פרוטוקול ישיבת מליאה 03/2023 מן המניין מתאריך 21-03-23

1

פרוטוקול מליאה מן המניין 03/23

מיום שלישי, כ"ח אדר התשפ״ג21/3/2023

נוכחים. מר שמואל בוקסר – ראש העיר, גב' סמדר אהרוני – סגנית ומ"מ רה"ע, מר נאור ירושלמי –

סגן רה"ע , מר עמוס לוגסי, ד"ר רמי סקליטר, אינג' גיל אנוקוב, גב' פנינה זיו, מאיה פז שקולניק, גב'

טלי חייט, מר אליהו לוי

נעדרו: מר אריאל אלמוג – סגן רה"ע, מר שאול רומנו, מר שמואל מזרחי, ר רביב ורניק, מר שחר רובין

משתתפים: דפנה קירו כהן – מנכ"לית העירייה, עו"ד שולמית מנדלמן -כהן – היועצת המשפטית

לעירייה, ערן לבב –גזבר העירייה, אפרת דמארי – ראש מטה ראש העיר, הילה קרופסקי – דוברת

העירייה, אדר' לירון נרדאון רוזנר - מנהלת תחום תכנון במנהלת להתחדשות עירונית נס ציונה

על סדר היום:

סעיף מס' 1 - עדכונים ............................................................................................................................ 2

סעיף מס 2 - אישור פתיחה ושינוי תב"רים ............................................................................................ 7

סעיף מס 3 – פרוטוקול ועדת הנחות מיום 15-3-23 (מונח על שולחן המליאה ..................................... 11

סעיף מס 4 - אישור הארכת מגבלת הגביהה בחוקי העזר סלילת רחובות ותיעול .................................. 12

סעיף מס 5 - אישור עשייה במקרקעין- תוכנית התחדשות עירונית מרגולין. .......................................... 14

סעיף מס 6 - אישור הסבת הסכם הפעלת בית הקפה בפארק הספורט מהחכ"ל לעייריה ..................... 23

סעיף מס 7 - הסכם המטרו ................................................................................................................ 26

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

2

סעיף מס 1 - עדכונים

שמואל בוקסר: אנחנו פותחים את ישיבת המליאה, מספר 3/23. ערב טוב לכולם, נתחיל עם כמה

עדכונים. העדכון הראשון הוא בנושא חוק ההסדרים, בחוק ההסדרים יש כמה סעיפים מאוד מאוד

קשים בנוגע לניהול רשויות, יש סעיף אחד שאומר שיקימו וועדות אזוריות מיוחדות, שאם הממשלה

תחליט על איזו וועדת בנייה שהיא לא כל כך עובדת כמו שצריך אז אפשר יהיה להפקיע ממנה את

הסמכויות, ולעשות את זה מעלינו או מעל מי שהפקיעו לו את הסמכויות, את התוכניות בינוי עיר. יש

סעיף שהממשלה יכולה בעצמה ליזום תוכניות פינוי בינוי בערים בלי לשאול אף אחד. יש תוכניות

להוציא את רוב היועצים החיצוניים, ונציגי המשרד לאיכות הסביבה מהוועדות המחוזיות, ולהביא

במקומם פקידים. ויש את נושא האשכולות, שייבחרו פתק שלישי, עוד לא יודעים איך לאכול את זה,

פתק שלישי, מועצה, ראש רשות, וראש אשכול שלמעשה ינהל את הכספים של כל האשכול. ויש הצעה

נוספת, לקחת דלתא של הארנונה על העסקים, החל מה -1.1.23, באופן רטרואקטיבי, וליצור קרן

במשרד הפנים שבכסף הזה יתמרצו בנייה ברשויות אחרות. אנחנו לא מוכנים לתת לזה יד, מרכז

השלטון המקומי החליט אחרי שפורום ה-15 כבר עשה את זה, החליט החל מיום חמישי, ה-26 לחודש

להשבית את כל מערכת הרישוי בוועדות המקומיות, כל מה שקשור להיתרי הבניה. זה לא פשוט, זה

מהלך לא קל. אבל למעשה המדינה מנסה להשתלט באמצעות חוק ההסדרים, גם על קרן הארנונה

ועל הכסף ששייך לתושבי נס ציונה ונועד לשרת את תושבי נס ציונה, ואני מדבר על כסף שמגיע רק

מעסקים מהדלתא, החל מה-1.1.23. והכסף הזה נועד לחזק רשויות חלשות, ואנחנו לא ניתן יד לזה

שעל חשבון הרשויות החזקות יתחילו לתמרץ רשויות חלשות. אם השלטון רוצה לעשות את זה, יתכבד

וישים את זה בתקציב המדינה וייתן להם כסף. הכסף הזה, הוא כסף שגובים ברשות ואין סיבה להוציא

אותו החוצה. אני מקווה שהמדינה תתעשת ולא ילכו על המהלך הזה, כיוון שאם ילכו על המהלך הזה

המספרים הם מפחידים. קשה מאוד לאמוד את המספרים, כי זה הכל תלוי בקצב הבנייה של מבני

תעסוקה חדשים בעיר, זה לא הולך על הישן, זה הולך על המבנים החדשים, וזה חישוב מאוד מאוד

מסובך כמה ההכנסה לנפש ברשות מהמגזר העסקי.

אליהו לוי: אפשר לדעת למה אני לא מקבל את החומר של ישיבות המועצה?

שמואל בוקסר: קיבלת הכל.

אליהו לוי: לא קיבלתי כלום.

דפנה קירו כהן: קיבלת במייל.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

3

אליהו לוי אין לי מייל. דיברתי איתכם 10 פעמים כבר, זו לא הפעם הראשונה ולא הפעם השנייה. זה

בכוונה נכון?

שמואל בוקסר: לא, ממש לא.

אליהו לוי: אין דבר כזה, אני צריך לקבל חומר ותשב פה ההצעה. אותי לא מעניין כלום.

דפנה קירו כהן: פעם קודמת גם אמרת שתגיע ולא הגעת

אליהו לוי: אני לא אמרתי דבר כזה.

שמואל בוקסר: אלי, אלי.

אליהו לוי: לא, זה לא יתכן ראש העיר.

שמואל בוקסר: אנחנו באמצע הדיון-

אליהו לוי: מה זה דיון? אין פה שום דיון. אתה צריך לתת לי את החומר, ואני צריך לקבל אותו כמו כל

חבר מועצה. אף אחד לא יזלזל בי.

שמואל בוקסר: כל חברי המועצה קיבלו את זה במייל.

אליהו לוי: אני לא מקבל מייל, אני רוצה את זה ביד כמו שהייתי מקבל עד היום. אם לא, שישלחו לי

את זה עם המזכירה. לא מעניין אותי כלום. מה זה הדבר הזה?

שמואל בוקסר: טוב. שמענו אותך.

אליהו לוי: דיקטטורה? בישיבות מועצה אם אתם לא מביאים לי בפעם הבאה, אני אומר לך, אני לא

שותק על זה.

שמואל בוקסר: טוב. רשמנו לעצמנו, תקבל את זה עם השליח ביד.

אליהו לוי: תודה. ככה זה צריך להיות.

שמואל בוקסר: עם שליח ביד.

אליהו לוי: זה לא יפה, זו לא פעם ראשונה ולא פעם שנייה. כמה אפשר שמואל?

שמואל בוקסר: אבל אלי, אמרנו שנשלח. אף אחד לא עושה פה בכוונה.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

4

אליהו לוי תודה.

שמואל בוקסר: אז קשה מאוד לעשות את החישובים, כי החישוב הוא מאוד מאוד מורכב. אם הרשות

גובה ארנונה לעסקים והסכום לנפש מעל 2,000 ₪ש"ח נאלץ להעביר לקופת המדינה 49%

מהארנונה לעסקים בגין הדלתא מ- 2022 וכל שנה על התוספת גבייה מעסקים ואם זה מתחת אז

35% מהדלתא. וגם צריך להעריך כמה מטרים נוספים ייבנו במהלך השנים הקרובות, שמזה ייקחו את

הכסף. אנחנו עשינו איזושהי הערכה ראשונית לפי היתרי הבנייה ודברים שהתחילו להיכנס לאכלוס,

והחשבונות הראשוניים מראים, כאשר אנחנו מדברים על עד שנת 28, עירית נס ציונה תצטרך לשלם

88,000,000 ש"ח לקרן. זה בנוסף, אחר כך אנחנו עוד נדון במטרו, עוד 4,500,000 ₪ בשנה לעשר

שנים.

מאיה פז-שקולינק: זה אבסורד לדבר עלינו כרשות חזקה, כשבלי ארנונה מהעסקים אני לא חושבת

שהיינו נחשבים.

שמואל בוקסר: אף אחד לא יכול לחיות בלי ארנונה מהעסקים. אי אפשר.

מאיה פז -שקולינק: כל השינוי של הקדנציה הזאת, שהביאה לשינוי תמהיל, ועכשיו בעצם, איפה

האחריות של רשות לתושבים שלה?

שמואל בוקסר: התחלנו את הקדנציה עם 42% תעסוקה, ו-58% מגורים, זה בתחילת הקדנציה

והיום, אנחנו כבר עוברים את ה-50, מתקרבים ל50% תעסוקה. ובתוך שנה או שנתיים נעבור את ה-

50% ואז את הדלתא הם ייקחו לנו מזה 35%.

מאיה פז-שקולינק: אז עשית תכנון אסטרטגי לתמהיל, ואז באים ולוקחים לך.

שמואל בוקסר: אז אנחנו, במידה ומרכז השלטון המקומי הולך לשביתה, אנחנו מצטרפים לשביתה.

אנחנו לא נחריג את עצמנו מחוץ לגדר.

פנינה זיו: אבל זה רק רישוי, זה הדבר היחיד השיבוש?

שמואל בוקסר: לא, זה כרגע. זה לא ילך, אנחנו בשביתה זה לכל מה שקשור להיתרי הבנייה ולהנדסה.

אם מחר מרכז השלטון המקומי שהוא יחליט שהוא יסגור לא יודע מה, אנחנו נלך איתו, שיהיה ברור.

מאיה פז-שקולינק: אנחנו בעד.

שמואל בוקסר: אנחנו איתו, וזה דבר ראשון.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

5

אליהו לוי רגע אדוני, לפני שאתה ממשיך-

שמואל בוקסר: יש גיבוי של עירית נס ציונה, העיר לא צריכה לשלם 60,000,000 ש"ח כמעט בשנה.

מאיה פז-שקולינק: מה גם, שהחוק לא מפרט איך החלוקה תיעשה, את זה הוא שומר.

שמואל בוקסר: לא, הקרן זה קרן. איך יחלקו? יש הגדרות.

ערן לבב: הקרן אמורה לשפות רשויות שהוציאו היתרי בנייה למגורים, שלוש שנים נדמה לי, או שנתיים

או שלוש אחרי שהם הוציאו את ההיתר, לתת להם 2,000 ₪ על כל היתר

מאיה פז-שקולינק: 1,500 ש"ח לראש בהתחדשות עירונית? זה משהו אחר.

שמואל בוקסר: לא. לא 1,500 ולא 2,000 ,זה מודד כמה אחוז לוקחים מהדלתא של הארנונה

מהתעסוקה. לוקחים כמה רק תעסוקה, מחלקים במספר התושבים, ורואים אם הם עולים מעל 2,000

או מתחת ל-2,000. אנחנו נהיה מעל 2,000, ונשלם 49%.

פנינה זיו את החלוקה הזאת אני קצת יכולה להבין, של איזשהו העברת עושר.

שמואל בוקסר: אני לא מבין. אין העברת עושר. זה לא עושר, זה המיסים שלנו בשביל להפעיל את

העיר. זה מס הכנסה, זה לא חלוקת עושר. זה כסף של התושבים. זה אחרי ששילמו מס הכנסה וביטוח

לאומי ומס ערך מוסף ומס קנייה ומס ייבוא והכל, משלמים ארנונה כדי להפעיל את העיר. וזה לא צדק

חלוקתי ולא כלום. זה עונש חלוקתי. אבל זה לא דיון, זה רק לידיעה.

רמי סקליטר: אבל מבחינת התזמון, זה אמור לבוא עם תקציב המדינה ביוני?

שמואל בוקסר: בחוק ההסדרים.

רמי סקליטר: של יוני?

שמואל בוקסר: כן. אבל זה מה-1.1.

רמי סקליטר לא, אני מבין שזה רטרואקטיבי.

שמואל בוקסר: הבנתם? שלא ניתן מהר היתרי אכלוס אז זה לא ייכנס. זה דבר אחד, לא סיימנו. מחר

ועד ההורים הארצי והיישובי הכריזו על שביתה בתיכונים ובחטיבות, מחר ליום אחד. בגלל השינויים

של מתווה הבגרות. אנחנו תומכים בשביתה, אנחנו הולכים ביחד עם הוועד, היינו איתם בדיונים, אנחנו

הולכים ביחד עם הוועד היישובי.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

6

פנינה זיו כל הכבוד.

מאיה פז-שקולינק: חשוב מאוד.

אליהו לוי: אפשר לדעת? אפשר להסביר? אני פשוט לא כל כך מכיר את זה, אז אם אפשר.

שמואל בוקסר: רוצים להחזיר את המתכונת של בחינות הבגרות, 13-11 בחינותכפי שהיה פעם

בזמננו. אנחנו מדברים על כך שאי אפשר לחזור אחורה. ועד ההורים משבית בכל הארץ, ואנחנו הולכים

ביחד איתם.

מאיה פז -שקולינק: המטרה היא להקל על בני הנוער שבמקום לגשת לבגרויות ומגנים, הם יוכלו

לעשות עבודות בכל מיני דרכי למידה משמעותית, ולאו דווקא רק בגרויות.

אליהו לוי: אני איתך. ואני חושב מבחינתי, אם זה היה תלוי בי לא צריך בגרויות. עבודות, לעשות

עבודות וזהו. אבל, אני חושב יחד עם זאת, היום לצערנו הרבה ילדים כל כך לא מכירים את המסורת,

מה זה יהדות אפילו, שאני אגיד לך משהו, סליחה שאני אומר, אני ראיתי מקרים בסיורים שעשיתי

בבתים, בסוכות, אדם קנה תלה את הלולב והאתרוג בסוכה כי הוא לא ידע מה עושים עם זה.

מאיה פז-שקולינק: זה בדיוק למידה משמעותית, ואני יכולה לדבר איתך אחרי זה עוד הרבה ולהסביר

לך את זה.

אליהו לוי: בסדר גמור.

שמואל בוקסר: אני חושב שאנחנו פה אחד הולכים עם הדבר הזה, אני לא חושב שיש פה מישהו

שמתנגד. אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, צריך ללכת קדימה. ובתי הספר ייפתחו כמובן. ההורים

יהיו, זה לא השבתה שלנו ולא של משרד החינוך, זה השבתה של הילדים, של ההורים את הילדים.

עדכון שלישי, קיבלנו דוח ביקורת 21', ביקורת משרד הפנים עם אפס ליקויים חדשים על 21'. מי שרוצה

לראות את הדו"ח אנחנו נשמח לתת לו. עדכון נוסף, יש היום בקרה על ניהול ההון האנושי, כעירייה

שמקבלת את הציון הגבוהה מבקרה על הון אנושי, אז האפשרות לנהל את ההון האנושי בלי בקשה

של אישורים כל הזמן מהמחוז או מהרגולציה, אז אנחנו קיבלנו צין 100. וזה נותן לנו את האפשרות

בלי פיקוח מעלינו, של גיוס וניהול כוח אדם ברשות בלי אישור לכל דבר. דבר רביעי, אני יוצא לחופש

ב-30.3, אני נוסע לסדר עם המשפחה שלי בסינגפור, ואני חוזר ב-10.4, גברת סמדר אהרוני סגנית

וממלאת מקום ראש העיר, תמלא את מקומי. תודה רבה. נעבור לסדר היום.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

7

סעיף מס 2 - אישור פתיחה ושינוי תב"רים

ערן לבב: התבר הראשון לאישור - החלפת מערכת השקיה באצטדיון. המערכת לא הוחלפה במשך

שנים רבות, ויש צורך בהחלפה של כל הצנרת מים. הסכום הוא 170,000 ש"חמקרנות הפיתוח.

התב"ר השני זה מבנה ספח לאולם לב המושבה. צריכים לבנות חדרים לשופטים, לקבוצות המשחקות,

1,115,000 ש"חמקרנות המועצה. התב"ר השלישי, תב"ר היערכות לשינויי אקלים, 300,000 ש"ח,

יש כאן מימון של 240,000 ש"ח.

אליהו לוי: מה זה שינויי אקלים? לא הבנתי.

ערן לבב: היערכות של הרשות לשינויי מזג האוויר. יש שינויים בכל העולם, שינויי מזג האויר, אנחנו

צריכים לעשות עבודת מחקר איך להיערך לשינויים האלה.

דפנה קירו כהן: זה לא בדיוק מחקר, זה בעצם שמשרד להגנת הסביבה מאפשר לרשויות שביקשו

וזכו, ואנחנו ביקשנו וזכינו, לכתוב תוכנית היערכות עתידית לאיך להיערך נכון. אנחנו כבר בשלושת-

רבעי דרך, כי את כל המאגרים והמודל כבר בנינו, אבל זה עושה איזשהו סדר, וזה גם צופה פני עתיד,

ועל זה אנחנו מקבלים כסף מהמדינה.

ערן לבב: אז פה יש מימון של קרנות הפיתוח ב-60,000 ש"ח בלבד. התב"ר הרביעי הוא מעלית

בבית הספר גולדה, זו הנגשה לתלמיד. עלות המעלית 800,000 ש"ח, מתוכם 484,000 ממשרד

החינוך. והתב"ר האחרון זה הצטיידות מעבדות תיכון בפארק המדע. כרגע התב"ר שאנחנו פותחים

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

8

אותו הוא על 280,000 ש"ח, יכול להיות שאנחנו נעשה ספירה של כל הציוד שצריך, ויהיה צורך

להגדיל אותו בישיבה הבאה אבל כרגע זה מכסה את העלויות הבסיסיות שנדרשת שמה, שולחנות,

ציודים מיוחדים. ואנחנו חייבים כרגע להוציא את ההזמנה לספק, הוא מייצר לפי מידות את השולחנות

והדברים, אז אנחנו רוצים להתחיל כמה שיותר מהר.

מאיה פז-שקולינק: מדהים. אני הייתי שמחה בכלל, לראות בכיתות הייחודיות את הצרכים של הכיתות

הייחודיות, ולראות אם יש עוד היערכויות שצריך להצטייד אליהן.

שמואל בוקסר: אנחנו עובדים לפי דרישה ובקשה של המגמה.

מאיה פז-שקולינק: לא, בגלל שאמרתם שזה כבר לבגרויות וזה, אז אמרתי.

שמואל בוקסר: זה למגמת הרפואה דרך אגב.

מאיה פז-שקולינק: חבל שהם תפסו אתכם בהפתעה.

שמואל בוקסר: אף אחד לא תפס אותנו בהפתעה, זה היה בתכנון.

דובר: באיזו לוז הם צריכים את זה?

ערן לבב: אני חושב שביוני. הספק מחכה, אם זה יאושר היום אני מחר מוציא לו את ההזמנה כדי

שהוא ייצר.

שינוי תב"רים, השינוי הראשון זה תב"ר משנת 2015, מספר 1390, נס 130 שלב א' זה השם שלו

הוא נפתח על 41,000,000 ₪ ,בפועל יש לנו הכנסות מרשות מקרקעי ישראל של כמעט 65,000,000

ש"ח, אנחנו מבקשים להגדיל אותו שסכום ההכנסות יהיה 65,043,000, וכמובן לשנות את השם שלו

מנס 130 שלב א, לפיתוח נס 130, כי זה כבר כולל גם את שלב ב' ו-ג'.

התב"ר הבא זה שיפוץ יד לבנים, תב"ר שנפתח בישיבת המליאה האחרונה על 300,000 ש"ח, ואנחנו

מבקשים להסב את השם שלו לשיפוץ אנדרטת הנופלים ברחוב ויצמן, ולהגדיל אותו בעוד 40,000

ש"ח, סך הכל 340,000 ש"ח. כמו שאישרנו בפעם הקודמת, יש פה 104,000 ש"חשמגיעים ממשרד

הביטחון. והשינוי הזה וההגדלה הם בכפוף לאישור משרד הביטחון, שהוא ישנה את ההרשאה מיד

לבנים לאנדרטה.

אליהו לוי: ה-300,000 ש"חזה לפה או רק לאנדרטה?

ערן לבב: זה עובר עכשיו הכל רק לאנדרטה.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

9

שמואל בוקסר ביד לבנים זה פרויקט הרבה יותר גדול, ואמרנו שאי אפשר לעשות איתו כלום כמעט

עם הכסף הזה, נעשה את האנדרטה, את האנדרטה נסדר פיקס.

אליהו לוי: ה-104,000 ש"ח, הם לא כיוונו את זה למשהו ייעודי?

ערן לבב: הם כיוונו. הגשנו בקשה להעברה מפה לפה.

אליהו לוי: והם אישרו את זה?

שמואל בוקסר: עוד לא אישרו.

ערן לבב: אני אומר, השינוי הוא בכפוף לאישור.

אליהו לוי: זאת אומרת אם לא את ה-100 אתה צריך לשפץ פה

שמואל בוקסר: נראה מה לעשות, הם אמרו שלא צריכה להיות בעיה ואנחנו מחכים לאישור בכתב.

ערן לבב: התב"ר האחרון זה תב"ר 1497, משנת 2020, התקנתמעלית מבנה הקונסרבטוריון, הוא

נפתח על 340,000 ש"ח, הביצוע 271,000 ש"ח. מבקשים לסגור אותו ולהחזיר את היתרה לקרנות

המועצה.

שמואל בוקסר: שאלות?

פנינה זיו: אני רק מקווה שזה לא נתגעגע למספרים האלה. איזה כיף שיש לנו את האפשרויות האלה,

ואני מקווה שלא נתגעגע ביום מן הימים למספרים האלה.

גיל אנוקוב: בתב"ר של תוספת מעלית בקודם, הקונסרבטוריון עלה 270,000 ש"ח, ופה זה עולה

800,000 ש"ח.

ערן לבב: יכול להיות, אני לא בטוח אבל יכול להיות שבקונסרבטוריון היה כבר פיר מעלית והיה צריך

רק להקים את המעלית עצמה, ופה זה גם את הפיר וגם את המעלית. אני מעריך, אני לא יודע. אבל

אני יכול לבדוק את זה, אם זה חשוב אני אבדוק.

אליהו לוי: אני פשוט מסתכל, זה אחד מול השני.

שמואל בוקסר: זה תלוי איפה אתה עושה, יש מקום, הבעיה שמתחילים עבודות בטון זה סיפור שלם.

אם הפיר מעלית מוכן, אין בעיה זה סיפור אחר.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

10

דפנה קירו כהן ובקונסרבטוריון בוודאות היה פיר.

שמואל בוקסר: היה פיר וגם כל התחזוק, זה גורר על 3 קומות. טוב, מי בעד? פה אחד

החלטה: מליאת מועצת העיר אישרה פה אחד את פתיחה ושינוי התב"רים שהוצגו.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

11

סעיף מס 3 – פרוטוקול ועדת הנחות מיום 23-3-15 (מונח על שולחן המליאה

ערן לבב: בפרוטוקול ניתן לקרוא, מי שמעוניין לראות את השמות ואת ההנחות, אתם מוזמנים.

החלטה: מליאת מועצת העיר רשמה לפניה את קבלת פרוטוקול ועדת הנחות מיום 23-3-15

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

12

סעיף מס 4 - אישור הארכת מגבלת הגביהה בחוקי העזר סלילת רחובות ותיעול

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: יש לנו את חוק העזר לנס ציונה (סלילת רחובות), ואת חוק העזר לנס

ציונה (תיעול). החוקים האלה, יש בהם מגבלת גביה. המגבלה הקיימת כיום היא עד ה-31.5.23 .

כמתחייב מהנחיות משרד הפנים, העירייה שכרה יועץ כלכלי לצורך בחינת התחשיבים הכלכליים

שמבססים את תעריפי ההיטלים בחוקי העזר האלה. התחשיבים האלה נמצאים כיום בשלבי אישור

ועדכון אחרונים, מול חברת הבקרה מטעם משרד הפנים, ולאחר מכן כשזה מאושר אנחנו ממשיכים

מול משרד הפנים לאישור החוקים. לצורך זה ועל מנת למנוע פגיעה בתקציב העירייה, אנחנו מבקשים

לאשר הארכה נוספת של מגבלת הגביה על פי חוקי העזר האלה ל-12 חודשים נוספים, עד 31.5.24 ,

לאחר האישור שלכם, ככלשתאשרו, אנחנו מעבירים את זה גם לאישור משרד הפנים.

אליהו לוי: האמת, לא הבנתי אותך, עד היום לא סללנו כבישים ומדרכות?

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

13

שמואל בוקסר כן, כן. אבל החוק שלפיו אנחנו עושים את הגביה של האגרות סלילה ותיעול, פג ב-

31.5.23.אנחנו מאריכים אותו בשנה, עד שיבואו התחשיבים החדשים. וגם ההארכה חייבת אישור

משרד הפנים.

עמוס לוגסי: השאלה אם מותר לנו אחרי שפג?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: לא הוא לא פג עדיין.

מאיה פז-שקולינק: כל שנה אנחנו מאריכים את זה בקנדציה.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אנחנו רוצים שהחוקים יהיו בתוקף. התעריף הוא תעריף למטר. כדי להבין

את התעריף למטר, עושים תחשיב כולל של זכויות הבנייה מול עלויות הביצוע, תחשיב מאוד מורכב.

התחשיב הזה נבדק על ידי החברה הכלכלית של משרד הפנים, ומייצר בסופו של דבר את התוצאה

של תעריף למטר מרובע. הנתונים משתנים. כל עיר יש לה מערכת נתונים שונה. התעריף למטר זה

השיטה בחוקי העזר, אתה בונה אז לפי מטר בנייה אתה מחויב בהיטל על השטח הבנוי, ויש תעריף

למטר קרקע. העירייה גובה על פי חוק עזר בתוקף. היא חייבת אחת לכמה שנים על פי הנחיות משרד

הפנים לעדכן את זה.

שמואל בוקסר: נראה מה יהיו התוצאות, הן יבואו לפה לאישור.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: כדי להמשיך לגבות על פי חוקים, אנחנו חייבים שהם יהיו בתוקף. בגלל

זה, כל עוד החוק החדש לא מוכן, אנחנו מאריכים את תוקפו של הקיים. אז זו הבקשה הזו.

שמואל בוקסר: טוב. שאלות? מי בעד? פה אחד.

החלטה: מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד את הארכת הגבייה מכח חוק העזר לנס ציונה

(סלילת רחובות) התשע"ז-2016 וחוקהעזר לנס ציונה (תיעול) (תיקון) התשע"ז-2016, עד ליום

31.5.2024 .

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

14

סעיף מס 5 - אישור עשייה במקרקעין- תוכנית התחדשות עירונית מרגולין.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

15

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

16

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

17

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: אני אסביר רגע רק בהיבט התכנוני. טוב, אנחנו נמצאים פה בישיבת

מועצת העיר, ואנחנו למעשה עברנו את מליאת בניין עיר, הוועדה המקומית לתכנון ובניה בישיבתה

היום בשעה 5, ואישרה את התוכנית הזאת כתוכנית שתהיה מוגשת על ידי הוועדה המקומית לתכנון

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

18

ובניה נס ציונה. מדובר בתוכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים, שמטרתה היא למעשה

התחדשות של מתחם קרקע, בשטח של כ-60 דונם, הידוע כמתחם מרגולין והאצ"ל. זה מתחם שיש

בו 15 מבני מגורים קיימים, שכוללים 264 יחידות דיור, ושלוש חנויות. ובמקומם התוכנית מתארת

הקמת מתחם מגורים חדש, שמשלב בנייה מרקמית, בנייה רוויה, של 852 יחידות דיור. בנוסף התוכנית

מחדשת את כל הנושא של המרחב הציבורי, ומסדירה אותו, ביטול ויצירת דרכים, הרחבת דרכים,

יצירת מעברים, תוספת שבילים, פיתוח גנים בשצ"פ, והורדת חניות לתת קרקע. בנוסף, היא גם מייצרת

שטחי ציבור למבוגרים, בתוך מבני המבוגרים, ותוספת שטחי בנייה במבני שב"צ, בשטחים הציבוריים

שיש במתחם, בתוך המבנים. בכל תחום התוכנית זכויות העירייה הן 66.07% מכלל שטח התוכנית

רשות הפיתוח, המדינה וקרן קיימת היא בעלת זכויות של 19.99%, והפרטיים בעלי יחידות הדיור, הם

13.94% מכלל שטחי התוכנית. על פי חוק התכנון והבניה יכולים להגיש תוכנית רק 75% לפחות

מבעלי הזכויות בקרקע. אם לנו כעירייה יש 66.07% בתחום התוכנית, למעשה בעלי הזכויותהפרטיים

לא יכולים להגיש אותה כמגישי התוכנית. מאחר ומדובר בתוכנית עם חשיבות מרובה לחידוש שכונה

שהיא באמת ותיקה, עם בנייה ישנה במצב פיסי ותשתיתי ירוד, ואנחנו רואים את האזור הזה כאחד

האזורים הזקוקים לחיזוק וחידוש מידיים, וכמו גם הרחבה ושינוי המרחב הסביבתי, אנחנו רואים

חשיבות לקדם את התוכנית הזאת באמצעות הגשת התוכנית כשמגישת התוכנית היא הועדה

המקומית לתכנון ובניה, ופה למועצת העיר אנחנו מגיעים כבעלת 66% מהמקרקעין, להסכמתכם לקדם

את התוכנית הזאת. בסופו של יום, אנחנו גם נביא לכם את הטבלאות שהתוכנית הזאת מייצרת,

והעירייה בעצם נותנת כאן את הסכמתה לקדם את התוכנית הזאת לאיחוד וחלוקה, כי היא בעלת 66%

מהזכויות במקרקעין בתחום התכנית

שמואל בוקסר: בתוכנית הטייסים, נכנסנו כשותפים בהגשה, כי שם היינו בערך 32%-30.הצטרפנו

גם כן והמליאה אישרה, אחרי ששמעה את התוכנית המליאה אישרה שאנחנו נצטרף כמגישים

לתוכנית. פה אנחנו המגישים של התוכנית, הוועדה המקומית, הדבר הזה גם נותן לנו יתרון עצום,

שאם יהיה בעיות בשלבי האישור, פתאום החליטו שהם מוסיפים לנו עוד 20 או פחותאז פשוט מכיוון

שאנחנו מגישי התוכנית, נוכל למשוך אותה בחזרה.

אליהו לוי: רמת בית צבי והתוכנית של העצמאות זה אותו דבר. אנחנו מצטרפים לבקשה.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: לא, לא. הפעם זה שונה.

אליהו לוי: ברחוב העצמאות אנחנו מצטרפים.

שמואל בוקסר: עשינו אותו הדבר, גם כן מצטרפים. כי אנחנו פחות משפיעים.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

19

אליהו לוי כמה מכוח בעלי הדירות הפרטיות ראו את התוכניות והסכימו לתוכניות האלה?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: יש ליזם אישור של %75.6 מבעלי הזכויות הפרטיות שהסכימו, חתומים.

היזם הוא חברת אאורה והוא מקדם את התוכנית כיזם.

מאיה פז-שקולינק: יש משהו שהעירייה יכולה לעשות לקדם את הלוחות זמנים עם התוכנית הזאת?

כי אני רואה שהתושבים מעלים.

שמואל בוקסר: ברגע שאישרנו את זה במליאה, וזה לא עבר את כל התהליך של וועדת משנה חסכנו

לפחות שנתיים. זו תוכנית כבדה, מורכבת, 852 יחידות דיור 2,000 מטר תעסוקה ומסחר, ועוד 2,000

מטר שמגיע לנו מטלות עירוניות, עסק מורכב. תוכנית כזאת זה סיפור להביא, להכין אותה. וזה הולך

לוועדה המחוזית ולא לותמ"ל. כי היום דווקא בותמ"ל יש פקקים מבחינת הרבה תוכניות שיש שמה.

בועז ואני ישבנו לפני שבוע בוועדה המחוזית אצל יושב הראש החדש, והוא אמר לנו עדיפות עליונה

של הוועדה המחוזית היא היתרי בנייה, בייחוד פינוי בינוי. לא בגלל רק רעידות אדמה, זה גם מלחמה,

וזה גם איך הם גרים שם? זה נורא ואיום.

מאיה פז-שקולינק: יש תושבים שמעלים תלונות על סדקים וכאלה.

שמואל בוקסר: אישרנו 6 מתחמים תוך שנתיים. אף עיר לא עשתה דבר כזה. התוכנית של הטייסים

כבר בהפקדה. תסתיים ההפקדה עוד חודש, והיא הולכת לאישור. בעיקרון, הם יכולים להתחיל לעשות

היתרי בנייה. אם יהיה מזל, בסוף השנה, אם אנחנו נעבוד, עד שזה חוזר אליהם, אם נעבוד מספיק

מהר בסוף השנה אולי יהיה אפשר להתחיל את הטייסים.

פנינה זיו: הם יכולים בהפקדה להתחיל את תהליך ההיתרים?

שמואל בוקסר: בדיוק, הם יתחילו את תהליכי ההיתרים. אבל התהליך בוועדה המחוזית, הוא תהליך

מתיש.

מאיה פז-שקולינק: ופה אנחנו רגע לפני מבחינת זה?

שמואל בוקסר: עכשיו אנחנו מתחילים את התוכנית כדי שנעמוד בתנאי הסף לקליטה בכלל בוועדה

המחוזית. פעם תוכנית כזאת הייתה לוקחת 15-20 שנה בוועדה המחוזית. היום אנחנו הצלחנו את

הטייסים לגמור בשנה וחצי, למרות שהיה אפשר בשנה, אבל התחילו שם פתאום סיפורים. אבל אנחנו

יודעים איך לעשות את זה.

מאיה פז-שקולינק: ומה הצפי שלך עד להיתרים?

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

20

שמואל בוקסר מתי זה יהיה מוכן להגשה לקליטה?

אדר' נרגאון רוזנר לירון: כרגע אנחנו יכולים להגיש את זה למחוז כבעלים, זה יכול לעזור לנו מאוד

בקליטה.

שמואל בוקסר: לא, אבל התוכנית עוד לא מוכנה להגשה.

אדר' נרגאון רוזנר לירון :הם יכולים להגיש אותה אחרי ההסכמים, אחרי כתבי שיפוי יהיה לנו גם.

שמואל בוקסר: בסדר, ייקח עוד כמה חודשים ואז נוכל להגיש את זה לקליטה. ברגע שזה בקליטה,

זה כבר מתחיל את התהליך שמה. וזה לוקח זמן.

מאיה פז-שקולינק: בסדר, יש פה בשורה, זה יפה.

שמואל בוקסר: אז אתם רואים פה בתוכנית, כל הירוקים זה שטחים של העירייה, כולל הכבישים.

גיל אנוקוב: 66% זה כולל גם את הכבישים גם את המדרכות

שמואל בוקסר: בוודאי, הנה אתה רואה.

מאיה פז-שקולינק: זה כולל את כל הקו הכחול?

שמואל בוקסר: זה כולל את כל הקו הכחול. חלק מרחוב מרגולין למשל, רחוב האצ"ל.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: כל השטחים הציבוריים בקו הכחול.

שמואל בוקסר: זה שטח ציבורי.

גיל אנוקוב: ומעבר לקו הזה? העירייה היא בעלת 66% מהקרקע

שמואל בוקסר: זה נשאר לנו אחרי זה.

גיל אנוקוב: זה חלק משמעותי, השאלה אם זה רק שטחים ציבוריים כמו כבישים, מדרכות.

שמואל בוקסר: לא רק.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: לא רק. גם שטחים בנויים חומים, גם הגדלת שטחים, גם בנייה בשטחים

חומים. ולכן זה מובהר גם עם חוות הדעת שלי, כי זה איחוד וחלוקה ועשייה במקרקעין ביחד עם החוות

דעת של לירון ברמה התכנונית, ולכן אנחנו מבקשים להתיר את זה.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

21

אדר' נרגאון רוזנר לירון: וברגע שיסיימו את הטבלאות, זה יובא גם לעשייה במקרקעין.

שמואל בוקסר: אני רוצה רק להגיד לכם, הרי אישרנו את התוכניות האלה, עשינו שיתוף ציבור והצגנו

את זה לציבור. עכשיו, אנשים באמת מסכנים. הם חיכו 15-20 שנה לפרויקט הזה, והצגנו להם את

התוכניות, והם בסוף לא מבינים שאנחנו לא לוחצים על הכפתור ואנחנו מקבלים היתר. זה לוקח זמן.

אצלנו, עשינו את זה הכי מהר שאפשר בעולם, דילגנו ממש על שלב, דילגנו על וועדת המשנה ועברנו

ישר למליאה. כולם ראו את ההדמיות ואישרו. הוועדה המחוזית זו וועדה כבדה. יש רפרנטית אחת

שבודקת את כל התוכניות של נס ציונה, ויש לנו עשרות תוכניות בוועדה המחוזית, עשרות. וזה לוקח

זמן, וגם כשמגישים, וזה הולך הלוך וחזור. ומי שחושב שיש פינג-פונג אצלנו בוועדה, זה כלום לעומת

מה שהולך שמה. שם זה הולך בגדול. שם כל ישיבה זה 30 ,40 ,50 איש, מזל שאפשר גם להיות

בזום ולא רק פיזית, וזה לוקח המון זמן. זה תהליכים ארוכים, אבל יחסית מול מה שהיה פעם לאשר

שכונות שלקח שנים על גבי שנים, אם הצלחנו תוך שנה וחצי לאשר את הטייסים, אני מקווה מהרגע

שזה ייכנס, זה ייקח סדר גודל כזה אולי פחות. לפני זה מי שנכנס לוועדה המחוזית זה ההסתדרות.

בהסתדרות יותר קל לנו, כי ההסתדרות זה תמונת ראי של הטייסים. אז כשהצגנו את הטייסים, הצגנו

גם את כל המכלול בעיקר של התנועה, ושל השצ"פים, השטחים הציבוריים והגינות. אז שם יהיה לנו

יותר קל. אגב, זה יהיה הבא שייכנס לוועדה המחוזית, מקווה שזה יהיה הרבה יותר מהר.

אדר' נרגאון רוזנר לירון הפרה-רולינג היה על כל המתחם, אז יהיה לנו הרבה יותר קל לקדם את שני

המתחמים יחד.

שמואל בוקסר: בדיון על הטייסים כבר עשינו דיון, זה נקרא פרה-רולינג? על כל המתחם. אז יהיה לנו

שם יותר קל. זה אבל מתחם מאוד מאוד כבד ומורכב.

מאיה פז-שקולינק: יש לי רעיון שאולי אפילו בישיבות מועצה יהיה כמו סטטוס כזה של הפרויקטים,

איפה כל דבר עומד. קצר, לעשות סקירה מהירה. התושבים כל הזמן שואלים.

שמואל בוקסר: כן, אנחנו עושים, אנחנו עושים סטטוס בצוות הניהולי פעם בשבועיים. בצוות המקצועי

זה לוקח בין שעתיים לשלוש. כל כך הרבה פרויקטים יש. שווה באמת להביא לפה, את הדברים

העיקריים.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: מי בעד אישור קידום תוכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים, תוכנית

מספר 4071087006, התחדשות עירונית מרגולין, שתוגש על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה נס

ציונה. מי בעד קידום התוכנית?

שמואל בוקסר: מי בעד? פה אחד.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

22

החלטה: מליאת מועצת העיר אישרה פה אחדאת קידום תוכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת

בעלים, תוכנית מספר 4071087006, התחדשות עירונית מרגולין, שתוגש על ידי הוועדה

המקומית לתכנון ובניה נס ציונה.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

23

סעיף מס 6 - אישור הסבת הסכם הפעלת בית הקפה בפארק הספורט מהחכ"ל

לעייריה.

ערן לבב: בעיקרון אני הגשתי לכם חוות דעת, החברה הכלכלית בזמנו הוציאה מכרז ראשון ומרכז שני

להקמת בית הקפה. שני המכרזים כשלו לאור המחירים הגבוהים שהוגשו בהם. מה שקרה בסוף

שאנחנו פה בעירייה, אתם במליאה, אישרתם את הסבת ההקמה לעירייה, מי שמקים את המבנה זה

הקבלן שמקים את פארק הספורט, כאשר המחיר שלו היה קרוב מאוד לאומדן של המתכננים שלנו.

מאחר ואנחנו מקימים את המבנה, חשבוניות המס הם יהיו על שמנו, זאת אומרת מי שמשלם את

המע"מ זה אנחנו. מאחר ואנחנו מלכ"ר, אנחנו נוכל להתקזז במע"מ רק אם אנחנו נקבל הכנסות

משכירות של המבנה. בהתאם אנחנו מבקשים, אחרי שהחברה הכלכלית הוציאה מכרז וזכתה בה

חברת "שי מסעדות איטלקיות בע"מ", להסב את הסכם ההפעלה מהחברה הכלכלית לעירייה. וכך,

אנחנו נוכל לקבל את ההכנסות משכירות המבנה, ולהתקזז במע"מ ולקבל החזר על המע"מ על עלויות

הבנייה.

פנינה זיו: בזמנו ביקשתם לאשר יועץ מומחה במע"מ, זה חלק מהעניין?

שמואל בוקסר: לא, זה לא זה. זה היועץ של מע"מ זה בכלל הקטע של החברה הכלכלית, לראות איך

לקבל את המע"מ של הגגות הסולריים.

גיל אנוקוב: אני לא רואה פה את באיזה היקף סכומים מדובר?

שמואל בוקסר: תראה, אם בבנייה החלק שלנו יהיה סדר גודל של 3,000,000 ש"ח, אז חצי מיליון

ש"ח מע"מ. זה פשוט חבל להפסיד את זה.

שולמית מנדלמן-כהן: הבית קפה יהיה 4,500,000 ש"חמול הקבלן.

גיל אנוקוב: אני לא רואה איך מההסכם שאני קראתי אותו, אולי פספסתי משהו, איך למעשה ההכנסות

מגיעות לחברה הכלכלית?

שמואל בוקסר: לא, אנחנו מעבירים אותם אלינו. זה התהליך שאנחנו מאשרים פה, אנחנו מעבירים

ומסבים את ההכנסות אלינו, ואז גם המע"מ יעבור אלינו, ונתקזז מול המע"מ ששילמנו על הבנייה.

גיל אנוקוב: כאילו לדווח על עסקת אקראי ונקבל החזר על המע"מ.

אליהו לוי: לא הבנתי, אנחנו בונים את זה?

מאיה פז שקולניק יוצאת מהמליאה

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

24

ערן לבב העירייה בונה באמצעות הקבלן שמקים את הפארק.

אליהו לוי: אז אם אנחנו בונים, המבנה יעבוד בשבת?

דפנה קירו כהן: הוא יעבוד, 7 ימים בשבוע לפי ההסכם

אליהו לוי: איך תעשי דבר כזה? תראי, נס ציונה זו עיר מאוד מיוחדת, ואהובה עליי מאוד. אבל לא

יתכן שערבים ברמלה, יש להם זכויות יותר מליהודים הדתיים.

פנינה זיו: איזה זכויות יש להם?

אליהו לוי: אין לנו שום זכויות בעיר הזאת.

פנינה זיו: רגע, בשישי סגור ברמלה?

אליהו לוי: בוודאי, אוי ואבוי. חליל פתוח, נכון. אני רוצה להבין דבר אחד, ראש העיר, אתה ראש העיר

של כולנו, אני מכבד ואני חושב שצריך להיות שם הסעדה או מקום לשתייה, מקום יפה. צריך להיות

משהו מיוחד. אני חושב, שגם צריך לפחות בנושא הזה, שיהיה לנו מקום שנוכל גם אנחנו לבוא ולהנות

מהפארק הזה, שיהיה לנו מקום לשתות ולאכול בו כמו כולם. אני חושב, שאפשר לחלק את זה או

לעשות את זה מתחם מסוים לדתיים.

דפנה קירו-כהן: עובדים גם על זה, זה פשוט לא יהיה במסגרת בית הקפה אלא במסגרת זכיין שתהיה

לו כשרות. הזכיין הוא הזכיין של קפה גן סיפור בראשון, וזה הולך להיות בית קפה באמת אחד

המובילים.

שמואל בוקסר: טוב, שאלות?

רמי סקליטר: ההכנסות שאנחנו מדברים, אלה הכנסות משכירות?

שמואל בוקסר: משכירות בלבד, כן. ההכנסות משכירות, זה חייב לבוא בדיוק מול הבנייה של אותו

הפרויקט. עוד שאלות? מי בעד?

שולמית מנדלמן-כהן: מי בעד לאשר את הסכם המחאת הזכויות בין עירית נס ציונה לחברה הכלכלית

לפיתוח נס ציונה, באופן שזכויות החברה הכלכלית מול חברת שי מסעדות איטלקיות בע"מ, על פי

החוזה שנחתם בין חברת שי מסעדות איטלקיות בע"מ לבין החכ"ל, ההסכם הזה יומחה לעיריית נס

ציונה, את כל הזכויות והחובות מכוח ההסכם ממחה החברה הכלכלית לעירייה, לכל תקופת ההסכם

וההתקשרות.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

25

אליהו לוי: מכיוון שאני רוצה להצביע בעד, זה חשוב מאוד, יש אפשרות להכניס בסעיף שיהיה גם

מתחם לדתיים?

שמואל בוקסר: זה לא בנושא הזה. זה הסכם ההפעלה של האתר, זה משהו אחר.

שולמית מנדלמן-כהן: זה משהו טכני חוזי.

אליהו לוי: אז אני אצביע נגד..

שמואל בוקסר: אין בעיה. מי בעד? מי נגד? אלי לוי נגד. תודה רבה.

אושר ברוב קולות

בעד - שמואל בוקסר, סמדר אהרוני, נאור ירושלמי, פנינה זיו, רמי סקליטר, עמוס לוגסי, טלי חייט-

אבירז.

נגד - אליהו לוי.

החלטה: מליאת מועצת העיר מאשרת ברוב קולות את המחאת הזכויות מהחברה הכלכלית

לפיתוח נס ציונה לעיריית נס ציונה, באופן שיומחו לעירייה כל הזכויות של החברה הכלכלית מול

חברת "שי מסעדות איטלקיות בע"מ, על פי החוזה שנחתם בין חברת "שי מסעדות איטלקיות

בע"מ" לבין החברה הכלכלית לפיתוח נס ציונה, .

עמוס לוגסי: אחרי שאישרנו, אתה יכול להגיד לי למה בעצם הם לא הצליחו החברה הכלכלית?

שמואל בוקסר: זה היה בשיא הקורונה, המחירים עלו לשמיים, הברזל עלה פי 3, המלט והכל, וזה

היה עיתוי קשה.

ערן לבב: ולעומת זה הקבלן שלנו הוא בשטח, יש לו אנשים ויש לו מחירים.

פנינה זיו: היה פער של חצי מיליון ש"ח במחיר, ואפילו שעשינו להם תמחור וישבנו עם קבלנים שהם

באמת אנשים טובים, אבל החברה הכלכלית החליטה שהיא משאירה את זה אצלה. ואז חבל שזה

עבר מהחברה הכלכלית, כי פעילות החברה הכלכלית מאפשרת לקזז מע"מ בין עוסקים.

*אלי לוי יוצא מהמליאה

גיל אנוקוב יוצא מהמליאה

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

26

סעיף מס 7 - הסכם המטרו

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: יש לנו כאן הסכם בין ממשלת ישראל לרשויות המקומיות. הצדדים להסכם

הם המדינה, עיריית נס ציונה והועדה מקומית לתכנון ובניה נס ציונה. הרקע לזה הוא אישור חוק המטרו

במסגרת חוק התכנית הכלכלית תיקוני חקיקה, שנקבע בהחלטת הות"ל, ששיעור השיפוי של המדינה

לרשויות המקומיות בתביעות לפי סעיף 197, תביעות ירידת ערך מקרקעין בגין תוכנית המטרויעמוד

על 70%. נקבע בהחלטה גם כי אם יושג הסכם בעניין השיפוי, תתכנס שוב הוועדה בנושא. ואכן ב-

20.12.21, לאחר שהושגו כמו בין נציגי השלטון המקומי לבין המדינה בדבר הגדלת השיפוי לרשויות

המקומיות, התכנסה הות"ל בשנית, ואישרה את הסכם העקרונות. כך שככל שיוצג הסכם שיפוי חתום

על ידי ועדה מקומית ורשות מקומית, הוא יחליף את שיעור השיפוי שנקבע לראשונה. ההסכם שמובא

כאן לאישורכם מתייחס לשיפוי המדינה בגין התביעות על תוואי קווי המטרו, שבבסיסו הגדלת שיפוי

המדינה בתביעות האלה, באופן שהשתתפות המדינה תעמוד על 90% עד לגובה מצטבר של תביעות

בהיקף של עד 10,000,000,000 ש"ח. ככל שעולה היקף התביעות, מפרט ההסכם את מנגנון היקפי

השיפוי. ההסכם גם הוא נשלח אליכם. על פי ההסכם עוד נקבע, כי יפתח חשבון התקזזות שינוהל

בנאמנות על ידי מרכז השלטון המקומי עבור הרשויות המקומיות שיחתמו על ההסכם. כשבסיום אותם

הליכי תביעות על פי סעיף 197, הרשויות יחלקו את הכספים שיצטברו באותה הקופה, בהתאם ליחס

והשיעורים שכל רשות הייתה צריכה לשאת בהם. על פי ההסכם, יתרון נוסף שיש בו מעבר להגדלת

השיפוי של המדינה מ-70% ל-90% על תביעות לפי סעיף 197, גם המדינה לוקחת על עצמה את

ניהול התביעות, ההסכם מפרט גם את אופן שיתוף הפעולה בין הוועדות המקומיות למדינה. כאשר

ניהול התביעות בעצמן, זו גם התנהלות וגם עלות לא מבוטלת, מדובר בתביעות עם צורך בהליכים

משפטיים ארוכים.

גיל אנוקוב: זאת אומרת אנחנו פטורים מכל עלויות ניהול התביעות?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: כן, שמוגשות נגדנו. בתנאי שנשתף פעולה, שנמציא מסמכים, כל התנאים

שההסכם דורש מעצמו. במובן הזה המדינה לוקחת על עצמה גם את ההיבט הזה. עוד קובע ההסכם,

כי בכוונת הגורמים המקצועיים באוצר לקדם תיקון חקיקה לחוק המטרו, שיקבע תעריף אחיד וקבוע

של 51 ש"ח למטר לשנה, בשטחי תחנת המטרו, שבהם נעשה שימוש עסקי ומסחרי.

גיל אנוקוב: מה הכוונה 51 ש"ח

שמואל בוקסר: ארנונה של מוסדות.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

27

עו"דשולמית מנדלמן-כהן: זה יותר נמוך מהקיים. ככל שיידרש שינוי סיווג, הרשויות נותנות את

הסכמתן שייקבע סיווג אחר, וחדש,.

נאור ירושלמי: ומה קורה עד שהם יעבירו את החוק הזה שהם מתחייבים להעביר אותו?

שמואל בוקסר: תעריפי הארנונה יחולו, התחנה לא תקום לפחות 10 שנים מהיום

נאור ירושלמי: עד שיש חוק, לפי מה גובים ממנה ארנונה?

שמואל בוקסר: לפי הארנונה שיש לנו, לפי צו הארנונה שיש לנו לעסקים.

פנינה זיו: אז למה 51 ש"ח?

עוד שולמית מנדלמן-כהן: 51 ש"ח בא לומר שהמדינה רוצה לקדם תעריף מופחת בשטחי התחנה

למסחר ותעסוקה, לעסקים במסחר.

שמואל בוקסר: היא רוצה שבתחנות תהיה פעילות עסקית.

ערן לבב: פה אין התחייבות לכסף, ההתחייבות לכסף באה בצו המטרו. בצו המטרו, מאחר ולנו יש

שלוש תחנות, לפי התחשיב שלהם.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: על פי ההסכם הזה שמובא כאן לאישורכם, הוועדה מקומית והרשות

מקומית רשאיות להצטרף להסכם לא יאוחר מה-1.5.2023. ולכן אנחנו מביאים את זה לאישורכם

כעת. ההסכם גם קובע מיצוי מחלוקות כספיות בין הצדדים ביחס לחוק המטרו, וקובע שרשות מקומית

שלא עמדה בהוראות צו המטרו ובחוק המטרו על תקנותיו ולא תיקנה את ההפרה, ייחשב זה כהפרה

יסודית של ההסכם. לעניין זה אנחנו רוצים לציין ביחס לצו המטרו, שהוא דבר שפורסם בתקנות

וברשומות, וקבע על כל רשות מה דמי ההשתתפות שלה יהיו בהוצאות קו המטרו, לפי פרמטרים

שנקבעו. בנס ציונה זה שלוש תחנות כמו שאמרנו ל-10 שנים. על צו המטרו הזה, כבר שלחנו שני

מכתבים לשר האוצר ושר הפנים, כי אנחנו טוענים שאנחנו רוצים לדחות את מועד ביצוע הצו, לאור

העובדה שבנס ציונה גם על פי החוק שקיים, אנחנו לא צפויים להיכנס לביצוע בשלב הראשון של

המטרו, שגם הוא אמור להתחיל ולהגיע לביצוע ב-2037, ואנחנו אפילו לא נכנסנו לשלב הזה. זה

הנתונים שקיבלנו מנת"ע, לכן חשבנו שאנחנו רוצים להשיג על כניסתו לתוקף של הצו ביחס לנס ציונה.

שלחנו כבר שני מכתבים בנושא הזה, אפילו ביקשנו אורכה לחתימת ההסכם הזה, אבל לא קיבלנו שום

תשובה. לכן אנחנו מבקשים לאשר את ההסכם הזה בנוסחו. אנחנו, לגישתנו הנושא של תחולת צו

המטרו, אינו בגדר אותן מחלוקות כספיות שההסכם עוסק בהן כמיצוי טענות, ולכן אנחנו מבקשים

לאשר את ההסכם.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

28

גיל אנוקוב פה מדובר על תשלום לקופת המטרו של 4,300,000 ש"ח?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: תשלום למדינה.

ערן לבב: צו המטרו קובע שאנחנו צריכים להשתתף ב-4,500,000 ש"חבמשך 10 שנים, להקמת

המטרו.

גיל אנוקוב: זאת אומרת 000,00045 ש"ח.

שמואל בוקסר: תוסיף על זה עוד 100,000,000 ארנונה, זה יהיה קשה מאוד לעמוד בזה

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: צו שנקרא צו רכבת תחתית מטרו, פורסם ב-6.10.22, חתום על ידי שר

האוצר אביגדור ליברמן. ויש בו מפתח תחנות מטרו לפי רשויות מקומיות.

ערן לבב: למה ההסכם כל כך חשוב לנו? לא רק מה ששולמית אמרה, %70-90 זה מהותי לנו, מדובר

פה על עשרות מיליוני ש"ח, דבר שני כמובן הניהול של התביעות, דבר שלישי התב"ע של המטרו

הוגשה. התביעות יכולות להיות מוגשות מחרתיים כבר. בשלוש השנים הקרובות יש צפי שכל התביעות

יוגשו נגדנו.

גיל אנוקוב: השאלה היא כזאת, לגבי תזרים המזומנים של התשלום הזה של 45,000,000 ש"ח, זאת

אומרת זה 4,300,000 ש"חכל שנה.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: החל מיוני 2023, בינתיים שתי תוכניות בנושא המטרו אושרו

גיל אנוקוב: ואיך זה מבחינת תקציב העירייה? אני לא זוכר שראיתי סעיף לגבי זה.

ערן לבב: האמת שעוד לא הספקתי להתייעץ עם ראש העיר על זה, אבל אתמול ישבתי עם רואה

החשבון, מאחר וזה פיתוח אז נוכל להעמיס את זה על הקרן לפתוח.

שמואל בוקסר: רק לסבר את האוזן, תל אביב צריכה לשלם 110,000,000 ש"ח לשנה. עיריית ראשון

תשלם 27,000,000 לשנה

פנינה זיו: אם השיקול הוא כזה אז נאשר. אבל מצד שני אני אומרת, נאשר כי אין ברירה?

שמואל בוקסר: אפשר לא לאשר.

גיל אנוקוב: אנחנו חייבים פה אחד לאשר את ההצטרפות להסכם המטרו, על כל המשמעויות שלו.

מליאה מן המניין 3-23 - 21.3.23

29

עו"דשולמית מנדלמן-כהן: מי בעד לאשר את ההסכם בין המדינה לרשויות המקומות בנושא המטרו

לשיפוי הרשויות המקומיות, לפי סעיף 197 כפי שנשלח אליכם

שמואל בוקסר: מי בעד? מי נגד? פה אחד.

החלטה: מליאת מועצת העיר מאשרת פה אחד את חתימת העירייה על ההסכם בין המדינה

לרשויות המקומיות בנושא המטרו לשיפוי הרשויות המקומיות בתביעות לפי סעיף 197 בגין

תכנית המטרו

שמואל בוקסר: תודה רבה. במליאת בניין עיר שהייתה לפני המליאה אישרנו את תוכנית הבינוי של

מתחם ביג. אישרנו אותו בדיוק לפי התב"ע שאושרה בוועדה המחוזית. מתחם ביג פרויקט ענק. סך

הכל 250,000 מטר בנוי, חלק מעל הקרקע וחלק מתחת לקרקע. פרויקט של עירוב שימושים, יש שם

מסחר, תעסוקה, דיור מוגן ודיור רגיל. 200 דירות קטנות של 65 מטר. יקלמאוד על הלחץ ועל הזוגות

הצעירים. כאשר התוכנית שלהם להתחיל לעשות חפירה ודיפון במהלך חודש מאי. הפרויקט ענק,

פרויקט ייחודי במינו במדינה. לביג יש כבר פרויקט אחד גדול באשדוד, יש עוד שניים אחד בפתח תקווה

ואחד בגלילות. ועכשיו עירוב שימושים של תעסוקה ומסחר, ופה יש גם מגורים וגם דיור מוגן, פרויקט

ענק שידחוף את נס ציונה באמת קדימה מבחינת הפיתוח. 200 יחידות דיור ו-300 יחידות דיור מוגן

יש פה תמונה של פארק הספורט. אנחנו מתקדמים בשיא הקצב, זה עכשיו באמצע העבודה. אנחנו

צופים במהלך הקיץ לפתוח אותו. תודה רבה, אני מודה לכם על שיתוף הפעולה, הישיבה סגורה.