ערר 42 19 7 20 גלאסבוקס בעמ

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית עררים 42/19 ;7/20

שליד עיריית פתח- תקוה

יו"ר הועדה – עו"ד יהודה שלום

חברים –מר יהושע גולדרט

מר אשר מייבסקי

העוררת: גלאסבוקס בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ישראל ארוגטי

- נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת

ע"י ב"כ עוה"ד דביר ליבוביץ

החלטה

1. כללי

1.1 ערר זה עוסק בחיוב ארנונה של נכסים המצויים ברח' בזל 25 פתח תקווה

ואשר רשומים אצל המשיב כנכסים 5400180061 ו– 5400180311 (להלן–

"נכסים 061 ו– 311" בהתאמה ו/או שניהם ביחד "הנכס").

1.2 במהלך שנת 2018 העתיקה העוררת את מקום מושבה בתוך תחום שיפוטה

של עיריית פתח תקווה, מרח' גרניט 5 לרח' בזל 25. לנוכח המעבר למשכנה

החדש של העוררת, שונה אופן חיובה במהלך שנת 2018 מסיווג של "מבנה

תעשייה" לחיוב בסיווג של "משרדים בתעשייה".

1.3 העוררת הגישה השגה ביום 25/03/2019, ובה טענה כי הואיל ונכס 061

משמש כמרכז הפיתוח של העוררת (פעילות תעשייתית מובהקת), מבוקש

לתקן את הסיווג ל"מבנה תעשייה", וזאת מיום תחילת חיוב נכס 061 ברח

בזל 25 פ"ת

1.4 ביום 8/04/2019 ענה המשיב על ההשגה, ודחה אותה מן הנימוקים כדלקמן

1.4.1 ההשגה הוגשה בחריגה ניכרת מסד הזמנים הקבוע בחוק הערר, ועל

כן יש לדחות את ההשגה.

1.4.2 הודעת השומה לשנת 2019 הינה חלוטה וסופית

2

1.4.3 טענות העוררת בנוגע לתעריף הסיווג אינן מצויות במסגרת סמכות

מנהל הארנונה, ועל כן יש לדחותן.

1.4.4 המשיב למד לדעת כי הפעילות המתבצעת בנכס חוסה תחת הסיווג

של "משרדים בתעשייה". בפסיקה ניתן פירוש מצומצם ודווקני

להחלת הסיוג "תעשייה", כאשר על מנת שנכס יסווג כ"תעשייה"

עליו לעמוד במס' מבחנים. העוררת לא צירפה כל אסמכתא שיש בה

כדי להוכיח שבנכס מתקיימת פעילות ייצורית.

1.5 ביום 6/06/2019 הגישה העוררת ערר שמספרו 42/19, בו חזרה על טענתה

כפי שהופיעה בהשגתה, הוסיפה וטענה כי:

1.5.1 המשיב מציין בתשובתו להשגה כי ההשגה התקבלה אצלו ביום

4/04/2019, ומשכך טוען כי ההשגה הוגשה באיחור. אך למעשה

העוררת שלחה את ההשגה בדואר רשום כבר ביום 29/03/2019, והרי

המועד הקובע הוא מועד משלוח ההשגה ולא מועד קבלתה ע"י

המשיב. על כן, יש לדחות את טענת המשיב לעניין זה.

1.5.2 העוררת מפתחת מספר מוצרי תוכנה בעלי טכנולוגיה ייחודית

המאפשרת הקלטת תהליכים עסקיים מקוונים לארגונים גדולים

וגדולים מאוד. מודול אחד משמש ליישוב מחלוקות עם לקוחות לגבי

פעולות שלקוח ביצע באתר החברה. מודל שני משמש לייעול וקיצור

דרמטי של תהליכי התמיכה בלקוחות.

1.5.3 בניית המוצרים הטכנולוגים אשר מפתחת העוררת מהנכס כרוכה

במספר רב של אתגרים טכנולוגיים מורכבים. לשם כך גיבשה

העוררת צוות מו"פ מנוסים ברמה גבוהה לתחומי הטכנולוגיה

הרלבנטיים.

29 מתוך 56 עובדי החברה עוסקים ישירות הפעילות של מחקר

ופיתוח המוצרים הטכנולוגיים, וכי יתר עובדי החברה עוסקים

בתפקידים הת ומכים בפעילות הליבה של העוררת שהינה פיתוח

מוצרי תוכנה.

1.5.4 הואיל ופעילותה של העוררת מהווה באופן מובהק חדשנות

טכנולוגית, זוכה העוררת לתמיכת המדען הראשי (רשות החדשנות).

הכרתה של הרשות לחדשנות בפעילות העוררת כפעילות של חדשנות

טכנולוגית, מעידה כאלף כעדים על כך שעיסוקה העיקרי של העוררת

וליבת פעילות הם פיתוח תוכנה.

1.6 המשיב ענה על ערר 42/19 בכתב תשובה לערר, בו חזר על טענותיו כפי

שהופיעו בתשובתו להשגה, כשהוא עומד על טענתו המקדמית כי ההשגה

הוגשה באיחור ועל כן יש לדחותה.

המשיב הוסיף כי עיון בדו"ח הכספי שצירפה העוררת לערר מגלה כי עיקר

הוצאותיה של העוררת הינן בגין מכירות ושיווק, בעוד שההוצאות עבור

פיתוח מהוות מעט יות ר מרבע מכלל הוצאותיה. יש באמור כדי להעיד על

מרכז הפעילות של עוררת, שהינו בשיווק ומכירה של מוצר קיים, ולכל

היותר בהתאמתו לצרכי השוק, אך בכל מקרה לא יצירה של יש חדש מאין.

1.7 ביום 13/11/2019 התקיים דיון בפני הועדה בערר מס 42/19 .בסיום הדיון

החליטה הועדה כ י העוררת תגיש תצהיר מטעמה, בו תינתן התייחסות

לדרישות עיריית פתח תקווה על מנת שנכס 061 יוכר כבית תוכנה והמשיב

יהיה רשאי להגיש תצהיר תגובה מטעמו.

3

1.8 ביום 19/11/2019 הגישה העוררת השגה נוספת (להלן – ההשגה הנוספת),

בה טענה כי:

1.8.1 ביום 30/09/2019 חדלה העוררת להחזיק בנכס 061.

1.8.2 ביום 1/10/2019 קיבלה לחזקתה העוררת את החזקה בשטח של כ–

1,248 מ"ר בקומה השלישית בבניין 30 מ"ר בקומת הקרקע בבניין

הרשום אצל המשיב כנכס 311, וביקשה לחייבו בסיווג "תעשייה

1.8.3 העוררת חזרה על טענותיה כפי שהועלו בהגשתה הקודמת.

1.9 ביום 15/12/2019 הגישה העוררת תצהיר מטעם מר יעקב קרליבך– סמנכ"ל

הכספים של העוררת.

1.10 ביום 14/01/2020 השיב המשיב על ההשגה הנוספת, וציין כי בוצע שינוי

מחזיקים בהתאם להודעת העוררת, וכן טענות העוררת מתבררות בערר

42/19 שהוא תלוי ועומדבפני ועדת הערר, ועל כן המשיב חוזר על הטענות

והנימוקים שהובאו בתשובותיו להשגה לפיהן חיוב העוררת בארנונה בסיווג

"משרדים בתעשייה" נעשה כדין.

1.11 ביום 15/01/2020 הגיש המשיב תצהיר תגובה מטעמו

1.12 לאור תשובת המשיב להשגה הנוספת הגישה העוררת את ערר מס' 7/20,

ביקשה לאחד את הדיון עם ערר 42/1 9 וחזרה על טענותיה כפי שהובאו בערר

42/19 בהתייחס לנכס 311 – הואיל ופעילות העוררת לא השתנתה

1.1 3 המשיב השיב על ערר 7/20 בכתב תשובה לערר, ובו חזר על טענותיו כפי

שהובאו בכתב תשובתו לערר 42/19.

2. הדיון

2.1 כאמור לעילביום 13/11/2019 נערך דיון ראשון בפני הועדה במסגרת ערר

42/19, ובסופו נקבע כי העוררת תגיש תצהיר מטעמה תוך 30 יום, ובתצהיר

זה תתייחס לדרישות המופיעות במכתב של המשיב לסיווג כבית תוכנה.

תצהיר זה אכן הוגש ע"י מר יעקב קרליבך מטעם העוררת.

2.2 ביום 16/02/20 20 נערך דיון שני בפני הועדה, ובו נחקר המצהיר– מר יעקב

קרליבך על האמור בתצהירו.

בתחילת בדיון, לאור הסכמת הצדדים, החליטה הועדה כי הדיון בערר 42/19

יאוחד עם ערר 7/20 המתייחס לחיוב בארנונה לשנת 2020.

2.3 ביום 26/05/2020 נערך דיון שלישי בפני הועדה, ובו נחקר מר יעקב (קובי)

גולומבק על התצהיר שהגיש מטעם המשיב. בסופו של דיון זה הוחלט כי

הצדדים יגישו את סיכומיהם בכתב, וכך עשו הצדדים.

3. ההכרעה

3.1 ערר זו עוסק בחיוב ארנונה לשנים 2019 ו– 2020. כאשר עד ליום

30/09/2019 החזיקה העוררת בנכס 061 והחל מיום 1/10/2019 עברה

העוררת להחזיק בנכס 311 .

4

3.2 ראשית, תתייחס הועדה לטענה המקדמית בגין איחור בהגשת ההשגה,

אותה העלה המשיב בתשובתו לה שגה. לאחר שהועדה בחנה את המועד

להגשת ההשגה ע"י העוררת נראה כ י מועד זה מצוי במסגרת 90 הימים

הקבועים בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו

– 1976, ועל כן טענה זו של המשיב נדחית

במאמר מוסגר, תציין הועדה כי המשיב לא חזר על טענה זו בסיכומים

שהוגשו מטעמו.

3.3 שנית, על הועדה להכריע כיצד יסווג נכס 061 עד ליום 30/09/2019 ונכס 311

החל מיום 1/10/2019, האם בסיווג של ""משרדים בתעשייה" או שמא

בסיווג ותעריף של "תעשייה".

3.4 מכתבי הטענות, התצהירים שהוגשו והחקירות של המצהירים, לומדת

הועדה כי מדובר בחברה אשר מוכרת מודל subscription. שהוא בדרך כלל

על בסיס תשלום שנתי, שנותן ללקוח זכות שימוש במוצר וקבלת תמיכה

מהעוררת. המודל מפותח ע"י העוררת, ומעודכן על ידה מעת לעת.

מעבר לפיתוח המודל ע"י החברה היא מוכרת למעשה זכות שימוש.

על ה ועדה להכריע מהו עיסוקה העיקרי של העוררת ה אם מחקר ופיתוח

המוצר שאז יסווג הנכס בסיווג "תעשייה", או שיווק המוצר / מתן שירותים

ללקוח שאז יסווג הנכס בסיווג "משרדים בתעשייה".

3.5 המשיב ניסה לדלות מתוך הדו"ח הכספי של העוררת לשנת 2017 אשר צורף

לכתב הערר מהו העיסוק העיקרי של העוררת.

לטענת המשיב, עפ"י האמור בעמ' 4 לדו"ח הכספי לשנת 2017, ההיק ף

הכספי של השיווק המכירה עולה על ההיקף הכספי של המחקר והפיתוח,

ועל כן יש לסווג את הנכס בסיווג "משרדים בתעשייה".

לטענת העוררת, המשיב טועה במסקנתו וזאת מן הנימוקים הבאים:

1. האמור בעמ 4 לדו"ח הכספי לשנת 2017 מתייחס לפעילות העוררת

הכלל עולמית וכולל גם פעילות של חברות בנות באנגליה ובארה"ב

העוסקות בחו"ל אך ורק בשיווק המוצר.

2. הנתונים אודות פעילות החברה בישראל מוצגים בעמ 17 לדו"ח

הכספי לשנת 2017, ומהם עולה כי הוצאות המחקר והפיתוח בשנת

2017 הן 1,955,000 דולר, והוצאות השיווק הן בסך של 2,095,000

דולר הכ וללות גם פרסום, שרתים, נסיעות לחו"ל, קבלני משנה

וכיוצ"ב, הוצאות אשר אינן מעידות דבר על השימוש ה נעשה בנכס

בישראל.

לתצהיר שהוגש מטעם העוררת צורף כנספח יא' הדו"ח הכספי לשנת 2018 .

מעמ 17 לדו"ח הכספי המתייחס, לדברי העוררת לישראל בלבד, לומדת

הועדה כי בשנת 2018 הוצאות הפיתוח והמחקר היו 2,377,000 דולר

והוצאות המכירות והשיווק היו 2,095,000 דולר

עובדה תמוהה היא מדוע בחר המשיב להתעלם בסיכומיו מהדו"ח הכספי

לשנת 2018, אשר מנתוניו המסקנה הפוכה מהמסקנה אליה הגיע בבחינת

הדו"ח הכספי לשנת 2017.

5

כמו כן, המשיבלא התייחס בסיכומיו לטענת העוררת בגין היקף הפעילות

הכספית של העוררת בארץ, קרי בנכס, לעומת היקף הוצאותיה בחו"ל – שם

כל ההוצאות הינן הוצאות שיווק. אלא, הוא התייחס להיקף הכספי הכללי

של פעילות העוררת בנכס ובחו"ל.

3.6 הועדה אינה יכולה להתעלם מהעובדה כי המצהיר מטעם העוררת לא נחקר

על הנתונים הכספיים לשנים 2017 -2018, וכי מר יעקב גולמובק, המצהיר

מטעם המשיב, כאשר נשאל על הנתונים הכספיים עליהם הסתמך בעת סיווג

הנכס, לא סיפק תשובות ענייניות לשאלותיו של ב"כ העוררת.

3.7 על כן, הועדה אינה יכולה ללמוד מהו העיסוק העיקרי של העוררת מהוצאות

העוררת. לדעת הועדה גובה סכום ההוצאה הכספית לבדו אינו מעיד על

הפעילות העיקרית של העוררת, ועל מנת ללמוד על הפעילות העיקרית

שעושה העוררת, יש לבחון קריטריונים נוספים, ודוק:

3.8 ראשיתפעילות העוררת מוכרת ברשות לחדשנות כפעילות של חדשנות

טכנולוגית, ועל כן זוכה העוררת לתמיכת המדען הראשי.

העוררת צירפה לכתבי טענותיה אישור תמיכה לשנת 2018 בסך של כ– 5.4

מיליון₪ לפי השתתפות של 30%.

הועדה סבורה כי אילו הפעילות העיקרית של העוררת הייתה פעילות של

שיווק ומכירה ו/או מתן שירותים, סביר להניח שהעוררת לא הייתה זוכה

להכרה ברשות החדשנות ובתמיכה כספית , והכרתה של הרשות ל חדשנות

בפעילות העוררת מעידה כי פעילות העוררת נבחנה באופן היסודי ביותר ע"י

גורם ניטרלי, והיא פיתוח תוכנה.

3.9 שנית, קריטריון נוסף שעל הועדה לבדוק הוא את זהות המועסקים בנכס.

בתצהיר שהוגש מטעם מר יעקב קרליבך – סמנכל הכספי של העוררת הוצהר

כי בנכס מועסקים 29 עובדי פיתוח ו– 8 עובדי שיווק ומכירותבחקירתו

הנגדית של מר קרליבך הלה נתן הסבר להצהרתו כי בנכס יושבים 8 אנשי

מכירות בעמ' 9 לפרוטוקול הדיון מיום 16/02/2020, וכדלקמן

מר יעקב קרליבך: "...יש לנו למעשה שני אנשים שהם אנשי שיווק, יש שם

מה שנקרא product markeing, שזה איש שלמעשה יושב

עם הפיתוח ומגדיר את המוצר. זה יושב תחת הפונקציה

של שיווק, אלה למעשה זה לא איש מכירות. הוא יושב עם

המוצר ומגדיר, הוא לוקח את מה שהפיתוח עושה והוא

בונה איתם את החבילות, איך בונים את החבילות זה דבר

ראשון.

.....

דבר שני – יש שם מעצבת גרפית שיושבת עם ה –R&D ,

עוזרת להם בעיצוב של המוצר וכל הדברים. זה השיווק

ומכירה יש לנו בעיקר מה שנקרא פיתוח עסקי, שזה אנשים

שלמעשה הם בעיקרם עובדים עם שותפים, גם בארץ וגם

בחו"ל ומנסים לאתר שותפים, שהשותפים האלה המטרה

שלה למכור את המוצר. זה לא אנשים שנוסעים ללקוחות

ומוכרים את המוצר".

מדברי מר יעקב קרליבך הועדה למדה כי אין המדובר ב עובדים העוסקים

בפעילות שיווקית ופעולת מכירה מובהקת, והיא מקבלת את הסברו של מר

קרליבך.

3.10 שלישיתהמשיב לא נתן כל הסבר סביר להנחת דעת הועדה מדוע במקום

מושבה הקודם של העוררת ברח' גרניט בפתח תקווה, פעילות העוררת

הוכרה תעשייתית ונכס העוררת סווג בסיווג "תעשייה", ואילו בעת המעבר,

כאשר פעילות העוררת לא שונתה כלל, שונה סיווגה לסיווג "משרדים

בתעשייה".

6

פסק דין קוצ'י

13.1 לטענת המשיב העוררת לא עומדת במבחן שנקבע ב - עמ"נ 10-11-42284

קוצ'י טכנולוגיות בע"מ נ' עיריית פתח תקווה (להלן – פסק דין קוצ'י) ,

אשר בו נקבע כי על מנת שנכס יוכר כבית תוכנה יש להמציא אישור כי

החברה מוכר ע"י נציבות מס הכנסה כחברה תעשיתיית.

3.1 2 המשיב הפנה את העוררת להביא אישור זה מנציבות מס הכנסה, אך

העוררת לא המציאה את האישור.

הסבר לכך נתנה העוררת בחקירתו הנגדית של מר קרליבך בדיון מיום

16/02/2020, כאשר נשאל לגביו ע"י יו"ר הועדה, וכדלקמן

"עו"ד יהודה שלום: שאלה אחרונה: אתם פניתם לקבל אישור להיות

חברה תעשייתית, למס הכנסה?

מר יעקב קרליבך: בעיקרון חברה תעשייתית זה רלוונטי לחברות שהן

מרוויחות. אנחנו בעיקרוו נתמכי מדען. אנחנו

קיבלנו תמיכה מהמדען, כי המדען הכיר בכל

שהחברה היא חברה טכנולוגית, עם המון המון

innovation ולכן קיבלנו תמיכה מהמדען. חברה

טכנולוגית לצרכי מס זה רלוונטי לחברות

שמרוויחות כסף. בגלל שגלאסבוקס היא חברה

שמפסידה כסף, אין לנו שום סיבה ללכת למס

הכנסה, כי בדרך כלל גם האישורים האלה יש להם

תוקף של תקופה.

....

זה אישור שבא לתת מס על רווחים, הם עוד לא

ברווחים. אנחנו מפסידים, החברה מפסידה קרוב ל

– 10 מיליון דולר. ללכת לבקש אישור על רווחים

כאילו שיעור מס מופחת ברווחים, קודם על זה גם

עליות מבחינתי ללכת לרואה חשבון. זה לא שנאי ט

יכול לעשות, אבל אין בזה שום תועלת, כי אני אקבל

אישור לשלם מס מופחת, שאני גם ככה בכל כך הרבה

הפסדים".

הועדה מקבלת את הסברה של העוררת לעניין זה, ולכן המסקנה שבפסק דין

קוצ'י אינה רלבנטית לעוררת.

3.1 3 לאור כל אמור לעיל, מוצאת הועדה כי הפעילות העיקרית המבוצעת בנכס

היא פעילות של פיתוח ומחקר ולא פעילות של מתן שירותים, ועל כן הנכס

יסווג בסיווג "תעשייה" עפ"י הסיווג הקבוע בסעיף 3.4 לצו הארנונה.

3.14 יחד עם זאת, גם מכתבי הטענות וגם מעדותו של מר קרליבך עולה כי בחלק

מהנכס עושה שימוש הנהלת העוררת , בשטחים המשמשים לחדרי הנהלה,

מזכירות, חדר סמנכ"ל וכיוצ"ב.

סעיף 3.4.3.1 לצו הארנונה קובע:

"עבור משרדים במבני תעשייה ומלאכה כגון: חדרי שרטוט, מנהלה, חדרי

מהנדס, ארכיון, עיצוב חדרי המתנה וכדומה שמעל 50 מ“ר יחויב עודף

השטח שמעל 50 מ“ר בארנונה לפי תעריפי החיוב של ”משרדים במפעלי

תעשייה" באותו סוג ואזור. סוג הבניין יקבע בהתאם להגדרה ולסיווג

משרדים של בעלי מקצועות חופשיים ואחרים המוזכרים לעיל".

לעניין זה קבע ביהמ"ש העליון כי יש לחייב חלק מהנכס המסווג בסיווג

"תעשייה" בסיווג "משרדים במפעלי תעשייה", ראה:

1. עע"מ803/15 עיריית פתח תקוה נ' קונטאל אוטומציה ובקרה בע"מ

[

2 .עע"מ802/15 עיריית פתח תקווה נ' מוסך דב בע"מ [].

7

בפני הועדה לא הובאו נתונים אלו, ולא ברור מהם השטחים בהם משתמשת

הנהלת העוררת. על כן, קובעת הועדה כי על המשיב לתאם עם העוררת

בדיקה בנכס אשר בה יגיעו להסכמה לגבי שטחים אלו בנכס, ואם אכן

שטחים אלו הינם למעלה מ – 50 מ"ר אזי יש לסווגם בסיווג הקבוע בסעיף

3.4. 3.1 לעיל.

4. סוף דבר

4.1 הערר מתקבל, נכס 311 יסווג בסיווג "תעשייה" עפ"י הסיווג הקבוע בסעיף

3.4.1 לצו הארנונה

4.2 על המשיב לתאם עם העוררת בדיקה בנכס 311 אשר בה ייקבעו את שטחי

המינהלה שבנכס כאמור בסעיף 3.4.3.1 לצו הארנונה. שטחי מינהלה מעל

50 מ"ר יסווגו בסיווג "משרדים בתעשייה" עפ"י סעיף 3.4.3.1 לצו הארנונה

4.3 בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות

4.4 החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור

שיפוטו מצוי מקום מושבה, בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה

לצדדים.

5.4 המזכירות תשלחהחלטה זו לב"כ הצדדים. ניתן בהיעדר ביום:.10.2021.

4.6 החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה