Arr 32 19

1

1

וועדת הערר לענייני ארנונה ערר 32/19

בפתח תקווה

העוררת : לבנט כימיקל וורקס בע"מ

ע"י נציגיה מר שרון מאיר ומר משל עזרא

- נגד -

המשיב : מנהל הארנונה - עיריית פתח תקווה

ע"י ב"כ עו"ד אריאל ליבר

החלטה

עניינו של ערר זה הוא דחיית השגה שהוגשה ע"י העוררת בשנת 2019 על חיובה בארנונה בגין נכס

הנמצא ברחוב הירקונים 50 בפתח תקווה, מס' משלם 510010150 ,נכס מס' 16009900020 לשנת 2019.

א. נימוקי העוררת

1 .העוררת מחזיקה בנכס הנדון בגינו קבלה מהעירייה הודעת חיוב על פיה חויבה העורר בדין שטח בן

2,460 מ"ר בסיווג מחסנים שטח בן 453 מ"ר בסיווג סככה צמודה ושטח בן 5,805 מ"ר בסיווג חניה

2 .יעוד השטח הוא לשימוש חקלאי וכי עד חודש יולי 2018 עשתה היא שימוש בנכסים האמורים

ולאור החלטת בית משפט בפתח תקווה, אין היא עושה עוד כל שימוש בנכס ממועד זה.

3 .משכך, הסיווגים בהם סיווגה המשיב את העוררת בגין נכסים אלה אינם נכונים ויש לשנותם.

4 . בקשת העוררת היא לסווג את המבנים בסיווג של מבנים חקלאיים, את הסככות בתעריף התואם

סככות ואילו בגין מגרש החניה, מאחר שלא קיים בצו הארנונה סיווג של חניה המשרתת מבנים

חקלאיים, אין לחייב את העוררת בגינו ויש לבטל את החיוב.

כן מוסיפה העוררת, כי אין לחייבה בגין שטח החניה בסיווג קרקע תפוסה מאחר שעל פי הגדרת

פקודת העיריות, ניתן לחייב בגין קרקע תפוסה רק אם נעשה בה שימוש ואילו במקרה הנדון,

אין העוררת עושה בקרקע כל שימוש.

ב. תשובת המשיב

1 .בעברנעשה בנכס שימוש שסווג כ"רשת שיווק ומסחר" ועתה לא נעשה שימוש בנכס.

2. הנכס ראוי לשימוש על כן גם שטחי החניון בני חיוב בארנונה.

ג. ישיבת הוועדה ביום 29.7.2019.

לדברי מר שרון מאיר הנכס סגור מאז 15.7.208 ולא נעשה בו כל שימוש. יעוד הנכס הוא לשימוש

חקלאי ומכאן שיש לחייב את העוררת בגין מבנים לשימוש חקלאי בלבד.

ב"כ המשיב מסכים עם דברי מר מאיר ומודיע, כי העוררת תחויב בסיווג של "מבנים חקלאיים".

כן הוסיף, כי תיערך בדיקה ועל פיה ייקבע מועד תחילת סיווג זה.

מר משל עזרא טוען, כי יש לבטל ת החיוב בגין מגרש החנייה מאחר שעל פי הדין לא קיים סיווג של חניה

של מבנה חקלאי. לא נעשה שימוש במגרש בחניה לאור פסק הדין של בית המשפט. כן מוסיף מר מאיר,

כי הקרקע של מגרש החניה נמצאת באזור שהשימוש המותר בו הוא לחקלאות ומשכך, קרקע חקלאית

שהיא תפוסה אולם המבנה החקלאי אינו בשימוש, אין לחייב בגינה כלל.

ב"כ המשיב משיב, כי קיים מגרש חניה מכוסה באספלט ומגודר, שהיה במצבו זה בעבר וכך הוא גם כיום.

המקום הוא חניון ועל כן יש לחייב בגינו. פוטנציאל השימוש במגרש הוא לחנייה ובגין כך יש לחייב בגינו.

כך מחייבים בגין נכס ריק - עפ"י פוטנציאל השימוש שניתן לעשות בו, כפי שחויבה העוררת בגין המבנים

- על פי השימוש שניתן לעשות בהם ולדוגמא - ניתן להשתמש בנכס כמגרש חניה לטרקטורים המותר

באזור חקלאי.

2

2

.

ד. דיון

1 . פסקי דין רבים שנתנו בעבר תומכים בגישת המשיב לגבי חיוב בגין נכס ריק שלא נעשה בו שימוש.

ההלכה העולה מפסקי דין אלה היא, שמן הדין לחייב בארנונה את המחזיק בנכס ריק גם אם לא

נעשה בו כל שימוש.

בפסק הדין שניתן יום 5.8.2018 ע"י בית המשפט העליון בבר"מ 991/16 בעניין אפריקה ישראל

להשקעות בע"מ נגד עיריית ת"א, שנדון במאוחד עם בר"מ 5254/16 בעניין עיריית תל אביב יפו

נגד בית ארלוזורוב בע"מ, סיכם כב' השופט ע. פוגלמן את ההלכות שנקבעו במהלך השנים על ידי

בבית המשפט העליון וקבע בסעיף 13 לפסק הדין כך

על פי תקנה 13 לתקנות ההנחות, רשאית רשות מקומית לפטור נכס ריק מתשלום ארנונה

למשך 6 חודשים; ולאחר מכן, ועד לתקופה של שלוש שנים מהיום שבו הפך הנכס לריק

רשאית הרשות לתת הנחות בשיעורים שנקבעו בתקנה. בחלוף התקופה האמורה, יחויב

הנכס הריק בארנונה בדומה לנכס פעיל. חיוב זה נעשה הגם שלכאורה המחזיק לא מפיק

הנאה משירותי העירייה, שהיא כאמור ההצדקה הבסיסית לגביית הארנונה."הנה כי כן,

מהפסיקה הקיימת עד כה עולה כי כשעסקינן בסיווגו של נכס ריק לצרכי ארנונה, משאין

במבחן השימוש בפועל לסייע לצורך סיווגו, יש ליישם מבחן דו שלבי.

בשלב הראשון, מבין כלל השימוש התיאורטיים בנכס, יש לבחור רק את "סל" השימושים

המתאימים לייעודו התכנוני. בשלב השני, לאחר שאותרה מסגרת השימושים האפשריים

על פי הדין, יש לבחור את הסיווג הזול ביותר התואם את השימושים המותרים על פי דין

בנכס".

ממשיך כב' השופט פוגלמן וקובע בסעיפים 20 ו- 21 לפסק הדין כך

20. כפי שצוין לעיל, חיובו של נכס ריק בארנונה, חרף העובדה שהמחזיק אינו מפיק

הנאה משירותי העירייה, נועד לתמרץ את המחזיק לעשות שימוש יעיל בנכס. לפיכך, ככלל,

יש לחייב את הנישום על פי התעריף שהיה עליו לשלם לו היה מפעיל את הנכס.

ואולם, מכיוון שהנכס ריק ומבחינה רעיונית ייתכנו בו שימושים שונים, קיים קושי

להתחקות אחר השימוש הפוטנציאלי שיכול היה המחזיק לעשות בנכס לו היה מפעיל אותו.

על רקע זה יש להבין את הקביעה כי על מנת להכריע כיצד לסווג נכס ריק לצרכי ארנונה יש

לאתר את השימושים המותרים על פי הדין. רק שימושים אלה מבטאים את השימוש

העתידי האפשרי הנמנע עקב אי הפעלת הנכס ויש בהם אינדיקציה לסכום הארנונה

שאותו "חוסך" הנישום כאשר אינו מפעיל את הנכס.

21. כאמור לעיל לאחר שאותר "סל" השימושים האפשריים בנכס על פי מצבו התכנוני,

יסווג הנכס בהתאם לשימוש הזול ביותר מבין השימושים האמורים. זאת מכיוון שבצד

התפיסה בדבר הצורך ביצירת תמריץ כלכלי למחזיק להביא לשימוש יעיל בנכס, יש

להימנע מהכבדה כלכלית יתרה עליו בשים לב לכך שאינו מפיק עוד הנאה כלכלית מן הנכס.

לפיכך, יש להניח לזכותו של הנישום כי השימוש התיאורטי שהיה עושה בנכס הוא הזול

ביותר האפשרי מבין השימושים האפשריים לפי דיני התכנון והבניה...".

"...משהכרענו אפוא כי גדר אפשרויות השימוש בנכס מוגבל לשימושים המותרים בו על פי

דין, יש לפנות ולבחון מהם שימושים אלה, היא השאלה שבמוקד הערעורים שלפנינו.

התשובה לשאלה זו נגזרת מדיני התכנון והבניה...".

3

3

2. לאור הלכות בתי המשפט כאמור, מן הדין לקבוע, כי יש לחייב את העוררת בארנונה בגין מגרש החניה

וזאת על פי השימוש הזול ביותר מבין השימושים המותרים על פי דין.

הצדדים מסכימים, כי הייעוד התכנוני של הנכס הוא לשימוש חקלאי.

פוטנציאל השימוש בנכס שהוא מגרש חניה מצופה אספלט ומגודר הוא מגרש חניה המוגדר

בסעיפים 3.11 - "חניונים, או בסעיף 3.8.5.2 "קרקע תפוסה למכוניות". לצו הארנונה לעיריית פתח

תקווה.

בהיות המגרש באזור שהשימוש המותר בו הוא חקלאי, יש למצוא את השימוש הזול ביותר על פי צו

הארנונה לנכס שכזה.

הוועדה מצאה, כי הסיווג הזול ביותר התואם את הנכס הוא זה המפורט בסעיף 2.8.2 לצו, קרי -

"קרקע תפוסה למכוניות"- המוגדר כאמור בסעיף 3.8.5.2 לצו, אשר התעריף על פיו הוא - 23.77 ₪.

כך אכן סיווג המשיב את הנכס נשוא הערר.

לאור האמור, מן הדין לדחות את הערר.

הצדדים רשאים על פי הדין להגיש בתוך 45 יום ממועד המצאת החלטה זו לידיהם ערעור על החלטה זו

אל בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

מזכירות הוועדה תדאג לפרסם החלטה זו באתר האינטרנט של העירייה.

ניתן היום: 12.2019. 11

4

4