Arr79 19

1

1

ועדת הערר לענייני ארנונה ערר מס' 70/19

פתח תקווה

העוררת : שוויצריה הקטנה פתח תקווה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד טל מתוק

- נגד -

המשיב : מנהל הארנונה - עיריית פתח תקווה

ע"י ב"כ עו"ד אריאל ליבר

החלטה

עניינו של ערר זה הוא דחיית השגה שהוגשה על ידי העוררת על חיוב בארנונה אשר הוטל על העוררת בגין

נכס המצוי ברח' אורלוב זאב 92 בפתח תקווה, מס' משלם 515748655 נכסים מס' - 8009200010 ,

8009200020 ,8009200022 ,8009200023 ,לשנת 2019.

א. החלטה זו מתייחסת אך ורק לטענות המקדמיות אותן העלה המשיב בכתב התשובה לערר, לפיה

מאחר שה"השגה" הוגשה מעבר למועד החוקי להגשת השגה, מן הדין לדחות את הערר על הסף וכן,

מאחר שגם הערר הוגש מעבר למועד החוקי, מן הדין לדחותו על הסף.

1 . המשיב דחה ביום 26.8.2019 את פניית העוררת אליו מיום 4.7.2019 המכונה "השגה" בפי

העוררת מאחר ובמועד זה כבר חלף המועד החוקי להגשת השגה לשנת 2019.

2 . העוררת הגישה ביום 4.11.2019 ערר על תשובת המשיב כאמור ובפתיחת הערר בקשה מאת

הוועדה ארכה להגשת ערר וארכה רטרואקטיבית להגשת השגה.

נימוקי הבקשה היו, כי מדובר בארכה קצרה להגשת ערר, כי סיכויי הערר להתקבל הינם

מצוינים לאור מדידה מוסמכת שנערכה ע"י מודד מוסמך מטעם העוררת: העוררת פעלה בתום

לב והמתינה למדידה חוזרת של העירייה מבלי להבין, כי המתנה זו גורמת לה שלא לעמוד

במועדים לערר, וכן כי טרם הגשת ההשגה נערך דין ודברים בין ה"משיגה" ובין עובדת המשיב

ובהמשך גם לאחר קבלת ההשגה עד המועד בו הבינה העוררת, כי עליה להגיש ערר כיוון

שהמו"מ ביחס למדידת השטח שבמחלקות מתנהל מצד העירייה בחוסר תום לב ומטרתו לחסום

את העוררת מהגשת ערר ומבדיקה אמיתית של הנכס. הנוסף, בתוך תקופה זו חלה פגרת

הסוכות.

כן הוסיפה העוררת, כי ההשגה הוגשה כבר ביום 27.6.2019 בתכתובת מייל ואילו מנהל הארנונה

לא הגיב לפניה זו כלל וממילא לא במועד הקבוע בדין למתן תשובה להשגה.

3 .במהלך הדיון שהתקיים בפני הוועדה ביום 8.1.2020 העלו ב"כ הצדדים את טענותיהם בנושא

בנושא הטעמות המקדמיות שנטענו בכתב התשובה לערר.

ב"כ העוררת פתח באמרו, שסיכויי הערר להתקבל הינם מצוינים מאחר שנסמכו על מדידת

המודד מטעם העוררת. כן הוסיף, כי בנשך שנים עובר לכניסת העוררת אל הנכס חויב הנכס

באופן מסוים - התואם את מדידת המודד מטעם העוררת - ועם כניסת העוררת אל הנכס נמדד

הוא על ידי מודד מטעם העירייה המבצע שגיאה חמורה ומייצר תוספת שטחים שאינם שייכים

לנכס ואף סיווג הנכס שונה באופן שאינו נכון.

העוררת קבלה שומה ובתום לב פנתה אל העירייה והחלה לנהל משא ומתן באמרה לעובדי

העירייה, כי קיימת טעות במדידה.

2

2

כן אמרו אנשי העוררת לעובדי העירייה, כי המחזיק הקודם חויב בסכום מסוים בגין

שטחים מסוימים ועתה מדובר בשטחים אחרים.

הנכס לא גדל ולא בוצעה כל בניה נוספת ועל כן אין היגיון בחיוב נשוא הפניה.

נאמר לעוררת, כי הנושא נבדק וכך הפרשה התמשכה בלך ושוב. התנהלה חליפת מיילים

וכשהעירייה אמרה "לא" הוגש לעירייה המכתב שנתפס כהשגה ואז אמרה העירייה, כי

העוררת איחרה את המועד להגשת השגה.

ב"כ העוררת מפנה לפסק דין שניתן בעתירה מנהלית ת"א 2555/05 שהנסיבות שנידונו בו

דומות לאלה שבערר זה ובית המשפט פסק, כי היה על מנהל הארנונה לקבל את ההשגה אף

שהוגשה אליו באיחור.

כן הוסיף, כי אם מנהל הארנונה התייחס אל המייל מיום 27.6.2019 כאל השגה, נשאלת

השאלה, אם מייל זה המתייחס למיילים קודמים, מדוע לא נתקבלו הקודמים כהשגה?

על מנהל הארנונה היה לעמוד בלוח הזמנים שנקבע בחוק הערר.

נראה, שלשני הצדדים היו כשלים גם למנהל הארנונה - אף כי לא הוא אישית- או לעובדיו

שניהלו משא ומתן בחוסר תום לב ויכול להיות שהם גרמו לאיחור במועדים, או שלא

התייחסו אל המייל הראשון כאל השגה ואז החמיצו את המועדים.

יש לגבות מס אמת. העוררת אינה מנסה להתחמק מן החובה לשלם ארנונה.

ב"כ המשיב טוען, כי המועדים הקבועים בחוק להגשת השגה הם מהותיים. פניית העוררת

אל מנהל הארנונה ביום 27.6.2019 אינה מהווה השגה כלל לאור פסיקת בתי המשפט

בעניין זה. כך גם השיב מנהל הארנונה בתשובתו לאותה פניה.

בנוסף, גם כתב הערר הוגש באיחור .העוררת מציינת, כי קבלה את התשובה להשגה ביום

19.9.2019 או בסמוך לכך, ואילו כתב הערר הוגש ביום 4.11.2019 - אף זאת באיחור

על פי רשות הדואר, תשובת המשיב להשגה התקבלה אצל העוררת ביום 8.9.2019 ועל כן

קיים איחור גדול עוד יותר המועד הגשת הכתב הערר. כן מוסיף ב"כ המשיב, כי המייל

מיום 27.6.2019 נרשמו המילים "השגה דחופה

כן הוסיף, כי כל כתובות המייל של עובדי העירייה מצוינות באופן מיוחד ומסוים וכי לא

הגיעו אל מר גולומבק מיילים מאת העוררת כך שלא קיימים מיילים שלא נענו.

אין לקבל את הטענה לפיה עובדי העירייה נהגו שלא בתום לב.

ב"כ העוררת חוזר על טענתו לפיה נובל משא ומתן ובנסיבות שכאלה אין מגישים השגה,

על כן גם אין לטעון, שההשגה לא הוגשה במועד.

בנסיבות שכאלה, על הוועדה ליתן לעוררת ארכה להגשת השגה. מתן הארכה הוא בסמכות

הוועדה.כן ציין שוב, כי קיימים סיכויים טובים לכך שהערר יתקבל.

ב"כ המשיב טוען שלהערכתו הערר לא יתקבל גם אם הוועדה תדון בו.

ב. החלטה

1 . המצב המשפטי בנושא מועדי הגשת השגה וערר הינו ברור ונחזור עליו כאן בקצרה.

סעיף 3.א. לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית ), תשל"ו- 1976 קובע כך

"מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת תשלום להשיג

עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

פסיקה רבה ניתנה בנושא זה. בין היתר בבר"מ 901/11 בעניין עבוד ויקטור נ' עיריית חיפה

בעמ"נ 241/98 בעניין רם-חן חניונים נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו: בבר"מ 6333/09 בעניין

רם-חן חניונים נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו: בעמ"נ 328/06 בעניין חברת דואר ישראל נ

מנהל הארנונה של קריית אתא.

3

3

בכל פסקי דין אלה וברבים אחרים נקבע, כי השגה שהוגשה מעבר למועד שנקבע בחוק הערר כאמור

אינה בגדר "השגה" ומשכך, יש לראות בשומה שנקבעה קודם לתקופת תשעים הימים

שקדמו ליום הגשת ההשגה כחלוטה.

כך נאמר גם בעמ"נ 34083-11-09 בעניין מרכז לוינסקי בע"מ נ' עיריית תל אביב :

"על פי הדין, מסמך המוגש שלא במסגרת המועדים הקבועים בחוק הערר, כאמור 90 יום מיום

קבלת הודעת החיוב השנתית, אינו בגדר "השגה". לפיכך גם לא ניתן להגיש על התשובה עליו

ערר והוועדה ובית המשפט שלערעור כלל אינם מוסמכים לדון במסמך כזה כבהשגה או ערר".

לפיכך, גם לא ניתן להגיש ערר על תשובת מנהל הארנונה על ההשגה, שהרי ההשגה כביכול אינה

השגה והתשובה ממילא אינה תשובה להשגה שניתן לערור עליה ויש לדחות את הערר על הסף.

3. טוענת העוררת, כי לאחר קבלת השומה החלה היא במגעים עם העירייה כדי להביא למדידה

מחדש של הנכס ולאור זאת, לא היה מקום להגיש השגה וכי רק לאחר שהבינה, כי העירייה אינה

מתייחסת אל טענותיה ואינה שולחת מודד, החליטה העוררת להגיש השגה וזו הוגשה ביום

27.6.2019. כן טענה העוררת, כי שלחה מיילים אל העירייה בהם חזרה על טענותיה ובקשה

לשלוח מודד. כן טענה, כי שלחה מיילים קודמים למייל מתאריך זה.

העוררת לא הציגה בפני הוועדה מיילים שנשלחו כטענתה אל העירייה הקודמים למייל מיום

27.6.2019. נוסיף, כי טענת ב"כ העוררת במהלך הדיון לפיה "המייל שמה- 27.6.2019 "שמתייחס

למיילים קודמים" אין בה ממש. צמד המילים "מיילים קודמים" לא נזכר במייל מיום 27.6.2019 .

אמנם, לכתב הערר צורפו מיילים מספר-האחד מיום 22.1.2019 ,אולם לא ברור אל מיהוא הופנה .

( נציין כי אחד המכותבים במייל זה הוא ב"כ העוררת עו"ד טל מתוק.

השני הוא מייל שצורף הנושא תאריך 23.1.2019 אשרלא ברור מי שלח אותו והוא מופנה אף

הוא אל מראלי זק שהוא ככל הנראה מנכ"ל העוררת. מייל זה מתייחס אל השגות כביכול שהגיש

אותו מר זק "לביקורת מדידות" שנעשו בתאריכים 11.10.18 וב- 8.11.18 .

אין לדעת כאמור מי הכותב ובכל מקרה, לא צורפה לכתב הערר כל פניה אף לא במייל ולא ברור

מהן אותן "השגות" אליהן מתייחס הכותב.

המייל הראשון המופנה אל משרדו של מנהל הארנונה ובאופן מיוחד אל מר קובי גולומבק ממשרד

מנהל הארנונה נשלח ביום 27.6.2019 כאמורונושא את הכותרת - "השגה דחופה".

בפניה זו, כותב מנכ"ל העוררת מר אלי זק כך: "לאחרונה גילינו שזכיין שלנו שניהל את סניף פתח

תקווה לא שילם ארנונה באופן קבוע ולא ידע להתמודד עם סכום החיוב השערורייתי. ניגשתי היום

אני לעירייה וקבלתי מורד את תכנית המקום ושטחי החיוב" וכו' וכו'. הדגשת המילה "לאחרונה"

אינה במקור ומכל מקום היא מדברת בעד עצמה. ככל הנראה זו הפעם הראשונה בה נחלה העוררת

לטפל בנשוא הערר, אלא אם נביא בחשבון מייל שנשלח ע"י מנכ"ל העוררת כאמור ביום 22.1.2919 ,

כאשר לא ברור אל מי נשלח ואם בכלל נשלח. כיצד ניתן לטעון ביוני 2019 כי מייל שנשלח כביכול

בינואר 2019 הואמייל שנשלח "לאחרונה". תמיהנו.

מפניה זו עולה, כי אין שחר לטענת העוררת לפיה התנהל "משא ומתן" בין העוררת לבין מי מעובדי

העירייה וכן כי נשלחו אל המשיב או אל מר גולומבק מיילים קודמים. ממילא נופלת הטענה לפיה

יש לראות במיילים הקודמים משום השגות. כאמור, לא הובאו בפני הוועדה "מיילים קודמים".

חזקה על העוררת, שאם היתה היא שולחת מיילים קודמים לזה אשר נשלח ביום 27.6.2019 היתה

היא מציגה אותם בפני הוועדה.

4

4

לא למותר לציין, שניים אלה: האחד הוא השומה אליה מתייחס כתב הערר שתאריכה הוא 7.2018

- כאשר ההשגהכביכול נשלחה כעבור שנה בדיוק.

המסמך השני הוא המייל מיום 22.1.2019 שמכותב בו בכ העוררת עו"ד טל מתוק - אשר ככל הנראה

לא הגיש למשיב השגה כלשהיא - כך שנשללת אפשרות של טענת תום לב או חוסר ידיעת ההליכים

המשפטיים המתבקשים במקרה בו סבור נישום שנפלו טעויות בהודעת השומה..

למותר לציין, כי ב"כ המשיב מכחיש כי המשיב קבל מייל כלשהו מאת העוררת טרם הגשת ההשגה

ההשגה מיום 27.6.2019.

נוסיף, כי במייל זה לראשונה מזכיר מאנדהו מטעם העוררת דבר הגשת השגה.

מאידך, עומדת לו למשיב חזקת התקינות של פעולותיו הקבועה בסעיף 318 לפקודת העיריות

בהקשר זה נציין, כי הוועדה רואה הוועדה בחומרה את טענת ב"כ העוררת בסעיף 9 לכתב הערר

לפיה - "...המו"מ ביחס למדידת השטח שבמחלוקת מתנהל בחוסר תום לב, ומטרתו היא לחסום

את העוררת מהגשת הערר ולחסום בדיקה אמיתית ועובדתית של השטח על ידי הוועדה הנכבדה".

עובדי העירייה הינם עובדים נאמנים וישרי כפיים ואין להם כל עניין בחסימת מנישומים מלהגיש

השגות או עררים. מוטב היה שמשפט זה של ב"כ העוררת לא היה נכתב ומקל וחומר בלא כל ראיות

לטענה שכזו..

לאור האמור לעיל, הוועדה סבורה, כי אין מקום להאריך את המועד להגשת השגה, גם אם ההשגה

כביכול מתייחסת להודעת חיוב שנשלחה אל העוררת בתחילת חודש ינואר 2019.

כאמור, פניית העוררת מיום 27.6.2019 אל מר גולומבק המכונה בפי הפונה "השגה דחופה אינה

בגדר השגה ונכון עשה המשיב בדחותו אותה על הסף.

משכך, גם לא ניתן להגיש ערר על תשובה לפניה אל מנהל הארנונה שאינה בגדר השגה.

4. תשובת מנהל הארנונה מיום 26.8.2019 נמסרה ל"למשיגה" ביום 8.9.2019 ואילו כתב הערר

הוגש כאמור ביום . 4.11.2019 . משמע, מעבר לתקופת שנקבעה בחוק הערר להגשתו- 30 ימים

מיום קבלת התשובה, שהסתיימו ביום 8.10.2019 או בסמוך לכך

הוועדה לא מצאה כל הצדקה להאריך את המועד להגשת ערר.

פסקי דין רבים קבעו, כי משערר הוגש מעבר למועד הקבוע בחוק הערר לשם הגשתו, מן הדין

לדחותו על הסף. ראו לעניין זה בעמ"נ 325/07 בעניין רז לי נכסים בע"מ נ' מנהל הארנונה

של עיריית הרצלייה: עמ"נ 170/04 בעניין ויתקין מרקט בע"מ נ' מנהל הארנונה במועצה

האזורית עמק חפר : ובבש"א 15406/02 בעניין בטש נ' עיריית כרמיאל

אשר על כן, הערר נדחה בזאת על הסף

5

5

הצדדים רשאים על פי הדין להגיש בתוך 45 יום ממועד המצאת החלטה זו לידיהם ערעור על החלטה זו,

אל בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

מזכירות הוועדה תדאג לפרסם החלטה זו באתר האינטרנט של העירייה.

ניתן היום 13.02.2020