פרוטוקול ועדת מליאה מס' 3

עיריית נשר

ישיבת מליאת מועצת העיר שלא מן המניין

מס' 3/2013 (782)

משתתפים:

יחיאל אדרי – ממלא מקום וסגן ראש העיר

משיח עמר – סגן ראש העיר

נעמי כספי – סגנית ראש העיר

זאב שפיגלר – חבר מועצת העיר

איגור גורביץ – חבר מועצת העיר

דוד עמר – חבר מועצת העיר

מירית קרוגליאק – חברת מועצת העיר

ישי איבגי – חבר מועצת העיר

רועי לוי – חבר מועצת העיר

בוריס אייזנברג – חבר מועצת העיר

גיאורגי גרשקוביץ – חבר מועצת העיר

יוחאי וינשטיין – מזכיר העיר

מוטי חן – גזבר העירייה

אלכס טנדלר – יועץ משפטי

תושבים

נעדרו:

אברהם בינמו ודן תיכון הנמצאים בחו"ל.

סדר יום:

אישור צו המיסים לשנת 2014

אישור העסקת עו"ד חיצוני רון ברנט

פרוטוקול

יחיאל אדרי:

ערב טוב, אני פותח את ישיבת המועצה 3/2013 (782). ברוך הבא אדון דוד עמר.

דוד עמר:

ברוכים הנמצאים.

יחיאל אדרי:

ע"פ החוק כדי להשתתף בישיבה, אתה צריך להכריז אמונים.

דוד עמר:

אני נשמע. אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה, במועצת העיר.

יחיאל אדרי:

תודה רבה לחבר המועצה דוד עמר. אני רוצה להודיע הודעה גם בשם ראש העיר. אנחנו בודקים בכמה מקומות בארץ, מתקיים מרכז צעירים. ראש העיר ביקש ממני להודיע בישיבה הזאתי ולבקש מכל החברים, שאנחנו נקים באיזה שהוא שלב, איזה שהוא גוף או צוות היגוי, שהיינו רוצים שכל החברים יהיו שותפים בדבר הזה. ומי שירצה לעזור בעניין הזה, יבורך.

רועי לוי:

צוות היגוי למה? לאיזה נושא?

יחיאל אדרי:

הקמת מרכז צעירים בנשר.

רועי לוי:

יפה מאוד. אנחנו מברכים על היוזמה.

יחיאל אדרי:

זה בהמלצה של כולם, בסדר.

רועי לוי:

אפשר גם הודעה אישית בבקשה?

יחיאל אדרי:

כן,

רועי לוי:

אחת נושקת לשנייה. ראשית, אני מבקש לציין שבישיבה הקודמת 2/2013 781, אנחנו סיעת הצעירים לא הופענו לישיבה. מאחר ואנחנו סבורים שההזמנה לישיבה נעשתה שלא ע"פ חוק, והישיבה התקיימה. ואנחנו נמשיך בהליכים. אבל עדיין אנחנו חושבים שזימנו אותנו בצורה לא ראויה, ואני מבקש, מקווה שזה יתקיים, זה הדבר הראשון. הדבר השני, ראש העיר לא נמצא, אבל ממלא מקומו, קודם כל מברך אותך, זה שאתה יו"ר של הישיבה. גם מחזיק תיק החינוך, ורציתי לדעת אם הנושא של בית ספר גבעון, אם השמועה שהבית ספר רוצים לסגור אותו אכן נכונה.

יחיאל אדרי:

זה שאילתה, תחליט, זה לא בעיה,

רועי לוי:

אתה רוצה, אתה יכול להתייחס.

יחיאל אדרי:

אנחנו בעניין הזה, נעלה את זה לישיבה בהצעה לסדר, בישיבת המועצה.

רועי לוי:

טוב.

יחיאל אדרי:

לגבי ההודעה שלך, שמענו, תודה.

יוחאי וינשטיין:

יש גם הצעה לסדר.

יחיאל אדרי:

יש פה עוד הצעה לסדר שהגישה החברה מרים, מירית סליחה. ברשותך, אנחנו במסגרת ההצעות, שנביא בהמשך, זאת אומרת שבוע, שבוע וחצי, אמורה להגיע הצעה של וועדה שנקראת- וועדה למעמד האישה. אנחנו מוכנים בעניין הזה. אבל אחת הסיבות שלא הועלתה כל רשימת הוועדות, כי לא הסתיים המשא ומתן הקואליציוני מבחינתנו. הסיכום היה גם של ראש העיר, שהמשא ומתן בכלל לא הסתיים מיד לאחר, אחר ..., ואז יבדקו בוועדה, אנחנו נעביר את כל החומר השייך לוועדה. אנחנו נשמח מאוד אם את תהיי נציגת הוועדה בעניין הזה, ונתחיל לרוץ. בסדר?

רועי לוי:

אז מה זה אומר? שלא נעלה לסדר היום את ההצעה?

יחיאל אדרי:

או.קי. נעבור לסעיף 1, אישור צו המיסים לשנת 2014. מוטי.

מוטי חן:

ערב טוב. בהצעת החלטה שהוצגה לכם בעצם ישנם 3 נושאים ראשית הנושא של ההנחות המותרות לפי תקנות ההסדרים במשק. למעשה עד רגע זה, אין עדיין החלטה סופית, אני מתייחס עכשיו לתקנון. אבל יש כאן איזה שהיא הצעה לאשר את ההנחות המירביות. אנחנו צו המיסים מאשרים לפני שיתקבלו באופן פורמאלי סופי. מה שאנחנו מציעים כאן לאשר, זה מה שאנחנו עושים כל שנה. אנחנו מאשרים את המדרגה המירבית בהנחה. כלומר אם הנחה לנכה היא לפי תקנות ההסדרים כלשונן עד 80%, המועצה רשאית לקבוע אפילו יותר נמוך. אנחנו מציעים לקבוע הנחה מירבית ל-80% הנחה, זה החלק הראשון של ההחלטה. החלק השני, בנקודת הזמן שהוצאנו את הצו למיסים, הבקשה לאישור צו המיסים, עדיין לא היה ברור האישור, תעריף העדכון של הארנונה לשנת 2014. נכון לרגע זה, אני יכול לעדכן אתכם שיש כבר תעריף סופי ל-2014, בו הוא מורכב בעצם משני סכומים. רק לחברי המועצה החדשים, שלא מכירים את המצב קודם. החל מ-2006 במסגרת חוק ההסדרים, ישנו מנגנון של טייס אוטומטי לקביעת תעריף ארנונה, את כל תעריף הארנונה. המנגנון הזה מורכב בעצם משקלול של מדד השכר הציבורי, ואישור עליית המדד בתקופה אוקטובר ספטמבר. אוקטובר שנה קודמת, ספטמבר השנה. שקלול של שניהם עם מקדם התייעלות של 20%, כלומר 80% מהממוצע. בתוכנית ההתייעלות הכללית בשנת 2013-14, מה שאושר בחוק ההסדרים האחרון שאושר, נקבעו שני שינויים לעניין הזה. פעם אחת בוטל לגבי ההתייעלות, אנחנו מדברים כבר על 100% ייעול. כך שעליית הארנונה כתוצאה מהשקלול הזה נותנת לנו 3.36% בשנת 2014. ובנוסף לכך.

רועי לוי:

בעקבות עוד פעם, ביטול?

מוטי חן:

בעקבות חוק ההתייעלות האחרון, ביטלו את המקדם, את ההפחתה של ה-20%. עכשיו זה כל ה-100% משקלול שני המדדים האלה. בנוסף, באותו חוק התייעלות בחוק הסדרים אחרון, נקבע שרשויות איתנות במדינת ישראל יעבירו סכומי כסף משתנים לפי גודלם לאוצר המדינה, כהלוואה ל-10 שנים ללא ריבית וללא הצמדה. החלק של עיריית נשר לפי החוק 2.5 מיליון ₪. לאוצר המדינה 2.5 מיליון ₪. הסכום הזה הוא נכפה עלינו, הוא קבוע בחוק, אין לנו שליטה עליו. התמורה לזה שאתה לא מקבל ריביות. (מדברים יחד) התמורה לזה שאתה לא מקבל ריבית והצמדה במהלך ה-10 שנים, היא העלאה נוספת של ארנונה בעוד 0.3%.

רועי לוי:

שחייבים להעלות אותה?

מוטי חן:

כן. בסך הכול, מה?

רועי לוי:

מחויב להעלות את ה-0.3?

מוטי חן:

אתה לא מפסיד, אתה לא מקבל ריבית והצמדה לכסף הזה, נתת הלוואה למדינה,

רועי לוי:

אז אני לוקח את הריבית.

מוטי חן:

זה היה הרעיון של מפלגה קטנה שהציעה.

רועי לוי:

השאלה אם אני יכול לוותר על זה?

מוטי חן:

מה?

רועי לוי:

אפשר לוותר על זה?

מוטי חן:

זה חוק. כך שהסך הכול עליית הארנונה הוא 3.66% לשנת 2014. כשהוצאתי את צו המיסים, כעיקרון של 2014, בעצם השתנו בו התעריפים של 2013, לפני העדכון של ה-3.66%. כלומר הסכומים האלה צריכים להיות מעודכנים עוד 3.66%. רק לצורך העניין, תשלום הארנונה, או חיוב הארנונה האחרון של הראשון לנובמבר, הוא כבר כלל בתוכו את המדד של התקופה. כך שההפרש בינו לבין חיוב 1 לינואר, הוא לא גדול, לא הסכום הזה, אלא ה-0.3 ועוד טיפה הפרש בגלל הפרשי המדד, זה אחד. שתיים, אני חייב לציין כאן, שבצו המיסים לשנת 2013, אישרנו בנובמבר 2012 תעריף ... ארנונה חדש 340 למתקני ספורט, שבעצם יועד למתחם הספייס. את הבקשה הזאת העברנו למשרד הפנים לאישור. אישור משרדי אוצר והפנים ניתן רק עכשיו ב-2013, מעט לפני הבחירות. אנחנו הגשנו בקשה שתאפשר תעריף של 35 שקלים למטר מרובע, שהייתה זהה פחות או יותר לתעריף שחויב במועצה אזורית זבולון טרם העברת השטח לתחום השיפוט של נשר, וסורבנו. בעצם התעריף שנקבע לנו הוא כמעט פי 2, 62.08. זה חוק, זה נכנס לתוך צו המיסים של 2013, אותו אחד שאני מציג ב-2014. הדבר השני, לנושא של חנייה מקורה ובנייני מגורים. ההצעה שמבקשת גם לאישור, מוצעת גם לאישור, וכמובן צריך לעבור אישור שר הפנים, אחרי שתאושר במועצה, היא חיוב בבנייני מגורים חניות מקורות ומחצית מהשטח הכולל של,

דוד עמר:

מוטי, מה ההערכה שלך לחנייה מקורה? לפי כמות מטרים.

מוטי חן:

בהערכה שאנחנו בדקנו לגבי הבניינים המשותפים, אנחנו הגענו לסדרי גודל של משהו כמו 100 אלף שקל שנתי.

דוד עמר:

לא, אני מדבר על מטר, בכל היישוב. אם כבר אז להישאר בגישה שלנו מ-30 שנה. כל הטבה לכל תושב שנותנים, ניתן לכולם

מוטי חן:

האמת מה שיש כאן לצורך הגדלת, אנחנו היחידים לצורך העניין, נקרא לזה במירכאות מבני מגורים, זה הבתים הפרטיים ולא בבנייני המגורים. ההנחה בחנייה מקורה.

יחיאל אדרי:

מוטי, אני מבקש לשנות בעניין הזה, בהצעה רק,

מוטי חן:

כן, מקבלים את ההצעה, רק מתקנים אותה.

יחיאל אדרי:

לשנות רק, לתקן שכל מי שיש לו חנייה מקורה בנשר,

מוטי חן:

בבניין מגורים.

יחיאל אדרי:

בבניין מגורים.

מוטי חן:

ולהוריד את המילה משותף.

יחיאל אדרי:

בכל היישוב.

מוטי חן:

כמה עשרות בתים פרטיים שיש להם חנייה מקורה, שגם הם יוכלו ליהנות מההקלה הזו. חבר'ה אני מזכיר שזה חייב פה אישור של שרי אוצר והפנים.

(מדברים ביחד)

רועי לוי:

למה דווקא חנייה ולא מדרגות? מדרגות גם כן משלמים?

דוד עמר:

לא, זה שיקול אחר.

מוטי חן:

שטחים משותפים משלמים. שטחי חנייה, היו המון פניות מתושבים, בעיקר בבניינים החדשים, שיש העמסה גדולה יחסית של שטחים משותפים ושל שטחי חנייה.

דוד עמר:

מוטי בעד כל היישוב חנייה מקורה.

מוטי חן:

שטחי חנייה, הבעיה המרכזית איתם הייתה, שבגלל שמדובר על חניונים גדולים ולא חנייה מקורה של בית צמוד, אז יש גן מעברים ושטחי, החנייה האפקטיבית היא יותר גדולה מבחינת ההצמדה לתושב, מאשר חנייה של 12, 13 מטר.

מירית קרוגליאק: אז אין צורך בלהפלות.

מוטי חן:

אנחנו מורידים את המילה משותף בבניין מגורים.

יחיאל אדרי:

ברשותכם נעשה סדר, יש מישהו שרוצה עוד להגיב? סיימנו.

מוטי חן:

בגדול לגבי צו מיסים, זהו. אני מזכיר עוד פעם זה מצריך אישור של שרי אוצר והפנים, רק שתדעו, לגבי החנייה.

יחיאל אדרי:

אנחנו מבקשים על חנייה, לכן ביקשתי לשנות את ההצעה, שזה יהיה בבתים,

מוטי חן:

חנייה מקורה בבניין מגורים, להוריד בניין משותף.

דוד עמר:

להוריד את המשותף, זה לכולם.

רועי לוי:

טוב, ברשותך. תראה צו ארנונה, או צו מיסים, כפי ..., זה אני חושב שמהווה בתחילת שנה, כשמאשרים אותו, בעצם את החזון ביטול חלק מהביטול לחזון, ודרך של מועצת עיר, איך אנחנו רואים את העיר, אפשר גם דרך הארנונה, לראות איך אנחנו רואים את העיר, לגבות בתוך הארנונה, ומה היינו רוצים עבור העיר שלנו. כשאני בא וקורא את ההצעה כפי שהיא, אישרנו את זה לאורך שנים, פחות או יותר את אותו דבר, מה שמוטי ציין שהוסיף את נושא המרכזי הספורט. אבל החלטתי הפעם קצת להתעמק בזה יותר. והתברר לי בכלל שבארץ כשאנחנו לוקחים רשויות ומסתכלים על הארנונה. הארנונה שם היא די פרוגרסיבית, ברוב הרשויות. מה זה אומר? מי שיש לו יותר, משלם יותר. מי שיש לו פחות, משלם פחות. בנשר מאז ומעולם אני יודע כולם מקבלים את אותם שירותים, לכן כולם ישלמו את אותו ארנונה, יש בזה משהו, אני לא בא להתווכח עם הנושא הזה. למרות שאפשר לקיים על זה דיון גם כן, אבל זה לא המקום, לפי דעתי. מה אני כן רואה כאן, אני רואה שאנחנו מבקשים בהצעת החלטה לאשר חניות, ומוטי ככה זרק תוך כדי, הוא אומר על יד מהבניינים החדשים. מי גר בבניינים החדשים? הם ערך דירה שווה ל-1.6 מיליון, 1.7, 1.8, לא שיש לי משהו נגדם, אחלה אנשים. אבל מה לעשות, אוכלוסיה יותר אמידה בנשר. אז עליה אנחנו מקלים בארנונה. אבל אני פותח את הצו הזה, את ההצעת החלטה, ואין מילה על אלה שיותר קשה להם, האלה שגרים בתל-חנן, אלה שגרים בבן דור, אלה שגרים ברמות יצחק, ויותר קשה להם. אין להם חנייה מקורה לא רכב, חנייה מקורה אין להם.

משיח עמר:

אין להם רכב, אבל לא מחייבים אותם.

רועי לוי:

לכן ההעדפה היחידה, והדבר היחיד שאנחנו נותנים כאן, זה ההנחה לאלה שיש להם.

דוד עמר:

אבל יש להם, יש להם חנייה מקורה.

רועי לוי:

מצוין. אז אני בעד.

דוד עמר:

סליחה, אני שומע מיו"ר הישיבה שהוא ביקש שההנחה הזו תהיה לכל היישוב.

רועי לוי:

בחניות?

דוד עמר:

כן.

רועי לוי:

מצוין, אנחנו בעד, אני בעד. אבל אני מבקש להוסיף ולהרחיב. יש כאלה שאמנם אין להם חנייה מקורה, אבל אולי יש להם מחסן. למה שלא ניתן להם הנחה במחסן, זה שיש להם שטחים אחרים, למה שלא ניתן להם? לכן אנחנו מבקשים להציע הצעה,

דוד עמר:

יבוא אישור תקשיב.

יחיאל אדרי:

מה אתה רוצה לעשות?

רועי לוי:

לכן אנחנו מבקשים להציע הצעה נגדית בנושא הזה, שחלק מההצעה הזאת מבטאת גם כן את החזון שלנו בתור סיעת צעירים, בתור תושבים של המקום. והצעה שלנו מתווספת לסעיף 3, מאחר והוועדה כסעיף 4 מאשרים תוספת תת סעיף 2.7 לסעיף ב' שהוא ארנונה, תעשיות עתירות ידע, סוג נכס 340. אנחנו מבקשים לאשר במסגרת ההצעה שלנו 25 שקלים למטר, מיד אני אסביר את הרציונאל כאן. הרעיון כאן שנוכל להוות תחרות ליוקנעם שבעצם על תעשיות עתירות הידע היום מתנקזות שם. וזה חלק, אני חושב מהקו מהמדיניות של מה שאנחנו יכולים לתת, ולמשוך תעשיות עתירות ידע לנשר. בסעיף 5 אנחנו מבקשים, בסעיף 4 סליחה, אנחנו מבקשים להכניס, מאשרים תוספת תת סעיף,

יחיאל אדרי:

מבקשים לאשר את התוספת.

רועי לוי:

מבקשים לאשר, אני מתקן, אתה צודק. לשיעורי ארנונה 1,2. וכאן אנחנו מדברים בעצם עד 40 המטרים הראשונים בארנונה, הארנונה תחויב ב-20 שקלים למטר, ב-25 שקלים למטר, סליחה ב- 20 שקלים למטר,

דוד עמר:

אתה לא יכול. יש מינימום שמשרד הפנים מחייב אותך, אתה לא יכול.

רועי לוי:

או.קי.

דוד עמר:

אנחנו כבר במינימום.

רועי לוי:

קיבלתי, קיבלתי.

דוד עמר:

אנחנו יכולים מעל 80 מטר משהו.

רועי לוי:

את זה קיבלתי, או.קי. סעיף נוסף, שאנחנו מבקשים להעלות. אנחנו מבקשים עד 40 המטרים הראשונים, סליחה, מבקשים לאשר תוספת נספח 13 לסיווג ראשי, תקני תקשורת סלולארי, סוג נכס 990, 350 שקלים מטר לשנה, ואני אתן את הרציונאל שמאחורי זה.

יחיאל אדרי:

אני לא רואה את זה פה, אז תסביר לי.

רועי לוי:

אני מבקש להוסיף, אמרתי הוספת סיווג.

יחיאל אדרי:

סיווג חדש.

רועי לוי:

אמרתי, הוספת סיווג. סיווג נוסף, מדוע? אני אתן דוגמא עמוס 18/א, משתמש אותו בן אדם שקנה את הנכס, בנכס שלו לאנטנה סלולארית מתקן תקשורת, ומשלם ארנונה של דירת מגורים 33 שקל, אולי נחייב אותו ב-350 שקל, אולי לא ישתלם לו לשים שמה אנטנה סלולארית, והוא יוריד את האנטנה הזאת לבד. כי אנחנו כבר איתם במשפטים כבר 5, 6 שנים העירייה, במשפט מולם, והאנטנה עדיין שם. אולי גם בעמיגור, אולי גם עמיגור יחליטו לוותר על זה, צריך לבדוק את זה. אני חושב שהתוספת הזאתי למדתי אותה ממקום אחר, זה תוספת שניתן לאשר אותה. מבקשים לאשר תוספת תת סעיף מספר 14, את סעיף ב' שיעורי ארנונה. להוסיף עוד סעיף, הוספת תת סעיף ל-ב', בעצם ל-ב', בתי קפה, מסעדות, מזנונים, וברים. אנחנו מבקשים לאשר 35 מטר. או לחילופין מאחר ונתתם, הוספתם לי לידע, סכום המינימום, סכום המינימום שניתן לאשר בנושא הזה, אם תוכל להגיד לי את הסכום, אני אשמח להוציא פה להצעה.

זאב שפיגלר:

32.02 למגורים.

רועי לוי:

לא, לבתי קפה, מסעדות. או.קי. אז מבקשים לאשר, שזה גם כן חלק מהרעיון של למשוך לפה בתי-קפה, מסעדות, ברים, כדי שיהיה בעיר קצת יותר בתחום הזה. זה הכול. זה לגבי הצעה שלנו, שמתווספת בעצם להצעת ההחלטה. ואנחנו מאוד מבקשים לאשר את זה, מאחר ואני חושב שכאן אנחנו בעצם פונים לציבור, ואנחנו מיישמים את מדיניות ארנונה, זה יפה כל המספרים האלה, מי שיודע לקרוא טוב, מי שפחות טוב. אבל מאחורי המספרים האלה יש מדיניות, צריך לבוא מדיניות. אני חושב שחלק מהמדיניות זה להוריד מתקנים סלולאריים, זה להביא תעשיות עתירות ידע, זה להביא בתי קפה, ע"י תמריצים. אני בטוח שיש עוד תמריצים, ועוד מחשבות, ועוד פרויקטים שאחרים גם חשבו עליהם. אבל אני חושב שדרך הארנונה, אנחנו יכולים היום בהחלטה שלנו לממש את זה, תודה.

יחיאל אדרי:

תודה רבה רועי. בבקשה אדון דוד עמר.

דוד עמר:

רועי, מערכת הבחירות הסתיימה. עכשיו יש אחריות לנהל עיר, ולהחזיק עיר, ולתת שירות לתושבים. כאשר אתה מגיע עכשיו ואתה אומר, בתי קפה, ומסעדות וברים ב-35 שקל למטר, אתה עושה מהפכה בכל מבנה התקציב. עד היום ההכנסות של העירייה, 70% היו מסחר, שירותים, תעשייה, ו-30% מגורים. עכשיו אתה רוצה לעשות 70%, 30% תעשייה, לא. חבר'ה תפסיקו, תמשיכו לנהל את העיר, כפי שהיא נוהלה עד עכשיו באחריות, בהתחשבות, בהתייעלות. לכן אני מבקש להוריד את ההצעה שלך לגבי הנושא הזה מהפרק. להתחיל לחשוב אחרת, או.קי.

רועי לוי:

עכשיו הדור הבא,

יחיאל אדרי:

לא, חבר'ה, מה זה פה דו-שייח. אני מצטרף לאמרה של דוד עמר, בכל זאת יש לו ניסיון לא קטן בעיר, ובניהול עיר. כאשר אנחנו זורקים את כל מערכת הבחירות אחורה. אנחנו מדברים על ניהול עיר, ולא על משחקי פוליטיקה. מי בעד ההצעה של ההנהלה?

יוחאי וינשטיין:

1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8 – 8 בעד.

יחיאל אדרי:

מי נגד?

יוחאי וינשטיין:

3 נגד.

יחיאל אדרי:

אין נמנע, נכון?

יוחאי וינשטיין:

לא.

יחיאל אדרי:

ההצעה עברה, נעבור נושא.

רועי לוי:

אני מבקש להעלות את ההצעה.

יחיאל אדרי:

מבקש להעלות את ההצעה של רועי לוי. מי בעד ההצעה של רועי לוי?

דוד עמר:

למה היא מתייחסת?

רועי לוי:

ההצעה שלי מדברת,

יחיאל אדרי:

30% בארים, 50% זה.

רועי לוי:

ההצעה שלי מדברת על חנייה מקורה בבניין מגורים.

יחיאל אדרי:

סליחה, זה לא ההצעה שלך.

רועי לוי:

זה ההצעה שלי.

יחיאל אדרי:

לא, לא, סליחה. אתה בא מדבר על תוספת, אנחנו לא יכולים להביא את זה כתוספת, כי זה הצעה שונה.

(מדברים יחד)

רועי לוי:

תביא את זה כהצעה. זה חלק מההצעה שלי זה. מה אתה תגיד לי מה ההצעה שלי?

יחיאל אדרי:

זה לא ההצעה שלך.

רועי לוי:

זה ההצעה שלי, אני מבקש.

דוד עמר:

רועי ההצעה של ההנהלה, פלוס תיקונים.

רועי לוי:

פלוס תיקונים שאמרתי, זה מה שהתחלתי להגיד, זה 2.4 שהובא, פלוס, סליחה, זה סעיף 3 ו-4, 5, 6, ו-7 שהעליתי.

יחיאל אדרי:

מי בעד ההצעה של רועי? מי נגד?

דוד עמר:

מה זה 4, 5, 6, 7?

רועי לוי:

נושא של תעשיות עתירות ידע, נושא של מתחם מגורים, נושא של שיעורי ארנונה באנטנות סלולאריות.

יוחאי וינשטיין:

אז שלושה בעד, מי נגד?

יחיאל אדרי:

מי נגד ההצעה של רועי?

יוחאי וינשטיין:

7 נגד.

יחיאל אדרי:

מי נמנע?

יוחאי וינשטיין:

אחד נמנע.

יחיאל אדרי:

ההצעה עברה, נעבור לסעיף שני. אישור העסקת עובדים חיצוניים רון ברנט.

דוד עמר:

יחיאל, אני מבקש. בנושא ייעוץ משפטי חיצוני. אני זוכר כאשר השופט רובינשטיין היה יועץ משפטי, אני אז הייתי ממלא מקום, בישיבה. ואז חייבו עד, מאז 30 אלף נפש, צריך לבקר משרד לעם, ויועץ משפטי ממשרד לעם. כי לפני זה, אם אתם זוכרים, עבדתי בבית השוכרים, ביב איתנו עו"ד לוי, שהוא ..., קיבל מה שקיבל, וכולי, וכולי. ואז היה לי וויכוח אישי עם היועץ המשפטי, שהוא היום שופט בית הדין העליון. אמרתי לו – מר רובינשטיין, אתה היועץ המשפטי של הממשלה. אז היועץ המשפטי הוא היה גם תובע, אתה ממונה על הפרקליטות. בפרקליטות שלך יש לך 400, 500, 600 פרקליטים. בכל נושא יש לך פרקליט שמיועד לזה. אתה עכשיו מטיל על העירייה שתיקח יועץ משפטי. העירייה מטפלת במינהל, בנדל"ן, בתכנון, בכל מיני נושאים. היא לא יכולה חמישה, עשרה עורכי דין, לא כמו שאתה רשאי ואתה יכול לקחת לך בכל נושא את המומחיות שלך. ואז הגענו לאיזה שהיא הסכמה שיועץ משפטי לעיר חייב שיהיה. אבל העירייה תהיה רשאית לבקש ולקבל ולשכור ייעוץ משפטי חיצוני. ואז אם אתה זוכר, היה מאבק עם העיר חיפה על נושא השטחים, לקחנו את משה ניסים. היה נושא של ... המחצבה, לקחנו את אריאל. היה נושא של מוסקוביץ, לקחנו את ..., גם עכשיו בא אלי לפני כמה חודשים, היועץ המשפטי, אז היה וויכוח על הנושא של ברקוביץ', ביקש אולי אפשר לקחת מישהו יותר מקצועי בנושא התיק, אני מבקש אותך. לכן צריך להמשיך עם הנושא הזה. זה גם לא נשמע טוב, זה גם לא נשמע טוב. יש לך יועץ משפטי, למה לך? תישאר חופשי ללא התחייבויות. אם יש נושא דחוף, אתה תיקח את הטוב ביותר, את הטוב ביותר שיגן על עמדת העירייה, כמה שיעלה יעלה. עכשיו אתה קובר את עצמך, לדעתי זאת תהיה טעות מצד העירייה. אם אתם חושבים שהיועץ המשפטי של היום לא מספק את הסחורה, זכותכם. הרי אין שום בעיה, הוא על חוזה אישי. אתה יכול לא לאשר את המשך החוזה האישי. אבל כנראה שהוא טוב לכם, בסדר. עכשיו יש בעיה, יש נושא חדש, שצריך לטפל בו, קח את הטוב, את המקצועי ביותר, את המומחה הטוב ביותר שיש במדינה לטובת הנושא הזה, כדי שהעיר תשמור על עצמה.

יחיאל אדרי:

תודה רבה. יש מישהו שרוצה להוסיף?

מירית קרוגליאק: כן. קודם כל אני מצטרפת לדבריו של דוד עמר, הוא אמר, אני חושבת נכונות. בנוסף, מאוד מאוד. באמת ברמה משפטית הרי הנושא מאוד רחב, ובאמת עדיף לקחת כל דבר, את הטוב ביותר, שמתמקצע באותו דבר. בנוסף,

דוד עמר:

רק סליחה. צריך לדעת שעירייה רשאית לגבי מתכנן, לגבי ייעוץ משפטי, לגבי מנהל, כל דבר את יכולה לקחת את מה שמתאים לך, מה שמוצא חן בעינך כעירייה. לכן גם ייעוץ משפטי, יש יועץ משפטי שזכה במכרז, ואנחנו זקוקים ליועץ משפטי בנושא הזה, בנושא הזה. אתה לוקח את הטוב. אנחנו עכשיו, איך קוראים? בתביעה ייצוגית, נכון? נכון? זה עשרות מיליונים של שקלים. אני לא יודע אם מה שאתם מציעים הוא מתאים לזה, או לא מתאים לזה.

יחיאל אדרי:

אנחנו נמשיך, תודה.

דוד עמר:

בבקשה.

מירית קרוגליאק: ...לפי כל צורך לכבול את עצמנו. אז מה קרה פתאום? מה הגורם הפתאומי שפתאום אנחנו צריכים?

יחיאל אדרי:

אני אענה לך. עוד מישהו?

זאב שפיגלר:

כן.

מירית קרוגליאק: עוד לא סיימתי.

יחיאל אדרי:

או.קי. חשבתי שסיימת, בבקשה.

מירית קרוגליאק: זאת השאלה הראשונה. השאלה השנייה, אם בדקתם צריכים למנות, אם אין ניגוד עניינים, אם הוא עומד בכל התנאים מפורטים.

יחיאל אדרי:

הוא מופיע, קראת את זה?

מירית קרוגליאק: קראתי את זה, עדיין יש דברים ריקים, עדיין לא ממולאים פה. נגיד, אני קוראת פה תפקידים ועיסוקים קודמים, הכול ריק, זה לא ממולא. אני לא יכולה לבוא וללכת ולבדוק, מה קורה עם הבן אדם שאמור להתמנות. אחרי שזה ממולא, אז אני יכולה לבוא ולתת את הדעת.

יחיאל אדרי:

או.קי. עוד מישהו?

זאב שפיגלר:

כן.

מירית קרוגליאק: רגע, עוד לא סיימתי.

יחיאל אדרי:

אז תחליטי.

מירית קרוגליאק: אני אמרתי בקשר לשאלה הספציפית הזאת. וגם אני רוצה לראות הקטע של רשימת תיקים. לפי מה קבעתם את האומדן של הסכום שאתם משלמים, אמורים לשלם, אם יש אומדן תיקים שאתם הולכים לעבור. האם יש לכם משהו ספציפי, איך אתם קובעים את זה.

יחיאל אדרי:

מה שנגענו בליבך כעו"ד, אז אנחנו. או.קי. מי עוד?

זאב שפיגלר:

אני רוצה. קודם כל השאלות הן נכונות. אבל אני רוצה להפנות לסעיף 9, שמבחינתי הוא היה הכי מהותי כאן, שאנחנו לא מחויבים לעו"ד כי הוא זה, אם הוא לא יספק את הסחורה, או אם הוא לא יתאים לדרישות, או לתיקים שאנחנו רוצים להעביר אליו, אנחנו יכולים להפסיק את הדבר, את החוזה בינינו בצורה מיידית.

מירית קרוגליאק: כן, עדיין זה לא עונה על השאלה.

זאב שפיגלר:

אנחנו בשיתוף.

(מדברים ביחד)

יחיאל אדרי:

בואי נלמד, אנחנו חברי מועצה חדשים, עד שתצאו לקורס, בינתיים, בגלל זה אני שותק, נותן לכם להגיב, מותר לכם. בוא נלמד ככה שאחד מדבר, השני מקשיב. ואחרי שאת מסיימת לדבר, את לא יכולה לנהל דו-שיח. בסדר?

מירית קרוגליאק: אני אשמח.

יחיאל אדרי:

כן, עוד מישהו?

זאב שפיגלר:

כן, אני רק הפסיקו באמצע. הסעיף שאת מדברת, מדבר על תוקף החוזה שאנחנו עושים עם העו"ד. זה לא סותר את הפסקת עבודתו תוך 30 יום. אנחנו לוקחים אותו לשנה, תוך כדי זה שאנחנו יכולים להפסיק את עבודתו, תוך התראה של 30 יום, אין סתירה כאן.

מירית קרוגליאק: לא, אין סתירה. זה פשוט לא עונה לי על השאלה. דבר שני, יש גם 12, נגיד כתוב פה בסעיף 5 הטיפול בעניינים,

יחיאל אדרי:

מירית, אני לא ארשה דו-שייח. הוא אמר את מה שהוא אמר. יש מישהו שרוצה להוסיף? החבר דוד עמר עזב באמצע הדיון. רועי.

משיח עמר:

הוא נותן כבוד לצעירים.

רועי לוי:

סגן ראש העיר צריך לקבל.

יחיאל אדרי:

כן, רועי.

רועי לוי:

טוב, אני מבקש להתייחס לסעיפים 1/א, ב', ג', בעיקר ל-ב' האמת. ענייני ארנונה לרבות השגות עררים שהועברו לעו"ד. לפי החלטת הגזבר ובאישור ראש העיר. אני הסתכלתי על סעיף 170/ג לפקודת העיריות, ולא ראיתי שיש איזה שהיא סמכות לגזבר להעביר נושאים של ארנונה, להחלטה לאיזה עו"ד לאיזה לא. זאת אומרת הסעיף הזה בהסכם נראה לי לא רלוונטי. גם הנושא של וועדת מכרזים. לא ראיתי שבסמכויות, בסמכות של וועדת מכרזים, לקבוע שהיא מוציאה איזה שהוא מכרז, או איזה שהיא השגה לעו"ד. זאת אומרת אני לא מבין את הסעיף הזה, אני אשמח אם תפרטו את זה. פשוט לא מבין אותו. את סעיף 1 אני לא מבין. לגבי, עוד דבר אחד, זה לא קשור להסכם הזה ספציפי, אני חושב שהיה עדיף לעשות את זה עם עו"ד מנשר, ולא משדרות המגינים בחיפה, זה הכול.

יחיאל אדרי:

יש עוד מישהו?

משיח עמר:

אני מסתכל על זה מהיבט נוסף, לאור הריבוי של הפניות של ראש העיר, ושל קודמיו, לפנות לכל מיני עורכי דין ובכל מיני נושאים, והכול היה פרוס, ופעם את זה ופעם את זה, פעם כשמתחשק לו, וכמה שמתחשק לו, וכמה שזה עולה וכולה, וכולה. וראיתי שבאמת במשך השנתיים השלוש האחרונים, יצא המון, הרבה הרבה כסף של ייצוג משפטי ע"י עורכי דין חיצוניים. דווקא אנחנו באים מנקודה שצריכים לצמצם את העניין הזה, ולהשאיר את זה לשיקול הדעת של מועצת העיר. ואנחנו מביאים את זה כאן למועצת העיר. ומועצת העיר היא זאת שקובעת בעצם מי היועץ המשפטי שמטפל בסוגיות מיוחדות. ובמידה והוא ימצא חן בעינינו ימשיך לעבוד ולייצג. במידה והוא לא יספק לנו את מה שאנחנו רוצים, אז הוא לא יוכל להמשיך עם זה ולייצג את העירייה. אני לא חושב שצריך... פה כדבר לשביעות רצונו, או כל מה שירצה, זה לא נכון. אנחנו באים ושמים את זה. אני רוצה לבוא ולומר שאני מצמצם את זה לטובת מועצת העיר, ולא להשאיר את זה כדבר פתוח לרצונו של מישהו. או.קי. בסדר.

(מדברים ביחד)

משיח עמר:

זהו תודה.

יחיאל אדרי:

אני אענה על חלק מהדברים, וחלק אני אבקש מהגזבר. ואני רוצה שתבין דבר אחד. אנחנו נמצאים, קיבלנו עירייה רק כדי שתבינו, אני ממש מאוכזב מזה שראש העיר הקודם, דוד עמר פשוט הלך, באמצע הנושא אחרי ששמענו את דברו, והוא גם לא סיפר את כל מה שהיה. יש לנו פה דוחות חנייה, מה-30 לדצמבר עד 2012 עד עצם הרגע הזה למעלה ממיליון שקל, שנמצאים אצל, במחלקת הרישוי שלא הוציאו אותם לפועל, כי העו"ד, פשוט ראש העיר אמר להקפיא את זה. עכשיו אנחנו צריכים לבדוק, אם חל חוק ההתיישנות, או לא חל חוק ההתיישנות. אנחנו צריכים לתת לא לעו"ד אחד, כשאנחנו מדברים עליו, עוד ארבעה עו"ד לא יספיקו להתחיל את ההליך הזה.

רועי לוי:

אין חברת גבייה.

יחיאל אדרי:

סליחה, זה לא קשור לחברת גבייה כרגע. אנחנו צריכים את הטיפול הראשוני. אם אנחנו ממשיכים בהליך הזה, או לא ממשיכים בהליך הזה. מה זה קשור לחברת גבייה בכלל. עכשיו לגבי עניין תביעות אזרחיות, שזה באישור היועץ המשפטי, והסעיפים שהוא צריך לעשות. רבותי, מירית את עו"ד, בעיריית נשר נכנסו אנשים לבית סוהר, בכירים נכנסו לבית סוהר בעיריית נשר, בכלל שמכרז מסוים לא לווה ע"י יועץ משפטי מקצה לקצה. אנחנו לא ניתן לאף אחד את האפשרות הזאתי, שזה יקרה גם היום. היום היועץ המשפטי שלנו עסוק בלרוץ, בגלל שכלב עשה צואה ברחוב, ושמו לו דוח, הוא צריך לרוץ לבית משפט ולחכות שמה יום שלם. רגע, רגע.

(מדברים ביחד)

יחיאל אדרי:

רועי, אל תפריע לי, לא הפרעתי לך אל תפריע לי.

גאורגי גרשקוביץ: קודם כל זה לא יעלה לך פחות. ודבר שני לא,

רועי לוי:

ייתן פרנסה לתושבי נשר.

יחיאל אדרי:

סליחה, רועי, אני מבקש. אני רוצה שנהיה,

רועי לוי:

סליחה, אתה צודק.

יחיאל אדרי:

יש פה עניין של ליווי מכרזים. אנחנו לא מדברים כרגע על ההוצאות של עו"ד חיצוני בתיקים מסוימים שהם גדולים. רק כדי שתבינו בשנה שעברה יצא לעו"ד חיצוני במאות אלפי שקלים, נושאים שאם היה לנו עו"ד שרץ איתנו, יכול להיות שלא היינו מגיעים לזה. לפני שנה, ישבתי לפני שבוע עם עו"ד שרצה לגמור, שנה ביקשנו לגמור, שהגיש תביעה משפטית נגד ראש העיר, ונגד מזכיר העיר, ונגד עיריית נשר, על זה שזרקו אותו מהעבודה, והיה מלחמה אחת גדולה, על הפקח הזה לא הודיעו. אני יושב איתו שמה, מה מסתבר לי? שבסך הכול ההוצאות של הפקח הזה שהוא זכה ב-5 ערכאות, הנושאים האחרים בכלל, שהוא גם תובע את העירייה, ואת ראש העיר, ואת מזכיר העיר בסכומי עתק. הוא זכה בכל הארכאות. ואני מנסה לבוא ולהסביר, תשמע אין ראש עיר, איננו, די חאלס. מזכיר העיר מסיים את תפקידו עוד מעט. מה אתה רוצה? לתבוע עירייה שבכלל לא מכירה על מה מדובר. העלות שלנו, העלות שלו לעו"ד הוצאות זה 40 אלף שקל. העלות שלנו זה כמה עשרות אלפים ויותר.

מוטי חן:

250 אלף ₪.

יחיאל אדרי:

ואנחנו, ואנחנו זה עו"ד חיצוני שלקחו אותו בצורה שרירותית. למה? לא יודע עד היום.

רועי לוי:

לא לפי הנוהל לקחו אותו?

יחיאל אדרי:

לא יודע אם זה לפי הנוהל, או לא לפי הנוהל. אם היה פה ראש עיר לשעבר, והיה נשאר. לדעתי לא ... והלך, כי זה חוצפה ללכת ולקחת עו"ד בשביל הנושא של הטבלטים, אנחנו שילמנו עשרות אלפי שקלים. כאשר הדבר הזה, שנדרש ע"פ חוק, אם היו מסתכלים על הסעיפים לא היינו מגיעים לזה בכלל. עכשיו יועץ משפטי שלנו עמוס. היום משרד הפנים דורש, כל נקודה דורש אחד, שתיים, שלוש. אנחנו חייבים ליישר קו. בגלל זה החוזה הוא לשנה, ולא ל-3 שנים, ולא ל-5 שנים. החוזה בא ואומר שהוא יטפל בנושאים האלה, כאשר היועץ המשפטי שלנו, יוכל לטפל בנושאים האחרים. כדי שלא יקרה לנו מצב, שהיועץ המשפטי יתעסק בהכול, ובסוף לא יהיה לנו שום דבר. ומי שזוכר אנחנו פה, בעירייה הקודמת, מי שזוכר פה 1, 2. קולגות פה, הם לא פה. מי שזוכר בכל דיון שהיינו באים, היינו באים ומבקשים שהיועץ המשפטי שלנו תשובות. הוא לא היה יכול, גם אם הוא היה רוצה, מסתבר שהיום אני רואה את זה. היום אנחנו לפני כל ישיבה, אני מעביר לו את החומר, תבדוק, ושיגיע לישיבה, אם יש שאלה פה ושמה, יוכל לענות לנו. ולא להגיד תשלחו את זה בכתב, אני אענה על זה בעוד שבוע, או אולי נדון על זה בעוד חודשיים. לא יכול להיות שאנחנו נעבוד לא מסודר. עכשיו בגלל ערימות הדברים, ערימות רבותי, אנחנו חייבים עו"ד שיתעסק רק בדברים האלה. יש לנו תביעה ייצוגית,

רועי לוי:

בחצי מיליון שקל לשנה.

יחיאל אדרי:

זה הרבה פחות, זה הרבה פחות ממה ששילמנו לעו"ד אחד, בשנה.

רועי לוי:

600 אלף אני מביא שלושה עורכי דין.

(מדברים ביחד)

רועי לוי:

דוחות חנייה, בשביל זה צריך 600 אלף שקל לשלם.

יחיאל אדרי:

רועי, זה לא דוחות חנייה, זה הרבה מעבר לזה, הרבה מעבר לזה. לכן אני אומר, רבותי, סליחה. לכן אני אומר לא יעלה על הדעת שאנחנו נשב כאן, ונרצה לנהל את העיר הזאת כמו שצריך, ולא שיהיה לנו פה עוד הפעם עצורים, ואני לא אתן יד לזה, כל עוד אני נמצא במערכת הזאת.

רועי לוי:

חס וחלילה.

יחיאל אדרי:

אנחנו נעשה את הכול בצורה מסודרת, ניישר קו עם דברים מסודרים, וזה לא רק חנייה אדון רועי לוי, יש פה הרבה מעבר. היום כל תזוזה שאתה רוצה לעשות בעירייה, יש לך וועדה שלושה, סליחה. אתה משלם הרבה יותר מהכסף הזה,

(מדברים ביחד)

יחיאל אדרי:

רועי, רועי, אמר לך דוד, אמר לך לפני דקה, נגמר הבחירות.

רועי לוי:

אז תפסיקו.

יחיאל אדרי:

אתה יודע כמה עולה עו"ד?

רועי לוי:

תפסיקו עם הבחירות.

יחיאל אדרי:

רועי, אתה יודע כמה עולה עו"ד לשנה?

רועי לוי:

200 אלף.

יחיאל אדרי:

200 אלף? אתה כנראה לא מכיר מחירים. בבקשה איגור.

איגור:

אנחנו לוקחים את העו"ד חיצוני, והוא לוקח את שני הצעירים למשרד שלו.

יחיאל אדרי:

זו ההצעה של ההנהלה.

רועי לוי:

חבל שרמי לוי לוקח עובדים מנשר,

יחיאל אדרי:

רועי, אני מבקש ממך לכבד. או.קי. בבקשה.

מוטי חן:

משפט אחד לרועי, כי חשוב לומר, חשוב שכולם יבינו את זה. מעבר לתפקידי כגזבר, אני גם מנהל הארנונה לפי החוק. מנהל את הארגון במועצת העיר, אני מפורסם ברשומות כמנהל הארנונה. כמנהל הארנונה מתפקידי לענות על השגות ועל עררים בפני וועדת ערר, זה תפקיד משפטי נטו. לתפקיד הזה אני סיוע, עד היום אני עשיתי אותו לבדי. אני עשיתי לבד, זה כמעט ברמה של הסבת מקצוע, יש לי קצת הבנה משפטית, אבל לא השכלה משפטית, אני חייב סיוע.

רועי לוי:

אני שאלתי אם, זאת אומרת ע"פ הסמכויות גם כמנהל הארנונה, אתה יכול להעביר השגות ועררים לעו"ד לפי החלטתך, זה מה שרשום.

מוטי חן:

לא, לא. אז הניסוח כאן מטעה, ואני אסביר לך.

רועי לוי:

זה ההסכם.

מוטי חן:

אני אסביר לך, לפי חוק, המשיב בארנונה, לפי חוק הערר, הוא מנהל הארנונה. אני חתום על התשובה להשגה, אני חתום על התשובה לארנונה.

רועי לוי:

השאלה, אם נכון בסמכותך להעביר, אני אחזור עוד פעם, ענייני ארנונה לרבות השגות בארנונה.

מוטי חן:

הכוונה היא ליווי שלי .

רועי לוי:

אז צריך לתקן את הסעיף הזה.

מוטי חן:

הכוונה ליווי שלי, למתן תשובות למנהל הארנונה.

מירית קרוגליאק: זה חשוב הניסוח.

רועי לוי:

מה שרשום כאן, זה שמעביר. אז אם יש כאן בעיה בסעיף, צריך לשנות את הסעיף, לתקן אותו. ולא חס וחלילה לשנות.

מוטי חן:

להוסיף ארנונה.

רועי לוי:

את המילים.

מוטי חן:

בדיוק, שיהיה הכול ברור. בענייני ארנונה ייקבע ליווי משפטי למנהל הארנונה.

יחיאל אדרי:

ליווי משפטי, אני מבקש לתקן, ליווי משפטי, של מה? של מי?

רועי לוי:

מנהל הארנונה.

יחיאל אדרי:

מנהל הארנונה, או.קי. בעד ההצעה?

רועי לוי:

היועץ המשפטי.

יחיאל אדרי:

סליחה, מי שהכין את זה, זה היועץ המשפטי.

רועי לוי:

שאלתי אותו, האם ראש העיר במסגרת סמכויותיו יכול להחליט בצורה גורפת על העברה של תביעות אזרחיות, של סיוע בהכנת מכרזים. והאם וועדת מכרזים יכולה לעשות את זה. האם זאת אומרת, ראש עיר יכול עכשיו לבוא ע"פ הסמכויות שלו, ולהעביר כל דבר ממה שמנוי פה לעו"ד. האם זה בסמכויות שלו?

יחיאל אדרי:

ע"פ החוק ראש העיר בהתייעצות עם היועץ המשפטי, רשאי להעביר כל נושא, בכל דרך חיצוני שקיים.

רועי לוי:

זה מה שאומר החוק? אני שואל.

(מדברים יחד)

מירית קרוגליאק: ... מועצת העיר.

אלכסנדר טנדלר: קודם כל אני רוצה אולי לחדד את המושגים. כאן אנחנו מדברים לא על ייעוץ משפטי חיצוני, אלא על ייצוג, יש הבדל בין הדברים.

רועי לוי:

מה ההבדל?

אלכסנדר טנדלר: ההבדל הוא שייעוץ כולל ייצוג. ייצוג הוא אך ורק קבלת הוראות במסגרת יחסי עו"ד לקוח. מבחינת הרשות המקומית יש הבדל בין ייצוג, לבין ייעוץ. ויועץ משפטי זה דבר אחד, עו"ד שמטפל בתיקים שאופן מזדמן זאת אפשרות אחרת, שאיננה ייעוץ משפטי. עכשיו מה שחשוב לציין.

יחיאל אדרי:

סליחה רועי.

רועי לוי:

לא, בורות, אני לא מבין מה ההבדל.

יחיאל אדרי:

סליחה, אני מצטער מאוד.

רועי לוי:

שיסביר.

יחיאל אדרי:

רועי, אני מבקש ממך.

רועי לוי:

טוב, בסדר.

יחיאל אדרי:

זה מאוד מפריע. אתה לא יודע מה ההבדל בין ייעוץ, לבין ייצוג.

רועי לוי:

אני לא יודע מה ההבדל בין ייעוץ משפטי, לייצוג משפטי.

יחיאל אדרי:

אני דורש ממירית שתלמד את רועי מה ההבדל - בואו נמשיך.

אלכסנדר טנדלר: הסעיפים האלה א' עד ד', נוסחו לאור בעיות מערכתיות שהיו באופן שבו תפקדה העירייה. זאת אומרת היה מצב, היה מצב שלמשל ענייני מכרזים, לא נגע מכרז שהזכיר ..., אלא כל מיני דברים אחרים נגררו להמון הליכים משפטיים, כולל בית משפט עליון. כאשר צורת העבודה של הדרג המקצועי, דהיינו עם כל הכבוד למהנדס העיר כאן, הייתה בעייתית ביותר. מפני שרצה עוד, והניסוחים והמסמכים שהוכנו לקראת כל מכרז, לא תוקנו למרות הערות שונות. למשל עניין הערבות במכרז, היא גם ... לבית משפט עליון, ומשם ניתן פסק דין והוראה שהצדיקה את הגישה שלנו לנוסח מסוים, ורק אז הוספנו את זה לתוך מסמכי המכרזים שיצאו. לפני כן, זה היה ברור. זה דוגמא אחת.

בוריס אייזנברג: ואצלנו.

יחיאל אדרי:

סליחה, בוריס, בוריס.

אלכסנדר טנדלר: ישנם מגוון מאוד רחב של תביעות ועתירות מנהליות. והמציאות היא, שע"פ שיטת הניהול הקודמת. אני ישבתי ללא מזכירה, זאת השנה התשיעית שלי בלי מזכירה, שזה בלתי סביר לחלוטין, אני לא צריך לעשות עבודת המזכירה. ומצד שני, אני צריך להתמודד למשל עם עניינים מסובכים, ובהיקפים עצומים. למשל עכשיו תביעה שעומדת ומדברים בה, תביעה מאוד מאוד גדולה בנושא של מקורות, שתבעו את כל הרשויות המקומיות באזור, משהו כמו 50 רשויות. מספר עצום של עורכי דין, ומספר עצום של עניינים שצריך לטפל בהם סביב, וברור שעו"ד אחד ללא כל סיוע לא יכול להתמודד עם היקפים כאלה. כמו שאמרנו, הארנונה, מי שממונה על הארנונה הוא מבקש לקבל עזרה, לא נשאלתי עד עכשיו על התחום הזה, ולא, עד עכשיו הוא עשה את זה לבד ואני חושב שהוא צריך לקבל עזרה מגורם נוסף. אני לא חושב שצריכה להיות בעיה,

רועי לוי:

אבל הוא יכול,

יחיאל אדרי:

רועי, כן, כן, הוא יכול.

רועי לוי:

הוא יכול להחליט מה להעביר לעו"ד, או לא להעביר שום דבר? זה מה שחשוב לי. אני הסברתי לך, אני מקבל ליווי.

(מדברים ביחד)

יחיאל אדרי:

רבותיי, תודה רבה.

אלכסנדר טנדלר: הכוונה מאוד פשוטה.

יחיאל אדרי:

רבותיי תודה רבה. הוא משחק איתנו. רועי, תודה. רבותי, סליחה. אתה מפריע לי. רבותי,

רועי לוי:

תיתן לו לדבר קצת, הוא מסכן.

יחיאל אדרי:

אל תדאג הוא לא מסכן. אני גם רוצה להוסיף עוד דבר אחד, שאתם אולי חלק מכם יודעים ויודעים. יהיו עוד, עוד עורכי דין שיטפלו בנושאים יותר כבדים אחרים, שאותו עו"ד הזה גם לא יטפל, תיקחו את זה בחשבון. אני מעלה את ההצעה של ההנהלה.

רועי לוי:

אתה מכיר אותו?

יחיאל אדרי:

מאוד, מצוין.

מירית קרוגליאק: קיבלת פעם ממנו שירותים משפטיים? אתה יודע,?

יחיאל אדרי:

אני לא קיבלתי. את יודעת ההבדל בינינו, חמודה? אני אסביר לך מה. הבן שלי עו"ד, ואני פוליטיקאי בגיל שלך. אם את חושבת להוציא ממני מילים, שאני קיבלתי שירותים. אני מכיר אותו, אני מכיר אותו, ומוקיר אותו, בגלל זה אני פונה אליו. רבותי אני מעביר את ההצעה, ההצעה של ההנהלה לסעיף 2, העסקת עו"ד חיצוני ע"פ הסכם שקיים.

רועי לוי:

אני מבקש להציע הצעה נגדית.

יחיאל אדרי:

רגע, סליחה. מי בעד ההצעה? תציע את ההצעה שלך. מי בעד ההצעה? עכשיו תגיד את ההצעה הנגדית.

רועי לוי:

אני ההצעה שלי, למנות, השכר טרחה כולל מע"מ לשנה 358 אלף שקלים, בסכום הזה להקצות את הסכום הזה לתקציב 2014, למינוי של שני עורכי דין מקומיים, שיצטרפו לצוות של היועץ המשפטי של העירייה, ויסייעו לו בכלל התביעות, כל מה שצריך. כל סיוע שהוא צריך, בסכום הזה של 538,080 שקלים.

יחיאל אדרי:

או.קי. זה ההצעה שלך?

רועי לוי:

זה ההצעה שלי.

יחיאל אדרי:

אני רק אתן לך הערה קטנה של מחירים, כמה עולה עו"ד, אז תבין מה ההבדל. ב-200 אלף שקל אתה מביא שכר של דרגה אולי בעירייה פלוס. טוב, מי בעד הצעת ההנהלה?

יוחאי וינשטיין :

1, 2, 3, 4, 5, 6, 7 – 7 בעד.

יחיאל אדרי:

מי נגד?

יוחאי וינשטיין:

3 – נגד.

יחיאל אדרי:

אין נמנעים. מי בעד ההצעה של רועי?

יוחאי וינשטיין:

3 – בעד.

יחיאל אדרי:

מי נגד?

יוחאי וינשטיין:

7 נגד.

יחיאל אדרי:

מי נמנע?

יוחאי וינשטיין:

אין.

יחיאל אדרי:

תודה רבה, הישיבה נעולה.

ישיבת מליאת המועצה ננעלה

יוחאי וינשטיין

יחיאל אדרי

מרכז ישיבות המועצה

ממלא מקום וסגן ראש העיר