ערר 1 20 יאיר וידנה

1

1

ועדת הערר לענייני ארנונה ערר מס' 1/20

בפתח תקווה

העורר : יאיר וידנה

ע"י ב"כ עוד בצלאל בן דוד

- נגד -

המשיב : מנהל הארנונה - עיריית פתח תקווה

ע"י ב"כ עו"ד אריאל ליבר

החלטה

עניינו של ערר זה הוא דחיית השגה אשר הוגשה ע"י העורר על חיובו בארנונה בגין נכס הנמצא

ברחוב בר כוכבא 23 בפתח תקווה, מס' חשבון משלם 31404866 נכס מס 73602300070 לשנת 2019.

א. טענות העורר

1 . העוררדיווח לעירייה על פי הוראות סעיף 326 לפקודת העיריות על החלפת מחזיקים

בנכס ולבקשה צורף העתק מחוזה שכירות וצילומי תעודות זהות של השוכרים.

2 .העירייה מסרבת לבצע החלפת מחזיקיםברישומיה בנימוק שאין למחזיקים תעודות זהות

ישראליות.

3 . פקודת העיריות אינה מאפשרת לרשות מקומית שלא לרשום בספריה מי שאינו אזרח ישראלי בין

אם כשוכר ובין כבעלים.

4. אין מחלוקת לגבי העובדה שהעורר אינו מחזיק בנכס ולכן זכותם שבדין של השוכרים להחזיק

בנכס ולהירשם ככאלה.

5. אשר על כן מתבקשת הוועדה לבטל את החלטת המשיב בהשגה, לקבוע כי המחזיקים מכח הסכם

שכירות חופשית, ירשמו כמחזיקים בנכס.

ב. טענות המשיב:

מן הדין לדחות את טענת העורר לפיה העירייה סירבה לרשום את השוכרים כמחזיקים בנכס שהם

בעלי אשרת שהייה כדין, מאחר והמחזיקים הם בעלי אישור שהייה בארץ עד ליום 19.9.20219 בלבד

ומשכך, מאחר ועל פי חוזה השכירות תקופת השכירות הינה החל מיום 15.2019 לא ניתן לרשום את

השוכרים כמחזיקים בנכס. כל זאת לאור הוראת סעיף 326 לפקודת העיריות הקובעת שהמשכיר הוא

החב בארנונה כאשר תקופת השכירות היא קצרה משנה.

ג. ישיבת הוועדה

ביום 8.6.2020 התקיימה ישיבה של הוועדה. למרבה הצער עקב תקלה טכנית לא התבצעה הקלטה

של הדיון. ניתנה לצדדים אפשרות לבחור בין דיון מחדש בערר ובין סיכומים בכתב.

הצדדים לא בקשו לשמוע מחדש את הערר ולפיכך סיכמו הם בכתב.

2

2

ד. דיון

1 .העורר טוען בכתב הערר, כי "העירייה מסרבת לבצע החלפת מחזיקים בנימוק, שאין למחזיקים

תעודות זהות ישראליות".

אמנם, בתשובת העירייה אשר נשלחה אל העורר בדוא"ל ביום 8.10.2019 נאמר, ש"אין אפשרות

לבצע העברת שכירות לדיירים שאין להם מס' זהות, היות ויש רישיון זמני לעבודה עד 19.9.2019.

העורר "קופץ" על תגובה זו של כותב התשובה במייל, "כעל מוצא שלל רב", כהוכחה לכך שהעירייה

אינה מוכנה לרשום כמחזיקים מי שאינם בעלי תעודת זהות ישראלית ומכאן קצרה הדרך לטענת

אפליה המנוגדת להוראות פקודת העיריות.

אולם, הוועדה שמה את הדגש דווקא המילים "יש רישיון זמני לעבודה עד 19.9.2019", שהוא

החשוב יותר לענייננו.

ואכן, בתשובת המשיב להשגה מיום 23.10.2019 בה טען המשיג ל"אפליה אסורה בין תושבי המדינה

החיים ומתגוררים בה כדין רק משום שאינם אזרחי המדינה", משיב המשיב ביום 22.12.2019, כי

הבקשה לחילופי מחזיקים נדחתה מאחר שלשוכרים רישיון שהייה זמני עד ליום 19.9.2019 ואילו

מועד העברת החזקה עפ"י חוזה השכירות הוא 15.9.2019, ולפיכך מטעם זה לא ניתן לרשום את

השוכרים הללו כמחזיקים בנכס.

הוועדה מקבלת את דברי המשיב כנימוק ההגיוני והאמיתי לדחיית הבקשה שלא היתה מן הטעם

שהשוכרים אינם מחזיקים בתעודות זהות ישראליות. 2 .טוען העורר בסיכומיו, כי רישיון עבודה ללא הגבלה, הוא המפריד בין תייר סתם לבין השוכר,

הנמצא בארץ שנים רבות ומחזיק בידיו ויזה שניתנה מכוח אמנת האו"ם.

ויזה זו ניתנת לדברי העורר לתקופות קצובות כעניין שבשגרה כפי שנעשה גם במקרה זה.

הוועדה אינה מקבלת דברים אלה של העורר בסיכומיו.

הוועדה סבורה, כי ההארכה אינה ניתנת "כעניין שבשגרה" אלא, על פי חוק הכניסה לישראל,

על השוהה הזמני להגיש בקשה להארכת תקופת השהייה, לשלם אגרה קבועה ולעמוד במספר

תנאים. בדיקת התנאים נעשית שוב ושוב כל אימת שמוגשת בקשה להארכה.

מי לידנו יתקע שביום 19.9.20190 תוארך הויזה וכך גם ביום 19.3.2020 וב - 19.9.2029 ,או בסמוך

לתאריכים אלה ?.

בל נשכח, שבדיקת הבקשה לחילופי מחזיקים נעשית בסמוך ליום בו מוגשת בקשה זו קרי, בסמוך

ליום 15.9.2019 ובמועד זה, אין לדעת מה תהא החלטת משרדהפנים בעניינם של השוכרים. 3 . העורר מבקש לחזק את טיעונו באמרו שבשל וירוס הקורונה ניתנו הארכות אוטומטיות של אשרות

הזרים השוהים בישראל עליהם נמנע השוכר.

אכן, ביום 16.3.2020 החליט שר הפנים, כי לנוכח המצב יוארך תוקפן של אשרות לזרים השוהים

בישראל עד ליום 30.6.2020.

אלאשהודעה זו של שר הפנים אינה תומכת בעמדת העורר, אלא היפוכו של דבר הוא הנכון.

אילו הארכת הויזה היתה ניתנת כעניין שבשגרה כטענת העורר, לא היה צורך בהודעה מיוחדת של

שר הפנים על הארכה אוטומטית עקב מצב הקורונה.

בימים כתיקונם, קרי לא בעת קורונה, רק לאחר הגשת בקשה לכך, עמידה בתנאים שנקבעו

בחקיקה ותשלום אגרה יהא שוהה זמני זכאי להארכת האשרה.

4 . כאמור, איננו שוכחים שהבדיקה של הבקשה לחילופי מחזיקים נעשית בסמוך להגשת בקשה שכזו

בפרפרזה למשפט " אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות" כך גם בענייננו. במועד זה מצויה בפני

המשיב בקשה לשינוי מחזיקים בנכס אליה מצורפים חוזה שכירות על פיו מועד שינוי החזקה הוא

15.9.2019 וכן אשרות שהייה על פיהן תוקפןהוא עד יום 19.9.2019 .

משמע שעל פי מסמכים אלה תקופת השכירות נופלת משנה. מאחר שעל פי הוראת סעיף 326

לפקודת העיריות, "בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה במשכיר חייב בארנונה

3

3

המשיב לא היה רשאי לחשוב שמאבעתיד השוכרים יקבלו הארכה של אשרות השהייה - אם

לאחר בדיקה ואם כעניין שבשגרה, על כן רשאי הוא לרשום אותם כמחזיקים. ניתן גם לראות

את הדברים כ"ברי ושמא ברי עדיף". בתוך 4 ימים ממועד קבלת החזקה יפוג תוקף אשרת השהיה

של השוכרים בישראל ועליהם לעזוב את הארץ, אלא אם יחליטו הרשויות המוסמכות אחרת.

משמע, שתקופת השכירות קצרה משנה והחיוב בארנונה חל על פי הדין על המשכיר הוא העורר.

אילו היה המשיב פועל באופן לו טוען העורר, היה הוא חוטא לתפקידו.

המשיב פעל על פי המסמכים שהוצגו בפניו, אשר לאורם, תקופת השכירות קצרה משנה אחת

על כן דחה הוא את הבקשה.

המשיב פעל על פי הדין בדחותו את בקשת המשכיר הוא העורר לשינוי המחזיק בנכס ולרישום

השוכרים כמחזיקים.

אשר על כן, מן הנימוקים שפורטו לעיל, נדחה בזאת הערר .

הצדדים רשאים על פי הדין להגיש בתוך 45 יום ממועד המצאת החלטה זו לידיהם ערעור על החלטה זו

אל בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

מזכירות הוועדה תדאג לפרסם החלטה זו באתר האינטרנט של העירייה.

ניתן היום: 10.2020 .12

4

4