו"ד דפנה קירו כהן:

[ |

ערן לבב:

ערן לבב:

עו"ד דפנה קירו כהן:

[ |

עו"ד אושרית סורוז'ון:

עו"ד דפנה קירו כהן:

ערן לבב:

כמובן. אבל הרווח הצפוי הוא כ-182,000 ש,ח לשנת 2. גם פה אין כמעט שינויים,

סך הכל התקציב הוא די עקבי. אמצעי מעקב, גם פה אנחנו מדברים על רווח של

0 ₪ בשנה. באצטדיון אנחנו מדברים על רווח של כ-375,000 ₪ בשנה. ככל

שהכל יהיה בסדר. אנחנו חוזרים למזרקה, אין השנה, לא יהיה את הנושא של מזרקות.

החזרנו את זה לשפ"ע.

נכון, זה חזר לעירייה, גם בעירייה אנחנו נוציא את זה כנראה למכרז.

למה?

פשוט כי אין לנו מספיק כח אדם לטפל בזה.

לחברה הכלכלית אין כח אדם שיכול לתחזק את זה. -

נדרשפה ידע מקצועי מוסדר עם רישיונות. אז לגלעד יש חלק מהם אבל בפועל גלעד

צריך להחזיק את האצטדיון והבריכה, אני לא יכולה להצליל אותו למזרקות. ואחרי

האירוע שהיה, אם את זוכרת, לא עלינו, עם החיילים שהתחשמלו במזרקה בתל אביב

ויש תקנות חשמל ובטיחות מאד מחמירות שאנחנו רוצים לוודא שאנחנו עומדים בהן

כמו שצריך ולא לחסוך ולכן גם בעירייה אנחנו הוצאנו את זה כרגע למכרז עם קבלן

רשוי שמומחה לעניין הזה, שמתחזק את זה בסטנדרט הגבוה ביותר.

הבריכה - שימו לב, השורה שנוספה זה הוצאות אחזקה ושיפוץ. יש צורך בביצוע עבודה

של תחזוקה מהותית בבריכה, החלפת מסננים, בקרים וכדומה. אז כרגע יש את זה גם

בסעיף ההוצאה וגם בסעיף ההכנסה. ככל שהעירייה תממן את הפרויקט הזה אז

החברה תבצע אותו, לשדרג את המערכות של הבריכה. כל שאר הדברים הם די

סטנדרטיים לשנים קודמות, אין פה שינויים.

גני ילדים. אנחנו מדברים פה על רווח של כ-107,000 ₪ בשנה, זה רווחלפני הוצאות

הנהלה וכלליות. רווח מאד יפה לחברה מהפרויקט הזה מצד אחד, ומצד שני איכות

שירות מאד גבוהה שמקבלים גני הילדים בעיר לעומת מה שהיה בעבר. אני חושב שזה

חוצו חועש גם לעירייה וגם לחברה הכלכלית.

אם כי אני כן אגיד שאנחנו מתקשים כרגע לגייס את חברי הצוות. יש לנו שניים, אחד

עזב באוקטובר ועדיין לא הצלחנו לגייס לו מחליף. בעיה ארצית, עולמית של גיוס כח

אדם כזה. כרגע הצוות הקיים מנסה לתת מענה. אני כן אציין ואגיד שאנחנו עשינו שילוב

עם ילדים מבית ספר התומר, שזה בית ספר לצרכים מיוחדים.

קידום נוער.

מקידום נוער, צודקת. וציוותנו שני בני נוער מקידום נוער לצוות גנים שממש ככה

מסייעים בעבודות פשוטות וקלות, אבל בחלק מאיזה שהיא תפיסה ערכית חינוכית.

אנחנו עושים את זה גם במחלקות העירייה וגם בצוות הגנים בחברה הכלכלית. מחזור

אין לנו, השנה אין.

בפרויקט הסולארי יש לנו הכנסות מחברת חשמל ויהיו לנו הוצאות גם של פחת, גם של

אחזקה שנתית של המתקנים, ברגע שהמתקנים יהיו על הגגות כמובן יש את השטיפה,

יש את התחזוקה, יש את זה בתוך המכרז של הקבלן שמקים את הגגות. ויש את הנושא

כ

החברה הכלכלית לפיתוח (ט-ציו(ה בע"ם

600 האסו 55-2 פא פד

שמואל בוקסר:

ערן לבב:

שמואל בוקסר:

עו"ד דפנה קירו כהן:

אורנה דרייזין:

עו"ד דפנה קירו כהן:

שמואל בוקסר:

עו"ד דפנה קירו כהן:

[ |

של שכירות גגות העירייה, שהגגות האלה מושכרים מהעירייה לחברה הכלכלית. יש

את ההוצאה של השכרת הגגות לעירייה. סך הכל הרווח שצפוי לנו בשנה הזאת, שימו

לב, זו שנה מאד חלקית מבחינת חיבורי הגגות ומכירת החשמל לחברת חשמל, הוא

כבר מראה על 440,000 ₪ רווח בשנה הראשונה. אנחנו מעריכים שהרווחים לשנים

הבאות יהיו הרבה יותר גבוהים, כי ההכנסה תגדל פי שתיים לפחות.

אני רוצה להוסיף כמה מילים. אנחנו לקחנו הנחה שאנחנו נצליח לסיים את הפרויקט

עד סוף השנה, עד סוף 2022, אז לקחנו בממוצע חצי מההכנסה. זאת כמובן הנחה.

אני מקווה שאנחנו באמת נסיים את זה. מבחינת ההוצאות אותו הדבר. אם אתם רואים

פה, מה שכתוב, הרווח זה רווח מאזני לפרויקט הזה, אבל ב-צשס!1 ח685 זה משאיר

לנו עוד 850,000 שקל, זה הפחת. הפחת הוא מאזני. אם אנחנו נסיים את הפרויקט

עד סוף השנה ונצליח להתחבר, זה משאיר בחברה סדר גודל של 1.3 מיליון שקל ב-

ששס!1 ח685 וזה,

ראש העיר מדבר בלי המע"מ.

עזוב את המע"מ. זה על חצי מהפרויקט. זאת אומרת שמבחינת החברה הפרויקט

הזה באמת, אם אנחנו נעמוד בו, ייתן מנוף כלכלי גדול מאד לחברה, להמשיך

לפרויקטים כלכליים. בשביל זה אנחנו צריכים להביא מנכ"ל שבאמת מה שהוא יחשוב

זה איך אנחנו עושים תשואה על הכסף הזה ואיך אנחנו מייצרים נכסים שיהיו נושאי

תשואה בעתיד לנס ציונה.

למישהו יש עוד שאלות, הבהרות, התייחסויות?

אני רוצה לומר שלמיטב ידיעתי יש הרבה הורים שחוששים מבחינת בטיחות וביטוח.

ושוב אני חוזרת לעניין ההסברה. אנשים צריכים להיות בטוחים שלא מקימים להם איזה

גג שייפול על הראש של הילד שלהם, זה מתוכנן לבתי ספר ואנחנו בעניינים הסברה

כנראה יותר חלשים מאשר בענייני ביצוע.

אורנה, את אומרת את זה על סמך חשיפה להסברה שנעשתה מול וועד ההורים, שיתוף

הציבור?

סליחה רגע, אורנה לא מדברת על הקטע של קרינה וכל הבולשיט הזה, אורנה מדברת

חלילה וחס שלא ייפול איזה גג. בועז, בוא אתה תגיד מה אנחנו עושים לטובת העניין.

כל התהליך הזה מעבר לשיתוף הציבור המאד מאסיבי שהיה והחברה עדיין מלווה

אותנו ויש לנו אתר עם כל ההסברים, עם כל התקנים. לפני כל ביצוע של כל גג נשלח

בצורה מדויקת למנהלת, להורים, צילומים, הנחיות, הסברים, כולל מספר לכל שאלה

ולכל דבר. לא שאין לנו פה ושם עניינים, אבל כמעט, כמעט ואין התנגדויות או

התרעמויות. זאת אומרת דווקא, להבדיל ממקומות אחרים. בכללי תמיד ההסברה שלנו

יכולה להיות יותר טובה, אני חושבת שהתהליך הזה מנוהל בצורה מאד מסודרת. גם

ברמה העירונית, גם ברמה מאד פרטנית, לפני ביצוע, מול המנהלת, מול וועד ההורים.

אני היו לי שיחות עם וועדי הורים, אפרת מובילה את התהליך הזה יחד עם אושרית,

יחד עם קשרי קהילה, כדי לתת את המענים לכל השאלות. אני חושבת שברגע שמבינים

3

החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציונה בע"מ

ודו אסוז הס הס 6 האסול-55 פא שד

אינג' בועז גמליאל:

עו"ד אושרית סורוז'ון:

אינג' בועז גמליאל:

אורנה דרייזין:

עו"ד דפנה קירו כהן:

אורנה דרייזין:

את המידע פלוס מה שעכשיו בועז יגיד וכל התהליכים שאנחנו עושים כדי לוודא

אקסטרה, אקסטרה את הבטיחות ולא לקחת הימור, לא מבחינת קרינה ולא מבחינת

הקונסטרוקציה, אז באמת נרגעים וסך הכל את גם לא שומעת איזה שהוא לחץ או

היסטריה, מה שקורה בהרבה מאד ערים, בפרויקט הזה, כי את צודקת שזה נושא מאד

טעון ומאד רגיש שמלחיץ הרבה מאד הורים. זה לא קורה כי באמת המידע זורם מראש

בצורה מסודרת ומדויקת. ובועז, בוא תסביר רגע על התהליך.

שלום לכולם. הקבלן נדרש קודם כל לעמוד בתקנות התכנון והבניה. הרכיב הזה של

הפוטו וולטאי במרבית המקרים הוא נדרש לפטור מהיתר, אבל בתקנות התכנון והבניה

קבעו במה הוא כן צריך כן נדרש לעמוד. יש קונסטרוקטורית מטעם הקבלן שהיא מלווה

ועושה את כל החישובים הסטטיים, היא חותמת על כל קירוי כזה. בנוסף לכך יש בקר

מטעם החברה הכלכלית שעושה בקרה על החישובים של אותה קונסטרוקטורית והוא

מאשר לנו שאכן באמת החישובים בוצעו בהתאם לתקנות התכנון והבניה ובהתאם

לתקנים. זה לנושא הקונסטרוקטיבי. בנוסף כמובן נדרש לעמוד בכל נושא החשמל.

זאת אומרת צריך להמציא אישור.

לפני שאתה עובר לחשמל אני אוסיף מילה לקונסטרוקציה. שהבקר החדש גם קיים

סיורים בכל המבנים והוא נותן את האישור ליציבות המבנה, שניתן להעמיס את

המערכות הסולאריות בהתאם לעמידה בשלושת התקנים. זאת אומרת הבקר החדש

נותן לנו באמת את החיזוק שהמבנים יכולים לעמוד בעומסים של המערכות הסולאריות.

מעבר לעבודה שעושה המהנדסת של הקבלן. יש לנו דאבל צ'ק פה.

הבקר בעצם הוא בלתי תלוי, זה כל העניין, הוא בלתי תלוי, הוא עושה את החישובים,

בודק את החישובים בעצם של אותה קונסטרוקטורית שבודקת מטעם הקבלן. והוא

מאשר לנו אחר כך שאכן זה בוצע בהתאם לתקנים. דבר נוסף, כמובן, יש את האישור

של מהנדס חשמל שנדרש להמציא הקבלן כדי לבדוק את כל הנושא החשמלי. בנוסף

אנחנו מבקשים גם עבודות בדיקה של כל נושא האיטום של הגג לפני ואחרי, לראות

שגם מבחינת האיטום זה תקין. ובנוסף, בסופו של דבר, הוא נדרש גם על פי התקנות

לדווח לכיבוי אש, וזה גם נעשה. יש צ'ק ליסט מאד מסודר שהוגדר על ידי מחלקת רישוי

אצלי, שבאמת אומרת את כל מה שנדרש לכל אתר ואתר. זה פחות או יותר.

אני רוצה להגיד רק שכשאני אומרת מה שאני אומרת, אני לא מצפה לתשובה, זאת

אומרת אנחנו כדירקטוריון צריכים לדעת מה התשובה וזה בסדר גמור, לא היה לי ספק

שאתם לא עושים משהו מזניח. הנקודה היא רק, אתם צעירים, אבל שמואל ואני שיחקנו

בטלפון שבור כשהיינו ילדים וברור שביניכם לבין הקונסטרוקטור לבין מנהלת בית

הספר לבין וועד ההורים וכן הלאה, יש כזאת דרך ארוכה שלא בטוח שהאינפורמציה

מגיעה עד הסוף. ואם אני חשופה ליו"ר וועד שאומר לי שההורים קובלים, היסטריים,

מתלוננים, לא יודעים, אז כנראה שהטלפון השבור הזה,

אורנה, באיזה בית ספר, אפשר לשאול?

לא חשוב, זה לא העניין.

4

החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציו(ה בע"ם

סד אסוזה הסה 60 האסול-55 פא פד

/

עו"ד דפנה קירו כהן:

אורנה דרייזין:

עו"ד דפנה קירו כהן:

אינג' בועז גמליאל:

עו"ד דפנה קירו כהן:

שמואל בוקסר:

עו"ד אושרית סורוזון:

שמואל בוקסר:

עו"ד אושרית סורוז'ון:

כי היה לי אירוע נקודתי בבית ספר שאני חושבת שאני יודעת והוא נגע למשהו מאד

ספציפי שהתייחס לשירותים ולממשק עם פועלים והוא קיבל מענה עוד באותו יום

לשביעות רצונו ולהרגעתו וכו'.

דפנה, אני פה רק בשביל להגיד שימו לב.

לא, לא, בהחלט, אני לא מתווכחת על הצורך לשים לב ולנהל. אני רק אומרת, מאז

אותו בית ספר ניהלנו את זה בעוד ארבעה, חמישה בתי ספר ולא היה לנו, לא היה. אז

נקודתית היה איזה שהוא אירוע שניתן לו מענה, אבל אנחנו מאד, מאד שמים לב

ואושרית יודעת את זה, להודיע מראש, להגיד מראש, לראות שהמנהלת מעדכנת

מראש, שהיא מוציאה גם ממש ברזולוציה כמעט של יום. היום ייכנס פועל, מתי יהיח,

איך יהיה, כי אנחנו מאד מודעים למהירות שבה הדברים יכולים להתפרץ ולהתפוצץ.

אז אנחנו משתדלים מאד לנהל את זה בצורה מבוקרת.

דרך אגב, גם אנחנו שיחקנו טלפון שבור.

גם היום אנחנו משחקים טלפון שבור בעירייה, כל הזמן.

אני רוצה לומר לכם, אני אישית חודשיים בקיץ השקעתי, כמעט פעמיים, שלוש בשבוע

ועברתי את כל וועדי ההורים של בתי הספר. וועדי ההורים, לא ההנהגה היישובית איך

שהם קוראים לעצמם, ממש וועדי ההורים של הכיתות. בית ספר, בית ספר, באתי לבד,

בלי פוליטיקה ובלי אגף החינוך. אני ישבתי מולם לבד, בדרך כלל אפרת היתה בשביל

לרשום פרוטוקול. בית ספר, בית ספר. ואנחנו רואים שזה עבר יחסית באמת בצורה

פנטסטית. יש לי קולגות, גבעתיים שותים את דמו, אפילו בראשון שותים את דמו,

ברמת גן. זה עבר בסדר, אנשים מבינים את החשיבות של הפרויקט הזה. הקטע הזה

של העבודה בכל בית ספר, אושרית, כמה בתי ספר אנחנו כבר מסתובבים על הגגות?

שניים, שקד וניצנים. הבאים זה סביונצר וסביונים.

ואנחנו לא יכולים להודיע לכל הורי בתי הספר, יש לנו בעיה איך לגשת, אנחנו עושים

את זה מול מנהלת בית הספר וועד ההורים הבית ספרי. ותפקידם להעביר את זה

הלאה. אנחנו לא רוצים לעקוף אותם, להיפך, אנחנו עושים את זה מולם, אחד, אחד,

בית ספר, בית ספר, ובינתיים ז9! 50, באמת, יש לנו שקט. ואם יש בעיה פה ושם

שאינפורמציה לא מגיעה אז טוב שאנחנו שומעים את זה ונדע איך להעביר. אז אנחנו

בשמחה, כי זה באמת פרויקט מאד, מאד חשוב, מעבר לכלכלה, גם כל ההיבט של

שמירה על ה-וח 6 וחחסזוטח 6, גם ההיבט הכלכלי, אנחנו יודעים שהקטע, בייחוד של

בתי הספר, זה קטע מאד, מאד רגיש. מאד רגיש. אבל לפחות עברנו את הקטע הזה

של, איך אומרים, אנחנו לנו הפגנות שאנחנו מקימים על הגגות. ותפקידנו באמת

להעביר,

אנחנו הוצאנו גם הודעה להורים על האיטומים. זאת אומרת כבר בשלב הכנת הגגות

הוצאנו הודעה ספציפית להורים, לא רק וועדי ההורים. במהלך הדרך מעדכנים גם על

סיום העבודות, על תקינות העבודות. אנחנו מקפידים באמת לעדכן בכל השלבים. שלא

תהיה עמימות.

5

החברה הכלכלית לפיתוח (ט-ציונה בע"ם

סז אסוזאס?608 האסו 55-2 פא פהוד

עו"ד דפנה קירו כהן: אני יודעת למה היא מתייחסת, זה בית ספר ספציפי שהיה להם שם איזה אירוע. אבל

נתנו לזה באמת מענה מהיר מאד באותו יום, תוך פחות מ-24 שעות, כולל שיחה אישית

איתי שהבהירה את הנתון ונתנה מענה, כולל יו"ר וועד ההורים היישובי. אנחנו מאד

מודעים לרגישות, אורנה, אני מסכימה איתך, אנחנו על זה.

אורנה דרייזין: מצוין, תודה.

אורנה דרייזין: בינתיים אני אנצל את זה להגיד שבדקתי און ליין והנושא נפתר לשביעות רצון ההורים.

שמואל בוקסר: אנחנו שמחים לשמוע.

עו"ד דפנה קירו כהן: בסדר. עוד משהו לגבי התקציב? אז עידן, תנסח לנו נוסח להחלטה ונעשה באמת

הצבעה.

עו"ד עידן ריבה: לאשר את תקציב החברה לשנת 2022.

עו"ד דפנה קירו כהן: מי בעד? פה אחד, תודה רבה.

החלטה: מאשרים פה אחד את תקציב החברה לשנת 2022.

6

= החברה הכלכלית לפיתוח (0-ציונה בע"ם

סז אסוז 6080 האסוק-55 פא שד

סעיף 2 - אישור יציאה למכרז כ"א מנכ"ל לחברה הכלכלית.

עו"ד דפנה קירו כהן:

שמואל בוקסר:

עו"ד דפנה קירו כהן:

עו"ד דפנה קירו כהן:

שמואל בוקסר:

עו"ד דפנה קירו כהן:

שמואל בוקסר:

עו"ד דפנה קירו כהן:

שמואל בוקסר;:

עו"ד דפנה קירו כהן:

עו"ד עידן ריבה:

עו"ד דפנה קירו כהן:

אז כמו שאמרנו, אנחנו מבקשים את האישור שלכם לצאת למכרז כ"א למינוי

מנכ"ל/מנכ"לית לחברה הכלכלית. אני מציגה לכם פה את ההנחיה של יהודית פמיני

שהיא מרכזת בכירה באגף בכיר תאגידים עירוניים. זה היה בעקבות אותו מפגש

שסיפרתי לכם עליו, השימוע שנערך לנו. וכך הם כתבו, "בהמשך לפגישה שקיימנו

עודות מצב החברה הכלכלית ולבקשת החברה להיתר אשראי עבור פרויקט גגות

סולאריים ניתן להתקדם עם בדיקת הבקשה להיתר אבל בכפוף לשני התנאים הבאים".

(כמו שציינתי הם קשרו לנו בין ההיתר לבין ההתחייבות שלנו לקיים לבחירת מנכ"ל)

"קבלת התחייבות בכתב של ראש העיר, גזבר ומנכ"לית העירייה למינוי מנכ"ל החברה

ולסיים את כל התהליך עד לא יאוחר משישה חודשים מהיום. המסמך הזה הוא

מנובמבר. והוכחת קיום תקציב, בזה אנחנו עמדנו. את המכתב הזה כמובן שלחנו

ואנחנו בעצם מבקשים לאשר:

1. יציאה למכרז כח אדם למינוי מנכ"ל החברה. מי בעד בבקשה?

האמת שאני מתנגד... אבל אין לנו ברירה.

גם אנחנו ניסינו להתנגד, אבל קיבלנו חצי שנה 806 זף. אנחנו ייצגנו את עמדת החכ"ל

הכי טוב שיכולנו.

החלטה: מאשרים פה אחד יציאה למכרז כח אדם למינוי מנכ"ל החברה.

הדבר הנוסף, כדי שנוכל לממש, אנחנו צריכים אישור הרכב וועדה למינוי מנכ"ל. הרכב

הוועדה מורכב משלושה נציגים, עידן תראה שאני מדייקת. אחד זה נציג הדירקטוריון.

שתיים זה נציג משרד הפנים ושלוש זה מנכ"ל של חברה כלכלית אחרת. אז זה בעצם

שלושה נציגים.

אפילו אין לנו רוב בוועדה.

כן. לצורך זה אני אבקש נציג מקרב חברי הדירקטוריון שמוכן להתנדב.

אני מציע את משה.

הוא גם מתנדב, אז יצא לנו מצוין.

הוא גם נמצא בוועדת הבחינה לקבלת עובדים בחברה, אז זה מתאים לו, וגם וועדת

מכרז.

בסדר. עידן אני צריכה לאשר את זה או ברגע שהוא מתנדב, צריך החלטת דירקטוריון

לזה?

צריך החלטה למנות את עו"ד משה שפורן כנציג דירקטוריון החברה בוועדה לבחירת

מנכ"ל.

מי בעד בבקשה? פה אחד.

החלטה: מאשרים פה אחד למנות את עו"ד משה שפורן כנציג דירקטוריון החברה

בוועדה לבחירת מנכ"ל.

עו"ד דפנה קירו כהן:

חברה הכלכלית לפיתוח (ט-ציונה בע"ח

וו אסוז הסה 60 האסו-5 פא סרוד

עו"ד אושרית סורוז'ון:

עו"ד דפנה קירו כהן:

עו"ד אושרית סורוז'ון:

עו"ד עידן ריבה:

עו"ד דפנה קירו כהן:

עו"ד עידן ריבה:

עו"ד אושרית סורוז'ון:

עו"ד עידן ריבה:

עו"ד דפנה קירו כהן:

לפי חוזר מנכ"ל צריך לאשר גם את המתכונת של הוועדה לבחירת המנכ"ל.

לא סגורה על מה את אומרת.

צריך גם לקבוע מה המתכונת לבחירת המנכ"ל.

זה עושה הוועדה. הסדר של הדברים שמחליטים על יציאה למכרז ובוחרים את הנציג

של הדירקטוריון. פונים למשרד הפנים בבקשה למנות וועדה. משרד הפנים ממנה את

הנציג שלו ודואג למינוי של מנכ"ל תאגיד עירוני אחר. ומי שם הוועדה מאשרת את

דרישות התפקיד, את הנוסח של המכרז, עד שזה מגיע חזרה לדירקטוריון כאן, אחרי

העבודה של הוועדה, לאישור זהות המנכ"ל שנבחר.

אז עידן, אני מציעה שכבר תוציא את המכתב למשרד הפנים.

כמובן.

בחוזר מנכ"ל זה כתוב אחרת, עידן.

אני אומר את זה על סמך מה שכתוב, אם אני אראה משהו שכתוב אחרת אז כמובן

שנעשה את זה בהתאם,

בוא נגיד שאם יידרש לנו עוד אישור נוסף אז אנחנו נחזור לדירקטוריון לבקש את

האישור, עד כמה שאנחנו מבינים כרגע אנחנו נדרשים לאשר רק את הוועדה.

8

= החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציונה בע"

| סו אסוז הס 60 האסו 55-2 פא שד

סעיף 3 - עדכונים

א. היתר אשראי למימון הפרויקט הסולארי ממשרד הפנים אושר סיווג החברה במע"מ לדואלי עוסק

ומלכ"ר.

עו"ד דפנה קירו כהן:

פנינה זיו:

ערן לבב:

פנינה זיו:

ערן לבב:

פנינה זיו:

עו"ד דפנה קירו כהן:

עו"ד דפנה קירו כהן:

רו"ח ארז ישראלי;

עו"ד דפנה קירו כהן:

[ |

רו"ח ארז ישראלי:

עו"ד משה שפורן:

רו"ח ארז ישראלי:

עו"ד משה שפורן:

רו"ח ארז ישראלי:

ערן דיבר על זה, אז הנה אתם רואים את ההיתר, כמו שהבנתם הוא הגיע אחרי

שאנחנו הוצאנו את המכתב שאנחנו מחויבים למנכ"ל ועל כן הוא התקבל ממש ב-

12 בל העיקר שהוא התקבל ומאפשר לנו באמת לממש את ההלוואה.

שאלות/התייחסויות לגבי זה?

לא צריך בנק מסחרי שייבחר? נבחר, נכון?

בחרנו כבר.

אז המכתב לא מעודכן, ערן.

הם קיבלו את הכל, אבל בעיקרון הבנק שנבחר זה דיסקונט, אתם אישרתם את הנושא

הזה בישיבת דירקטוריון האחרונה.

זה רק לא רשום בדף.

היא צודקת. כתוב פה בנק מסחרי שייבחר. את צודקת, אבל לעניין האישור מה שחשוב

שהם נותנים לנו את ההיתר, לא כל כך משנה להם איזה בנק. ואנחנו היינו צריכים את

זה כדי שנוכל לקחת את ההלוואה.

והעדכון האחרון זה סיווג החברה במע"מ לדואלי עוסק ומלכ"ר. ערן או רואה החשבון

רוצים להגיד על זה מילה?

אני אתכם. דפנה, מה שאלתם?

אם תוכל לתת עדכון לגבי אישור הסיווג שקיבלנו לדואלי כעוסק ומלכ"ר, למה זה חשוב,

מה זה אומר?

כן. אז קודם כל גילוי נאות, אני לא התעסקתי עם זה, כמו שהגזבר אמר, מישהו אחר,

יובל שהוא גם עורך דין, גם היה לו ניסיון ברשות המיסים. הוא עשה את זה. אז כמובן

לעניין מע"מ, תוכלו לקזז מע"מ על ההשקעות שלכם. תוכלו לקזז. ומנגד כמובן צריך

לדעת שתשלמו את המע"מ על העסקאות, ככל שתהיו רווחיים אז כן תשלמו מע"מ.

לאורך זמן המתמטיקה היא בסדר?

כן. אבל בתחילת הפרויקט יש הרבה השקעות, תוכלו לקזז את המע"מ, זה יעזור לכם

מבחינה תזרימית. בהמשך הבנתי, אתם רוצים להכניס פרויקטים נוספים ותרצו ללכת

לכיוון הזה של עוסק. בדרך כלל גם חברות כלכליות, ככל שהפעילות שלהם גדלה, מס

הכנסה נוהג לראות אותן כעוסק ולא כמלכ"ר.

ארז, כל פרויקט הוא משק סגור מבחינת המע"מ, או שעושים סיגמה של כל

הפרויקטים?

במקרה הזה אתם כרגע מלכ"ר, למעט הפרויקט הסולארי.

9

החברה הכלכלית לפיתוח /ט-ציונה בע"ם

וו אסודא הס 60 האסול-55 פא פד

עו"ד משה שפורן:

רו"ח ארז ישראלי:

פנינה זיו:

עו"ד קובי דהן:

עו"ד משה שפורן:

רו"ח ארז ישראלי:

ערן לבב:

רו"ח ארז ישראלי:

עו"ד קובי דהן:

רו"ח ארז ישראלי;

ערן לבב:

עו"ד דפנה קירו כהן:

ערן לבב:

עו"ד דפנה קירו כהן:

רו"ח ארז ישראלי:

ערן לבב:

הפרויקט הסולארי הבא יתקזז עם הפרויקט הקיים או שהוא יהיה עוד פעם, יעמוד בפני

עצמו.

הוא מצטרף, כל מה שקשור לסולארי זה הוגדר כעוסק וזה ספר בפני עצמו.

צריך לנהל את זה כמו שצריך מבחינת מע"מ. בטח בשלב הזה שיש המון השקעות, אז

זה רווחי מאד וחכם לעשות את הקיזוזים. בהמשך בכל מקרה היו לוקחים לנו מע"מ

כחברה שעושה כסף.

אם הבנתי נכון אבל הוצאות אחרות אי אפשר לקזז את המע"מ אלא רק מה שצבוע

לפרויקט עצמו.

זה העניין.

רק לפרויקט, אבל כל מה שקשור לסולארי, זה מעבר לפאנלים שזה הרכוש, ההשקעות,

יש גם את האחזקה. ככל שתהיה לכם אחזקה או טיפול בתחזוקה, זה גם כן.

יש גם יועצים שמלווים את הפרויקט.

גם יועצים. כל מה שהושקע בפרויקט הזה, בכלל, כל מה שהושקע עד יום ההפעלה

וגם לאחר מכן, זה נכנס להגדרה של הפרויקט ואפשר לקזז את המע"מ. גם אם יש

קבלני משנה, כל דבר שהוא.

אני שואל את זה מהכיוון של עיקר וטפל, כי העיקר פה זה בעצם הפרויקט. ואם

הפרויקט הוא המשמעותי בחברה, לא היה נכון גם שכלל ההוצאות יהיו מוכרות

למע"מ?

לא בהכרח, כי אתם חברה מלכ"רית. ככל שאתם רווחיים ואתם הולכים לכיוון הזה אז

לא כדאי לשלם מע"מ. אם הם ימשיכו להעביר את זה, כמו שנקרא, שאתם בפעילות

האחרת מלכ"ר, אז בסדר, כדאי להמשיך עם זה בינתיים.

זה עדיף לנו. כל הפרויקטים של הבריכה, של המוקד, אם אנחנו הולכים לשלם שם

מע"מ, העלות תעלה. אנחנו מעדיפים להישאר שם כמלכ"ר.

אז למעשה בכך סיכמנו את ישיבת הדירקטוריון.

רגע, יש את הנושא של הגגות הסולאריים, הטבלה של המבנים.

בכון.

עוד נקודה אחת, תשימו לב שאתם הולכים עכשיו לקזז את כל המע"מ תשומות, כי

במע"מ תשומות בדרך כלל יש הנחיה שאחרי חצי שנה אי אפשר לקזז. אז אפשר לקזז

במקרים מסוימים גם עד חמש שנים, אבל ההנחיה הרגילה היא שישה חודשים. אז

מישהו שאחראי על הנושא הזה, כבר מיד, עם פתיחת התיק, לדווח את כל התשומות.

יש לנו את מירית ארפי, מנהלת החשבונות של החברה. אנחנו בהתייעצות יחד איתך

נראה כל מה שהוצאנו כבר ונדווח על זה, בוודאי.

= החברה הכלכלית לפיתוח (ס-ציו(ה בע"ם

סז אסוזהאס?ה 60 האסו 55-2 פא פד

ב. עדכון: פרויקט התקנת מערכות /: (סולארי)

עו"ד אושרית סורוזון:

עו"ד דפנה קירו כהן:

עו"ד אושרית סורוזז'ון:

עו"ד דפנה קירו כהן:

פנינה זיו:

עו"ד דפנה קירו כהן:

במסגרת הפרויקט אטמנו שבעה מבנים, ברובם איטום מלא, חלקם ביצענו תיקונים

כהכנה של הגג לפני הקמת המערכות הסולאריות. סיימנו את ההתקנה של הפאנלים,

אנחנו לקראת החיבור של החשמל בגג מבנה העירייה. התקנו את הקונסטרוקציה בבית

ספר שקד בשני הגגות, הצפוני והדרומי. ובית ספר ניצנים. תלוי במזג האוויר, שבוע

הבא או שבוע שאחרי אנחנו נתקין בסביונצר ובסביונים את הקונסטרוקציה. לקראת

סוף החודש נתקין את הפאנלים הסולאריים. כך שמבחינתנו אנחנו רוצים להיות

שלושה, ארבעה צוותים באוויר, להיות על הגגות בכל פעם.

חשוב לי להגיד לידיעתכם שאחד הבנפיטים המשמעותיים של הפרויקט הזה, שכאילו

לא תכננו אבל בעצם יוצא, זה כל הנושא של איטומי מבני הציבור. איטומים שלא נעשו

פה שנים על גבי שנים ולפני שאנחנו נכנסים אנחנו עושים ביצוע של איטום יסודי כדי

לוודא שאין דליפות מהתקנה. אז הנושא הזה בהחלט משדרג לנו ומשפר את האחזקה

של מבני החינוך והציבור. הדבר השני שצריך לשים לב אליו, לכן אנחנו את הטבלה

הזאת מנהלים ממש ברמה של פעם בשבועיים ישיבת סטטוס אצל ראש העיר, זה

הסוף זמן /=, שיש לנו פה דד ליין מאד צפוף גם לעשות את האיטום, גם לעשות את

הבקרות, גם לעשות את ההנפות, גם לחבר לחשמל ולעמוד, מה שנקרא, בימי המכסה.

אנחנו ממש סופרים אותם וכמו שאתם רואים מנהלים את זה, בצורה מדויקת כדי

לראות שאנחנו עומדים. יש לנו מורכבות בנוגע לקירויים החדשים בעניין הזה, אבל

אנחנו גם בהקשר הזה נעשה איזה שהוא מענה כדי לא לפספס את הסיום זמן ‏ ₪ של

חברת חשמל. את יכולה להמשיך.

קיבלנו תיקי מידע לשישה אתרים מתוך ה-11, חמישה ביצענו מדידות, אנחנו לקראת

הגשת בקשה לתיק מידע. אנחנו מקבלים שיתוף פעולה מאד מוצלח עם מחלקת רישוי

של אגף הנדסה בעירייה, בטווחים באמת מאד קצרים, בהנחיית ראש העיר. ואנחנו

מרגישים שהפרויקט הזה באמת מתקדם בצורה יפה וכמו שציינה דפנה, לגבי הקמת

המערכות על קירויים קיימים או מבנים קיימים, אנחנו נעמוד ב-/\:. יש לנו איזה שהיא

תכנית צל לעמידה ביעדי ‏ \: גם לקירויים החדשים ואנחנו מניחים, אנחנו מאד מקווים

שנעמוד ביעדי מכסה של 45 אג'. נכון להיום חברת החשמל עדכנה את התעריפים,

חלקם ירדו, חלקם עלו. בכל מקרה בממוצע, גם אם אנחנו בקירויים, למרות שאנחנו כן

נעמוד, אבל אם לא נעמוד ביעד, אז לא נקבל 45 אג' אלא 42 אג' בממוצע, רק לחלק

של הקירוי. זהו מבחינת העדכונים.

שאלות לגבי הפרויקט הסולארי?

אפשר לשאול אם יש איזה בעיה בולטת? כי זה נראה על פניו מאד יפה.

כמו שרואים בלרינה מאד טובה שהיא רוקדת וזה נראה נורא קל, אז זה אומר שהיא

פשוט רוקדת מאד, מאד טוב. אני רוצה להגיד לך שמאחורי הדבר הזה שנראה מאד

21

החברה הכלכלית לפיתוח (0-ציונה בע"ם

סז אסודההסיהס 6 האסו 55-2 פא שד

פנינה זיו:

עו"ד דפנה קירו כהן:

פנינה זיו:

עו"ד דפנה קירו כהן:

פנינה זיו:

שמואל בוקסר:

פנינה זיו:

שמואל בוקסר:

פנינה זיו:

שמואל בוקסר:

יפה אנחנו מושקעים בכל הרמות. מראש עיר, אלי, לערן, לאושרית, למנהל פרויקט,

לאגף הנדסה, לבתי הספר, למנהל שטח, ממש, לבקרים, בצורה עם המון המון

תשומות, כי זה פרויקט מאד אינטנסיבי, מאד רגיש כמו שאורנה אמרה. ומצד שני עם

דד ליין מאד, מאד ברור. אז לעשות את זה גם מהר וגם נכון וגם רגיש,

לא, לא, דפנה, כל הכבוד קודם כל, זה שיתופי פעולה, רואים את זה. אני רק שואלת

אם יש משהו, אנחנו דירקטוריון, לא חברים. סתם. אם יש איזה בעיה שאנחנו צריכים

לשמוע עליה. הכל ככה חלק? הבניינים כולם עומדים בתקן של הצבת הסולארי? זאת

שאלה.

בסוף הסולארי זה פאנלים. אם הבניינים שלנו לא יודעים לשאת עליהם פאנלים

סולאריים אז עדיף שנהרוס אותם. בגדול אין פה איזה משקל מאד, מאד משמעותי.

אנחנו כן בודקים את העניין של הרוחות, של החיזוקים, של החשמל, של הבטיחות, של

הקרינה. יש הרבה מאד אלמנטים אחרים, לא כל כך העניין של המשקל. למרות שגם

את ההקשר הקונסטרוקטיבי, כמו שבועז ציין לפני כן, יש לנו בקר על הבקר. יש את

הבקר של החברה הקבלנית ועל זה יש בקר של אגף הנדסה. אני חושבת שהאתגר

שלנו בהקשר הזה הוא אחד, מה שדיברנו על שיתוף ציבור והממשק, היידוע, העבודה

המאד מאד צמודה ומדויקת. והדבר השני זה לעמוד בטווחי הזמנים. זה אתגר כי טווח

הזמנים הוא מאד קצר. פנינו לחברת חשמל בבקשת אורכה, בין היתר כי יש בעיות

באספקה, השילוחים, הפאנלים עצמם, הקבלן טוענים שהוא לא יכול להשיג אותם

בזמנים וחברת חשמל סירבה, אז זה מאתגר אותנו, אבל אנחנו נעשה כל מאמץ לעמוד

בזה.

דפנה, זה אתגר שחשוב לשתף אותנו, כי כשנגיע לעניין של 42, לא 45 אג', אז כדאי

לדעת את זה מראש.

את צודקת, אנחנו פשוט עושים כל מאמץ לא להגיע לנקודה הזאת, לכן טבלת השליטה

הזאת ממש מנוהלת ברמה כמעט שבועית עם הרבה מאד תשומות של אושרית

שמושקעת בפרויקט הזה, בוא נגיד ככה, בלי כוח אדם, בלי אושרית שיושבת על

הפרויקט הזה ממש כל הזמן, כל היום אין סיכוי שהיינו מצליחים לנהל, לתכלל את כל

האירוע הזה.

אני אומרת יישר כוח לאושרית ובריאות.

כן, וודאי. פנינה, הקטע הזה של 42 אג' זה לא שאם לא נעמוד בזמן כל הפרויקט ילך

ל-42. כל גג שמסתיים בלוח הזמנים הקצוב על ידי חברת חשמל הוא 45. אם יישארו

בשוליים פה ושם גגות שלא נספיק, רק הם יהיו על 42. לא כל הפרויקט חס וחלילה.

ראש העיר, זה לא מה שמדאיג אותי, לא 42 או 45, אלא אם אפשר לעדכן בזמן. אז

אם הכל טוב, כל הכבוד, זה מה שאני יכולה להגיד.

אנחנו עושים כל שלושה חודשים דירקטוריון?

בזום. שמת לב?

זום, נו, תשמעי, קשה לכנס אתכם.

22 0 הח.-

עו"ד דפנה קירו כהן:

שמואל בוקסר:

א' זום הרבה יותר נוח לחברים שעובדים בכל מיני מקומות. ושתיים האומיקרון, אם

היינו יכולים לעשות גם את המליאה בזום היינו עכשיו חוזרים למליאות בזום. אגב,

חשיפה לאומיקרון מחייבת בידוד גם מחוסנים. אז לידיעה בהקשר הזה, שסכנת

הבידודים חזרה לשולחן. סיימנו לדעתי. אני אגיד תודה באמת לכל השותפים על השנה

המורכבת הזאת, גם לעובדי החברה הכלכלית, מירית וגלעד נמצאים איתנו פה

והעובדים האחרים. לאושרית באמת שמובילה, היא הזרוע הביצועית בחכ"ל, עידן

היועץ המשפטי, ערן ואנוכי באופן חלקי וכמו שאתם רואים זמני. ויו"ר הדירקטוריון

שמוביל אותנו ביד רמה ובזרוע נטויה שלא חלילה נשתעמם לרגע.

להשתעמם אין לנו זמן. אבל סך הכל אני מקווה, שהפרויקט הזה ידחוף את החברה

הכלכלית בכלל למקום אחר לגמרי. יש לנו הרבה מאד תכניות מה לעשות, כי הפרויקט

הזה באמת ייתן מנוף כלכלי רציני. לפי כל החישובים בשלוש, אולי ארבע שנים

הראשונות צריך להשאיר בחברה הכלכלית, חוץ מהמע"מ, 5 מיליון שקל ב- ח085

ששס!זוכמו שאני מכיר את זה מעסקים, ב-5 מיליון אפשר למנף פרויקט גם של 20 מיליון

בקטע של נדל"ן מניב לחברה או דברים אחרים. וזה התפקיד שלנו קדימה, יהיה באמת

לצקת תוכן בחברה, כמו שעשינו בפרויקט הזה. ואתם רואים, העירייה, אם יש לנו

דברים ואפשרויות שאנחנו חושבים שהעדיפות היא לעשות את זה בחברה הכלכלית,

אנחנו תמיד נשמח לעשות את זה בחברה, שם הגמישות הרבה יותר גדולה, לוחות

הזמנים הרבה יותר קצרים, העסק הרבה יותר זריז מאשר במנגנון הכבד של עיריית

נס ציונה. זהו, אני רוצה להודות לכולם על ההשתתפות ולאחל לכולם בריאות. תודה

רבה.

הישיבה ננעלה

\

ראש העיר של ג ציונה

ויו'יר הדירקטוריון של החברה הכלכלית לפיתוח נס ציונה בע''מ

23