ערר 54 17,17 18,34 19

עיר
פתח תקווה
ועדה
ארכיון פרוטוקולים היסטורי מועדות שונות
קטגוריה
ארכיון פרוטוקולים היסטורי מועדות שונות
תאריך
17/06/2020
מקור
הקובץ המקורי באתר פתח תקווה
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

ועדת ערר לענייני ארנונה כלליתעררים 54/17 ,17/18

שליד עיריית פתח- תקוה 19-34

יו"ר הועדה– עו"ד יהודה שלום

חברים – מר אשר מייבסקי

מר יהושע גולדרט

העוררת: ירון ישעיהו בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד מוטי איצקוביץ

- נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת

ע"י ב"כ עוה"ד אריאל ליבר

החלטה

1. כללי

1.1 העוררת היא המחזיקה והבעלים של נכס המצוי ברחוברוטשילד 182 פתח

תקווה, והרשום אצל המשיב כנכס מס' 44318200060 בשטח של 3,991 מר

(להלן- הנכס).

1.2 בשנים 2017 ו– 2018 חייב המשיב את הנכס בסיווג "חניון ע"פ סעיף 3.11

לצו הארנונה של עיריית פתח תקווה (להלן– צו הארנונה).

1.3 מדובר בחניון בן 3 קומות. הקומה הראשונה משרתת את באי המרכז

המסחרי המצוי בקומת הקרקע וישנן עוד 2 קומות חניה בקומות 2- ו– 3-.

1.4 העוררת הגישה השגה בתאריכים 23/04/2017 וב– 10/03/2018 ובהן טענה

כי העוררת החליטה לפתוח את החניון לרווחת דירי ה בניין, ואף עדכנה

אותם בנושא. על כן, העוררת מבקשת לחייב את הנכס בסיווג "חניון

למגורים".

1.5 העוררת צירפה תמונה של השלט המוצב בחניון להשגה לשנת 2017, אשר

מציין כי: "החניה בקומה 2- ובקומה 3- מותרת לדיירי הדירות בבניין בלבד! רכב זר

ייגרר על חשבון בעליו. הנהלת הבניין".

1.6 המשיב דחה את ההשגות הן לשנת 2017 והן לשנת 2018. בתשובותיו להשגה

מיום 29/06/2017 ומיום 19/03/2018, פירט המשיב את העובדות הבאות

1.6.1 ביום 14/05/2017 התקבל במשרדי העירייה מכתבה של העוררת מיום

9/05/2017 בנוגע לחיובי ארנונה עבור הנכס שבנדון, ובו ביקשה

העוררת לשנות את הסיווג ולבטל את חיובי הארנונה החל מיום

1/05/2017.

1.6.2 ביום 21/05/2017 התקבל שוב במשרדי העירייה מכתבה של העוררת

מיום 16/05/2017 ובו הודיעה העוררת כי פתחה את החניון

לשימוש דיירי הבניין.

2

1.6.3 ביום 11/06/2017 השיב מנ הל אגף הכספים על כלל פניות העוררת

במכתבים הנ"ל, ובו ציין כי במכתבים אלה אין כדי לפטור את

העוררת מתשלום ארנונה.

1.6.4 ביום 25/05/2017 התקבל במשרדי העירייה פנייה של ב"כ העוררת

מיום 23/04/2017, אשר בגוף הפנייה מציינת העוררת כי מדובר

בהשגה על חיוב הארנונה עבור הנכס.

1.6.5 המשיב ציין כי הוא רואה בפניית העוררת מיום 23/04/2017, אשר

נתקבלה אצלו ביום 25/05/2017 השגה שהוגשה באיחור על חיוב

הארנונה לשנת המס 2017.

המשיב דחה את ההשגות, וטען את הטענות כדלקמן

1.6.6 ההשגה לשנת המס 2017 הוגשה באיחור. חוק הרשויות המקומי ות

(ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – 1976 (להלן– חוק הערר),

קובע כי לטובת השגה עומדים לנישום 90 ימים מיום קבלת הודעת

התשלום. על כן יש לדחות את ההשגה על הסף, מדובר בחוב עבר אשר

הפך לחלוט.

1.6.7 מדובר בנכס המשמש כחניון בן 3 קומות, כאשר הקומה הראשונה

פעילה ומשמשת כחנייה עבור בעלי עסקים המצויים בקומה

המסחרית של הבניין ועבור הציבור.

1.6.8 בהתאם למכתבה של העוררת מיום 9/05/2017, רק מתאריך

1/05/2017 נפתח החניון בקומות התחתונות בלבד לשימוש עבור

דיירי הבניין, ועל כן מובהר כי חיוב הארנונה עובר ליום 1/05/2017

הוא חיוב ארנונה חלוט אשר אין מחלוקת לעניין סיווגו כ"חניון

1.6.9 שנית, החניון משמש בפועל כחניון בתשלום עבור הציבור. בשטח

הכניסה לחניון ישנו שער עבור הבאים לחניון, מבנה שמירה וגבית

תשלום, מחירון עבור שעת חניה ועל כן ברי כי השימוש אשר עושה

העוררת בנכס הוא שימוש עבור חניון בתשלום.

1.6.10 העוררת לא העבירה זכויות בחניון לטובת דיירי הבניין, וטענה באופן

כללי כי דיירי הבניין יכולים לעשות שימוש בחנייה.

1.7 לאור תשובות המשיב להשגות, הגישה העוררת עררים לשנות המס 2017 ו–

2018, וביקשה לדון בהם במאוחד. בעררים חזרה העוררת על טענתה לפיה

יש לחייב את הנכס כ"חניון למגורים".

1.8 המשיב הגיש כתבי תשובה לעררים בהם חזר על טענותיו כפי שהובאו

בתשובותיו להשגה. בכתב התשובה לערר לשנת המס 2017 טען המשיב כי

דין הערר אשר הוגש על השגה שאינה כדין להידחות על הסף, וזאת הואיל

וההשגה הוגשה באיחור.

2. הדיון

2.1 ביום 7/11/2017 נערך דיון בפני הועדה. בסיום הדיון החליטה הועדה כי

העוררת תגיש תצהיר לאימות טענותיה, והמשיב ישקול להגיש תצהיר

מטעמו 30 יום לאחר קבלת תצהיר העוררת

2.2 העוררת הגישה 5 תצהירים מטעמה

הראשון של המצהיר מר ירון ניר – בעל הנכס. ע"פ תצהיר זה העוררת פתחה

את מפלסים 2- ו– 3- לרווחת דיירי הבניין מיום 1/01/2017.

3

הם של דיירים המתגוררים בבניין המגורים ארבעת התצהירים האחרים

ברח' רוטשילד 182 פ"ת, ולפיהם דיירים אלו ו/או בני משפחתם ו/או

אורחיהם רשאים לחנות במפלסים 2- ו– 3- וזאת ללא תשלום.

2.3 משהגישה העוררת ערר אף לשנת 2018 – ערר 17/18, החליטה הועדה

בהחלטתה מיום 12/06/2018 לדון בשני העררים במאוחד, כאשר הראיות

שהוגשו בערר 57/17 ישמשו כראיות אף בערר 17/18.

2.4 ביום 13/08/2018 נערך דיון נוסף בו נכח גם נציג העוררת מר ניר ירון.

מר ניר ירון ציין לפרוטוקול כי החניון נפתח לכלל הדיירים בבניין בחודש

ינואר 2017, וכי הוא ריק כל הזמן. כל אחד מהדייריםאשר בבעלותו רכב

ו/או אשר מעוניין ליתן את השלט לבני משפחתו, מקבל שלט אשר באמצעותו

נפתח המחסום לחניון לקומות 2- ו– 3- .

בסיום הדיון החליטה הועדה לערוך ביקור בנכס.

2.5 ביום 21/08/218 ערכה הועדה ביקור בנכס, וזהו דו"ח הביקור

"דו"ח ביקור בנכס מיום 21/8/2018

ברחוב כץ

נוכחים:

מטעם העוררת: 1. ניר ירון- בעל הנכס

2. יורם אורן- בעל חברת הניהול של הבניין

3. עו"ד חליבה אלירן

מטעם המשיב: 1. עו"ד אריאל ליבר

מטעם הועדה: 1. יו"ר הועדה- עו"ד יהודה שלום

2. מר יהושע גולדרט

3. אשר מייבסקי

1.

עו"ד חליבה יש בידי אישור של מרבית הדיירים ובו הם מאשרים שיש להם

שלט לכניסה לחניון להם לשימושם ולשימוש בני משפחתם.

אני אגיש את האישורים בצורה מסודרת במייל לועדה.

החניון שבמחלוקת הוא בקומה 2 ובקומה 3.

יש מחסום חשמלי בכניסה לקומות אלו ושילוט שהחנייה מיועדת לבעלי הדירות

בבניין בלבד.

רצ"ב צילום המחסום החשמלי וצילום השילוט בכניסה לחניון בקומה 2.

2. ממצאי הביקור

1. יש בחניון בקומה ב3 מכוניות חונות

לדברי יורם אורן המכוניות של דיירים בבניין.

2. בכל קומה יש 65 מקומות חניה ויש 127 דירות

4

בחניון בקומה 3 לא היו מכונית חונות בעת הביקור בנכס

יש מעלית מ-2 הקומות לדירות שבבניין

3. הועדה עלתה ישירות במעלית מהחניון בקומה 3 למיתחם הדירות

3. עו"ד אריאל ליבר: אין לי שאלות ו/או מה לומר

4. עו"ד חליבה

1. נודע לי כי מעיריית פתח תקווה התקשרו לדיירים שיש להם מכוניות

וביררו איתם אם הם חונים בחניון.

2. השומר בכניסה לחניון בקומה 1 נמצאמ-06:30 ועד 24:00 והוא פותח

לדיירים ולבני משפחה אותם הוא מכיר את המחסום בקומה הראשונה.

המחסום בכניסה לקומה ה-2 נפתח ע"י השלט שניתן לדיירים

החלטה

1. הצדדים יודיעו לועדה אם הם הגיעו להסכמה לעניין עררים אלו תוך 14 יום

מהיום ובמידה ולא, נקבע לסיכומים.

ב"כ העוררת תוך 45 יום מהיום וב"כ המשיב תוך 45 יום מקבלת סיכומי ב"כ

העוררת.

2. ניתנה היום 21/8/2018."

2.6 העוררת הגישה הודעה לפיה לא עלה בידי הצדדים להגיע להבנות ולסיים

את ההליך בפשרה.

2.7 ביום 14/01/2020 החליטה הועדה כי הצדדים יסכמו בכתב אתטענותיהם.

2.8 וכך עשו הצדדים. העוררת הגישה את סיכומיה בהם חזרה על טענותיה כפי

שהובאו בהשגתה ובכתב הערר, והוסיפה כי:

2.8.1 בעבר עד שנת 2015 פטרה עיריית פתח תקווה את העוררת מתשלום

ארנונה את הנכס, אולם במהלך שנת 2015 החלה לחייב את החניון

וזאת מהטעם כי החניון היה סגור ונעול.

לאחר שהצדדים ניהלו הליכים בערכאות שונות, נקבע כי כל עוד

החניון סגור ונעול ואין בו שימוש, לא ניתן לפטור אותו מארנונה.

2.8.2 בשנת 2017 החליטה העוררת לפתוח את החניון לרווחת דיירי הבניין

ולשם כך העבירה לכל הדיירים הודעה מוסדרת כדלקמן:

"כחלק בלתי נפרד ממגוריך עומדת בפנייך האפשרות להחנות את רכבך

ו/או לאפשר כנסתו של רכב של מבקרך לחניון המצוי במפלסים 2- או

3- וזאת ללא תשלום. המדובר במפלסי חנייה המשמשים רק את דיירי

הבניין ו/או את בני משפחתם וקרוביהם. לצורך השימוש בשטחי

החניה אנו מעבירים לידך שלט לצורף פתיחת מחסום הכניסה לחניון

המצוי במפלס 2-. יובהר כי אם תחדל מלהתגורר בבניין הינך נדרש

להשיב לידינו את השלט".

2.8.3 לאור העובדה כי שטחי החניון משמשים בפועל אך ורק את הדיירים

הרי שמדבור בחניה ביתית הפטורה מארנונה. מדובר במצב בלתי

סביר שבו חניון המשמש בנין מגורים (בפועל) נכנס תחת הסיווג

האמור ולא מחויב כחניון של בית מגורים.

5

2.9 המשיב הגיש את סיכומיו בהם חזר על טענותיו כפי שהובאו בכתבי התשובה

להשגות ובכתבי התשובה לעררים.

2.10 העוררת הגישה הודעה לועדה כי לא עלה בידי הצדדים להגיע להבנות

ולסיים את ההליך בפשרה, אליה צירפה את רשימת הדיירים המאשרים כי

קומות 2- ו– 3- בקומות החניה, הינם אך ורק לשימושם הפרטי ולשימוש

בני משפחתם וכי יש בידם שלט לכניסה לחניון.

3. ההכרעה

3.1 עסקינן בנכס המשמש חניון בן 3 קומות, כאשר הקומה הראשונה פעילה

ומשמשת לחניה עבור בעלי העסקים המצויים בקומה המסחרית של

הבניין, ואילו 2 הקומות האחרות של החניון, לטענת העוררת, משמשות את

דיירי הבניין.

3.2 המחלוקת בעררים אלו הינה לגבי 2 קומות החניון במפלסים 2- ו– 3-. על

הועדה להכריע האם יש לראות בקומות אלו "חניון למגורי ם" ולפטור את

הנכס מתשלום ארנונה לשנות המס 2017 ו- 2018, ואם אכן תפטור את

הועדה את הנכס מארנונה מאימתי יש לעשות כן בשנת 2017?! ו/אוהאם יש

לסווג את הנכס בסיווג "חניון" כפי שעשה המשיב.

טענת מקדמית – איחור בהגשת ההשגה לשנת 2017

3.3 המשיב טען בכתב התשובה להשגה לשנת 2017, בכתב התשובה לערר 54/14

ובסיכומים, כי ההשגה לשנת 2017 הוגשה באיחור שכן זו התקבלה אצל

המשיב רק ביום 25/05/2017.

הועדה לא מצאה התייחסות של העוררת לטענה זו בכל כתבי טענותיה, ואף

לא במהלך הדיונים שהתקיימו.

3.4 מכל מקום, לדעת הועדה יש ל דחות את הטענה הואיל והמשיב לא הוכיח

מתי התקבלה אצל העוררת הודעת התשלום.

3.5 חוק הערר קובע בסעיף 3 (א) כי

"מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת

התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה ..."

לכן, על המשיב היה להגיש ראיה לועדה ממנה ניתן ללמוד אימתי קיבלה

העוררת את הודעת תשלום הארנונה. משלא עשה כן המשיב, נדחית טענתו.

6

לגופן של הטענות

3.6 המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לקומות החניון במפלסים 2- ו– 3-. לטענת

העוררת מדובר בחניון של מקבץ הדירות הקיים בבניין, וחניון זה מיועד אך

ורק לדיירים של מקבץ הדירות ו/או לאורחיהם, להם ניתן שלט להיכנס

לחניון, ומשכך מדובר בחניה ביתית אשר צו הארנונה של המשיב בסעיף

3.1.7 קובע

"בניין או שטח קרקע מקורה או לא מקורה המשמש לחניה ביתית של כלי רכב,

לא יחויב".

ולפיכך יש לפטור את החיוב בארנונה על נכס זה החל מיום 1/01/2017.

3.7 לעומת זאת, טוען המשיב כי אין המדובר בחניה ביתית. העוררת לא העבירה

זכויות בחניון לטובת דיירי הבניין וטענה באופן כללי כי דיירי הבניין יכולים

לעשות שימוש בחניה. גם העובדה כי העוררת חילקה שלטים לדיירי הבניין,

אינה מעידה כי אכן נעשה שימוש בנכס כחניון לדיירי הבניין.

3.8 להוכחת טענתה הגישה העוררת תצהיר של מר ניר ירון, ובו ציין כי לאור

החלטות קודמות בעניין חיוב שטחי החניון בעבר, החליטה העוררת לפתוח

את מפלסים 2- ו– 3- בחניון לרווחת דיירי הבניין

בתצהיר מצוין אף השלט שהוצב בכניסה למפלס 2- בחניון לפיו "החניה

בקומה 2- ו– 3- מותרת לדיירי הדירות בבניין בלבד". כמו כן קיים מחסום

ע"י שלט.

3.9 יתרה מזו, העוררת הגישה תצהירים של 4 דיירים בבניין המאמתים עובדות

אלו.

3.10 לא זו אף זו, בביקור הועדה בנכס מצאה הועדה כי במפלסים אלו חונות 3

מכוניות שלדברי בעל חברת הניהול של הבניין, שייכות לדיירים בבניין.

3.11 ראיה נוספת אשר הגישה העוררת לועדה היא רשימה של כ - 85 דיירים

המאשרים כי קומות החניה 2- ו–3- הינם אך ורק לשימושם הפרטי ולשימוש

אורחיהם ובני משפחתם, וכי יש בידם שלט לכניסה לחניון.

3.12 לדעת הועדה אין כל נפקות אם מדוברבבעלי זכות בעלות או במחזיקים בלבד

לעניין פטור התשלום בחניה ביתית. גם שוכרים של דירות פטורים מתשלום

ארנונה לגבי חניה ביתית, ולכן טענה זו של המשיב לא נהירה כלל לועדה.

3.13 יחד עם זאת, מקבלת הועדה את טענת המשיב כי לפי ההודעה של העוררת

מיום 9/05/2017 :"החל מיום 1.5.17 החניון משמש את דיירי מקבץ הדיור על כן,

יש לפטור את הנכס מחיוב בתשלום ארנונה החל מיום 1/05/2017 ולא החל

מתחילת שנת המס 2017.

3.13 מכל המקובץ עולה כי יש לקבל את הערר

7

4. סוף דבר

4.1 הערר מתקבל יש לפטור את הנכס קרי קומות החניה 2- ו– 3- מתשלום

ארנונה, החל מיום 1/05/2017 לשנת המס 2017, וכן לכל שנת המס 2018.

4.2 בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות

4.3 החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור

שיפוטו מצוי מקום מושבה, בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה

לצדדים.

4.4 המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים. ניתן בהיעדר ביום 17.6.2020

4.5 החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה