פרוטוקול ועדת מליאה מס' 2

עיריית נשר

ישיבת מליאת מועצת העיר מן המניין

מס' 2/2014 (786)

התקיימה בתאריך 3.2.2014, ג' באדר א', תשע"ד

נוכחים:

חברי מועצה:

אבי בינמו- ראש העיר

מירית קרוגליאק

ישי איבגי

רועי לוי

איגור גורוביץ

בוריס אייזנברג

גרגורי הרשקוביץ

נעמי כספי

יחיאל אדרי

משיח עמר

זאב שפיגלר

ליאון גרודצקי- מהנדס העיר

גלעד הישג – מבקר העירייה

עו"ד אלכסנדר טנדלר, יועץ משפטי

רו"ח מוטי חן – גזבר העירייה

ניב רוסו- עוזר ראש העיר

איל לרמן- דובר העיריה

על סדר היום:

שאילתות.

הצעות לסדר.

אישור פרוטוקולים.

פינוי בינוי.

נציגים למועצה הדתית.

נציג לוועדה מחוזית.

תב"רים.

הגדלת שרות לעובד העירייה שפרש.

וועדת מורדות הכרמל.

פרוטוקול

אבי בינמו, רה"ע: טוב, אני מתבקש. אני מתכבד לפתוח את ישיבת מליאת מועצת העיר מן המניין, מספר 2/2014, סוגריים, 786. תראו, ברשותכם, יש כאן כמה נושאים שהם נושאים קלים, אני חושב שאולי שווה לעבור עליהם, עם הנושא של וועדת מורדות כרמל, קיבלנו כבר החלטה יחד אתכם. הנושא של הגדלת שירות לעובד שפרש. ונציג לוועדה המחוזית. אם זה מקובל עליכם, נעבור עליהם ברגע אחד, כי יש פה דיונים רציניים. אם זה מקובל.

וועדת מורדות הכרמל

אבי בינמו, רה"ע: תראו, אז בוועדת מורדות כרמל קיבלנו החלטה להקים וועדת היגוי שתורכב משבעה חברים, כדי שתיתן את ההמלצות כן או לא. ובהתאם לכך, אנחנו נפעל. אני מציע שאתם תתנו לנו גם נציג, שצעירי נשר ייתנו לנו נציג, וכל סיעה תיתן כאן נציג, ונצרף שני אזרחים שידונו בזה. זה כבר אישרנו את זה בישיבה הקודמת.

הגדלת שירות לעובד שפרש

אבי בינמו, רה"ע: הגדלת שירות לעובד שפרש, אנחנו מדברים על דני גוזלן, הוא פרש כתוצאה ממחלה, אנחנו מבקשים,

רועי לוי:

אני לא הבנתי רק, זאת אומרת, בעצם אנחנו מאשררים את ההחלטה?

אבי בינמו, רה"ע: אנחנו מאשררים את ההחלטה, כן, אני פשוט רואה שלושה ארבעה דברים קלים ואז נדון, יש לנו דיונים רציניים כאן. אז בוא נעבור את זה. זה הגדלת שירות לעובד עירייה שפרש, אנחנו מדברים על דני גוזלן, שפרש כתוצאה ממחלה. אנחנו שולחים פנייה למשרד הפנים להגדלת שירות לחמש שנים, כמו שהיה מקובל במועצות העיר הקודמות, מאחלים לו בריאות והצלחה. מה שמשרד הפנים יאשר, יאשר.

רועי לוי:

אני ביקשתי, ברשותך, ממוטי, לא ידענו, זאת אומרת, קיבלנו ביום חמישי את ההזמנה, בלי פירוט על סעיף שמונה. אני אתמול ביקשתי פירוט, קיבלתי היום בבוקר, שמונה, אולי שמונה וחצי בבוקר, כבר מוטי כתב לי פחות או יותר במי מדובר. כתב לי במי מדובר. וביקשתי מספר דברים, שזה חוות דעת משפטית בנושא הזה, שלא קיבלתי אותה. אני מעוניין לדעת מה התקדימים בנושא הזה, מעיריית נשר, למי עשינו, מה עשינו. מי פרש לאחרונה, האם נתנו להם גם כן את זה, זאת אומרת, לא יודע, אני יודע שכרמלה פרשה, אני יודע שיוחאי פרש, אני לא יודע אם נתנו להם את זה, אם אפשר בכלל היה לעשות את זה. זאת אומרת, מה סיבת ההחלטה כאן ספציפית? לא קיבלנו, וזה, אגב, זה גם הערה כללית, שאנחנו מקבלים את הנושאים ככה, בלי פירוט, בלי שם, בלי, זאת אומרת, אין לנו יכולת בכלל לחשוב על זה.

אבי בינמו, רה"ע: אוקי, אני מקבל את ההערה, אבל אני אענה. אנחנו במשך ה-20 שנה האחרונות עשינו הגדלת שירות לעשרות עובדים. עכשיו, מדובר בעובדים, אני אומר לך, שהשכר שלהם נע בסביבות 4,000, 5,000 שקל. אף אחד כאן לא יצא עם מצנח של מיליון שקל. באמת, זה עובדים פשוטים, שגם הפנסיה שלהם היא אחר כך, לא נעימה אפילו לשמוע. עיריית נשר, במהלך ה-20 שנה, אני, כחבר מועצת עיר, זוכר שלא הייתה פעם אפילו שסירבנו, זה אישור שמשרד הפנים נותן אותו. חוות דעת של היועץ המשפטי, היועץ המשפטי שלנו חולה ארבעה ימים, אנחנו נאחל לו מכאן ,נמסור לו איחולי החלמה, היה בבית חולים, מצבו בסדר. אני מקבל את ההערה של שם של העובד, זה היה צריך להידון בוועדת הנהלה, ולבוא לידיעתם. זו ההערה. תקדימים, אמרתי לך, יש, במהלך ה-20 שנה האחרונות, היה לנו קרוב ל-50 עובדים.

רועי לוי:

אני לא זוכר בחמש שנים האחרונות אף אחד שהייתה בקשה.

אבי בינמו, רה"ע: זה לא קשור לגבי כרמלה, כי כרמלה.

רועי לוי:

לא, אני לא מדבר על עובד, הרעיון הוא לא דני או לא דני, גם לא צריך להגיד את השם, אני חושב, למרות שעברנו, זאת אומרת, זה לא עובד ספציפי, זה לעצם העניין.

מוטי חן:

אני אגיד כמה מילים על העיקרון ועל איך זה עובד. בגדול, ישנם עובדים, אנחנו מדברים כאן בעצם רק על עובדים בפנסיה תקציבית, זה מה שרלוונטי, כי העובדים של פנסיה צוברת לא אנחנו משלמים את קצבתם ברגע שהם פורשים, אז דיברת על יוחאי, לא רלוונטי לדיון. עובד שפרש בפנסיה תקציבית,

רועי לוי:

נתתי דוגמא.

מוטי חן:

לא, סתם, כדי לעשות סדר. עובד שפרש בפנסיה תקציבית והגיע לשיא אחוזי הפנסיה שלו, לא יהיה לו רלוונטיות לדיון. הסיטואציה היא באותם עובדים שמחמת מצב רפואי, בריאותי, נאלצים לפרוש לפני שהם מסוגלים להשלים את מלוא הפנסיה שלהם, פונים למשרד הפנים, זה פרורגטיבה שלו נטו, זה לא משהו שאנחנו, זה שאנחנו ממליצים, זו המלצה בלבד. זה נכון שאנחנו משלמים בסופו של דבר, אבל מי שקובע את הפנסיה זה משרד הפנים. היו לנו בעבר מספר עובדים, כמו על בסיס רפואי, אני יכול לתת דוגמאות, אם תרצה אחר כך, שמות, זה לא בעיה. לא ניגע בזה ברמה,

רועי לוי:

אין את החוק היום החדש שבן אדם שרוצה להמשיך מעבר ל-67, מותר לו שלוש שנים, אתה יכול לפטר אותו רק אם אתה לא מרוצה מהתפקוד שלו?

מוטי חן:

לא. לא.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: זה לא קשור לזה.

מוטי חן:

בעבר הוא הביע את רצונו לפרוש בגלל מצב בריאותי, שחיקה, מצב שלא אפשר לו להמשיך לעבוד. אחוזי הפנסיה שהוא צבר היו יחסית נמוכים, למרות כל השנים שהוא עבד, הוא עבד בחלקיות משתנה. הוא אפילו לא הגיע ל-50%, וביקש שננסה לפנות למשרד הפנים, בגלל המצב הרפואי שלו, הוא צרף את כל המסמכים הרלוונטיים ,לנסות להתייחס כאילו היה מגיע לשיא מבחינה הזאת, עוד חמש שנים, יכולות להיות לו מקסימום עשרה אחוז. שוב, להגיד לכם שזה וודאי שמשרד הפנים יאשר את זה? אני לא אומר את זה. אני אומר שזה ניסיון, אנחנו רואים בזה משהו סוציאלי, ללכת לקראת עובד כזה שבאמת עבד כאן מעל 20 שנה. צבר אחוזים נמוכים, במצב רפואי קשה.

דוברת:

10% יכולים לפעמים להיות 300, 400 שקלים. זה הכל.

רועי לוי:

אני לא מדבר על הכספי, אני מדבר על העניין העקרוני. חוות דעת של יועץ משפטי,

מוטי חן:

מי שמאשר זה משרד הפנים.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: רועי, לא צריך להתייחס רק לעניין המשפטי, יש כאן גם עניין מוסרי, וגם מדובר באמת במשהו מינורי, לעובד שבאמת השקיע, חלה בתקופת העבודה, פנה אלינו, אני אומר לך, לנו היה קשה בשיחה איתו. אני, שהוא בא לבקש, לי היה קשה שאני לא יכול לאשר לו, הלוואי והייתי יכול לאשר לו את זה. אנחנו עובדים רק לפי הנוהל, הנוהל מחייב אותנו לפנות למשרד הפנים, להקל. אני מציע, בנושא הזה, אני אומר לך, זה לא עניין, לא של קואליציה ולא של אופוזיציה, באמת.

רועי לוי:

אין כאן עניין של קואליציה אופוזיציה, רק להבין את המהות של הסעיף.

אבי בינמו, רה"ע: אז קיבלת את התשובה.

רועי לוי:

אם יכולתי לשאול את השאלות האלה לפני שבוע, הייתי שואל אותן, ולא הייתי שואל אותן פה. מאחר ולא התאפשר לי, אז שלחתי היום במייל, ואני לא יודע ... לא קיבלתי תשובה עד רגע זה.

(מדברים יחד)

רועי לוי:

לא קיבלתי תשובה בנושא של הסעיף הזה.

נציג לוועדה המחוזית

אבי בינמו, רה"ע: תראו, אנחנו צריכים להמליץ על נציג לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. אני ביקשתי להמליץ על אלי דוקורסקי, ראש עיריית קריית ביאליק. יש שם חמישה ראשי ערים. זו ההמלצה שלי. הזמנו אותו גם לשיחה כדי לתאם איתו כל מיני עמדות.

רועי לוי:

למה אתה לא יכול לשבת שם?

אבי בינמו, רה"ע: מי, אני לא רוצה לשבת שם, יש לי מספיק לשבת כרגע בוועדה המקומית, ללמוד אותה. אני אשב בוועדה המחוזית מבלי להיות חבר. אני קיבלתי החלטה, תשמע, יש לי הרבה מה ללמוד בנושא הזה, הוועדה לתכנון ובנייה גם ככה היא וועדה מאוד מורכבת שגוזלת המון זמן, והיום כבר הגעתי למסקנה שאם אני הולך לישיבה שם אני צריך לדעת שאני מתנתק לחמש שעות, ולא לשעה. זה לא הולך אחרת, אחרת מעבירים את הנושאים שלנו, לאט לאט יחד עם המהנדס אנחנו מכינים את החומר, ובעזרת השם, אנחנו נשיג את המטרות שלנו. אני יכול רק לספר, באמת, בצורה, זה אחר כך אנחנו נדבר על זה. אז אני ממליץ לאשר את אלי דוקורסקי, כמומלץ עיריית נשר לוועדה המחוזית.

רועי לוי:

ברשותך.

אבי בינמו, רה"ע: בבקשה.

רועי לוי:

אני מבין שאתה עסוק, והכל, אבל באמת, אני חושב שלמען האינטרס והאחריות, זה אתה, או אז, באמת, אני לא מדבר, אתה או אחד הסגנים שלך, חייב לשבת בוועדה הזאת ,כדי לשמור על האינטרסים של נשר.

אבי בינמו, רה"ע: אני לא יכול להמליץ על הסגנים, גם דויד עמר לא היה בוועדה המחוזית, להזכירך.

רועי לוי:

לא יודע מה היה, אני מדבר על מה היום.

אבי בינמו, רה"ע: אני אומר.

רועי לוי:

אני לא זוכר שבא הנושא זה אי פעם לדיון, אבל אם הוא כבר בא לדיון, אני חושב שראוי שאתה תייצג את העירייה.

אבי בינמו, רה"ע: אני מביא לכם הרבה נושאים לדיון, אני אומר לך, בהתייעצות, גם עם החברים, וגם עם הסביבה, אני השתתפתי בדיונים של הוועדה המחוזית, אני אומר לך, כרגע, זה לא הזמן שלי לשבת שמה. יבוא הזמן שלי לשבת שם. יש שם אנשים בעלי ניסיון, אני סומך עליהם, הם שותפים, אנחנו עכשיו בהרבה דיונים, בעיקר עם זבולון ועם עיריית חיפה על שטחים משותפים, אנחנו מחפשים דרכים לשתף פעולה, במקום כל הוויכוחים הנוראיים שהיו. הראיה היא זה הפגישה שהולכת להיות עם עיריית חיפה בנושא ה-700 דונם. אני שמח על זה שאתה ממליץ עלי, באמת, אבל אני מספיק מנוסה לבוא ולהגיד איפה אני יודע להתקדם, ואיפה אני יודע לעצור. יש לי המון מה ללמוד, אני בוועדה המקומית עוד לא שוחה, עוד לא שוחה בוועדה המקומית.

רועי לוי:

תלמד תוך כדי. אני אוהב את אלי דוקורסקי מאוד, אבל אני לא חושב שהוא ישמור על האינטרסים של נשר כמו שאתה תשמור.

אבי בינמו, רה"ע: הוא הכי קרוב לנו.

רועי לוי:

אני מאמין שאתה תשמור יותר ממנו. לא יודע כמה, אבל יותר ממנו.

אבי בינמו, רה"ע:

לא כל ראשי הערים, יכולים להיות שם שלושה ראשי ערים.

רועי לוי:

נמליץ אנחנו על ראש העיר שלנו.

אבי בינמו, רה"ע:

אבל זה לא יעזור.

ישי איבגי:

אתה העיר הכי קטנה, בגדול, מכל החמש ערים.

אבי בינמו, רה"ע: לא, זו לא הנקודה, הנקודה שבסך הכל, מתוך עשר, 12 רשויות, לוקחים חמש רשויות. ועשינו מחשבה בעצה אחת, ואני ממליץ על אלי דוקורסקי. מי בעד? טוב. עכשיו נלך לפי הסדר.

דובר:

שמונה בעד, סליחה.

(מדברים יחד)

רועי לוי:

יש לנו הצעה שראש העיר, מר בינמו, יעמוד בראש, יהיה הנציג של נשר בוועדה.

אבי בינמו, רה"ע: תרשום, אני נגד.

רועי לוי:

תעלה להצבעה.

אבי בינמו, רה"ע: אני מעלה להצבעה, מי בעד?

דובר:

לא, תוריד את זה מסדר היום.

אבי בינמו, רה"ע: מה אני אוריד את זה מסדר היום? הבן אדם מעלה, אני לא מוריד מסדר היום. הוא יכול להגיד שראש העיר הצביע נגד עצמו.

רועי לוי:

זה אתה אמרת.

אבי בינמו, רה"ע: זה אתה, זה אתה מציע.

ישי איבגי:

לא, אתה מסיר את המועמדות שלך.

אבי בינמו, רה"ע: בדיוק, אז אני מסיר את המועמדות שלי. תן לו, בסדר.

ישי איבגי:

אז אין הצבעה? אם הוא מסיר את המועמדות?

רועי לוי:

הצבעה על ההצעה שלנו. נראה אם זה עובר. אני בעד שנצביע בעד.

(מדברים יחד)

רועי לוי:

ההצעה של צעירי נשר, יש עתיד, שראש עיריית נשר יהיה הנציג של נשר בוועדה, או מישהו מטעמו, מן הטעם שאנחנו חושבים שרק תושב נשר ידאג באופן המיטבי ביותר לאינטרסים של תושבי נשר. זה הכל.

דובר:

מי בעד ההצעה שהציע רועי? מי נגד?

ישי איבגי:

בהקשר של ההצבעות, אני מבקש, אם אפשר, גם בפרוטוקולים, שיהיה שמות של האנשים, וזה חשוב, מי הצביע בעד, מי הצביע נמנע ומי הצביע נגד, ואני מבקש, אם אתם יכולים לרשום את הדברים האלה. למען ההגינות. כי היו מקרים של הצבעות קודמות, אני מדבר אתכם בקואליציות קודמות, שאי אפשר לדעת. אני רוצה שיהיה רשום מי בעד, מי נגד. אם לא יירשם לפרוטוקול, אני רוצה שכל אחד יגיד את דעתו.

אבי בינמו, רה"ע: יש החלטה על הצבעה שמית, זה החוק. זה לא יכול להיות הכל.

ישי איבגי:

אני מתנדב להגיד בשביל הפרוטוקול, אם אתם לא רוצים את זה על סמך הצבעת היד, אני אגיד כל פעם מי הצביע בעד, מי הצביע נגד, ושיהיה רשום. אתה לא יכול להגיד לי מה להגיד, יחיאל.

יחיאל אדרי:

אני יכול להגיד לך, סליחה,

ישי איבגי:

בזכות הדיבור שלי, אני אבוא, אגיד את דעתי, אני אגיד, שלושה חברי המועצה, שזה מירית, ורועי, וישי הצביעו בעד. וכל השאר, נוכחים, הצביעו נגד, וזה חשוב.

אבי בינמו, רה"ע: אוקי.

ישי איבגי:

מה מפריע לך, יחיאל? זה מפריע לך.

אבי בינמו, רה"ע: תעשה מה שאתה רוצה.

ישי איבגי:

אתה לא יכול לעמוד, או מישהו אחר לא יכול לעמוד אחרי מה שהוא הצביע?

אבי בינמו, רה"ע: כן, איגור.

איגור גורוביץ:

יש לי הצעה להגיד את השם המלא, של אבא ושל אמא.

ישי איבגי:

גם של סבתא, אם אפשר.

אבי בינמו, רה"ע: די, ישי. טוב, אנחנו נחזור לשאילתות.

שאילתות של חברי המועצה

אבי בינמו, רה"ע: הצעה של ישי איבגי, שאילתא של ישי איבגי.

רועי לוי:

על מה? אגב, גם פה לא קיבלנו איזה שאילתות. לא קיבלנו על מה הולכים לדבר.

ישי איבגי:

הגשתי שלוש, ארבע, מה זה אומר, סתם לצורך העניין.

אבי בינמו, רה"ע: טוב, אני אענה לך. שאלת בגדול, שאילתא לגבי כניסת חיילים לספייס, נכון? התשובה היא כדלקמן. ישי, כניסת חיילים לספייס, למה היא הופסקה, בגדול?

ישי איבגי:

למה היא הופסקה, למה המחירים כל כך גבוהים, אתה שמת לב, פשוט אנשים שאלו מדוע לא, השאילתא עצמה, מדוע לא דווחו חברי מועצת העיר על פקיעתו של ההסכם.

אבי בינמו, רה"ע: איזה הסכם?

ישי איבגי:

שאתם,

אבי בינמו, רה"ע: איזה הסכם?

ישי איבגי:

שהיה קיים לחיילים,

אבי בינמו, רה"ע: איפה היה קיים הסכם?

ישי איבגי:

עם הספייס.

אבי בינמו, רה"ע: איך היה קיים הסכם? על סמך מה אתה אומר שהיה קיים הסכם?

ישי איבגי:

ראיתי את הדף.

אבי בינמו, רה"ע: איפה ראית את הדף?

ישי איבגי:

אני יכול להעביר לו את הדף?

דובר:

יש לך אותו פה?

ישי איבגי:

לא, אני אעביר לך את הדף, שייכנס לפרוטוקול, שהם יכלו להיכנס פנימה בלי תשלום, האם ניתן לקבל את ההסכם שנחתם.

אבי בינמו, רה"ע: פרוטוקול זה לא הסכם, נו, חבר'ה, די.

ישי איבגי:

אני שואל אותך, יחיאל, בוא נבדוק את הדברים במבחן התוצאה, במבחן התוצאה יכלו להיכנס בלי לשלם?

אבי בינמו, רה"ע: אז תן לי לענות לך מבחן התוצאה.

ישי איבגי:

רגע, שנייה, שאלת מה השאלה. אוקי. האם עמדת בנושא כניסת חיילים חינם לספייס השתנתה, ואם לא, מתי אתה מתכוון להחזיר את ההטבה הזאת. שאלה פשוטה ביותר.

אבי בינמו, רה"ע: אז קודם כל אני אענה בסדר, תן לי לענות על כל התשובה. לעיריית נשר מעולם לא היה הסכם כתוב עם הספייס בנוגע לכניסת חיילים חינם. מאחר ולא היה הסכם, לא דווח גם למועצת העיר על פקיעתו.

ישי איבגי:

אז מה היה?

אבי בינמו, רה"ע: לא היה הסכם, הייתה הסכמה שבעל פה בין עיריית נשר, תן לי שנייה, תן לי שנייה, אני הייתי עד לנושא הזה, אני הייתי זה שדחף את זה. אני הייתי זה שעשה את המהלך הזה בתוך החברה הכלכלית. ראש העיר רץ, היה קצת לפני בחירות, עשו את זה. כשאתה סיפרת לי על זה, אני הודעתי לאנשי ספייס שיבואו לכאן לשיחה. לא יודע מעבר לזה. אז שתבין. אז אני לא יכול לתת לך לעיון דבר שלא, אם לא היה הסכם, מה אני אתן לך לעיון?

ישי איבגי:

אבל זה הופסק, אני יכול לדעת.

אבי בינמו, רה"ע: כן.

ישי איבגי:

ההסדר הזה הופסק בעל פה, בסדר, אני מסכים איתך.

אבי בינמו, רה"ע: הם החליטו על דעת עצמם להפסיק. לולא הדיווח שלך, אולי באמצעות מי שדיווח לך, לא היינו יכולים לדעת. אנחנו בעד כניסת חיילים חינם לספייס, בעיקר בחמשוש.

ישי איבגי:

ואתה תפעל לזה?

אבי בינמו, רה"ע: בטח שאני אפעל לכיוון הזה.

ישי איבגי:

סבבה.

אבי בינמו, רה"ע: בסדר?

זאב שפיגלר:

אבי, זה רק ... דברים שאנחנו בישיבות שיבחנו אותך, בזמן הבחירות, על ההחלטה של הכנסת החיילים חינם ללא תשלום.

אבי בינמו, רה"ע: תשמע, גם לנו שיחק הזמן, עכשיו צריך להזמין אותם לשיחה, לשיחה מאורגנת.

מוטי חן:

מהספייס יוצא חיוב על זה, חוץ מזה, הכל בסדר.

רועי לוי:

אבל זה מה שסוכם גם כן, זה מה שהיה בסיכום איתו. שהספייס מוציא חיוב על כניסת החיילים מנשר.

אבי בינמו, רה"ע: אין, אין, אין סיכום, אין סיכום. רועי, אם היה סיכום הם היו עומדים בסיכום.

רועי לוי:

אין סיכום פגישה?

אבי בינמו, רה"ע: אין, אין נייר עבודה.

רועי לוי:

יש נייר סיכום עבודה? יש נייר סיכום מהעירייה, תפסיק, י ש לי אותו בבית.

אבי בינמו, רה"ע: אז תביא, נראה.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: אנחנו נזמן את בעלי הספייס, שהנושא הזה יבוא לדיון.

ישי איבגי:

בסדר, קיבלנו את התשובה. אבי אמר שהוא מטפל בזה, אמר שהוא מטפל בזה.

אבי בינמו, רה"ע: כן, אני אומר לך, לולא ההערה שלך, לא היינו יודעים. יש שאילתא שהעלה רועי לוי.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: בנושא העתודה הדמוגרפית להזנת בית ספר גבעון?

ישי איבגי:

כן.

אבי בינמו, רה"ע: אה, להזנה, לא ממזון. טוב. השאלה הזו גם דנה בנושא של הבנייה של 192 יחידות דיור באזור של האצטדיון הישן. אז התשובה היא כדלקמן. הדיון על אודות הבנייה במתחם האצטדיון הישן, אינו רלוונטי, שכן זה נמצא כרגע בשלבי מכרז חוזר של מנהל מקרקעי ישראל. בעקבות בג"צ וצו מניעה שהיה שמה. הקביעה שמוצגת בשאילתא, של תוכניות מנהל מקרקעי ישראל, מדובר על בנייה של דירות בנות ארבעה וחמישה חדרים, אינה מדויקת. התוכנית העקרונית מדברת על הקמת 192 יחידות דיור, אולם לא נקבע כמה חדרים יהיו בדירות אלה. ראש העיר תומך בבנייה לזוגות צעירים בכל רחבי העיר, ומשקיע מאמצים רבים להבאת אוכלוסייה צעירה לעיר, לפי התפישה המקובלת כיום. בניית דירות בנות ארבעה וחמישה חדרים לא מביאה זוגות צעירים לעיר. כדי להצעיר את העיר, יש לבנות גם דירות בנות שתיים ושלושה חדרים, שיהיו זולות יותר, הן לזוגות בתחילת דרכם, והן לסטודנטים. התוכנית לבנות במתחם האצטדיון הישן אושרה על ידי מועצת העיר הקודמת, ולא כללה התייחסות לשיכון זוגות בתחילת דרכם על ידי בניית דירות קטנות יותר. יתרה על כך, מעיון בפרוטוקול ישיבת המועצה 771, עולה כי ראש העיר הנוכחי, קרי, אני, התנגדתי לתוכנית כפי שהוצגה על ידי ראש העיר הקודם, ואף הודיע שהוא בעד בנייה אך ורק לזוגות צעירים. באותה הצבעה תמכו שבעה חברי מועצה, בהם חלק מחברי המועצה הנוכחית בתוכנית, בעוד ששלושה חברים התנגדו, ביניהם זה אני ויחיאל אדרי. אני זוכר את הדיון, על הנושא של ה-192 יחידות דיור. אמרתי, אם עיריית נשר רוצה להעביר את הקרקע למנהל, אני בעד, בתנאי שהכל יהיה מיועד לזוגות צעירים. זו הייתה הלשון. אחר כך היה שם דיון מאוד קשה על ההסכם הראשון שהעבירו בעירייה, שהיה הסכם עם שותף אחד, הנושא הזה בוטל, הביאו הסכם שני, ועדיין גם בהסכם השני, אני אמרתי, אם זה הקרקע שלנו, יש לנו יכולת להתנות את זה אך ורק בדיור לזוגות צעירים. לא הוסכם אז בישיבת מועצת עיר, לא היה לנו רוב לנושא הזה, היום, כשהקבלן שיזכה, מן הסתם, יבוא אלינו לדיון, שיבוא אלינו לדיון נוכל להתחיל להתנהל מולו, זהו.

רועי לוי:

והוא יבנה דירות של שני חדרים?

אבי בינמו, רה"ע: אני לא יכול להגיד לך, אני יכול להגיד לך על מה אנחנו נלחץ. אני יכול,

רועי לוי:

אתה אומר, התכונית אושרה על ידי מועצת העיר הקודמת. איזה תוכנית אושרה?

אבי בינמו, רה"ע: מכירת הקרקע.

רועי לוי:

רק מכירת הקרקע.

אבי בינמו, רה"ע: נכון. אבל,

רועי לוי:

רק זכויות הקרקע.

אבי בינמו, רה"ע: כן, אבל אנחנו,

רועי לוי:

בלי שום קשר לתוכניות הבנייה.

אבי בינמו, רה"ע: רועי.

מוטי חן:

דובר על תוכניות הבנייה.

רועי לוי:

אתה לא יכול לאשר תוכניות בנייה.

אבי בינמו, רה"ע: לא, למיטב זיכרוני, אני דרשתי,

רועי לוי:

מועצת עיר יכולה לאשר תוכניות בנייה?

אבי בינמו, רה"ע: אז אל תעביר להם את הקרקע, למה להעביר להם את הקרקע?

רועי לוי:

כי היית חייב להעביר את הקרקע.

אבי בינמו, רה"ע: לא, אתה לא חייב להעביר להם את הקרקע.

רועי לוי:

כדי לבנות, היית חייב להעביר את הקרקע.

אבי בינמו, רה"ע: אז תתנה את ההעברה, אני,

יחיאל אדרי:

רועי, סליחה, זה שאלה תשובה. למה אתה מנהל דיון בעניין הזה? זה לא מקובל.

רועי לוי:

כי גם ישי שאל איך שאתה אמרת שהולך להיבנות שם בנייה, במקבצי דיור.

אבי בינמו, רה"ע: מי זה אמר?

רועי לוי:

יחיאל, בוועדת חינוך, וכאן אנחנו שומעים משהו אחר.

אבי בינמו, רה"ע: רגע, רגע, רגע, רועי,

יחיאל אדרי:

שאני ביקשתי זוגות צעירים. זה לא מה שהוחלט.

רועי לוי:

אבל אתה אומר, מיועד למקבצי דיור. מי אמר שזה מיועד למקבצי דיור?

אבי בינמו, רה"ע: רועי, רועי, תשמע.

רועי לוי:

על סמך מה החלטת את זה?

אבי בינמו, רה"ע: בוא, אם אנחנו מדברים ככה, תשמע, אתה אז היית בצד של הקואליציה, אני זוכר, אני זוכר היטב את השיחה. אני אמרתי, רבותיי, לא נעביר את הקרקע, או ניתן אותה בחינם למנהל, בהתניה אחת, שזה יהיה לזוגות צעירים. לא רצינו לקבל כסף, לא מיליון ולא 5 מיליון, ומסתבר שהקרקע כבר נמכרה ב-28 מיליון שקל, תעדכן אותי, או פחות או יותר, אלה ההצעות סביב הקרקע.

מוטי חן:

הקרקע פה?

אבי בינמו, רה"ע: כן.

מוטי חן:

זה מכרז חדש, הוא בוטל.

אבי בינמו, רה"ע: אבל, אני יודע מה אמרתי. עכשיו, נכון שאני לא יכול לקבוע את תוכנית הבנייה, אבל, כשאני בא ואומר, אני מוכן לתת לכם את הקרקע בחינם, את הקרקע בחינם,

רועי לוי:

מה מוכן, זה קרקע שלהם.

אבי בינמו, רה"ע: זה קרקע שלנו, מה זה שלהם?

רועי לוי:

זה לא קרקע שלנו.

אבי בינמו, רה"ע: זה קרקע שלנו.

רועי לוי:

זה קרקע שלך אך ורק לשימושים ציבוריים, לא לבניית מגורים. הרי על זה היה כל הוויכוח.

יחיאל אדרי:

סליחה, רועי, מי אישר, מי היה הנציג שלנו בוועדות כרמל ואישר את התוכניות האלה?

רועי לוי:

של מה, של זה? אני.

יחיאל אדרי:

אז מה אתה בא אלינו בטענות?

רועי לוי:

אני בא בטענות? להפך. רק שבוועדת מורדות כרמל לא אישרנו את זה.

יחיאל אדרי:

מה לא אישרנו?

רועי לוי:

מנהל מקרקעי ישראל, כדי שתדע קצת הליכי תכנון, מנהל מקרקעי ישראל הוציא את הקרקע עם יחידות. אחר כך, התוכנית הזאת, אחרי שיזכו בקרקע, יבוא קבלן, יעשה תוכנית, ואז הוא יביא את זה לוועדת מורדות כרמל, שתאשר את זה שם וועדת מורדות כרמל, איך לבנות את הדברים.

אבי בינמו, רה"ע: אז כשזה יגיע,

רועי לוי:

אז אין שום קשר, אני הייתי נציג וועדות כרמל, אני עדיין ממלא מקום במורדות כרמל, אבל התוכנית הזו מעולם לא הגיעה למורדות כרמל. אז זה שלוחש לך מצד ימין, עדיף שילמד, עדיף שילמד הליכי תכנון ובנייה, לפני שהוא לוחש. אבל אני שמח שהוא לוחש לך, כי ככה הוא מטעה אותך.

יחיאל אדרי:

רועי, אני יכול להגיד לך רק דבר אחד, אל תפנה ככה לעובד עירייה, כי עובד עירייה מה שאמר כרגע, הוא אמר, הוא צודק. אז אני מבקש ממך, רועי, תוריד טונים.

רועי לוי:

תוריד אתה את הטונים.

יחיאל אדרי:

אני הורדתי.

אבי בינמו, רה"ע: רועי, רועי, לא צריכים להתנגח.

יחיאל אדרי:

אני יכול להגיד לך עם אחריות, אתה היית שותף להחלטה, יחד עם ראש העיר, אתה היית, כשאני אמרתי לשחרר את הקרקע רק לזוגות צעירים.

רועי לוי:

לשחרר את הקרקע לבנייה. לא, אתה לא יכול לקבוע, זה מנהל מקרקעי ישראל.

יחיאל אדרי:

וודאי שאני יכול לקבוע.

רועי לוי:

אתה לא יכול לקבוע.

אבי בינמו, רה"ע: טוב, יש לנו שאילתא בנושא בית ספר,

רועי לוי:

המקסימום שאתה יכול לעשות היום זה להביא את הדיור הלאומי לנשר. וזה, נראה אם תצליח.

אבי בינמו, רה"ע: אם תעזור לנו, נצליח. יש שאילתא של רועי בנושא בית ספר גבעון. דרך אגב, אני לא חייב לענות על כל השאילתות, אבל בכל זאת, נענה עליה. בינתיים בית ספר גבעון נפתח, מה הבעיה?

רועי לוי:

לא חייב באותו ישיבה לענות.

אבי בינמו, רה"ע: לא, נענה.

רועי לוי:

אחרי שתי ישיבות זה הופך להצעה לסדר.

אבי בינמו, רה"ע: בעקבות שורה של פגישות שנערכו בנושא בית ספר גבעון, נשקלה האפשרות להעביר את תלמידיו ואת מוריו לבית ספר אחר. הנושא הועלה לפני מנהלת בית הספר, וחברי וועד ההורים, ונדון בישיבת וועדת החינוך של העירייה מיום 8.1.2014. בישיבה השתתפו, בין השאר, חברי הוועדה, עובדי מחלקת החינוך בעירייה, נציגים מגבעון, נציגי וועד ההורים. בעקבות ישיבת וועדת החינוך הוחלט לפתוח את ההרשמה לכיתה א' לבתי הספר, לתלמידים מכל העיר, ללא קשר למקום מגוריהם. לאור ההרשמה המוגברת לבית ספר, הוחלט להמשיך את הפעילות בבית ספר גבעון, ולהמשיך את הפעילות גם בשנת הלימודים הבאה. תראו, אני רק רוצה באמת, בהערת ביניים. אנחנו חששנו ממצב שבית ספר גבעון יגיע ל-70 ול-60 תלמידים. אבל גם כשחשבנו להעביר את התלמידים, שני דברים לא עשינו, לא עצרנו את אזורי הרישום, ולא הפסקנו לטפל בבית הספר. טיפלנו בבית הספר כמו הכל שריר וקיים. ברגע שהבנו שיש הרשמה, ברגע שגם חברי ההנהלה שלי, אם זה נעמי כספי, ואם זה שפיגלר, ואם זה גם חברי מועצה מהאופוזיציה, יצרו איתי סיעה, ישבנו גם עם ההורים, הגענו למסקנה שנכון להשאיר את בית הספר. יכול להיות שבעקבות הרישום בעוד שנתיים, תקום שכונה חדשה, אנחנו נבחן את קיבולת, את יכולת הקיבולת של תלמידים ברמות יצחק א', ב', ואז יכול להיות שבית ספר גבעון באמת יוכל לקבל עתודה נוספת. יכול להיות שבית ספר גבעון יתמחה גם איזה סוג של התמחות שייצור מצב שאנשים מושכים. אז זה מאוד תלוי במערכת החינוך. אני לא מתערב בהיבטים הפדגוגיים, אני רק יודע לנתח את הנתונים של בתי הספר ולראות איפה הבעיה שנמצאת במעבר מיסודי לחטיבה, ומהחטיבה לתיכון. יש כאן שאילתות של דן תיכון, אני לא חושב שנכון לענות עליהן. הוא לא נמצא, אז לא נענה עליהם.

ישי איבגי:

אבי, רק בעניין של ... עוד אמירה אחת אני רוצה. השנה הזאת, אתם דיברתם על זה שבית הספר ייפתח, ולגבי שנים הבאות, יש איזה עננה סביב העניין הזה.

אבי בינמו, רה"ע: לא, אין עננה.

ישי איבגי:

זאת אומרת, אתה יכול להגיד שעד להודעה חדשה, הוא נשאר על קנו.

אבי בינמו, רה"ע: לא, תשמע, אני אתמול ישבתי גם עם החבר'ה של גבעון, הם יבואו אלי לשיחה, אנחנו נפתור, תשמע, אני יודע לפתור את דברים רק בדרך,

ישי איבגי:

מצוין,

אבי בינמו, רה"ע: הם יצאו מרוצים, אז תצא גם אתה מרוצה.

ישי איבגי:

רגע, שנייה, אני רוצה לתת לך עוד משהו לשיקול דעתך. בתור הורה לילד, שגם אתה, ברוך השם, עברת את זה, אתה צריך להבין שאם אני היום, סתם, לצורך הדוגמא, רוצה לרשום את הילד שלי לגבעון, כל אחד אחר, ועננה לשנים הבאות מרחפת סביב גבעון, אני אפחד שהילד שלי באמצע הדרך יצטרך לעבור בית ספר.

יחיאל אדרי:

אין שום עננה, ראש העיר אמר חד משמעית, אין שום עננה.

ישי איבגי:

יפה, זו השאלה ששאלתי.

יחיאל אדרי:

הוא אמר במידה וייבחן, ופה יגדל, ופה יגדל, ובית הספר יהיה, לא, תקשיב, אתה לא יכול בשאילתא.

ישי איבגי:

רק שנייה, אני רציתי להגיד מילה, רק שהוא יחשוב עליה, מותר לי להגיד?

יחיאל אדרי:

לא.

ישי איבגי:

למה?

יחיאל אדרי:

אני אגיד לך למה, כי בשאילתא אי אפשר. סליחה, עם כל הכבוד.

ישי איבגי:

יחיאל, תן לי שנייה להגיב על האמירה, וזהו.

יחיאל אדרי:

לא, זה לא בסדר.

ישי איבגי:

רגע, שנייה, אבל דבר קטן, אולי יתקבל עוד טיפ אחד, אחוז אחד אולי יהיה נכון, 99% לא יהיה נכון, אבל תקשיב. אני אומר, רק תיקחו בחשבון שיכול לקרות מצב שאנחנו אומרים שבעוד כמה שנים לא יודעים מה יקרה. אפילו אמירה כזאת יכולה לגרום בשנה הבאה לבעיות. זה לא מה שאמרתם, אבל אם אתה תשאיר את זה פרוץ ולא סגור, או לכאן או לשם,

יחיאל אדרי:

סליחה, למה בית ספר בית יהושע לא נסגר, למה רמות יצחק א' לא נסגר.

ישי איבגי:

מתי דובר על זה שהוא ייסגר?

יחיאל אדרי:

אין עננה על אף אחד. סליחה. החליט ראש העיר משיקולים, בית הספר ממשיך בדרכו.

ישי איבגי:

בדיוק כמו רמות יצחק א'?

יחיאל אדרי:

כן, בדיוק כמו כל בתי הספר.

ישי איבגי:

אז אין כלום, אז לא צריך ... אני מבין, אז אין כלום, לא דובר על זה.

אבי בינמו, רה"ע:

בסדר. אדרבא, זה בית הספר הכי מתוחזק, אני יכול להגיד את זה לזכותם של אנשי האחזקה שם, בית הספר הכי מתוחזק בעיר. באמת.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:

דן תיכון איננו, זה לא מכובד, כן, שלא נענה לו על השאילתות. יש הצעה לסדר.

הצעות לסדר

אבי בינמו, רה"ע: יש הצעה לסדר של מירית קרוגליאק, מה שלומך, מירית? את יודעת, אנחנו ממהרים הכנסת ספר תורה, ברשותך.

ישי איבגי:

אבי, עשית לי את זה פעם שעברה עם ההילולה, עכשיו אתה עושה עם הכנסת ספר תורה. רק לי אתה עושה.

אבי בינמו, רה"ע: אמרתי את זה למירית, לא פניתי אליך.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: טוב, מירית.

מירית קרוגליאק:

... שלטון, כל מיני גורמים, ובאמת זה הביא אותי לעשות הצעה לסדר של שיפור השקיפות בגופי העירייה.

אבי בינמו, רה"ע: כן.

מירית קרוגליאק: כתבתי גם, שיפור השקיפות ובכלל אלמנטים לשיפור מערכת קבלת ההחלטות ולמניעת שחיתות ומעשים בלתי תקינים. משמעותה המעשית של שקיפות הוא בכך שהתושב יוכל לדעת, להיות מעורב, ולא להסתמך רק על שמועות בעיתונים. בנוסף, פרסום ברבים מהווה מעין שוט על מקבלי ההחלטות, מפני התנהלות לא תקינה. וויכוחים על לקיחת קרדיט ועיוות המציאות. ההצעות לשיפור השקיפות בעיריית נשר, אני מציעה שיהיה שידור ישיבות המועצה באינטרנט. שיהיה פרסום סדרי היום של ישיבות המועצה והוועדות השונות. פרסום של דוחות בנושאים השונים. פרסום של הצעות תקציב. פרסום של תוכנית העבודה העירונית ותוכניות העבודה לכל שכונה ושכונה. ואפשרות לקבל את ההצעות, שאלות, החלפת בעיות, משוב לתושבים, דרך האינטרנט בנושאים השונים.

אבי בינמו, רה"ע: אוקי. תודה רבה. אז קודם כל, אני יכול להגיד לך שהשקיפות בעיריית נשר עובדת רק על פי החוק. לפי הדרישות ומעבר לכך. יש סעיפים שכבר מבוצעים, או שיבוצעו, ותכף אני, בשורה התחתונה, לא, אני לא אלך לזה. שידור ישיבות המועצה באינטרנט. אנחנו לא איזה תזמורת פילהרמונית, החוק מחייב אותנו לעשות את זה בתמלול, להעביר את זה בצורה מסודרת, אנחנו לא נלך להשקיע, 50, 60,000 שקל בשידורים.

מירית קרוגליאק: זה לא 50, 60,000 שקל. אני פירטתי בהצעה, כדי שכל התושבים ידעו מה קורה פה, שידעו שיש כיוון.

אבי בינמו, רה"ע: מירית, השקיפות היא גם באמירה, את יכולה, השיחה מתומללת, יש כאן מכשיר הקלטה שמקליט.

מירית קרוגליאק:

אבל זה לא בזמן אמת.

אבי בינמו, רה"ע:

שנייה. אבל תקשיבי, החוק לא מחייב אותנו לעשות את זה.

מירית קרוגליאק:

אני לא אומרת שזה מחייב, אני אומרת, להפך.

אבי בינמו, רה"ע:

את ממליצה.

מירית קרוגליאק:

אני ממליצה.

נעמי כספי:

אנשים גם יוכלו לבוא לפה.

אבי בינמו, רה"ע:

כן, העמדה שלנו.

מירית קרוגליאק:

אנשים עם ילדים קטנים, אז מה, בגלל שיש לי ילדה קטנה, או ילד קטן, זה יימנע ממני לראות את הישיבות?

אבי בינמו, רה"ע:

שנייה, העירייה תפרסם באתר האינטרנט שלה גם הקלטות וגם תמלילים של ישיבת המועצה. מדובר בשירות לתושב, שגם הוא מעבר לדרישות החוק, ואנחנו נבצע אותו. אנחנו מתנגדים לשידור ישיבות המועצה און ליין, זה מצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה.

יחיאל אדרי:

אפילו ישיבות הממשלה לא משודרות.

ישי איבגי:

ביקשתם הצעת מחיר?

אבי בינמו, רה"ע:

אנחנו יודעים, בטח שביקשנו.

מירית קרוגליאק:

הצעת תקציב יש לכם? ביקשתם לבדוק את זה?

אבי בינמו, רה"ע:

כן, כן. אנחנו לא צריכים להראות, אנחנו פנינו.

ישי איבגי:

אם זה שקיפות, בוא תראה לנו.

אבי בינמו, רה"ע:

מה יש, תשמע.

ישי איבגי:

אני מציע הצעה, כמה עולה לשים פה מצלמות עם אינטרנט.

מירית קרוגליאק: זו מצלמת אינטרנט.

ישי איבגי:

אתה יכול לשים בבית בשקלים, בבית אתה יכול לשים.

אבי בינמו, רה"ע: אבל ישי, ישי, תקשיב, אני אומר לך, אנחנו לא נעשה את זה,

מירית קרוגליאק:

זו אחת מהסיבות, כספית, אבל גם העניין העקרוני.

אבי בינמו, רה"ע: אין שום עניין עקרונית, העלות המוערכת של זה,

נעמי כספי:

למה להסתיר? הכל פתוח.

ישי איבגי:

תגידי לי, נעמי, שאלה, אני חייב להגיד,

אבי בינמו, רה"ע: רגע, תן לי לסיים, תן לי לסיים. עלות מוערכת של הוצאות צילום ואחסון הם בערך 30,000 שקל, בדיקת כמות ההאזנות להקלטות ישיבת מועצת קודמות מעלה שאין עניין בקרב הציבור, ישיבה 779 מ-18.8.13, 12 האזנות. ישיבה 778 מתאריך 14.8 שלוש האזנות, ישיבה 777 מה-29.7, אפס האזנות. עכשיו, יכול להיות שיתחילו כאן,

מירית קרוגליאק:

כי זה אחרת,

אבי בינמו, רה"ע:

שנייה, יכול להיות שבאמת, אם יתחילו כאן לזרוק עגבניות אחד על השני, או ריקושטים לא נורמאליים, אז זה באמת יהיה עניין. יש כאן עניינים מהותיים, רציניים, ואנחנו מראים לכם שאין סבירות לזה. עכשיו, את לא יכולה לבוא ולהגיד, דגל השקיפות, וכאילו אנחנו, אנחנו דגל השקיפות. כמו שאנחנו עובדים זה דגל השקיפות. את תראי שביקשת להציג תב"רים בדרך מסוימת, את תקבלי אותם כפי שביקשת להציג. הרי אי אפשר להעסיק כל היום את המערכת רק בדברים האלה. זה מה שאתם עושים כרגע. אני לא אומר, זה התפקיד שלכם.

רועי לוי:

סליחה רגע, אריה, הולכים לשפץ את העירייה ב-7.5 מיליון שקל, המצלמות זה מה שישנה?

אבי בינמו, רה"ע: לא, זה לא רק זה.

רועי לוי:

תשים מצלמות, שים, לא צריך להתעסק עם זה בכלל. תלחץ ON כשאתה הולך לשידור, ולהתראות, וגמרנו את הסיפור.

מירית קרוגליאק: ומבחינה תקציבית, זה חלק,

רועי לוי:

7.5 מיליון שקל זה מה שמעניין? עוד שתי מצלמות?

אבי בינמו, רה"ע: פרסום סדרי היום של ישיבות המועצה והוועדות השונות. אנחנו תומכים בסעיף, הם יפורסמו באתר האינטרנט של העירייה לאחר הקמתו. כולל סדרי היום של הישיבות. לקחנו גם מהסעיפים שהעלית את הדברים הנכונים, שלפי דעתנו. פקודת העיריות, לפי סעיף 248 ב' 1, על הרשות לפרסם כל מידע בנוגע ... פרסום על פי דיון ברשומות ובנדון. כולל בין היתר, חוקי עזר, דוחות שנתיים, תמצית דוחות כספיים, לפי חוק חופש המידע, הרשות תפרסם דין וחשבון שנתי שיכלול מידע על אודות פעילותה ותחום אחריותה והסבר על תפקידיה וסמכויותיה. חוק התכנון והבנייה קובע כי על הרשות לפרסם פרוטוקולים של וועדות תכנון ובנייה. העירייה תעמוד בכל דרישות החוק. אין התנגדות עקרונית לפרסום דוחות בנושאים שונים. בנושא התקציב, על העירייה לפרסם את תמצית הדוחות הכספיים שלה, העירייה תפעל על פי החוק ומעבר לו. כל פרסום רשמי שהדין מאפשר, וקובע, אנחנו נבצע אותו. פרסום את תוכנית העבודה העירונית ותוכנית העבודה לכל שכונה ושכונה. אנחנו עוד לא התחלנו בתהליך הזה, אנחנו רק בתחילתו של התהליך. גם בנושא של חזות העיר, וגם בנושא של תוכנית הפיתוח. אתם בשבוע הבא נדרשים לתקציב עיריית נשר, יש בתקציב הזה גם תקציב עירייה, וגם תקציב פיתוח, שם יש דברים שהם בהחלט יכול להיות שנפרסם אותם. אנחנו רואים בחיוב את הנושאים שהעליתם. אנחנו יכולים להגיד לכם שאנחנו פותרים לא מעט בעיות באמצעות האינטרנט. על מפגעים שאנשים פונים אלינו, על הערות, אנחנו מגיבים. גם בפייסבוק, אבל בפייסבוק פחות, אני אומר, באינטרנט, יש שאלה, יש תשובה, היא לא מתעכבת, אבל יחד עם זאת, אני גם הנחיתי היום את גזבר העיר, לא לענות כל היום סביב המייל, אי אפשר. באמת. צריך להכין גם ישיבת מועצת עיר, גם לשבת על נושאים אקוטיים, כמו שהיה לנו בנושא של בנה ביתך, אי אפשר היה להתעסק עם זה כל היום, ולכן, גם אתם צריכים להיות סבלניים. אתם שולחים מייל, אל תצפו שמיד תקבלו תשובות.

ישי איבגי:

תנו לנו זמן אבל שנוכל לשלוח.

אבי בינמו, רה"ע: כן, זה גם נכון.

יחיאל אדרי:

החוק אומר 48 שעות, מה לעשות.

אבי בינמו, רה"ע: אני שמח על הדברים שהעלית, זה לא שאני רואה אותם בדרך לא חיובית. אבל סך הכל, אנחנו מבצעים את רוב העבודה.

יחיאל אדרי:

לא, יהיה אתר כמו שצריך.

אבי בינמו, רה"ע: כן, בסדר.

מירית קרוגליאק:

עדיין, אני חושבת ש-30,000 שקל זה משהו,

אבי בינמו, רה"ע:

זה לא 30,000.

מירית קרוגליאק:

ערטילאי, ממש לא,

אבי בינמו, רה"ע:

זה ממש לא הכסף.

מירית קרוגליאק:

זה עניין, מבחינה כלכלית זה משהו, עלות ממש סמלית, ואני לא מבינה למה, מה יש לכם להסתיר?

אבי בינמו, רה"ע:

לא, לא, זה לא, לא יכול להיות שאת תגידי מה לנו יש להסתיר. אולי לך יש מה להסתיר.

מירית קרוגליאק:

אז בגלל זה אני דורשת ורוצה שזה יפורסם, ושכולם יהיו נגישים לזה. זה קודם כל.

אבי בינמו, רה"ע:

אני מעדיף לתרום את המצלמה הזו לבית ספר התיכון מאשר,

מירית קרוגליאק:

אני אשמח גם וגם. אני אתרום מהבית שלי אישית. ובקשר לפרסום של השכונה שכונה, זה בקטע של שוויון, שנגיד מישהו שלמעלה, רחוב התאנה, שלא ירגיש שהוא מקבל יותר מאשר אנשים פה בבן דור, בתל חנן. אני חושבת שזה,

אבי בינמו, רה"ע:

אנחנו, נשר היא שכונה אחת, ואנחנו קודם כל פועלים לפי הדחיפות והבטיחות. מה זה הדחיפות והבטיחות? יש לנו קיר, מתמוטט ברחוב צה"ל, תעברו לאורך צה"ל, תראו, מיד טופל. זה לזכותה של וועדת המכרזים.

מירית קרוגליאק:

זה עזרה ראשונה.

אבי בינמו, רה"ע:

רגע, לא, זה גם,

מירית קרוגליאק:

זה אופטלגין, מה עם האנטיביוטיקה?

אבי בינמו, רה"ע:

זה לא אופטלגין, זה אפילו לא אופטלגין, זה הרבה כסף האופטלגין הזה. יש לנו ביפה נוף, כל הקיר מתמוטט שם, כאן היה, באמת, אני פה מודה לוועדת מכרזים, שישר נענתה לבקשה והתכנסה. אמרתי, בתוכנית שתוגש בשבוע הבא, אני אשמח לדבר על הנושא הזה. כי שם אתם תראו את נושא הפיתוח.

רועי לוי:

אני מבקש להתייחס לסעיף הזה גם.

אבי בינמו, רה"ע:

כן.

רועי לוי:

ככה, כרגיל, אני שומע את התשובה שלך, ואני לא מרגיש שיש התייחסות להצעה, אלא כל מיני סיסמאות שנעשה על פי חוק ועל פי חוק ועל פי חוק, ואני לא חושב, אני לא מרגיש שמשהו מתנהל שלא על פי חוק בנושא הזה של נושא השקיפות. אני חושב שדברים עומדים על פי חוק, מפורסמים, יש פרוטוקולים, הכל מוקלט. מירית כאן הציעה הצעה להגביר את נושא השקיפות, שלא על פי חוק. לקחת על עצמנו כללים מחייבים יותר, להרחיב את הנושא של שקיפות, מה שבפקודת העיריות בעצם לא מדובר עליו, ולהרחיב את זה לעצמנו.

אבי בינמו, רה"ע:

מה, להתחיל להציב במאי?

רועי לוי:

אני לא חושב,

אבי בינמו, רה"ע:

להתחיל לעשות עריכות?

רועי לוי:

אני לא חושב שצריך במאי, שצריך לשים במאי,

אבי בינמו, רה"ע:

תראה לי מועצת עיר במדינת ישראל שעושה. יש כאלה שעושים את זה גם על מסכי פלזמה, אנחנו עוד לא שמה.

רועי לוי:

דרך אגב, ואם אני אראה לך.

אבי בינמו, רה"ע:

לא, אני בטוח שיש.

רועי לוי:

יש מועצות עיר שמאמצות לעצמן חלק מהכללים, את כל הכללים, יש כאלה שחשבו על דברים אחרים אולי, והעלו וזה. אנחנו, ההמלצה של מירית כאן להרחיב ולקבל עלינו את הכללים, אני לא חושב שגם זה ברמה של יש מה להסתיר או אין מה להסתיר. אני דווקא מסתכל על זה מהמעורבות, על המעורבות של האזרחים. לפעמים אתה שואל את עצמך, מי מסתכל,

אבי בינמו, רה"ע:

כמה אנשים,

רועי לוי:

מי מסתכל על ערוץ 99?

אבי בינמו, רה"ע:

נתתי לך,

רועי לוי:

מי מסתכל, מה הרייטינג של ערוץ 99? יפה. אז הנה, מתוך השולחן הזה יש אחד, אולי מתוך השולחן הזה נמצא גם אחד שיסתכל על ישיבות מועצה, וזה ידביק עוד אחד ועוד אחד. הרי לכאורה, תמיד בסאטירות צוחקים על ערוץ הכנסת, כאילו מי רואה? מסתבר שיש אנשים שרואים את ערוץ הכנסת, אולי אם נשדר את ישיבות המועצה, נמצא שיש אנשים שמעניין אותם גם מה שקורה.

אבי בינמו, רה"ע:

ואז יעשו עלינו סאטירות.

רועי לוי:

אז שיעשו. נצחק בכיף. יש לנו חוש הומור.

גרגורי הרשקוביץ:

אחוז האנשים שיסתכלו כל כך נמוך, שזה,

רועי לוי:

אני לא,

גרגורי הרשקוביץ:

שזה לא מוצדק.

רועי לוי:

יכול להיות, אין לי נתונים כמה כן וכמה לא. אני אומר שהטכנולוגיה קיימת, זאת אומרת, העירייה הלכה עכשיו למהלך, העירייה,

איגור גורוביץ:

מבחינת הלוגיקה, אם אתה רוצה להגיד שבמקרה שיש לפחות אחד שהוא מוכן להסתכל, כן, ובגללו אנחנו חייבים להתקין את זה, אז אולי אנחנו נתקין את זה בשירותים, כי אולי יש אחד שהוא גם רוצה להסתכל שם.

רועי לוי:

יכול להיות. אני מאמין, אגב, אני מאמין שדברים, כמו שאיגור אמר עכשיו, לא היו נאמרים אם זה היה, אם הישיבה הזו הייתה משודרת, ורק מבחינת לוגיקה, רק בגלל מה שאמרת עכשיו, שווה לך להצביע בעד ההצעה הזאת, כי אולי זה יעשה לך בלמים ואיזונים בין מה שאתה אומר.

איגור גורוביץ:

עכשיו אנחנו מדברים על מדינה דמוקרטית, איפה דמוקרטיה הופך את זה להפך מדמוקרטיה.

(מדברים יחד)

ישי איבגי:

אם היה צופה אחד לישיבה הזאת, הוא כבר לא קיים.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:

איגור אומר את זה בהומור.

משיח עמר:

אני מבקש להעיר איזה הארה, עם א', לא עם ע', שלא נוח לי לשבת בחדר שמדברים שיש משהו לא חוקי, ויש משהו רוצים להסתיר, או משהו לדבר, אני רוצה לומר לך באופן שלא משתמע לשתי פנים, אם יש לך משהו שאת יודעת עליו שהוא לא תקין, או לא חוקי, את חייבת לשים את זה על השולחן, לא לדבר דברים, רגע, רגע,

מירית קרוגליאק:

אל תדאג.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:

ישי, די, יש סדר, אני מבקש להעלות את זה להצבעה.

רועי לוי:

לא סיימתי, איגור הפריע לי.

אבי בינמו, רה"ע:

אז בוא תסיים, בבקשה.

רועי לוי:

איגור קטע אותי. שוב, אני חוזר, אני לא יודע איך אנשים לוקחים דברים, חלקיות של דברים ומרגישים שכאילו מישהו תוקף אותם, שמשהו לא חוקי. הרעיון הוא לייצר שקיפות ולגרום לעירייה, אנחנו קוראים לזה, עירייה שקופה, הרעיון הוא, הנושא של סדר יום, אולי אם יעלה, אם עולה לסדר היום, סתם דוגמא, נושא של, כמו נושאים שבאים היום, אני יודע מה, נגיד נציגים למועצה הדתית, ויש אנשים בנשר שזה מעניין אותם, וזה מפורסם באתר האינטרנט, אולי דווקא לישיבה הזו הם יבואו, אם נפרסם סדרי יום של ישיבות. כל הוועדות.

אבי בינמו, רה"ע:

אני מסכים איתך.

רועי לוי:

חלק מהדברים שאנחנו מדברים עליהם בוועדות, אלה דברים אקוטיים, דברים חשובים, שהאזרחים לא יכולים להיות חשופים אליהם. זאת אומרת, אנחנו נחשפים אליהם גם, כשאנחנו מאשרים פרוטוקולים, אבל אישור הפרוטוקול, גם כשהוא מתומלל, הוא לא מתומלל כפרוטוקול. אישור, אוקי, הפרוטוקול הזה והזה, מי בעד, מצביעים בעד, בזה נגמר. לא יודעים מי וועדת שמות, את מי רוצים להנציח, מה רוצים להנציח, אולי יש למישהו הערה. אולי בנושא של תחבורה מישהו רוצה להגיד משהו. להעיר על איזה וועדה. אבי עכשיו זרק איזה משהו, עשיתם עבודה טובה בוועדת מכרזים, היו"ר יושב כאן, על הנושא של הבנייה של הקירות האלה. תשמע, אני רוצה להגיד לך, לדעתי, חשוב שהאזרחים ידעו. אתה יודע, אזרח קם בבוקר, יוצא החוצה, רואה בונים קיר, הוא לא מבין כמה עלה הקיר, מי עשה, התכנסת, באת אתה על חשבון זמנך הפרטי, שפיגלר הגיע מירושלים ספיישל, כדי לאשר, כדי שיבנו לאותו בן אדם קיר, בתכנון. חשוב שאנשים ידעו את הדברים האלה, שהעירייה תהיה שקופה. וההצעה הזאת היא לא באה לקנטר אף אחד, אלא לשפר באמת את הנושא של השקיפות, ולהעצים את נושא החוק. זה הכל.

אבי בינמו, רה"ע:

תודה רבה. אני רוצה להגיד לכם שמה שאתם מעלים זה לפעמים כמו אחד שנכנס לחנות עתיקות, ומה הוא שואל? מה חדש? חבר'ה. אנחנו עובדים על פי השקיפות הנדרשת מאיתנו, מחדשים בצורה משמעותית את אתר האינטרנט של עיריית נשר, שלא היה אתר כמו שצריך להיות. מטפלים בו, בעזרת השם, אתם תראו בימים הקרובים את ספר המוקד של עיריית נשר, שאנשים עמלו עליו כמעט 30 יום ו-30 לילה, מוקד הפעלה, שהוא יהיה העיניים ואני מבקש ממוטי להפיץ את זה לחברי מועצת העיר, אחרי שיבואו הזה. שידעו בדיוק על מה מדובר, איך מדובר. אני חושב שאתם תשמחו לדעת שגם משם תבוא שקיפות מאוד גדולה, כי שם יבואו כל הדברים. מה שאני מבקש, אני מבקש להעלות להצבעה את ההצעה של מירית, מי בעד ההצעה של מירית? שלושה. מי נגד? ההצעה של מירית. לא צריך הצעה, לא צריך. יש את ההצעה שלנו, הצעה נגד, מועצת העיר נשר תמשיך לפתח את אתר האינטרנט, לפעול בשקיפות וליידע את התושבים על פי דרישות החוק ומעבר לכך. מי בעד?

מוטי חן:

כולל את ההקלטות, וכוללת את כל השקיפות שקיימת.

ישי איבגי:

מוטי, אני רוצה שיהיה כתוב על ההצבעה הקודמת שמירית, ישי ורועי הצביעו בעד ההצעה של מירית. אמרתם? לא, חשוב לי.

אבי בינמו, רה"ע:

מה ההצעה.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:

אני רוצה להגיד לכם, רק, מירית, רגע, אל תקליט רגע.

(ההקלטה הופסקה לבקשת מר אבי בינמו, ראש העיר)

אבי בינמו, רה"ע:

הדברים שהעלית כאן, באמת, היית צריכה רק לשלוח במכתב לראש עיריית נשר, אבקשך לפעול, תה, תה, תה, פה על נושאים יותר מהותיים, אני אומר לך את דעתי, ממליץ לך כחבר מועצה. אבל תעשו מה שנכון. אמרתי, את יכולה לכתוב במכתב שאת מציעה לעיריית נשר לפעול בנושא השקיפות כך וכך, ואת ממליצה לעשות את זה. לא צריך להביא כזה נושא לדיון, אני אומר לך בכנות, זו דעתי. דעתי, אמרתי את דעתי.

מירית קרוגליאק:

אנחנו לא מדברים פה פוליטיקה, כאילו, מה ההבדל אם זה היה רשום בקטע של ממליצה, והצעה לסדר, מה ההבדל?

אבי בינמו, רה"ע:

יש הבדל.

מירית קרוגליאק:

אם הייתי ממליצה זה כן היה קורה?

אבי בינמו, רה"ע:

לא, המלצה לא הייתה קורית.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:

אני רוצה לחזור לדברים. תראו, אנחנו בעד פרסום סדרי היום של ישיבות המועצה והוועדות השונות. והפרסום שעוסק בנושאים השונים. פרסום של הצעות תקציב, פרסום של תוכניות העבודה ואפשרות לקבל הצעת שאלות והצפת בעיות ומשוב דרך האינטרנט בנושאים השונים. אנחנו בעד כל הסעיפים האלה. סעיף אחד, שאנחנו לא מסכימים עליו, זה המצלמה, גם זה ייבחן בהמשך, זהו.

רועי לוי:

אני מציע למירית, תמשכי את הסעיף הזה מההצעה שלך, ושיעלו אותה להצעה חוזרת. ואם תרצי, נעשה על זה עוד פעם דיון.

אבי בינמו, רה"ע:

לא, לא.

רועי לוי:

אני ממליץ לך לעשות את זה.

אבי בינמו, רה"ע:

אנחנו כבר עוברים לסעיף הבא.

רועי לוי:

למה, רוצים להצביע.

אבי בינמו, רה"ע:

אתה לא יכול, אתה הצבעת.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:

אני יכול להגיד לך משהו, תשמע. אחד הדברים הכי יפים אצלכם, שאתם שולחים לי שאילתא, אני אתן דוגמא, אתם שולחים לי שאילתא, שאילתא יש לה טווח זמן שאני צריך לענות עליה, נכון? אתם לא שולחים את השאילתא אלי, אתם שולחים את השאילתא למישהו אחר.

רועי לוי:

למי?

אבי בינמו, רה"ע:

אתם שולחים את השאילתא קודם כל לעיתון, אחרי זה אתם מחכים לקבל את התשובה.

רועי לוי:

ואתה נותן אותה ליחיאל שיענה לך.

אבי בינמו, רה"ע:

איפה שצריך, כן. איפה שצריך, כן. טוב, רבותיי, הנושא הבא זה נציגים למועצה הדתית.

רועי לוי:

מה הצבענו?

רועי לוי:

מוטי, תוכל להעלות את ההצעה לסדר?

אבי בינמו, רה"ע:

אנחנו מסכימים עם כל ההצעות, אם אתם רוצים לאחד את ההצעה, אנחנו מסכימים לכל הדברים, להוציא שידור ישיבות המועצה באינטרנט. בשלב זה.

רועי לוי:

אוקי, מבקשים להוציא את זה.

מירית קרוגליאק:

אני מבקשת להוציא את זה. תעלו את זה בהמשך שיהיה רלוונטי.

יחיאל אדרי:

מי בעד ההצעה הזאת? כולם. מי נגד? אין. חדש.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:

יש את ההצעה של ישי איבגי על הנושא של צהרונים. קח, יחיאל. אני מסמיך אותך להמשיך.

יחיאל אדרי:

הצעה לסדר. בבקשה, אדוני, תציג אותה.

ישי איבגי:

מה שקורה כיום, קודם כל, אני אסביר קצת בכמה מילים. מה שקורה כיום, אתם נתתם סבסוד של,

יחיאל אדרי:

סליחה, אנחנו.

ישי איבגי:

אני רוצה לשפר את זה, ולכן, אתה יודע מה, אני אגיד אנחנו בתפישה שלך, אבל יש לי אמירה לגבי העניין הזה. אנחנו נתנו סבסוד של 730 שקל, הרחבתם את ההצעה של הקואליציה הקודמת, מ-200 העליתם את זה ל-730 שקל. ומה שקורה היום, אין שוויון בין כל משלמי המיסים, ואני אגיד את זה בצורה ברורה ביותר. כל אחד פה משלם מיסים באופן שווה. ואם אני, לצורך העניין, שלחתי את הילד שלי לצהרון פרטי, וסגרתי,

נעמי כספי:

מה זה כל אחד משלם מיסים באופן שווה?

ישי איבגי:

שנייה, נעמי.

נעמי כספי:

זה לא נכון.

ישי איבגי:

את יודעת מה, את מבוגרת יותר ממני, ולכן אני אעצור כשאת מדברת.

יחיאל אדרי:

אני מבקש, סליחה.

ישי איבגי:

נעמי בדרך כלל אומרת דברים עם תוכן, בבקשה, דברי.

יחיאל אדרי:

נעמי, סליחה. סליחה. אני מאוד מבקש, אתה מעלה את ההצעה, דבר, תסיים, אחרי שתסיים, נעמי תדבר, מי שירצה שידבר. זה לא דו שיח.

ישי איבגי:

אוקי. מצוין. מה שקורה כיום, כל האנשים פה משלמים מיסים באופן שווה, ומה שקורה זה שיש סבסוד של 730 שקל לחלק מהאוכלוסייה. יחיאל. שנייה, יחיאל. עכשיו, מה שקורה, אני מדבר על הילדים, על ההורים שיש להם כמובן את הילדים, וזה מה שנוגע פה. יש 730 שקל שהוא סבסוד. למה ההיבט הזה חשוב שהוא יהיה שווה לכולם, יש הורים שרשמו את הילדים שלהם לצהרון פרטי, וסגרתי עם הבחורה, סתם לצורך העניין, שהילדים שלי אצלה בצהרון, לשנה מלאה. התחלנו את התהליך באמצע השנה, אני לא יכול להוציא, אם אני אוציא אני חשוף לתביעה, ובעצם אני לא יכול לממש את הזכות שאנחנו נותנים לכלל התושבים, ולכן, עם ה-730 שקל, אני נאלץ גם לשלם לה, וגם בעצם להפסיד את מה שאנחנו נותנים לכלל התושבים. מה שקורה היום, יש לוח חופשות של התמ"ת, שהוא לא תואם בכלל את הלוח חופשות שיש לי בעבודה. והפוך. אני יכול להתגמש, וצהרון פרטי הרבה יותר גמיש, ולכן, אם אני אשים את הילד שלי בצהרון פרטי, קודם כל, תהיה גמישות לגבי החופשות, ב', יהיה פה תחרות. אם אתה אומר למרבית האנשים, ואני מבין את זה, תשמע, אתה צריך לשלם 200 שקל במקום 1,000 שקל, שזה מה שאני משלם, ב-200 שקל שאני אשלח את הילד שלי. אבל אני עשיתי את זה בגלל הכסף ולא בגלל מה שהכי טוב לילד שלי. את המבחן האמיתי בתור מחזיק תיק החינוך, או לצורך העניין, הבן אדם שנוגע בעניין הזה של צהרונים, מועצת עיר, זה לא משנה מי, כן? אתה תוכל לבחון אם תיתן לי את ה-730 שקל, ועדיין יבואו הכמויות שיש לך בצהרונים היום, במתנ"סים, אז אתה תדע שהמתנ"סים שלך הם ברמה. אבל אם אני אקח את כסף, ורוב התושבים יחליטו לתת את זה למישהי פרטית, כמובן שבסטנדרטים, או בקווים מנחים מסוימים, שזה חשבונית, לא משנה, מה שיוחלט עליו במועצת העיר, או לחילופין, מה שרשמתי פה. אנחנו נוכל שיהיה לנו כלי מדידה לבוא ולראות מה שווים הצהרונים של המתנ"סים. עכשיו, יחיאל, זה ברור לנו שאנחנו לא נמצאים פה במקום שלכל אחד פה יש עודף תקציבי. תשמע, אם יש לבן אדם, כמוני, לדוגמא, שני ילדים, שעל כל אחד הוא צריך לשלם 1,000 שקל, ובמקום זה הוא משלם 400 שקל, ואני מדבר עכשיו מבפנים, זה עוד 1,600 שקל. וואלה, שיקול קר, אומר, תשמע, אני שולח אותו לצהרון של העירייה, או של המתנ"סים, כן? אבל מה זה אומר לגבי הצהרון באמת? איפה הבחירה שלי? עכשיו, אם אני החלטתי בסופו של יום לשלוח אותו לצהרון פרטי, אני לא משלם כמו כל השאר? אתה משלם, הוא לא משלם, הוא לא משלם? כל אחד איפה שהוא גר. תחשבו על זה רגע, תעזבו רגע קואליציה אופוזיציה. תנו את הצ'אנס לאנשים לבחור איפה שנוח להם, ואתם תקבעו את הקריטריונים. עכשיו, אני אשמח לתגובה שלכם, ובאמת, אני מדבר אתכם יפה.

יחיאל אדרי:

אני מבקש, מה שאני מאוד מבקש, אני לא יודע לנהל ישיבות שכל אחד נכנס בתוך השיחות של השני. מי שדיבר, אתה העלית, אני מבקש לא לחזור, לתת לאנשים לדבר, זכות הסיכום שלך, בנושא הזה הוא שלך, מרגע זה, אף אחד לא מפריע אחד לשני. אתה רוצה, בוריס, בבקשה.

בוריס איינזברג: כן. קודם כל, לגבי תשלומים. גם אני משלם, זאת אומרת, אתה לא יכול להגיד, יש אנשים שמשלמים אתר נוער, אין להם ילדים בגן, וזה לא דוגמא נכונה. דבר שני, אני משווה את זה לבתי ספר פרטיים, אתה בא ואומר, יכול להגיד, שבית ספר פרטי נותן לך יותר. נותן לך, הוא לא מאפשר לך עשרה איש, הוא מאפשר לכל אחד. זאת אומרת, אתה מוכן להשקיע כסף, כמו ששולחים ילדים לבית ספר ריאלי, והורים משלמים על זה סכום ולא מקבלים שום סובסידיות ולא שום דבר. זאת אומרת, כל אחד יכול בעצם לבחור מה טוב יותר לילד שלו. ואם יש לו או אין לו. בגלל זה אני לא, גם לא כל כך. אבל, עניין אחר, שאם אני כמו מתנ"ס, יכול להשקיע ולבדוק מה בעצם עושים בגן ילדים, אני יכול להגיד שאם לא עשו את החופשים, לא סתם ילדים משחקים לא מקבלים איזשהו מידה נכונה. תוכן, כן. בבית ספר, בגן ילדים פרטי אתה לא יכול להשפיע על זה, אתה לא יכול. אתה, סתם נותן את הכסף, אבל בעצם, ילד לא מקבל את המידע. אם היית אומר שהם מתחייבים לעבוד לפי הכללים של המתנ"סים, כל מיני, לתת את התוכן והכל, יכול להיות.

יחיאל אדרי:

אוקי, יש מישהו, מישהו עוד רוצה להגיב?

רועי לוי:

כן, אני.

יחיאל אדרי:

בבקשה.

רועי לוי:

בנוגע לעניין הזה.

(מדברים יחד)

רועי לוי:

בהמשך, אני לא רוצה לחזור על דברים שישי אמר, אני מבקש להרחיב אותם. בעיקר להצעה של ישי שנוגעת, זאת אומרת, התחלנו להרגיש את זה בשיחות עם תושבים, שבאמת שלחו את הילדים שלהם לצהרונים הפרטיים, ובאמצע השנה הם קיבלו איזה סבסוד. עכשיו, יש כאלה שסגרו איזה מחיר מראש, איזה דיל מראש, בצהרונים, ובעצם עשו להם הנחה. שילמו מראש. מעבר לזה, אני יכול להגיד לכם, פנו אלי לפחות ארבעה, ארבע או חמש נשים בעלות צהרונים פרטיים, כאלה שיותר גדולים, כאלה שיותר קטנים, שאומרות, תשמעו, באמצע השנה לקחו לי את הפרנסה, זאת אומרת, כאלה שמחויבות גם כן בשכר דירה שהן מחויבות עליו מראש, שהם שילמו עליו, וכאלה שבאמת הם תכננו את הפרנסה של המשפחה דרך הצהרונים האלה. זאת אומרת, ברור וכולנו היינו בעד, וזה טוב הפרויקט הוא מצוין, אין בעיה. אבל יש לו השלכות לפרויקט, והרעיון הוא איך אנחנו, אני חושב, של ישי, עומד, או מה שעומד בבסיס ההצעה הזאת, איך אנחנו ממזערים את ההשלכות ומשתדלים להרחיב כמה שיותר את הפרויקט, כך שייגע בכולם. עכשיו, אני בטוח, לא בטוח, מאמין שאם האיכות של הצהרונים במתנ"ס תהיה יותר גבוהה, מן הסתם הילדים ישלחו את הילדים לשם, בטח ובטח ירצו בגני ילדים, שההורים לא רוצים להתחיל להסיע את הילדים, וזה לא משנה מי בא לקחת אותם, הם מעדיפים שהילד יהיה באותו, יישאר בגן, זאת אומרת, זה גם כן איפשהו מצמצם את האופציות. אבל אני אומר, התחלנו את זה באמצע שנה, ויש כאלה שנפגעו. השאלה אם אנחנו יכולים לקבל החלטה, כפי שישי הציע, את ההחלטה של ישי, כדי למזער את הנזקים כאן, שנגרמו לצד שלישי, אם, כמובן, קריטריונים ועם מגבלות שאפשר, אנחנו יכולים להחיל אותם על ההצעה ולהגביל את עצמנו.

יחיאל אדרי:

עוד מישהו רוצה?

ישי איבגי:

אני רוצה לסכם.

יחיאל אדרי:

חבר'ה, תלמדו נוהל ישיבות.

ישי איבגי:

אנחנו צעירים.

יחיאל אדרי:

נלמד אתכם. את יכולה, כל מי שרוצה עכשיו יכול לדבר, וודאי.

נעמי כספי:

מה שרציתי להגיד, ישי, זה שאתה אמרת משפט שהוא נשמע לי לא נכון, כולם משלמים מיסים אותו דבר. כולם משלמים מיסים, לא אותו דבר. זה מה שרציתי להגיד.

רועי לוי:

למה לא אותו דבר?

יחיאל אדרי:

רועי, סליחה. אמרה את שלה. כל אחד שייקח את זה למקום שלו, אני מבקש, רבותיי.

(מדברים יחד)

יחיאל אדרי:

חבר'ה, זה לא מכובד, בואו, אנחנו חוזרים ואני אומר את זה, אם אנחנו נתעכב על כל סעיף שיהיה פה דיון אחד עם השני, זה לא מכובד. בן אדם מעלה הצעה לסדר, כל מי שרוצה לדבר, ידבר, יש לו את הזמן המוקצב, סיים לדבר, הוא לא יכול להתפרץ למישהו אחר באמצע שיחה, באמצע הנושא. יש עוד מישהו שרוצה לדבר בנושא הזה? אדוני, זכות הסיכום שלך, בכבוד.

ישי איבגי:

הצעת ההחלטה מקודם עברתי עליה, אתם רוצים שאני אקריא אותה?

יחיאל אדרי:

תגיד מה הצעת ההחלטה שלך.

ישי איבגי:

הצעת ההחלטה היא שלי, בהמשך להחלטה מישיבת המועצה 784, סעיף עשר, בנושא צהרונים, יתווספו המילים, או יקבל מלגה חודשית בגובה של עד 730 שקל, או 70%, הנמוך מביניהם, מגובה התשלום הורים עבור צהרון פרטי, בכפוף להצגת קבלה, ו/או חשבונית, מספר טופס הרשמה. עכשיו רגע, אני רוצה לסכם את מה שנאמר.

יחיאל אדרי:

זה הסיכום, זה הצעת ההחלטה שלך.

ישי איבגי:

רגע, אני רוצה לסכם, תחליט, או שאמרת לי לסכם.

(מדברים יחד)

ישי איבגי:

אני רוצה לענות פה על דברים,

יחיאל אדרי:

רגע, אתה רוצה לסכם?

ישי איבגי:

לסכם.

יחיאל אדרי:

אז חכה שאני אדבר.

ישי איבגי:

בבקשה, אז תדבר אחרון.

יחיאל אדרי:

אין בעיה. רבותיי, בואו שתבינו דבר אחד, אני חושב שבוריס הגדיר את זה הכי נכון. הרי תיאורטית, אתה יכול לבוא ולהגיד, תשמע, אנחנו כעיריית נשר, נותנים 500 שעות לבית ספר תיכון מקיף נשר, קונים אותם במשרד החינוך כדי לתגבר את האנשים שלנו, את התלמידים שלנו. יש לנו, כעיריית נשר, שליטה על הדבר הזה, יודעים מה עושים, יודעים מה התוצאות של זה בהמשך. אנחנו עושים עדלאידע, כל ילד היום עולה לנו בנשר, פר העדלאידע, סדר גודל של איקס כסף מסוים, אנחנו נותנים בגני ילדים את המשחקים וקונים אותם לגנים, נותנים דפי שכפול, ואז אתה אומר, תשמע, יש ילד שהוא גם משלם מיסים, ההורים שלו משלמים מיסים, אבל הוא לומד בריאלי, ואני מבקש שתיתן לו ככה, באחוזים את השעות שהוא, שאתה מוסיף פה לתיכון, את הדברים, אתה אומר לי, רגע אחד, הוא משלם מיסים. רבותיי, שיהיה ברור, השליטה שלנו בנושא הצהרונים היא חד משמעית, שזה ממלכתי. עכשיו, אני רק רוצה לחדד לכם. מבדיקה שעשינו עם החברה למתנ"סים, צהרוני נשר, אחד הצהרונים הטובים ביותר בארץ. קודם כל. דבר נוסף, עוד לא נסגר גן אחד שהחזיק ילדים בצהרונים, אני מודיע לכם. אין שום התחייבות, כי ישבו אצלי, כמו שדיברו איתך, ישבו אצלי אנשים שמחזיקים צהרונים, הם באו ואמרו לי, הם לא סגרו, אנשים אמרו להם, יש לי עד 930 אנחנו משלמים, אנחנו לא מסוגלים לתת את מה שאתם כעירייה נותנים, וכמתנ"ס נותנים, כי מחברים אותנו ביחד. לא נסגר שום צהרון. ההפך, כשיורד גשם, יורד גשם על כולם. יתרה מזאת, מי שרוצה לשים בצהרון פרטי, יעשה חופשי. אני עוד לא סגרתי דלת בפני אף אחד. עיריית נשר, לא אני, עיריית נשר והמתנ"ס לא סגר בפני אף אחד דלת, ההפך, אמרנו להם, בכבוד, יש לכם את הצהרונים של המתנ"ס. יתרה מזאת, השתדלנו שהצהרונים יפתחו בגנים הטבעיים של הילד איפה שהוא נמצא, כדי שלא יהיה הסעות, כי זה הפחד של ההורים, שיהיה תוכן, שיהיה רצף בין הגננת לבין מה שמקבלת את הילד. ולכן, אני חושב שההצעה הזאת, היא פופוליסטית, בסך הכל.

ישי איבגי:

לא ציפיתי שתגיד משהו אחר, תמשיך.

יחיאל אדרי:

עוד הפעם תפריע לי, ואם אני אמשיך לנהל את הישיבה, אתה לא תדבר. זה לא מכובד. לא, לא, זה לא מכובד.

ישי איבגי:

אוקי, תמשיך.

יחיאל אדרי:

אל תענה לי, זה לא מכובד בכלל.

אבי בינמו, רה"ע:

תן לו שיעלה את הצעת ההחלטה שלו.

ישי איבגי:

סיימת? אז עכשיו אני,

אבי בינמו, רה"ע:

מה הצעת ההחלטה שלך?

ישי איבגי:

שנייה.

אבי בינמו, רה"ע:

לא, אין שנייה. אני מעלה הצעת החלטה שלי.

ישי איבגי:

אבי, נתת מקודם,

אבי בינמו, רה"ע:

עשית סיכום של הדברים?

ישי איבגי:

לא.

אבי בינמו, רה"ע:

כמה סיכומים אתה עושה?

ישי איבגי:

תן לי רגע, זה פעם ראשונה שאני מדבר על סיכום. כשיצאת אמרת שהוא מנהל את הישיבה, הוא אמר לי שהוא ייתן לי סיכום בסוף.

אבי בינמו, רה"ע:

כשחזרתי אני מנהל את הישיבה.

ישי איבגי:

כשחזרת, הוא אמר שהוא ייתן לי סיכום. שתקתי, עכשיו אני רוצה להגיד את הסיכום שלי.

אבי בינמו, רה"ע:

רבע שעה אתה מדבר על סיכום.

ישי איבגי:

תאמין לי, בשתי דקות. לא נגעתי קודם כל מההיבט של צהרונים, אני דיברתי ואמרתי את מה שיש לי בפנים, הגעתי מההיבט של הורה, ואת זה חשוב שתבין. פחות מעניין אותי הקטע של הצהרונים, מה הם יחשבו והכל. זה פחות מעניין אותי, זה על הדרך. מה שמעניין אותי זה מה שבעצם ההורים אמורים לחוות בעקבות המהלך הזה. דברים טובים, אין ספק, המהלך הוא נכון, כמו שנאמר, אין ספק. זה שיותר טוב להורה לשים את הילד במקום, כמו שאמרת, במקום הטבעי, שזה גנים והכל, זה אין ספק. אבל בשורה התחתונה, אם הורה החליט לרשום לצהרון פרטי, זה כנראה שיש לו איכויות שאין אותם עדיין, עם כל האמירות שהצהרונים שלנו בין הטובים בארץ, הכל. כנראה שהוא החליט בסופו של דבר לשים אותו בצהרון פרטי, זאת אומרת שיש משהו שהוא חסר. שהוא מקבל שם יותר. העלו פה פעמיים את העניין של בתי ספר פרטיים, על זה אנחנו בעזרת השם נביא הצעה אחרת. אבל חשוב שתבינו שגם על זה, יש מה להגיד. אם ילד במערכת החינוך עולה 1,000 שקל , ואם העליתם את זה, אז חשוב שתתייחסו לזה עד הסוף. ממילא הוא עולה לכם 1,000 שקל, אז אם ילד החליט, אני מסכים אתכם, לבית ספר זהה, כמו מקיף נשר, לצורך העניין, לרשום בחוץ, אולי הוא לא צריך לקבל סבסוד, אבל אם הוא שולח לבית ספר ייעודי, כמו אומנויות ודברים כאלה, שאין אותם, סתם, לצורך העניין, פה בעיר, אין את זה בעיר, והילד יש לו כישורים לזה. אז לבלום אותו בגלל שלהורים שלו אין כסף? או שניתן לו את הכסף בשביל שהוא יוכל להתפתח?

אבי בינמו, רה"ע:

אני אענה לך.

ישי איבגי:

לא, רגע, שנייה. אמרו את הדבר הזה, אני רק רוצה לסכם, אחר כך תענה לי, ואני מקווה שההצבעה, היא תפעל מהראש, ולא מהבטן, מאיך שאתם מרגישים. עכשיו. כל מה שאתם אומרים, זה באמת, אני מסכים עם כל מה שאתם אומרים, שההצעה מטבעה, מבסיסה, ואמרנו את זה, וזה הוצבע פה אחד, היא הצעה מצוינת. אבל תחשבו, אם תרחיבו אותה, האם זה ישרת יותר תושבים. אם התשובה, אצלכם בראש, היא כן, ההחלטה היא נכונה. אם התשובה אצלכם בראש היא לא, תצביעו נגד. זה מה שאני מבקש. אל תהיו, בקטע הזה, כי מי הביא את ההצעה. אני מוכן שמישהו אחר גם יביא את ההצעה, העיקר שההצבעה הזאת תחשבו עליה, מה הרציונל סביבה.

אבי בינמו, רה"ע:

תודה רבה לך. עכשיו אני אביא גם הצעת החלטה, וגם אני אספר כמה דברים. אתה יודע שתלמידים מעיריית נשר, שלמדו מחוץ לנשר, והיו לקראת גיוס, הם לא קיבלו תיק עם גיוסם לצבא, תיק מכובד. אני יכול להגיד לך שהיום, תחת מדיניות פנימית, אמרנו שהם יקבלו. חכה רגע. אני יכול לספר לך שיש לנו החלטה שהנסיעה לפולין תהיה מסובסדת, יש לנו ילדים שלומדים בבתי ספר דתיים או אחרים, שנוסעים לפולין מטעם בית הספר שלהם, גם הם יקבלו. אני יכול להגיד לך שיש לנו 60, 70 תלמידים שלומדים בבתי ספר דתיים וחרדים מחוץ לעיר, שעד עכשיו מימון הנסיעה שלהם היה 50%, אנחנו נממן להם 100%, למה? כי אין לנו את האופציה בתוך העיר נשר, נכון? אז אמרת ... אז כשנגיע לתלמיד מרעות, גם לתלמיד הזה מרעות נדאג. עכשיו אני רוצה להתייחס לנושא של הצהרונים. תראה, אנחנו רוצים להוסיף להצעת החלטת המועצה 784, סעיף עשר, לנושא הצהרונים את המילים הבאות, או יקבלו מלגה חודשית בגובה של עד 730 ₪, או 70% הנמוך מבניהם, מגובה תשלום הורים עבור צהרון פרטי, בכפוף להצגת קבלה, זה ההצעה של ישי. עמדת העירייה, אני מקריא לך את עמדת העירייה. עיריית נשר, מתוך רגישות חברתית,

ישי איבגי:

הקואליציה.

אבי בינמו, רה"ע:

הקואליציה, ועיריית נשר, זה עיריית נשר, זה החלטה של עיריית נשר. מתוך רגישות חברתית, ולאור זה שכל מדינת ישראל בשבת, מה לעשות, בשבת, גלי צה"ל, פיקוח נפש, זה פיקוח נפש, גלי צה"ל ואתרי וואלה דיברו רק על מיזם הצהרונים בנשר, עיריית נשר יצאה לפרויקט הצהרונים מתוך השקעה כספית ניכרת, כדי לסייע למשפחות צעירות בגידו ילדיהם, כדי למנוע מהם משכנתא שנייה. הצהרונים שעיריית נשר מפעילה, עיריית נשר זה כולל אותך.

ישי איבגי:

לא, כי בפרסומים רשמת רק אבי בינמו.

אבי בינמו, רה"ע:

לא.

ישי איבגי:

בלי חברי מועצה.

אבי בינמו, רה"ע: בסדר, אני ככה אמשיך לכתוב, דרך אגב, כך אני אמשיך לכתוב.

דובר:

עכשיו הוא אמר מה אכפת לך ממי, חשוב שזה יהיה.

ישי איבגי:

אמרתי שההצעה הראשונית הייתה מצוינת.

אבי בינמו, רה"ע: הצהרונים שעיריית נשר מפעילה באמצעות רשת המתנ"סים בעיר, הם צהרונים עם תוכן ייחודי, שלדעתנו, אין שני לו. המטרה להעניק לילדים את המירב והמיטב, ומסגרת חינוכית לכל דבר. במהלך יום הפעילות מתקיימות תוכניות העשרה מגוונות, לימודי פיזיקה ומדעים בדרך חווייתית ובהתאמה לגיל הרך, לימודי אנגלית, פעילויות מתוקשבות באמצעות פורטל גוגל, חינוך גופני ודרמה יוצרת. הצהרונים בנשר נמצאים תחת פיקוח פדגוגי של משרד החינוך, ותחת פיקוח של משרד הבריאות. עיריית נשר לא יכולה לסבסד צהרונים שמופעלים באופן פרטי, שאינם נמצאים תחת פיקוח. לכן אנחנו מותירים את ההחלטה בידי ההורים לאיזה צהרון לרשום את ילדם, וזאת מבלי לפגוע בצהרונים הפרטיים. תראו, אנחנו לא יכולים לתת פתרונות, יש לנו גם מתנ"ס שעושה כל מיני חוגים, ויש מתחרים שפותחים חוגים בצורה עצמאית. אז מה? כולם חיים. אבל לנו היה חשוב שרוב ילדי נשר יזכו, מה שנקרא, לצהרון מסודר, במחיר טוב. אני אומר לכם, אין לזה אח ורע. אתם צריכים להצטרף ולהגיד, זה העיקר. ועוד פעם ,אני אומר, יש עיקר ויש טפל, לא חס וחלילה שמה שאתה מעלה הוא טפל, אבל אני אומר, צריך לעשות הפרדה מאוד גדולה. אנחנו ... לצהרונים הפרטיים, אנחנו אפשרנו להם, הם היו כאן, שוחחנו איתם, ואני שמח שהלכו למיזם הזה. אני לא יכול להבטיח לך שכולו יהיה מוצלח, כי אנחנו צריכים עכשיו ללמוד, לעשות הערכת מצב מה קרה בתקופה הזו, ואני יכול להגיד לך, משיחות שהיו לי אתמול עם הורים, אתמול היו אצלי הורים. כן? אז יכול להיות שאליכם באים ארבעה וחמישה, אבל אלי באים 40 ו-50, אתם יודעים את זה, ומברכים על המהלך הזה.

ישי איבגי:

ברור, גם אנחנו מברכים.

אבי בינמו, רה"ע: בסדר, לא אמרתי, אבל ... אז אני מציע שנעלה להצבעה, מי בעד ההצעה של ישי? שלושה. מי נגד?

ישי איבגי:

אני רוצה שיהיה רשום שישי, רועי ומירית הצביעו בעד סבסוד צהרונים, גם לפרטיים.

אבי בינמו, רה"ע: בסדר. מי בעד הצעת ראש העיר? מי נגד? הנה, אתם אפילו לא נגד. שמונה בעד.

ישי איבגי:

מה ההצעה של ראש העיר?

אבי בינמו, רה"ע: הקראתי.

(מדברים יחד)

מירית קרוגליאק: שההורים יחליטו מה טוב בשבילם.

אבי בינמו, רה"ע: אני לא יכול לתת להם זכות בחירה ללכת, תראי, מדינת ישראל, למשל, היא תומכת באוניברסיטאות מוכרות, היא לא תומכת באוניברסיטאות לא מוכרות. אני יכול לתמוך רק במה שמוכר. מה שמוכר על ידי משרד החינוך זה המערכות האלה, אני לא יכול לתמוך במשהו אחר. אני לא יכול, אני, כראש עיר, לא יכול ללכת למסעדה שאין לה רישיון עסק, מישהו אחר יכול ללכת.

מירית קרוגליאק:

אבל יש להם רישיון, הם לא סתם.

יחיאל אדרי:

לא, לא, רישיון של התמ"ת אין לאף אחד מהצהרונים בנשר, הפרטיים.

אישור פרוטוקולים

אבי בינמו, רה"ע: טוב, פרוטוקולים. רבותיי, אני רוצה לעבור בקצרה על הפרוטוקולים. קיבלתם את הפרוטוקולים. יש פרוטוקול כספים, י"ד 1. בנושא של עדכון התקציב. אני רוצה כאן להודות למוטי חן, שבאמת, עושה כאן שעות נוספות בלי לקבל עליהם תגמול. עושה עבודה מסורה. יש כאן עדכון תקציב של 2013. יש את האישור תב"רים הקודמים. אישור דו"ח כספי ל-30.9.2013, ואישור דו"ח כספי של נשרים 2012. אנחנו דנו על כל הנושאים האלה. אני רוצה להעלות את זה להצבעה. מי בעד?

רועי לוי:

אני מבקש להעיר הערה. יש אפשרות, אם יש אפשרות, לתמלל, או להקליט את הישיבות וועדה? אני מרגיש, בשתי וועדות, אני לא רוצה להתייחס ספציפי, שאני אומר דברים, שהדברים שלי לא באו לידי ביטוי בפרוטוקול. עכשיו, אני לא כתבתי לעצמי, זאת אומרת, אם אני אמור לתמלל את עצמי, מילא. אני מבין שזה אמור להיות, כאילו, פרוטוקול מקוצר, שזה פרוטוקול של וועדה, אבל עדיין, זה מפריע לי שהדברים שלי לא באים לידי ביטוי בתוך הפרוטוקול.

אבי בינמו, רה"ע:

רועי, תשמע,

רועי לוי:

כחלק מסדר היום. אבל רגע, שנייה, עוד דבר אחד. אם תשים לב בפרוטוקול של וועדת המכרזים, שמה גם בגלל הרגישות שמתחייבת מוועדת מכרזים, אנחנו ביקשנו שתהיה הקלטה, ויהיה תמלול של הוועדות שמה, כדי שאף פעם לא יוכלו להגיד לנו שום דבר. השאלה אם אפשר לקבל החלטה להרחיב את זה לכל הוועדות?

אבי בינמו, רה"ע: תן לי לבדוק את זה, תן לי לבדוק את הנושא הזה. מוטי, תרשום, אני רוצה לבדוק את הנושא של תמלול.

רועי לוי:

כי אין גם מישהו מקצועי שמתמלל אותן. זאת אומרת, לא חס וחלילה לפגוע באייל, או משהו.

יחיאל אדרי:

חבר'ה, וועדה זה נושא החלטה, זה לא דיון.

רועי לוי:

מה זאת אומרת זה לא דיון? אין לך דיון בוועדה, יחיאל?

יחיאל אדרי:

נושא החלטה. יש נושא, מה הנושא, מה ההחלטה בסופו של דבר.

רועי לוי:

ומה עם הדיון?

יחיאל אדרי:

זה הנוהל.

רועי לוי:

אתה רוצה להגיד משהו, אני רוצה,

יחיאל אדרי:

זה הנוהל, אחרת משרד הפנים היה דורש ממך,

רועי לוי:

אני לא ראיתי את הנוהל הזה.

יחיאל אדרי:

רגע, כמו שמשרד הפנים מבקש ממך הקלטות ישיבת מועצה, הוא לא מבקש ממך תמלול בוועדות.

רועי לוי:

אני יודע, רגע. אני יודע.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע:

יכול להיות, תשמע, יכול להיות, צריך לראות איפה הוועדות הרגישות. אני אתייחס לזה, בוא, תן לי לבדוק את זה. בסדר. מי בעד כספים י"ד 1?

רועי לוי:

מה, פרוטוקול?

אבי בינמו, רה"ע:

הכל פרוטוקולים. הנהלה, י"ד 1, מי בעד, מי נגד? כולם בעד. שלושה נגד. אני צריך להביא את הפרוטוקולים לאישור, אני מביא את הפרוטוקולים לאישור. אתה יכול להימנע.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: מי בעד הנהלה י"ד 1? שמונה בעד, שלושה נמנעים. ישיבת וועדת מכרזים, י"ד 1. מי בעד, מי נגד?

מוטי חן:

פה אחד.

אבי בינמו, רה"ע:

בעד. י"ד 2. מי בעד, מי נגד? ראיתי שפה עשיתם תיקון. ב-י"ד 3, במכרזים י"ד 3.

רועי לוי:

אוקי, רגע.

(מדברים יחד)

אבי בינמו, רה"ע: מי בעד מכרזים י"ד 3, מי בעד? פה אחד. מי בעד י"ד 4? מי בעד? פה אחד. מה נשאר לנו? נשאר לנו וועדות שמות. אני מבקש לא להשתתף בישיבה הזאת. יחיאל, תעלה את זה להצבעה.

יחיאל אדרי:

מי בעד פרוטוקול וועדת שמות? שבעה בעד. ראש העיר יצא מהישיבה.

מוטי חן:

אני רוצה, רק ברשותכם, לגבי י"ד 3, לעדכן, לא הספקנו.

(מדברים יחד)

מוטי חן:

י"ד 4, בנושא של קיר התומך ברחוב יפה נוף, אני אמרתי גם ליושב ראש וועדת המכרזים, היו שלוש הצעות, וועדת המכרזים פסלה הצעה אחת בגלל מחיקה בטיפקס. ההצעה של אביאל בניית גגות בע"מ היא ההצעה שוועדת המכרזים הכריזה עליה כזוכה. לאחר מכן הקבלן הזה פנה לעירייה ואמר שהוא לא מסוגל לבצע את העבודה הזאת, למרות זכייתו בעבודה. אחרי התייעצות עם היועץ המשפטי.

ישי איבגי:

למה הוא בכלל הגיש עם ככה?

רועי לוי:

למה אני מיודע על זה בדיעבד.

מוטי חן:

לא, לא, זה קרה. אני מזכיר עוד פעם, זה קרה לפני יומיים, לא הייתה עדיין ישיבת וועדת מכרזים, אני מעדכן אותך,

רועי לוי:

מאז שהחלטנו על זה עוד לא עבדו על הקיר?

מוטי חן:

עדיין לא עבדו על הקיר, כי התארגנות, ישבו עם הקונסטרוקטור, נכנסו,

רועי לוי:

חמור מאוד, נעמי העלתה את זה שם באופן ספציפי, היא ביקשה, היא דרשה שתהיה התחייבות וגם שפיגלר,

יחיאל אדרי:

זה אחת הסיבות,

רועי לוי:

התחייבות שהוא תוך יומיים מתחיל לעבוד.

יחיאל אדרי:

רועי, תבין עוד יותר מזה, שאנחנו, בעקבות המהירות של המכרז, לא ביקשנו ערבות בנקאית, אין לך מה לקחת לו היום. אין מה לקחת לו.

בוריס איינזברג: יש ערבות בנקאית למכרז. אבל לביצוע, כן ביקשנו.

יחיאל אדרי:

לא, אני מדבר על המכרז, הוא זכה במכרז וברח.

בוריס איינזברג: הוא התחיל כבר, הוא הגיש חוזה.

מוטי חן:

הוא הגיש את החוזה, ואז הוא פנה ואמר שהוא לא מסוגל לבצע את העבודה. אנחנו לא יכולים ... ולכן פנינו ליושב ראש הוועדה, ליועץ המשפטי. למספר שלוש.

אבי בינמו, רה"ע: אני ביקשתי שיצא מסמך מסודר.

מוטי חן:

יצא מסמך שהופץ ליו"ר וועדת המכרזים.

רועי לוי:

אני לא קיבלתי שום מסמך.

מוטי חן:

יצא מסמך. יופץ. אני מסביר שוב, כל הדבר הזה קרה ביום חמישי האחרון. יצא מסמך, בגלל הדחיפות של העבודה הזאת, והנושא של הבטיחות, ישבתי עם יושב ראש וועדת מכרזים, ועם היועץ המשפטי, עברנו למספר שלוש, בגלל הדחיפות של העבודה, אי אפשר היה להמתין עם זה, שייכנס מיידית, כמה שיותר מהר לעבודה, הוא התחייב לתת הנחה של 6% לנושא הזה. בגלל הבטיחות והמהירות,

רועי לוי:

מה היה ההפרש בין הצעות המחיר?

מוטי חן:

יש את הפרוטוקולים. אז זה רק לעדכון. יצא מכתב.

בוריס איינזברג: הוא שלח מכתב שהוא לא מסוגל לבצע את העבודה.

(מדברים יחד)

רועי לוי:

מי זה המציע הזה?

(מדברים יחד)

מוטי חן:

הבא בתור זה אבו נאיף, פסלנו אותו,

רועי לוי:

לא, זה ש-,

מוטי חן:

ג'וני ח'ורי.

זאב שפיגלר:

מוטי, שני דברים, אחד, קודם לרשום את הקבלן הזה שחזר בו, שלהבא,

מוטי חן:

בוודאי.

זאב שפיגלר:

דבר שני, שינוי כזה אחרי שהוועדה לקחה החלטה, אני חושב, בוריס, שמרימים טלפון לחברי הוועדה ומעדכנים אותם, בסך הכל זה לוקח שתי דקות, אנחנו חמישה חבר'ה, לעדכן אותם, הבן אדם פרש.

אבי בינמו, רה"ע:

בסדר, קורה, חדש.

בוריס איינזברג: אני רוצה להסביר לך מה, אני הייתי פה, כשרא

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]