ערר 75 19 נוף המושבה בעמ

ועדת ערר לענייני ארנונה כלליתערר 75/19

שליד עיריית פתח- תקוה

יו"ר הועדה – עו"ד יהודה שלום

חברים – גב' שושנה פרופר

מר יהושע גולדרט

העוררת: נוף המושבה (פ"ת) בע"מ ח.פ. 510312820

ע"י ב"כעו"ד יניב גכתן

- נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת

ע"י ב"כ עוה"ד אריאל ליבר

החלטה

1. כללי

1.1 העוררת היא המחזיקה והבעלים של בניין המהווה בית דיור מוגן המצוי

ברחוב פינסקר 6 פתח תקווה. הבניין כולל את קומה א' הרשומה אצל המשיב

כנכס מס' 6300600111 (להלן- הנכס).

1.2 עד ליום 1/01/2017 חויב הנכס בשטח של 505 מ"ר בסיווג "מגורים, כמו

גם יתר הקומות בבניין.

1.3 ביום 17/07/2019 נתקבל מכתב מהמשיב נושא תאריך 20/06/2 019, אשר

לפיו:

1.3.1 נמצא כי בנכס מתנהל מוסד גריאטרי הכולל 24 מיטות אשפוז

1.3.2 בתאריך 16/01/2017 נערכה בנכס בדיקה ומדידה ונמצא כי שטח

הנכס הוא 680 מ"ר

1.3.3 מיום 1/01/2017 יבוצע חיוב הארנונה בהתאם להוראות 2.13.2 לצו

הארנונה של עיריית פתח תקווה (להלן – צו הארנונה) – "מוסדות

גריאטריים".

1.4 ביום 29/07/2019 הגישה העוררת השגה, וטענה את הטענות כדלקמן

1.4.1 הנכס סווג בשנים 2017 -2019 בסיווג "מגורים". בנכס לא נעשה כל

שינוי עובדתי ו/או משפטי, ועל כן לא ברור מדוע שונה סיווג הנכס.

1.4.2 הפעילות המתבצעת בנכס היא פעילות העונה להגדרת פעילות

מגורים, כפי שנקבע בתקנה 1 לתקנות ההסדרים במשק המדינה

(ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ז – 207, הוכללו בתי

אבות במסגרת מבנה מגורים.

1.4.3 העוררת היא בית דיור מוגן הנמצא תחת פיקוח של משרד הבריאות

משרד הרווחה ושל הממונה על בתי הדיור המוגן בישראל.

2

1.4.4 הנכס תואם את הגדרת בית משותף. יש לפטור את השטחים

המשותפים לאור הוראת צו הארנונה לגבי שטחים משותפים בבנייני

מגורים.

1.5 ביום 22/09/2019 ענה המשיב על ההשגה, ודחה אותה מן הטעמים כדלקמן

1.5.1 מבדיקת השימוש אשר נעשה בנכס ביום 16/01/2017 נמצא כי אין

עסקינן בנכס למגורים או בבית אבות, אלא בנכס עסקי / בית חולים

פרטי המשמש את העוררת כמחלקה סיעודית.

1.5.2 עפ"י נתוני האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד

הבריאות, מדובר במוסד סיעודי המאושר ל – 24 מיטות לגריאטריה

סיעודית.

1.5.3 לאור תיקון צו הארנונה, סווג הנכס בסיווג "מוסדות גריאטריים

אשר משמשים כמוסדות סיעודיים, בהתאם לתעריף הקבוע בסעיף

2.13.1.4 לצו הארנונה

1.5.4 המשיב נהג לקולא עם העוררת עת חייב א ת הנכס בתעריף הקבוע

בסעיף 2.13.1.4, שכן הנכס עונה על ההגדרה הקבועה בצו הארנונה

של "בית חולים פרטי" סעיף 2.13.3.2 לצו הארנונה, אשר תעריפו יקר

יותר.

1.5.5 אין בשטח המחלקה הסיעודית ניהול אורח חיים עצמאי של

המטופלים, אלא ישנה השגחה צמודה 24/7 של המטופלים החדרים

משמשים את החולים לשינה בלבד כחלק מקומפלקס המוסד

הגריאטרי הכולל, ואינם מהווים יחידות דיור פרטיות ונפרדות.

בנוסף, הדיירים אינם מנהלים בדירותיהם חיים רגילים לפי טעמם,

לרבות אפשרות להכנת אוכל בדירה, כביסה, ריהוט, הזמנת אורחים

וכדומה.

1.5.6 זאת ועוד, שטח המחלקה הגריאטרית מיועד לתת מסגרת טיפולית

ורפואית לחולים הזקוקים להשגחה צמו דה. ברי שזהו עסק שבו

ניתנים שירותים לחולים, כאשר כל השירותים והמתקנים הנכללים

בבית החולים הסיעודי הם בניהולו של בית החולים הסיעודי,

והחולים המתאכסנים בו מקבלים על עצמם את תנאי המקום

ומשלמים על שירותיו.

1.5.7 חיוב השטחים המשותפים נעשה כדין ואין מקום לבטל א ת החיוה

של השטחים המשותפים במחלקה הגריאטרית.

1.6 לאור תשובת המשיב להשג ה, הגישה העוררת ביום 10/11/2019 ערר לשנת

המס 2019 שמספרו 75/19. המשיב ענה על הערר בכתב תשובה לערר מיום

19/12/2019 .

2. טענות העוררת

העוררת חזרה על טענותיה כפי שהופיעו בהשגתה, הוסיפה וטענה כי:

2.1 המחלקה הסיעודית בבית הדיור המוגן הינה המשך טבעי למחלקות

הקשישים והדיור המוגן, ואין מקום להבחין בינה לבין זו או אחרת. זאת

משום שאין המדובר במחלקה אליה מגיעים דיירים כדי להתאשפז לצורך

קבלת טיפול רפואי כזה או אחר, שכן המוסד אינו מעניק טיפולים רפואיים.

לכל היותר, מדובר במחלקה המצריכה השגחה רפואית ו/או תמיכה וליווי

ממשיך וטבעי עבור הקשישים המתגוררים בבית הדיור המוגן כדרך קבע,

3

רופא אחד במשרה שאינה מלאה. במידה ומיכאשר סה"כ מועסק במקום

מהדיירים נדרש לטיפול רפואי, אזי הוא מופנה לבית חולים חיצוני.

2.2 במחלקה הסיעודית, בשונה מבית חולים או מוסד גריאטרי, מתגוררים

הדיירים (לכל היותר שניים בחדר) למשך תקופות ארוכות, וכי מדובר

במקום מגוריהם כדרך קבע ושאינו לצורך תקופות אשפוז ו/או החלמה.

2.3 מאחר והנכס משמש כבית אבות או כבית מגורים, יש לראות במתאכסנים

בו כמחזיקים בנכס. הנכס תואם את הגדרת בית משותף, ועל כן יש לפטור

את השטחים המשותפים לאור הוראות צו הארנונה לגבי שטחים משותפים

בבנייני מגורים.

2.4 העוררת מפרסמת את עצמה כך: "נוף המושבה– דיור מוגן – מרכז מגורים

לאוכלוסייה המבוגרת", ונראה כי פרסום העוררת תומך בטענתה כי שינוי

הסיווג הינו שגוי.

2.5 כידוע קו הגבול בין "בית אבות / דיור מוגן" לבין "בית חולים פרטי/מוסד

גריאטרי" הנו חמקמק כהגדרתו בפסיקה. לצורך בחינת קו גבול זה, לא ערך

המשיב את הבדיקות הנדרשות בטרם שינה את הסיווג על פי צו הארנונה,

ובטרם דחה את ההשגה. זאת, למעט צפייה באתר משרד הבריאות, אשר

הביא אותו למסקנה שגויה ומוטעית שאינה משקפת את השימוש בפועל.

2.6 באתר האינטרנט של משרד הבריאות, מוגדר "בית חולים גריאטרי" כך

"מוסד רפואי הכולל מחלקות מהסוגים הבאים (חלקם או כולם):

א. מחלקות לטיפול גריאטרי ממ ושך – גריאטריה סיעודית ומחלקה לתשושי

נפש.

ב. מחלקות לטיפול גריאטרי פעיל – סיעוד מורכב, הנשמה ממושכת, טיפול

תומך (הוספיס), גריאטריה תת-אקוטית (גריאטריה חריפה, פנימית גריאטרית)

וגריאטריה שיקומית".

לאור זאת, העוררת אינה מוסד גריאטרי ואף אינה מורשית להעניק את

הטיפולים הנקובים בהגדרה לעיל.

3. טענות המשיב

המשיב ענה על כתב הערר בכתב תשובה לערר, בו חזר על טענותיו כפי שהופיעו

בתשובתו להשגה, הוסיף וטען כי:

3.1 מעיון באתר האינטרנטשל העוררת ניתן להתרשם בנקל כי העוררת מציגה

את עצמה בדרך של "דיור מוגן משולב המיועד לבני גיל הזהב העצמאיים,

התשושים והסיעודיים".

3.2 העוררת היא אשר מציינת כי בהחזקתה "מחלקה סיעודית" מקצועית אשר

כוללת צוות רפואי רב מקצועי 24 שעות ביממה, צוות אחים ואחיות

מטפלים ומטפלות בעלי ניסיון בגריאטריה, צוות פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק,

מדריכת תעסוקה ועובדת סוציאלית.

3.3 ע"פ נתוני האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות

מדובר במוסד סיעודי המאושר ל – 24 מיטות לגריאטריה סיעודית, ואף

העוררת מציגה זאת לציבור בהדגשה יתרה במס' מקומות באתר האינטרנט

מטעמה.

4

לטעון כי מחד גיסא היא איננה מוסד 3.4 על כן העוררת לא יכולה

גריאטרי ואינה מספקת שירותים סיעודיים, ומאידך לציבור ולעיני כל

מייצרת מצג לפיו היא מוסד גריאטרי מהמעלה הראשונה.

3.5 טענת העוררת כי כל מקום בו שוהי ם קשישים הוא בית אבות, דינה

להידחות, ובתי המשפט קבעו לא אחת, ואף זאת ההלכה – כי יש לסווג מוסד

סיעודי כבית חולים / מוסד סיעודי.

4. הדיון

4.1 ביום 27/01/2020 נערך דיון בפני הועדה. בסיום הדיון החליטה הועדהלערוך

ביקור בנכס ולבדוק את השימוש הנעשה בו.

4.2 ביום 5/02/2020 ערכה הועדה ביקור בנכס, וזהו דו"ח הביקור

" דו"ח ביקור בנכס מיום 5/2/2020

נוכחים יו"ר הועדה: עו"ד יהודה שלום

חברי הועדה: 1. גב' שושנה פרופר

2. מר יהושע גולדרט

מטעם העוררת: 1. אייל זכריה- מנהל העוררת

2. נטלי פולק- מנכ"לית העוררת

מטעם המשיב: 1. מר דני רווה

2. גב' רבקה טרבלסי

3. ב"כ עו"ד אריאל ליבר

1. מר אייל זכריה: הערר מתייחס לקומה ראשונה שם נמצאים דיירים הזקוקים

לעזרה בפעילות היום יומית.

2. הוועדה בחנה את החדרים בקומה א

2.1 בכל חדר יש שמות של דיירים קבועים עם תמונות של הדיירים ובני

משפחה.

רצ"ב צילום לדוגמא מאחד החדרים.

2.2 לא ראינו בחדרים מיטות תפוסות עם אנשים גריאטריים אך הייתה

פעילות שלהם בלובי.

2.3 3 או 4 פעמים בשבוע יש בקומה זו רופא לכ-3 שעות בכל פעם

5

יש חדר אחות.

אם מישהו זקוק לטיפול רפואי הוא מופנה לבית חולים.

2.4 בעת הביקור ראתה הוועדה פעילות של הדיירים

2.5 הוועדה ביקרה גם בקומה אחרת בבניין בו מחוייבת העוררת בסיווג

"מגורים".

צולם דוגמא של חדר שמסווג כ"מגורים" ע"י המשיב בקומה ג'.

2.6 אייל: אני לא מוסד גריאטרי. לא נותנים טיפולים. אנו נותנים שירותי

דיור מוגן המשרת אנשים עצמאים וגם לאנשים הזקוקים לעזר.

בקומה ג' מדובר באנשים עצמאיים ובקומה א' לאנשים הזקוקים

לעזרה אך זו לא מחלקה סיעודית או גריאטרית, אלא אנשים שמוגבלים

ולא ניתן להגדירם כעצמאיים.

2.7 אריאל ליבר: אני רוצה לציין כי העוררת חוייבה כ"מוסד גריאטרי" רק

בקומה הראשונה, ויתר הקומות מחוייבת העוררת כ"מגורים".

החלטה

1. העוררת תגיש סיכומים תוך 30 יום מקבלת דו"ח הביקור בנכס, והמשיב

ישיב תוך 30 יום לאחר מכן

תאריך: 5/2/2020".

4.3 העוררת הגישה את סיכומיה, ובהם חזרה על טענותיה כפי שהועלו בהשגה

ובכתב הערר, הוסיפה וטענה כי:

4.3.1 הפסיקה שמה את הדגש על היקף וטיב הטיפול הרפואי שניתן

לקשישים על מנת להבחין בין בית אבות לבית חולים. בענייננו, לא

ניתן טיפול רפואי כלל לדיירים.

4.3.2 בביקור בנכס צוין כי בכל חדר יש שמות של דיירים קבועים עם

תמונות של הדיירים ובני משפחה – הוכחה לכך שמדובר בדיירי קבע

ולא בחדרי אשפוז.

4.3.3 גם אם לצורך ניהול בית אבות נדרש רישיון מאת משרד הבריאות

וזאת מאחר שנושא הגריאטריה כפוף לחוק בריאות ממלכתי עדיין

אין מדובר האנשים חולים. מדובר באנשים בריאים המתגוררים

בבית דיור מוגן שנדרש להחזיק ברישיון מאת משרד הבריאות, מצוי

תחת הפיקוח על פי חוק מהעונות ואף מחז יק באישור מאת משרד

הרווחה לניהול בית אבות ודיור מוגן, והוא אינו בית חולים.

4.4 המשיב הגיש את סיכומיו, בהם חזר על טענותיו כפי שהועלו בכתב התשובה

להשגה ובכתב התשובה לערר, הוסיף וטען כי:

6

4.4.1 ישנן פסיקות קודמות של ועדת ערר בעניין ערר 62/17 מרכז גריאטרי

נאות גיל עוז נגד מנהל הארנונה בעיריית פתח תקווה, וערר 7017

מוסד נאות גיל רם נגד מנהל הארנונה בעיריית פתח תקווה ו– ערר

83/17 קשת האגודה למען הקשיש נ' מנהל הארנוה בעיריית פתח

תקווה. החלטות הועדה ניתנו במותב אחר, ובהן נקבעו מס'

קריטריונים לבחינת סיווג נכס כבית חולים גריאטרי.

4.4.2 הקריטריונים הם: שם המוסד והפרסומים אותם הוא מוציא

לציבור, התייחסות משרד הבריאות לנכס, מי הם השוהים, מגורי

השוהים בנכס ואורח חייהם, הצוות המועסק ע"י העוררת והטיפול

שניתן בו.

4.4.3 המשיב בחן בסיכומיו כל אחד מהקריטריונים שצוינו לעיל והגיע

למסקנה כי כל הסממנים מתקיימים בנכס העוררת, ועל כן יש לראות

בו "מוסד גריאטרי".

4.44 המשיב הזכיר בסיכומיו מס' פסקי דין וביניהםעע"מ 3835/18 נאות

המושבה בע"מ נ' עיריית נס ציונה ואח', בג"ץ 969/18 קשת האגודה

למען הקשיש נ' שר הפנים ואח'.

5. ההכרעה

5.1 הקביעה בערר זה מתייחסת לשנת המס 2019. לא ברור לועדה כיצד חויב

הנכס מ – 1/01/2017 עד 1/01/2019, שכן יש סתירה בין עמדת העוררתכי

בשנים 2017 -2019 סווג הנכסבסיווג "מגורים" לבין המכתב שהוציא המשיב

ביום 20/06/2019. אך כאמור הועדה מתייחסת בהחלטה זו לשנת המס 2019

בלבד

5.2 השאלה העומדת בפני הועדה היא, כיצד יש לסווג את נכס העוררת, האם

בסיווג של "מגורים" הכולל אף "בית אבות" כטענת העוררת כאמור בסעיף

3.1 לצו הארנונה , או שמא בסיווג "מוסדות גריאטריים" כאמור בסעיף

3.13.1.1 של צו הארנונהכפי שסיווג המשיב את הנכס.

5.3 לצורך כך נביאאת לשון הצו:

3.13.1 מוסד

הגדרה : מכון, גוף או מפעל או ארגון הנותנים שירות בעל אופי ציבורי,

בכל מעשיהם ובהתנהגותם / ליעוד מסוים /

3.13.1.1 מוסדות גריאטריים

הגדרה: "מוסדות גריאטריים" - מוסדות לחולים /מאושפזים סיעודיים

ותשושי נפש אשר משמשים כמוסדות סיעודיים.

ובפרק התעריף:

2.13.1.4 מוסדות גריאטריים

מוסדות לחולים /מאושפזים סיעודיים ותשושי נפש אשר משמשים

כמוסדות סיעודיים, יחויבו ב- 128.71 ₪לכל מ"ר בכל העיר.

כאן המקום לציין כי מדובר בסעיף שהוסף לצו הארנונה של עיריית פתח

תקוה החל משנת 2017, ואשר לא היה קיים בצו הארנונה בשנת 2016.

7

5.4 סוגיות דומות נדונו בועדת הערר שליד עיריית פתח תקווה, ואף בפסקי דין

שונים כולל גם בבית המשפט העליון.

את ההחלטות הקודמות של ועדת הערר ואת פסקי הדין, צירף המשיב

לסיכומים מטעמו.

5.5 ניתן לומר כי אין הגדרות ברורות ומדויקות לסיווג של נכס כדוגמת הנכס

בערר זה, וכי לועדת הערר הסמכות לענות על השאלה כפי שנאמר ע"י כב'

השופט פוגלמן בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון שצורף כנספח 8 לסיכומי המשיב ב

– עע"מ 3835/18 נאות המושבה בע"מנ' עיריית נס ציונה, וכדלקמן:

"השאלה לגבי כל מוסד צריכה להתברר בפני ועדת ערר, וכך העניין יסתיים".

5.6 לצורך כך, ערכההועדה ביקור בנכס. זאת ועוד, ניתן ללמוד על מהות הנכס

גם מדו"ח משרד הבריאות בנכס מיום 8/04/2019 שצורף כנספח 4 לסיכומי

המשיב. מתוך הממצאים של הביקור בנכס ושל דו"ח משרד הבריאות , יש

לקבוע מהו הסיווג הנכון של הנכס.

5.7 מעיון בדו"ח משרד הבריאות עולה כי הביקורת מתייחסת לנכס כבית חולים

"מוסד נוף המושבה", נוקטת בלשון "מאושפזים" לגבי הדיירים בנכס, וכן

מצוין כי לבית החולים אין הרשאה למתן טיפול במחלות חריפות וטיפול תוך

ורידי למטופלים השונים בו באופן קבוע.

בתיאור הכללי של הביקורת מצוין במפורש כי הנכס הינו מחלקה סיעודית

אחת הנמצאת בפיקוח משרד הבריאות, ובשאר המבנה קיימות דירות לדיור

מוגן.

המנהל הרפואי של הנכס מתמחה בגריאטריה בבית החולים בילינסון, משמש

כרופא בית של המחלקה הסיעודית ושל המחלקה לתשושים, עובד בנכס 16

שעות שבועיות ומגיע למוסד 4 פעמים בשבוע

בנוסף, במוסד עובד רופא – יועץ גריאטרי, אשר מגיע באופן קבוע למוסד

אחת לשבוע בשבתות.

לא מגיעים למוסד יועצים רפואיים אחרים, במקרה הצורך המטופלים

נשלחים לקופות החולים.

אשר על כן, עולה מדו"ח משרד הבריאות, כי הסיווג הנכון של הנכס צריך

להיות מוסד גריאטרי ולא מגורים – בית אבות.

5.8 מדו"ח הביקור של הועדה בנכס מיום 5/02/20, עולה כי אין הבדל מהותי בין

החדרים בקומות האחרות במבנה, עליהם אין מחלוקת, והן מסווגות בסיווג

מגורים – בית אבות, לבין החדרים בנכס למעט העובדה שבקומות האחרות

המיטות בחדרים הן מיטות רגילות ובנכס למיטות בחדרים יש מעקה, בדומה

למיטות שבבית חולים, על מנת למנוע נפילות.

הבדל נוסף שמצאה הועדה הוא כי בנכס נמצא 3 או 4 פעמים בשבוע רופא לכ

– 3 שעות בכל פעם.

יחד עם זאת ההבדל המהותי הוא "בדיירים" המתגוררים בקומה זו, לעומת

הדיירים המתגוררים בשאר קומות הבניין. במקרנו מדובר בדיירים

סיעודיים, ולכן נדרש הרישיון ממשרד הבריאות לתפעול קומה זו.

8

5.9 לאור הבדלים אלו בין הנכס לבין שאר הקומות בבניין, כפי שבאו לידי ביטוי

בעת ביקור הועדה בנכס ולאור דו"ח הבקרה של משרד הבריאות בנכס,

ולאור השוני בין המתגוררים בנכס לשאר חלקי הבניין מוצאת הועדה כי

עמדת המשיב היא עמדה נכונה ומדויקת בשאלת סיווג הנכס, וכי אמנם אין

מדובר בבית חולים אך מדובר במוסד גריאטרי המתאים לתנאים הנקובים

בסעיף 3.13.1.1 לצו הארנונה

5.10 יש לציין כי גם ב"כ העוררת מציין בסעיף 36 לסיכומיו כי משרד הבריאות

(באתר האינטרנט), מגדיר מהו בי"ח גריאטרי כך:

"מוסד רפואי הכולל מחלקות מהסוגים הבאים (חלקם או כולם):

א. מחלקות לטיפול גריאטרי ממושך – גריאטריה סיעודית ומחלקה לתשושי

נפש.

ב. מחלקות לטיפול גריאטרי פעיל – סיעוד מורכב, הנשמה ממושכת, טיפול

תומך (הוספיס), גריאטריה תת-אקוטית (גריאטריה חריפה, פנימית גריאטרית)

וגריאטריה שיקומית".

מכאן עולה כי ההגדרה הנקובה בסעיף א' לעיל, מתאימה לשימוש שנעשה

בנכס, דהיינו "גריאטריה סיעודית ומחלקה לתשושי נפש".

שטח הנכס

5.11 העוררת לא הביאה כל ראיה לגבי השינוי בשטח הנכס מ– 505 מ"ר ל– 680

מ"ר, ולכן חיוב הנכס בשטח של 680 מ"ר שנעשה עפ"י מדידה מטעם המשיב

הכולל אף שטחים משותפים, מקובל על הועדה.

6. סוף דבר

6.1 הערר נדחה. הנכס יסווגבשנת המס 2019 בסיווג "מוסדות גריאטריים" ע"פ

סעיף 3.13.1.1 לצו הארנונה בתעריף הקבוע בסעיף 2.13.1.4 לצו הארנונה.

6.2 בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות

6.3 החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור

שיפוטו מצוי מקום מושבה, בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה

לצדדים.

6.4 המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים. ניתן בהיעדר ביום 18.8.2020.

6.5 החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה

9