פרוטוקול ישיבת מליאה 02/2023 לא מן המניין מתאריך 21-11-23
1
פרוטוקול מליאה לא מן המניין מס 23-2
מיום שלישי, ח׳ בכסלו תשפ״ד21/11/2023
נוכחים
מר שמואל בוקסר – ראש העיר, גב' סמדר אהרוני – סגנית ומ"מ רה"ע, מר נאור ירושלמי – סגן רה"ע,
ד"ר רמי סקליטר, מר עמוס לוגסי, אינג' גיל אנוקוב, גב' פנינה זיו, מר אליהו לוי, מאיה פז שקולניק,
מר שאול רומנו
חסרים:
מר אריאל אלמוג – סגן רה"ע, מר שמואל מזרחי, גב' טלי חייט אבירז, מר רביב ורניק, מר שחר רובין
משתתפים: עו"ד דפנה קירו כהן – מנכ"לית העירייה, עו"ד שולמית מנדלמן-כהן – היועצת המשפטית
לעירייה, ערן לבב – גזבר העירייה, אפרת דמארי – ראש מטה ראש העיר, הילה קרופסקי – דוברת
העירייה, עו"ד בת חן פארי סבג – עוזרת ראש העיר, רו"ח שלמה אליהו – מבקר העירייה, ירון לוי –
מנהל אגף בטחון, אל״מ במיל' אופיר כהן – מפקד נפת שפלה.
תוכן
סעיף מס׳ 1 - חרבות ברזל עדכונים 21
סעיף מס׳2 - אישור פתיחה עדכון וסגירת תב"רים 30
סעיף מס׳3 - דיון בדו"ח רבעון 3/2023. 37
סעיף מס׳4 - עדכון תקציב 2023 הכנסות מתאגיד "מי ציונה 39
סעיף מס׳5 - אישור לפטור מאגרת שילוט לבעלי עסקים אישור הוראת שעה בחוק
העזר נס ציונה (שילוט). 42
סעיף מס׳7 - אישור פרוטוקול ועדת הקצאות מיום 16-11-23. 49
סעיף מס׳6 - אישור פתיחת חשבון בנק עבור בי"ס חב"ד בנים שהוכר ע"י משרד
החינוך ואישור מורשי חתימה. 53
קישור לצפייה ביוטיובhttps://www.youtube.com/watch?v=bhZhphv43zY
2
פ ר ו ט ו ק ו ל
שמואל בוקסר: ערב טוב לכולם. ערב טוב לנוכחים. שלום תושבי נס ציונה שצופים בנו עכשיו, שלום
חברי מועצת העיר ומנהלי העירייה שהצטרפו. אנחנו ביממה ה-46 למלחמה. חיילים וחיילות וגיבורים
בחזית אמיצים ונחושים בחזית גורמים לנו לגאווה אדירה. אני שומע כמוכם בתקשורת על עסקת
החטופים שמתקרבת. אנחנו מתפללים יום -יום שעה -שעה שכולם יחזרו הביתה בשלום ובמהרה.
בשבוע הבא נס ציונה עוברת למצב 1, ירוק, גם בחינוך. זה אומר שאין מגבלה להחזיר את החינוך
באופן מלא לפי הכי מוגן שיש. כבר השבוע קיימנו סיורים עם מהנדס מפיקוד העורף לטובת שיפור
המיגון במוסדות החינוך. כמו שעשינו עד עכשיו אני שב ואומר המטרה שלנו היא לאפשר עד כמה
שיותר חזרה לשגרה ולימודים מלאים. ועדיין, גם כעת, שיקול הדעת נשאר של ההורים ואנחנו לא
הולכים נגד. אחריי ידבר אלוף משנה אופיר כהן, מפקד נפת שפלה. הוא יפרט קצת יותר על החזרה
ללימודים ועל מערך המיגון העירוני עבור התושבים והמרחב הציבורי. נושא חשוב, בוער ואני שמח
שאופיר כאן איתנו. הוא יוכל לענות על שאלות שלכם. עדכון חשוב נוסף הוא הפעלת המשמר האזרחי
מחדש. גייסנו 40 מתנדבים חדשים תושבי העיר, שבוע הבא הם יקבלו נשקים ארוכים מהמשטרה
השבוע ביום חמישי הם עושים מטווחים כבר.
אליהו לוי: איך מתגייסים?
שמואל בוקסר: התגייסו כבר.
אליהו לוי: אין עוד קבלה?
שמואל בוקסר: כרגע לא. אם יאשרו לנו עוד רובים אז אנחנו נגייס עוד.
אליהו לוי: מה זה יקבלו?
שמואל בוקסר: הביתה. נשקים צמודים.
אליהו לוי: איפה זה פורסם? סתם לידיעה.
שמואל בוקסר: ירון, איפה פורסם?
ירון: אנחנו פרסמנו בתחילת המלחמה. פרסמתי שמחפשים מתנדבים ולמתנדבים האלה העברנו
למשמר אזרחי.
שמואל בוקסר: אני אומר כאן לפניכם ולפני התושבים שצופים בבית. יש לנו בנס ציונה מערך אבטחה
חסר תקדים בהיקפו ובמקצועיותו. לצד השיטור העירוני, הפקחים, עומד גם גדוד המתנדבים לחילוץ
והצלה, כיתות הכוננות שהוכשרו ושתי יחידות חדשות שהקמנו. יחידה רפואית לחירום ויחידת רחפנים
3
חדשה. במסגרת גדוד ההצלה. היחידה הרפואית לשעת חירום מונה 30 רופאים, אחיות וחובשים
שיעניקו סיוע ראשוני. יחידת הרחפנים החדשה תיתן מענה במערך האבטחה. כולם תושבי העיר שלנו
ואלה יכולות עירוניות מדהימות שיש לנו בזכות התושבים האיכותיים שלנו שמתנדבים בהיקפים עצומים
ומחממי לב. מעניין ביטחון הציבור לעניין הסדר הציבורי. בתחילת החודש הענקנו הטבה של חנייה
חינם בכחול לבן. זה היה בשביל להקל איפה שאפשר על התושבים, אבל לא במטרה לאשר מערב
פרוע ושכל אחד יחנה כראות עיניו. חוק זה חוק והסדר הציבורי חייב להישמר ברחובות ובכבישים כי
הוא קודם כל שומר על הבטיחות שלנו. אני מבקש מכולם לשמור על החוק ולא לחנות במקומות אסורים
כמו מדרכות, חניות כפולות ומעברי חניה. בהמשך הישיבה נעדכן אתכם ביוזמות ובפעילויות שלנו
לעידוד עסקים מקומיים בימים אלו. אני רוצה להגיד שהיום בצהריים הזמנתי פיצה פרמזנו של אלי.
כאן בנס ציונה. בחור שהעלה פוסט על כך שהוא גויס ביום ראשון ללחימה והוא מבקש מהתושבים
להזמין אצלו ובכך לעזור לעסק שלו. מעבר לזה שהפיצה באמת מצוינת, זו השליחות שלנו בעורף.
לעזור, להזמין, לקנות כל מה שאנחנו יכולים מהעסקים המקומיים ובייחוד מהעסקים המקומיים
שהעובדים והבעלים שלהם בחזית שומרים עלינו. אני מבקש לסיים את דברי הפתיחה בתפילה לשלום
החיילים וכוחות הביטחון.
* חברי המליאה קמים ממקומותיהם.
שמואל בוקסר: מי שברך אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל
ואנשי כוחות הביטחון העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו בגבול הלבנון ועד מדבר מצריים ומן הים
הגדול ועד לבוא הערבה, ביבשה, באוויר ובים. אמן. אופיר, בבקשה.
אל״מ במיל' אופיר כהן: ערב טוב. אז אופיר, מפקד נפת שפלה. הגורם שאחראי על הגזרה הזאת
ועל כל המרחב פה מראשון לציון ועד אזור מסמיה בדרום. אני אפתח בכמה מילים בהקשר למצב
ובהקשר למצב של מדיניות ההתגוננות פה בנס ציונה ואחר כך, כמובן, נפתח לשאלות. אני אשמח אם
יהיו שאלות ספציפיות אליי ואם אין אז אני ממשיך לדרכי. אנחנו נמצאים, עדיין כמובן, בהתקפה בדרום
כמו שכולם מבינים מהתקשורת וממגננה מסוימת בצפון. יש כוחות גם כאן וגם כאן. לאט-לאט בדרום
תוקפים באזור צפון הרצועה והגענו למצב שבו הירי פחת משמעותית בימים האחרונים או בשבועות
האחרונים וזה מה שמאפשר לנו לשנות את מדיניות ההתגוננות. מדיניות הג״א התגוננות. עד היום
אנחנו היינו פה במדרג 2 שכל האזור נמצא במדרגאחד. וביום ראשון אנחנו נעבור למדרג אחד בנס
ציונה. כלומר, ניתן לקיים פעילויות חינוכיות בכל מוסדות החינוך בלי שום הגבלות.
שאול רומנו: גם אם אין ממ״דים במקומות שהם לא לומדים, הם גם יכולים ללמוד?
אל״מ במיל' אופיר כהן: אני אסביר. כרגע אנחנו במדיניות 2 שזה אומר שניתן לקיים פעילויות חינוכיות
רק איפה שיש מרחב מוגן תקני שניתן להגיע אליו בזמן ההתראה הרלוונטי ומיום ראשון ואילך. זה
4
הצפי. יכול להיות שזה ישתנה, אבל באופן עקרוני זה מה שאנחנו צופים כרגע, שביום ראשון אנחנו
נרד פה למדיניות התגוננות אחת. זאת אומרת, שניתן יהיה לקיים את הלימודים ללא הגבלות. כמו
שאתם כרגע פועלים בעניינים האחרים, בעסקים, התקהלויות וכל מה שקשור בזה.
שאול רומנו: גם אירועי תרבות? פעילות חינוכית.
שמואל בוקסר: לא תהיה מגבלה של 1,000 איש
אל״מ במיל' אופיר כהן: לא. מגבלה של 1,000 איש כנראה עדיין תהיה קיימת
שאול רומנו: כל הנושא של תנועות נוער, הכל חוזר?
שמואל בוקסר: זה כבר היום עובד.
אל״מ במיל' אופיר כהן: כל מה שאני אומר תחת סעיף אזהרה שאומר כרגע זה הצפי שלנו, אבל כל
יום מתפרסמת מדיניות ההתגוננות העדכנית ולכן פועלים אך ורק לפי מה שמתפרסם כל יום בשעה
שש. אבל בהסתכלות קדימה אנחנו מחזירים את המרחב לשגרה ומחזירים את החיים לחיים נורמליים
פה באזור ולכן, אנחנו ביום ראשון אמורים או צפויים גם בלימודים לחזור לחיים קצת יותר נורמליים.
זה בהקשר של מדיניות ההתגוננות. עם זאת, אנחנו עדיין נמצאים במצב מלחמה ואנחנו בשגרה תחת
מלחמה וחשוב לומר את זה. זה אומר שכולם חייבים לנהוג לפי ההנחיות, גם ההנחיות הכתובות וגם
ההנחיות שאנחנו מדווחים בעל פה. חשוב לומר שבכל האירועים שהיו לנו, איפה שנשמעו להנחיות
אנשים ניצלו חייהם. או שהם לא נפצעו. איפה שלא נשמעו שם קרו אירועים שחבל שהם קרו ואנחנו
לא רוצים שיקרו. לכן צריך תמיד להישמר להנחיות ולהישמע אליהן בצורה מדויקת. כלומר, אם עכשיו
אני נמצא ברחוב ויש אזעקה אז אני רוצה לתפוס את המקום הכי מוגן בצד ליד איזשהו מחסה, לשכב
על הבטן ולשים ידיים על הראש. כל מי שמחפף, במילים עדינות, וכורע ברך ועומד, הוא בסיכון חיים.
כי כשרקטה נופלת במרחב הפתוח והיא מעיפה את הרסיסים הם עפים למעלה. מי שנמצא למטה
שוכב, יש לו סיכוי טוב להינצל מזה, מי שנמצא עומד יכול להיפגע מהרסיסים האלה ואני צריך לומר
שבכל האירועים שהיו בהם פצועים הם נפצעו במרחב הפתוח ולא בתוך בתים וזה כאלה שלא נשמעו
להוראות באופן מלא. אז צריך להישמע להוראות באופן מלא. אנחנו עדיין נמצאים במלחמה, זה עדיין
יכול לפגוש אותנו, עדיין יכולות להיות רקטות שמתקרבות לכיוון המרכז ולכן אם אנחנו נישמע ונפעל
נכון יש סיכוי שגם נצא מזה. אני אומר עוד מילה בעניין האחריות. יש הרבה מאוד ידיעות והרבה מאוד
דברים שמתפרסמים גם בתקשורת וגם במקומות אחרים, גם בשיח בתוך הרשויות המקומיות. נדרשת
עכשיו הרבה מאוד אחריות. יש לנו לוחמים שנמצאים בחזית, יש לנו אנשים שמסכנים את החיים שלהם
יום-יום ויש לצ ערנו גם הרבה הרוגים והמחירים הם מחירים כבדים. נדרשת פה בעורף אחריות
ומשמעת גם שלנו בתור אזרחים. כי כשאנחנו לא פועלים פה בצורה אחראית אנחנו פוגעים גם בחוסן
האזרחי בתוך הרשויות המקומיות, גם בחוסן הלאומי ובסוף זה פוגע בלוחמים שלנו בחזית. אז
5
האחריות הזאת נדרשת מכולנו, גם בדברים שאנחנו מוציאים לתקשורת, גם באמירות שלנו וגם באיך
שאנחנו מתייחסים אחד לשני. זהו, אם יש שאלות אני אשמח לענות.
שמואל בוקסר: כן, גיל.
גיל אנוקוב: לגבי אירועי ספורט. מה המדיניות? אירועי ספורט.
אל״מ במיל' אופיר כהן: כרגע, כל מה שהוא לא מוגדר תחת פעילות חינוכית, כלומר מופעל על ידי
אנשי חינוך יכול להתקיים כבר היום.
גיל אנוקוב: כן, כן, אבל כל אירועי הספורט כרגע לא פתוחים לקהל הרחב. האם אתם נותנים אור ירוק
לפתוח את זה לקהל הרחב?
אל״מ במיל' אופיר כהן: ההתקהלות כרגע היא עד 1,000 איש. כלומר, אם במקום הזה, איפה שאתם
רוצים לקיים את הפעילות הספורטיבית זה עד 1,000 איש ניתן לקיים בצורה חופשית
גיל אנוקוב: במקום סגור 1,000.
אל״מ במיל' אופיר כהן לא, לא, לא. 1,000 איש סך הכל. גם פתוח וגם באצטדיון שלכם. עד 1,000
איש אין בעיה
שאול רומנו: פעילות העירייה חוזרת לשגרה ממחר?
שמואל בוקסר: אנחנו כבר כמעט בשגרה מלאה. אנחנו עושים את זה בשלבים.
שאול רומנו: הבנתי שעלה טיפה מ-8:00 עד 16:00.
שמואל בוקסר יש קבלת קהל חוץ מיום רביעי כי יום רביעי בערב זה השעות של האזעקות. גם
התושבים וגם העובדים יוכלו לחזור ב-19:00 בערב הביתה הרבה נוסעים מחוץ לעיר. זה השעות
הלא סימפטיות. אז כרגע ביום רביעי אחרי הצהריים אין, אבל בכל היתר עובד כרגע.
גיל אנוקוב: פעילות של חגים, קריית התרבות, הכל חוזר?
שמואל בוקסר: כן.
אל״מ במיל' אופיר כהן: כן, הכל באופן עקרוני. ניתן לקיים הכל תחת המגבלה של עד 1,000 איש
אלא אם כן זאת פעילות חינוכית שמופעלת על ידי אנשי חינוך ומוגדרת כפעילות של החינוך שאז זה
עדיין אסור או אם יש כמובן מרחב מוגן תקני שניתן להגיע אליו שכולם יכולים להגיע אליו.
6
שאול רומנו אם זה פורמלי, אז גם בבלתי פורמלי צריך להתנהל כרגיל.
אל״מ במיל' אופיר כהן: נכון, בדיוק ככה.
פנינה זיו: אם מפנים את הבמה בקריית התרבות זה אומר שגם זה חוזר.
אל״מ במיל' אופיר כהן: כן. הבנתי שהיו שאלות לגבי מרחבים מוגנים או משהו בסגנון הזה.
גיל אנוקוב: כן, היו הרבה. היה על זה סימפוזיון גדול. אני והחברים האחרים פה במועצה דחפנו את
העניין הזה של הצבה של מיגונים ברחבי העיר. יש פה לא מעט רחובות שאין שם מיגון בכלל לתושבים.
ראש העיר העביר לי. אני לא יודע אם זאת הייתה התגובה שלך או תגובה של מישהו אחר.
אל״מ במיל' אופיר כהן: הכל עובר דרכי.
דפנה קירו-כהן: לא, זאת הייתה התגובה של הסרטון לגבי מיגוניות.
גיל אנוקוב: הוא מדבר על מיגוניות.
שמואל בוקסר: יש אזעקה. אנחנו נעצור לכמה דקות. אנחנו לא רוצים שיפסידו משהו מהשידור. אנחנו
נמצאים במקלט, ונחכה.
* הפסקה בדיון בשל אזעקה.
שמואל בוקסר: חזרנו אחרי האזעקה. בנס ציונה נפל רסיס.
שאול רומנו: אזור, יודעים?
שמואל בוקסר: כן, יודעים בדיוק. אבל אנחנו לא אומרים. זאת שגרת לחימה. והטפטופים האלה, פיקוד
העורף כבר אמר לנו לפני שלושה שבועות שהם ימשיכו פה ושם לטפטף, להטריד אותנו. כל עוד כיפת
ברזל עובדת טוב ואנחנו יוצאים זכאים, אז זהו. זה המצב, בואו נחזור. גיל, אתה התחלת לשאול על
מיגוניות.
גיל אנוקוב: הייתה לנו התכתבות ושיחות בעניין הזה. אני פניתי לראש העיר כדי לדייק את העניין, יש
פה מספר מקבצי מגורים בנס ציונה שאין בהם בכלל שום אלמנט של מיגון תושבים. אני ראיתי גם את
התשובה שהעברת. להבדיל ממה שמקומות אחרים גם במזרח הוותיק שיש גם בנייה חדשה וגם בנייה
ותיקה. יש פה מספר מתחמים בנס ציונה שאין אמצעי מיגון לחלוטין. אני יודע שיש מגוון של מיגוניות
לפי כמה וכמה תקנים, החל מפגיעה ישירה וכלה בפגיעה מרסיסים. הייתי רוצה לשמוע את דעתך
בעניין הזה. דעתי וגם דעתם של חברי מועצה נוספים שבמקומות ספציפיים בנס ציונה צריך להציב פה
7
מיגוניות, גם בפארק ספורט. אנשים במקרים של אירוע כזה בפארק הספורט אתה רואה פתאום את
כל האנשים שנמצאים שם בריצה מטורפת, מחפשים איזו פינה, רצים למשרדים שם, שיש שם את
המרחב מוגן. אני אשמח לשמוע את דעתך.
אליהו לוי: בראשון לציון.
גיל אנוקוב: בראשון אני יודע. גם בבית קברות הציבו.
דפנה קירו-כהן: בראשון הציבו חמישה. מתוך כל העיר.
שמואל בוקסר: חמש מיגוניות בכל העיר. העבירו אותן לבית העלמין. העבירו ושמו אותן בחמישה
גנים ציבוריים.
גיל אנוקוב: לא דייקתי את המקומות, אני חושב שגם במרחבים ציבוריים כדי לתת לאנשים את
האפשרות לצאת עם הילדים ובני נוער וכדומה.
אל״מ במיל' אופיר כהן: מיגוניות - באופן עקרוני אנחנו לא רואים את זה כפתרון. המיגוניות בסופו של
דבר הן לא פתרון לקהל רחב. המיגונית יכולה להכיל מספר קטן של אנשים ואני לא יודע כמה בדיוק
יש אנשים שנמצאים בלי מיגון באותה שכונה שאתה מדבר עליה. זה לא נראה לי סביר שאתה יכול
להביא כמות כזאת של מיגוניות שזה יהיה רלוונטי. זה לא נשמע הגיוני. לכן, דרך אגב, אף רשות באף
מקום בארץ לא הביאה מיגון למקומות כאלה. אין דבר כזה שמביאים מיגוניות לשכונות שאין בהן מיגון
או משהו בסגנון הזה. זה לא קרה אצל אף אחד. גם פרקטית גם קשה שזה יקרה כי א׳, חסר מיגוניות
בישראל. אתה תלך עכשיו לקנות מיגונית יהיה לך קשה מאוד לקנות אותה.
גיל אנוקוב: אני חולק על מה שאתה אומר. יש מיגוניות במלאי, לאספקה מיידית, במחירים הגיוניים.
אל״מ במיל' אופיר כהן: אחלה. זה לא העניין. בכל מקרה, אני לא חושב שאפשר להביא כמות כזאת
שהיא מספיקה לאוכלוסייה כל כך רחבה וכשאתה שם גם מיגוניות בתוך העיר זה יוצר בעיות. הרי, יש
הרבה בעיות של איפה אתה שם אותה, איך אתה שם אותה. על מדרכה, על שטח ציבורי. לכן, צריך
לחשוב טוב-טוב לפני שאתה עושה פעולה כזאת. הגיוני אולי איפה שיש ריכוז אוכלוסייה שנמצא בשטח
הפתוח או באיזשהו מקום. אצטדיון כדורגל או פארק ציבורי, דברים כאלה שקשורים לציבור ששם אולי
לפעמים זה הגיוני לשים מיגונית, אבל אני לא חושב שאפשר עכשיו לשים ליד כל בית מיגונית.
גיל אנוקוב: אני לא דיברתי על כל בית. סליחה שאני קוטע אותך. אני דיברתי על ריכוזים ספציפיים.
נניח ברחוב העצמאות, ברחוב אחד בטירת שלום. יש ממש מקומות שאתה נוסע זה הרבה מאוד-
8
שאול רומנו מה, תשים אחד בכל רחוב?
גיל אנוקוב: כן, אחד-שניים בכל רחוב.
שאול רומנו: רחוב של חמישה בתים.
גיל אנוקוב: לא, לא של חמישה בתים. העצמאות זה רחוב של חמישה בתים משותפים. כל אחד
שמונה יחידות. ביחד 40 יחידות.
סמדר אהרוני: יש איזו רשות שרכשה-
שאול רומנו: אין להם שום מיגון. בתוך הבית אין להם שום מרחב מוגן מספיק.
אל״מ במיל' אופיר כהן: אני מפריד בין סוגיה מיגונית למה שנקרא מיגונית. נעשה סדר, סליחה.
שאול רומנו: זה מה שנקנה ב-50 אלף שקל
אל״מ במיל' אופיר כהן: את זה בשום פנים ואופן אי אפשר לשים באזור הזה. זה מסוכן יותר ממה
שזה מועיל. בוא נעשה סדר שנייה. אני חושב שאתה מדבר על ממ״דים, אלה שמביאים מובנים.
גיל אנוקוב: כן.
אל״מ במיל' אופיר כהן: מיגונית זה לא.
גיל אנוקוב: קוראים לזה מרחב מוגן, אנחנו מדברים על מרחבים מוגנים.
אל״מ במיל' אופיר כהן: מרחבים מוגנים, מיגונית, אלה עם הפתחים כמו שיש בדרום לצורך העניין.
זה באמת קיים במלאי. זה לא משהו ששמים מעבר ל-40 קילומטר מטווח הרקטות. זה מסוכן יותר
ממש שזה יכול להועיל, זה מוביל למלכודת מוות ברוב המקומות ולכן לא משתמשים בזה. ההמלצה
של פיקוד העורף היא לא להשתמש בזה מעבר ל-40 קילומטר. לכן באזור הזה זה יכול להיות מסוכן
הרבה יותר ממה שזה יכול להועיל.
גיל אנוקוב: אנחנו לא מדברים על זה.
אל״מ במיל' אופיר כהן: אני אגיד לך מה ההמלצה של פיקוד העורף. ההמלצה של פיקוד העורף זה
לייצר את המיגון התקני בכל הבתים שאפשר. זה לא להשתמש במיגוניות.
נאור ירושלמי: נכון, אנחנו מדברים על אלה שאי אפשר. אנחנו לא מדברים באוויר. יש מקומות
ספציפיים שבהם אי אפשר.
9
אל״מבמיל' אופיר כהן: אין פתרון. ההמלצה של פיקוד העורף, שאלת את ההמלצה. פיקוד העורף
לא ממליץ עכשיו לרכוש מיגוניות ולפזר אותן בעיר.
נאור ירושלמי: ממ״דים.
אל״מ במיל' אופיר כהן: או ממ״דים, לפזר אותם בעיר. בשום פנים ואופן זאת לא ההמלצה, ההמלצה
היא לפעול כדי שלכל הבתים האלה יהיה מיגון בסופו של דבר, בסוף הדרך.
נאור ירושלמי: בשאיפה.
אל״מ במיל' אופיר כהן: אבל צריך לומר. פיקוד העורף מתייחס לזה. בכל האירועים שהיו לנו. בכל
הבתים, סליחה, שנפגעו גם באזור הזה וגם באזורים אחרים. היא פוגעת בחלק מסוים בדירה. זה לא
משנה. השטחים המוגנים, ההכי מוגן שיש, אנחנו מדברים עליו בתוך הבתים, הוא לא נפגע. ניקח את
הדוגמה של ראשון לציון. הרקטה פגעה. אני יכול להראות לכם את התמונות אם אתם רוצים. התפוצצה
בסלון, פגעה והרסה את שתי הדירות שהיא פגעה בהן בסלון. בחדרים. אני אביא לכם סרטון שאני
הייתי שם. בחדרים הפנימיים שום דבר לא נפגע שם. כלומר, מי שנמצא בחדר הפנימי בתוך הבניין זה
לא משנה אם הוא היה בממ״ד או לא בממ״ד, הוא לא היה נפגע. אם נשמעים להנחיות, גם מי שאין לו
ממ״ד וגם מי שאין לו מקלט ינצלו החיים שלו והוא לא יפצע. זה בסך הכל להישמע להנחיות. אז לגבי
מיגוניות, לא רלוונטי. לגבי ממ״דים כאלה ואחרים אני לא רואה סיטואציה שעירייה עכשיו, בטח לא
בגודל שלכם, אבל גם עיריות קטנות, עכשיו מתחילות לפזר ממ״דים בכל העיר. זה לא נשמע לי סביר.
שמואל בוקסר: יש ראש עיר שפיזר ממ״דים?
אל״מ במיל' אופיר כהן: אף אחד.
שמואל בוקסר: במרחב השפלה? בכלל?
אל״מ במיל' אופיר כהן: אף אחד לא פיזר ממ״דים. זה לא הגיוני.
גיל אנוקוב: מותר לנו להיות חלוקים על זה.
אל״מ במיל' אופיר כהן: זה נשמע לי גם לא סביר מבחינת עלויות. כי כמה תושבים יש לכם שלא-
נאור ירושלמי: הרבה, הרבה.
שמואל בוקסר: ל- 6,300 תושבים אין מיגונית
10
נאור ירושלמי ראש העיר, השאלה היא אליך, לא לפיקוד העורף. האם אנחנו נותנים איזשהו מוקד
מידע, איזשהו ייעוץ. אולי כן פיקוד העורף. מעבר לאמירה של הכי מוגן שיש. יש בתים, אני הייתי בכמה
בתים שלעניות דעתי אין בהם מוגן בכלל. לא הכי מוגן שיש. אין בהם שום דבר מוגן. הבתים הישנים
שמיועדים לתמ״א. ובדיוק מהסיבה הזאת, יום אחד יהיה להם מיגון, זה יקרה במקרה הטוב בעוד כמה,
5 שנים, ראש העיר
אל״מ במיל' אופיר כהן: אני אענה לך.
סמדר אהרוני: אתה מדבר על בתים פרטיים.
נאור ירושלמי: לא, סמדר, חדרי מדרגות פתוחים.
אל״מ במיל' אופיר כהן: אני אענה לך.
נאור ירושלמי: פה בעצמאות, חדרי מדרגות פתוחים.
שמואל בוקסר: פתוחים צפונה.
אל״מ במיל' אופיר כהן: נאור, אני אענה לך. מה שאמרת חשוב לדייק את זה. הבניין שנפגע בצייטלין
זה בניין שנבנה בשנות ה-50 המאוחרות. זה בדיוק המבנים שאתה מדבר עליהם.
נאור ירושלמי: לגמרי.
אל״מ במיל' אופיר כהן: ראשון לציון. הפגיעה שהתפוצצה בסלון זה בדיוק המבנים שאתה מדבר
עליהם. החדר ליד. אני אשלח לכם את הסרטון. החדר ליד לא נפגע בכלל. מי שנמצא בחדר הפנימי
בבית, הסיכוי שלו להיפגע הוא נמוך מאוד. אם הרקטה לא פוגעת בתוך העיר שאתה לא נמצא שאז
זה לא רלוונטי אם אתה בממ״ד או לא בממ״ד, כי בממ״ד פגיעה ישירה לא עוזר לך.
נאור ירושלמי: ברור.
אל״מ במיל' אופיר כהן: הוא לא יפגע. ולכן גם במבנים הישנים יש. הכי מוגן שיש זה בדרך כלל החדר
הפנימי בבית או חדר המדרגות, גם אם הוא פתוח.
נאור ירושלמי: כיוון הכניסה הוא תמיד למעלה.
אל״מ במיל' אופיר כהן: בדרך כלל.
נאור ירושלמי: בדרך כלל הוא למעלה. הבנתי.
11
שמואל בוקסר: חברים, לרדת שתי קומות בשביל שיהיו שתי תקרות. גם כשזה פגע בתקרה זה ירד
תקרה אחת וזה התפוצץ.
נאור ירושלמי: תלוי בתקן הבנייה.
שמואל בוקסר: יש לי בת שגרה בבית בקומה חמישית, יש מקלט למטה. יש לה שני ילדים. בעלה אי
שם. תינוק בן שנתיים ושלושה חודשים ותינוק בן שלושה חודשים, היא הולכת לחדר המדרגות.
נאור ירושלמי: כן, ברור. הרבה אנשים עושים את זה.
שמואל בוקסר: אי אפשר לרדת למקלט. אבל אני רוצה להגיד עוד כמה דברים כי היה הרבה דיבורים.
מיגונית אי אפשר לשים פה. פיקוד העורף אומר ותכף נגיע למה מותר לעשות ואיך לעשות. יש בנס
ציונה 6,300 תושבים בלי מיגון 2,100 יחדות דיור. זה יחידות דיור שנספרו אחת-אחת במבצע שומר
החומות. פיקוד העורף עבר בית-בית בנס ציונה ורשם בית-בית. אז נניח שיש טעות. טעו ב-5 אחוז
אבל זה לא מה שמשנה. תגידו לי איך אנחנו נפלה בין דם לדם. פה מדברים על העצמאות.
פנינה זיו: איזה אורך הוא? שני קילומטר?
נאור ירושלמי: לא, ספציפית השכונה הזאת.
שמואל בוקסר: ליד המקווה.
פנינה זיו: רציתי פרופורציות.
שמואל בוקסר: ברחוב העצמאות בחמישה בניינים שאישרנו להם פינוי בינוי אצלנו, יש חמישה בניינים
מהבית של חנוך פרץ עד המקווה. אני מדבר רק על הצד הזה כי הצד השני בבתים הפרטיים גם כן אין
מיגון ומצבם, כעיקרון, יותר גרוע. כי יש גגות רעפים.
נאור ירושלמי: יש להם את המקלט.
שמואל בוקסר: למי שיש בעצמאות. אי אפשר מהמקווה. אפשר לרוץ. יש שם 45 יחידות דיור בבתים
של 2 ו-3 קומות, 135 תושבים. ממ״ד תקני שעולה בערך בין 200-250 אלף שקל ושוקל 70 טון
מספיק. דוחפים בכוח וסוגרים את הדלת. מקסימום ל-20 איש. גם זה לא. יש לנו 135 תושבים, צריך
שבעה ממ״דים. עכשיו למה לשים בעצמאות? ובאמת מכבד את כולם. אני אתן לכם דוגמה, ברחוב
ירושלים פנו אליי , גם אותו אנחנו אישרנו פינוי בינוי. ברחוב ירושלים כמו שאתם מכירים אותו,
מההוסטל עד סרוגו. מצד צפון יש בתים של שתי קומות, מצד דרום יש בתים פרטיים. כמעט כולם
ישנים. ברחוב הזה יש 18 בתים צמודי קרקע ו-19 בניינים. זה בניינים של 4 יחידות. סך הכל בערך
100 יחידות. אני לא מדבר על אלה שגרים במחסנים ויש שם לא מעט. רוחב המדרכות פחות מ-2.5
12
מטר. המדרכה קטנה. אורך הרחוב 360 מטר. צריך לשים 18 ממ״דים בשביל לכסות את הרחוב
אנחנו נציגי ציבור, במי נבחר קודם? נניח שאנחנו החלטנו להשקיע 10 מיליון שקל בממ״דים. ברחוב
העצמאות או ברחוב ירושלים? רחוב גאולה. ברחוב גאולה יש 78 יחידות דיור. כמה מהם יש להם
ממ״ד? כמה בתים חדשים? אולי שניים שלושה. 235 תושבים.
עמוס לוגסי: הרחוב שלי גם.
שמואל בוקסר: צריך לשים 12 ממ״דים.
עמוס לוגסי: אני יודע.
שמואל בוקסר: ברחוב אי אפשר לשים שם. אתם מכירים את רחוב גאולה. איפה נשים אותם? למה
אנחנו רצים רחוק? בואו תיקחו את רחוב צה״ל.
סמדר אהרוני: כל נס ציונה הוותיקה בבעיה.
שמואל בוקסר: ממש הרגע פנו אלינו שכונת באדר. אתה יודע מה? איפה נשים ממ״ד בשכונת באדר.
בבן גוריון, אתם מכירים את שני הבתים, 12 משפחות 34 תושבים. הם צריכים שני ממ״דים, שלושה
ממ״דים, איפה נשים שם? אין חצרות על הכביש. עכשיו, איך נבחר, נניח. בשביל זה אף עיר. חוץ מזה,
שחוקית אנחנו לא יכולים לשים בבית, במגרש הפרטי שום דבר.
פנינה זיו: יש לי שאלה.
נאור ירושלמי: בעצמאות יש לך גם מקום ציבורי.
עמוס לוגסי: אני רוצה להגיד משהו. אפשר?
שמואל בוקסר: עכשיו הבעיה הרבה יותר גדולה. קחו את רחוב העצמאות. נניח ששמים שם את ה-
4-5-7 ממ״דים. צריך להכניס מוביל טנקים. הממ״ד הסטנד רטי שוקל 70 טון. איך יכנס ברחוב
העצמאות מוביל טנקים. 70 טון זה טנק מרכבה. הממ״ד בולט כמעט מטר מכל צד של המוביל. ומנוף
שירים 70 טון. הוא צריך לבוא משדרות אפרים, בכיכר של אפרים-עצמאות הוא יכול לעשות פנייה
ימינה? בחיים לא. ניסינו להביא ממ״דים לבית ספר אשכול. אי אפשר להכניס מוביל כי הוא יכול להיכנס
משני מקומות. או מנורדאו ולמעלה. הוא לא יכול לעשות את הסיבוב בכיכר של ההגנה.
שמואל בוקסר: ואם הוא יגיע מוויצמן? אפשר לעשות שם את הסיבוב עם מוביל טנקים של 70 טון
ואיך נכניס את המנוף? ואיפה נשים את זה? על הכביש? בדקנו את כל האלטרנטיבות. לא סתם אין
דבר כזה. אף עיר לא עשתה כי זה פרויקט מארץ הפרויקטים. יש היום מסלול מהיר. הקטן יכנסו בו 6
אנשים.
13
עמוס לוגסי לא. תסיים.
שמואל בוקסר: קטעת לי את חוט את המחשבה.
דפנה קירו-כהן: המסלול המהיר.
שמואל בוקסר: יש מסלול מהיר. במסלול המהיר בתים עד שתי קומות לא צריך אותנו. לא ועדת
המשנה, לא ועדת מליאה, לא מהנדס העיר, לא אף אחד, לא ועדת שניים. הולכים לפיקוד העורף,
מבקשים אישור.
עמוס לוגסי: לא נכון.
שמואל בוקסר: כן נכון. תאמין לי שזה נכון וזה פיקוד העורף.
עמוס לוגסי: אני אומר לך יש הנחיות.
שמואל בוקסר: אז אלה ההנחיות. הולכים לפיקוד העורף, בתים עד שתי קומות.
עמוס לוגסי: לא רק זה, גם אסור להם לעבור קווי בניין.
שמואל בוקסר: לא נתת לי לסיים. אפשר לקבל במסלול המהיר. במסגרת קווי הבניין בחצר אפשר
לקבל אישור בפיקוד העורף. רק ליידע אותנו שקיבלו את האישור. לא צריך אותנו בכלל.
עמוס לוגסי: פיקוד העורך יודע קווי בניין?
שמואל בוקסר: ודאי. אתה צריך להבין את התכנית. לפיקוד העורף יש את כל התכניות של הבתים
בנס ציונה.
עמוס לוגסי: אתה טועה, ראש העיר.
שמואל בוקסר: אני לא רוצה להתערב איתך, אתה יודע מה זה התערבות, אבל זה החוק. זה תקנה.
עמוס לוגסי: הנה, יש לנו את היועצת המשפטית. היא תוציא לך את זה.
אליהו לוי: אני רוצה להציע משהו.
שמואל בוקסר: יש פטור. לא צריך אותנו. לא אותך, לא את ועדת שניים, לא את ועדת מליאת מועצת
העיר ולא את מהנדס העיר. דרך אגב, גם מיגונית אפשר לבקש. פיקוד העורף לא יאשר מיגונית מעבר
לטווח 40 קילומטר.
14
עמוס לוגסי לא מדברים על מיגונית.
שמואל בוקסר: זה אחרי אישור של פיקוד העורף. תקריא להם את התקנה.
דפנה קירו-כהן: תכף נמצא. נשתדל.
שמואל בוקסר: יש תמ״א לא מאושרת.
אליהו לוי: עד שהיא תסיים ותמצא אני רוצה להגיד משהו.
שמואל בוקסר: אלה הנתונים.
אליהו לוי: אני רוצה להגיד משהו. לדעתי מה שאתה אומר אני מאמין ובוודאי מה שאתה אומר-
שמואל בוקסר: בדוק, אחד לאחד.
אליהו לוי: לצערנו זה כישלון של כל המדינה בנושא הזה, ולא רק בנס ציונה. כן יכולנו לעשות. למשל
לדוגמה לבנות מקלטים. אם זאת הבעיה לבנות מקלטים. כל שנה תבנה מקלט בשכונה אחרת. סתם
דוגמה, אני לא מאחל לאף אחד כי אני עברתי את זה. לא מאחל לאף אחד להיות בסיטואציה של
משפחה גדולה שיושבת בחוץ ומקבלת אזעקות, הטילים נופלים וההפצצות והילדים צורחים. זה לא
מבנה, לא חדר, לא כלום, לא עוזר. רק מהצרחות של הילדים אתה בלחץ אטומי. לכן אני חושב שאם
אנחנו באמת רוצים לפתור את הבעיה. לא פוליטי. אני לא אומר פוליטי לפני הבחירות. אלא באמת
לפתור את הבעיה. למשל, סתם דוגמה. אם אתה לוקח את השכונה של רחבעם זאבי. שם לא 150 .
שם שכונה שלמה, שני בניינים בתוך האזור שם
שמואל בוקסר: 270 יחידות דיור
אליהו לוי: עוד 300 שנה יהיה פינוי בינוי. מה אני צריך לחכות לפינוי בינוי? אני צריך לדאוג לחיים
של האנשים.
שמואל בוקסר: אלי, דווקא שם יש שני מקלטים.
אליהו לוי: אנחנו חייבים למצוא פתרון לתושבים שלנו. לא צריך לחכות לממשלה ולא לאף אחד אחר.
אנחנו נבחרי ציבור ואתה ממשיך להנחות אותנו כראש עיר לנסות למצוא פתרון לתושבים.
שאול רומנו: צריך גם להיות ריאליים. אנחנו נמצאים בזמן מלחמה. אני שמעתי אותך, אני מכבד כל
מילה שאמרת. אבל בצורה ריאלית, האיום שהיה לנו מדרום, הוא נמצא בסוף תהליך. זאת אומרת,
ההליך לייצור עכשיו ממ״דים, לקנות, להביא, לייצר-
15
אליהו לוי אני לא מדבר על הממ״דים.
שאול רומנו: עם כל הבעיות של המורכבות זה גם יקח חודש-חודשיים-שלושה שאני לא מאמין שמדינת
ישראל, במלוא עוצמתו של צה״ל כפי שהוא היום, לוקח את עצמו, יהיה לנו ירי מהדרום.
אליהו לוי: דיברתי על מקלטים, שאול.
שאול רומנו: הבעיה שלנו מצפון וכל הדברים האחרים הם יותר פרובלמטיים.
אליהו לוי: בדיוק.
שאול רומנו: מה שאתה אומר זה לא פתרון טוב או מספיק טוב. כי החכמים והמומחים אומרים שהם
אם הממ״ד יעזור עם הטילים של חיזבאללה או משהו אחר. בבארי היו להם שם באמת ממ״דים, נכנסו
לבפנים ולא עזר לצערי כי נכנסו וירו בהם.
אליהו לוי: זה משהו אחר.
שמואל בוקסר: פנינה, כן.
פנינה זיו: אני רוצה להציע וזה מהפניות שמגיעות דווקא מהאנשים שהן קצת יותר מעשיות. למשל,
מישהו אמר לי יש לנו בחצר. פעם הייתה בריכה וכיסו אותה. מותר לי לחפור כדי שנוכל לרוץ לשם?
שאלות שאני לא ידעתי מה לענות. אם יהיה מוקד, מישהו שבאמת מבין, מישהו מפיקוד העורף. יש
אנשים שלא בטוחים שבחדר המדרגות שלהם. אני לא יודעת. אתם אומרים שתי קומות.
דפנה קירו-כהן: אני אגיד פנינה. 106.
פנינה זיו 106 זה שאלה
דפנה קירו-כהן: לא, יש לנו נציג יקל״ר ב-106 שנותן מענה בדיוק לדברים האלה
פנינה זיו: כנראה זה לא ברור לגמרי. כי מגיעות שאלות ואני לא מבינה בזה.
שמואל בוקסר: פנינה, תני לי לענות לך. שאלה נכונה ובמקום. מי שיש לו שאלה, 106, יש לנו יקל״ר
פנינה זיו: אז להגיד את זה.
אליהו לוי: גם אני לא ידעתי.
שמואל בוקסר: אנשים שיושבים פה בעירייה. החיילים של היקל״ר, אם יש צורך, גם אם מהנדס
מפלוגת החילוץ, היו בבן גוריון. עברו בדירות ואמרו להם מה לעשות.
16
פנינה זיו טוב לדעת. אז את זה לומר לציבור. לפרסם מודעה גדולה. הם לא יודעים.
שמואל בוקסר: אז אמרתי לך, שאלה נכונה. אנחנו נעשה מודעה בעיתון. מי שיש לו שאלה 106 ,
שיגיד את הכתובת, יבואו אליו הביתה. דרך אגב, אותו צוות עובר כבר שבוע בכל המבנים הציבוריים
בנס ציונה. כשהוא התחיל הוא התחיל בבתי ספר, הגנים אנחנו לא צריכים. כל הגנים שלנו ממוגנים.
כולם ממוגנים. עבר בית ספר-בית ספר. איפה שיש צורך שינו את ההנחיות, שינו את המיקום.
פנינה זיו: עוד רעיון לפתרון זמני ומיידי ושבאמת אפשר לעמוד בו. כשאנחנו נמצאים בכביש, יורדים
מהאוטו ורצים מאחורי חומה או משהו, האם אפשר לעשות במקומות האלה לאורך הרחובות. זה משהו
שאפשר להרוס אותו עם טרקטור בקלות. לעשות קירות פרוביזוריים ממש. שיהיה לאנשים לפחות לאן
לרוץ. כי זאת ההיסטריה.
שאול רומנו: כמה זמן את רוצה שתהיה לנו מלחמה כזאת?
פנינה זיו: יש, מה לעשות? ראית, עכשיו זה נפל. שולחים לי צילומים של הנפילות. זה לא היסטריה.
שמואל בוקסר: פנינה, יש לנו בעיה בבית ספר אשכול. יש שם שני מרתפים שהם לא הכי מוגנים שיש.
אמר פיקוד העורף? תשימו שקי חול. אמרתי למה לשים שקי חול? בוא נבנה קיר בטון לכל האורך.
אמר המהנדס של פיקוד העורף אני לא מאשר את זה. שקי חול יותר טוב. בשביל זה יש לנו מהנדסים.
שמואל בוקסר: הוא יצלצל, יבוא קצין מפיקוד העורף או מהנדס וייתן לו את ההנחיות איפה. אותו
סיפור עם מי שיש לו את הבור זה, יקרא, יבואו לשם ויגידו לו מה לעשות. סליחה רגע, הפתרון היחיד
האפקטיבי. דרך אגב, מקלטים לא בנו במדינת ישראל אני חושב כבר 40-50 שנה.
פנינה זיו: מיום כיפור בערך.
שמואל בוקסר: לא, הרבה לפני.
שאול רומנו: זה כישלון של המדינה.
שמואל בוקסר: גדול עלינו. הפתרון היחיד זה פינוי בינוי. אנחנו, מליאת מועצת העיר, אישרה כמעט
ל-1,000 משפחות, פינוי בינוי. ודרך אגב, אנחנו אישרנו ואנחנו מאשרים תמ״א 38 שרוב העיריות
במדינת ישראל לא מוכנות לעשות. אנחנו הארכנו את זה ליעד 2025 ויש שם. היום יש לנו כרגע 12
פרויקטים של תמ״א 38 .יש לנו ברחוב הלב וברחוב השריון ובהסתדרות ובששת הימים ובנגבה
ובסוקולוב. אנחנו מאשרים את זה וסך הכל כרגע באישור ובבנייה, בערך 1,100-1,200 קצת יותר
דירות מ-2,200. הבעיה הגדולה שלנו היום זה הועדה המחוזית. אני שלחתי השבוע מכתב לשר הפנים
שאחראי על הועדה המחוזית ואמרתי לו לא יכול להיות איך שהמערכת שם עובדת. לא יכול להיות,
17
בלי לפגוע באף אחד, שנציג משרד ממשלתי עוצר אותי על ריב על חנייה שישה חודשים ברחוב
הטייסים. ועכשיו יש לנו סיפור. אולי יהיה חסר מים בנס ציונה אז עוצרים פינוי בינוי. כשבאה המנכ״לית
של תאגיד המים ואומרת אנחנו יכולים לתת להם מים. לא, אתם לא יכולים ועושים לנו תנאים בתכניות.
הנה הבעיה שלנו כי אם הם לא היו עושים את זה, לפחות שלוש שכונות כבר היינו מתחילים לבנות.
היום כבר חזרנו לבנייה, כל הפרויקטים בנס ציונה כבר בונים אותם. תבינו, זה לא צריך לחכות עד
שיסתיים כי ברגע שמתחילים לבנות האנשים משכירים דירות. ומשכירים דירות לא בפינוי בינוי, אלא
במקומות האחרים שהמצב של המיגוניות יותר טוב או שהבניינים במצב הרבה יותר טוב וזאת הבעיה
הגדולה. ומקלטים, מדינת ישראל, גם עיריית נס ציונה אין לה איפה לבנות מקלטים בשטחים חומים.
אין דבר כזה. וגם לא מספיקים בשכונות של הבתים הנמוכים. לא יספיקו להגיע בחיים. ברחבעם זאבי
יש שני מקלטים, אחד על יד גאולה ואחד למעלה על יד סמטת הגליל. אז זה מספיק לבניינים שמסביב.
אבל מי שגר באמצע ברחוב הבנים לא יכול להגיע בחיים. הפתרון זה פינוי בינוי ותמ״א 38. הבעיה
הגדולה זה הבירוקרטיה שיש לנו בוועדות המחוזיות. אני מקווה שבאמת שר הפנים יכנס לעסק. שר
הפנים באמת יודע לעבוד. אנחנו רואים איך הוא עושה פתרונות. תראו מה הוא עשה עם הדרכונים.
פתר את הבעיה ואני מקווה שהוא יכנס לעובי הקורה וייתן הוראה לפתוח מסלול ירוק לפינוי בינוי. כי
זה בנפשנו. המלחמה הזאת רק הוכיחה , אני רוצה להגיד לכם , אני לפחות פעם בשבוע בוועדה
המחוזית. על כל דיון, גם דיון אם יש מספיק, הגובה או הקוטר של צינור הביוב מספיק או לא מספיק
לשכונה. אני גם הייתי מוכן לתת התחייבות ועדה מחוזית, אמרתי אני מוכן לייבש 200 דונם גינות, אם
אתם אומרים שחסר מים, את המים האלה אני אקח לשכונות של הפינוי בינוי. עד כדי כך הבעיות שם
הן כאלה גדולות. זה לא מהועדה. לא מהנציגים המקצועיים של הועדה. זה נציגי הממשלה עושים את
כל הבעיות. משרד התחבורה ומשרד איכות הסביבה, משרד הבריאות ומשרד החקלאות ומשרד המים
ומשרד הזה והמשרד ההוא. כל אחד יש לו מה להגיד ועם כל אחד צריך לעשות דיון ועד שקובעים דיון
זה לוקח שלושה-ארבעה חודשים. זה מה שתוקע. אנחנו חשבנו שאת הטייסים. סיימנו הכל לפני שנה
ואז בא משרד התחבורה. למה זה ככה ולמה זה ככה? ולמה זה פה ולמה זה שם? בכל ישיבה אני
צועק שם. נגמר לי הגרון כי הדרך היחידה להזיז אותם זה בצעקות. אבל זה לוקח זמן. אם הם לא יעשו
מסלול ירוק, זה ימשיך לקחת כל כך הרבה שנים. בגלל שיש באמת שר פנים, בן אדם רציני, שיודע
להזיז דברים. אני מקווה שהוא יקח את זה והוא יזיז את זה.
שמואל בוקסר: מי שיש לו שאלות לאופיר-
דפנה קירו-כהן: כן, יש לנו ישיבה שלמה.
שמואל בוקסר: גם הוא צריך לצאת, יש לו נפה.
18
מאיה פז-שקולניק: אם אין פתרונות של מיגוניות, של ממ״ד, סקרנו פה את כל האפשרויות והבנו שלא
ולא ולא, אז פיקוד העורף, בהינתן המגבלות האלה, כל הדיפון של חדרים עם החומרים המרוכבים
והמתקדמים וזה, זה לא אופציה.
שאול רומנו: אופציה יקרה.
מאיה פז-שקולניק: ורציתי לדעת אם יש איזשהן אפשרויות להקל על סבסוד, על מימון, על משהו.
אל״מ במיל' אופיר כהן: יש מספר חלופות מיגון שקיבלו את התקן של פיקוד העורף. שנבחנו, נבדקו
וראו שבהם באמת מתאימים כחלופת מיגון. אפשר דרך האתר-
סמדר אהרוני: יש גם באתר שלנו.
שאול רומנו: 30 אלף את מסדרת חדר
עמוס לוגסי: כן.
מאיה פז-שקולניק: כן, אני קראתי על זה.
שמואל בוקסר: זה אחד הפתרונות, כן.
מאיה פז-שקולניק: דיברתי על זה עם תושבים וכאילו אנשים חושבים שזה סוג של שרלטנות ושזה
לא פתרון מספיק אפקטיבי.
אל״מ במיל' אופיר כהן: לא. זה פתרונות.
מאיה פז-שקולניק: אם זה אפקטיבי יש פה איזה פער הסברתי שצריך להוציא את המידע הזה.
אל״מ במיל' אופיר כהן: ביישוב שלכם יש בסך הכל-
שמואל בוקסר: יש לנו באתר של העירייה את כל האופציות, כולל שיפור מיגון בחדר קיים. בהחלט.
מאיה פז-שקולניק: שיעשו מחדרי המדרגות אפילו בשותפות ויחלקו את העלות הזאת.
אליהו לוי: אופיר, אני רוצה לשאול משהו. אתה מקודם דיברת שהעיר תהיה עיר ירוקה. והכל יהיה
פתוח מבחינת הנהלים.
מאיה פז-שקולניק: אליי פנו ושאלו. אמרתי אין לי מושג.
שמואל בוקסר: הכי טוב 106. הם יתנו להם את התשובות. תסתכלו באתר. יש לנו הכל.
19
אל״מבמיל' אופיר כהן: יש לנו גם את 104, את המוקד של פיקוד העורף שגם שם ניתן לקבל מידע
גם לגבי זה וגם לגבי מה שאת שאלת.
עמוס לוגסי: אף אחד לא שירותי כמו עיריית נס ציונה.
אליהו לוי: אני רוצה להחמיא. אמרת ששבוע הבא, בעזרת השם, העיר תהיה ירוקה והכל יפתח באופן
רגיל. אני קטונתי מלהציע. אני אפילו לא קצין. איך יכול להיות דבר כזה שאנחנו רואים כל יום יש פה
הפגזה באותה שעה. או ב-18:00 או ב-20:00. איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו או אתם כצבא או
כראש עיר, לאפשר שהכל יהיה פתוח בשעות הערב בלי מגבלות. זה משהו שאני לא מבין. אנחנו
היהודים יש לנו בעיה. אף פעם לא לומדים עד שלא קורה משהו. למה אנחנו לא צריכים להקדים את
המאוחר ולהגיד אנחנו מגבילים את העיר הזאת ירוקה, אבל משעה כזאת או שעה כזאת לא תהיה
פעילות-
שמואל בוקסר: מה תעשה עוצר?
אליהו לוי: לא עוצר, שעה מסוימת לא יהיה כדורגל בשעתיים האלה. לא יהיה התקהלויות גדולות. אני
רוצה. שמת לב, אתמול והיום, כל פעם בין 18:00-18:20.
שמואל בוקסר לפני שבועיים זה לא היה. רק העבירו לשעון חורף עכשיו בגלל זה הם הקדימו.
אליהו לוי: הולכים לישון מוקדם. אני לא מבין. זה מפחיד אותי, אני אגיד לך למה. כי אני יודע שאם חס
וחלילה, לא ייפול פה יירוט, ייפול פה חס ושלום, יקרה משהו ואז יכו על חטא אם פתאום ייפול על כנס
של אנשים זה משהו שהוא לא מובן לי. אולי אנחנו כעירייה יכולים למנוע את זה.
שאול רומנו: חשבתי שתגיד שאם נחזור בתשובה ונתפלל.
אליהו לוי: אח שלי, אני לא מחזיר אותך בתשובה. כל אחד יהודי לעצמו יעשה חשבון נפש. אחרי מה
שקרה בדרום ואנשים לא יעשו חשבון נפש אז לא יעשו חשבון נפש בחיים.
אל״מ במיל' אופיר כהן: אני אענה לך. אנחנו רואים שבשבועות האחרונים כמות הירי פוחתת ופוחתת,
זהברור כי היכולת שלהם לבצע ירי כמו שהם ביצעו בהתחלה היא לא אותו דבר. צריך לומר את זה
ואנחנו מרגישים את זה. לא היה פה ירי כל יום. אם תבדוק עכשיו, אם אני אראה לך את הנתונים אתה
תראה שממש לא היה ירי על נס ציונה כל יום. עם הזמן זה גם יפחת מעבר לזה שזה פחת עד עכשיו.
עכשיו, המדינה לא יכולה להישאר סגורה כל כך הרבה זמן כי בסופו של דבר המדינה שלנו צריכה
לחיות באיזושהי צורה. זה לא נכון להשאיר את המדינה סגורה בשביל הפעם ב- שמבוצע איזשהו ירי.
צריך גם לומר, יש הגנה אווירית מצוינת שמיירטת את רוב הרקטות שנורות לכאן. זה אף פעם לא
הרמטי, זה אף פעם לא מאה אחוז, אבל את הרוב כן מצליחים ליירט. ולכן בשביל הסיכון. בסוף זה
20
הכל סיכון מול סיכוי. אנחנו כן רוצים להחזיר את השגרה ולהחזיר את החוסן כי בלי זה אנחנו מפסיקים
לחיות. בהסתכלות הזאת ובמדידה הזאת של מה הסיכוי ומה הסיכון נראה שאפשר כרגע להחזיר את
החיים לשגרה מסוימת תחת חירום ותחת הבנה שאנחנו עדיין במלחמה ועדיין צריכים את ההתנהגות
אוכלוסייה המדויקת לדבר הזה. אבל אנחנו לא יכולים להפסיק לחיות והדרך הנכונה היא להמשיך
ולגלות שאנחנו כן-
אליהו לוי: ברור לי. אני הבנתי אותך. ודאי שאני מסכים איתך גם.
אל״מ במיל' אופיר כהן: עכשיו כל בן אדם יקבל את ההחלטה שלו.
אליהו לוי: אנחנו כעירייה צריכים לעשות את ההחלטה.
אל״מ במיל' אופיר כהן: ויאמר לעצמו אם נכון לו כרגע לצאת או לא.
אליהו לוי: אני מסכים עם מה שאופיר אומר לחלוטין. ההפך, צריך לעודד שהכל יהיה חופשי והכל יהיה
פתוח, אבל בשעות מסוימות צריך להגביל את הנושא של הפעילויות.
אל״מ במיל' אופיר כהן: אם זה הגבלה של שעות מסוימות, לא רלוונטי.
נאור ירושלמי: הם מקשיבים לנו? אם הם יעברו ל-20:00 מה נעשה
אליהו לוי: אני מדבר למשל דוגמה אם עירייה יש לך לעשות איזה אירוע מסוים.
שמואל בוקסר: לא עושים אירועים.
אל״מ במיל' אופיר כהן: יש החלטות חכמות שמתקבלות בכל מקום, בטח בעירייה הזאת, שמתאימות
את עצמן לזמן הנכון ולמקום הנכון. האם זה נכון לקיים או לא נכון לקיים. שיקול הדעת הזה מתבצע
בכל רשות מקומית. אני מצפה שזה יבוצע כמו שזה מבוצע פה.
אליהו לוי: תודה.
אל״מ במיל' אופיר כהן: עוד שאלות אליי? אני מודה לכם מאוד. תודה רבה.
שמואל בוקסר: מי שלא יודע, אופיר היה המפקד שלי. כמה, 6 שנים
אל״מ במיל' אופיר כהן: 6 שנים
שמואל בוקסר: למרות שאני יכול להיות אבא שלו.
דפנה קירו-כהן: הוא היה אמור להיות במסיבת שחרור שבוע הבא.
21
שמואל בוקסר ביום ראשון או שני היה צריך להיות לו מסיבת פרידה. עיריית נס ציונה עשתה לו
שיעזוב את התפקיד. הוא לא רצה, בשביל זה יש מלחמה. אבל אנחנו יכולים באמת להודות שיש לנו
אותו בתור מפקד נפה. אחרי ניסיון של שלוש או שתי מלחמות יחד, אפשר לישון בשקט.
אליהו לוי: שהשם ישמור אתכם ויצלח את דרככם, כולכם בצבא ההגנה לישראל. צאו לשלום בעזרת
השם ושתהיה ברכה והצלחה. אתם גאוות המדינה.
אל״מ במיל' אופיר כהן: אמן, תודה רבה, אבל אני אסיים במשהו שקשור לזה. אני אומר לכם
שההתנהגות של העורף, ההתנהגות שלכם, של מי שמובילים את האוכלוסייה, של המנהיגים
באוכלוסייה האזרחית. זאת ההתנהגות שמשפיעה בצורה חדה גם על הלוחמים שלנו בדרום, גם על
הלוחמים שלנו במקומות אחרים, זה משפיע גם על הצד השני. החוסן שאתם מפגינים פה, האחדות
שאנחנו מפגינים פה בעם, זה מה שמחזק גם את הלוחמים שלנו וזה מה שמחליש את האויבים שלנו.
וככה צריך להמשיך לפעול. אז תודה רבה.
שמואל בוקסר: תודה רבה.
* אל״מ במיל', אופיר כהן, עוזב את דיון מליאת המועצה.
רמי סקליטר: לי יש 20 דקות, אני מצטער
אליהו לוי: אדוני, אתה חבר מועצה עדיין.
סעיף מס׳ 1 - חרבות ברזל עדכונים
שמואל בוקסר: בגלל לחץ הזמנים, אנחנו נעשה כמה עדכונים שפשוט תהיו מעודכנים במה שקרה
מהישיבה הקודמת. נעשה את זה באמת בקיצור. יש את זה גם על הלוח, גם שלחנו את זה בחומר,
נכון?
דפנה קירו-כהן: לא, זה מופיע פה.
שמואל בוקסר: חינוך. אנחנו נעשה כמעט בשגרה. יש לנו מעל 90 אחוז התייצבות של תלמידים בגנים
ובבתי הספר, זה רק אומר באמת על הביטחון. תמיד יהיו כאלה ותמיד התשובה לא מכריחים אף אחד
לבוא. כל אחד עושה את השיקולים שלו, אבל השיקול העליון שלנו זה ביטחון התלמידים. ואנחנו פתחנו
את זה מדורג, שלב-שלב, היום הכל פתוח כולל הסעות, כולל צהרונים. את מבנה אתרוג מי שזוכר
בהדר שאז הוצאנו שם את השיפורים. אנחנו שיפצנו והכנו אותו תוך שלושה ימים והיום לומדות שם
שתי שכבות, שש כיתות של אשכול, כי שם יש מקלטים.
דפנה קירו-כהן: זה היה עם העסקים הקודמים?
22
שמואל בוקסר כן. נתנו מבנים חלופיים ל-17 פעוטונים פרטי
מאיה פז-שקולניק: מתוך כמה?
שמואל בוקסר: מי שפנה אלינו פתרנו לו את הבעיה.
פנינה זיו: קצת מורכב, חיברו פעוטונים.
שמואל בוקסר: נתנו להם אפשרות או שיתחלקו בימים או שילכו יחד.
דפנה קירו-כהן: אני רוצה להגיד מילה, מדובר בפתרון חירום זמני. כשנחזור לשגרה הם יחזרו למבנים
הקבע.זה אולי הדבר הטוב היחידי שאפשר להגיד על נס ציונה, בהקשר שיש בה פחות ילדים, באמת
היה לנו מבני גני ילדים לתת. יש עדיין רשויות בישראל שאין להן מענים כאלה, זה מסגרות פרטיות
לחלוטין ולכן עשינו באמת מאמץ מירבי כדי לתת להם.
שמואל בוקסר: בראשון יש 50 גנים בלי מיגון נתנו לכולם את הפתרון , פתחנו את הצהרונים. דרך
אגב, אתם תכף תראו בכסף שעבר מתקציב החירום, אנחנו סבסדנו בחודש נובמבר כי אנשים עוד
פחדו, עוד חששו, להחזיר ילדים.
שאול רומנו: חודש נובמבר זה עכשיו.
שמואל בוקסר: כן, בנובמבר. כן. אנחנו מסבסדים. מסגרות בשביל שניים-שלושה ילדים לשלוח את
כולם הביתה, חבל.
שאול רומנו: חסרים למינימום.
שמואל בוקסר: בדיוק. כן, אנחנו הורדנו את סף האבטחה. אז דיברנו כבר על המשמר האזרחי שאיך
אומרים, סוף-סוף השר הקציב לנו 20 נשקים. הקימו את זה בלוח זמנים של שבועיים. בדקו, אישרו
היה צריך להיות ביום ראשון המטווח, אבל בגלל מזג האוויר לא היו מטווחים. ביום חמישי עושים להם
מטווחים. שבוע הבא מקבלים את הנשק. נשק, וסט וכובע משטרתי. סמכויות שוטר. בהמשך הזמן
יקבלו גם מדים של משטרה.
שמואל בוקסר: והרובים בבית.
נאור ירושלמי: וכפופים ל-?
שמואל בוקסר: כפופים למשטרה.
עמוס לוגסי: זה משטרת ישראל.
23
נאור ירושלמי משטרת ישראל מאשרת אותם, ראש העיר?
שמואל בוקסר: משטרת ישראל.
אליהו לוי: הם עוברים את המבדקים של משטרת ישראל.
שמואל בוקסר: הם משטרה. שוטרים במשמר האזרחי. גדוד החילוץ. ואני רוצה. שייקה כבר הלך, אני
רוצה באמת פה להודות עוד הפעם בפני כל נס ציונה, יש לנו גדוד חילוץ באמת, אין דבר כזה בארץ.
יש מעט ערים שבקושי הצליחו להרים פלוגה, עובדי עירייה. מה הרוויחו? 250 איש ש-150 כבר עברו
עכשיו אימון ריענון. כל שבוע עושים ל-30-40 איש. אני רוצה להגיד לכם, אלי התנדב לגדוד ובא לאימון.
פנינה זיו: גם אני מתנדבת מההתחלה.
שמואל בוקסר: בגדוד.
פנינה זיו: אני נהגת אוטובוס.
שמואל בוקסר: מאה אחוז. אנחנו פתחנו בגדוד יחידת רחפנים של ניהול הקרב. עשו עם זה כבר אימון
אחד, זה משהו פנטסטי. הקמנו את יחידת סיוע, מה שנקרא, תאג״ד.
שאול רומנו: שאלו אותי אם בשעה 9 וחצי בלילה על רחפנים שמעלים ברחוב ההסתדרות. זה קשור
לזה?
שמואל בוקסר: כן.
מאיה פז-שקולניק: זה גם היה במוצאי שבת.
שמואל בוקסר: במוצאי שבת.
דפנה קירו-כהן: הוצאנו גם עדכון על זה.
שאול רומנו: מישהו עדכן אותי בארצות הברית. אבא, אני רואה רחפן במרפסת, מה קורה.
שמואל בוקסר: תגיד לו שיצטרף לעדכוני הווטסאפ של החירום של העירייה. עברנו את העשרת אלפים
איש בווטס אפים האלה. הקמנו יחידת רפואה בגדוד. אנחנו עכשיו בודקים את ההתכנות. מערך
האבטחה יש לנו פלוגת כוננות שמורכבת מ-5 כיתות של 62 איש. לוחמים שכבר עברו שני אימונים
אימון יבש ואימון ירי מעשי. כולל הסתערות, כולל הכל. יש שם חבר׳ה, חבל על הזמן. אני רוצה להגיד
לכם, יש שם כמה צלפים חבל על הזמן. יש לנו גיוס בני המקום. מגייסים אנשים לצבא מחדש. יש
24
תבחינים של הצבא מי יכול להיות. כבר גייסנו 11. הם עם נשק, הם קיבלו צו 8 ומקבלים נשק הביתה
מדים.
עמוס לוגסי: יש בעיה של גיל?
שמואל בוקסר: יש בעיה של גיל. איזה רובאי אתה, עמוס?
עמוס לוגסי: 4.
שמואל בוקסר רובאי 4 – כן, תוכל. זה לא הגיל, אין בעיה, התנאי הוא שבעשר שנים האחרונות היית
במילואים. 11 אתה כבר לא. אני יכול, דרך אגב, כי אני עשיתי מילואים עד לפני ארבע שנים. יש לנו
כבר 11 כאלה, מי שמנהל אותם, מפקד עליהם, זה ירון. הם עושים בבוקר אבטחה בבתי ספר. אין לנו
יותר חיילי פיקוד העורף. ה-11 האלה הם בבתי הספר, אבל הם בבתי ספר איפה שהילדים שלהם
בלילה הם עושים מחסומים בכניסות לנס ציונה ומחכים לקריאה. הרחפנים שראיתם, במוצאי שבת
עשינו תרגיל פתע למערך הכוננות. הגיעו 80 אחוז. בהתרעה. העיר מחולקת לחמישה רובעים. רובעים
מקבילים לרובעים של גדוד החילוץ. יש בכל רובע 50 מתנדבי חילוץ ויש עכשיו לכל רובע כיתת כוננות
בין 9-12. יש להם נקודת מפגש ומשם אנחנו מפעילים אותם. יש לנו פה שני סגני אלופים במילואים
והקמב״צית הראשית אפרת שמנהלים את האירוע כי מוקד לא יכול לנהל אירועים כאלה. מתנדבים,
גם סגני אלופים. אילן א׳ ואילן ב׳. שניהם אילן שמנהלים את האירוע. כתבו את הנהלים כי הפחד הגדול
זה מירי דו צדדי וזה באמת עובד. יש לנו מיפוי כל אתרי הבנייה הגדולים. לא בתים פרטיים בנס ציונה.
אנחנו מפקחים עליהם יום-יום וכולם עובדים לפי ההוראות, ההנחיות המחמירות שלנו. זה היה קשה
בהתחלה, אבל אנשים מתרגלים. שגרת חירום. רק לסבר את האוזן, היה לנו בחודש הראשון 15 אלף
קריאות כי היו הרבה מאוד אזעקות, 15 אלף שיחות נכנסות למוקד. זה יותר מכפול מהימים כתיקונם
יש לנו בערך 6,000 בחודש. חזרנו לעבודה מלאה בעירייה חוץ מביום ד' אחרי הצהריים. הנה, זאת
הייתה ההוכחה למה באמת זה נכון. שדרגנו את המקלטים. עשינו בכל מקלט, השבוע סיימו את זה,
wifi בכל מקלט ציבורי וקו טלפון ועכשיו אנחנו מחליפים. יש 11 מקלטים עדיין עם אסלות של פעם
של בול פגיעה. אנחנו מחליפים הכל לאסלות רגילות. ה-wifi יגמר, אבל זה יהיה בכל מקלט שאם
חלילה וחס תפתח חזית צפונית ויצטרכו לשהות ממש שם, הם לא יהיו מנותקים. מידע לציבור, הוצאנו
יותר מ-120 הודעות לציבור ויש לנובווטסאפ העירוני מעל 10 אלפים חברים. סל הטבות והקלות
כתוב פה, באמת יש גם לאנשי המילואים. יש קרוב ל-2,000 אנשי מילואים בנס ציונה. גם בזה אנחנו
עיר מאוד-מאוד בין המקומות הראשונים.
פנינה זיו: החנייה בכחול לבן השבוע יצא לי הרבה להיות במרכז העיר. פשוט אנשים שמחנים ונוסעים
כי זה בלי-
שאול רומנו: בגלל זה עשינו את הכחול לבן בזמנו.
25
פנינה זיו רגע. אז אם אפשר לפחות ברחוב הראשי כי אי אפשר לקנות בעיר כלום. פשוט להסתובב.
אני עשיתי שלושה סיבובים ופשוט חניתי פה כדי להגיע לעיר.
שמואל בוקסר: פנינה, את צודקת במאה אחוז.
פנינה זיו: שלוש שעות, להגביל משהו.
מאיה פז-שקולניק: הוצאנו הבוקר הודעה שהחל מדצמבר תחזור האכיפה לכחול לבן.
שמואל בוקסר: סך הכל בנס ציונה בפחות מ-3 אחוז של הרחובות יש כחול לבן. נתנו את זה, כמו
שאמרתי בפתיחה, זה לא בגלל המלחמה. זה בשביל להקל על הכיס.
פנינה זיו: הבנו, אבל אני אומרת, זה לא טוב לעסקים ברחוב ויצמן.
שמואל בוקסר: זה לנובמבר. יש ויצמן, רוטשילד, תחילת הבנים ונורדאו ופאוור סנטר וסוקולוב, שם
אנחנו בשעה ראשונה חינם. נתנו את זה לחודש.
מאיה פז-שקולניק: חייבת להגיד שגם בתור פיילוט. הרי כל הזמן מדברים על לבטל ומבקשים. עשינו
את הניסיון הזה דווקא בחודש דליל וראינו.
שמואל בוקסר: וזה עושה בלאגן.
גיל אנוקוב: הנה אני בדיוק סותר את העניין הזה. היום בבוקר באתי לרחוב רוטשילד ב-9 וחצי בבוקר
אפילו עם האוטו הגדול שלי לא הייתה בעיה למצוא חנייה ולמרות שהייתי פטור מחנייה.
שמואל בוקסר: כן, ב-9 בבוקר כולם ישנו כי ראו טלוויזיה עד 2 בבוקר
נאור ירושלמי: אני הייתי בסוקולוב ב-11 ולא הייתה שום בעיית חנייה
שמואל בוקסר: יש ויש. הטיפול באוכלוסייה. אז אנחנו באמת את המסגרות החזרנו לפעילות. ביום
ראשון הכל יחזור חופשי. סיוע לקהילה. פתחנו מרכז חוסן. מה שעכשיו המדינה רוצה לעשות בדרום,
בעוטף וכל אלה, אנחנו פתחנו פה מרכז חוסן לפני בערך שבועיים-שבועיים וחצי. קיבלנו כבר 200
פניות. אנשים באמת צריכים את זה
עמוס לוגסי: אין ילדים קטנים?
שמואל בוקסר: כל מי שצריך. יש לנו את העו״סים של הרווחה ויש לנו 22 שפ״חיות, שירות הפסיכולוגי
יש לנו גם 22 מתנדבים. זה ההתנדבות של נס ציונה
26
מאיה פז-שקולניק: רגע, יש לי שאלה לגבי הקודם. עשינו איזשהו מיפוי של פליטי עוטף בעיר?
שמואל בוקסר: כן. יש לנו אחד-אחד רשומים. יש לנו 14 משפחות, הילדים כולם נקלטו במערכת
החינוך. הכל. ובכל חוג שהם רוצים חינם, הכל פתוח, חינם בשבילם. גם הצהרונים חינם.
הילה קרופסקי: גם הוצאנו פרסום על זה.
שמואל בוקסר: הוצאנו פרסום ואם אתם יודעים על מישהו. כי אתה יודע, באים לבתים, לא כך. אנחנו
כרגע חושבים שאנחנו יודעים על כל מי שיש. מבחינת נס ציונה הכל פתוח, חופשי וחינם. כולל צהרונים.
פנינה זיו: למפונים, לא לכולם.
שמואל בוקסר: כן. רק למפונים. מגיע להם.
מאיה פז-שקולניק: האמת שיש פידבקים מאוד טובים שקיבלו אותם מאוד יפה בעיר.
שמואל בוקסר: נכון. מיזמי קהילה. אתם יודעים, נס ציונה זאת עיר של התנדבות, לא צריך להגיד
לכם. יש פה מיזמים שמוציאים אלפי מנות אוכל בשבוע. אלפים. זה משהו מדהים. צריך להגיד תודה
לאוכלוסייה. והקמנו את הפרויקט המפורסם, המיצג של החטופים. את המודל של האנשים. זה שילוב
של המודל הזה עם המודל של קריית החינוך. החברה לתרבות ופנאי. אנחנו חשבנו להציב את זה
שבועיים ואנחנו רואים שבאים לזה מכל הארץ. בינתיים אנחנו משאירים, זה לא מפריע לאף אחד.
מאיה פז-שקולניק: יש גם התעניינות במלבורן באוסטרליה הולכים להקים את זה מקרטונים.
שמואל בוקסר: אנחנו נשמח , זה באמת מיצג חשוב שמאיה יזמה ובביצוע של העירייה והחברה
לתרבות ופנאי
אליהו לוי: אני חושב שאנחנו צריכים לקחת את מאיה ולהכניס אותה לתוך העירייה.
שמואל בוקסר: הלאה. כשאנחנו מדברים על חירום זה לא רק חירום צבאי. יש לנו גם חירום של חורף.
היה לנו אירוע גשם לא פשוט לפני יומיים. כמעט 50 מילימטר גשם ב-24 שעות. המערכת עבדה פיקס
אתם רואים את המאגר. את המאגר סיימנו, את העבודות הכבדות. את הקטע של המשאבות עדיין לא
סיימנו כי החודש הזה שלא היה פועלים, אי אפשר היה לעשות את יציקות הבטון. אתם יודעים, קשה
מאוד להשיג עובדים. עבדו שם כמה פועלים.
אליהו לוי: ראיתי שגם בבאר יעקב ובראשון עשו מאגרים.
27
שמואל בוקסר: כן, בבאר יעקב. בראשון לא עשו. בראשון זה המאגר שלנו עדיין. הם סוף-סוף סיימו
את הכל, במרץ הם יתחילו לחפור אותו. בבאר יעקב חפרו מאגר של 35 אלף-
אליהו לוי: ראיתי.
שמואל בוקסר: גם רחובות העמיקו את המאגר ויעשו עוד מאגר ואנחנו בעזרת השם תוך שנה-שנתיים,
באמת, יהיה לנו פתרון סביר, אבל אי אפשר לדעת. בסוף, ההוא למעלה קובע כמה גשם ירד. אז גם
עברנו את אירוע הגשם. כולל כוננויות של אנשים. פתחנו את החמ״ל, הצבנו את המשאבות. אתם
רואים את התמונות. כן, קצת מים במאגר. מים שאפילו לא נשאב אותם. הכל עם ביצועי אבן עליונים.
סיימנו את העבודה על המאגר עצמו. הלאה. הייתה שאלה. אנחנו עשינו תקציב של 4 מיליון, העברנו
מתקציב הפיתוח השוטף. אלה ההוצאות שהיו לנו עד היום. שאומרים שההוצאה המרכזית זה הכוננויות
והשעות הנוספות לעובדים. יהיה הון עתק, הרבה מאוד עובדים.
עמוס לוגסי: זה הוצאות מה-7.10 או-
שמואל בוקסר: מה-7.10, נכון לאתמול-שלשום.
עמוס לוגסי: השכר זה אוקטובר. השאר זה יהיה נכון להיום.
דפנה קירו-כהן: אני אגיד לגבי השכר. זה הערכה מכיוון שהדו״חות שכר של אוקטובר נסגרים בסוף
נובמבר. אז ביצוע בפועל אנחנו נדע. אבל זה פחות או יותר נותן לנו אינדיקציה לכלל הוצאות החירום
מאז תחילת המלחמה שעומדות על אזור ה-2.100 מיליון. יש עדיין הוצאות שלא רשומות פה והוצאות
שמן הסתם עוד יבואו.
אליהו לוי: מה זה סעיף 2 ,50 אלף שקל
דפנה קירו-כהן: פעולות הפוגה. עשינו בתחילת המערכה פעולות הפוגה במקלטים. פעולות הפוגה
לחינוך, פעולות הפוגה לחינוך מיוחד.
שמואל בוקסר: בעיקר לחינוך מיוחד.
פנינה זיו: עשו את זה אגף הנוער.
דפנה קירו-כהן: אגף הנוער ואגף החינוך.
פנינה זיו: לא, זה מעט כסף. כלומר, יחסית לכל ההיצע.
שמואל בוקסר: בעיקר לחינוך מיוחד עשינו.
28
פנינה זיו זה מעל מיליון שקל השעות עבודה מי שעשה את זה ואני הייתי קצת מעורבת בעניין הזה.
מי שעשה את זה זה אגף הנוער.
שמואל בוקסר: השכר שלהם נרשם ב-900 לא עכשיו
מאיה פז-שקולניק: פנינה, יש ציוד ויש מפעילים ויש את העובדים.
פנינה זיו: מאיה, אני יודעת. רוב העבודה הייתה מתנדבים. אני יודעת כי היינו מעורבים בזה.
דפנה קירו-כהן: שנייה רגע. מה שהראשון, נכון זה השכר של 24 שעות 7 ימים בשבוע, שכל הצוות
בעירייה עבד לפחות בשלושה שבועות הראשונים. כולל שבת, כולל שישי, כולל תורנויות. זאת
המשמעות. אגב, אנחנו נגיד שגם פנינו למשרד הפנים.
אליהו לוי: זה לא הרבה.
דפנה קירו-כהן: זה 40-30 אחוזיותר ממה שהיה בדרך כלל. יש עלויות שהן גם עלויות שיש לנו כל
חודש. בחודש הזה כולנו היינו רק בכוננות ורק בשעות נוספות חירום. עבדנו 24/7. מרגע נפילת הטיל
ועד פחות או יותר לפני שבוע כשהתחיל לרדת וזה פועל יוצא של העבודה שנעשתה.
ערן לבב: וזה בא לידי ביטוי בשטח, התושבים הרגישו את זה.
פנינה זיו: זה שלושה שבועות של אוקטובר. מעל מיליון שקל. כלומר, בחודש נובמבר-
דפנה קירו-כהן: אני מניחה שזה יהיה פחות.
שמואל בוקסר: זה יהיה פחות. בשבועות הראשונים ישבו פה עובדים. ארבעה עובדים רק מאגף
ההנדסה. זה המקום וגם תושבי נס ציונה שישמעו ויראו, אני רוצה להודות למנהלים הבכירים של
עיריית נס ציונה, להם אין שעות נוספות ואין להם כוננויות. הם באו לפה וטחנו שבתות ושישי ולילות.
ולא קיבלו על זה כלום.
שמואל בוקסר: הם לא מקבלים. המשכורת שלהם גלובלית.
* מדברים ביחד.
שמואל בוקסר: 24 שעות. אני מודה בשם כולכם לעובדים האלה. ואף אחד לא אמר לא. כולם באו
וטחנו פה לילות, שבתות וימי שישי.
אליהו לוי: יישר כח וכל הכבוד באמת לכולם. אבל גם צריך להגיד כל הכבוד לעובדים הרגילים, לא רק
המנהלים כי המנהלים ודאי עשו עבודת קודש. אבל גם הם, אני ראיתי אותם בשטח, איך הם עובדים,
29
איך הם עושים. מעמיסים, אין להם טענות. מה שאומרים להם לעשות. באמת, כל הכבוד. אם אתם
מפרסמים את זה, לדעתי שאנשים ידעו. ה-1,000 שקל האלה שאתם אמרתם זה דבר חשוב מאוד
וצריך לפרט על זה עוד כי זה משהו שהוא מבורך. אני חושב ככה, זאת דעתי.
שמואל בוקסר: טוב. אז בוא נעבור צ׳יק צ׳ק, לפני שרמי יזוז, לתב״רים. ערן.
30
סעיף מס׳ 2 - אישור פתיחה עדכון וסגירת תב"רים.
פתיחת תב"רים
שם התב"ר תקציב
באלפי ₪
מימון קרנות
הפיתוח
מימון
אחר
מקור מימון
אחר
הערות
חידוש מבנים חט"ע בן גוריון-"קול
קורא"
2,100 641 1,459 משרד
החינוך
שיפורי מיגון ומבנים לביה"ס
אשכול ומוסדות חינוך
600 600
הוגשה בקשה
למימון משרד
החינוך
ביקורת יציבות למבני חינוך 350 350
עדכון תב"רים
מס'
תב"ר
שם תבר סכום
מאושר
(באלפי
₪)
ביצוע
מעודכן
הגדלה
מבוקשת
(אלפי ₪ )
סכום
לאחר
הגדלה
(אלפי ₪ )
שינוי
מימון
קרנות
הפיתוח
מימון
אחר
מקור
מימון
אחר
הערות
1412 שיקום חורשת
המושבה שלב א'
3,746 2,835 -911 2,835 -911 הקטנת
היקף
התב"ר
1463 עב' פיתוח
התחדשות עירונית
מתחם יד אליעזר
4,126 3,126 -1,000 3,126 -1000 הקטנת
היקף
התב"ר
סגירת תב"רים
מס'
תב"ר
שם תבר סכום
מאושר
(באלפי
₪)
ביצוע
מעודכן
הגדלה
מבוקשת
(אלפי ₪ )
סכום
לאחר
הגדלה
(אלפי ₪ )
שינוי
מימון
קרנות
הפיתוח
מימון
אחר
מקור
מימון
אחר
הערות
1458 בניית קיר/חומה
ברח' העצמאות
920 876 -44 876 -44 הקטנה
וסגירת
התב"ר
1465 הקמת ממ"מים
בגנ"י
1,600 1,566 -34 1,566 -34 הקטנה
וסגירת
התב"ר
31
מס
תב"ר
שם תבר סכום
מאושר
(באלפי
₪)
ביצוע
מעודכן
הגדלה
מבוקשת
(אלפי ₪ )
סכום
לאחר
הגדלה
(אלפי ₪ )
שינוי
מימון
קרנות
הפיתוח
מימון
אחר
מקור
מימון
אחר
הערות
1543 ביצוע עבודות
היערכות לחורף
2021-2022
1,200 1,085 -115 1,085 -115 הקטנה
וסגירת
התב"ר
1549 מטהרי אויר
למוס"ח
180 - -180 - -180 סגירת
התב"ר
ערן לבב: אנחנו מבקשים לפתוח שלושה תב״רים.
התב״ר הראשון זה חידוש מבנים בחטיבה עליונה בן גוריון. קול קורא משרד החינוך, 2.100 מיליון
מתוכם אנחנו מקבלים 1.459 מיליון ממשרד החינוך, היתרה מקרנות המועצה
תב״ר שני זה שיקום מבנים בבית ספר אשכול ומוסדות חינוך על 600 אלף ₪ . אנחנו הגשנו בקשה
למשרד החינוך למימון. אם נקבל אנחנו נביא את זה לאישור מתוקן. אם לא זה יהיה מקרנות המועצה.
התב״ר האחרון זה ביקורת יציבות וחינוך. אחת ל-5 שנים נדרש לעשות לכל מבני החינוך בעיר בדיקה
של מהנדס קונסטרוקציה שיאשר את המבנים. כל מוסדות החינוך. זה בתי ספר, גני ילדים, הכל.
גיל אנוקוב: בית ספר אשכול משקיעים את זה עכשיו? הולכים לעשות משהו עם ה-600 אלף
ערן לבב: כן, כל הזמן.
גיל אנוקוב: מה זה ה-600?
דפנה קירו-כהן: אני אסביר.
שמואל בוקסר: עוד לא עשו. אנחנו נעשה.
דפנה קירו-כהן: באשכול, בגלל שהוא אחד מבתי הספר עם הפער המיגוני הגדול ביותר, פתחנו כמה
אופציות. כרגע האופציות שמדובר זה מה שראש העיר עדכן בתחילת הישיבה, זה שיפורי מיגון בתוך
המרתפים, להפוך אותם להכי מוגן שיש פלוס. זה אומר החלפה של דלתות, סגירת חלונות, שקי חול
וכל מה שמאפשר לשפר. יחד איתם יש לנו עוד 4-5 בתי ספר שגם בהם אנחנו רוצים לעשות שיפורי
מיגון כדי לשפר את ההכי מוגן שיש. היות וזה משהו שנמצא בבדיקה זה 600 אלף ₪ שממוקד כרגע
באשכול ובמוסדות חינוך שאנחנו מייעדים אותם, מה שנקרא, עוד מרחבים מוגנים תקניים או משפרים
מרחבים מוגנים להכי מוגן שיש.
פנינה זיו: דפנה, בגלל שהתלמידים זזו-
32
דפנה קירו-כהן: שתי השכבות. יש ארבע שאנחנו צריכים לתת להם מענה בתוך אשכול.
פנינה זיו: האם 600 אלף₪ לא עדיף להתחיל באיזושהי תכנית של מיגון מקלט כמו שצריך בבית
הספר? כי זה לא יהיה לא לחודש ולא לחודשיים.
דפנה קירו-כהן: אני אסביר. בית ספר אשכול מוגש לתכנית של הריסה ובנייה מחדש למשרד החינוך
שהיא התכנית שאמורה לתת את המענה ארוך הטווח לבית ספר אשכול, אבל זאת תכנית ארוכה. יחד
עם הועד המוסדי של בית ספר אשכול והמנהלת ישבנו ופרשנו מספר חלופות. צריך להבין שאם בבנייה,
זה גם לוקח זמן וזה גם הכנסה של בנייה של פועלים תוך כדי למידה ולכן לכל פתרון שנתנו היו יתרונות
והיו חסרונות. כרגע, גם לאור ההנחיות של פיקוד העורף שהסבירו אותם בהרחבה מפקד הנפה. אם
הפתרון שאנחנו נתנו היום בבין תחומי הדר, המקלט הקיים ושיפור המיגון זה היה הכי מהיר, הכי נכון
וייתן את המענה לבית הספר וככה אנחנו פועלים גם בבתי ספר אחרים.
גיל אנוקוב: כמה תלמידים יש כרגע באשכול?
שמואל בוקסר: 550.
דפנה קירו-כהן: לא. כמה סך הכל בבית הספר.
שמואל בוקסר: באשכול? 550 ועוד 60 אנשי צוות
גיל אנוקוב: איך אפשר 800 תלמידים בבית ספר
דפנה קירו-כהן: יש.
שמואל בוקסר: אפשר. זה שלוש כיתות. זה 18 כיתות ובאשכול היו גם שנים שהיה 4 כיתות. אבל זה
היה.
אליהו לוי: רגע, שנייה. לגבי הביקורת של מבנים, זה דבר מבורך. השאלה היא האם זה כל השנה או
שרק עכשיו.
שמואל בוקסר: פעם ב-5 שנים. אני אסביר לך, אלי. כל שנה לפני שפותחים את בתי הספר אנחנו
עושים ביקורת בטיחות. כל שנה. אי אפשר לפתוח בית ספר בלי ביקורת.
ערן לבב: המהנדס חותם על כל בית ספר.
שמואל בוקסר: אחרי הביקורת. פעם ב-5 שנים מביאיםמהנדס קונסטרוקציה ובודקים את הבית ספר,
את היציבות שלו, את הכל. פעם ב-5 שנים
33
מאיה פז-שקולניק: של מי הדרישה הזאת?
שמואל בוקסר: משרד החינוך.
מאיה פז-שקולניק: וזה על חשבון העיר?
שמואל בוקסר: ודאי שעל חשבון העיר.
אליהו לוי: למה אני אומר את זה? כי אנחנו לצערנו, לפני עשר שנים אם אני לא טועה, נפל הגג של
האולם ספורט. אז איך זה יכול להיות?
ערן לבב: זה לא מבנה חינוך. צימרמן זה אולם ספורט. אנחנו מדברים על מבני חינוך.
אליהו לוי: אז הם לא עוברים בדיקה?
ערן לבב: יש להם ביקורת נפרדת. כדי לקבל רישיון יש להם ביקורת נפרדת.
שמואל בוקסר: רגע. עדכון תב״רים.
ערן לבב: יש לנו שני תב״רים שאנחנו רוצים לעדכן אותם. אנחנו מקטינים אותם ולא סוגרים כרגע כי
עדיין יש בהם פעילות. זה שיקום חורשת המושבה שלב א׳, מקטינים ב-911 אלף ₪ , נחזיר לקרנות.
ועבודות פיתוח התחדשות עירונית מתחם יד אליעזר נעדכן אותו לקרנות העירייה.
פנינה זיו: למה, מה קרה שם?
ערן לבב: לא צריך את כל התקציב שאושר בהתחלה.
פנינה זיו: אבל עשו מה שנדרש?
שמואל בוקסר: עשינו. אחרת אי אפשר להיכנס לשלב ב׳, לגור. הלאה, תב״רים לסגירה.
ערן לבב: אנחנו מדברים על עוד תב״רים שאנחנו רוצים לסגור אותם. להקטין ולסגור אותם. התב״ר
הראשון זה בניית חומה ברחוב העצמאות. יש יתרה של 44 אלף₪ . הקמת ממ״דים בגני ילדים.
פנינה זיו: רגע, אחד-אחד. קיר של רחוב העצמאות הקטנו ב-44 אלף.
ערן לבב: כן, יש יתרה.
פנינה זיו: לא היה קיר.
34
ערן לבב מה זה לא היה קיר?
אפרת דמארי: החומה מאחורי הבתים.
פנינה זיו: בין הבתים של סביוני הפארק?
ערן לבב: לא, בצד של העצמאות.
פנינה זיו: אז יש שם את המבנה. איזה קיר?
ערן לבב: זה לא שייך לספורט. זה משהו ישן. אפרת, את יודעת איפה בדיוק הקיר?
אפרת דמארי: כן. הגבול האחורי של כל הבתים.
שמואל בוקסר: זה לא בגלל פארק הספורט. עשו עוד לפני- הזיזו אותם לגבול והיה הסכם עם העירייה
עוד לפני שאנחנו הגענו, לפני זמננו שצריך לעשות שם, שהזיזו אותם.
אליהו לוי: הזיזו אותם, עשו קיר, בדיוק.
שמואל בוקסר: לבנות קיר.
אליהו לוי: החומה, לא רואים את זה, אני אגיד לך למה. כי זה אזור שלא מגיעים אליו.
שמואל בוקסר: גני ילדים זה תב״ר מ-2019 ,דבר ראשון בדקנו את גני הילדים. מבחינתנו, זה הכי
חשוב. אי אפשר ללמד ילדים. ילדי גן אי אפשר להריץ למקום הכי מוגן שיש. ב-2019 פתחנו אותה
וסגרנו, בנינו את הממ״דים שהיו חסרים וסיימנו את הפרויקט, לא צריך כרגע. נשאר 34 אלף
ערן לבב: עכשיו בוצעו עבודות היערכות לחורף 2022-2021. יש יתרה של 115 ומטהרי אוויר מוסדות
חינוך-
שאול רומנו: מה זה מטהרי אוויר? מה הכוונה?
ערן לבב: משרד החינוך כשהייתה קורונה המציא איזה מתקן שאתה שם בגני ילדים ובכיתות ומחטא
את האוויר. למזלנו הרב לא עשינו את הפרויקט הזה. הקבלן הרוויח, הרשויות הפסידו, אבל צריך
לתחזק את זה והוא גם לא ממש מטהר. אנחנו סוגרים אותו כי לא ביצענו את זה. פותחים חלון עדיף.
שמואל בוקסר: מצביעים.
שולמית מנדלמן-כהן: מי בעד שינוי, סגירת רשימת התב״רים?
35
ערן לבב יש פתיחה, שינוי וסגירה.
שולמית מנדלמן-כהן: מי בעד שינוי, שינוי וסגירת התב״רים בהתאם לרשימה המפורטת.
שמואל בוקסר: מי בעד? מי נגד? פה אחד, תודה רבה.
החלטה: מליאת המועצה מאשרת פה אחד פתיחה, עדכון וסגירת תב"רים כפי
שהוצגו.
* חבר המועצה, רמי סקליטר, עוזב את הישיבה
מאיה פז-שקולניק: אני רק רציתי לשאול לגבי המיגון של גולדה ובן גוריון. כי הבנתי שהכמות של
המרחבים המוגנים לא תואמת לכמות המיגונים.
שמואל בוקסר: לא זאת הבעיה. הבעיה זה זמן הגעה.
נאור ירושלמי: משך הכניסה.
שמואל בוקסר: בן גוריון זה זמן הגעה לממ״דים ובגולדה יש בעיה של 500 ילד. איך אפשר להכניס
דרך פתח 500 ילד ב-90 שניות
דפנה קירו-כהן: אני אגיד אבל שבבן גוריון, כחלק מהתב״ר שדיברנו באשכול גם שם יינתן מענה של
פלטות פלדה בחלונות הגדולים ובאזור המדרגות. בשביל לשפר להכי מוגן שיש, גולדה יהיה בסבב
הבא. אנחנו עושים את זה במתווה. אז ככל שיש אפשרות לשפר את מרחבי המיגון בזמן הגעה, זה
הפתרון שאנחנו נותנים לבתי הספר.
מאיה פז-שקולניק: הבנתי שבפיקוד העורף אמרו לילדים להיעמד במסדרונות-
דפנה קירו-כהן: נכון, זה הכי מוגן שיש.
מאיה פז-שקולניק: אז אולי אפשר באמת לעשות את העניין של לדפן אותם.
שמואל בוקסר: אמרו את זה בבן צבי. כי בבן צבי מהקומה השלישית יש בעיה להגיע למקלט.
דפנה קירו-כהן: ולכן בן צבי במיגון זה הכי מובן שיש, זה בדיוק המענה שאנחנו בוחנים עכשיו עם
התב״ר שאתם פותחים.
שמואל בוקסר: לא פלטות פלדה. שתי תקרות בטון.
36
דפנה קירו-כהן: לא. מה שהיא אומרת ואתם שניכם צודקים, במסדרון שהוא שתי תקרות בטון לעשות
בחלונות. הנה, פלטות פלדה, זה בדיוק במסגרת ה-600 אלף שקל של שיפורימיגון להכי מוגנים שיש.
אז בן צבי הוא אחד מהם.
מאיה פז-שקולניק: ואת אותו הפתרון אי אפשר לעשות לגולדה וככה לא להשהות אותם?
שמואל בוקסר: לאט-לאט אנחנו נעבור אחד-אחד.
מאיה פז-שקולניק: עושים כל פעם בית ספר יחד עם היקל״ר.
פנינה זיו: שלא נישאר כמו המטהרי קורונה.
שמואל בוקסר: לא קנינו אותם.
מאיה פז-שקולניק: משהו אומר לי שאנחנו עוד נצטרך פתרונות מיגון.
שמואל בוקסר: ודאי. למה את חושבת שהמלחמות יסתיימו?
עמוס לוגסי: עוד לא התחילו.
שמואל בוקסר: הגדולה עוד לא התחילה.
שאול רומנו: בגלל זה אמרתי, המיגוניות האלה זה בדיחה.
עמוס לוגסי: זה לא נכון.
37
סעיףמס׳ 3 - דיוןבדו"ח רבעון 3/2023.
38
ערן לבב הנושא הבא זה דו״ח רבעון 3/2023 .סה"כ הרבעון הזה הסתיים בגירעון של 7.5 מיליון₪
שזה לא הרבה. אנחנו מעריכים שאת השנה אנחנו נגמור באיזון. חלק מהגירעון הזה נובע כמובן
מהוצאות שכר עודפות שהיו לנו בעקבות הסכמי השכר החדשים שהחילו עלינו ואנחנו לא ידענו את
ההשפעה שלהם כשהכנו את תקציב 2023 והיינו מחויבים לעמוד בזה
שאול רומנו: מה ההשלכה של העלייה הזאת של השכר בכסף? מיליון? שניים?
ערן לבב: מעל 3 מיליון
שמואל בוקסר: 6,000 ₪ לעובדי העירייה כולל סייעות. תעשה חשבון. הרבה יותר מ-3 מיליון
ערן לבב: כן.
שמואל בוקסר: עובדי העירייה פלוס סייעות, 6,000 ₪ כל אחד קיבל. ואיפה התוספות שכר? מול
הסייעות. אתה מבין מה זה? סיפור קשה-
פנינה זיו: אבל בישיבה האחרונה של המועצה, לפני שהייתה מלחמה, היה בתקציב שאנחנו ראינו
היה אמור להיות עודף של 6 מיליון₪ .
ערן לבב: את מדברת על דו״ח כספי 2022. שם היה עודף של 6 מיליון
פנינה זיו: אני שואלת. אני לא תמיד זוכרת הכל. רבעון שלישי כבר יש גירעון של 7 מיליון ו-?
ערן לבב: נכון, גם ב-2022 ברבעון השלישי היה בגירעון. קצת יותר נמוך, אבל היה גם בגירעון.
שאול רומנו: יש השלכות עונתיות.
ערן לבב: יש השלכות עונתיות רק על הביגוד, הבראה ומענק עובד שבאים ביוני-יולי. יש השפעה על
הרבעון השלישי. מעבר לזה, אנחנו צופים שלקראת סוף שנה. קודם כל, אנחנו תכף נעביר לפה את
ההכנסה מתאגיד המים שזה גם עוזר לנו לסגירת הגירעון.
פנינה זיו: רבעון שלישי. שיהיה ברור. יש גירעון של 7.5 מיליון פלוס.
שמואל בוקסר: לא פלוס, 7.5.
אליהו לוי שאול אמר שבזכות זה שהוא עזר לנו בדבר הזה הוא מזמין את כולם לעל האש אצלו בבית.
פנינה זיו: אתה בסוף לא אוכל, עזוב אותך. לא כשר, לא זה.
39
סעיף מס׳ 4 - עדכון תקציב 2023 הכנסות מתאגיד "מי ציונה
ערן לבב: אנחנו קיבלנו מתאגיד המים בשנת 2023 2.680 מיליון₪ , היה לנו יתרה מדיבידנד שנים
קודמות של 283 אלף₪ . אנחנו מבקשים אישור שלכם להגדיל את תקציב העירייה ואת הכנסות
העירייה בסך הכל 2.963 מיליון₪ ואת כל ההוצאה להכניס לסעיפי השכר.
40
נאור ירושלמי כל ההכנסה.
ערן לבב: חלק מהגירעון. אני מגדיל את ההכנסה מדיבידנדים ומגדיל את סעיפי השכר-
שאול רומנו: אתה ממשיך את 2024 גם. זה צריך להיות מאוזן
שמואל בוקסר: עדכון תקציב שכר מול דיבידנד תאגיד המים. מי בעד?
שאול רומנו: לא. הייתה בעיה עם רשות המים. היא אסרה לחלק דיבידנדים. בשנת 2023 נתנה אישור
לשחרר דיבידנדים ואז אנחנו בדקנ ו ואני עשיתי עם הרואה חשבון של התאגיד. ישבנו ועשינו את
החשבונות. חשבנו והחלטנו להקצות 4 מיליון שקלדיבידנד לכולם. נס ציונה באחוזים שלה בתאגיד
מקבלת את הסכום הזה.
גיל אנוקוב: אני רוצה להגיד משהו. גם יושב ראש התאגיד, אנחנו דיברנו בזמנו בתחילת השנה על
חלוקת הדיבידנד חזרה לתושבים, אז הנה אני מרים פה את הכפפה מכיוון ש-2023 לא אושר על ידי
ועדת הכספים ובמידה והתאגיד או שהעירייה-
שמואל בוקסר: הכסף כבר אצלנו.
גיל אנוקוב: לא, אני מדבר על 2022. לא על 2023.
שמואל בוקסר 2022 לא משכנודיבידנדים כי אסור היה לנו.
גיל אנוקוב: מותר היה, היית צריך לשלם מס.
שמואל בוקסר: לא, אסור.
* מדברים ביחד.
גיל אנוקוב: לא משנה עכשיו הדקויות. אני רק אומר יושב ראש התאגיד שהתאגיד יפנה לרשות המים
ויבקש אישור להחזיר כסף לתושבים.
שאול רומנו: תאמין לי, מנהל רשות המים ב-5 לחודש בא, הם רוצים לאנוס אותנו על משהו אחר.
גיל אנוקוב: אז בבקשה. אני אומר לך שתרים את הכפפה. שאול, אני אומר לך תרים את הכפפה כמו
שעשו בתאגידי מים אחרים וחילקו כסף בחזרה לתושבים.
שאול רומנו: תשמע, הבחירות בעוד חודשיים. אני לא משתתף בהן אז אני לא חושב שצריך. ראש
העיר מוריד עם הכסף הזה את הגירעון.
41
גיל אנוקוב עניינית הנושא הזה עלה בתחילת 2023, העסק נמרח. היינו צריכים להיפגש בזמנו עם
המנכ״לית אם אתה זוכר.
שאול רומנו: אבל אז זה לא היה אקטואלי בכלל. אי אפשר היה. לא נתנו. אסור היה להוציא דיבידנד
בכלל.
גיל אנוקוב: תאגידי מים אחרים כן החזירו כסף לתושבים. מה זה לא? כשאני דיברתי איתך זה היה
משהו שהיה סגור, שהיה מאושר. היה צריך לעשות פנייה רשמית.
שמואל בוקסר: תאגיד המים נס ציונה. אמרו באמברגו בגלל שאנחנו לא רוצים להתחבר לרחובות
ובשביל זה יש עלינו אמברגו. אסור לנו למשוך דיבידנד. הייתה החלטה מיוחדת בכנסת, חד-פעמי.
לפני כמה חודשים. זה היה בקיץ. לחלק ולא לשלם מס הכנסה גם.
ערן לבב: אוטוטו יהיה על זה 25 אחוז מס
פנינה זיו: בקיצור, המענק בקושי מ
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]