פרוטוקול ישיבת מליאה 09/2024 שלא מן המניין מתאריך 01-08-24
מסמכים נוספים באותה ישיבה: קובץ פרוטוקול סרוק
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
1
פרוטוקול מליאה לא מן המניין 2024/90
יום שלישי, כ"ו בתמוז תשפ"ד1/8/2024 ,חדר מליאה, רח' הבנים 9 נס ציונה, בניין העירייה
נוכחים:
מר שמואל בוקסר – ראש העיר, סגנית רה"ע ומ"מ רה"ע - סמדר אהרוני, סגן רה"ע – עמרי
רווח, סגן רה"ע – עמוס לוגסי, יהודה חיימוביץ, ליאור אלימלך, ליאור שרון, ערן רפאל,
חסרים:
נאור ירושלמי, גיל אנוקוב, נעמי חסון, תומר תדהר, איתי דגן, שירי פרנצי-כהן, גלית
אבינועם.
משתתפים:
עו"ד שולמית מנדלמן-כהן – יועמש"ית העירייה, רפאל קריספיל – מנהל אגף שפ"ע, ד"ר עדי
נבון, ד"ר יוסי נסינג.
קישור לצפייה במהלך הישיבה: https://www.youtube.com/watch?v=Y2OsgqPdtLM
תוכן
סעיף מס' 1 – התפשטות קדחת מערב הנילוס ופעולות הרשות בנושא ...................... 3
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
2
פ ר ו ט ו ק ו ל
שמואל בוקסר: ערב טוב לחברי המועצה שהגיעו, ערב טוב לחברי המועצה שלא הגיעו, ערב
טוב לחברות שלנו מבונות אלטרנטיבה, ערב טוב לצופים שצופים בנו, אנחנו פותחים ישיבת
מליאה שלא מן המניין מספר 9/24, ישיבה לפי סעיף 9(א) לתוספת השניה לפקודת העיריות
דרישה לזימון ישיבת מליאה שלא מן המניין.
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
3
סעיף מס 1 – התפשטות קדחת מערב הנילוס ופעולות הרשות בנושא
ליאור אלימלך: דרישה לזימון ישיבת מליאה שלא מן המניין בהתאם לסעיף 9(א) לתוספת
השניה לפקודות העיריות, במועד שיקבע על פי הוראות הפקודה בשעה 18:00 באולם
המליאה, הבנים 9, קומה 1. על סדרהיום: התפשטות קדחת מערב הנילוס ופעולות הרשות
בנושא.
מחלת קדחת מערב הנילוס נגרמת מהדבקה בנגיף השוכן בטבע בקרב ציפורים. מהלך המחלה
מתחיל ביתושות העוקצות עופות ומעבירות אליהם את הנגיף, שממשיך לחיות בגוף העופות.
בשלב הבא, היתושות שוב עוקצות ומעבירות את הנגיף לבעלי החיים ולבני האדם.
מדובר במחלה קלה, על פי רוב, אך היא עלולה לגרום גם לתחלואה קשה ולתמותה. לרוב,
ההדבקה חולפת ללא תסמינים וב-1% מהמקרים המחלה הופכת קשה. המחלה איננה עוברת
מאדם לאדם, חשוב להדגיש.
לפי נתוני משרד הבריאות, נכון לתחילת חודש יולי 2024 תועדו מאות חולים בנגיף, עשרות
רבות מהם אושפזו ועוד עשרות נפטרו. מרבית החולים מאזור מרכז הארץ בעקבות הזינוק
בתחלואה. במשרד הבריאות הודו, כי מדובר באירוע חריג ביחס לתחלואה בשנים קודמות.
כידוע, היתושים נמשכים למים עומדים, שם היתושות מטילות את ביציהן וכך מתרבים
היתושים.
התרבות יתושים מגדילה את הסיכוי להפצה נרחבת יותר של קדחת הנילוס המערבי.
החתומים מטה מבקשים לקיים ישיבה שלא מן המניין על מנת לקבל החלטה בעניין הסברה
וטיפול יזום, כמפורט בהצעת ההחלטה.
הצעת ההחלטה היא: הרשות תפעל להרחבת ההסברה לציבור לייבוש או כיסוי מים עומדים
בשטחים פרטיים וכן, דיווח על מקורות מים עומדים בשטחים ציבוריים. הרשות תבצע מבצעים
יזומים לאיתור מים עומדים בשטחים הציבוריים ותפעל לטיפול מקומי במוקדי דגירה
פוטנציאליים.
שמואל בוקסר: נמצאים איתנו רפי, מנהל אגף שפ"ע וד"ר יוסי נסינג, הוטרינר העירוני וד"ר
עדי בכר, שבאה בהתנדבות לעזור לתושבי נס ציונה, אנטומולוגית במשרד החקלאות. רפי,
נראה מה אתם מציעים, מה אתם עושים ונראה איך לטפל בבעיה הזו שהיא בעיה לא פשוטה.
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
4
רפאל קריספיל ערב טוב תושבי נס ציונה וחברי המליאה. אני רפאל קריספיל, מנהל אגף
שפ"ע, כאמור.
מפרט מצגת בנושא קדחת מערב הנילוס, כדלקמן:
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
5
שמואל בוקסר אם יתושה עוקצת בן אדם, היא מעבירה לו את המחלה?
רפאל קריספיל: אם היא נשאית.
ד"ר יוסי נסינג: אם היא עקצה עוף נגוע.
ד"ר עדי בכר: כמו שרפי הסביר בשקף הקודם, רוב האנשים בכלל לא ידעו שהם נושאים את
הנגיף. רק אחוז מאוד מאוד קטן מבין אלה שנושאים את הנגיף יפתחו בכלל סימפטומים, הם
בדרך כלל יהיו קלים, סימפטומים דמויי שפעת, כולם יחשבו התקררתי, הצטננתי, יש לי
שפעת קלה ויעברו הלאה. מתוך אלה שיהיו נגועים, בין 1% ל-2% יפתחו את התסמינים
הנוירולוגים הקשים.
שמואל בוקסר: אבל אין הדבקה מבן אדם לבן אדם.
ד"ר עדי בכר: אין הדבקה מבן אדם לבן אדם.
ערן רפאל: כמה זמן הנגיף נשאר בגוף האדם?
ד"ר עדי בכר: פלוס מינוס שבועיים.
סמדר אהרוני: האם ילדים הם בסיכון גבוה יותר?
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
6
ד"ר עדי בכר כל מי שמערכת החיסון שלו חלשה הוא בסיכון גבוה יותר, אז זה כולל ילדים.
מערכת החיסון שלנו מפותחת בין גיל 18 לגיל 55, שם אנחנו מוגנים, ואם אנחנו לא שם
אנחנו פחות מוגנים.
ערן רפאל: היו לנו מקרי תמותה בישראל מהנגיף?
רפאל קריספיל: ד"ר יוסי נסינג יציג את הסקירה אפידמיולוגית, שישיב על השאלות.
ד"ר יוסי נסינג: אנחנו נמצאים בשיא של מחלה שמעולם לא היתה בישראל. ההתפרצות
האחרונה הכבדה היתה בשנת 2000, ששם היו בסביבות 470 ומשהו מאובחנים בלבד. היום
אנחנו ביולי, כששיא המחלה הוא בדרך כלל באוגוסט, כלומר, אנחנו מקדימים בחודש את שיא
המחלה ואנחנו כבר מאובחנים בכפול משיא אותה מחלה, אנחנו בערך פי 100 ברמת תחלואה
ביחס לשנה רגילה ואנחנו ביולי. זאת אומרת שאם לא היינו בקטע של מלחמה עכשיו, אני מניח
שזה היה הכותרות המרכזיות היום, קדחת הנילוס, 764 מאובחנים, מעל 600 מאושפזים ועד
היום 52 נפטרים
מפרט שקף בנושא קדחת מערב הנילוס, סקירה אפדימיולוגית, כדלקמן:
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
7
ד"ר יוסי נסינג נמצאו פה עופות נגועים, יש פה חולים ואנחנו חלק מהסיפור הזה, לא שונה
ממרכז הארץ, ולכן זה מחייב אותנו לראות מה עושים על מנת להפחית את התופעה הזאת.
ד"ר עדי בכר: חשוב לי להגיד, שכל שנה משרד הבריאות מנטר את היתושים במדינת ישראל
ולצורך הציר של נחל סורק תמיד יש פולים של יתושים נגועים. נחל סורק נשפך לפלמחים,
שזה לא כל כך רחוק מאיתנו. אנחנו נמצאים יחסית באזור שהוא חם.
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
8
שמואל בוקסר אני רואה בגרפים שסך הכל בשנה שעברה היה 49 כל השנה, היום אנחנו על
760 ואנחנו עוד לפני השיא
רפאל קריספיל: מפרט שקף בנושא סקירת פעילות נוכחית, כדלקמן:
שמואל בוקסר: האם אנחנו גם אחראים לגבי השטחים הפרטיים?
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
9
רפאל קריספיל לא. השטחים הפרטיים זה באחריות התושבים עצמם והם אמורים לקיים
הוראות שאנחנו מנחים על מנת לסייע למנוע את התופעה הזו.
ככלל, אין בנס ציונה מקורות מים עומדים אלא בחורף, כשאנחנו מקבלים את כל הנגר, בקיץ
זה לא ממש קורה אבל יש לנו מעת לעת זרימה של מים מרשויות שכנות מכיוון שאנחנו האזור
הנמוך ביותר וזה מחייב אותנו להגיב מהר.
יהודה חיימוביץ: אנחנו מתכננים מאגר מים בשכונה הצפונית.
שמואל בוקסר: יש לנו, הוא קיים.
יהודה חיימוביץ: כן, אבל הוא יהיה עם מים. מה נעשה כשיהיה מאגר כזה?
שמואל בוקסר: הוא יהיה אגם אקולוגי.
ד"ר עדי בכר: יהיו בו דגים שאוכלים את הזחלים של היתושים ולכן לא מאפשרים להם
להתרבות במאגר המים.
סמדר אהרוני: מעולה, זה מידע חשוב לציבור.
רפאל קריספיל: מפרט שקף בנושא סקירת פעילות מערך ההסברה – רשותי וארצי, כדלקמן:
רפאל קריספיל: זו הזדמנות להגיד תודה על ההירתמות למהלך החשוב הזה ואנחנו צוות,
שתכף תבינו מה הוא עושה ומה הוא הולך לעשות הלאה.
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
10
ד"ר עדי בכר אני רוצה לחדד מה אני עושה. אני חוקרת במכון הווטרינרי על שם קמרון וזה
אומר שאני ראשת קבוצת מחקר והמחקר שלי מתמקד בעיקר בחרקים שמעבירים נגיפים
לבעלי חיים ולאדם.
התוכנית שאני אציג כעת, אני לא לוקחת עליה קרדיט, זו תוכנית של ועדת מומחים, שקודמה
על ידי האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. חבל לי שהירוקים לא נמצאים פה כי זו
באמת תוכנית ירוקה .
שמואל בוקסר: זה נושא לא רק ירוק אלא גם חשוב.
ד"ר עדי בכר: זה רווחת התושבים ובריאותם. חשוב לי להדגיש זו באמת תוכנית ירוקה
שמתחשבת בסביבה וזה למעשה ועדות מומחים והיה לי את הכבוד להיות חלק מהוועדה
הזאת שהתכנסה וכתבנו סיכום והגשנו אותו לממשלה בשנת 2021 ובגלל שלא מתייחסים
לדברים שעושים, לנו יש את ההזדמנות כנס ציונה להיות הראשונים שמיישמים את התוכנית
הזאת .
שמואל בוקסר: אצלנו מתייחסים ומיישמים.
ד"ר עדי בכר: מפרטת שקף בנושא תכנית הרחבה, כדלקמן:
שמואל בוקסר: אנחנו נעשה את חלקנו, האם המשרדים מעלינו יעשו את חלקם?
ד"ר עדי בכר: כן. שיתוף הפעולה הזה הוא עלי, הם יעשו את חלקם.
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
11
ערן רפאל בעצם המטרה שלנו שאנחנו נדע מהתושבים היכן נמצאות היתושות ושם נשים
מדגמות כדי לדעת האם המקומות האלו נגועים?
ד"ר עדי בכר: גם וגם. גם אגף שפ"ע יעשה את זה וגם התושבים יעשו את זה ואז הם ישלחו
קורדינטות היכן הם חושבים יש דגירה ואז אגף שפ"ע יצאו לבדוק, להציב מלכודות, זה יעזור
לרפי לסדר נכון את העבודה השבועית שלו.
שמואל בוקסר: המלכודות האלה תופסות את כל סוגי היתושים, נכון?
ד"ר עדי בכר: זו שאלה מעולה. יש שני סוגים של מלכודות, יש מלכודות שתופסות בעיקר את
הקולקס ויש מלכודות יעודיות ל- Aedes albopictus, שזה הנמר האסיאתי, אז צריך
להשתמש בשני סוגי המלכודות, מאוד יכול להיות שנוכל להשאיל אותן, או לקבל אותן, או
לפחות שחלק מהן יגיעו מהמשרד להגנת הסביבה.
ד"ר יוסי נסינג: חשוב לציין שהמעביר העיקרי של אותו וירוס זה דווקא הקולקס, שזה היתושים
של פעם שגם מזמזמים והם בעיקר פעילים מעט מאוד.
ד"ר עדי בכר: הנמר האסיאתי מעביר הרבה פחות טוב ממה שחשבו.
שמואל בוקסר: הוא עוקץ גם ביום.
ד"ר עדי בכר: בדיוק ולכן חייבים להתחיל בשתיים בצהריים, שזה בערך השעות שהוא
מתעורר. אנחנו עובדים על התוכנית הזאת כחודש ותוך כדי העבודה ד"ר נסינג מצא פתרון
מצוין, שהוא תכף יציג לכם. זה לא יכול להיות הפתרון היחידי שמיישמים בשטח, אנחנו צריכים
"לירות לכל הכיוונים".
ד"ר יוסי נסינג: אני לא המצאתי פתרון, אני מצאתי פתרון. מדובר בסוג של מלכודת, שראשית,
היא ירוקה. היא מאוד יעילה, נוחה לתפעול, יש לה שני סוגי פעולה והיא גם לא מצריכה שום
דבר. לדוגמא, המלכודות שאנחנו שמים בגני ילדים זו מלכודת שמחברים לחשמל, היא מפעילה
וינטלטור שמושך ודוחף או ויר. כאן לא צריך שום תשתית, זו מלכודת שממלאים בה מים ובתוך
המלכדות יש רשת שהיא צפה על המים. את הרשת מחליפים אחת לחודש והיא כוללת שני
מרכיבים. האחד, חומר שפועל נגד הזחלים, שזה HER ,זה חומר שמעכבהתפתחות שלהם,
הם לא מגיעים להיגלם ואז הם גדלים ולפני ההתגלמות הם מתים בתוך המים ואז הם גם
מהווים מזון לזחלים הבאים.
שמואל בוקסר: זחל שאוכל זחל מת נדבק גם כן?
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
12
ד"ר יוסי נסינג לא, הוא כבר בתוך המים. הוא לא מתפתח. כל ביצה שמוטלת ובוקע ממנה
זחל, לא יהיה יתוש בוגר.
ד"ר עדי בכר: הבוגרות שנכנסות להטיל כן יצא.
ד"ר יוסי נסינג: תכף אני אדבר על הבוגרות. אז חומר אחד זה אותו HER שמונע את
ההתפתחות של הזחלים ולכן אין התגלמות ואין יציאה של יתושות בוגרות החוצה. והחומר
השני הוא חומר שזה נבגים של פטריה. שני החומרים האלה צמודים לרשת עם מטען שלילי,
המטען של החרקים הוא חיובי ולכן החומר הזה נדבק אליה. מאותו רגע שזה נדבק ליתושות
קורים שני דב רים. אחד, הנבגים מתחילים להתפתח וחודרים לגוף של היתושה, מגיעים
למערכת העיכול שלה והיתושה הזאת תמות עוד יומיים, שלושה, ארבעה. הנבגים פועלים על
היתושים הבוגרים, ה-HER פועל על הזחלים. אבל אותה יתושה יש לה עדיין שלושה, ארבעה
ימים ומאותו רגע גייסנו אותה לטובתנו, היא הופכת להיות המדבירה שלנו. היא יודעת למצוא
את המים יותר טוב מכל הניטורים שלנו ויותר טוב מכל הסיורים שלנו והיא עפה לנקודות מים
אחרות להטיל ביצים.
שמואל בוקסר: והיא עפה למרחק של עד 7 קילומטר?
ד"ר יוסי נסינג: המלכודת הזאת, הוכחה יעילותה המקסימאלית, 98% על שטח של 400
מ"ר. אבל ברגע שהיא עפה, אחרי שהיא הודבקה, כל נקודת מים שהיא יורדת בה הופכת
להיות נקודת מים שיש בה את החומר שמונע התפתחות של הזחלים. זה נדבק לה לגוף, היא
נגעה במים, היא פיזרה את אותו HER .היכולת להגיע לכל אותן נקודות קטנות, מוסתרות
שאנחנו לא מכירים, היא אדירה. הם מוצאים את נקודות המים הרבה יותר טוב. זאת אומרת,
שאנחנו למעשה מרוויחים פה כמה דברים: אחד, כל ההטלות לא מתפתחות ליתושות, כל
היתושות שנגעו מתות תוך שלושה ימים וכל המקומות שאותן יתושות ביקרו, הופכים להיות
גם כן מקומות מודברים.
שמואל בוקסר: אם זה כל כך טוב אז למה לא עשו את זה עד עכשיו?
ד"ר עדי בכר: זה חדש. זה הגיע רק עכשיו לארץ ואנחנו צריכים עדיין לבחון את זה. זו היתה
הצלחה פנומנאלית בדרום אמריקה ובאפריקה.
ד"ר יוסי נסינג: גם בפיליפינים היו 98% הצלחה.
ד"ר עדי בכר: זה אף פעם לא יפחית את זה לאפס אבל השאיפה להפחית את זה לכמות
שאנחנו נוכל לחיות איתה ונוכל לשבת בחוץ, בחצר או במרפסת ודבר שני, שלא יעבירו אלינו
מחלות.
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
13
ד"ר יוסי נסינג זה גם נגד הנמר האסיאתי וגם נגד היתוש המזמזם של פעם, שעדיין קיים
ומעביר את המחלה. זה למעשה פתרון שלם, שבבחינות שעשו למוצר הזה, היו לו אחוזי
הצלחה של כ-96% במקום אחד וכ-98% במקום אחר, זה פשוט מדהים.
ד"ר עדי בכר: זה לפי החברה שמוכרת את המלכודת, זה מבוסס על פיילוט. נצטרך לעשות
פיילוט אצלנו.
ד"ר יוסי נסינג: כל דבר נבדק אבל המחקרים שהציגו לנו, אלה הם המספרים. יש לי פה את
המחקרים שנעשו גם בארצות הברית, גם בפיליפינים .
שמואל בוקסר: האם זה עבר FDA ?
ד"ר יוסי נסינג אני לא יודע אבל בארץ זה קיבל את כל האישורים.
ד"ר עדי בכר: יש לזה בטוח אישור של המשרד להגנת הסביבה.
ד"ר יוסי נסינג: יש את כל האישורים הנדרשים, זה מוצר מאושר, אחוזי יעילות נמוכים ביותר.
ד"ר עדי בכר: חשוב לציין שהפטריה הזאת היא מאוד מאוד ספציפית, היא אך ורק ליתושים.
אף אחד שהוא לא יתוש, לא יפגע ממנה.
עו"ד מנדלמן-כהן: חיות מחמד, ילדים?
ד"ר עדי בכר: שום דבר. אפילו בין החרקים זה לא פוגע באויבים טבעיים כמו דבורים וזה
היתרון הגדול של המלכודת כי הרבה מלכודות אחרות פוגעות לנו גם בחרקים שאנחנו לא
רוצים שיפגעו והמלכדות הזאת מונעת פגיעה בחרקים טובים.
ד"ר יוסי נסינג: הרעיון הוא שכל מלכודת כזאת מכסה 400 מ"ר, פחות או יותר.
שמואל בוקסר: 400 מ"ר זה 20 על 20, זה כלום. זה שתיים וחצי מלכודות לדונם.
ד"ר עדי בכר: נכון, אבל אם אנחנו מנטרים ויודעים בדיוק איפה הנקודה החמה ומרכזים את
המאמץ שמה, אנחנו נפטרים מהנקודה החמה הזו.
ד"ר יוסי נסינג: אם התושבים ירכשו גם מלכודות מהסוג הזה, יהיה פה מכפיל כוח אדיר, כי
כל אחד שישים בגינה שלו, הוא למעשה מכסה את הגינה שלו וקצת שטח מהשכנים.
ליאור אלימלך: חשוב להדגיש שהדבר הזה צריך להיעשות על ידי מדביר מוסמך.
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
14
ד"ר עדי בכר אפשר לרכוש את המלכודות האלה רק באמצעות מדביר מוסמך.
ד"ר יוסי נסינג: ברגע שממלאים את המים, יש פה שני כדורים שיש בהם חומר שגורם
ליתושים להימשך למים, שהוא מפיץ ריח מסוים ובנוסף, את שאריות החומר שנופל מהרשת,
גם מפזרים לתוך המים .
ד"ר עדי בכר: זה עובד על עוד עיקרון. זבובים באופן כללי, כל מה שמעופף, הם נמשכים.
ברגע שיש אחת, הם גם בעצמם משחררים פורומון שקורא לכל האחרים שפה זה אתר שווה
ולכן המלכודת הזאת גם משתמשת בזה. אני גם חייבת לציין שזו תוכנית שהיא ארוכת טווח כי
מה שהיום נקודה חמה יכול להיות שבשנה הבאה לא יהיה נקודה חמה, אנחנו כל הזמן חייבים
להיות עם היד על הדופק ולנטר את זה.
עו"ד מנדלמן-כהן: צריך כל השנה או רק בעונת הקיץ ?
ד"ר עדי בכר: ממרץ עד דצמבר, משהו כזה.
(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)
ד"ר יוסי נסינג: סדר גודל כ-110 שקלים לנו לפני מע"מ.
עו"ד מנדלמן-כהן: המים כל הזמן נמצאים שם בפנים?
ד"ר יוסי נסינג: אנחנו צריכים לדאוג שיהיה מים ואחת לחודש אמורים למקם את זה בין
הצמחייה באזורים מוצלים ואחת לחודש, שבאים להחליף את זה, לא שופכים את המים
הישנים, רק מוסיפים עד לגובה שצריך. ומה שצריך להמשיך לרכוש את זה את השקיות.
סמדר אהרוני: אתם אומרים שזה חדש, כל המדבירים מכירים את זה?
ד"ר יוסי נסינג: אם אני היום מדביר ומתקשרים אלי שני אנשים ואומרים לי אני רוצה את
המלכודת הזאת, אני אמצא איך לקנות אותה.
רפאל קריספיל: אנחנו נחשוב על פתרון לתושבים.
שמואל בוקסר: מה אתם מציעים עכשיו ?
ד"ר יוסי נסינג: מעבר לכל התוכנית שהצגנו פה, שזה הדרכה וניטור, אני מציע בשטחים
ציבוריים שלנו למקם בפריפריה שלהם. ברגע שמיקמנו בפריפריה, אנחנו גם גולשים לבתים
הנושקים למקום וגם מייצרים איזושהי טבעת, שכל יתוש שירצה להגיע לאותה גינה ציבורית,
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
15
עמוס לוגסי כמה זמן ייקח לך לדעת אם זה המקום הנכון? שמת במקום מסוים, אתה מחכה
חודש, אין כלום .
ד"ר יוסי נסינג: הניטור הוא משהו אחר, את זה אנחנו עושים עם מלכודות אחרות.
ד"ר עדי בכר: אתה סופר את היתושים בכל מלכודות שאתה מנטר ואז אני יודעת, לדוגמא,
בגינת ארגמן ביום נתון היה לי 200 יתושים, לעומת זאת בגן נווה היה רק 100. זאת אומרת
שעדיף לי למקד את המאמצים שלי בגינת ארגמן ולא בגן נווה.
עמוס לוגסי: אחרי כמה זמן נדע, חודש, חודשיים?
ד"ר עדי בכר: לא, במשרד הבריאות זה עניין של פחות משבוע.
ד"ר יוסי נסינג: התושבים תוך שבועיים, שלושה יגיעו הצלתם אותנו, אנחנו יכולים לשבת
בגינה.
ליאור שרון: זה יהיה מחיר מפוקח לתושבים? זה משהו חדש, יהיה לזה ביקוש ואז ינצלו את
זה.
שמואל בוקסר: אנחנו לא יכולים לקנות ולמכור.
ד"ר עדי בכר: זה חייב להימכר דרך מדביר.
ליאור שרון: אם אני שם את זה בנקודה מסוימת, בחצר בית פרטי, זה יקרא לכל השכונה אלי?
ד"ר עדי בכר: לא. מי שבאזור, זה ממקד אותו לשם.
ליאור שרון: אני רק אומר שהפורום ימצא לזה פתרונות ויעדכן בהמשך.
שמואל בוקסר: מה אתם מציעים?
ד"ר עדי בכר: אני אציג לכם מה אנחנו מציעים. מפרטת שקף בנושא תכנית אב, כדלקמן:
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
16
שמואל בוקסר ליאור, אתה תהיה יו"ר הפורום. האם יש איזו עיר שעשתה את זה בארץ?
ד"ר יוסי נסינג: לא, נס ציונה ראשונה.
ד"ר עדי בכר: אנחנו גם נצטרך לעבוד עם השכנות שלנו וזה יתן לנו יתרון נוסף, כי יש זכרים
עקרים, שהם פתרון יקר מדי לרשות שלנו, אבל אם נתאגד כמה רשויות, זה פתרון יעיל גם כי
הוא חייב להיות רחב, כך זה יעבוד יותר טוב וגם יוזיל לכולנו את העלויות.
אנחנו הדוגמא היחידה בעולם שהצליחה עם המלריה, בואו נצליח שוב פעם, אנחנו יכולים,
כבר עשינו את זה, קטן עלינו.
שמואל בוקסר: אני לא יודע על העולם, אבל נס ציונה תצליח.
ד"ר עדי בכר: אנחנו יכולים לקחת את ד"ר סוס ולתרגם אותנו, אתם תגנו על עצמכם ועל
המשפחה שלכם.
רפאל קריספיל: מקריא את שקף הסיכום, כדלקמן:
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
17
ערן רפאל כמה אנשים חולים יש היום בנס ציונה?
ד"ר עדי בכר: היו 5 שאנחנו יודעים עליהם
ד"ר יוסי נסינג: אם 5 אובחנו, יש עוד 200 שחולים ולא אובחנו
ד"ר עדי בכר: המאובחנים זה סך הכל 20% .
ליאור אלימלך אנחנו רוצים להפוך את זה לנושא קהילתי. אם הקהילה תתגייס, כולנו נהיה
בריאים יותר. כולנו לא אוהבים ללכת ברחוב ולהיעקץ, לשבת בגינה ולהיעקץ וזה חלק
מהתלונות של הציבור, אז בכוחנו לשנות ובכוחנו לעשות.
ד"ר עדי בכר: יחד ננצח וחייבים להבין שזו ריצת מרתון ולא זבנג וגמרנו. זה ריצת מרתון וכולנו
נצטרך להיות מחויבים.
אני רוצה להגיד תודה לרפי וליוסי. כשהבאתי את התוכנית אני לא ידעתי למה לצפות ונתקלתי
בשיתופים הכי טובים שיכולתי לבקש. חשוב לי שתושבי העיר ידעו, שהם משרתי ציבור במלוא
מובן המילה ושהם עושים את עבודתם נאמנה. אני רוצה גם להגיד תודה לליאור אלימלך שלקח
את התוכנית הזאת והוא ידאג שהיא תבוצע על כל הפרטים שלה ושהיא תאושר בתקציב
2025 .
ליאור אלימלך זה יהיה מתוקצב גם ב-2024 .
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
18
ד"ר עדי בכר אני רוצה גם להודות לראש העיר על שני דברים. דבר אחד אתה יודע והדבר
השני הוא הפתעה. הדבר שאתה יודע, זה באמת לא מובן מאליו שנרתמת ולקחת את התוכנית
הזאת ונתת לה כזאת חסות. זה באמת לא מובן מאליו, את הדבר הזה מישהו אחר שם במגירה
ואתה לקחת ומינפת. ומה שאתה לא יודע, שאתה נתת לי השראה, את האומץ להביא את
התוכנית הזאת לעירייה זו בזכותך, בזכות משפט שאמרת במהלך קמפיין הבחירות, אמרת
שאתה רוצה שתושבי העיר יהיו מעורבים יותר. אז אנחנו, אני והחברות שלי, אנחנו הקשבנו
ואנחנו רוצות להיות מעורבות יותר וזאת התוצאה. אני חייבת להגיד שלא ידעתי כל כך למי
לפנות ולא הכרתי, אז פניתי למי שידעתי שהיתה חברת מועצה, מאיה פז שקולניק, בדחילו
וברחימו ורק בזכות המשפט שלך אני אזרתי את האומץ להרים לה טלפון ושאלתי אותה למי
לפנות והיא באמת עשתה את השידוך הזה, אז חשוב לי להגיד גם תודה למאיה.
דבר אחרון, כפי שאמרתי, אנחנו רוצות להיות חלק מהקהילה וכמו שאני יכולתי להביא את
המומחיות שלי הנה לשולחן הזה ולמעשה לעזור לכם, אז גם החברות שלי יכולות. אנחנו נתנו
לכולם, גם לאלה שלא נמצאים פה היום, העברנו רשימה של נשים שיכולות לתרום בכל
התחומים של העיר. אז תפתחו לנו את הדלת ואנחנו נעזור.
שמואל בוקסר: עדי, אני רוצה לומר לך, כשהתרומה באה בשיתוף פעולה עם המערכת, זה
עובד. שהפעולה באה כהתרסה, הכל נבלם וזה לא עובד. הנה, את רואה, הדלת נפתחה
וברוכה הבאה.
ד"ר עדי בכר: אני מסכימה, גם בזה אנחנו חלוצים.
שמואל בוקסר: אנחנו מציעים על הצעת ההחלטה.
עו"ד מנדלמן-כהן: הרשות תפעל להרחבת ההסברה לציבור לייבוש או כיסוי מים עומדים
בשטחים פרטיים וכן, דיווח על מקורות מים עומדים בשטחים ציבוריים. הרשות תבצע מבצעים
יזומים לאיתור מים עומדים בשטחים ציבוריים ותפעל לטיפול מקומי במוקדי דגירה
פוטנציאליים.
שמואל בוקסר: מי בעד?
בעד: פה אחד.
מליאהש לא מן המניין 9/2024 – 1.8.2024 .
19
החלטה: מאשרים פה אחד
1. הרשות תפעל להרחבת ההסברה לציבור לייבוש או כיסוי מים עומדים בשטחים
פרטיים וכן, דיווח על מקורות מים עומדים בשטחים ציבוריים.
2. הרשות תבצע מבצעים יזומים לאיתור מים עומדים בשטחים ציבוריים ותפעל
לטיפול מקומי במוקדי דגירה פוטנציאליים.
שמואל בוקסר: אנחנו נוסיף לזה את הצדדים הטכניים, להיכנס מיד לניטור ומיד לאחר מכן
להדברה. אנחנו ניכנס לניטור, נראה שיש בעיה, נמצא את התקציב לעשות את זה כבר השנה
כי אנחנו בתחילת אוגוסט ויש לנו עד נובמבר. ודבר שני, אנחנו מנחים את הפורום לצאת כבר
לביצוע, ליאור ירכז את הפורום ואנחנו ניתן את התקציבים ועדי, את אחראית שהיכן שנעשה
ניטור, שם יבדקו את זה.
תודה רבה, אני רוצה להודות לד"ר עדי בכר, כל הכבוד. ליוסי ולרפי על ההירתמות, שלקח על
עצמו לרכז את הפרויקט הזה ותודה רבה לצופים ולצופות הנאמנות.