פרוטוקול מליאה לא מן המניין 02/2021 מיום 21.12.21

1

יום שלישי י"ז טבת תשפ"א

21 בדצמבר 2021

פרוטוקול ישיבת מליאהלא מן המניין 202120 מיום 21-12-21

נוכחים שמואל בוקסר – ראש העירייה, סמדר אהרוני, אריאל אלמוג, נאור ירושלמי, גיל אנוקוב, מאיה

פז שקולניק, עמוס לוגסי, רמי סקליטר, שאול רומנו, שחר רובין, שמואל מזרחי, אליהו לוי, טלי

חייט אבירז, פנינה זיו.

חסרים: לירן יגודה

משתתפים: עו"ד דפנה קירו-כהן- מנכ"לית, עו"ד שולמית מנדלמן-כהן - יועמ"ש, ערן לבב - גזבר, רו"ח

שלמה אליהו – מבקר, הילה קרופסקי עוזרי – דוברת העירייה, אפרת דמארי – רמ"ט רה"ע

רפאל קריספיל – מנהל אגף שפ"ע, ירון לוי – מנהל אגף בטחון, מיטל חזן – מנהלת אגף

מש"א, ריבה קליין – מנהלת אגף חינוך, עמיר קשי – מנהל אגף רווחה ושרותים חברתיים,

לימור נהון – חשבת אגף חינוך, רימה בכר- חשבת , עמית שלמה – חשב אגף שפ"ע, ברית

גופר – מנהלת לשכת רה"ע היוצאת, אילונה חיים – מנהלת לשכת רה"ע הנכנסת

תוכן

פרוטוקול ישיבת מליאה לא מן המניין 02/2021 מיום 21-12-21 .................................................................... 1

סדר היום ....................................................................................................................................... 1

סעיף 1 – תקציב 2022 ...................................................................................................................... 1

סדר היום

1. תקציב 2022

סעיף 1 – תקציב 2022

דפנה קירו כהן אני פותחת את ישיבת מליאה שלא מן המניין 2/21 לאישור תקציב העירייה לשנת 2022 .

שלחנו לכם את דבריההסבר. לבקשת חלק מחברי המליאה, אנחנו נעבור לפי פרק פרק,

נגיד כמה מילים, נפתח לשאלות ונעשה כמיטב יכולתנו לענות לכם על כל מה שתשאלו.

תקציב 2022, כמו שאתם יודעים, מבוסס על התעמ"ת, תוכנית העבודה מקושרת

התקציב בהלימה לחמשת יעדי העל הרב שנתיים שנקבעו בזמנו עם הפנים לתושב,

מצוינות ארגונית, עיר בוטיק, עיר צומחת, עיר של עסקים ועיר ירוקה. היעדים הממוקדים

לשנת 2022, גם הם מופיעים לכם בדברי ההסבר, זה באמת הסיפור של הקורונה

2

האמת שכשהתחלנו לעבוד על כל תוכנית העבודה, היינו בשאיפה שאנחנו בהשפעות

הפוסט קורונה, אנחנו מבינים שעם האומיקרון אנחנו נהיה גם עם הקורונה, גם עם

האומיקרון, גם עם הפוסט קורונה ושיהיה לכולנו בהצלחה, אבל אין ספק שזה אחד

האתגרים שמונחים חזק מאוד על אגף חינוך ואגף רווחה. מהפכת השירות לאזרח,

הכרזנו על 2022 כשנת השירות, אנחנו מתכוונים לשפר, לטייב את כל הממשקים של

השירות העירוני לתושב וסגירת מעגלי טיפול, חזרה לתושב, עדכון תושב וכל מה שאנחנו

חושבים שזה אחד הדברים המרכזיים שהרשות צריכה לשפר ולהצטיין בהם. שיפור

חזות העיר והמרחב הציבורי על ידי שדרוג מערך הגינון, מערכת המים ובדגש על הגינות

והכניסות לעיר, המשך קידום בניה למגורים ומימוש התוכניות במתחמי ההתחדשות

העירונית, האצת תוכנית הפיתוח, קידום הליכי התייעלות וקיימות, בדגש על הפרויקט

הסולארי והחלפת תאורת חוץ ללד, ושיפור מוכנות העיר למצבי חירום, שמצבי חירום,

כאמור, הם מצבי החירום הביטחוניים, אפידמיולוגיים, הקורונה והאקלימיים, כמו שעדכן

ראש העיר כרגע. התמצית של נתוני התקציב, אז אתם רואים, השנה כמו בשנים קודמות

יש עליה יחסית קטנה בתקציב העירייה של כ-2.6% ביחס ל-2021, סך התקציב הוא

428,739 לפי₪ סך התקציב ההוצאה לנפש יעמוד על 8,575 ₪ לפי 50,000 תושבים

דברי הסבר, אתם מעוניינים שנעבור או שנלך לפרקים עצמם?

שחר רובין: לא, תעברי.

דפנה קירו כהן: אוקי. נתחיל עם האיזון התקציבי וגידול בארנונת העסקים. למעשה, כמו שציינו גם בדברי

ההסבר של תקציב 19 ,'20' ו-21', למעשה האישור המואץ בשלושת השנים האחרונות

של בניית תעסוקת מסחר ותעשייה באזור פארק המדע ונס/128, כ-300,000 מ"ר, את

זה אתם יודעים, מתחיל סוף סוף להניב את הפירות ומוביל לצמצום הפער המובנה

מהכנסות מארנונה, שאפיין את התקציב בשנים קודמות. אנחנו צופים השנה שפארק

המדע כבר יתחיל להתאכלס בנכסים חדשים מניבי ארנונה. אנחנו ביצענו מדידת עסקים

בלבד, לא מגורים, שהובילה להגדלת שטחי חיוב ולמעשה, אנחנו מצפים שהפעולות

הללו יגדילו את ההיקף הצפוי של הארנונה לסך של 199,550 אלפי₪ , שזה גדילה של

4.9% ביחד לשנת 2021. אנחנו מניחים כהנחת מוצא, שוב אני אומרת לכם, מקווים

שהיא תתממש אבל אין לדעת, ששנת 2022 לא תהיה השפעה של מגפת הקורונהעל

תנופת הבניה, שאנחנו הרגשנו אותה חזק מאוד ב-20' וב-21' ולכן אנחנו יצאנו מנקודת

הנחה שכן תהיה גביה מלאה ואכיפה משמעותית למיצוי החובות. גם בשנה זו לא ביקשה

הרשות העלאת ארנונה למגורים ועסקים מעבר למקדם האוטומטי המאושר, שנקבע על

ידי משרד הפנים, שעומד על 1.92% .

3

ערן לבב זה אומר שה-4.9% שמופיע למעלה זה כולל את ה-1.92% .

טלי חייט אבירז איך מצד אחד אנחנו מבינים שאנחנו עדיין עם הקורונה ומצד שני אנחנו אומרים שלא

תהיה השפעה על תשלומי ארנונה, בדגש על עסקים, כשאנחנו יודעים שהמגמה היא

לעבודה מהבית ולצמצום מרחבים עסקיים?

שמואל בוקסר: זה ממש לא מה שכתוב פה. פה כתוב על תנופת הבניה של תעסוקה, של בניינים חדשים.

טלי חייט אבירז: וגם דיברנו על הארנונה.

שמואל בוקסר: זה מה שכתוב: "הנחת המוצא, לא תהיה השפעה למגפה ותמשיך תנופת הבנייה".

טלי חייט אבירז: איך אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהם הולכים להתאכלס, כשאנחנו יודעים שהמגמה

העולמית ובישראל היא להכניס את העובדים הביתה ולא להכניס חללים ומשרדים?

שמואל בוקסר: אם את לא יודעת, שכר הדירה בתעסוקה עלה השנה דרסטית. בתל אביב אין מטר אחד

לשכירות. יש עליה גבוהה, אני לא אגיד את האחוזים כי אני לא יודע בדיוק, זה תלוי

באחוזים,

טלי חייט אבירז: על איזה מידע אתה מסתמך? כי אני מכירה נתונים אחרים.

שמואל בוקסר: מידע מוסמך לחלוטין. אני לא מדבר על הדירות.

טלי חייט אבירז: גם לי יש מסמכים, גם אני לא אומרת אמירות.

שאול רומנו: גם בנס ציונה הכל מבוקש.

שחר רובין: דרך אגב, גם הבורסה נפגעה קצת בתקופת הקורונה.

שמואל בוקסר: איזה בורסה?

שמואל מזרחי: שחר, אתה יודע כמה אחוזים עשתה השנה הבורסה?

(נאור ירושלמי ואליהו לוי הצטרפו לישיבה)

שמואל בוקסר: אם עיריית נס ציונה היתה משקיעה את הכסף שלה במניות, היינו עושים השנה עוד 30

מיליון ברווח

שחר רובין: אני מסכים איתך אבל דרך אגב, התוכניות האלה הן לא בשלוש שנים האחרונות.

שמואל בוקסר: שחר, ה-300,000 מ"ר האלה, הכל בשלוש השנים האחרונות.

שחר רובין: שתוכננו או שאוכלסו?

4

שמואל בוקסר שאושרו.

שחר רובין: שאושרו, שנבנו, אבל את אישורים היו לפני.

שמואל בוקסר: שזה בבניה כמעט 200,000 מטר. לא כולם בניה

שחר רובין: אני לא חושב שמישהו פה לא היה פה בישיבת בניין עיר, שהבניינים האלה אושרו, דרך

אגב. אני הייתי אחד מהם וזה היה מזמן, לפני שלוש שנים, אושרו לבניה.

שמואל בוקסר: בשלוש שנים האחרונות אושרו לבניה 307,000 מ"ר. ואם אתה רוצה לדעת בדיוק, ב-

10 שנים הקודמות לפני זה אושרו 70,000 מ"ר. ואני אומר לך מספרים מסודרים.

שחר רובין: כן, אבל הכינו את התוכניות לפני. התוכניות של פארק המדע הן ישנות מאוד.

שמואל מזרחי: התוכניות כבר 15 שנה הכינו אותם

שמואל בוקסר: אני לא מדבר על תב"ע, אני מדבר על בניה בפועל.

שחר רובין: כי הם קיבלו אישור בימים ההם.

שמואל בוקסר: לא, זה תוכניות שהתחילו בשלוש השנים האלה וקיבלו היתרים, לא כולם משכו את

ההיתרים, דרך אגב, כי הבנקים קצת לוחצים את התעסוקה, לא כל כך מהר נותנים

מימון, אבל לך תראה בפארק התעשייה מה נבנה חדש ולך תבדוק בהיתרים מתי הם

ניתנו.

שחר רובין: ההיתרים ניתנו עכשיו אבל התוכניות היו לפני, אני מסכים איתך.

שמואל בוקסר: ממש לא. היחיד שהיה קודם זה היה יובלים.

שחר רובין: יובלים נכון, היה בוודאות.

שמואל בוקסר: היחיד. הבנת?

שחר רובין: צרפתי גם.

שמואל בוקסר: צרפתי עוד אין לו היתר, אני מצטער להגיד לך. צרפתי בועדה המחוזית.

סמדר אהרוני: מה זה משנה? העיקר שייכנס הכסף.

דפנה קירו כהן: אנחנו נעבור לחלק הבא, תקציב החינוך. אני אקריא באופן כללי ואחר כך נפתח לשאלות

והערות. כמחצית מהיקף תקציב העירייה המושקע בחינוך מסתכם ב-195 מלש"ח. אגב

מנהלי האגפים שלנו יושבים פה, ריבה מנהלת אגף חינוך, לצידה יושבת לימור, רו"ח

לימור נהון, שהיא חשבת חינוך, כך שאם יהיה עוד שאלות ודברים, הם נמצאים פה.

5

העבודה של כל התקציבים נעשתה בהובלה ובהרבה מאוד מאמץ של מנהלי האגפים,

יחד עם החשבים וערן, אפרת וכל הצוות המקצועי. כמחצית מההיקף, אמרנו, מושקע

בחינוך, מסתכם בכ-195 מלש"ח, שמהווים 45.5% מסך התקציב לעומת 48.7% בשנת

2021, וזאת לאור המעבר להפעלת הצהרונים על ידי חברות מקצועיות חיצוניות, שגרם

לירידה. הירידה שאתם רואים בין תקציב חינוך 2022 ל-2021 בעצם נובע מהשינוי

בפורמט ההפעלה, שגרם גם לירידה בהכנסות, גם לירידה בהוצאות, בתקנים ובסך הכל

המצטבר זה הבסיס של ההבדל. מעבר לזה, לא היתה נגיעה ולא היה קיצוץ בתקציב

חינוך, כי אם להיפך, כמו שנפרט עכשיו. תקציב החינוך כולל תוספות תקציביות רשותיות

על תקצוב משרד החינוך בסך כולל של 53 מלש"ח, מהם 24 מלש"ח הם פרויקטים

רשותיים במימון מלא. כלומר, אנחנו משלימים תקציבים של משרד חינוך בהיקפים של

53 מלש"ח, 24 מלש"ח זה מימון 100% של הרשות. בין היתר, בפרויקטים הרשותיים

הללו, מדובר על תוספת שעות הוראה בבתי הספר לגילאים השונים, תמיכה במוכנות

למבחני בגרות, פרויקט לימודי הפיזיקה במכון ויצמן, הסעות ייעודיות לבתי הספר, שאינן

ממומנות על ידי משרד החינוך, פרויקטים של התחדשות טכנולוגית ופרויקטים יעודים

בגני הילדים, בדגש על ייחודיות הגנים, חיזוק המעטפת הטיפולית בכל הגילאים

להתמודדות, כמו שאמרתי בהתחלה, עם השלכות הפוסט קורונה. השנה אנחנו השקנו

תוכנית יחודית חדשה, תוכנית החממ"ה, חינוך מכוון מיומנויות והיבטים רגשיים

וחברתיים, שמקדמת מנעד רחב של תוכניות העשרה ופיתוח מיומנויות, חברתיות בעלות

כוללת של 3.2 מיליון. בשנת 2021 נעשתה השקעה משמעותית של כ-5 מלש"ח, מעבר

לתקציבי משרד החינוך לתקופת הקורונה, בשיפור תשתיות התקשורת והמחשבים של

בתי הספר וגני הילדים ותשתיות פיזיות במוסדות החינוך וזאת מתקציבי הפיתוח.

ההשקעה הזו צפויה להמשיך גם ב -2022 ולבוא לידי ב יטוי בהגדלת צרכי אחזקת

המחשוב במוסדות החינוך בהיקף של 250,000 ₪, כולל חיבור ביה"ס לסיבים אופטיים

צריך לקחת בחשבון שיש אלמנט פיזי אבל אחר כך יש אלמנט שירותי, אחזקתי נוסף,

שמושת על התקציב השוטף.

הטמענו שתי מערכות הפעלה חדשות באגף חינוך השנה, מערכת ניהול רישום לכלל

תלמידי מוסדות החינוך בעיר, בדיוק פתחנו את הרישום, ראיתם את כל הרישום, למי

שיש ילדים במוסדות חינוך, הוא אינטרנטי, הוא נגיש, הוא יעיל, הוא מבוסס על מערכת

מסודרת שעושה את זה לראשונה מגילאי גן ועד גילאי התיכון, בקרה וניהול נגיש לכלל

ההורים. וכן, מערכת לניהול מערך ההיסעים, שלא רק שיפרה את יכולות בהתייחס

לבקרה אלא בעצם הביאה גם לחסכון בעלויות באופן שהשאיר את תקציב ההיסעים ל-

2022 כמו תקציב 2021, למרות שגדלנו במספר המוסעים ובכך אנחנו מקווים שאנחנו

6

עוד נצליח גם לחסוך יותר בהמשך. לקראת סוף השנה עתיד האגף לעבור למשכנו

החדש, ביחד עם האגף לרווחה ושירותים חברתיים, חיבור שאנחנו חושבים שהוא חלק

מאיזושהי אידיאולוגיה או מדיניות נכונה וראויה של הרשות, לחבר את האגפים הללו

ולתת מענה אחד כולל מקצה לקצה, גם לצוותים, גם לילדים, גם למשפחות וכמו שאתם

רואים, לא סתם שעמיר וריבה יושבים ביחד, מהרגע שחיברנו אותם אי אפשר להפריד,

אז עכשיו הם גם יגורו ביחד ואנחנו חושבים שכל החיבור הזה, גם של השפ"ח וגם של

העובדים הסוציאליים וכל היחידות הנלוות, זה באמת ישפר את השירות העירוני ואת

המענה שאנחנו נותנים לתושבים. עד כאן דברי ההסבר לחינוך, שאלות?

שחר רובין: יש לנו שאלה אחת לגבי המעבר לחברות מקצועיות חיצוניות, מה העלויות של זה ואם

הן מצדיקות את עצמן בצהרונים.

דפנה קירו כהן: עלויות מאיזה בחינה אתה מדבר?

שחר רובין: עלויות כספיות, אם הן מצדיקות.

דפנה קירו כהן: אנחנו יצאנו, כאמור, למכרז להפעלה חיצונית על ידי שתי חברות. צהרוני בתי ספר לא

שינינו.

שמואל בוקסר: בתי הספר מזמן כבר בחברות פרטיות.

דפנה קירו כהן: אנחנו יצאנו למכרז, התקבלו שתי חברות,

שחר רובין: חברה אחת התפטרה לא מזמן.

דפנה קירו כהן: אני יודעת מה אתה שואל, אני אסביר. אנחנו יצאנו למכרז, התקבלו שתי חברות, אנחנו

התכוונו לעשות את התהליך הזה בשלוש שנים אבל כתוצאה, אני חייבת להגיד, שיתוף

פעולה גם עם הועד וגם עם ההסתדרות, למעשה הטווח הצטמצם לשנתיים ואנחנו השנה

הפעלנו את זה בפורמט מלא. היו שתי חברות, חברה אחת היא חברה מוכרת בעיר,

מכירה וסך הכל שביעות הרצון, גם של ההורים וגם שלנו, היתה גבוהה. עם החברה

השניה התגלו פערים, הם משכו לכיוון מסוים, אנחנו משכנו לכיוון אחר ועל כן, אנחנו

בהחלטה הדדית החלטנו על סיום העסקה שלהם או הפעילות שלהם בעיר והם עתידים

לסיים את זה בסוף החודש. כרגע לשנה זו מי שייכנס זה חברת המשכיל שקיימת בעיר

וחברת ינוקא, שהיא ממילא עבדה בגנים, מכירה אותם ועושה את הקייטנות בגני

הילדים. דיווח שקיבלתי בדיוק הבוקר, הם מיוצבים, הם גייסו כח אדם ואנחנו צופים

שהמעבר יהיה חלק. אנחנו במקביל נצא למכרז חדש כדי לבחור חברה בהתאם סך הכל

המהלך הזה מבחינתנו היה מהלך מוצלח. אני חייבת להגיד לך, שחר, עם יד על הלב,

7

לולא החברות האלה היו מחזיקות לנו את הצהרונים, עם כל הקרייסס הארצי שיש היום

עם מחסור בסייעות, לא היינו מצליחים לפתוח צהרונים בגני הילדים, אני אומרת לך את

זה עם ארבעה סימני קריאה. זה הציל אותנו, שיכולנו להתמקד בגני הילדים, שגם שם

אנחנו נאבקים בדם והיתה חברה חיצונית שייצבה והשירות של הצהרונים יציב, איכותי,

עם דברים שצריך לשפר אותם ולכן, מחלקת גני הילדים ואגף החינוך לגמרי לגמרי על

זה ומי שלא עומד בסטנדרטים לא יעבוד בנס ציונה.

שחר רובין: היום כל הגנים נפתחים כל בוקר, אין בעיה?

דפנה קירו כהן: כמעט.

שמואל בוקסר: בגדול.

מאיה פז שקולניק: גם קייטנות היו ברצף ובפעילות מלאה.

דפנה קירו כהן: היו קייטנות. אגב, לראשונה השנה הצלחנו להפעיל קייטנות, עד ה-24.8 היה לנו בחלק

מהגנים. מעולם לא היה דבר כזה, כולם קיבלו עד ה-16.8, היו אפילו קייטנות, שלוש או

ארבע, לפי בקשות ההורים, עד ה-24.8 ולא היינו מצליחים לעשות את זה לבד בשום

צורה. עוד שאלות?

שחר רובין: ריבה, את זוכרת, פעם היינו מוסיפים שעות לימוד.

ערן לבב: זה מופיע פה.

שמואל בוקסר: מופיע, תסתכל בסעיפים, המון שעות.

שחר רובין: כמה כסף זה?

ערן לבב: באיזה תחום? ליסודי, חטיבות?

ריבה קליין: השעות מחולקות גם ליסודי, גם לחטיבת ביניים וגם לתיכונים.

שחר רובין: בכמה כסף זה מסתכם, פחות או יותר, בתיכונים?

ריבה קליין: קרוב ל-6 מלש"ח

שמואל בוקסר: קצת יותר, יש לנו 600 ומשהו שעות

ריבה קליין: נכון, 6.8 מלש"ח, משהו כזה, בתיכונים

שחר רובין: וזה מספיק לך או שאת צריכה יותר?

שאול רומנו: זה אף פעם לא מספיק.

8

שמואל בוקסר יש עוד 1.22 מלש"ח על התגבור בגרויות

ריבה קליין: נכון. יש לנו גם את העניין של השעות לתיכונים, אנחנו באמת משתדלים לתת להם את

מה שהם צריכים, זה מעל 6 מלש"ח. בנוסף לזה, גם את לימודי הפיזיקה שלומדים במכון

שוורץ רייזמן, שזה גם קרוב ל-4 מלש"ח כי זה כולל הסעות

שחר רובין: זה לא היה 1.8-2 מלש"ח פעם

ריבה קליין: עלינו בכמות הילדים בצורה משמעותית.

שחר רובין: יפה, כי פעם לא היו הרבה שלמדו שמה. כמה עכשיו?

ריבה ליין: אנחנו פי ארבע. אם בעבר, כשהתחלנו את הפרויקט, היינו עם 40 תלמידים שלומדים

פיזיקה, היום אנחנו עומדים על 160 ילדים שסיימנו שנה שעברה את לימודי הפיזיקה

ברמה של 5 יחידות 160 תלמידים ואנחנו לומדים היום קרוב ל-500 ילדים בי', י"א

וי"ב.

שמואל בוקסר: יש לנו גם תגבור בגרויות.

ריבה ליין: תגבור בגרויות אנחנו עומדים על 1.2 מלש"ח ואנחנו נותנים עוד 470 שעות לחטיבות

ביניים ועוד 1,850 אלפי₪ שעות תגבור לבתי הספר היסודיים.

דפנה קירו כהן: עוד שאלות?

שחר רובין: לא בנושא הזה, תודה.

דפנה קירו כהן: הנושא הבא, עמיר קאשי, מנהל אגף רווחה. עמיר הוא מנהל אגף שירותים חברתיים

ורווחה, התקציב עומד על 43 מלש"ח, גידול של 9.6% ביחס ל-2021, בין היתר נוכח

פתיחת מוקדי שירות נוספים. כמו שאתם יודעים, אגף רווחה היה כולו חבוי, דחוס

במרתף למטה. אנחנו לא גייסנו במשך שנתיים תקנים של עובדים סוציאליים כי לא היה

לנו מקום להושיב, הם היו בצפיפות אדירה של שלושה בחדר ולכן, אחד היעדים שבאמת

ראש העיר הציב, מעבר לבניה של האגף החדש, שזה כבר דיברנו, זה לפתוח כמה

שיותר שלוחות ולנצל מבנים שמתפנים לנו בעיר כדי לאפשר פתיחה של מוקדים נוספים,

שלוחות נוספות ובוודאי לממש את התקנים שמאוד מאוד נחוצים לנו. אז אנחנו פתחנו

בשלוחת מזרח ובבית המתנדב העברנו את היחידה לטיפול באלימות במשפחה. בשנת

2022 נמשיך את הדגש הזה לפיתוח מענים נדרשים וחדשים להתמודדות, כמו

שאמרתי, עם משבר הקורונה וצרכים נוספים לאוכלוסיות רלוונטיות כעיר מקדמת זכויות.

9

בין היתר, אנחנו מתעדים לפתוחמועדון חברתי נוסף לאזרחים ותיקים, שנמצא ממש

בימים אלה.

שמואל בוקסר: פתחנו.

דפנה קירו כהן: כן, הוא ממש נמצא לקראת הפעלה. אנחנו מקימים מעון יום שיקומי לפעוטות בעלי נכות

שכלית או התפתחותית. אתה רוצה להגיד על זה מילה?

שמואל בוקסר: כן. מי שלא יודע, אפס עד שלוש זה לא בידינו, זה צהרונים פרטיים, אבל מי שצריך את

זה באמת זה הצרכים המיוחדים, זה חובת העירייה לעשות, נס ציונה לעולם לא עשתה

את זה, שלחו פעוטות מחוץ לעיר, ממודיעין עד גן יבנה, במוניות.

שמואל בוקסר: התפנה לנו ברחוב האצ"ל, היו שם מעונות של נעמ"ת, הם פינו את זה, אנחנו כבר קיבלנו

אישור וכסף לשפץ את זה כדי להשכיר את זה לגוף חיצוני להקצות למעונות ואז בא

הסיפור הזה ואמרתי לא יכול להיות שמוציאים תינוקות החוצה. עצרנו את התהליך,

הבאנו את משרד הרווחה, אישרו לנו את המקום, יצא כבר מכרז, אנחנו הולכים לפתוח

שם שלושה. יש לנו כרגע 15 תינוקות שיוצאים מחוץ לעיר במוניות. אנחנו מקווים

שבקרוב כבר נבחר מפעיל. המכרז הוא לא שלנו, של משרד הרווחה, הוא מוציא את

המכרז ואנחנו הולכים לפתוח שניים כי זה מקסימום 10 ילדים, ואנחנו הולכים לפתוח

שלוש כי מהר מאוד זה יתמלא. זה פרויקט מדהים, שהגיע הזמן שנעשה אותו. פרויקט

נוסף שאנחנו עושים, הופכים גן ילדים בינתיים כזמני למרכז יום תעסוקה לגילאים מעל

21. הולכים לפתוח את זה בטירת שלום בגן ילדים שנסגר. היתה לנו פה מלחמת עולם

מול משרד הרווחה, הם אמרו לא, האויב של הטוב זה טוב מאוד, בינתיים אין כלום בנס

ציונה, בסוף הסכימו ואישרו לנו את זה ופרויקט שלישי שכבר פתחנו זה מרכז משפחה,

גם כן בגן שנסגר ברחוב בן גוריון, למשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים, לטפל גם

בהורים. זה שלושה פרויקטים חדשים שהגיע הזמן שנעשה. אתם רואים, גם תקציב

הרווחה עלה מעבר לגיוס כח אדם.

אליהו לוי: אפשר לפרט קצת בטירת שלום לגבי המרכז לבני 21 ומעלה, מה יהיה שמה? זה משהו

חשוב מאוד.

עמיר קאשי: אני מצטרף לכל הפיתוחים החדשים, לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, שלא היה בנס

ציונה, כמו שראש העיר אמר. מרכז המשפחה זה לא רק להורים, זה לסבים, לאחיות,

לכל המעגל הראשון שמתמודד עם ילדים עם צרכים מיוחדים על כל הרצף, על כל

הצרכים המיוחדים שיש. אנחנו מדברים על שיקום, מדברים על אוטיזם, שיש לנו המון

אבחונים בשנה האחרונה של אוטיזם בעיר ומוגבלות שכלית התפתחותית. לשאלתך,

10

מרכז יום זה מענה שנותן מענה תעסוקתי לרמות תפקוד שונות, אנחנו מייעדים את

המרכז יום לרמת תפקוד בינונית וקלה, בגלל המבנה שהוא כרגע קטן, שזה מרכז שנותן

תעסוקה, גינה טיפולית, חדר פיזיותרפיה. אנחנו יודעים מה אמור להיות שם אבל

בהתאם למקום אנחנו נפתח את המענים הטיפוליים שיהיו שם, עובדת סוציאלית ואנשים

פרה רפואיים וכו'.

שחר רובין: לגבי הגנים, כמו שפעם בנס ציונה היו נרשמים בערים אחרות, עכשיו נרשמים מערים

אחרות אצלנו בפרויקטים האלה?

עמיר קאשי: המעון יום שיקומי יהיה מעון אזורי. כמו שאנחנו שולחים היום לבאר יעקב ולראשון לציון.

שמואל בוקסר: אבל יש לנו מקום רק ל-15 .

שחר רובין יהיה עדיפות לתושבי נס ציונה?

שמואל בוקסר: כן. הלוא יש הרבה יותר מ-15 .

אליהו לוי הוא אומר לך שהמקום ל-15 ויש כבר 13 ילדים, זאת אומרת נשאר לו 2 מקומות

עמיר קאשי: לא, יש 30 מקומות, כ-3 כיתות

שמואל בוקסר: אה, לתינוקות יש 30 מקומות, כן

שחר רובין: קודם כל תושבי נס ציונה כמו בכל ערים אחרות.

שמואל בוקסר: בוודאי. יש כבר 15 .

מאיה פז שקולניק: בועדת כספים שנה שעברה דיברנו על אתגר הגיוסים של העובדות סוציאליות, אתה יכול

לספר קצת על זה, על החוסר בתקנים שהיה?

עמיר קאשי: כן. אנחנו שמנו לעצמנו ליעד, הרבה בתמיכה גם של דפנה וגם של ראש העיר, למצב

את אגף הרווחה והשירותים החברתיים כאגף המוביל בארץ, לא רק בשפלה אלא בארץ

וכחלק מזה, לעודד במה שאפשר למקצע ולעשות את האגף הרבה יותר מקצועי ולבנות

מעטפת תמיכתית לעובדים, בין היתר, אין יותר שלוש עובדות בחדר, המקסימום זה שתי

עובדות בחדר, פתחנו את שלוחת מזרח, יש עובדות שיושבות בבית החם, צוות נוצץ, יש

לנו את המרכז העירוני לטיפול באלימות במשפחה שישבו ביחד. ומה שהיום כתוצאה

מזה, אנחנו הצלחנו למלא את כל התקנים, שזה מאוד ייחודי לארץ כי המשבר בשירותי

הרווחה ובשירות הציבורי, אני מאמין שכולכם יודעים, הוא קשה, לא רוצים לעבוד

בשירות הציבורי, גם אלינו לא מגיעים המון קורות חיים, הבחירה היא בדרך כלל בין

קורות חיים אחד לאחד, לא יותר מאחד.

11

שאול רומנו בגלל השכר "הגבוה".

דפנה קירו כהן: עשינו גם השנה תיקוני שכר לעובדים הסוציאליים כדי לגרום להם בסופו של דבר את

מה שהם כבר כן יכולים לקבל, לוודא שהם מקבלים, עשינו יישור קו ב-2021 וכמו שתראו

ב-2022, עתיד להיכנס הסכם קיבוצי של עוד 12.5% בתוספת השכר וכמובן שאנחנו

נעמוד בכל ההסכמים, גם נגייס אותם וגם נשמר אותם.

עמיר קאשי: אנחנו עובדים על זה הרבה במענים הרכים כדי למצב את האגף כאגף מוביל אחרת זה

מלחמה. למשל, תחום סדרי דין שהיה לקראת משבר, שזה תחום מאוד רגיש, שאף אחד

לא רוצה להגיע אליו, לטיפול בכל נושא הגירושין בעצימות גבוהה או קונפליקטים כאלה

ואחרים, אז כן הצלחנו לגייס מרשויות אחרות עובדים.

דפנה קירו כהן: תדבר על המשחקיה החדשה ועל שיל"א.

עמיר קאשי: אז עוד מענה לאוכלוסיית הצרכים המיוחדים זה הקמת משחקייה במערב העיר, שתיועד

גם לאוכלוסיית הצרכים המיוחדים עם ובלי ותצטרף למשחקייה שתחדש את עצמה ביד

אליעזר. לגבי מרכז היום ראש העיר דיבר. ומרכז שיל"א, זה מענה שפתחנו השנה,

שירות ייעוצי לאישה, פתחנו התמחות בנושא מיצוי זכויות לנשים בתוך שי"ל, שהוא

מענה מאוד מקצועי וכבר בחודש הראשון לפתיחה היו לנו 35 פניות. בנוסף, פתחנו

השנה פיילוט שאנחנו מרחיבים אותו, זה מרכז גישור לבני זוג בתהליכי גירושין, שזה

המענה הרך. זאת אומרת, מבחינתנו זה במקומות הקלים יותר.

דפנה קירו כהן: תודה לעמיר ולכל הצוות המדהים של הרווחה.

שמואל בוקסר: אני רוצה להגיד לכם, הקטע הזה של האוכלוסיה עם צרכים מיוחדים, המספרים הם

מטורפים. בנס ציונה יש שני בתי ספר לאוכלוסיה הזאת, התומר ודקלים. בדקלים אין

אף נס ציוני, בתומר יש 10% נס ציוניים 24 מתוך 220 תלמידים, זה הכל. ויש לנו בבתי

הספר 38 כיתות של צרכים מיוחדים. יש לנו 360 ילדים משולבים במערכת החינוך. שנה

שעברה היה נדמה לי 270, קפצנו בשנה אחת ל-360. המספרים הם מדהימים והאחוז

של הצרכים המיוחדים באוכלוסיה הולך ועולה, זה פשוט מפחיד. אבל אנחנו נותנים את

זה. יש לנו סך הכל 76 גנים בנס ציונה, מתוכם 14 גנים לצרכים מיוחדים.

שאול רומנו: יש לזה הסבר למה זה גדל בשליש?

ריבה קליין: יש לנו כמה היבטים להסברים הללו. אחד, גם האבחונים והשיטה של ועדת זכאות

לאפיון, הרבה מאוד הורים שותפים להחלטות והרבה מאוד הורים בוחרים להשאיר את

הילדים שלהם בתוך המסגרות הרגילות ולשלב אותם במערך הזה והרבה פעמים בחלק

12

של החינוך המיוחד בגני ילדים והם כן רוצים להתחיל בחינוך המיוחד והכיתות שראש

העיר סיפר, זה עניין של להישאר בתוך בתי הספר הרגילים בכיתות המשולבות, שאנחנו

קוראים להם כיתות החינוך המיוחד. חשוב להגיד, שבנס ציונה יש לנו כמעט את כל

המנעד, יש לנו את החלק של הכיתות התקשורתיות ויש לנו את העניין של ליקויי שמיעה,

גם בחטיבות הביניים וגם ביסודי. יש לנו את הכיתות ליקויי למידה, שזה מתחיל מא' ועד

י"ב, כך שכמעט בכל מערך בתי הספר יש לנו כיתות שנותנות את המענה לתושבי נס

ציונה. אותם ילדים משולבים, דיפרנציאליים, זה אותם ילדים שמלווים בסייעות ורוצים

להישאר בתוך המסגרת של החינוך הרגיל, שזה מה שאומר העניין של השינוי של שיטת

האבחון וזכאות, שהורים גם יכולים להחליט שהילדים שלהם נשארים במסגרת ומלווים

בסייעות. נציין בעניין הזה, שיש לנו גם כמות מאוד גדולה של סייעות וכח אדם, שצריך

להיות בתוך המערך הזה של הכיתות המשולבות.

דפנה קירו כהן: שאלות לגבי הרווחה? תודה לעמיר ולצוות הרווחה.

שחר רובין: מתי המבנה החדש?

דפנה קירו כהן: בניה סוף הקיץ ואכלוס, אם לא יהיה הפתעות.

שמואל בוקסר: בעזרת השם, בראש השנה נעשה פתיחה.

דפנה קירו כהן: נקווה מאוד. אנחנו עוברים לתקציב שפ"ע. מי שיושב פה זה רפי, מנהל אגף שפ"ע ואיתו

החשב עמית שלמה. אני אעבור על העיקרים ואז נפתח לשאלות והסברים. תקציב שפ"ע

עלה השנה בכ-2.4 מלש"ח ועומד על סך של 51 מלש"ח, עליה זו מבטאת השקעה

נוספת בתקציב 2022 בגיוס כוח אדם, התאמת תקנים למערך הארגוני החדש באגף

תגבור קבלני גינון וניקיון וכוח אדם נוסף וכלים משופרים. חרף העלייה המשמעותית

בכמויות האשפה, שזה חווים בכלל הארץ, האגף מוביל מספר מהלכי התייעלות ושיפור

השירות. אנחנו נפרט אותם כאן: הטמעת זרמי מחזור וקידום הפרדת פסולת. אנחנו

למעשה סיימנו ב-2021 את הפריסה של הפחים הכתומים ובשנת 2022 אנחנו רוצים

לבחון את הפורמט של המכרז הקיים מבחינת פינוי אשפה ואפשרות לצמצום בעלויות

הפינוי. למעשה, עכשיו אנחנו יכולים להגיד שלתושבי נס ציונה שרוצים למחזר, יש להם

היום את היכולת למחזור, אולי אנחנו צריכים לשפר טיפה את הטקסטיל, אבל יש להם

בעצם את כל הזרמים שהם רוצים למחזר. Once יש לנו את המחזור, בעצם הכתומים

הסיפור שלהם זה הנפח ועכשיו אנחנו יכולים לבחון את הפורמט ולראות אם יש לנו דרך

לצמצם סבבי פינוי, כמוי ות פינוי, משאיות פינוי, היות והמכרז שלנו נכון לעכשיו הוא

פאושלי אבל לא יכולנו לבחון את זה עד שלא היתה את האלטרנטיבה של הכתומים. אני

13

רוצה להגיד בגאווה, שהגם שאנחנו בין הרשויות האחרונות שהצטרפנו, התושבים של

נס ציונה מובילים באיכות המחזור של הפחים הכתומים, אנחנו עומדים על 82% מתוך

הפחים הכתומים, שזה פסולת באמת ממוחזרת, גם בזה אנחנו בקצב עליה מצוין ואנחנו

בהחלט ממשיכים לדחוף עם זה קדימה. אנחנו רוצים לבחון מעבר להטמנה באתר איגוד

ערים דן חירייה, מהלך שיפחית את עלות ההובלה של האשפ ה מול עלייה בעלות

ההטמנה וככל שנצליח ליישם את המהלך הזה, זה יביא לחיסכון של 400,000 ₪. אנחנו

רוצים לצאת למכרז חדש בתחום הטיאוט וניקיון הרחובות ומקווים להוזיל בכך גם עלויות.

אנחנו מבקשים ב -2022 ליישם את חוק עזר פסולת עודפת, עיקרון - המזהם ה וא

המשלם באזורי התעשייה, משהו שכבר התחלנו איתו ובגלל הקורונה הוא נעצר, אנחנו

נחדש אותו ב-2022 וככל שבאמת ניישם את חוק העזר הזה, אגב, חוק עזר שקיים

אצלנו ואנחנו פשוט לא מימשנו את זה, שבא ואומר שכל העסקים הגדולים יכולים לקבל

פינוי של פסולת פח ירוק כמו תושב, אבל כל הפסולת העסקית שלו, הוא צריך לפנות

אותה לבד. נכון להיום תושבי נס ציונה מממנים את זה ובדיוק כמו שאנחנו לא מממנים

את האור או את עלויות העובדים, אנחנו גם לא אמורים לממן את עלויות האשפה

העודפת. אנחנו לא מימשנו את זה בקורונה, ככל שנממש את זה, ואנחנו מתכוונים בשנת

2022, אז תוספת ההכנסה פה תהיה של כחצי מיליון. אנחנו נמצאים בשלבים האחרונים

של מכרז החלפת תאורת הלד ואנחנו מדברים על מרחבי החוץ וככל שנסיים את זה

וניישם את זה כבר במהלך 2022, שזה היעד שלנו, נצליח להביא לחיסכון של 500,000

₪ בתשלום חשבון החשמל של תאורת חוץ. אנחנו כבר נמצאים בתהליך של שדרוג

מערכות תשתיות המים וההשקיה, שדרוג שמבוצע מתב"רים ומחויב המציאות כי יש לנו

פשוט שכונות שלמות שלא ניתן יותר להציל את מערכות המים המתיישנות ובחלקן

באמת ישנות מאוד אבל ככל שבאמת כל מערכת מים כזו, יש לנו סקר ואחרי בדיקת

סוקר, זה מביא להפחתה משמעותית בנזילות, בצריכת המים ולמעשה מביא לצמצום

ההוצאה השוטפת של העיר בגינון ברחבי העיר. אנחנו שינינו למעשה בסוף שנה זו,

בנובמבר וזה ייכנס לתקציב 2022, את פורמט בדיקות ותחזוקת הבטיחות של מתקני

המשחק במוסדות החינוך, בעוד שלפני כן, מי שהפעיל את זה זה משכ"ל, חברה חיצונית

ששילמנו לה 240,000 שקל, אנחנו לקחנו, הכשרנו שני עובדים מתוך צוות שפ"ע, הם

קיבלו את ההסמכה ולמעשה הם מבצעים את זה שיחד עם הבדיקות של מתקני מוס"ח,

הם גם מתחזקים את הדוממים בתוך המרחב של הגינות וכך למעשה באותו סכום כסף,

פחות או יותר, אנחנו מקבלים שני עובדים, שגם עושים בדיקות בטיחות אבל גם נותנים

להם ערך מוסף ותגמולים אחרים באחזקה ושיפור פני העיר. אנחנו גייסנו פקחים

וטרינרים רב תכליתיים באופן כזה שהם לא יעבדו רק בבוקר אלא יתפרסו על פני כל

14

היום, יש לנו תורנויות ערבואחרי צהריים כדי גם שנהיה מסוגלים לתת מענה, אחת

הבעיות שנתקלנו בהן שכשיש בעל חיים שצריך עשרה אחרי שעות העבודה, אנחנו כל

פעם צריכים כוננים או להקפיץ אנשים, אז בפורמט החדש בעצם יש לנו מענה עד שעות

הערב, מעבר לזה שזה גם עוזר לנו באכיפה, אפרופו צואת כלבים, בכל מקום שאנחנו

הולכים שואלים, אז הם פקחים שיחד עם הפיקוח העירוני משולבים בזה כדי לתת דגש

על נושא הכלבים המשוטטים וצואת הכלבים. תוספות?

שאול רומנו: עד איזה שעה זה שעות הערב שיש פקח וטרינרי?

דפנה קירו כהן: תלוי מתי הוא מתחיל אבל סדר גודל של שבע, שמונה. הם עובדים עד ארבע ואחד

הפקחים הוא במקום התקן של הפקחית שעזבה של פינת החי, אז עשינו בעצם שילוב

ואמרנו גם, גם וגם, אז אם הוא מגיע לפינת החי בבוקר, הוא ייצא יותר מוקדם, ואם הוא

לא מגיע, אז אנחנו משלבים, הוטרינר עושה את זה וזה סך הכל כרגע נראה כפורמט

מוצלח וטוב. ערן, משהו להוסיף?

ערן לבב: כן, האגף עובד על מכרזים חדשים, גם הטיאוט רחובות, גם הנושא של האשפה, אבל

גם מכרזים חדשים של תחזוקת מזגנים, גם קטנים, גם גדולים וגם התקנה של מזגנים,

שאני מעריך שיוזיל את העלויות של התחזוקה השוטפת, של הרכישה, של ההתקנה

ועוד מכרזים אחרים. גם מכרז של עבודות חשמל שהיה עם תוצאות טובות ב-2021 ,

האגף כל הזמן פועל כדי לייעל ולצמצם את העלויות ומצד שני לתת שירות יותר טוב

ופינוי גזם זה גם מכרז חדש.

רפי קריספיל: אני שמח על הזכות שניתנה לנו עם התקציב הזה לשנה הזאת. שום דבר לא מובן מאליו

ממה שהאגף שלנו עושה, כל יום אנחנו פוגשים מחדש את המשימות שלנו והן הולכות

וגדלות, לצד מה שצוין פה בתקציב, באמת מודל ההתייעלות שלנו גם מסתכל על שיא

הכח אדם, אנחנו לא עלינו בתקנים בצורה משמעותית באגף עצמו, אנחנו עושים

איחודים, עשינו למשל איחוד של תקן תברואה וניקיון העיר, גם מתוך תפיסת האחריות

המלאה על תחום הניקיון וזה מוכיח את עצמו ואנחנו רואים שהתהליכים האלה באמת

משפרים את השירות לתושב וגם את מה שאנחנו רואים בעיר, לצד זה אנחנו מזהים את

מרכזי הכובד שלנו, למשל מרכז הכובד של הגינון השנה יקבל את התפניות שלו בדמות,

כמו שדפנה צייניה, על הסיפור של מערכות ההשקיה, שזה סיפור בפני עצמו, בלי זה אי

אפשר לקיים גינון בצורה סדירה ויפה ואיכותית ולצד זה אנחנו גם שם עושים איזשהו

פיצול כי אנחנו מבינים שעולם הפרויקטים והראיה קדימה של העיר בהבניה של דברים

חדשים, גינות ציבוריות, מתקני כושר שע שינו כמויות מאוד גדולות בשלוש השנים

האחרונות, זה לא מובן מאליו ואנחנו נצטרך להמשיך ולתחזק את זה ולצד זה אחזקת

15

הגינון עם גידול בשטחים. פארק המדע זה גידול בשטחים, יש הרבה שטחים שאנחנו

מקבלים לגינון, זה עולה כסף, גינון אינטנסיבי אנחנו מדברים. ובעצם המיקוד שאנחנו

רוצים לעשות בתחום של שיפור פני העיר בחזות של תחום הגינון, אלה רק מעט

מהמאמצים שלנו. לצד זה, תמיכה באירועים העירוניים ומהלכים שאנחנו עושים בחירום.

האגף שלי פרוס, אני עצמי והאגף שלי, זה יכול לקחת שתים ושלוש וארבע לילות, מרגיש

לי כמו צבא, אבל זה חלק מהסיפור ואנחנו נהנים באמת ובסוף בסוף התרבות אנחנו

מביאים זה נאמנות עירונית, אנחנו רואים בכל עובד בעצם בראיה של נאמנות עירונית,

הוא צריך להיות נאמן לעיר, לתושבים ולמה שהוא עושה, כדי שנראה יותר טוב ונקדם.

אני חייב להגיד לכם שאנחנו מתקדמים עם הרבה מאוד דברים. תחום המחזור ועולמות

התוכן האלה, רק שתדעו להשכלה, מאז שהתחלנו את תחום המחזור חסכנו 650 טון

בשנה שעברה שלא הלכו להטמנה, הלכו בכלל למחזור, אנחנו מקבלים כסף בחזרה

מתאגיד תמיר, זה כסף שהיה על הרצפה ולא הגיע לעירייה, היינו אמורים לקבל, עשינו

מהלכים עמית ואנוכי, החשב המקסים שלנו, שעושה עבודה מופלאה, אני חייב להגיד

לכם, קיבלנו כסף בחזרה שלושה שנים אחורה ועכשיו אנחנו עובדים, הלוואי ונצליח עוד

אחורה. כתומים, שזה די חדש. פסולת אלקטרונית, אנחנו כבר ב -50 טון פסולת

אלקטרונית עם שירות מצוין לתושב, ימי שלישי איסוף דרך טופס. טקסטיל זה השלב

הבא. מרכז מחזור עירוני, שאנחנו שוקלים הגשה לקול קורא של מרכזי המחזור, מיליון

שקל עם Matching של 100,000 ₪ , אנחנו הולכים להוסיף מרכזי מחזור ולעשות עוד

מרכז מחזור עירוני עם תפיסת הפעלה של הפרדת גזם וטיפול בגזם נקי, תהליכים שעוד

יחסכו לנו כסף, כל זה מבוטא בתקציב של 2022, ואני אומר לכם שאנחנו כל הזמן

מסתכלים קדימה איך לעשות את זה יותר טוב. הגזבר אמר על מכרזים, כל מכרז שלנו

בית ספר, אנחנו עוברים סעיף סעיף, כל סעיף פה הוא מנותח לפרטי פרטים עד רמת

המהפך.

שמואל בוקסר: שאלות?

עמוס לוגסי: תגיד תודה לציבור, לתושבים.

רפי קריספיל: יש לנו ציבור מצוין.

שחר רובין: יש לי שאלה לגבי יישום חוק עזר, פסולת עודפת, מדובר על 500,000 שקל לחצי שנה

ערן לבב: לשנה, לא כתוב לחצי שנה.

שחר רובין: תסבירו את זה בבקשה.

16

דפנה קירו כהן החוק עזר פסולת עודפת, אנחנו לוקחים בחשבון שיש איזשהו תהליך שהעירייה תפנה

לבעלי העסקים, , יש להם אפשרות ערעור, אנחנו צריכים לעשות תחשיבים, אני צריכה

לבעלי העסקים אם הם רוצים, אם אנחנו מפנים, אני מניחה שהתהליך הזה ייקח לנו

כמה חודשים ולכן אנחנו לקחנו בחשבון שאנחנו נוכל ליישם בפועל ולגבות כסף, כי זה

לא מספיק לשלוח חזרה, אנחנו מצפים שלפחות בהת חלה יהיה איזשהו תהליך של

אכיפה וגביה ולכן אנחנו לקחנו את זה בצורה מינורית יותר, הלוואי שנוכל לעשות יותר

אבל כרגע לפי חצי שנה.

שחר רובין: הפינוי בפועל לאן הולך?

דפנה קירו כהן: ברירת המחדל שאנחנו מפנים והעסקים ישלמו אגרה לעירייה ולא הפוך, כדי לוודא

שסטנדרט הניקיון נשמר.

שאול רומנו: זה לא היה קיים בנס ציונה?

דפנה קירו כהן: החוק עזר קיים, הוא מעולם לא מומש.

שאול רומנו: אז מממשים, אז מה קרה? למה צריך לחכות חצי שנה?

ערן לבב: לעסקים יש אפשרות להגיד "אני מפנה לבד".

שאול רומנו: אני אומר לך שהיו תקופות שאני כיהנתי בתפקיד, שבהחלט באזורים מסוימים, לא משנה

איפה ומה, הוחלט שכן הם מפנים,

דפנה קירו כהן: לקחנו כהערכה זהירה, אם נצליח לפני, מבחינתנו זה על סדר היום,

שאול רומנו: מה זה נצליח? נצליח זה לשלוח ולחייב.

דפנה קירו כהן: להצליח בסוף לראות את הכסף כי יש פה איזשהו תהליך שאנחנו צריכים לבוא לעסקים,

אנחנו צריכים לחשב,

שאול רומנו: תאמיני לי שעם כל חברות ההייטק והמרכזים המסחריים המודרניים בנס ציונה לא תהיה

לך בעיה.

שמואל בוקסר: תראו, העסק לא פשוט, כשאתה בא לחברה,

שאול רומנו: אתה בא לשופרסל, יש לך בעיה? אין לך בעיה.

שמואל בוקסר: לא, אין בעיה אבל הוא יפנה לבד,

17

שאול רומנו שישלם לבד אבל אתה לא משלם על מה שאתה עושה היום. אז זה לא עולה לך כי היום

זה עלה לך. זה לא רק הכנסה, אין לך הוצאה.

דפנה קירו כהן: זה לא לחצי שנה.

רפי קריספיל: חירייה זה חצי שנה בגלל,

דפנה קירו כהן: זה חצי שנה, תוספת הכנסה של חצי מיליון זה לכל השנה, אנחנו מעריכים שייקח לנו

קצת זמן ולכן לקחנו הערכה זהירה.

שמואל בוקסר: הקטע הזה של פסולת עודפת, הלוא אנחנו צריכים להוציא פסולת ביתית, לא פסולת

תעשייתית. ברגע שהמפעלים והעסקים באזור התעשייה יצטרכו לשלם על זה, הדבר

הראשון שהם יעשו, הם יתחילו לחסוך. יתחילו לבדוק מה הם זורקים ומה הם לא זורקים

כי זה עולה להם כסף.

שאול רומנו: אבל עד היום הם זרקו הרבה ואתה שילמת את זה,

שמואל בוקסר: נכון כי לא היה אכפת להם.

שאול רומנו: עכשיו אתה לא תשלם את זה, אז אתה חוסך. אתה לא חייב לקבל כסף פיזית.

שמואל בוקסר: לא, אנחנו חוסכים, אם הם יפנו אז חסכנו את זה, חסכנו את ההטמנה ואם אנחנו נפנה,

הם ישלמו עבור זה. אבל בנוסף, התרומה היא שתהיה ירידה. למה? כי אנשים יעשו

חשבון עשר פעמים לפני שהם יזרקו כי הם ידעו שזה יעלה להם.

שאול רומנו: בסדר גמור, אבל החסכון הוא שלנו.

שמואל בוקסר: אז פה אנחנו גם מגנים על הקטע של איכות הסביבה, בוודאי. הרווח פה הוא כפול.

שחר רובין: עליה גדולה בתקציב ב-11%, כמה מהתקציב הזה הולך לעובדי ניקיון ברחובות? רחובות

פיזי, לא מכונה שעוברת ושוטפת את המדרכות עם המים אלא בן אדם שמטאטא באמת.

רפי קריספיל: זה ביחד. אנחנו יוצאים למכרז חדש מתוקף זה שאנחנו במכרז שלוש שנים, שמסתיים,

משכ"ל, אנחנו יוצאים למכרז חדש, אנחנו צופים שעל אותה תשתית כרגע, אחרי

התוספות שראש העיר אישר ונתן, שהוספנו רכבי טיאוט והוספנו עובדים במקומות

מסוימים שלא היו, מהפך אחרי צהריים, סיירת שפ"ע שאנחנו מכניסים עם רכבים

חשמליים. אנחנו צופים שתהיה ירידה בתקציב אל מול התחרות שיש כרגע בשוק בגלל

המכרז החדש. עוד פעם, היא לא תהיה גבוהה, אבל לא בגלל תוספות אלא בגלל שיש

מכרז חדש ויש תחרות כרגע עזה בין קבלנים. זה מה שאנחנו מעריכים כרגע.

18

שחר רובין כמה רכבים יש במכרז?

רפי קריספיל: בטיאוט יש 4, אותו דבר. מהפכים אותו דבר, מהפך ערב אותו דבר. זאת אומרת, אנחנו

לא מורידים בכמויות.

שחר רובין: ועובדי ניקיון?

רפי קריספיל: אותו מספר.

שחר רובין: כמה, 60 ,50?

רפי קריספיל אותו מספר, 50, אותו מספר שיש לנו

פנינה זיו: שחר, יותר מ-890 טון בקבוקים מחזור

שחר רובין: אנחנו מדברים על ניקיון עכשיו.

רפי קריספיל: אנחנו מאוד יעילים בניקיון, אני אתן לך דוגמא של יעילות, למי שמבין. עובד ניקיון שלנו

ביחס לערים אחרות, אתה יודע כמה קילומטר עושה עובד ניקיון בערים אחרות?

טלי חייט אבירז: אני מקווה שבימים האלה הם לא בחוץ.

דפנה קירו כהן: הלכו מוקדם.

שמואל בוקסר: ולא הורידו להם את השכר.

רפי קריספיל: הלכו מוקדם, ב-11:00, הם מצוידים כולם, אנחנו מאוד מאוד מטפלים בהם, הקבלן מאוד

מטפל בהם.

דפנה קירו כהן: אבל תסיים את המשפט.

רפי קריספיל: עובד ניקיון שלנו, אם בערים מסוימות הוא עושה 1.2 קילומטר, אצלנו עובד ניקיון יודע

לעשות 2-3 קילומטר, לא כי אנחנו מריצים אותו ומעבידים אותו בפרך אלא בגלל יעילות

ובגלל שיטת עבודה נכונה של מנהל המחלקה ביחד עם המפקחים שלנו וזה עובד לנו

מצוין.

שחר רובין: ערן, לפני שאתה יוצא למכרזים כל כך מהר, כמו שאתה אומר כמעט בכל נושא, אז

תבדוק מה קורה בערים אחרות, אם זה לא יעלה לך בסוף יותר.

דפנה קירו כהן: תמיד.

ערן לבב: קודם כל, אין לנו ברירה.

19

שחר רובין ואם אתה יכול להמשיך מכרז או לא, תבדוק את זה.

ערן לבב: אין לי אפשרות פה. פג תוקף המכרז.

אליהו לוי: יש לי שתי הערות בונות, אין לי טענות כי אני באמת יכול להגיד בוודאות ובטח כולם פה

יודעים, כשאתה נכנסת לתפקיד הכל התייעל והכל מצוין, אין טענות והעבודה מצוינת.

אבל לגבי המטאטא שעובד ברחובות, הוא עובר בשעות שבדרך כלל אנשים יוצאים

לעבודה או בימי שישי, הוא עובר ב אמצע הכביש, זה לא מועיל. לדעתי, או שאתם

מורידים אותו שיבוא יותר מאוחר או לבטל אותו. ודבר שני, לגבי המנקים, אין לי שום

טענות על המנקים, שיהיה להם ברכה והצלחה, אבל אני ראיתי בהרבה מקומות עם

המתיז מים, שזה הרבה יותר נקי ויותר מועיל ופחות טענות של התושבים.

רפי קריספיל: אתה מדבר על הגרניק?

אליהו לוי: כן.

רפי קריספיל: אז אני אענה בקצרה. קודם כל, אנחנו הולכים לשינוי. מכרז הגזם שלנו החדש, אנחנו

משנים את שיטת העבודה, אנחנו מחלקים את העיר לארבעה אזורים ואזור חמישי זה

אזורי תעשייה, כשהשיטה תהיה מעגלית. פינוי גזם, שימו לב, יוצא מהאזור, לא תהיה

את החלוקה של רחובות ימינה שמאלה, אלא אזור אזור אזור אזור, כמו רבעים, יום אחרי

זה נכנס הסיפור של הטיאוט בשעות שאנחנו בעצם נשים לעצמנו, כדי שיהיה עוקב אחרי

פינוי הגזם. בהמשך אנחנו רוצים להפריד את הגזם מהגרוטאות מלא, כדי שתהיה לנו

יכולת לאסוף את זה נקי ולמיין את זה יותר נכון, כך שאנחנו נקבל תהליך הרבה יותר

אפקטיבי ויעיל ויותר נקי.

שחר רובין: מה שאתה ואמר במעגלים, אנחנו עובדים ככה בעיר אחרת, אבל אני רוצה להגיד לך רק

דבר אחד, צריך להיזהר בבוקר, אתה יודע, יש בתי ספר ועניינים ואז יתחיל קול צעקה

ענק במקרה הזה.

רפי קריספיל: אנחנו נבחן את זה.

שמואל בוקסר: גם היום אנחנו מוציאים שמה ויש מקומות, יש לנו בעיה למשל ברחובות חד סיטריים

ארוכים, שעוברת המשאית של האשפה, אז לפעמים נוצר טור לא קטן אחריה.

שחר רובין: אני מדבר רק על גני הילדים ובתי הספר.

שאול רומנו: בשבע וחצי ושמונה וחצי זה לא נוח.

סמדר אהרוני: נכון, זה אף פעם לא נוח בשעות האלה.

20

שמואל בוקסר זה מה שיש.

אריאל אלמוג: זה לא ברור מאליו, קודם כל לא יוצא לנו תמיד לפגוש את היהודי היקר הזה כאן ומדבר,

אבל אגף שפ"ע באמת עושים עבודה מדהימה, עבודה קשה בחורף, בקיץ, אני רואה את

האיש הזה רץ ומתרוצץ בעיר שלנו, הוא בכלל לא תושב העיר אבל הוא בא מרחוק לכאן

כל יום והוא עושה עבודה מדהימה, אני רוצה להגיד לך שאני חושב שאתה ראוי להערכה

ותמשיך.

שמואל בוקסר: יפה.

דפנה קירו כהן: יישר כח. עוד שאלות? תודה לרפי, תודה לצוות. מי שצריך ללכת וסיים, לא חייב להישאר

יותר, אנחנו מודים לכם. אנחנו עוברים לפעילויות רוחב של העירייה. תקציב כח אדם,

הוא כמעט מחצית מתקציב העירייה, יעמוד על סך של 193,590 ₪ לעומת 186,053

₪, מי שיושבת פה זו מיטל חזן, מנהלת אגף משאבי אנוש. התקציב כולל עלויות פנסיה

ופרישת עובדים, פדיון ימי מחלה וחופשה, שגדלו השנה. עלות הפנסיה לבדה גדלה בכ-

350,000 כאומדן, אנחנו לא יודעים להעריך בדיוק, אבל סדר גודל. סך תקציב הפנסיה

של העירייה, כמו שאתם רואים, 18,683 מיליון

שמואל בוקסר: פנסיה תקציבית.

דפנה קירו כהן: כן. שנת 2021, כחלק מהשפעות הקורונה, אנחנו מרגישים קושי אמיתי בגיוס ושימור

כוח אדם ברשויות המקומיות. לא רק ברשויות מקומיות, אנחנו מרגישים את זה חזק

מאוד ברשות. כפועל יוצא, תפקידים רבים נותרו לא מאוישים או שהורגשה תנועה רבה

בקרב עובדים שהוצעו להם עבודות אחרות והם הלכו. אגף משאבי אנוש בשיתוף ועד

העובדים בתקציב 2022 השקיע משאבים בפעילות לשימור העובדים וכך גם נעשו עדכוני

שכר חיוניים, חלקם מחוץ להסכמים קיבוציים, יש לנו גם הסכמים קיבוציים אבל גם אנחנו

מעדכנים עדכוני שכר על מנת לשמר כח אדם איכותי, דבר שבא לידי ביטוי בתקציב

ושאנחנו עושים את העדכון שכר, אנחנו מנסים ככל הניתן לעשות את זה רוחבי ולא

נקודתי כדי להסדיר סקטור, כמו ששנה שעברה פעלנו לעובדים הסוציאליים, אתם תכף

תראו שהשנה אנחנו פועלים במגזרים אחרים. כמו שאתם רואים, תוקצבו תוספות

חיוניות בעיקר בתחום הרווחה והשירות הפסיכולוגי, שמבחינתנו מהווים את חוד החנית

להתמודדות עם השפעות הקורונה והוטמעו הסכמי שכר מהותיים. שינוי מהותי נוסף חל

בתקני החינוך, ירידה בהיקפי התקנים של צהרונים וגני ילדים מחד, ועלייה משמעותית

בתקינה של מורים בחטיבות עליונות. למעשה, זה גל שאנחנו רואים אותו עם סגירת גני

הילדים, עלייה בכמות התלמידים וכפועל יוצא, עליה בתקנים של החטיבות העליונות.

21

אנחנו מאיישים תקינה שלא אוישה עד עכשיו. כתוצאה מהקורונה עשינו הקפאת תקינה

בהרבה מאוד דברים, או תוספת תקינה בכלל כך, ופירטתי את העיקריים שבהם. משרת

מנהל המוקד הקודם, דייגו, מי שזוכר, שפרש ב-2019, למעשה לא אוישה עד היום

אנחנו מתכוונים לאייש אותה השנה כמנהל אגף שירות, כחלק ממהלך השירות שדיברנו

עליו. אנחנו נרצה לאייש את משרת עוזר ראש העיר, שגם הוא לא אויש למעשה מיוני

2019. אנחנו החלטנו על פיצול מנהל מחלקת בתי הספר, מוטי סגל שעזב, הוא למעשה

ניהל מא' ועד י"ב וכתוצאה גם מגדילת הצרכים, המשימות וגם הדרישות שלנו, של

התלמידים, של ההורים, של משרד החינוך, החלטנו לפצל בין יסודי לעל יסודי. מנהל

אחזקת גינון, למעשה להפריד' את נושא תכנון ופיתוח הגינון, שאת זה תעשה המנהלת

הנוכחית, אלה. וזה כחלופה ליועצי תכנון ואדריכלים חיצוניים. אנחנו חייבים להגיד

שתכנון גן אחד כזה זה בערך שווה את כל המשרה השנתית. עשינו את הבדיקה הזאת

ולכן, אלה, שעושה את זה ועושה את זה היטב, תתמקד בנושא הזה ואנחנו נביא מנהל

אחזקת גינון, שהוא זה שירוץ בשטח, יפקח על העובדים, יראה שמה שהעירייה צריכה

לקבל באמת עושה ובאמת יהיה בממשק מול התושבים. ואנחנו מתכוונים לגייס עוד

פקחים ועוזרת לתובע העירונית, כחלק גם מהמשימות שמוחלות על הרשויות, הסדר

הציבורי והפיקוח, שאנחנו דיברנו על זה גם לא פעם בישיבות מליאה ואנחנו רוצים שיהיה

לנו את כח האדם. אגב, צריך לציין שגם בעניין הזה התחלופה היא מאוד מאוד גבוהה,

אנחנו מתקשים מאוד לגייס את המשרות הללו, חולים כל הזמן, כך שבפועל גם אם יש

לנו 10 תקנים, אנחנו מוצאים את עצמנו כל היום עם שישה, שבעה, שמונה, כי כל הזמן

מתחלפים לנו ולכן אנחנו רוצים להגדיל תקינה ופה זה מהלך באמת של סגן ראש העיר,

אריאל אלמוג, שהוביל את זה מול ראש העיר ואנחנו מקווים ליישם את זה כבר בשנה

הקרובה. שאלות, הערות, התייחסויות?

שחר רובין: כן, כמה כח אדם תוספת הולכת להיות בשנה הקרובה?

דפנה קירו כהן: אתה מדבר סך הכל תקינה מול תקינה או סך הכל משרות חדשות?

שחר רובין: משרות חדשות.

מיטל חזן: 10 משרות חדשות במינהל, לא כולל החינוך וכל העלייה שיש בבתי הספר

דפנה קירו כהן: המינהל, כולל מפקחים למיניהם. יש עוד משרות, כמו למשל מנהל מדור גביה ופיקוח,

כתוצאה מחוק ממשלתי שהולך כנראה לחול על הרשויות השנה.

שחר רובין: מה העלות של כולם ביחד בתקציב?

מיטל חזן: מספר תקנים, 983 תקנים

22

ערן לבב התקציב כ196 מיליון₪ .

דפנה קירו כהן: התוספת תקינה 2,115,000, בגין חלקה כמובן עלתה גם שורת ההכנסות של העירייה

או צמצום הוצאות לפעולות.

שמואל בוקסר: רק לסבר את האוזן, מספר התקנים השנה של כל העירייה, חוץ מפנסיונרים, 983

תקנים. ב-2021 מספר התקנים של כל עובדי העירייה, חוץ מפנסיונים היה 1117, זאת

אומרת שירדנו ב-34 תקנים בסך הכל

שחר רובין: בגלל שלא הצלחנו לגייס אנשים?

שמואל בוקסר: לא, ירדנו בתקנים.

שמואל מזרחי: בגלל הסייעות, לא?

דפנה קירו כהן: גם הסייעות, גם איחוד משרות, גם היעדר איושים, היעדר תקינה, הכל ביחד.

שמואל בוקסר: למשל בשפ"ע שתי מחלקות אוחדו לאחת ומצד שני, בגינון הפכנו מחלקה אחת לשתיים.

נשארנו בשוויון שמה. דיאגו היה פעם, לא איישנו, עכשיו אנחנו הולכים לאייש את

המשרה הזאת.

שחר רובין: עד היום אף אחד לא החליף את המנהל מוקד?

דפנה קירו כהן: לא גייסנו במקום דייגו אף אחד. יש את ריקי, ריקי תישאר.

שמואל בוקסר: היא גם היתה לפני זה. היא תקן קיים.

גיל אנוקוב: האם חלק מהעובדות שפרשו מאגף החינוך בשנה החולפת, הסייעות וגם עובדים

נוספים, האם יש יתרת חובות בגין תביעות פנסיוניות, כולם סגורים לחלוטין?

מיטל חזן: כולם סגורים,

גיל אנוקוב: את לא צריכה לשריין אפילו שקל לתביעות עתידיות?

מיטל חזן: לא. כל מי שסיימו במסגרת הליך העברת הצהרונים, גם שילמנו את המענקים שהיו

מענקי פרישה בהסדר מול משרד האוצר, שילמנו את הכל, פדיונות, כל מה שהיה צריך

לשלם כבר שולם.

גיל אנוקוב: ואלה שכרגע נמצאים בתוך המערכת?

מיטל חזן: מה זאת אומרת? אלה שנמצאים בתוך המערכת הם במערכת.

23

גיל אנוקוב אני שואל אם יש תביעות של עובדים שנמצאים כרגע במערכת החינוך על שכר שלא

שולם להם?

מיטל חזן: לא.

ערן לבב: בכל מקרה, בתקציב ל -2022 שריינתי כ -300,000 ₪ למקרה שיהיה איזשהו משהו

בסייעות האלה שפרשו, פתאום תצוץ מישהו, שוריינו 300,000 .

מיטל חזן למרות שהכל מעוגן בהסכמים חתומים, גם של ההסתדרות וגם העובדות חתומות, אז

אין שום סיבה.

אליהו לוי: אין שום ספק שכל התקנים האלה הם חיוניים וחשובים אבל לאור מה שאנחנו קוראים

וצריכים להתכונן לגבי התביעה שהיתה וגם בגלל השנה הקשה הזאת, אני חושב שאולי

כן למנות, אני רוצה רק כהצעה, לקחת את העובדים שכבר מאיישים את התפקידים

האלה, למנות אותם במשרה או חצי משרה, לחסוך לנו כסף, שאם חס וחלילה נצטרך

בסוף, לא נזכה במשפט בעליון, להתכונן למצב הבעייתי הזה שנוצר לצערנו.

דפנה קירו כהן: אנחנו נעשה על זה דיון.

שמואל בוקסר: יהיה דיון במיוחד על העסק הזה.

דפנה קירו כהן: איפה שיכולנו להעמיס על עובדים קיימים, כמו שנתנו כמה דוגמאות כאלה, חיברנו את

מדור שילוט עם רישוי עסקים, חיברנו את טיאוט עם תברואה, יצא מנהל שירות – לא

גייסנו, יצאה מזכירה מיד לבנים – לא גייסנו. איפה שיכולנו להתייעל באמת התייעלנו.

אני חייבת להגיד לך בכנות, כמות המשימות המוטלת על רשויות מקומיות הולכת וגדלה

ורק תלך ותגדל, אני לא יודעת אם שמעתם על הרפורמה המשפטית שמובילה שרת

הפנים, שרוצה לבזר עוד רשויות ועוד סמכויות, אנחנו רואים את זה בכל נושא האקלימי,

אנחנו רואים את זה בקורונה, אנחנו רואים את זה בחינוך ומצד שני, דרישות התושבים

בסוציו 9 הולכות וגדלות, הולכות ונעשות תובעניות יותר, אגב ובצדק ואנחנו כגוף שנותן

שירות חייבים שיהיה לנו אנשי מקצוע ואנשים שמסוגלים לתת את השירות. עוד דבר

שצריך לקחת בחשבון, כשאני באה ואומרת למשרד הפנים ומשרד האוצר חיברתי שתי

מחלקות, הגיוני שהוא יקבל כמה שקלים יותר? אני הייתי צריכה להגיע לערעור עד

לממונה על השכר כי לא אישרו אפילו שקל יותר, מבחינתם תעשה גם ארבעה תפקידים,

אתה תקבל בדיוק אותו שכר. לכן המורכבות ברשויות מקומיות בהקשר הזה היא מאוד

מאוד גבוהה, אני מוגבלת בשעות נוספות, אני מוגבלת בחריגות שכר, אני מוגבלת

בבונוסים מצד אחד ואני מוגבלת גם בפיטורים מצד שני. להניע ולתת שירות היום

בשירות ציבורי ברשויות מקומיות, אני אומרת לך עם יד על הלב, אחד האתגרים של

24

מגזר ציבורי בכלל ושל רשויות מקומיות בהקשר הזה, זה אחד האתרים שלנו, הסיפור

של שימור וכח אדם ולכן יש גבול גם כמה אני יכולה למתוח ותאמין לי, העובדים שלנו

בעיריית נס ציונה באמת באמת מתוחים. הם נותנים את הנשמה, את ה-150%, לא

יודעת להעמיס על זה עוד ועוד ועוד.

אליהו לוי: אין שום ספק.

דפנה קירו כהן: תופעות הפוסט קורונה מציבה גם היא אתגרים בגיוס ושימור כוח אדם ברשויות

המקומיות אבל אני לא ארחיב כי אתם לחוצים, זה מופיע בדברי ההסבר.

שחר רובין: בוא נעבור לפרסום.

פנינה זיו: אני עברתי על התקציב יחד עם ערן וראש העיר ודפנה, אישרנו את הכל ומה שהיה לי

שאלות הם ענו לי, אני טסה לחו"ל, תודה רבה ואני בעד.

דפנה קירו כהן: האם אתם רוצים שנעשה הצבעה כדי שאני אוכל לשחרר את פנינה ואני אישאר לכל

ההסברים שאתם רוצים.

שחר רובין: לא, לא, לא, נסיים, אין דבר כזה.

טלי חייט אבירז: זה לא עובד ככה.

שמואל בוקסר: דפנה, הוא צודק.

פנינה זיו: שחר, סליחה, אני דחיתי את הטיסה שלי כדי להיות פה, אמיתי, מכל הלב.

שחר רובין: אני חזרתי מאילת בבוקר כדי להיות פה.

דפנה קירו כהן: שחר, בוא נעבור לשאלות שלך.

שחר רובין: ערן, ביקשתי כבר לפני כמה ימים מדפנה ומערן שיכינו את נושא תקציב הפרסום, שקפץ

ב-167%, אז רציתי פירוט של מה ולא ביקשתי. ביקשתי מערן למה הוא קפץ דווקא

בשנה הזאת בכל כך הרבה, לא היה שום שינוי משנה שעברה מבחינת הקורונה.

ערן לבב: התקציב לא קפץ, הביצוע עלה. התקציב לשנת 2021 הוכן על ידי דוברים קודמים שלא

היו הרבה זמן בעבודה פה , ולכן למעשה התקציב הוכן בחוסר ועל פי המינימום

הביצוע בפועל מראה שיש צורך לעירייה גם לפרסם את הודעות התושבים, גם

בעיתונות, גם במדיה הדיגיטאלית והעלויות הן יותר גבוהות מאשר התקציב שהיה,

התקציב של 2022 הוא בהתאם לביצוע בפועל של 2021 .

25

שחר רובין קראתי את מה ששלחתם, היתה עליה מאוד מאוד גדולה בהרבה סעיפים חדשים של

פרסום, פרסום, פרסום, שאתה לא יודע מה זה, אתה לא יודע למי אתה משלם בכלל.

ערן לבב: קודם כל, אנחנו יודעים למי אנחנו משלמים בכל סעיף ובכל שורה. מה שאתה ביקשת

וקיבלת זה טבלה של כל סעיפי הפרסום בכל העירייה, מופיעים שם חינוך, הנדסה,

פרסום מכרזים של כח אדם, פרסום מכרזים של הלשכה המשפטית, על כל המכרזים

של העירייה, זה לא רק פרסום דוברות. יש בתוך זה גם את פרסום הדוברות. לכן מה

שאתה רואה עליה, יש גם עליה בסעיפים אחרים.

שחר רובין: לא, ערן, אתה מתבלבל, זה סעיפי פרסום. סתם דוגמא, אתה יכול להגיד לי היום כמה

עיתון נס ציונה מקבל?

ערן לבב: הוא מקבל פר פרסום. הפרסום בעיתון נעשה פר פרסום. אם הדוברת רוצה לפרסם שימי

הגזם הם ראשון, שני, שלישי, אנחנו קונים חצי עמוד או עמוד, בהתאם לביצוע בפועל,

שחר רובין: לא, לא, שאלתי אותך שאלה ספציפית, אתה לוקח אותי שמאלה וימינה. כמה עיתון נס

ציונה מקבל בשנה? סכום, מאתים, שלוש מאות, חמש מאות, כמה היה שנה שעברה

וכמה היה השנה?

ערן לבב: זה לא קשור לתקציב.

טלי חייט אבירז: ואגב, זו שאלה שנשאלת כל תקציב מימי אנו באנו.

שחר רובין: ותמיד ענו, אתה פשוט מתחמק מתשובה.

ערן לבב: ההוצאה היא בממוצע של 20,000-22,000 שקל בחודש על כלל פרסומי העירייה

שחר רובין: אתה יכול להגיד לי מספר? אתה גזבר עירייה, זה לא הגיוני.

ערן לבב: אני לא אמור לדעת כמה,

שחר רובין: יש לך עיתון אחד, אין לך פה מאה עיתונים.

ערן לבב: לא, אני לא מפרסם רק בעיתון הזה, יש לנו עוד פרסומים.

שחר רובין: בכמות שאתה מפרסם, אתה מפרסם הרוב בעיתון הזה.

ערן לבב: אנחנו מפרסמים גם בעיתון הזה וגם בעיתונים אחרים. אני לא עוקב אחרי ספקים, אני

עובר על סעיפי תקציב.

(פנינה זיו עזבה את הישיבה)

26

שחר רובין ספקי אינטרנט אתה לא יודע מה הסכומים? זה פעם ראשונה בארץ שגזבר לא אומר

מספרים.

ערן לבב: אני אגיד לך מספרים.

שחר רובין: הנה, אבי בן דוד פה, מה המספר שלו, כמה הוא מקבל בחודש?

ערן לבב: ההסכם של אבי בן דוד הוא לא עיתונות כתובה, הוא עיתונות דיגיטאלית.

שחר רובין: כמה?

דפנה קירו כהן: שחר, אתה שאלת שאלה מסודרת, אתה תקבל שאלות מסודרות על הכל, אנחנו כרגע

דנים אבל בתקציב ולא בהסכמים פרטניים עם ספקים פרטניים.

שחר רובין: אבל הוא לא ענה לי למה היה עליה של כ167% .

דפנה קירו כהן אחד - העליה של 167% שאתהמתייחס אליה, היא בסעיף מסוים, שבסך כל תקציב

הביצוע של הדוברות, אנחנו מדברים על 74% ביחס לתכנון.. שתיים, הוא אמר לך,

השינוע בין הסעיפים השונים, לא היתה הילה, היתה דוברת אחרת שעשתה את

התקציב. כשבאנו להכין את התקציב, היא היתה בדיוק בסיום תפקידה והילה נכנסה,

תקצבנו את המינימום מתוך ידיעה שיהיו צרכים נוספים. אני אומרת לך, בשנה החולפת

היה לנו גם קורונה, היה לנו גם אקלים, היה לנו מצבי חירום , יש עליה בדרישות ובצרכים

שלנו הדוברותיים וההסברתיים לדוברות ושירותי העירייה.

שחר רובין: דווקא פחתו ברשויות אחרות.

דפנה קירו כהן: בחלק פחתו ובחלק לא, עשינו גם בדיקה שלנו. אגב, אתה יודע כמה עובדי דוברות יש

למשל בעיריית רעננה? 12. אז כשאתה אומר לי מה קפץ, זה גם שאלה כמה כח אדם

פנימי יש. בעיריית נס ציונה יש אחד ועוד מזכירה כרגע.

שחר רובין: וכמה שנים זה ככה?

דפנה קירו כהן: שנים, אבל מה שהיה לפני שנים זה לא מה שנכון ל-2022, שחר

שחר רובין: כמות התושבים לא מצדיק.

דפנה קירו כהן: אנחנו בעולם אחר לגמרי.

סמדר אהרוני: לא היה דיגיטל.

שחר רובין: לפני שלוש שנים היה דיגיטל.

27

ערן לבב אני אתן לך דוגמא את תקציב עיריית יבנה, הוא מאוד דומה לשלנו, גם עם 50,000

תושבים 1.750 מיליון

שחר רובין: אתה לא יכול לפרט שום דבר, זה פשוט מדהים. בסדר, אין תשובה.

שמואל בוקסר: עוד שאלות, שחר?

שחר רובין: לא.

שמואל בוקסר: הלאה, סעיף הבא.

טלי חייט אבירז: לפני ההצבעה יש לי שאלה נוספת.

שחר רובין: רגע, יש עוד סעיפים, לא?

טלי חייט אבירז: אם אפשר להבין על סמך מה קבעתם את הצפי בדוחות חניה, איך הגעתם למספר

שהגעתם לתקצוב בשנת 2022 כצפי, עליה משמעותית של דוחות חניה

ערן לבב: משתי סיבות זה יבוא לידי ביטוי. קודם כל, כמו שראיתם, אנחנו רוצים לקלוט תובעת

עירונית נוספת, שתוכל לענות על כל הערעורים של הדוחות חניה בזמן אמת. דרך אגב,

רוב הדוחות חניה הם לא של תושבי העיר. 80% הם תושבי חוץ ולא תושבי העיר ויש

הרבה מאוד ערעורים על דוחות חניה.

טלי חייט אבירז: אני ממש אשמח לראות את הסטטיסטיקה הזאת

ערן לבב: אפשר להעביר לכם, ירון פה, אנחנו נדאג שיעבירו לכם את הסטטיסטיקה.

דפנה קירו כהן: אפשר לפנות לירון, הוא יעביר לך את הסטטיסטיקה.

ערן לבב: ברגע שתהיה תובעת עירונית, אנחנו נוכל לענות בזמן אמת על כל הערעורים שהוגשו

על דוחות החניה.

טלי חייט אבירז: היום יש מצב שיש ערעורים שלא מטופלים?

ערן לבב: יש ערעורים שמטופלים באיחור, לא שלא מטופלים, מטופלים באיחור, יש תובעת עירונית

אחת. מבחינת משרד המשפטית זה חייב להיות תובע עירוני מוסמך לכן אנחנו ניקח כח

אדם של העירייה, שתוכל לענות, היא תהיה במשרה מלאה שתיתן את התשובות וכך

אנשים ישלמו את החובות שלהם לאחר שהם יקבלו את התשובות על העררים.

שחר רובין: יש לי עוד שאלה לגבי הדוחות. במרכז העיר מקבלים הרבה דוחות על האפור והרבה

מאוד מתלוננים, אולי צריך להוסיף עוד שלטים, אם לא צובעים בכחול לבן, אבל צריך

28

לשנות את זה כי הרבה מאוד דוחות. כמה אחוזים בדוחות בויצמן מכלל הדוחות בעיר

מישהו יכול לדעת, פחות או יותר?

דפנה קירו כהן: ירון, אתה זוכר להגיד את האחוז של הדוחות על האפור בויצמן?

ירון לוי: אחוזים בדיוק אני לא יודע להגיד. הרבה מאוד זמן אנחנו לא שומעים טענות כאלה. בכל

הארץ, לא צובעים שפת מדרכה במרכז העיר.

שחר רובין: אשמח לקבל את הנתון הזה בישיבה הבאה.

דפנה קירו כהן: אין בעיה. יש שלטים ולא קיבלנו תלונות לאחרונה, אבל אין בעיה.

שחר רובין: האם הסתדר הנושא של הפנגו בגולדה?

דפנה קירו כהן: כן.

ירון לוי: מזמן.

דפנה קירו כהן: תקציב פיקוח ואכיפה, ירון, אני מתנצלת, אנחנו נזדרז על העניין הזה, יש לנו כמה וכמה

דברים, גם התייעלות, כמו שכתוב פה. התייעלות אנרגטית אני לא אחזור אבל אנחנו

צופים באמת לחסוך כ-800,000 שקל בשנה בשל ירידה גם בצריכת החשמל. תקציב

תמיכות ומלגות, מדובר על 14 מיליון, נשאר בהיקף דומה של 21, שזה כולל גם מלגות

לנשים ולצעירים. תקציב מחשוב והנגשה, תקציב דוברות, עברתי, סיימתי מבחינתי,

שאלות, הערות, התייחסויות?

טלי חייט אבירז: ערן, לפני שאתה סוגר ועל אף שנאמר שיעשה דיון לגבי התביעה עם אנשי מקצוע, חשוב

לי שירשם בפרוטוקול טרם ההצבעה, ברור שאני ושחר מתנגדים, את השאלות הבאות

שאני מפנה גם לאנשי המקצוע שנמצאים כאן בחדר. אז נתחיל איתך, ערן. האם אתה

מודע להשלכות של ההפסד בתובענה הייצוגית בנושא השטחים המשותפים?

שמואל בוקסר: אני מבקש, תעבירי את זה בכתב,

טלי חייט אבירז: זכותי לשאול איזה שאלה שאני רוצה, אני מבקשת שזה ירשם בפרוטוקול.

שמואל בוקסר: טוב, אני אתן לך שלוש דקות, מותר לך, אני סופר זמן.

טלי חייט אבירז: אין בעיה, אני אעשה את זה מהר, לא כמו המנכ"לית אבל מהר. ערן, האם אתה מודע

להשלכות של ההפסד בתובענה הייצוגית בנושא השטחים המשותפים? האם אתה נערך

לכך? האם אנחנו נערכים לכך, ואם כן, כיצד? וגברתי היועצת המשפטית, מהי דעתך

המקצועית בנושא? לפי דעתך המקצועית, הידע והניסיון, מהם סיכויי ההצלחה של

29

העירייה בערעור בבג"צ? מה את חושבת על פסק הדין של השופטת ודחייתה את טיעוני

העירייה? ולך, כב' ראש העיר, האם אתה מתכוון להמשיך ולגבות ארנונה בגין השטחים

הפתוחים גם בשנת 2022 וגם בשנת 2023? האם לא מסתתרת כאן כוונה? ולכל חבריי

שאני מעריכה את כולכם, ולחבריי לועדת הכספים שאני מעריכה אתכם מאוד, האם אתם

מתכוונים לאשר את התקציב, שלא לוקח בחשבון השלכות כלכליות עתידיות?

שמואל בוקסר: היא היתה בהצבעה ב-2017 .

שחר רובין היא לא היתה.

טלי חייט אבירז: תבדוק מה היתה עמדתי בפרוטוקול. זהו, יש לנו אחריות ציבורית ואני מאוד מקווה שלא

נעשה טעות פה.

שמואל בוקסר: יהיה דיון בישיבה הבאה ויהיו תשובות.

טלי חייט אבירז: אני מבקשת שכל שאלותיי ירשמו בפרוטוקול, תודה.

שמואל בוקסר: הכל נרשם, זה בסדר, אפשר להעלות את זה לאינטרנט, הכל בסדר. אנחנו מעלים את

התקציב להצבעה.

שחר רובין: אף אחד לא דיבר על הספורט.

דפנה קירו כהן: אנחנו נצביע ואחר כך נפתח לשאלות.

ערן לבב: אנחנו רוצים להביא לאישור את תקציב העירייה לשנת 2022, שיעמוד על 428,739,000

₪ ולאשר את תקן כח האדם שיעמוד על 983.3 תקנים ו-131.3 פנסיונרים

שמואל בוקסר: מי בעד? מי נגד?

בעד: שמואל בוקסר, סמדר אהרוני, נאור ירושלמי, אריאל אלמוג, אליהו לוי, גיל

אנוקוב, מאיה פז שקולניק, עמוס לוגסי, רמי סקליטר, שאול רומנו, שמואל מזרחי.

(פנינה זיו אישרה שהיא בעד טרם עזיבתה את הישיבה).

נגד: שחר רובין, טלי חייט אבירז.

החלטה: מאשרים ברוב קולות את ת קציב העירייה לשנת 2022 וכן את תקן כח

האדם.

30

ערן לבב אני רוצה להגיד תודה לצוות שלי, גם לעמית, גם לרימה, גם ללימור שהלכה. תודה רבה

לכולם.