ARR73 18
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית ערר 73/18
שליד עיריית פתח- תקוה יו"ר הועדה – עו"ד יהודה שלום
חברים – מר אשר מייבסקי
גב' שושנה פרופר
העוררת: בזק בינלאומי בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שירי אבן דוד
- נ ג ד -
המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת
ע"י ב"כ עוה"ד אריאל ליבר
החלטה
1. כללי
1.1 העוררת מחזיקה בתחום השיפוט של עיריית פתח תקוה נכסים ברחוב שחם
36, הרשו מים בספרי המשיב כנ כסים מס' 139036000 10 ,13903600060 ,
13903600110 ,13903600210 ,13903600310 ,13903609801 ,13903600120 ,
13903600121 ו- 13903609902 (להלן– הנכסים);
1.2 העוררת החלה להחזיק בנכס בשנת 2007, והנכסים מהווים את קומת
הקרקע, קומת ראשונה, קומה שניה, קומה שלישית וחניות תת קרקעיות
בבניין.
1.3 ביום 22/03/2018 שלח המשיב לעוררת הודעת שומה מתוקנת בגין הנכסים
אשר התקבלה אצל העוררת ביום 8/04/2018, וחייב את העוררת החל מיום
1/09/2017 בגין שומה זו
על פי דרישות השומה שונו נתוני הנכס כדלקמן:
מס' נכס חיוב טרם דרישת השומה חיוב לאחר דרישת שומה
סיווג שטח במ"ר סיווג שטח במ"ר
13903600010 משרדים
בתעשייה
549 משרדים
בתעשייה
727
13903600060 מבנה
תעשייה
50 מבנה
תעשייה
41
13903600110 מבנה
תעשייה
2,065 מבנה
תעשייה
2,529
2
מס' נכס חיוב טרם דרישת השומה חיוב לאחר דרישת שומה
13903600210 מבנה
תעשייה
2,065 מבנה
תעשייה
2,479
13903600310 מבנה
בתעשייה
2,065 מבנה
בתעשייה
1,997
13903609801 מבנה
בתעשייה
230 מבנה
בתעשייה
35
13903600120 מבנה
בתעשייה
126 מבנה
בתעשייה
בוטל חיוב
13903600121 משרדים
בתעשייה
476 משרדים
בתעשייה
בוטל חיוב
13903609902 חניה
בתעריף
קרקע
תפוסה
5,267 חניה
בתעריף
קרקע
תפוסה
6,527
כך שלמעשה שטח המבנה גדל בשטח כולל בסך של 182 מ"ר, ושטח החניון
גדל ב – 1,260 מ"ר
1.4 כנגד החיוב מיום 1/09/2017 ועד 31/12/2017 הגישה העו ררת עתירה
מינהלית במסגרת עת"מ 46381 -05-18 וטענה כי מדובר בחיוברטרואקטיבי
אסור, ולכן על הועדה לדון רק בחיוב לשנת המס 2018.
1.5 העוררת הגישה ביום 21/06/2018 השגה אשר נתקבלה אצל המשיב ביום
25/06/2018, ובה טענה העוררת את הטענות כדלקמן
1.5.1 משרטוטי הנכס אשר צורפו לדרישות השומה עולה כי העוררת חויבה
בגין שטחים שלא חויבו בעבר וכן בגין שטחים משותפים. כל
השינויים בגודל הנכס בוצעו על אף שלא נעשה ע"י העוררת כל שינוי
בשטח הנכס.
1.5.2 המשיב הוסיף לשטח הנכסים שטחי מרפסות טכניות בכל הקומות
בחזקת העוררת בשטח כולל של 164.06 מ"ר, אשר בעבר נמדדו ע"י
המשיב אך לא חויבו כחלק ממדיניות המשיב שלא חייב שטחים אלו
בארנונה.
בשטחים אלו לא קיימת רצפה אלא קיים משטח אשר חלקו מבטון
וחלקו מברזל בעל מרווחים, שטח זה אינו מקורה באופן מלא וכן אין
בשטח זה קיר חיצוני אלא הוא מוקף ב – 3 קירות בלבד. לאור
האמור, ברי כי שטחים אלו אינם ברי חיוב בארנונה שכן הם אינם
מקורים, אינם מוקפים קירות בכל צדדיהם ועל כן אינם מהווים חלק
מהבניין כמשמעותו בצו הארנונה של עיריית פתח תקוה (להלן – צו
הארנונה).
1.5.3 לחילופיןהעוררת אינה עושה שימוש בשטחים אל ו והם מהווים
שטח משותף, ועל כן מטעם זה אין לחייבה בגין שטחים אלו.
1.5.4 זאת ועוד, בשטח הנכסים נכללו שטחי מסדרונות משותפים העולים
מחדר המדרגות המשותף בשטח כולל של 38 מ"ר אשר אינם
בשימושה ו/או בחזקתה הבלעדית של העוררת, ועל כן יש להפחיתם
מחיובה של העוררת.
3
1.5.5 יש להפחית מחיובה של העוררת חיוב בגין שטחים משותפים שכן הם
אינם בשימושה ו/או בחזקתה של העוררת.
בהתאם לדרישת השומה העוררת חויבה בגין תוספת שטחים
משותפים על אף שלא השתנה שטח הנכס בחזקתה. הוספת שטחים
משותפים מהווה שינוי שיטת חישוב, קרי חיובם של שט חים
משותפים שלא חויבו בעבר מהווה שינוי מדיניות.
1.5.6 יש לחייב שטחים טכניים על פי תעריף "תעשייה" שכן בהתאם
למבחנים שנקבעו בפסיקה מדובר בשטחים שנעשית בהם פעילות
ייצרנית. השימוש בשטחים אלו הינו טכני בלבד, הנעשה ללא יד אדם
ולכן הפעילות נכנסת לגדר הסיווג של "תעשייה".
1.5.7 נכס 13903609801 חויב בשטח של 35 מ"ר בסווג "חנויות, עסקים
מסחר, אולמות תצוגה". מדובר בחדר אוכל חלבי המיועד לעובדי
העוררת, ולכן יש לסווג נכס זה בהתאם לסיווג העיקרי של הנכס.
לחילופין, יש לסווג נכס זה בסיווג "מסעדות ובתי קפה אזור ב'".
1.5.8 שטח החניון גדל ב – 1,260 מ"ר, בעוד ששטח החניון הכללי לא
השתנה וכן העוררת לא ביצעה כל שינוי בשטח החניות בחזקתה והוא
נותר כשהיה. נראה לעוררת כי ההגדלה נוצרה כתוצאה משינוי
בשיטת החישוב של המשיב , כך שבהתאם לשיטה זו נלקח בחשבון
שטח לחניה בגודל של 34.23 מר בעוד ששטח חניה אחת הוא 12.5
מ"ר
1.5.9 מעיון בשרטוטי המשיב עולה כי בשטחי המעברים לחיוב נכלל שטח
לא מקורה בקומת הקרקע בגודל של 1,454.29 מ"ר וכן שטח לא
מקורה בקומת הקרקע בגודל של 35.51 מ"ר, אשר אינם בחזקה ו/או
בשימוש של העוררת.
כמו כן בשטחי המעברים נכללו שטחים המצויים בחניון 1- אשר אינו
נמצא בחזקה ו/או בשימושה של העוררת. כן החניות בהם עושה
העוררת שימוש מצויות בקומות 2- ו– 3- בלבד, והיא אף אינה עוברת
דרך שטח חניון 1- על מנת להגיע לחניותיה
אשר על כן יש להפחית מחישוב שטחי החניות את שטח חניון 1-
והשטחיםשאינם מקורים בשטח כולל של 2,533.34 מ"ר
1.6 המשיב דחה את ההשגה בתשובה להשגה מיום 13/08/2019, אך זו נשלחה
לכתובת לא נכונה של העוררת ולא התקבלה אצלה ועל כן ביום 22/10/2018
צירף המשיב את תגובתו להשגה מיום 13/08/218, וכדלקמן
1.6.1 בהתאם לביקורת ומדידה שביצע המשיב נמצא כי העוררת חויבה
בחסר גם בגין השטחים המשותפים. על המשיב מוטלת החובה לתקן
טעויות בחיוב נכסים לתשלום ארנונה ואין הדבר מהווה שינוי
בשיטת החיוב ו/או שינוי בשיטת המדידה או שינוי מדיניות.
1.6.2 ע"פ הבדיקה שערך המשיב העוררת עושה שימוש בשטחי המרפסות
הטכניות. המרפסות המצויות בבניין עומדות בהגדרת "מרפסת" לפי
צו הארנונה, לנכס ישנה רצפה מחומר כלשהוא, ובנוסף היא מוקפת
מעקה במינימום שלושה צדדים. זאת ועוד, גם שטחי מרפסות לא
מקורות מחויבות בארנונה, קל וחומר כאשר שטחי המרפסות של
העוררת מקורות.
4
1.6.3 העוררת אינה מחויבת בתשלום ארנונה עבור צנרת ופירים, אך
מחויבת בתשלום ארנונה עבור ארונות תקשורת וחשמל ומערכות
טכניות אשר בשימוש העוררת לצורך פעילותה העסקית, וברי כי
שטחים אלו עונים להגדרת "בניין" בצו הארנונה.
1.6.4 שטחי המסדרונות והמעבר בשטח של 38 מ"ר המצויות בצד ימין של
הבניין בקומות 1-3 נמצאים באחזקתה הבלעדית של העוררת. מה
עוד שהעוררת חויבה רק בגין שטח המדרגות בקומת הקרקע בלבד.
1.6.5 לא ניתן לחייב את השטחים הטכניים בסיווג "תעשייה", שכן
הפעילות העיקרית של העוררת אינה "תעשייה" והשטחים הטכניים
נועדו לשמש את הפעילות העיקרית של הנכס.
1.6.6 לגבי סיווג נכס 13903609801 בסיווג העיקרי הואיל ומדובר ב חדר
אוכל חלבי לעובדי העוררת – אין מדובר בחדר אוכל כלל אלא בעסק
לכל דבר ועניין. ע"פ סעיף 2.2.4 לצו הארנונה על מנת שנכס יסווג
בסיווג זה עליו לעמוד בהגדרה הקבועה בסעיף 3.2.12.2 לצו
הארנונה, ועל פיה על הנכס לשמש כחנות מזון במרבית ימי השבוע
ושעות היממה בלילה, מה שלא כך במקרנו.
1.6.7 חיוב שטח החניון נעשה כדין. ע"פ הפסיקה שטחים משותפים בבניין
ושטחי מעבר ותמרון בחניון הינם אינטגרליים לשטח הבניין / החניון
ולפיכך ברי חיוב בארנונה. העו ררת היא הנהית העיקרית מכלל
השטחים בגינם היא חויבה, כיון שהם משמשים אותה ואת הציבור
הבא אליה.
זאת ועוד, חיובי השטחים המשותפים ושטחי חניון נעשו לאחר
מדידה ובדיקה של שטח החניון ולכן לא מדובר בשיטת חיוב שונה
ו/או בשינוי מדיניות אלא בחיוב ארנונה של העוררת בהתא ם
לאחזקתה בפועל בשטחי החניון בתוספת העמסת שטחים משותפים.
2. טענות העוררת בערר
לאור דחיית ההשגה הגישה העוררת ערר אשר נתקבל אצל המשיב ביום
14/11/2018, בו חזרה על טענותיהכפי שהועלו בהשגתה.
3. טענות המשיב בתשובה לערר
המשיב ענה על הערר בכתב תשובה לערר ביום 13/12/2018, בו חזר על טענותיו כפי
שהופיעו בתשובתו להשגה והוסיף כי העוררת מעלה בכתב הערר טענות אשר אינן
בסמכות מנהל הארנונה וועדת הערר, טענות בדבר שינוי מדיניות ושינוי שיטת חיוב
וחישוב. כאשר על מנת לקבל סעד זה היה על העוררת לפנות לערכאה הרלבנטית
ולא למנהל הארנונה.
4. הדיון
4.1 ביום 7/01/2019 נערך דיון בפני הועדה אשר בו חזרו הצדדים על טענותיהם
בדיון הסכימו הצדדים כי הועדה לא תידון בנושא החיוב הרטרואקטיבי של
התיקון בשומות שנעשה ע"י המשיב והעניין ידון ע"י ביהמ"ש לעניינ ים
מינהליים במסגרת עת"מ 46381 -05-18.
5
4.2 בדיון התברר כי ערב הדיון שלחה העוררת לועדה בפקס', תצהיר מטעם
מנהל תחום רכש אגף כספים וכלכלה של העוררת, לתמיכה בטענותיה
שהעלתה בהשגתה ובכתב הערר.
4.3 בסיום הדיון החליטה הועדה כי היא תערוך ביקור בנכסים
4.4 ביום 21/01/2019 נערך הביקור בנכסים, וזהו דו"ח הביקור
"דו"ח ביקור בנכס מיום 21/1/2019
ברחוב השחם 36 פתח תקווה
נוכחים: יו"ר הועדה: עו"ד יהודה שלום
חברי ועדת הערר: 1. גב' שושנה פרופר
2. מר אשר מייבסקי
מטעם העוררת: 1. מר טל ליבר- מנהל תחום רכב,
אגף כספים וכלכלה של העוררת
2. עו"ד שירי אבן דוד- ב"כ העוררת
מטעם המשיב: 1. עו"ד דרור יוספי
1. הועדה בחנה את הכניסה לחניון העוררת העושה שימוש בחניה בקומות 2- ו3- .
חניון 1- אינו משמש את העוררת כלל והיא ואנשיה אינם רשאים להיכנס לקומת
חניון זו.
הכניסה לחניון 1- נמצא מאחורי המבנה ויש דרך המגיעה לחניון זה שהעוררת
לא עושה בה כלל שימוש.
רצ"ב צילום מדרך הגישה והכניסה לחניון 1- .
2. עו"ד בן ארי הגדילו לנו את שטח החניות באופן רטרואקטיבי ל-1,260 מ"ר
ביום 1/9/17. החיוב יצא מסוף מרץ 2018 והגשנו עתירה על החיוב
הרטרואקטיבי.
שטח החניון לא גדל.
הגידול נבע לדעתו מהוספת שטחי מעברים שלא חוייבו לפני כן.
השטחים למפלס 1- אינו שייך לנו כולל שטחי המעברים.
מפלס חניה 1- יש שטחי מעברים
לגבי שטחי המעברים במפלס 2- ו- 3- אין לנו בעייה
אנחנו צריכים לדעת מהיכן נוסף השטח בן 1,260 מ"ר
3. עו"ד יוספי אנו נבדוק את העניין ונבחן באיזה שטחים משותפים חוייבה
העוררת.
6
המזנון
עו"ד שירי אבן דוד: יש מזנון קטן בכניסה לבניין. יש לנו חדר אוכל בבניין
הסמוך. מי שמפעיל את המזנון שהוא חלבי זו חברת שולץ.
4. עו"ד בן דוד זה חלק מהנכס העיקרי ואין סיבה לשנות את הסיווג
לחנות/מזנון.
יש עמדת מחשב בכניסה למזנון ובה עובד יכול להעביר את הכרטיס עובד שלו
ולחייב את עצמו בהזמנה.
גם אורחים מבחוץ יכולים באופן חופשי לרכוש מוצרים במזנון.
יש קופה רושמת ללקוחות מבחוץ, שאינם עובדי בזק בינלאומי.
5. השטחים הטכניים: רצ"ב צילום מהשטח באחת הקומות. השטחים הללו
חוייבו באופן מלא בכל הקומות, ולטענתנו אין לחייב שטחים אלו.
רצ"ב צילום של כל השטחים הטכניים ממבט מלמטה לכל גובה הבניין.
בשנת 2010 השטחים הללו לא חוייבו
6. רכוש משותף יש שטח משותף של חדר מדרגות ויש שם ארונות חשמל של
הבניין. רצ"ב צילום.
7
יש גם חיובים של שטח משותףבכניסות לבניין שלנו.
אין לנו כל נגיעה לשטחים אלו.
בשטח זה מותקנים ארונות חשמל ויש ממנו כניסה לשטחי העוררת.
כל אחד יכול להיכנס לשטח זה וזה צריך להיות מחוייב כשטח משותף ולא כשטח
בלעדי בחזקת העוררת.
החלטה
1. לעניין שטח החניון ינהלו הצדדים מו"מ להגיעלהסדר, ויודיעו על כך לועדה תוך
30 יום
כך גם לגבי החיוב בשטחי הכניסות לבניין, ובשטחי הכניסה מחדר המדרגות.
2. אם לא יגיעו הצדדים להסכמות לעניין השטח המשותף ולשטח החניון, תגיש
העוררת סיכומים לגבי כל טענותיה בערר זה תוך 60 יום מהיום והמשיב תוך 60
יום מקבלת סיכומי העוררת.
ככל שיגיעו הצדדים להסכמות, יודיעו על פרטי ההסכמות לוועדה והסיכומים
יתייחסו רק לעניינים שנותרו במחלוקות בין הצדדים.
3. ניתנה היום 21/1/2019."
4.5 הצדדים לא הגיעו להסכמה ביניהם ולכן הגישו סיכומים בהם חזרו על
טענותיהם.
5. ההכרעה
הועדה תפתח ותקדים כי החלטתה זו התבססה על טענות הצדדים כפי שהובאו
בכתבי טענותיהם ועל סמך ממצאי ביקורה בנכס. לתצהיר שנתנה העוררת מבלי
שהתבקשה לכך ע"י הועדה, אין כל משקל ביחס להחלטת הועדה דלהלן אך יש לציין
כי הטענות שהועלו בתצהיר נשמעו אף במהלך הביקור בנכס.
5.1 מרפסות טכניות
5.1.1 העוררת טוענת כי אין לחייבה בגין שטחי המרפסות הטכניות בשטח
כולל של 164 מ"ר לערך, ואילו המשיב טוען כי יש לחייבם בסיווג
העיקרי של הנכס. לדעת הועדה הצדק עם המשיב.
5.1.2 הגדרת "שטח בניין" בצו הארנונה קובעת כי
"שטח בניין – לשם חיוב הארנונה לבניינים יילקח בחשבון כל מטר ריבוע משטח
רצפה הבנוי בכל קומות הבניין לרבות השטח שמתחת לקירות הפנימיים
ועמודים ושטחי עזר (שטח פנים החדרים, חדרי הכניסה, חדרי כביסה בנייני
עזר, חדרי שירות, חדרי יציאה, יציע, ממ"ד ממ"ק, מרחב מוגן אחר, שירותים,
אמבטיה, מקלחות, הול, מרתף, מחסן, חדרי אוכל, מטבח פינות אוכל,
פרוזדורים, ומרפסות מכל סוג שהוא מעברים, וכל שטח רצפה לשימוש כלשהו
לרבות שטחים משותפים / ציבוריים וכל שטח מקורה של אותו בניין, להלן
"שטח בניין".
הגדרת "מרפסת" בצו הארנונה קובעת כי:
"שטח שרצפתו מרוצפת או עשויה מבטון או אספלט או אבנים או שיש או כל
חומר אחר מוקף מעקה, מכל חומר שהוא, בגובה של 40 ס"מ מינימום ובשלושה
צדדים".
8
5.1.3 אם כן מה הגדרה הרחבה של שטח בניין ומהגדרת מרפסת , ניתן
ללמוד כי שטחי המרפסות הטכניות צריכות להיות מחויבות גם אם
מחצית מרצפתן עשויה ממתכת, שהרי נכתב במפורש בהגדרות לעיל
"מרפסות מכל סוג שהוא" ורצפת מרפסת - "מכל חומר אחר".
תימוכין לעמדה זו של ועדה ניתן למצוא ב - עמ"נ 09-11-16630
הבינלאומי הראשון נ' עיריית פתח תקווה, שם קבע בית המשפט:
"מלכתחילה בחר מתקין הצו להגדיר "בניין" ו"שטח בניין" שהינו בר
חיוב בארנונה, בלשון רחבה וכוללת על מנת לכלול בתוכה את כל
השטחים בתוך כל מבנה העשוי מכל חומר שהוא, ואין נפקא מינה אם
בטון הוא או אם מתכת".
5.1.4 זאת ועוד, לשטחים אלו יש 3 קירות ולכן גם מטעם זה השטחים
מתאימים להגדרת "מרפ סת" שבצו הארנונה. הטענה שמשטח
הרצפה אינו מרוצף והוא בחלקו מבטון ובחלקו מרשת ברזל תואמת
גם כן את הגדרת "מרפסת" שבצו הארנונה.
5.1 .5 אשר על כן, קובעת הועדה לאור ממצאי ביקורה בנכס ולאור לשון צו
הארנונה, כי יש לחייב את שטחי המרפסות הטכניות בארנונה, ועל
כן טענת העוררת לעניין זה נדחית.
5.2 שטחים משותפים ושטחי שירות–
5.2.1 העוררת טוענתכי שטחי המסדרונות המשותפים בשטח של 45 מ"ר
לערך וכן שטחי ארונות חשמל, ארונות תקשורת, ארונות צנרת
ופירים בשטח כולל של 32 מ"ר לערך, אינם בשימושה ו/או בהחזקתה
של העוררת ולכן יש להפחית שטחים אלו מהשטחים בגינם מחויבת
העוררת בארנונה. ויש לפטור אותה מחיוב בגין שטחים אלה.
5.2.2 ממצאי ביקור הועדה בנכס עולה כי שטחי המסדרונות והמדרגות
בצד ימין של הבניין בקומות 1-3 נמצאים באחזקתה הבלעדית של
העוררת, ואינם בשימוש של מחזיק אחר. שטח המסדרון מוביל
לכניסה לשטח המשרדים של העוררת.
על כן, טענת העוררת לעניין שטחי המסדרונות, נדחית.
5.2.3 לעניין שטחי ארונות החשמל, התקשורת, הצנרת הפירים ושטחים
משותפים אחרים.
סעיף 9 לצו הארנונה, חלוקת רכוש משותף, קובע כי
"כל השטחים המשותפים בכל הבניינים יחולק ו בי המחזיקים ביחס
לשטח הבניין המוחזק ע"י כל אחד מהם: כל חלק יחסי כנ"ל יצורף
לסה"כ השטח שבחזקת כל מחזיק...".
טענת העוררת ששטחים אלו אינם בשימושה, אינם עולה בקנה אחד
עם מבחן המציאות, שכן מממצאי הועדה בביקור בנכס עולה כי
העוררת עושה שימוש במתקנים אלו לצורך פעילותה. על כן בדין עשה
המשיב כשאר העמיס על העוררת את חלקה בשטחים המשותפים.
5.2.4 טענתה החילופית של העוררת לעניין סיווג השטחים הטכניים
בכללם, בשטח כולל של 196.22 מ"ר, בסיווג "תעשייה" – נדחית.
ההגדרה למבנית עשייה קבועה בסעיף 3.4.1 לצו הארנונה, וברי לכל
כי אין העוררת ושטחים אלו עומדים בהגדרה זו. ההגדרה מחייבת
שיהיה בשטחים אלו פעילות ייצורית באמצעות מכונות או כלי
עבודה, ואין הדבר כך בעניינה של העוררת.
9
בנוסף, מדובר בשטחים עליהם מוצבים עזרים טכניים לשימושה של
העוררת לצורך עיקר פעילותה בנכס - "משרדים בתעשייה".
5.2.5 אשר על כן, קובעת הועדה כי יש לחייב שטחים אלו בסיווג העיקרי
של הנכס.
5.3 סיווג נכס מס 13903609801 – מזנון חלבי
5.3.1 מדובר בשטח של 35 מ"ר אשר המשיב מסווג בסיווג "חנויות
עסקים, מסחר אולמות תצוגה". העוררת טוענת כי יש לסווג שטח זה
בסיווג העיקר י של הנכס הואיל ומדובר בשטח המשמש חדר אוכל
חלבי לעובדי העוררת.
5.3.2 בביקור הועדה בנכס מצאה היא כי שטח זה משמש כמזנון בכניסה
לבניין וחדר האוכל של העוררת נמצא בבניין הסמוך. בנוסף, המזנון
מופעל ע"י חברה חיצונית בשם "שולץ". במזנון זה העובדים יכולים
להעביר את כרטיס העובד שלהם ולחייב את עצמם בהזמנה, וכן
יכולים אורחים מבחוץ לרכוש מוצרים במזנון באופן חופשי. זאת
ועוד, אורחים מבחוץ משלמים עבור הרכישות ומקבלים קבלה
מהקופה הרושמת הנמצאת במקום.
5.3 .3 לאור ממצאי הועדה בביקור עולה כי אין מדובר בחדר אוכל של
העוררת, אלא במזנון עצמאי לכל דבר ועניין ועל כן בדין סיווג המשיב
נכס זה בסיווג "חנויות, עסקים ומסחר".
5.3.4 לאור זאת, טענת העוררת לעניין זה נדחית
5.3.5 גם טענתה החילופית של העוררת לפיה יש לסווג א ת הנכס בסיווג
הקבוע בסעיף 3.2.12 לצו הארנונה "אולמות לשמחות...לרבות
מסעדות ובתי קפה באזור ב' בלבד", נדחית. על מנת לחסות תחת
סיווג זה יש לעמוד בקריטריונים מסוימים וביניהם כי הפעילות תהא
גם בשעות היממה בלילה וברי כי אין העוררת עומדת בקריטריון זה.
5.4 סיווג נכס מס 13903609902 - חניון
5.4.1 כאמור, המשיב הגדיל נכסזה הגדלה בשטח של 1,260 מ"ר. מממצאי
הועדה בביקור בנכס עולה כי חניון 1- אינו משמש כלל את העוררת
והיא ועובדיה אינם רשאים להיכנס לקומת חניון זו. גם בדרך
המובילה לחניון זה העוררת לא עושה כל שימוש.
5.4.2 לגבי שטחי המעברים והשטחים המשותפים בקומות 2- ו3-, העוררת
ציינה בביקור בנכס כי אין מחלוקת לעניין חיוב שטחים אלו.
5.4.3 כפי שהעוררת מציינת בסיכומיה היא אינה חולקת על עצם חיובה
בשטחי המעברים והתמרון, אלא על גודלם והימצאותם של שטחים
אלו, ולכן טענותיו של המשיב לעניין עצם החיוב אינן רלבנטיות כלל.
5.4 .4 אשר על כן, הועדה קובעת כי על המשיב לערוך חישוב חדש לעניין
שטחי החניון בנכס, ולהפחית מחישוב זה את שטח חניון 1-, את
שטחי המעברים והתמרון בחניון 1-, ואת שטחדרך הגישה לכניסה
לחניון 1-.
6. סוף דבר
10
6.1 הערר מתקבל חלקית
העוררת תחויב בארנונה בגין שטחי המרפסות הטכניות, וכן בשטחים
המשותפים ושטחי השירות בסיווג "משרדים בתעשייה" הקבוע בסעיף 3.4.3
לצו הארנונה
נכס 13903609801 יחויב בסיווג "חנויות, עסקים, מסחר אולמות תצוגה
ע"פ סעיף 3.2 לצו הארנונה
המשיב יערוך חישוב חדש לגבי נכס 13903609902, ויפחית ממנו את שטח
קומה 1- בחניון, את שטחי המעברים והתמרון בקומה 1- ואת שטח דרך
הגישה לחניון 1- .
6.2 בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות
6.3 החלטת הועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים שבאיזור
שיפוטו מצוי מקום מושבה, בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה
לצדדים.
1
6.4 המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים. ניתן בהיעדר ביום 12.11.19
6.5 החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה
ארנונה-ועדה/בזק בינלאומי.70919