פרוטוקול ישיבת מליאה 13/2024 שלא מן המניין מתאריך 5-12-24 הסכם הגג

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

1

פרוטוקול מליאהשלא מן המניין 2024/13 (מתוקן – הסכם הגג

תיקונים לפרוטוקול זה אושרו במליאה 1/25 מיום 25-1-14

יוםחמישי, ה' כסלו תשפ" ה , 5/12/2024, חדר מליאה, רח' הבנים 9 נס ציונה, בניין העירייה

נוכחים:

מר שמואל בוקסר – ראש העיר, סגנית רה"ע ומ"מ רה"ע - סמדר אהרוני, סגן רה"ע - עמרי רווח, סגן

רה"ע – עמוס לוגסי, משנה לרה"ע – יהודה חיימוביץ, משנה לרה"ע – ליאור אלימלך, משנה לרה"ע –

ערן רפאל, ליאור שרון, נאור ירושלמי, נעמי חסון, תומר תדהר, איתי דגן, שירי פרנצי -כהן, גלית

אבינועם.

חסרים:

גיל אנוקוב.

משתתפים:

עו"ד דפנה קירו-כהן – מנכ"לית העירייה, עו"ד שולמית מנדלמן-כהן – יועצת משפטית לעירייה, ערן

לבב – גזבר העירייה, אינג' בועז גמליאל – מהנדס העיר, הילה קרופסקי עוזרי – דוברת,

עומרי ורדיקה – מנהל אגף בכיר פיתוח ותשתיות רמ"י, איילת ויינר – חברת פרו שיא – הנדסה בנייה

ותשתיות בע"מ, עו"ד אשר אילוביץ ' – מנהל מח' מיסוי מוניציפאלי משרד עוה"ד פריש, שפרבר,

ריינהרץ ושות'.

קישור לצפייה במהלך הישיבה: https://www.youtube.com/watch?v=FeKkXxD59Ok

תוכן

סעיף מס' 1 – אישור הסכם הגג של נס ציונה ............................................................................. 4

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

2

פ ר ו ט ו ק ו ל

שמואל בוקסר: ערב טוב לחברות וחברי מועצת העיר, לכל הנוכחות והנוכחים ולצ ופים מרחוק. הערב

אנו עומדים בפני רגע משמעותי וחשוב לעתיד העיר נס ציונה. אישור הסכם הגג אינו רק צעד פורמלי

אלא מהלך שישפיע בצורה ישירה על עתיד העיר שלנו בשנים ובעשורים הקרובים .

הסכם זה מהווה הזדמנות נדירה עבורנו לתכנן את עתיד העיר באופן אחראי ומאוזן, ולשמור על האופי

הייחודי של נס ציונה תוך פיתוחה וקידומה. עלינו מוטלת האחריות לעצור את הזדקנות העיר ולספק

לדורות הבאים את האפשרות לבנות כאן את ביתם. וא ידך, לשמור על הקהילה הקרובה והאוהבת, על

הירוק שסובב אותנו ועל הערכים שמחברים אותנו.

תהליכי אישורי הבנייה בעיר כבר בעיצומם . כ-3,600 מתוך 5,700 יחידות דיור כבר אושרו על ידי

ועדות התכנון והאם העיר תיבנה, זו כבר לא שאלה אלא עובדה.

הסכם הגג יאפשר לנו שליטה ובקרה. אנחנו, העוסקים בטובתה של נס ציונה, נהיה חלק מהתהליך,

לקבל את התושבים, לפתח יחד עם השכונות החדשות את כלל העיר ולדאוג לשכונות הקיימות.

הסכם הגג מקצה לעיר סכום של כ-400 מיליון ₪, שיהיו מושקעים בשדרוג איכות החיים של כלל

תושבות ותושבי העיר.

התקציב הזה יוקדש לשדרוג תשתיות בשכונות הקיימות, חידוש מערך הניקוז העירוני, פיתוח ושדרוג

כבישים, סלילת שבילי אופניים, פיתוח פארקים, שטחים ציבוריים ויצירת מתקני ספורט ותרבות עבור

כל תושבי העיר.

הסכם הגג מבטא את הרצון שלנו לשמור על נס ציונה מלאת חיים, מובילה וייחודית, ולחזק ולקבע את

מעמדה כפנינת השפלה. זהו צעד שמציב אותנו במעמד בו נוכל לפתח את העיר בצורה מאוזנת

ומחושבת, תשרת את טובת התושבים והקהילה.

אני רוצה להודות לתושבים, שלקחו חלק במפגש הציבור והביעו עניין והשתתפות בתהליך. תושבים

מעורבים הם עמוד השדרה של כל עיר ואנחנו שמחים על השיח הפעיל והחשוב שנוצר. אני וכל גורמי

המקצוע כאן כדי לתת לכם תשובות ולוודא שההסכם הזה ישרת את טובת העיר ואת כל תושביה,

תודה.

שמואל בוקסר: לפני שנתחיל אנחנו נציג את האורחים שלנו. עומרי ורדיקה, מה התפקיד הפורמאלי?

עומרי ורדיקה: מנהל אגף בכיר פיתוח ותשתיות ברמ"י.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

3

איילת ויינר אני ממשרד פרו שיא, עורכי הנספח ההנדסי להסכם הגג.

עו"ד אשר אילוביץ: אני שותף במשרד עו"ד פריש, יועץ משפטי חיצוני לעירייה, ליוויתי את הסכם הגג

מתחילתו ועד לחתימתו.

שמואל בוקסר: תודה רבה.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

4

סעיף מס 1 – אישורהסכם הגג של נס ציונה

שמואל בוקסר: מציג מצגת בנושא הסכם הגג, המצ"ב לפרוטוקול וכדלהלן:

שמואל בוקסר: 40 רשויות כבר חתמו על הסכם גג ויש רשויות שכבר הולכות לחתום פעם שניה

ושלישית.

עומרי ורדיקה: כל הזמן אנחנו עובדים, יש הסכמים חדשים.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

5

שמואל בוקסר לאחר שנאשר את הסכם הגג, שתדעו שהחתימה הרשמית תתקיים ביום שלישי עם

השר ועם ראש רמ"י, תקבלו הזמנות.

שמואל בוקסר: אגב, כבר אישרו 450 יחידות דיור, סיימו את ההתנגדויות וזה כבר מוכן לאישור הוועדה

המחוזית, זה סיים הפקדה. התנגדויות של נווה רבקה, הדיור מוגן, אז למעשה מדברים על כמעט

3,200 יחידות דיור מתוך 5,600 יחידות דיור שכבר מאושרות

אנחנו הולכים להקים מינהלת להסכם הגג, שההסכם הזה מממן אותה.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

6

שמואל בוקסר גם השנים הקרובות אנחנו נאלץ להמשיך לסגור גנים עד שהבנייה תצא לפועל ויחל

השינוי הדמוגרפי.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

7

אינג' בועז גמליאל: מציג את השכונות החדשות המתוכננות, כדלהלן:

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

8

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

9

אינג' בועז גמליאל: ביצוע כביש 423 עד לרחובות הוא לא חלק מהסכם הגג אבל הוא חלק מהתוכניות

המקיפות שלנו עם משרד התחבורה, עם נתיבי אילון, לקידום כל המערכת התחבורתית הכוללת

ומתווסף לזה נושא התחבורה הציבורית שכבר בוצע והולך להשתדרג עוד יותר, עם קווים נוספים

לתחנות הרכבת.

עו"ד שולמית מנדלמן -כהן: כחלק מהצורך ומהמחויבות שלנו להיות עם הסכם הגג עם כל בעלי

המקצוע, שכרנו את שירותיו של עו"ד אשר אילוביץ, הוא יציג את עצמו ואת הניסיון בהיבטים של הסכמי

גג. המשרד הזה נותן לנו שירותים גם בנושאים נוספים אבל ניתן לאשר לסקור בכמה מילים על העבודה

שהוא עשה.

עו"ד אשר אילוביץ: ערב טוב, כבוד להיות פה. אני אשר אילוביץ, עורך דין כ- 20 שנה במשרד של

שרה פריש, מנהל את המחלקה המיסוי המוניציפלי במשרד. המשרד שלנו והמחלקה בראשותי, ואני

באופן אישי, מלווים הסכמי גג ברשויות מקומיות רבות. עומרי נפגש איתי כמה וכמה פעמים. עיריית

פתח תקווה, ליווינו את ה הסכם גג הגדול שלה 17,000 יחידות דיור באזור סירקין וירקונים. עיריית

רחובות הסכם גג גדול מול משב"ש, מועצה מקומית קדימה צורן ועכשיו עיריית יוקנעם גם. את נס

ציונה, לאור העבודה שלנו המשותפת הנוספת בתיקים אחרים שקשורים של מיסוי, ארנונה והיטלים,

אז גם לווינו את הסכם הגג מתחילתו, מהטיוטות הראשונות, הרבה פינג-פונגים, ישיבות זום, ניסיון

מהסכמים אחרים בעיריות אחרות, מה אפשר לדייק יותר. זה בגדול, שיתוף פעולה פורה עם ההנדסה ,

עם הליווי הכלכלי, עם שולמית, שלאורך כל הדרך מדייקת כל פסיק ונקודה כמו שצריך.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

10

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: וכמובן בהתאם למדיניות שנס ציונה רצתה שתהיה בהסכם הזה, בשביל

נס ציונה.

עומרי ורדיקה: לגמרי. להתאים אותו לעיר כאן והכל כמובן גם בהתאם לכללי המועצה הארצית וכל

ההחלטות של רמ"י. בסוף זה לא הסכם בין יזם לעירייה, בסוף זה הסכם עם המדינה וגם לה יש את

הכללים ואת החוקים שלה ואת המגבלות שלה.

עומרי ורדיקה: אני עשר שנים בתוך האירוע הזה של הסכמי הגג, בעצם מהסכם הגג הראשון , ככה

שיש לי פרספקטיבה די ארוכה. ליוויתי את הסכמי הגג, או כסגן מנהלת האגף או כמנהל האגף לאורך

כל התקופה הזאת. את האירוע של נס ציונה התחלנו בגדול בשל בעיית הניקוז, החמורה שיש בעיר,

שדפנה עוסקת בה הרבה מאוד ובעצם העניין שלנו היה בכלל באר יעקב, ההתנגדות של העירייה

ומערכת היחסים של העירייה עם באר יעקב הכניסה אותנו לתמונה על מנת לפתור. אני יכול להגיד

שהיה לא פשוט בכלל כל המהלך הזה. קודם כל, אני מניח שאתם מכירים את היחסים עם המועצה

המקומית באר יעקב, אני חושב שהצלחנו להביא גם שם בשורה לעיר דרך המהלך הזה, שאגב הדבר

הזה גם יצרנו את הסכם הגג. מאגר הניקוז הגדול שיש שם, שאמור לפתור את הבעיות וכל הטיפול

בניקוז, זה היה הטריגר הראשוני שממנו התחלנו לדבר על הסכם הגג. בגדול, הכללים הבסיסיים של

הסכם גג, הם מתחילים מ-5000 יחידות דיור ואנחנו קצת שינינו את הכללים האלה גם באופן פורמלי

כדי להכניס את נס ציונה וישובים נוספים בודדים, שמאוד עניינו אותנו. כשאנחנו באים להסכם גג,

אנחנו משתדלים להסתכל באופן רחב על כל הצרכים של העיר. זכינו פה לשיתוף פעולה מעולה מראש

העיר ומהצוות, מדפנה וממהנדס המועצה, אנשים מקצועיים שנלחמו על כל דבר שחשוב לעיר. אני

יכול להגיד שאנחנו לא חייבים ללכת למהלך כזה של הסכמי גג. הרבה פעמים במקרים כאלה, אם לא

היה שיח פורה, אז אין מה לעשות, בסופו של דבר מדינת ישראל מתרחבת, אנשים צריכים ישובים.

כולם רוצים שנשווק יחידות יהיו ובודקים אותנו על זה, אבל בסופו של דבר כל אחד רוצה להישאר

במשבצת הקטנה שלו והתפקיד שלנו הוא להביא פתרונות, אז אנחנו תמיד מעדיפים ללכת יד ביד עם

הרשות המקומית, גם כשזה קשה. לדעתי אפילו חלק מהיועצים מימנו לכם כדי שתוכלו להביא לנו כלים

של צרכים שאתם צריכים. ללכת ראש בראש זה אופציה שאנחנו עושים אותה במקומות אחרים , אנחנו

לא נהנים ממנה, אבל ללכת ביחד זה נותן benefit הרבה יותר גדול לעיר.

תומר תדהר: למה אתה מתכוון כשאתה אומר "ראש בראש"?

עומרי ורדיקה: יש מקומות שאומרים לנו אנחנו לא רוצים לדבר איתכם, אנחנו נתנגד לתוכנית. אני

אמרתי, אנחנו מבחינתנו צריכים להביא קבלות וקבלות מבחינתי זה לשווק את יחידות הדיור האלה.

אם אני רואה שאין לנו שיח , אז אנחנו יודעים גם לשווק יחידות דיור בלי הסכמות של המועצה, ישבו

פה יזמים, אנחנו לא אוהבים את זה, וידרשו את מה שמגיע להם על פי חוקי העזר העירוניים. התועלת

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

11

מהדבר הזה היא נמוכה לכולם, כולם מפסידים בסופו של דבר– העירייה מפסידה, רמ"י מפסידה כי

היא לא נהנית משיתוף פעולה ועובדת בשיטה שהיא פחות נוחה לנו, היזמים פחות טובים ואין את כל

מה שאפשר להרוויח מזה שהולכים ביחד, גם ברמת התכנון, גם ברמת התמיכה מול משרדי ממשלה,

משרדי התחבורה, משרד החינוך. צריך להבין שהסכם גג, הוא אמנם נחתם עם רשות מקרקעי ישראל,

אבל בעצם, ואני אמרתי את זה תמיד לראש העיר, ברגע שאנחנו חותמים וברגע שאנחנו הולכים ביחד ,

אז בעצם אנחנו הופכים להיות חזית אחת מול כל הגורמים האלה. אז אם אנחנו צריכים ללכת למשרד

החקלאות ולהביא כסף לטובת ניקוז מתוך ה סכם של מיליארד ומאתיים שאנחנו סגרנו, ולהקצות ממנו

כסף שהוא תוספתי בכלל על הסכם הגג הזה, הוא לא מועמס על התושבים, אז אנחנו עושים את זה.

ואם היינו צריכים ללכת ביחד לבאר יעקב ולשבת ולפתור את הבעיות ולהגיד לניסים גוזלן, תשמע,

בגלל שאתה עובד איתנו אנחנו דורשים ממך לשים סכום מסוים, במקרה הזה 40-50 מיליון שקל

לטובת האירוע של הסכם הגג בנס ציונה, בגלל שיש לך השלכות על הניקוז, כי הנגר שאתה מייצר

מגיע לנס ציונה, אז אנחנו הולכים ביחד לבאר יעקב ומביאים אותו לאירוע הזה, כי הוא צריך אותי גם

כן. אז אנחנו מסתכלים על כל האירוע באופן רחב. אם אנחנו צריכים ללכת למשרד התחבורה ולשים

אתכם שם בעדיפות לפעולות מסוימות, אז אנחנו יודעים לעשות את זה. הסכם גג , בנוסף, נותן עדיפות

במשרד החינוך. ברגע שחותמים על הסכם גג, הולכים לתהליך האישור מבנה ציבור, מקבלים עדיפות,

זאת אומרת מקבלים כסף ראשונים, זאת אומרת אפשר להתחיל לבנות מבנה ציבור לפני שהם מקבלים

הרשאה ממשרד החינוך, שזה דברים שיש, אפשר לתכנן בכספים שלנו. יש קדמי מימון, שזה בעצם,

התקציב שסגרנו, קודם כל, אני יכול להגיד שעשו פה עבודה, ראש העיר הוא איש עסקים ממולח ואנחנו

חווינו את זה על בשרנו. גם כשאתה סוגר, הוא עושה עוד סיבוב, והלך וחזר, אבל בסדר, זה הכל

באהבה, זה חלק מהמשחק, אז אני אומר ביושר שהוא הצליח להביא אותנו לפינה, אבל אמרתי שוב,

באהבה, כי אנחנו אוהבים לתת למי שהולך איתנו וזה היופי של הדבר הזה. בסופו של דבר, תוצאות

מבחינה כמותית. אמרתי, יש לי פרספקטיבה של עשר שנים ושל 38 הסכמי גג, שחתמתי בצורה כזאת

או אחרת, תחת הידיים שלי ואני יכול להגיד שהמספרים פה גם נתוני ההשוואה הם גבוהים ביותר,

בטח ובטח, כשאמרתי שמלכתחילה אנחנו לא נכנסים לאירועים כאלה קטנים, או לא היינו אמורים

להיכנס, הגמשנו את הכללים כדי להיכנס, כדי להוסיף תקציבים, כי ברגע שאתה בהסכם גג, יש לזה

משמעות מבחינת תשתיות העל, אותם פארקים, כבישים, שצ" פים, מבנה ציבור, תגבור במבני ציבור,

תגבור בישן מול חדש, לא דיברתם על זה, לדעתי זה דבר מאוד מאוד מהותי. ישן מול חדש זה בעצם

אנחנו מקציבים כסף מדירות חדשות לטובת שיפור התנאים בתשתית בעיר הקיימת.

גלית אבינועם: איך זה מתבצע?

עומרי ורדיקה: זה מתבצע קודם כל על ידי זה שאנחנו מקצים כסף. לאחר מכן העירייה בוחנת את

הצרכים שלה, מייצרת פרויקטים ואנחנו מתקצבים אותם back to back .

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

12

גלית אבינועם פרויקטים שהם מה?

עומרי ורדיקה: שהם שיפורים תשתיתיים בעיר הקיימת. חלקם נכנסו במסגרת תשתיות העל, חלקם

בכסף תוספתי שהעירייה תראה לאורך חיי הפרויקט.

גלית אבינועם: בכמה תקציב מדובר באירוע הזה?

עומרי ורדיקה: את המספרים אני משאיר לכם להגיד אותם, אני לא רוצה לזרוק את המספרים כרגע,

יש לכם את הטבלאות, אולי איילת תרצה לדבר על זה , אני מדבר על עקרונות. אני לא מציג לכם את

ההסכם רמת המספרים אני מציג ברמת העקרונות.

גלית אבינועם: זה תוספת על התקציב שאנחנו מקבלים?

עומרי ורדיקה: זה תוספת על תקציב תשתיות העל. למרות שלא הוצגו מספרים במצגת, ראיתי שלא

דיברו על זה, זה כסף תוספתי נוסף שמגיע , שהוא משופר במסגרת הסכם גג. מקבלים אותו גם

במסגרת שיווק והסכמה שהוא לא הסכם גג, במסגרת הסכם גג מקבלים תקציבים עוד פים על הדבר

הזה ובגלל זה היה חשוב לנו להכניס אתכם תחת הכותרת הזאת שנקראת הסכם גג. בשביל זה עשינו

את כל המהלכים האלה אצלנו בתוך הבית, כולל ללכת למועצת מקרקעי ישראל, בראשות שר השיכון

ולשנות את הכללים ולהתאים אותם ולהגמיש אותם.

גלית אבינועם: אני רק רוצה לדייק בנקודה הזאת. האם הכספים שהועברו אלינו במסגרת המסמכים,

מסמכי הרקע להסכמי הגג, שכוללים פלוס מינוס 400 מיליון שקל, האם הם כוללים את הכספים

הנוספים האלה?

עומרי ורדיקה: לא, זה תוספתי ל-400 מיליון שקל

גלית אבינועם: אז אומדן של פלוס מינוס? מיליון אחד, שתיים, עשר?

עומרי ורדיקה: אני לא יודע לזרוק לך מספרים כרגע.

שירי פרנצי-כהן: זה רשום בהסכם?

עומרי ורדיקה: זה רשום בהסכם.

גלית אבינועם: יש הערכה לכספים התוספתיים האלה?

עומרי ורדיקה: אפשר לבדוק את זה, זה החלטות מועצה, זה דברים שהם קבועים ולכן אנחנו לא

כותבים את הסכומים האלה.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

13

גלית אבינועם הכספים האלה צבועים לטובת תשתיות?

עומרי ורדיקה: לטובת תשתיות.

איילת ויינר: ישן מול חדש.

עומרי ורדיקה: שיפוץ תשתיות, השקעה בשכונה בעיר הקיימת. זה יכול להיות שיפוץ חזיתות, זה יכול

להיות מגוון דברים שאתם רוצים כדי לשפר את העיר.

גלית אבינועם: אז זה מועבר לקרן לפיתוח או לחשבון נפרד ספציפי צבוע שלכם שאנחנו יודעים שזה

לשיפור הקיים?

עומרי ורדיקה: זה מועבר באופן ספציפי וקבוע לטובת שיפור הקיים. אני בוחן את הפרויקטים לפני

שאני מאשר אותם, אני רואה שהם עומדים בכללים ובסטנדרטים של החלטת המועצה, שזאת המסגרת

שאנחנו עובדים בתוכה, מועצת מקרקעי ישראל, ואנחנו בוחנים את זה ומאשרים פרויקטים באופן

ספציפי, כאשר הייעוד שלהם הוא בהתאם להחלטות . אז כן, בהחלט זה ילך לטובת שיפור פני העיר

וכמובן שהעדיפויות י יקבעו בעירייה.

גלית אבינועם: במועצה. אבל האומדן הוא של מיליון אחד, שתיים, עשר?

עומרי ורדיקה: לא.

גלית אבינועם: כמה?

איילת ויינר: זה פונקציה של כמות יחידות דיור.

עומרי ורדיקה: אני אעשה לך תכף איזשהו חישוב ואני אשלים לך את התשובה הזאת גם. מדובר

ביותר ממיליון או שניים ויש כסף, כמו שאמרתי, בנוסף גם למוסדות ציבור, הוא כסף תוספתי והוא כסף

מתוגבר לטובת מוסדות ציבור. אם אתה לא בהסכם גג, הכסף הוא נמוך יותר, אתם תקבלו תכף את

המספרים.

שירי פרנצי-כהן: זהו, אין את המספרים בהסכם ואני אשמח לדעת.

גלית אבינועם: עד סוף הישיבה אנחנו נקבל תשובה לגבי המספרים?

עומרי ורדיקה: בעזרת השם.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

14

שירי פרנצי-כהן: הזכרת שעשית את הסכם הגג בבאר יעקב, אתה חושב שהיישום שם היה מוצלח?

כי הפחד הכי גדול ולא רק אצלנו חברי המועצה, החשש אצל האוכלוסייה, התושבים בעיר וגם אצלנו,

חברי המועצה, זה שלא נהפוך להיות באר יעקב ואני רוצה לשאול את דעתך.

עומרי ורדיקה: קודם כל, אתם לא תהפכו לבאר יעקב מהסיבה שיש להם שטחים שם הרבה יותר

גדולים. יש שם ראש עיר עם אג'נדה שונה, הוא הפך להיות ממועצה לראש עיר והוא לא עוצר . הוא

באמת סוס שרץ ודוהר, ומבחינתו הוא רוצה לשווק יותר מאיתנו. זה האג'נדה שלו. ההיקף של היחידות

דיור פה הוא מוגבל. אם היה יותר, אז יכול להיות שהיה משמעותי יותר. אבל יש סיבות נוספות. באר

יעקב, שיווק יחידות דיור , אמרתי, אפילו יותר ממה שאנחנו רצינו, והוא רץ קדימה, והוא פיתח, והוא

פיתח גם בלי הסכם גג עם רמ" י, בקרקעות פרטיות ובמקומות אחרים. אני לא רוצה לדבר יותר מדי על

באר יעקב, אבל יש שם הבעיה של איזון כלכלי בין היחידות דיור לבין ההכנסות מארנונה, חלק ממנו

נובע מזה שהשטחים תפוסים על ידי מחנות צה"ל.

שירי פרנצי-כהן: זה אחד הפחדים שלנו.

עומרי ורדיקה: חשוב לי להגיד שדווקא פה, ואני אציין את זה לזכותכם, היה להם מאוד חשוב לשמור

על האיזון הכלכלי הזה ואם תחזרו לרשימה של התוכניות, השטחים המסחריים, שטחי התעסוקה

והמסחר הם בהיקף מאוד מאוד גדול ביחס ליחידות הדיור. ודבר נוסף שהתעקשו עליו ואנחנו הסכמנו

לו, זה לשמור על איזושהי הלימה בין שיווק יחידות דיור לבין שיווק מסחר ותעסוקה, כדי שהאיזון

הכלכלי בעיר לא יופר ולדעתי הוא אפילו משתפר כתוצאה מכמות יחידות הדיור שאני רואה.

גלית אבינועם: . אני חייבת לציין בנושא הזה של שטחי מסחר. אתה מודע לעובדה שהרבה שטחי

מסחר שכבר נבנו בנס ציונה עומדים שוממים?

עומרי ורדיקה: לא.

גלית אבינועם: ואתה מודע לזה שיש שטחי מסחר של שני קניונים, אחד בצפון העיר של טי גרט

עומרי ורדיקה: אני אשמח להפוך אותם ליחידות דיור.

גלית אבינועם: ועוד אחד של ביג, שגם שם יש אלפי מטרים של שטחי מסחר, פלוס מה שיש בפארק

המדע. כלומר, עוד תוספת של שטחי מסחר נוסף על מה שכבר תוכנן, נוסף על מה שכבר נבנה. אתה

יודע, שטחי מסחר במדינת ישראל עומדים שוממים, כולנו יודעים את זה.

עומרי ורדיקה: זה סוג של סינוס וגלים ויכול להיות שעכשיו יש איזשהו עודף היצע. העודף היצע הזה

יסתיים בסופו של דבר וייווצר עודף ביקוש. מי שיש לו כבר שטחים בנויים ומוכנים, אז ייהנה מהדבר

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

15

הזה. אנחנו מאוד נשמח, ואני לא אומר את זה כמליצה, לקחת את השטחים האלה ולהפוך אותם

ליחידות דיור, וזאת האלטרנטיבה שעומדת. אם לא צריך שטחי מסחר, אדרבא, מעולה, נקים יותר

יחידות דיור, אנחנו נשמח.

שמואל בוקסר: כמה יחידות דיור תעשו על ה-600,000 מטר

עומרי ורדיקה: אפשר לעשות משהו יפה.

גלית אבינועם: אני יכולה לשתף אותך, שחלק מהנ"ל נעשה כבר בצפון בעיר, בפארק המדע, הועברו

והחליפו שטחי משרדים ועשו מהם מגורי סטודנטים,

שמואל בוקסר: לא נכון, זה לא אמת.

גלית אבינועם: ויחידות מיקרו שעומדות שוממות.

שמואל בוקסר: שקר. שקר.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

גלית אבינועם: העמסה של עוד שטחי מסחר שיעמדו שוממים, זה אירוע שיהפוך את העיר לעיר

רפאים, זה לא אירוע טוב.

שמואל בוקסר: האם יש עוד שאלות לעומרי?

תומר תדהר: בתור נציג השלטון, הרי אתה השלטון המרכזי, כשאנחנו רוצים לפעול בשקיפות מול

הציבור, אז לצד הצגת היתרונות, היינו רוצים לשמוע חסרונות. זאת אומרת, בשם השקיפות. כי הצגתם

פה אחלה שיווק, מיתוג, רק חיובי. גם קומפלימנטים לראש העיר, שהוא איש עסקים מוצלח, הכל טוב,

אבל מה החסרונות של הדבר הזה?

עומרי ורדיקה: אני לא רואה חסרונות בהסכם. אני אומר לך שכל חלופה,

תומר תדהר: אתה בתור נציג השלטון המרכזי חושב שאין חסרונות לשום דבר, כאילו הכל מעולה?

עומרי ורדיקה: שום דבר הוא לא מושלם. אני אומר שהאלטרנטיבות, החלופה שעומדת מול העיניים

שלכם, של האם ללכת בהסכם גג או לא ללכת בהסכם גג, ככה אתה בוחן מבחינתי את היתרונות.

תומר תדהר: אני לא אמרתי את זה. בהנחה שאנחנו מאשרים את הסכם הגג, בסדר? לא דוחים, אלא

מאשרים, בכל זאת, אנחנו רוצים לדעת, לצד היתרונות שמציגים לתושבים, מה החסרונות של זה.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

16

עומרי ורדיקה אז אני חוזר שוב, אני אומר בלב שלם, אני לא רואה חסרונות במהלך הזה. נכון מאוד

שאנחנו דורשים כחלק מההסכם הזה שיווק מואץ של יחידות הדיור. אבל אני מסביר לכם, שכחלופה,

ככל ולא יהיה הסכם, השיווק יהיה אפילו יותר מואץ. זאת אומרת, אם אני הולך ראש בראש, אז אני

הולך ראש בראש, אז מחר בבוקר כל יחידות הדיור עולות על,

שירי פרנצי-כהן: אני רוצה להציע חיסרון אחד.

תומר תדהר: רגע, לא סיימתי, לא קיבלתי תשובה.

שמואל בוקסר: אל תפריעי, הוא מדבר, לא להפריע. זה עוד לא דיון, אנחנו רק בשלב השאלות.

תומר תדהר: אנחנו עוד לא בדיון, זו שאלה מקצועית אפילו.

עומרי ורדיקה: אם יש לך שאלות ספציפיות אני יכול לענות אבל חסרונות באופן כללי, אני לא רואה

חסרונות. אני גם לא מייצג את העירייה.

תומר תדהר: אתה 10 שנים בעולם הזה

עומרי ורדיקה: ואני יכול להגיד שרק טוב יוצא מהסכמי הגג. אתה יכול לצטט אותי.

תומר תדהר: לא היתה ביקורת בדיעבד, שאמרה בוא נתקן, בוא נעשה דברים אחרת?

עומרי ורדיקה: אני יכול להגיד שהסכמי הגג זה מוצר חי ונושם וגם מערכת היחסים שנבנית בתוך

הסכם הגג, דיברו על 10 שנים, אני מקווה שזה יהיה פחות, אבל בכל מקרה הדבר הזה הוא ארוך

טווח, הדבר הזה הוא גם חי ונושם במובן הזה שהוא לומד. אם דברים קורים במהלך הדרך וצריך

לשנות ולתקן, אז אנחנו מתקנים וחוזרים אחורה. אז זה לא שהכל הולך חלק, ברור שאנחנו מנהלים

פרויקטים ומנהלים מערכת יחסים אבל ברגע שאתה ביחד, כמו בזוגיות טובה, אז אתה פותר את

הדברים, מתקדם קדימה ומצליח. ואם אתה לא שם, אז סביר להניח שהדברים לא יעבדו. בכל הסכמי

הגג שלי, אני יכול להגיד לך חד משמעית, גם כאלה שהגיעו לבג"צ, ראה ערך קרית גת, בסופו של דבר

כשהיינו ביחד, הלכנו ביחד, אז התועלת המשקית מקומית היתה הרבה הרבה יותר מאשר החיכוכים

האלה ולראיה, קרית גג חתמה על הסכם גג שתיים, שלוש ועכשיו היא חותמת גם על ארבע, אז זה

עובד. כשהולכים ביחד, זה עובד.

נעמי חסון: אני בכל זאת מתעקשת, אתה איש מכירות מצוין.

עומרי ורדיקה: לא, אני לא בכלל לא עוסק במכירות, זה לא התפקיד שלי.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

17

נעמי חסון הצגת את זה מעולה ביתרונות הנהדרים. תמיד תמיד לכל דבר, לצד היתרונות הרבים,

תמיד יש לפחות חיסרון אחד. בוא תציג חיסרון אחד, לפחות, אם אין יותר.

עומרי ורדיקה: אמרתי, מבחינתנו, הדרישה המרכזית שאני איתה לשולחן, היא לשווק, זה גם מה

שכתוב בהחלטת המועצה, 2,000 יחידות דיור בשנה. עכשיו, זאת הדרישה. אני יכול להגיד שבסופו

של דבר אנחנו לפעמים גם מגמישים אותה לפי הצרכים. אז זאת הדרישה כמעט היחידה שאני בא

איתה לשולחן. כל מה שאני בא לתת ובאמת, אתם יכולים להסתכל על זה כאיזה מליצה, כמישהו שבא

למכור לכם משהו, אני בא לשולחן כדי לפתור בעיות עבור עיריית נס ציונה. אמרתי, התחלנו מהמקום

של בעיית הניקוז. אני בכלל לא הייתי צריך לשבת על השולחן הזה ולא הייתי צריך לפתור את בעיית

הניקוז אבל אולי קשה לכם להאמין ואני מכיר את חוסר האמון מול השלטון המרכזי, בסופו של דבר

באנו לפה לעשות טוב. באנו לפה לפתור בעיות, באנו לראות מה אתם צריכים ולפתור אותם ביחד .

זאת הייתה המטרה. צמחנו מהניקוז, הסתכלנו באופן רחב, אני לא מכיר חיסרון שאני מביא איתי בשק.

ליאור שרון: אני רוצה לחדד ושכולם יבינו יותר. במידה וחלילה לא יהיה את הסכם הגג, זאת אומרת

שאיתנו או בלעדינו יבנו, נכון?

עומרי ורדיקה: חד משמעית.

ליאור שרון: ואנחנו נהיה בלי שקל.

עומרי ורדיקה: לא בלי שקל, אבל הרבה הרבה הרבה פחות. המון. אני יכול להצביע לך על דברים

שיורדים, עולם אחר. וזה לא רק כסף, יש עדיפויות בחינוך, יש עדיפות בתחבורה, יש הסתכלות כוללת

על התכנון, יש מערך שלם שעובד סביבכם, שמתורגל בהסכמי הגג, שקיים אצלנו, שנועד לשרת את

המטרה הזאת. אתה לא רק בכסף מפסיד פחות, כל המערך הזה. אני אסביר מה זה קדמי מימון.

אנחנו נותנים כסף לפני שאנחנו גובים. אני מקדים כסף על חשבוננו, על חשבון הקרקע העתידית. אם

לא יהיה את זה לעירייה, היא תצטרך לקחת הלוואות ותצטרך לפתור את זה בצורה אחרת.

ליאור שרון: חשוב מאוד לחדד, שכל הכסף הולך אך ורק לעיר הוותיקה, לא לעיר החדשה.

איילת ויינר: אני איילת ויינר, נעים להכיר. אני כבר 16 שנה עושה הסכמי גג, אני 20 שנה בתחום,

התחלתי מתכנון כבישים בכלל ברקע שלי. אני הייתי במשרד פרו שיא, שעשה את הסכם הגג הראשון

של ראשון לציון בתקופת מ איר ניצן , שמתוכו ראשון לציון התפתחה והגיעה למה שהיא היום. זה היה

הסכם גג אחר, היה שם דברים אחרים, הסכם הגג היום הוא טיפה שונה, אבל גם הכנתי את הסכם

הגג בשלב השני של ראשון לציון ואחר כך את הסכם הגג של אשקלון, של 30,000 יחידות דיור ובאילת

רמלה, באמת עם הרבה מאוד ניסיון. אנחנו גם חברה מנהלת של המינהל ואני יכולה להגיד לכם,

שהדבר בעיקר מאפיין להיכנס למהלך הזה של הסכם הגג, אני גם אמרתי למהנדס כשהוא נכנס:

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

18

ברוכים הבאים למועדון ה-VIP. אין מה לעשותאתם נכנסים לליגה של הגדולים, אתם נכנסים עם כוח

ושליטה על התהליכים שקורים. אם אתם לא תיכנסו לזה, פשוט, איך אמר עומרי? המדינה צריכה

יחידות דיור, זה לא צחוק. גם לי יש ילד חייל לוחם, הוא בסוף ירצה דירה, ישווקו איתכם או בלעדיכם.

אז זה פשוט לגרום לתהליך הזה, שהוא יהיה בשליטה ובקרה שלכם מלאה, במימון של רשת ביטחון,

של בעל המאה ובעל הדעה, של הכסף. נכון, הם נותנים את הרשת ביטחון הזאת, הם יודעים לתת

קדמי מימון לא קטנים, עשרות מיליונים של קדמי מימון. הם נותנים לכם, הם רחבי לב.

עומרי ורדיקה: כבר מיד אחרי החתימה מעבירים 46 מיליון שקלים זה הסכום הראשון, לטובת פיתוח

תשתיות.

איילת ויינר: וכשיש כסף לרשות, היא חיה, היא מתפתחת, היא נהיית חזקה, היא מתקדמת. אתם

רוצים להישאר כמו הדן הזה שחסך את הכסף מתחת לבלטות או שאתם רוצים להיכנס לבנק

ולהשקיע?

גלית אבינועם: אוי, באמת, ההשוואה היא, באמת.

איילת ויינר: אני רואה את זה ככה, אני מלווה המון שנים רשויות, גם ביום שאחרי, ואני יכולה להגיד

לכם שרשויות רק התחזקו והתפתחו מזה ועשו טוב לעיר וכל מה שאנחנו עכשיו מדברים, ה-400

מיליון, זה השקעה לא בשכונות עצמן, תבינו, זה מה שקורה מחוץ לשכונות

אינג' בועז גמליאל: לא בשכונות החדשות, מחוץ לשכונות.

איילת ויינר: השכונות החדשות יהיה להן את ההשקעות שלהן, לא קשור. זה בנפרד, זה לא בהסכם

הגג.

ליאור אלימלך: נס ציונה לא יכולה להישאר מאחור. נס ציונה צריכה להבין את הסיטואציה שהיא

נמצאת בה. העיר קצת תקועה, קצת הרבה אפילו בעיני היא תקועה והיא צריכה להתחיל לחשוב על

העתיד שלה. היינו בותמ"ל לגבי פרויקט אחר שאינו מופיע בהסכם הגג ואנחנו הבנו את הכוח העצום

שיש למדינה ואת היכולת לעשות מה שהיא רוצה. הסכם הגג נותן לנו קודם כל להחזיק גם את ההגה.

מי שלא מבין מה המשמעות של להחזיק הגה בתקופה הזאת, אז כנראה שיש לו עוד הרבה מה לשבת

וללמוד. ובאמת, אני חושב שאיפשהו אנחנו צריכים כבר להתחיל לחשוב על קדימה ולא רק על הילדים,

גם על עצמנו, על שדרוג איכות החיים שלנו. כמו שנאמר פה, שליש מהעיר תישאר ירוקה לגמרי ,

וההישג הכי חשוב הוא, שבתוך כל הדבר הזה יש 600,000 מטר תעסוקה ועסקים . כמו שאנחנו רואים

את הכבישים של היום, וכמו שאנחנו מבינים את המציאות של היום, אנחנו רוצים שאנשים יעבדו ליד

הבית שלהם, ולא יעבדו במקומות אחרים, אנחנו צריכים לקדם את הדברים האלה , אי אפשר להישאר

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

19

מאחורה. נס ציונה נתקעה עשרים שנה אחורה, וזה הזמן שהיא צריכה לצאת קדימה ואני מקווה

שתשכילו להבין את זה ולהצביע בהתאם.

עמוס לוגסי: נעמי ותומר ביקשו לשמוע מה לא בסדר. הלא בסדר זה אם לא נחתום, זה הלא בסדר.

אני לא יודע מה כולם יצביעו בסוף הישיבה, לא בכל קדנציה מגיע לחברי מועצה הסכם כזה או דבר

כזה, זה דבר היסטורי. ואני הייתי בכמה קדנציות, לא הגיע נושא כזה חשוב. ובנינו. אנחנו בעצם

מתכננים העיר קדימה. מי שלא רואה את זה ומי שלא מבין את זה ולפי דעתי, מי שיצביע נגד עושה

טעות חייו, מפני שלמה אנחנו פה? למה נבחרנו? כדי לתכנן את העיר, מה אנחנו עושים לילדים שלנו,

לנכדים שלנו קדימה. אנחנו לא יכולים כל הזמן רק להתנגד, תב"ר כן, תב"ר לא. זה העתיד, זה חזון

העיר. אנחנו נמצאים בשלב היסטורי של נס ציונה ומי שרוצה עוד 10 שנים 15 שנים להגיד לילדים

שלו ולנכדים שלו אני הייתי בעד ותראו מה עשיתי, איך אומרים, בארוחת שישי לספר לילדים ולנכדים

שהייתם שותפים בחלק ממה שהולך להיות בעיר נס ציונה. אין מה לעשות, זו תהיה עובדה. אני מציע

לכולם להצטרף לזה.

עמרי רווח: יישר כח.

ליאור שרון: אני רוצה לדבר על השכירות ארוכת הטווח. כרגע האמירה הזו נשמעת כסיסמה ואני רוצה

להבהיר לזוגות הצעירים את היתרונות של שכירות ארוכת הטווח.

שמואל בוקסר: אנחנו כרגע שואלים שאלות. בבקשה, איתי.

איתי דגן: איך נבחרה החברה המנהלת, פרו שיא, עוד לפני שיש חתימה על הסכם? איך בחרתם?

הרי יש הרבה חברות מנהלות, תספר לי את השיטה איך החלטת שזה דווקא פרו שיא.

שמואל בוקסר: אתה לא הבנת פשוט, היא לא חברה מנהלת, היא חברה יועצת.

איתי דגן: יש עוד חברות יועצות, אני שואל.

שמואל בוקסר: אנחנו בחרנו. הצוות המקצועי של עיריית נס ציונה בחר.

איתי דגן: אני שואל איך.

שמואל בוקסר: יש לנו מכרז איתם.

איתי דגן: התזרים שעובר אליהם הוא תזרים מאוד גדול, איך?

שמואל בוקסר: מכרז רגיל, מכרז עבודות.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

20

איתי דגן מתי בחרתם, אם אפשר לדעת?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: במסגרת מכרז מסגרת של יועצים 2/18 .

דפנה קירו -כהן: במסגרת מכרז, הם יודעים לתת גם את השירות הזה, אחרי בדיקה של הצוות

המקצועי, שנעשתה בצורה מאוד יסודית.

תומר תדהר: על הסכם הגג?

דפנה קירו -כהן: יש לנו מכרז איתם. הם יודעים לתת הרבה מאוד שירותים, זו אחת מהחברות

המובילות במשק בשירותים פיננסיים מהסוג הזה. היו מספר חברות שהציעו.

גלית אבינועם: מה שם החברה?

איילת ויינר: פרו שיא.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

איתי דגן: מ-2018 עבר הרבה זמן. מה גובה המכרז שהיה אז

דפנה קירו-כהן: זה מכרז מסגרת.

שמואל בוקסר: מכרז מסגרת אין הגבלת סכום.

איתי דגן: ואז כבר ידעת שאת הולכת להסכם גג?

שמואל בוקסר: ב -2018 עוד לא היינו פה. היה מישהו אחר. אני מבקש אם יש שאלות לעומרי

עומרי ורדיקה: את הנתון שהתחייבתי על התוספות, אני אשלח לדפנה והיא תשלח לכם.

שירי פרנצי -כהן: אני כן רוצה להציע איזשהו חיסרון ותגיד לי מה אתה חושב על זה. האם בניה מאוד

מסיבית בחמש שנים, אנחנו תכף נכנסים ל-2025 ,לפי הציור היפה הזה עם הצבעים, אני רואה

שהשיווק הוא עד 2030 ,האם בנייה כל כך מסיבית, והסכם הגג, אני רוצה להסביר גם התושבים וגם

כולם פה יודעים, שהסכם הגג והיחידות דיור שיש פה, הם רק חלק ממתחמי הדיור שנבנים בעיר. יש

עוד קצת, קצת הרבה.

שמואל בוקסר: מה השאלה?

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

21

שירי פרנצי-כהן: השאלה היא, האם החיסרון של בנייה מואצת בחמש שנים של 000,5 יחידות דיור

פלוס אלפי יחידות דיור ודברים אחרים , שהם לא קשורים להסכם הגג, האם אתה לא רואה בזה חיסרון

מאוד גדול אפילו ?

עומרי ורדיקה: אז אני חוזר, הדבר היחיד שבאנו איתו בשולחן וביקשנו, זה שיווק מואץ של יחידות

דיור. אבל שוב, כשבוחנים את זה, בוחנים את זה מול החלופה. אז החלופה היא, שבכל מקרה, שיווק

יהיה, אפילו יותר מהר.

שירי פרנצי-כהן: החלופה היא לבנות יותר לאט.

עומרי ורדיקה: לא.

שירי פרנצי-כהן: למה?

עומרי ורדיקה: כי הקרקעות שלי, אני לא אחזיק אותן. ברגע שהתוכנית התאשרה, מבחינתי זה או

בהסכמה או באוויר ואז תתמודדו עם יזמים. אנחנו לא שמה.

עמוס לוגסי: הקרקע שלו.

עומרי ורדיקה: ולכן זה לא חיסרון של הסכם הגג אלא להיפך, זה יתרון, כי הוא מאפשר לכם לעשות

את זה בצורה יותר מדורגת, אנחנו קשובים אליכם, אנחנו עושים את זה בד בבד עם שיווקי מסחר כדי

לשמור על איזון כלכלי ולכן זה אפילו יתרון ולא חיסרון של הסכם הזה.

שירי פרנצי-כהן: לא, אבל החיסרון הגדול הוא בנייה בבת אחת. זה אומר מתחמי בניה, זה אומר

פקקים, זה אומר המון המון דברים, שהעיר תהיה בתהליך של בניה מואצת ב-5 השנים הקרובות

יהודה חיימוביץ: היא תהיה בכל מקרה.

עומרי ורדיקה: קודם כל, השיווקים יהיו מדורגים ובהסכמה יחד עם העירייה, עם שיתוף פעולה. זאת

אומרת, במתחמים, בצורה מדורגת, שאפשר יהיה להתאים גם את הפיתוח, כדי שבכל זאת יהיה

אפשר להתנהל ולשפר תנאים. כשאת בוחנת יתרון מול חסרון, החלופה, האלטרנטיבה של הדבר הזה,

הייתה שכל יחידות הדיור האלה היו עולות בבת אחת ואז באמת הייתם צריכים להתמודד עם כל הדבר

הזה בבת אחת. אז בעצם זה הישג של הסכם הגג ולא חיסרון של הסכם הגג. ככה אני רואה את זה.

שירי פרנצי-כהן: ממה שקראתי בעיתונות על הסכמי הגג, לרוב לא מצליחים לבנות את כל יחידות

הדיור שהתחייבו עליהן בפועל. אני רוצה לדעת איפה זה מעוגן, שבאמת יבנו, זה דבר אחד. ודבר שני,

מתי נקבל את הכסף? אני שואלת כי זה מה שקרה בהרבה מאוד הסכמי גג.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

22

שמואל בוקסר מצד אחד, את אומרת שתוך 5 שנים יבנו את הכל, למרות שאני אמרתי תוך 10 שנים

ומצד שני את אומרת אבל בהסכמי הגג לא בונים את הכל.

עומרי ורדיקה: אני רוצה להגן על הכבוד שלי כי אם לא בונים, כנראה שאני לא עושה את העבודה

שלי.

עמוס לוגסי: שירי, לשיטתך עדיף שהם יתעכבו, זה ייקח יותר זמן.

שירי פרנצי-כהן: לא, לא שמתעכבים, שזה פשוט לא קורה. אני רוצה בניה אחראית, מדורגת, על פני

30 שנה

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

נאור ירושלמי: הדיון לא יכול להתנהל ככה. אני מניח שהקואליציה, עשיתם דיון, למדתם את הנושא,

לנו זה חדש יחסית ולכן נשאלות פה שאלות וההפרעות האלה הן לא במקום. באים ללמוד, כן, כתובים

פה דברים ומותר לשאול האם הגנט הזה הוא רציני.

עומרי ורדיקה: קודם כל, נראה לי שעניתי על השאלה הראשונה.

שירי פרנצי-כהן: אתה לא מכיר את זה שהרבה הסכמי גג לא מגיעים עד הסוף?

עומרי ורדיקה: לא, אין נתון כזה, לא קיים.

שירי פרנצי-כהן: זה נתונים מכלכליסט ב-2021 .

עומרי ורדיקה אז תביאי ואני אתעמת איתך כי כתבים, כשהם עושים את הכתבות האלה, הם פונים

אלינו ואני לא יודע איזה מניפולציה הם עשו אבל בכל מקרה, אני יודע שחתמתי על הרחבות של הסכמי

הגג, אמרתי, הרביעי בקרית גת, זה אומר שסיימנו את כל הקודמים. אנחנו לא עוברים הלאה לפני

שאנחנו מסיימים את הקודמים. בנתיבות אני כבר בהסכם גג שלישי, ראשון לציון, אשקלון כבר חתמנו

על 3 הסכמים. היחידות דיור בסופו של דבר קורות. הביקורת הזאת, אם אני יודע על מה את מדברת

נובעת מחיסרון הבנה של לקרוא את הנתונים. אני מדבר על העיתונאי. שורה תחתונה, זה לא נכון

ולראיה, יש הרחבות של הסכמי הגג ואנחנו לא מתקדמים לפני שסיימנו. שאלת לגבי הכסף, אז אחד

היתרונות המשמעותיים של הדבר הזה, זה באמת תזרים המזומנים. כי בעצם, כשדיברתי על עולמות

קדם המימון , ודיברתי על אותם 46 מיליון שקל שמגיעים ראשונים, ובעצם ההבטחה של כל מימון

התשתיות, זה בעצם אומר שאתם לא כפופים יותר למגבלות תזרים. ברגע שסגרנו את התקציב, וסגרנו

את תקציב תב"ר הפיתוח, אנחנו נותנים את הכסף במשורה לפי הצרכים , לפי היכולת, לפי הקצב

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

23

עבודה של איילת. ככל שאיילת תוכל לבלוע, אנחנו נוכל לתת. וניתקנו אתכם מהצורך בתזרים. בעולם

אחר הייתי משווק, היית גובה את הקרקע, במקרה הטוב.

שמואל בוקסר: ורק אחרי היתרים.

עומרי ורדיקה: יש תעריף הקרקע, תעריף הבנוי, בוא נחדד. אז תעריף הקרקע, עיריות יעילות יודעות

להוציא ולחייב ולגבות. התעריף הבנוי מגיע רק עם ההיתר אחרי שנתיים. אנחנו במהלך השנתיים

האלה, כבר העיר הזאת תיבנה גם בתוך העיר הקיימת וגם בשטחים החדשים. זאת אומרת, אנחנו

הולכים לראות פה תנופת פיתוח, לא בהקשר שמפחיד אתכם שיהיה פה מנופים בכל פינה, אבל גני

השעשועים יהיו יותר טובים, התשתיות של הכבישים, המדרכות, כל מה שאתם חיים סביבו יראה

הרבה יותר טוב, ואתם תראו את זה, לדעתי, אפקט מיידי כי העירייה הזאת יודעת לבצע ויש לכם

חברה שיודעת לבצע, אז הכסף עומד לרשותכם, יכולת ביצוע יש, שני הדברים האלה ביחד, אתם תראו

שינויים מהותיים בעיר באופן מאוד מהיר.

גלית אבינועם: האם אתה מודע לזה שב-2017 ,אתה אומר שאתה כבר עשור בעניין, ב-7201 ,בשיא

הפריחה של הסכמי הגג והמרוץ הממשלתי להחתים עוד ועוד רשויות על הסכמים, בעצם מנכ"ל משרד

הפנים, מרדכי כהן , עלה לבמה בכנס ב אוניברסיטת תל אביב, ואמר כי הסכמי הגג, אני מצטטת אותו:

" הם בכייה לדורות וההשלכות שלהם על הרשויות המקומיות הרסניות מבחינה כלכלית". וכמה שנים

אחרי זה ב-2020 יצא דוח של משרד הפנים, שמראה בצורה ברורה, שוב, משרד הפנים, " 75

מהרשויות החתומות על הסכמי הגג צפויות לירידה ביכולת הכספית לספק רמת שירות לתושבים" , זה

ציטוט מדויק מתוך הדוח. הדוח בחן את השפעת הבנייה המסיבית על החוסן הכלכלי של 59 רשויות

מקומיות שמצויות בתהליך הזה, ומשרד הפנים התריע על השלכות ארוכות הטווח על החוסן הכלכלי

ועל נסיגה בתפקוד וביכולת לספק שירות לתושב, ובעצם אני אצטט עכשיו את שר הפנים דרעי , שאני

לא מאמינה שאני מצטטת אותו, אבל הוא אמר, " מהדוח עולים ממצאים שמחייבים אותנו לשנות כיוון

ועבודת ועדות התכנון, שייתן דגש על חיזוק העירוניות".

שמואל בוקסר: מה השאלה?

גלית אבינועם: אני שואלת אותך אם אתה מודע לכל זה עקב כל מה שאתה עושה.

עומרי ורדיקה: מודע. מודע לדו"ח, לא למסקנות שלו.

גלית אבינועם: אם אתה מודע לזה, אז למה לא למתן בעצם על פי שני עשורים את האירוע הזה? ואני

אשמח גם לדעת מה ענית לדרעי על כל האירוע הזה.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

24

עומרי ורדיקה קודם כל, העולם הפוליטי הוא עולם שמתנהל בספירות אחרות. כאשר רוצים להתנגח

ברמה פוליטית, אז מתנגחים ברמה פוליטית, אנחנו מכירים את זה כולנו, לצערי, מחיי היומיום שלנו

בכל מיני אספקטים. בסופו של דבר, המציאות והעולם הפוליטי כנראה לא מתכתבים אותו דבר. אני

לא פוליטיקאי שאני אומר את זה, אבל זו הפוליטיקה. ולכן צריך לקחת קונטקסט של ביטויים של

מנכ"לים ממשלתיים, של משרדים או של שרים בהקשר הזה. אבל לגופו של עניין , מה זה משנה לך?

אני אסביר לך למה. הנה, בבקשה, למה זה משנה? מה זה משנה? נגיד ש-100 רשויות דפקנו אותן

בהסכמי הגג, וסליחה על ההתבטאות שלי, אבל עשינו להם הסכם נורא והבאנו אותן למצב קטסטרופלי.

בסופו של דבר, העיר, בהנהגה אחראית, הביאה אותך למצב שבו את מאוזנת, גם מבחינת השטחים,

גלית אבינועם: הדוח לא מראה על איזון.

עומרי ורדיקה: אבל אנחנו לא בדוח, אנחנו בנס ציונה, זה מה שאני אומר לך.

גלית אבינועם: 59 רשויות

שמואל בוקסר: אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

עומרי ורדיקה: גלית, אני רוצה שתשמעי עד הסוף כדי שתקבלי את מה שאני אומר כי אני לא סתם

מוכר לך פה דברים. יש לי מה להגיד, יכול להיות שנעשה לכל ה-59 האלה באמת עוול נוראי, יכול

להיות, בסדר? אני לא מסכים לזה, אבל יכול להיות. אם בנס ציונה הצלחתם להשיג משהו שהוא 180

מעלות מאותם 59 רשויות, שאפו וכל הכבוד. איך בוחנים את זהבסופו של דבר הביקורת נובעת

מזה, וזה המהות של החישוב, שגם הוא מגמתי לא נכון ומוטעה, אבל מחישוב של שטחי מגורים לעומת

שטחי מסחר ושטחים מניבים בארנונה, שהם גבוהים יותר. כאשר אנחנו באים לרשות מקומית, ונניח

אני שם 40,000 יחידות דיור ושטחי המסחר הם לא באקוויוולנט שמתאים כדי לשמור על האיזון

הכלכלי, יכול לבוא אותו מנכ"ל משרד הפנים ולהגיד לי, אדוני, אתה מצעיד את העיר הזאת לאבדון,

כי בסופו של דבר האיזון הכלכלי שלה יופר, לא יהיה לה מספיק ארנונה, כולנו יודעים שתושב הוא

גרעוני. ולכן, יכול להיות שתהיה לו טענה. אבל בנס ציונה, כאשר יש 5,000 יחידות דיור, ו- 650,000

של שטחי מסחר ותעסוקה,

שירי פרנצי-כהן: אבל הם לא יתמלאו.

שמואל בוקסר: אל תפריעי, זה לא דיון, זה שאלות ותשובות.

עומרי ורדיקה: והישג נוסף, זה שאנחנו נשווק את זה ביחד, במקביל. זאת אומרת, אני לא אדחוף את

כל המגורים בלי התעסוקה ואוביל אתכם אפילו לשנים שבהן אתם לא מאוזנים, אלא להפך, אנחנו

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

25

נעשה את זה ביחד, כך שההכנסות יגיעו גם מפה וגם מפה, שומרים על האיזון. לדעתי, אני לא עשיתי

את החישוב הכלכלי, אנחנו אפילו משפרים את המאזן הכלכלי של העיר.

שמואל בוקסר: בהרבה.

עומרי ורדיקה: אז מה אכפת לך מאותן 59 רשויות? אני במקומך הייתי אומר: יופי, פראיירים, אבל

אני הצלחתי.

גלית אבינועם: יש לי עוד שאלה אליך. בוא נדבר על הפיל שבחדר, האם מתוכננת שכונה חרדית

כחלק מהסכם הגג, או הקמת ישיבה באחת השכונות? ואני מניחה כאן שבאר יעקב, ואנחנו יודעים מה

קורה בקרית גת, באר יעקב מובילה במספר הישיבות והכוללים באזור, ויש בה חמש ישיבות וזה אירוע.

שמואל בוקסר: מה השאלה?

עומרי ורדיקה: לא שיש דבר רע בזה, ונכון שבקרית גת הכיוון כרגע הוא חרדי בהסכמה עם ראש

העיר. פה לא.

גלית אבינועם: האם גם כאן יש תכנון?

עומרי ורדיקה: מעולם לא עלה על השולחן, לא מהצד שלנו ולא מהצד של העירייה.

ערן רפאל: רק ליתר דיוק, הישיבות בבאר יעקב היו הרבה לפי הסכמי הגג.

תומר תדהר: אתה הזכרת כמה פעמים אירוע מכונן במערכת היחסים ביניכם לבין הרשות, שבעקבות

הטיפול בנושא של הניקוז בבאר יעקב נכנסת למשא ומתן עם העירייה. מתי זה קרה בערך?

עומרי ורדיקה: אנחנו לדעתי כבר שנתיים בתוך האירוע הזה.

תומר תדהר: תהיה שאלה בהמשך הדרך איך הדבר הזה לא הוצג לתושבים, זה בחירות.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: את זה אתה שואל את עומרי?

שמואל בוקסר: אחרי שהוא ילך תשאל אותי. כרגע שאלות לעומרי.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

נאור ירושלמי: בעיר מקודמות שתי תוכניות בינוי ותמ" ליות גדולות. למה הן לא נכללות בהסכם הגג?

עומרי ורדיקה: אני מטפל רק בקרקעות מדינה, אנחנו לקחנו את כל הפוטנציאל.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

26

נאור ירושלמי הסכם הגג, חלק מהתוכניות הן לא רק קרקעות מדינה.

עומרי ורדיקה: אני מייצג את רשות מקרקעי ישראל, רשות מקרקעי ישראל מנהלת את הקרקע עבור

הבעלים שלה.

נאור ירושלמי: בכל המתחמים זה 100% קרקעות מדינה

דפנה קירו-כהן: כן. לכן הוא גם אמר שאיתנו או בלעדינו הוא בונה, כי זה שלו, זה לא שלנו.

עומרי ורדיקה: רק בשביל לחדד, במקומות אחרים יכול להיות קרקע מעורבת בתוך אותה תוכנית אבל

כאן אין.

שמואל בוקסר: חרודי לא בהסכם למרות שיש שם קצת כי אנחנו מתנגדים קטגורית לשכונה הזאת.

המייסדים זה קרקע פרטית עם החלטת ממשלה, זה משהו אחר לגמרי.

נעמי חסון: אני רוצה לשאול, גם לפי המצגת, וגם אתה ציינת ככה בסמול-טוק, שרוב המנופים יהיו

מסביב לעיר ולא במרכז העיר. מה קורה עם הלב הפועם, שכרגע קצת דועך בעיר עם לב של מושבה?

מה מתוכנן שם שיהיה מגנט לכל התושבים שצריכים להגיע?

שמואל בוקסר: את רוצה שנבנה שם, נכון?

נעמי חסון: אני רוצה עיר שיהיה לה לב פועם מתאים לכל סוגי המשפחות, כולל צעירים, כולל ילדים

וכולל הכל.

שמואל בוקסר: נעמי, תודה על השאלה. הסכם הגג י יתן לנו את האמצעים לפתח את התשתיות בנס

ציונה הוותיקה כי בונים שכונות חדשות, הן לא נותנות שום דבר מבחינת תשתית לעיר הישנה. כל

הסכומים שאת רואה פה זה ישן תמורת חדש. הכסף בא לדאוג שהעיר הוותיקה תתחיל לפרוח, שיהיו

את האמצעים לפתח אותה.

נעמי חסון: מה מתוכנן להיות שם כדי שיסחוב את האוכלוסייה המתאימה גם לפריפריות?

שמואל בוקסר: זה לא פה, זה דברים שאנחנו עובדים עליהם עכשיו אבל זה לא הסכם הגג. הסכם

הגג זה הסכם כלכלי לטובת העיר על מה שרמ"י מתכנן לבנות בפריפריה. ללא קשר אם נחתום או לא

נחתום, הוא יבנה, אבל הוא יתן לנו את האמצעים לדאוג שנוכל לפתח את העיר הוותיקה בכסף שאין

לנו. אבל עכשיו יהיה לנו אותו.

גלית אבינועם: שאלה לגבי הקו הכחול.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

27

שמואל בוקסר הקו הכחול לא רלוונטי פה.

גלית אבינועם: האם הסכם הגג קשור למערכת ה-BRT או מתוזמן בהתאמה שלו

שמואל בוקסר: בפעם הבאה אני אקרא לך לסדר. הקו הכחול לא רלוונטי לפה.

גלית אבינועם: איך הסכם הגג מתייחס למערכת הסעת ההמונים, שעדיין לא קיימת בנס ציונה? איך

אפשר להעמיס כזו כמות של תושבים בלי מערכת להסעת המונים, שעדיין לא קיימת?

שמואל בוקסר: אחרי זה בועז יענה על השאלה.

עומרי ורדיקה: בנוסף לתקציבים האלה, יש כ-20 מיליון שקל לטובת שיפור תשתיות בתוך העיר

בערך כ-80 מיליון שקל לטובת מוסדות ציבורבנוסף על מה שיש בתוך ההסכם, ה-360 מלש"ח

קיבלתם עוד 20 מיליון שקל לטובת שיפור תשתיות ועוד 80 מיליון שקל להקמת מוסדות ציבור, תודה

ובהצלחה.

שמואל בוקסר: עומרי, אני רוצה להגיד לך תודה רבה. אנחנו עוד נודה לרמ"י בטקס, אחרי שבעזרת

השם יעבור הדיון ואני מקווה שכולם יצביעו בעד. אני רוצה להודות לך אישית על שיתוף הפעולה.

הוויכוחים היו קשים משני הצדדים אבל אלו היו ויכוחים ולא מריבות ואני מודה לכם שראיתם, אתה

מייצג את הגוף במשא ומתן, ראיתם את הצרכים של נס ציונה 20 שנה קדימה, תודה רבה

עומרי ורדיקה: אני מודה לך על המילים.

עומרי ורדיקה עזב את הישיבה.

דפנה קירו-כהן: אני רוצה לתקן לפרוטוקול, לשאלתו של איתי, הוא שאל במסגרת איזה מכרז. יש

מכרז שהוא בתוקף 2/18 לחברת פרו שיא אבל ההתקשרות פה היא על סמך מכרז 19/23 לשירותים

הנדסיים.

איתי דגן: ולמה נפסלה החברה הראשונה?

דפנה קירו-כהן: היא לא נפסלה, היא נתנה שירות ובשלב מסוים, שהרגשנו שהם לא נותנים שירות

מספיק טוב, בחרנו חברה חדשה שהם זכיינים שלנו במכרז מסגרת 19/23. ברגע שבחרנו אותם, לא

היינו צריכים למכרז חדש, כי זה במסגרת השירותים הכלולים במכרז.

איתי דגן: יש מדדים ויש מחיר. אם הם יותר טובים, זה לא נשמע טוב.

דפנה קירו-כהן: למה לא נשמע טוב?

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

28

איתי דגן אבל אם הולכים לפי ההליך התקין, צריך להגיד למה נפסלה הראשונה.

דפנה קירו -כהן: יש הליך בחירה שנעשה. אנחנו קיבלנו שירותים מחברה אחת, ברגע שחשבנו

שהשירות לא מספיק טוב, בחרנו בהליך מקצועי לחלוטין בחברה אחרת.

שמואל בוקסר: יש שאלות לאיילת?

גלית אבינועם: כן. איך את מתמודדת עם האמירה שהסכם גג הוא בעצם מנגנון לאי שוויון מרחבי,

כאשר הציבור בעצם מקבל פחות מאשר כל העסקה התכנונית הזאת שהיזמים וכל בעלי הקרקעות

מקבלים?

איילת ויינר: לא הבנתי מה זה "אי שוויון מרחבי". לא הבנתי את המושג, למה את מתכוונת?

תומר תדהר ואיתי דגן יצאו מהישיבה.

גלית אבינועם: יש מחקר שבוצע ב-1991 ,אבל יש את אותה ביקורת שחוזרת שוב ושוב על אותו

ליזמים ומעניק, ויזמיםי הון בעל של מצמתומצ קואליציההגג פועל לטובת הסכם שבעצם, אירוע

ממנו, מגיע בעצם שהציבור חברתי-והמרחבי הפיזי ההחזר על העולה בשווי טבותה

איילת ויינר: אבל זו לא יזמות פרטית, זה המינהל משתתף.

גלית אבינועם: כאשר זה מגיע על חשבון עקרונות התכנון המרחבי. מה זה אומר, שבסוף אנחנו נקבל

עיר עם מגדלים ולא בנייה מרקמית, וזאת התמודדות שמשפיעה על החוסן הקהילתי של עיר. איך את,

בתור יועצת להסכם הגג, יכולה להתמודד ולהטמיע עקרונות קצת יותר חיוביות?

עמרי רווח יצא מהישיבה.

איילת ויינר: אני רוצה שיהיה ברור, הסכם הגג לא מטפל בתוכניות עצמן. הסכם הגג לא מטפל

בתב"עות של התוכניות עצמן. הסכם הגג צריך לגרום לתשתית עירונית, שתדע לקבל את התוכניות

שאחרים כבר קבעו, עשו בהליך אחר. אין לי שום נגיעה בתוכניות שמקודמות, צריך להפריד. אם כבר

עשו תוכנית, כן? נקבעה תוכנית מסוימת, שהיא כבר עובדה מוגמרת, אפשר להתווכח כן טוב, לא טוב,

צריך רק לדאוג שתשתית הקרקע תדע לקבע אותם ולתת את הכי טוב שאפשר למצב שהעיר צריכה

להיות בשביל שאותו בינוי יהיה בה.

גלית אבינועם: יש לי עוד שאלות.

סמדר אהרוני: גם לנו יש שאלות, את לא יכולה להשתלט על הדיון.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

29

גלית אבינועם עוד שאלה אחת, שמואל.

שמואל בוקסר: אני קורא לך לסדר פעם שניה. איילת, תודה רבה. יש שאלות לאשר?

איילת ויינר עזבה את הישיבה.

נאור ירושלמי: אני לא מכיר את המכניקה של הסכמי גג, אבל הסכם יש לו שני צדדים, ואני רואה שגם

המדינה חתומה עליו. איזה מנוף יש לנו על הצד השני, איזה מנוף יש לצד השני עלינו?

עו"ד אשר אילוביץ: אני לא מבין את השאלה.

נאור ירושלמי: יש הסכם, להסכם יש שני צדדים, שניהם צריכים לעמוד בהסכם. היה וצד אחד חושב

שהצד השני לא עומד בהסכם, איזה מנופים יש לכל צד על הצד השני, מה לא ברור בשאלה?

עו"ד אשר אילוביץ: יש ועדת היגוי ואם כל צד חושב שהוא לא עמד באיזושהי מטלה בהסכם מבחינה

משפטית, פונים לוועדת ההיגוי ומעלים בפניה את הטענות.

שמואל בוקסר: תסביר מי ועדת ההיגוי.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: עמוד 14, סעיף 16 מדבר על זה, מפרט גם מה היא עושה, יש שם את

כל המנגנון.

שמואל בוקסר: מי ועדת ההיגוי?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: רמ"י והעירייה.

נאור ירושלמי: הוועדה פריטטית?

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: היא ועדת היגוי, זה הסכם עם המדינה.

עו"ד אשר אילוביץ: זו ועדה שמוקמת לכל יישום הסכם גג.

נאור ירושלמי: אם יש לעירייה תלונה על רמ"י, למי היא הולכת?

עו"ד אשר אילוביץ: לוועדת ההיגוי.

נאור ירושלמי: אבל ועדת ההיגוי היא פריטטית, אז אין לאף אחד רוב. אם מישהו צריך להכריע, מי

מכריע?

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

30

עו"ד אשר אילוביץ: אם צריכים ללכת למקרי קיצון, הולכים לבית משפט שמכריע.

שמואל בוקסר: כמו כל הסכם.

עו"ד אשר אילוביץ: אם יש מחלוקת על ועדת ההיגוי, מגישים בג"צ נגד רמ"י.

גלית אבינועם: יש לי שאלה לגבי הכסף.

שמואל בוקסר: הוא לא קשור לכסף.

גלית אבינועם: אתה דואג לזה שאנחנו נקבל את התמורות אז אני רוצה לשאול.

שמואל בוקסר: לא, הוא לא דואג לתמורות.

עו"ד אשר אילוביץ: אני לא גובה.

שירי פרנצי-כהן: יש לי שאלה משפטית. הובטח גם במצגת, גם היום, למתן קדימות לבני המקום, מתן

יכולת לקנות דירות בהסכם הגג.

עו"ד אשר אילוביץ: לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

שירי פרנצי-כהן: האם יש לזה תוקף חוקי?

עו"ד אשר אילוביץ: כן. אמרתי, לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל. הכל יהיה בהתאם להחלטות

המועצה.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: התקפות במועד שיווק המגרשים.

עו"ד אשר אילוביץ: כן. אחרי שישווקו את המגרשים, יש החלטות מועצה שתקפות לכל המדינה, יש

עיריות שנכנסות במסגרת בני המקום, יש עיריות שלא נכנסות במסגרת בני המקום.

שירי פרנצי-כהן: יש אפשרות לתת הנחות לבני המקום?

עו"ד אשר אילוביץ: הכל במסגרת מה שמועצת מקרקעי ישראל מחליטה, זה לא נתון אפילו לשיקול

דעת שלנו.

שירי פרנצי-כהן: אני מבינה אבל השאלה אם אין איזשהו חוק במדינה שמונע את זה.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

31

עו"ד אשר אילוביץ: יש מחיר מטרה, יש כל מיני מסלולים שמשתנים, כל שר בינוי ושיכון מגיע ועושה

המצאות משלו, אבל כל הנושאים של בני מקום וכמה להקצות בני מקום וכמה המחיר המקסימאלי

שאפשר, זה הכל החלטת מועצת מקרקעי ישראל, שחלה על כלל הרשויות המקומיות.

נעמי חסון: באיזה מועד?

עו"ד אשר אילוביץ: במועד השיווק.

נעמי חסון: ואז זה הולך על כל הפרויקט.

עו"ד אשר אילוביץ: ברור.

נעמי חסון: זה לא משתנה תוך כדי.

עו"ד אשר אילוביץ: לא, את לא יכולה לשנות, את כפופה למדינה.

שירי פרנצי -כהן: אני יודעת מפרויקטים בעבר בנאות שבו ופרויקטים אחרים, שלא הצליחו לתת לבני

המקום את הקדימות הזאת.

שמואל בוקסר: תשאלי את מי שעשה אז את המכרז.

שירי פרנצי-כהן: אני שואלת כי זה נחסם חוקית אז אני אומרת, איך הפעם זה בסדר ואז זה לא היה

בסדר?

עו"ד אשר אילוביץ: מועצת מקרקעי ישראל משנה את ההחלטות שלה כל הזמן. כמו שאמרתי לפני

זה, מגיע שר בינוי ושיכון ומחליט לעשות מחירים אחרים ותנאים אחרים לאיך העירייה נכנסת. אגב,

אם יש עירייה שחושבת שמגיע לה את ההטבה של בני מקום לפי פרשנות שלה להחלטת מועצת

מקרקעי ישראל, היא גם לפעמים עותרת לבג"צ על זה ואומרת אני חושבת שההחלטה של בני המקום

כן חלה עלינו, גם את זה אפשר לתקוף.

שירי פרנצי-כהן: זאת אומרת, אין בהסכם עכשיו עיגון לדבר הזה.

עו"ד אשר אילוביץ: יש.

שירי פרנצי-כהן: לא, זה רשום פה, זה בסדר, אבל זה בכפוף להחלטות של מועצת מקרקעי ישראל.

האם יכול להיות מקרה קיצון, אני מקווה שלא יקרה, אבל אני שואלת, האם יכול להיות מקרה קיצון

שלא נוכל לתת לבני המקום, למרות שזה רשום פה בחוזה?

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

32

עו"ד אשר אילוביץ: תיאורטית יכול להיות, כן, שאותה תקופה בעוד 4 שנים, נניח נס ציונה לא תיכנס

להגדרות בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל באותו זמן. אגב, מה שאמרתי לפני זה, זה משהו שהוא לא

ידוע ואין לכם שליטה על זה. לאף עירייה אין שליטה על זה, לא רק לנס ציונה.

שירי פרנצי-כהן: אז למה זה רשום בהסכם אם זה לא משהו שאפשר לתת לו תוקף? כאילו זה באוויר,

זה מה שאני באה להגיד.

דפנה קירו-כהן: אם זה לא היה בהסכם, אז גם אם היתה החלטת מינהל, לא היית בפנים. ואגב, נכון

להיום יש שכירות מפוקחת בפנים, אנחנו יכולים לנהל על זה גם דיונים, אבל הם לא יגידו שאין לי

זכאות לתת את העדיפות לבני המקום וזהתמיד בכפוף להחלטות מינהל. ואגב, לא תמיד נסכים להם.

ליאור שרון: אם זה היה תלוי בנו, זה היה 100% בני המקום

שירי פרנצי-כהן: לכן אני שואלת, כי זה בעבר נחסם.

עו"ד אשר אילוביץ: אני רוצה לחדד משהו שאמר עמרי בכלל על הסכמי גג באופן כללי, ליוויתי כמה

רשויות וגם פה נס ציונה, נלחמו ברמה שהרבה פעמים אני הייתי צריך להוציא מכתבי איום שאנחנו

מפוצצים הכל ותלכו ותשווקו לבד ואנחנו נלך לכם על הראש, היו לנו כבר מקרים כאלה. אני זוכר את

עצמי עם טלפונים בהולים לראש העיר ולדפנה, שאמרו תוציא עכשיו מכתב ששוברים את הכלים. אבל

כששוברים את הכלים, בסופו של יום אף אחד לא נהנה. בסוף מי שלא נהנה זה התושבים של העיר

כי המינהל בסוף ישווק, הקרקע היא שלו והוא יכול לשווק. אתם בתור חברי מועצה רוצים לראות מה

אפשר להשיג מהשיווק הזה. את תגידי לי איך המינהל לא משווק לבד? אז למה המינהל רוצה לעשות

את זה? כשהמינהל משווק עם העירייה יש שיתוף פעולה מהיר ויש הוצאת היתרים יותר מהירה ויש

פיתוח יותר מהיר ותשתיות מוקמות יותר מהר, יש שיתוף פעולה אז זה עובד יותר טוב. בסוף יש פה

עירייה שרוצה לפתח את העיר, ויש פה מינהל שרוצה לשווק את הקרקעות שלו, הוא רוצה שהעירייה

תעבוד מהיר, העירייה רוצה לקבל כסף ותשתיות מהיר, אז יש פה זהות אינטרסים. זו הסיבה היחידה

שעושים הסכמי גג כי היה שלב מסוים שהמינהל אמר אני רוצה לשווק לבד ואז הוצאנו להם מכתבים

שאנחנו עוצרים הכל ואז רץ לפה ראש המינהל ויש עם ראש העיר, ואמר לו, רגע, אל תעצור, אל

תפוצצו. היו דיונים כאלה, היו פיצוצים עד השמיים.

עו"ד שולמית מנדלמן-כהן: זה טיבו של משא ומתן.

שירי פרנצי-כהן: היה לי חשוב להבין את הנקודה הזאת של בני המקום.

גלית אבינועם: האם מהניסיון שלך, פיתוח של 10 שנים, נניח עם אינפלציה של 3% לשנה, ישחק

תכל'ס?

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

33

עו"ד אשר אילוביץ: אני לא כלכלן, אני עורך דין.

שמואל בוקסר: שאלות משפטיות לאשר?

תומר תדהר: האם יש מנגנון שמאפשר שאם חל שינוי במדיניות של העירייה והיא רוצה לשנות סעיפים

בהסכם, האם זה מתאפשר?

עו"ד אשר אילוביץ: כל הסכם אפשר בסוף לשנות.

תומר תדהר: השאלה אם יש מנגנון כזה בהסכם.

עו"ד אשר אילוביץ: אין מנגנון כזה. אם אתה תשנה את הסעיפים בהסכם, אז גם רמ"י יכול להגיד לך

עצור הכל, תחזיר לי את הקדם מימון ותחזיר לי את ההשקעות הנוספות שעשית ואני משווק לבד ושלום

ולהתראות.

שמואל בוקסר: עוד שאלות לאשר? אשר, תודה רבה. בהזדמנות הזו, אני רוצה להודות לאשר. אם

אתם לא יודעים, הוא עשה 250 ימי מילואים ובין לבין, כשהוא הגיע הביתה, במקום להיות בבית, הוא

עסק בהסכם הגג. המילואים בהתנדבות, יותר מ-250 יום באוגדה 146 .אשר, אני מודה לך בשמי

בשם מועצת העיר ובשם תושבי נס ציונה.

עו"ד אשר אילוביץ עזב את הישיבה.

שמואל בוקסר: אנחנו נקיים כעת דיון.

איתי דגן: האם אפשר לעשות הפסקה לפני הדיון?

תומר תדהר: אנחנו רוצים לדבר בינינו.

שמואל בוקסר: לבקשת נציגי האופוזיציה, הם ביקשו לעשות הפסקה 10 דקות, בשמחה, אנחנו

עוצרים את הדיון ל-10 דקות

(הפסקה)

שמואל בוקסר: אנחנו חוזרים אחרי הפסקה. אנחנו מודים לצופים שנשארו איתנו, אנחנו ממשיכים

בישיבה. אנחנו עוברים לדיון. על מנת שהדיון יהיה הוגן ויעיל, ידבר כל פעם אחד מהקואליציה ואחד

מהאופוזיציה. לכל אחד יש זכות לדבר ונעלה את זה להצבעה. ליאור, בבקשה.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

34

ליאור שרון אני רוצה להגיב קודם כל לשירי על החיסרון, שהיא הציגה את הבניה המסיבית ב-10-5

שנים. קודם כל, איתנו או בלעדינו, תהיה הבניה הזו. זה לא קשור אלינו כי זה קרקע של מינהל מקרקעי

ישראל ואני חושב שזה יכול להיות יתרון כי זה יכול לאזן את מחירי הדיור. הכל זה ביקוש והיצע. למה

אנחנו בעצם במצב הזה שכל הצעירים עוזבים? בגלל שאין היצע בעיר, יש רק ביקוש וככל שיש ביקוש,

המחירים בשמיים ואני חושב שזה יכול לאזן איפשהו את ההיצע מול הביקוש וככה אולי להחזיר צעירים.

זה בהתייחס למה שאמרת. עכשיו אני רוצה לחדד את הנושא של שכירות ארוכת הטווח, שכרגע זה

נשמע כסיסמה. אני רוצה להבהיר לזוגות הצעירים את היתרונות של השכירות ארוכת הטווח וכיצד

נושא זה יכול לחולל שינוי משמעותי.

שמואל בוקסר: במחיר מפוקח.

ליאור שרון: לחולל שינוי משמעותי בחיי התושבים בעיר שלנו ובחוסן הקהילתי. שכירות ארוכת הטווח

היא פתרון שמספק יציבות כלכלית ונפשית לשוכרים. מדובר במודל שבו קבלנים מקבלים קרקעות

במחיר מוזל, בתנאי שהם מתחייבים להשכיר חלק מהנכסים שהם בונים לתקופה של כעשר שנים

ובתעריפים מוזלים של כ-20-30 אחוז פחות ממחירי השוק. יתר על כן , החוזה מבטיח לשוכרים יציבות.

אין חשש מעלייה פתאומית במחירי השכירות, חוץ מהצמדה למדד, או מסילוק מהדירה על ידי המשכיר.

איך זה יכול לתרום לנס ציונה? הנתונים לא משקרים . נס ציונה סובלת מהגירה שלילית של גילי 24 עד

44 .הדור הצעיר שלנו, אלה שגדלו בעיר, התחנכו כאן ואוהבים את המקום, לא יכולים להרשות לעצמם

להישאר כאן. מחירי הדיור בעיר גבוהים מאוד , וזוגות צעירים מתקשים להתמודד עם ההון העצמי

הנדרש לרכישת הדירה, שלא לדבר על ההחזר חודשי הגבוה של המשכנתאות. לצד זאת, קילומטרים

ספורים איתנו בראשון לציון , רחובות, יבנה, המודל שכירות ארוכת הטווח כבר קיים ומוכיח את עצמו.

ביישום נכון של המודל הזה אצלנו, נוכל להשאיר את הצעירים שלנו כאן בנס ציונה ולאפשר להם להקים

כאן את עתידם. במה היתרונות האלה יועילו לעיר? אחד, זה דיור מוזל, 20-30 אחוז פחות ממחירי

שוק, זה מקל מאוד על הזוגות הצעירים. שתיים, זה י ציבות וביטחון בלי הפתעות, השכירות נשארת

יציבה לטווח ארוך, מבלי שהמשכיר יפנה את ה שוכר. שלוש, זה קהילתיות. והכי חשוב, הילדים שלנו

נשארים כאן, לידינו, וקהילת נס ציונה מתבססת על הדור הצעיר. הסכם הגג הוא הזדמנות פז לכלול

את מודל ה שכירות ארוכת הטווח והתכנון העירוני, שנס ציונה תקבל הקצאת קרקעות מהמדינה

מהמסגרת ההסכם, נוכל להקדיש חלק מהן לפרויקטים של השכירות ארוכת הטווח, תוך עידוד קבלנים

להשתתף במכרזים במחיר מוזל בתמורה להתחייבות להשכרת הדירות. נכנס נו לחיים הציבוריים עם

הבטחה מרכזית להצעיר את העיר ולבלום את תהליך ההזדמנות, ואני מודה מאוד על הזכות הזו

להגשים את זה. נס ציונה צריכה להיות עיר של הזדמנויות, לא רק של זיכרונות ילדות. אנחנו יכולים

ואנחנו צריכים לשמור על הצעירים שלנו כאן בעיר , שאותה הם אוהבים.

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

35

נאור ירושלמי לפני חמישה חודשים בדיוק, ראש העיר, ישבנו כאן בישיבת מועצה, שאנחנו, חברי

האופוזיציה, כינסנו, וזעקנו שנס ציונה שלנו, כפי שאנחנו מכירים אותה, עומדת להיעלם. התרענו

שמדובר הפעם באזעקת אמת, כי אנחנו על סף מצב חירום מבחינת אופייה ודרכה של העיר. הזהרנו

מפני תהליך שבסופו לא יהיו כאן לב של מושבה, חגורה ירוקה, שמפרידה מהערים השכנות, וגם לא

בטוח שתישאר לנו ייחודיות כלשהי לעומתן. מה שניצב לפנינו עכשיו זאת לא קפיצת גדילה. זאת לא

שכונה של צמודה פיזית לעיר, שתהפוך במהרה לחלק מהמרקם החברתי והקהילתי שלנו. מונח בפנינו

הסכם, שכביכול מכשיר גידול של כ-5,700 דירות והוספת אוכלוסייה צעירה, אבל מצניעים את העובדה,

שיש בקנה תוכניות לעוד כמעט 14,000 דירות, ושבסופו של תהליך נס ציונה תמנה 120,000 תושבים.

מתקרב אלינו, לא גל, אלא צונמי של בנייה מכל צדי העיר. לאחר הצונמי הזה נס ציונה לא תשוב להיות

כפי שהייתה. החגורה הירוקה שסביבה תיפרץ מכל הכיוונים , המרחב שהפריד בינה לבין הערים

השכנות ייסגר, והיא ת יצמד פיזית לרחובות, ראשון לציון ובאר יעקב, כששכונות ענק של מגדלים בגובה

18 עד 40 קומות יקיפו את העיר ויהפכו אותה למוקד של פקקי תנועה בלתי נגמרים. באותו דיון לפני

חמישה חודשים, סירבה הקואליציה להצעתנו, ומכונת התעמולה מהרה ללעוג לביטול תוכניות ענקיות ,

שבו השתמשנו. אז הנה כמה מספרים קונקרטיים , עובדות, שכולם מבוססים על תוכניות שכבר נמצאות

בצנרת. אפשר להעביר כאן דוגמאות של התוכניות שנמצאות בצנרת, אני אגיד רק את המספרים

הכוללים. הסכם הגג, שאותו שמענו עכשיו, 5,700 ,אני אעגל, כ-5,700 יחידות דיור ב-7 מתחמים.

התחדשות עירונית, כולנו מכירים, 2,500 יחידות דיור ב-8 מתחמים במרחבי העיר.

שמואל בוקסר: תוריד 900 קיימים, תיתן רק את התוספת

נאור ירושלמי: לא, 2,500 זה הדלתא

שמואל בוקסר: לא. היום זה 2,800, מתוך זה 900 קיימים. חסכנו 900 .

נאור ירושלמי מתחמים שמקדמת הוותמ"ל, חרודי והמייסדים, 9,200 יחידות דיור כרגע, עם סיכוי או

סיכון לגידול. מתחמים שכבר אושרו או עדיין נמצאים בתוך התהליך, פארק המדע, מתחם ביג, מתחמי

דיור, אני מדבר. מתחם ביג, נחלת ראובן, גם מתחם השוק בעתיד, כ-2,500 יחידות דיור. אפשר לעבור

על התוכניות ולראות את המספרים, אני מדייק . בסך הכל מניתי כ-19,400 ,נעגל למטה 19,000

יחידות דיור , שזה כמעט 70,000 תושבים, לפי המקדם של 3.58 נפשות למשפחה יהודית ממוצעת

בישראל. כלומר, שהיעד הנוכחי של העיר הוא בעצם 120,000 תושבים. זה המספר האמיתי. המספר

הזה, אגב, ולא הכנסתי את זה לספירה, לא כולל את העצמת הזכויות לבנייה במרכז העיר, לאורך ציר

ויצמן, כולל חניון הקניותר, כולל מתחם אורלייט, בעקבות תמ"א 70, שצופה פני עתיד למטרו, שאמורה

להתאשר בקרוב, אולי אפילו בחודש הזה. עכשיו, בואו לא נתבלבל, כולנו בשני הצדדים של השולחן

בעד התפתחות והתחדשות העיר והקהילה. אבל התהליך הזה חייב להתנהל באחריות אמיתית, לא

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

36

רק כפראזה, ובהדרגתיות, ולא באמוק של הכפלת מספר התושבים בעיר. כמו שראיתם מהמספר, זה

יותר מהכפלה של מספר התושבים בעיר. עכשיו, ממש בקצרה על רגל אחת, עוד כמה נקודות, אני

אקצר. קודם כול, בהתייחס להסכם, הנושא של מעורבות ציבור. בהסכם כל כך גדול, כל כך משמעותי,

שמואל בוקסר: נאור, יש לך עוד דקה.

נאור ירושלמי: אני חולק עליך. בפרויקט כל כך משמעותי הי ה ראוי לקיים תהליך משמעותי של

היוועצות ושיתוף עם הציבור. וכאן, רק שמו את זה על השולחן שלנו, ומיד יש קמפיין פרסומי עם סלוגן,

אבל לא עם תוכן, מפגש זום יחיד, שאפילו לא ברור כמה תושבים השתתפו בו. אפילו על פארק הספורט

היה תהליך הרבה יותר מפורט ומעמיק, מי שהיה במועצת העיר אז יודע על מה אני מדבר, היה תהליך

באמת מעמיק. התייחסות לוותיקי העיר , בדברור ההסכם הזה ואפילו בדיון היום, נעשה שימוש רב

במונח של הזדקנות העיר. בפוסט אחד אפילו נכתב בפייסבוק, עיר מזדקנת היא עיר מתנוונת. ואני

דווקא חשבתי על זקני העיר . האם באמת בגללם העיר מתנוונת? האם בתוך תוכניות הבנייה הענקיות,

שאנחנו מקדמים, אנחנו חושבים גם עליהם? האם בין כל מוסדות הציבור החדשים, שהבטיחו לנו

תקציב עליהם, יהיה גם מרכז יום נוסף, עוד שלוחה של בית האזרח הוותיק ? האם אנחנו באמת

מוודאים את זה?

שמואל בוקסר: בוודאי.

נאור ירושלמי: אני שמח לשמוע, זה לא נאמר כאן, דיברו רק על גני הילדים ובתי הספר, שזה חשוב

ביותר, אבל דיברו כמה רע זה להזדקן. הנושא של איזון תקציבי , רק מילה אחת באמת על אזורי

התעסוקה, זה כמובן מאוד חשוב, אבל שני דברים. הם מאזנים את ה-5,700 יחידות, לא את ה-

20,000 יחידות או ה-19,000 יחידות, זה דבר אחד. דבר שני, אזורי תעסוקה, עם כל הכבוד להבטחות

של רמ" י, תמיד באים בדיליי אחרי אזורי המגורים. אנחנו ראינו את זה בכל השכונות בעיר, אין סיבה

שאם אנחנו מתכננים אזור על האנ"מ הצפוני, הוא גם לא יתעכב עוד כמה שנים, עד שכל הבעיות

המשפטיות באנ"מ הצפוני ייגמרו.

יהודה חיימוביץ: השכונות בעיר נבנו תחת הסכם גג?

נאור ירושלמי: הציבור מצפה מנבחריו לגלות מנהיגות ולא להתנצח על מספרים. אז עכשיו, אל תתחילו

להוכיח באותות ובמופתים שזה לא 120 ,זה רק 100 .אני עומד על המספר של ה-120 ואני שוב

הראיתי לכם, כי יש פה הוכחות. מה שחשוב זה המשמעויות לעתיד העיר ולאובדן האופי שלה. זה לא

דיון פוליטי, זה דיון על עתיד העיר. ולא ברור לנו ולא הוצגה לנו תפיסה תכנונית ואורבנית לגבי עתיד

העיר שלנו במחצית השנייה של המאה הנוכחית. הבאנו את הכסף, הבאנו את הכמויות, אבל מה

התפיסה התכנונית שלנו? לא עשינו על זה דיון, לא ידוע לי שבמליאת תכנון ובנייה היה על זה דיון,

מליאהשלא מן המניין 13/2024 בנושא הסכם הגג– 5.12.2024 .

37

ואני חושב שראוי לעשות על זה דיון, גם אם יש איזה תוכנית מתאר מלפני לא יודע כמה שנים. ומילה

אחרונה לגמרי על ירוקים ותוכניות בנייה. התפיסה הירוקה היום מדברת, לא רק על שמורות טבע

ושטחים פתוחים, אבל כבר הרבה מעבר לזה, אנחנו בטח לא נגד בנייה באשר היא. אנחנו מדברים על

עירוניות בריאה, על צל במ רחב העירוני, על תחבורה ציבורית, על קהילה מגוונת . אנחנו לא מדברים

על גיבוב של מתחמי דיור, שכונות בלון מנותקות מהעיר, לוויינים כאלה, שהם לא יכולים להניב עירוניות

בריאה ובת קיימא. עדיין

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]