Arr56 19

עיר
פתח תקווה
ועדה
ארכיון פרוטוקולים היסטורי מועדות שונות
קטגוריה
ארכיון פרוטוקולים היסטורי מועדות שונות
תאריך
17/02/2020
מקור
הקובץ המקורי באתר פתח תקווה
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

1

1

ועדת הערר לענייני ארנונה ערר מס' 56/19

בפתח תקווה

העוררים : 1 .צברי שמואל

2. צבריעדינה

שניהם ע"י ב"כ עו"ד שמואל צברי

- נגד -

המשיב : מנהל הארנונה - עיריית פתח תקווה

ע"י ב"כ עו"ד אשר אילוביץ ו/או אריאל ליבר

החלטה

עניינו של ערר זה הוא דחיית השגה שהוגשה ע"י העוררים על חיובם בארנונה בגין נכס הנמצא ברח'

בר כוכבא 1 בפתח תקווה, מס' משלם 3839123, נכס מס' 73600100160 לשנת 2019.

אנימוקי העוררים

1 .הנכס נשוא הערר נמצא בבניין שהוכרז על ידיהרשות הארצית לכיבוי והצלה כמקום המהווה

סכנה מיידית וממשית לחיי אדם על כן נאסרה ביום 23.11.2016 הכניסה אליו

2 .הנכס שימש בעבר כארכיב משרדו של העורר 1, עד אשר בחורף 2015 - 2016 הוצף ונשטף ומאז

לא נעשה בו שימוש.

3 .אין כיום אפשרות פיזית לכניסה אל הבניין בכלל וממילא גם אל הנכס נשוא הערר

4 .הנכס אינו ראוי לשימוש ולאור הוראת סעיף 330 לפקודת העיריות מן הדין לפטור את

העוררים מתשלום ארנונה בגינו.

ב. תשובת המשיב

1 .הנכס אינו עומד בדרישות סעיף 330 לפקודת העיריות

2 .אין די בהודעה בעלמא מאת העוררים על כך שהבניין ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו ועל

הנישום מוטלת חובת ההוכחה שמצב בבניין הוא כזה וכי הנכס ריק ולא נעשה בו כל שימוש.

ג. ישיבת הוועדה ביום 26.11.2019

בישיבה זו חזרו הצדדים על טענותיהם שהועלו בכתבי הטענות..

ד. ביקור הוועדה בנכס ביום 15.12.2019.

הוועדה בקרה בנכס במועד זה והעלתה את רשמיה על גבי פרוטוקול הביקור. לא נחזור כאן על

הדברים, אלא ככל שניזקק לכך בפרק הדיון.

ה. דיון

1 .המצב המשפטי

סעיף החוק עליו מתבססים שני הצדדים בטיעוניהם הוא סעיף 330 לפקודת העיריות,

הקובע כך:

"נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות הפקודה, או שניזק במידה שאי אפשר

לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבניין לעירייה הודעה על כך בכתב, ועם

מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים...".

2

2

במהלך השנים ניתנו על ידי בתי המשפט השונים פרשנויות שונות לסעיף זה

פסק הדין שניתן בבר"מ 5711/06 ;7261/07 ;10313/07 בענייןחברת המגרש המוצלח בע"מ ואח' נ' עיריית

תל אביב - יפו ואח' (מיום 30.1.2009) - להלןהמגרש המוצלח", שם קץ לפרשנויות השונות לאחר

שנפסק בפסקה 22 לפסק הדין, כי על פי סעיף 330 לפקודת העיריות, המבחן הקובע בשאלה האם

בעל נכס יהא פטור מארנונה בשל מצבו של הנכס, הוא מבחן "פיסי אובייקטיבי" - על פי השכל

הישר. על פי מבחן זה די בכך, שהבניין אינו ראוי לשימוש ואין יושבים בו.

לאור הנחיית בית המשפט העליון בפרשת המגרש המוצלח יש לבדוק את מצב הנכס.

2 . מצב הנכס

א. נציבות כבאות והצלה המחוז המרכז מצאה בביקוריה בבניין בו נמצא הנכס, כי "במקום

קיימים ליקויים חמורים בסידורי בטיחות אש והצלה" ועל כן המקום מהווה סכנה

מיידית וממשית לחיי אדם".

לאור ממצאי הנציבות כפי שבאו לידי ביטוי במכתבה מיום 23.11.2016 אל מחזיקי נכסים

בניין החליטה הנציבות "להגביל ולאסור הכניסה לבניין עד להשלמת סידורי כבאות

סבירים בו".

הנציבות הינה אחד' מן הגורמים המוסמכים לקבוע, האם מבנה ראוי לשימוש, או בלשון

סעיף 330 לפקודה- "אי אפשר לשבת בו".

משמעות החלטה זו של הנציבות לעניין הנדון בפני הוועדה היא, כי מחד הבניין סגור

ומאידך הוא ריק מיושביו.

ב. הוועדה סברה, כי אין די בהחלטת הנציבות והחליטה לבקר בנכס.

נביא כאן מספר ציטוטים מפרוטוקול הביקור.

בביקורה בבניין שהתקיים ביום 15.12.2019 ראתה הוועדה, כי פתח הכניסה לבניין נעול וכי

לצורך כניסה אליו, יש לקבל מפתחות מאחד ממחזיקי נכס במבנה. עו"ד צברי קבל מפתחות

למבנה מאת אותה מחזיקה כאמור.

לאחר פתיחת דלת המבנה, נכנסה הוועדה אל "מסדרון שארכו - 6 מטרים, מלא ברהיטים

ישנים וגרוטאות שונות ובסופו ארון השכוב על צידו. לאחר הארון נמצאת דלת נעולה, אשר

נפתחה עבורנו באמצעות מפתח שבידי עו"ד צברי ומאחוריה חדר מדרגות.

חדר המדרגות מזוהם ובו גרוטאות ולכלוך אחר לרבות טיח שנשר מדפנות חדר המדרגות.

עלינו אל קומת הביניים. בקומת הביניים שהיא מעין אולם גדול למדי ראינו פתחים למשרדים

או עסקים שפעלו בעבר. ודלתות שחלקן פתוחות וחלקן שבורות. קומת הביניים אף היא

מזוהמת וזרוקים בה גרוטאות.

בעד אחת מהדלתות שלא היתה נעולה ולדברי ע"ד צברי נפרצה ככל הנראה ע"י מכבי האש,

נכנסנו אל חדר גדול, ששימש בעבר כמחסן או כארכיון של משרד עורכי הדין של עו"ד צברי.

באחד מקירות החדר חלון פתוח הפונה אל רח' שטמפפר. לאורך קירות החדר ארונות מדפים

ממתכת עליהם קלסרים ישנים וניירות גם על רצפת החדר ניירות רבים ישנים וחלקם

קרועים. החדר כולו מאובק ומזוהם".

אמנם, בפסק הדין בעניין המגרש המוצלח קבעה כב' השופטת מרים נאור כך;

אין לומר כי כל בניין מוזנח הוא בהכרח בניין בלתי ראוי לשימוש, ומקובל עליי כי הנזק בו

עוסק סעיף 330 הוא נזק משמעות 2י

במקרה זה, חברה למצב הנכס חוות דעת נציבות כיבוי והצלה כאמור.

לאור קביעת נציבות כיבוי והצלה וממצאי הוועדה בבניין ובנכס נשוא הערר בעת ביקורה,

הוועדה סבורה, כי אכן הבניין כולו אינו ראוי לשימוש ואף השימוש בו אסור על פי

החלטת הנציבות וכי הבניין ריק בפועל ולא נעשה בו כל שימוש.

3

3

יתירה מכך, גם נכס העוררים ריק מכל אדם ולא נעשה בו כל שימוש

בנכס העוררים אמנם מצויים מדפים, אולם עליהם קלסרים ישנים וניירות ישנים וכך גם

על רצפת והחדר שהוא מזוהם ומאובק. לכך נוסיף את קיומו של חלון הנפתח אל הרחוב

כך שנכנסים בעדו אל הנכס מי גשמים שאינם "תורמים" למצבו.

ניכר בו בנכס, שלא נעשה בו כל שימוש מזה תקופה ארוכה.

3 . גהוועדה סבורה, כי מצב הנכס נשוא הערר תואם את דרישות סעיף 330 לפקודת העיריות

כפי שפורש על ידי בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין "המגרש המוצלח" שצוטט לעיל,

לצורך קביעת נכס ככזה שאינו ראוי לשימוש ולא נעשה בו שימוש.

לאור האמור לעיל, מחליטה הוועדה, כי הנכס נשוא הערר אינו ראוי לשימוש ובשל כך, מן הדין

לפטור את העוררים מתשלום ארנונה בגינו.

על כן, מחליטה הוועדה לקבלת את הערר.

הצדדים רשאים על פי הדין להגיש תוך 45 יום ממועד המצאת החלטה זו לידיהם ערעור על החלטה זו,

אל בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

מזכירות הוועדה תדאג לפרסם החלטה זו באתר האינטרנט של העירייה.

ניתן היום: 2.2020 .17