ערר 67 19 שי אבי

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית ערר 967/1

שליד עיריית פתח- תקוה

יו"ר הועדה – עו"ד יהודה שלום

חברים –גב' שושנה פרופר

מר אשר מייבסקי

העורר: שי אבי

ע"י ב"כ עוה"ד עידן שיטרית

- נ ג ד -

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת

ע"י ב"כ עוה"ד אריאל ליבר

החלטה

1. כללי

1.1 ערר זה עוסק בחיוב ארנונה של נכס המצויברחוב ההסתדרות 5 פתח תקווה

והרשום אצל המשיב כנכס מס' 74800510000 (להלן– הנכס);

1.2 מדובר בנכס בשטח של 870 מ"ר המסווג בסיווג "מחסנים".

1.3 ביום 4/07/2019 הגישה העוררת השגה אשר התקבלה אצל המשיב ביום

7/07/2019, ובה טען העורר את הטענות כדלקמן

1.3.1 בתאריך 25/11/2018 ביקר פקח מטעם המשיב בנכס וצילם את הנכס

שהיה מגודר בגדר פח וסגור הואיל ובמועד זה נחשב הנכס כ"מבנה

מסוכן".

1.3.2 בתחילת שנת 2019, קיבל העורר אישור ממהנדס מבנים מסוכנים

מטעם המשיב אישור לפתוח את הנכס.

1.3.3 בחודש 03/2019 ביקר פקח מטעם המשיב בנכס, ומצא כי בחלק קטן

מהחניות הניחו השוכרים חפצים, ולכן שונה הסיווג ל"מחסנים".

1.3.4 הנכס מהווה חניון ולא מחסן, ולכן נפלה טעות בסיווג הנכס

9

1.3.5 לחילופין, גם אם יוחלט כי הסיווג המתאים הוא "מחסנים", הרי

שמדובר בשימוש שנעשה בסיווג זה בחלק מזערי משטח החניון שהוא

לא יותר מ – 50 מ"ר, ואת יתר הנכס יש לסווג בסיווג "חניון

1.4 ביום 25/08/2019 ענה המשיב על ההשגה, דחה אותה וזאת מן הנימוקים

כדלקמן:

1.4.1 בהתאם לביקורות שערך המשיב בנכס עלה כי השימוש שעושה העורר

בנכס הינו שימוש של "מחסנים", כאשר העורר שיפץ את שטח הנכס

ובנה בו תאי אחסנה עם מנעולים לצורך אחסון דברים. אשר על כן

הסיווג נעשה כדין.

1.4.2 טענת העורר לעניין גודל השימוש בשטח הנכס כ"מחסן" ואי

הסכמתו לשימוש של השוכר בנכס כ"מחסנים" אינו עולה בקנה אחד

עם הממצאים שעלו בידי המשיב בעת שנערכו מס' ביקורות בנכס.

מה גם שהעורר כמה פעמים בעת הביקורות לא פתח את תאי האחסון

בשטח הנכס ומשכך אין לו להלין אלא על עצמו.

1.4.3 מבדיקה שערך המשיב בתיק הבניין של הנכס היתרהבניה מס' 2116

שניתן לנכס מיום 17/09/1978 הוא למחסנים

1.4.4 במסגרת בקשה של העורר ובדיקה שערך המשיב הוענק לנכס פטור

מתשלום ארנונה עבור "נכס ריק" החל מיום 4/7/2019.

2. טענות העוררת

לאור דחיית ההשגה הגיש העורר את עררים 67/19, בו חזר על טענותיו כפי שהועלו

בהשגתו, והוסיף כי:

2.1 יש לבטל את הודעת הטלת השומה הרטרואקטיבית כ"מחסן" ולהעניק לנכס

פטור נכס לא ראוי לשימוש לפי סעיף 330 לפקודת העיריות

2.2 חיוב הנכס החל מיום 1/11/2018 הינו חיוב רטרואקטיבי אסור, שכן ביקורת

חלקית נערכה ביום 25/11/2018 כשהנכס היה סגור, ביקורת שנערכה במרץ

2019 אשר בה נצפו מספר חפצים לא מייצגת נכונה את השימוש בשטחו

העצום של הנכס וביקורת ש לישית נערכה רק ביום 10/07/2019 ולאחריה

קיבל הנכס הנחה לנכס ריק.

2.3 החיוב הרטרואקטיבי האסור שהושת אף בהפרשי ריבית נעשה באופן בלתי

חוקי שכן חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי

חובה) מאפשר הטלת חיוב בריבית תוך 30 יום מדרישת התשלום ולא למפרע

(דרישת התשלום נערכה רק ביום 19/09/2016). למעשה אין המדובר ב"חוב

בפיגור" שהרי הודעת החיוב בעקבות הגדלת השומה נשלחה רק לאחרונה.

2.4 העורר רכש את הנכס במצבו כמבנה מסוכן והחל בשיקום הנכס, בנה את

תקרתו מחדש והוציאו מכלל "מבנה מסוכן" אלא שהשלמת העבודה

והכשרת הנכס כחניון, לא הושלמו עד היום. מובן שעל מנת שהנכס יוכשר

למלא את ייעודו החוקי כחניון אין די בבניית תקרת החניון קרסה ויש

לנקוט בפעולות רבות הנדרשות מבחינת דרישות רישוי, תקני בטיחות,

חשמל/ גנרטור, כיבוי אש, אמצעי חירום וכו', ובעצם להתאים הנכס על מנת

שיעמוד בכל התקנים הנדרשים לחניונים, וודאי לאלו הנוגעים לחניונים תת

קרקעיים.

9

למעשה ובפועל ועל אף שעם בניית התקרה, הנכס הוא אינו עוד "מבנ ה

מסוכן" הרי שהוא עדיין "ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו" זאת מחמת

שהכשרתו כחניון כפי ייעודו התכנוני וכפי היתר הבניה שיש לנכס - טרם

הושלמה.

2.5 סיווג נכס ריק - נקבע בפסיקה כי לצורך סיווג נכס לצורכי ארנונה, יש

להתחשב אך ורק בשימושים האפשריים לפי היתר הבנייה. ההיתר העדכני

ביותר שניתן לנכס הינו משנת 1985, והחל ממועד זה הנכס מאז ומעולם

שימש אך ורק כחניון, ועל כן יש לסווגו בסיווג "חניונים".

2.6 לחילופין, יש להשיב את הסיווג של החניון כפי שהיה שנים מיום 1/11/2018 ,

ולחייב שטח של כ – 50 מ"ר לפי סיווג של "מחסן מגורים " ולא "מחסן

עסקי" בין התאריכים 10/04/2019 -10/07/2019.

3. טענות המשיב

המשיב הגיש כתב תשובה לערר, בו חזר על טענותיו כפי שהועלו בתשובתו להשגה,

הוסיף וטען כי:

3.1 כל טענות העורר בדבר "חיוב רטרואקטיבי", "הפרשי ריבית והצמדה

"עיכוב בהליכי גביה", דינן להידחות על הסף שכן למנהל הארנונה ו/או

לועדת הערר אין סמכות לדון בטענות אלו.

יתרה מכך, טענות אלו לא נטענו בהשגה ולפיכך הם בגדר הרחבת חזית

אסורה ויש לדחותן על הסף.

3.2 בהתאם לביקורות שערכה העירייה בשטח הנכס עלה כי השימוש שעשה

העורר בשטח הנכס הינו שימוש של "מחסנים" וזאת ללא דיווח לעירייה על

השימוש שהחל העורר לעשות בנכס. העורר אף שיפץ את שטח הנכס ובנה בו

תאי אחסנה עם מנעולים לצורך אחסון דברים ומוצרים. על כן פעל מנהל

הארנונה כדין בתיקון הסיווג מסיווג של "חניון" לסיווג "מחסנים".

3.3 טענות העורר לעניין גודל השימוש בשטח הנכס כ"מחסן" וסיווג שטח הנכס

כ"מחסן למגורים" אינו עולה בקנה אחד עם הממצאים שעלו בידי העירייה

בעת שנערכו מס' ביקורות בשטח הנכס, מה גם שהעורר עצמו כמה פעמים

בביקורת שערכו פקחי העירייה לא פתח את תאי האחסון בשטח הנכס

ומשכך אין לעורר להלין אלא על עצמו בלבד.

3.4 טענת העורר שיש להעניק לנכסים פטור מתשלום ארנונה בהתאם להוראות

ס' 330 לפקודת העיריות שכן עסקינן במבנה מסוכן, דינה להידחות. סעיף

330 עוסק בנזק משמעותי שנגרם בנכס ואין די בכך שהנישום יטען בהודעה

מטעמו בעלמא כי הבניין ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו, שהרי בהתאם

לקביעת בית המשפט הבניין צריך להיות "ניזוק במידה שאי אפשר לשבת

בו". בהתאם לביקורת נמצא כי הנכס ראוי לשימוש ואף נמצא בשימוש

בפועל, ועל כן ברי כי הנכס לא יכול להיות מוגדר כנכס שאינו ראוי לשימוש.

3.5 עתה הנכס ריק וזכאי לפטור עבור "נכס ריק" ובהתאם להיתרי הבניה של

הנכס אין היתר, ואף לא הוצג היתר, לשימוש בנכס כ"חניון" ומשכך סיווג

הנכס יישאר ללא שינוי בסיווג "מחסנים".

9

4. הדיון

4.1 ביום 18/12/2019 נערך דיוןבערר 67/19 בפני הועדה

במהלך הדיון חזרו הצדדים על טענותיהם, והועדה החליטה לערוך ביקור

בנכס.

4.2 ביום 30/12/2019 נערך ביקור בנכס, וזהו דו"ח הביקור

" דו"ח ביקור בנכס מיום 30/12/20109

הנכס ברחוב ההסתדרות 5 פתח תקווה

נוכחים: יו"ר הועדה: עו"ד יהודה שלום

חברי הועדה: 1. מר אשר מייבסקי

2. גב' שושנה פרופר

מטעם העורר: עו"ד עידן שטרית

מטעם המשיב: 1. עו"ד אריאל ליבר

2. מרדני רווה

3. מר קובי גולומבק

4. מר אבישי עודיני

5. גב' מיטל שר שלום

6. מר עופר שאבי

1. בעת הביקור בנכס היה הנכס ריק לחלוטין מכל חפץ ודבר

2. ישנה הודעה של המשיב כי מיום 10/7/19 הנכס נבדק על ידיו והואנמצא ריק.

לכן הדיון בערר מתייחס לתקופה שמ-1/11/18 ועד 10/7/19.

3. מטרת הביקור היא לבדוק את מצב הנכס הנוכחי וכן לקבל את הבהרת המשיב

מתי נערכו הבדיקות על ידו בנכס אשר בהן נמצא כי הנכס משמש כמחסן כעולה

מתמונות שצורפו לתיק בעת הדיון בערר מיום 18/12/19 .

4. בצד המזרחי של הנכס לכיוון רח' ההסתדרות, קיימים תריסי גלילה, בין

המחיצות כאשר ביקרו בנכס אבישי עודיני, מיטל שר שלום ונציג חברת

המדידות בחודש אפריל 2019 טען הבעלים של הנכס מר שי אבי כי אין לו את

מפתחות תריסי הגלילה.

רצ"ב צילום הצד המזרחי.

5. בצד שאין בו תריסי גלילה, הצד המערבי לכיוון רחוב נורדאו, היו מאוחסנים

אסלות על גבי משטחים.

רצ"ב צילום הצד המערבי.

9

6. א ביקור ראשון בנכס נערך ע"י עופר שאבי - פקח מטעם העיריה, ב -

25/11/18.

לא נתנו לו להיכנס והוא בחן את הנכס מהחלון

ב. ביקור שני נערך ב-21/2/19 ע"י עופר שאבי

ג. ביקור שלישי נערך ב-10/4/19 ע"י עופר שאבי ומיטל שר שלום לצורך

מדידה, אך זו לא בוצעה עקב כך שתריסי הגלילה היו סגורים והבעלים

טען שאין לו מפתח.

ד. גם בביקור רביעי ב -11/4/19 - לא פתח הבעלים או נציגיו את תריסי

גלילה.

7. מר דני רווה ציין שראה משאית שפורקת / טוענת סחורה ב -4/6/19 - וצילם

תמונות, שצורפו לתיק הערר בעת הדיון שנערך ביום 18/12/19.

החלטה

1. העורר יגיש תצהיר מטעמו תוך 30 יום ממועד קבלת דו"ח הביקור בנכס ובו

יפרט מה נעשה בנכס החל מ-1/11/18 ועד 10/7/19 .

2. במקביל יהיה רשאי העורר לקבל את כל דו"חות הביקורים בנכס שפורטו

בביקור זה כולל התמונות שצילמו בעת הביקורים ואם ירצה יזמן את הפקחים

ו/או מי מעובדי המשיב שערכו אותן.

3. המשיב יהיה רשאי להזמין את העורר לחקירה על תצהירו

4. לאחר ביצוע האמור בהחלטה זו, ייקבע הערר להמשך דיון עפ"י יומן מזכירות

ועדת הערר".

4.3 בהתאם להחלטת הועדה בסיום הביקור בנכס הגיש העורר תצהיר עדות

ראשית מטעמו, בו הצהיר כי:

4.3.1 בתאריך 25/11/2018 עת ערך פקח מטעם העיריה ביקורת בנכס, היה

הנכס סגור ומגודר בפח מפאת היותו מבנה מסוכן, ועל כן לא ברור

על בסיס מה התבסס מנהל הארנונה בהחלטתו כי במקום מתנהל

עסק של אחסנה.

4.3.2 לא נערכה ביקורת אחת בנכס אשר מיפתה את כלל שטח החניון

4.3 .3 רק בחודש מרץ 2019 נערכה ביקורת נוספת מטעם העירייה ע"י פקח

אשר הבחין במספר חפצים שהניח אחד השוכרים בחניה מטעמו

(בשטח של כ – 50 מ"ר

4.3.4 הנכס עמד במצב הרוס, לא ראוי לשימוש והוא מוגדר עוד ביום קבלת

החזקה ע"י מנהל ההנדסה ברשות כנכס מסוכן.

4.3.5 העבודות בנכס נועדו על מנת להשמיש מחדש את המקום לפעילות

של חניון כפי שהיה עשרות שנים ולא לשום פעילות אחרת.

9

4.4 המשיבהגיש תצהירי תמיכה מטעמו של מר עופר שיבי גב' מיטל שר שלום,

מר דני רווה ומר קובי גולומבק.

4.4.1 מר עופר שיבי שהינו עובד במחלקת הפיקוח של אגף ההכנסות

בעיריית פתח תקווה, הצהיר כי ביקר בנכס ביום 25/11/2018

ובמהלך ביקורו בנכס מצא שהכניסה לחניון היתה חסומה ולא

הייתה אפשרות להיכנס פנימה, ולכן צילם מבחוץ. כמו כן, ביקר

בנכס ביום 21/02/2019 ובמהלך ביקורו מצא כי הנכס סגור , אך

הורידו את האטימה של שער הברזל החיצוני.

4.4.2 גב' מיטל שר שלום שהינה עובדת באגף השומה הצהירה כי הגיעה

לסיור בנכס ביום 1/04/2019. במסגרת הסיור התברר לה כי לכל

הפחות בחלק מהנכס נעשה שימוש לצורך אסנת מוצרי אינסטלציה

(אסלות). עוד צוין כי מר שי טען שאין ביכולתו לפתוח את החלקים

בנכס שהיו סגורים בתריסים.

4.4.3 מר דני רווה שהינו עובד באגף השומה בעיריית פתח תקווה הצהיר

כי מס' פעמים רב בדרכו ברגל ממשרדי העירייה עבר בסמוך לנכס,

וראה הרבה פעמים פריקה והעמסה של סחורות בנכס. לדוגמא ביום

4/06/2019 עבר בשעה 14:09 ליד הנכס, וראה משאית אשר העמיסו

על גביה משטחים עמוסים בסחו רה. בשעה 15:30 בדרכו חזרה

למשרדי העירייה המשאית עמדה באותו מקום, כאשר כלל המשאית

הייתה עמוסה בתכולה והמובילים עדיין היו עסוקים בהעמסת

המשאית.

4.4.4 מר קובי גולומבק שהינו מנהל אגף עסקים בתעשייה בעיריית פתח

תקווה, הצהיר כי בהתאם לביקורות שערכה העירייה נמצא כי

השימוש שעושה העורר בנכס הינו שימוש של "מחסנים".

4.5 העורר הגיש בקשה לצרף את הגרמושקה של הבקשה להיתר הבניה או

לשימוש במקרקעין של הנכס. הואיל והמשיב לא התנגד לצירוף הגרמושקה,

צורפה הגרמושקה לתיק הערר.

4.6 ביום 15/09/2020 התקיים דיון נוסף בערר . בדיון נח קרו המצהירים

בחקירות נגדיות. בסיום הדיון החליטה הועדה כי הצדדים יגישו סיכומים,

וכך עשו הצדדים.

4.7 העורר הגיש את סיכומיו בהם טען כי לאור החקירות הנגדיות הביקורת

הראשונה שנערכה בנכס היא ביום 1/04/2019 ולא לפני תאריך זה. שטח

האחסון נצפה לראשונה בתוך שטח ה חניון רק במועד ביקור זה, האחסון

נעשה על דעת אחד השוכרים ונעשה במס' מ"ר בודדים כאשר שאר השטח

היה סגור עם גלילי תריסים לשמירה על החניון וללא פעילות.

המשיב ערך ביקורת נוספת לאחר מועד זה בה נמצא כי הנכס ריק, ואף

אושרה הנחה לחצי שנה של נכס ריק.

לכן, לאור העובדות, רק בין התאריכים 1/04/2019 עד לתאריך 3/07/2019

נערכה פעילות של אחסנה בשטח של 50 מ"ר

4.8 המשיב הגיש סיכומים מטעמו ובהם חזר על טענותיו כפי שהופיעו בכתבי

הטענות שהגיש, והדגיש כי:

4.8.1 לאורך כל הערר לא הציג העורר ולו ראשית ראיה בדבר היות הנכס

ריק, ולא רק שלא הציג כל ראיה שכזו אלא ההפך הוא הנכון, טען

הוא כי "שוכרים" כאלו ואחרים עשו שימוש בנכס אך לא הציג כל

מידע הנוגע לשוכרים אלו.

9

4.8.2 מדובר בעורר סרבן מדידה ובדיקה, אשר מנע מלפתוח את התאים

בנכס שהם עיקר שטח הנכס, ואף הוכח ולא נסתר כי הייתה פעילות

של העמסה ופריקת סחורות בנכס.

4.8.3 ניסיון העורר לטעון כי מדובר בשימוש בחלק קטן מהנכס כלל אינו

רלוונטי לסוגית היות הנכס ריק, וזאת עת נקבע בהוראות החוק

והפסיקה כי הנכס נדרש להיות ריק לחלוטין מכל אדם ומכל חפץ,

דבר אשר אין מחלוקת כי לא היה כך.

4.8.4 העורר טען במהלך חקירתו כי השכיר את הנכס ל 7-8 שוכרי משנה

על כן לא ברור כיצד טוען הוא כעת שהנכס אינו ראוי לשימוש שאין

אפשר לשבת בו או אינו בשימוש שעה שהוא מושכר במטרה לבצע

שימוש, ואף אין מחלוקת כי לכל הפחות בחלקו נעשה שימוש בפועל.

5. ההכרעה

5.1 במהלך הדיון התברר כי לאחר ביקורת שנערכה בנכס ביום 3/07/2019 ניתן

לנכס פטור "נכס ריק" החל מיום 4/07/2019. על כן המחלוקת שנותר ה

לועדה להכריע בה הינה מהו הסיווג לחיוב בארנונה של הנכס לתקופה שמ

– 01/11/2018 ועד 3/07/2019.

בנוסףאם אכן נעשה שימוש בתקופה זו בחלק מהנכס כ"מחסן", האם יש

לחייב רק את אותו חלק שנעשה בו שימוש בסיווג "מחסן" או שמא את כל

הנכס.

החיוב לחודשים 12/2018-11

5.2 לטענת המשיב ביקר פקח מטעם עיריית פתח תקווה בנכס ביום 25/11/2018

ומצא שהנכס סגור ולא ניתן היה לראותמהו השימוש הנעשה בנכס.

5.3 גם בביקור שנעשה ע"י אותו פקח בתאריך 21/02/2019, הנכס היה סגור ואף

הורידו את האטימה של שער הברזל החיצוני ולכן לא ניתן היה לבדוק מהו

השימוש בפועל שנעשה בנכס.

5.4 מקובלת על הועדה העובדה שעד תחילת שנת 2019 הנכס הוגדר כ"מבנה

מסוכן", ורק בתחילת שנת 2019 הודיעה העוררת כי השמישה את הנכס

5.5 בביקור שערך הפקח בתאריך 25/11/2018 לא נמצאו ממצאים עובדתיים

המעידים כי בנכס נעשה שימוש כמחסן , הואיל וכאמור הנכס היה סגור

והוגדר כ"מבנה מסוכן" . הנחת המשיב כי מתחילת חודש נובמבר נעשה

שימוש בנכס כ"מחסן" אין לה כל בסיס עובדתי.

5.6 רק בביקור של גב' מיטל שר שלום, עובדת באגף השומה של עפ"ת, ביום

1/04/2019 התברר כי לכל הפחות בחלק מהנכס נעשה שימוש לצורך אחסנת

אסלות.

5.7 מסקנת המשיב לפיה מדובר בנישום סרבן אשר לא איפשר למשיב להיכנס

לנכס על מנת לבדוק את השי מוש אשר נעשה בו ולכן יש לחייבו בסיווג

"מחסנים" של כל הנכס החל מ – 1/11/2018, אינה מבוססת כלל

5.8 לכן, לא ניתן לחייב את הנכס בסיווג "מחסניםלתקופה שמ – 1/11/2018

ועד לסוף שנת 2018.

5.9 התוצאה היאשאין לחייב את הנכס בסיווג "מחסנים" לתקופה זו.

9

החיוב לתקופה שמ– 1/01/2019 ועד ליום 3/07/2019

5.10 הואיל ורק ביום 1/04/2019 נמצא ממצא עובדתי לפיו משמש הנכס בחלקו

לאחסנה של אסלות, והואיל וביום 3/07/2019 פונה הנכס מכל המוצרים

ואין מחלוקת בין הצדדים כי עבור המחצית השניה של שנת 2019 קיבל הנכס

פטור בגין נכס ריק שלא נעשה בו שימוש, עולה המסקנה כי:

לתקופה שמ – 1/01/2019 עד 31/03/2019 אין לחייב א ת הנכס בסיווג

"מחסנים". על המשיב לבדוק האם ניתן להעניק לנכס פטור בגין נכס ריק

שלא נעשה בו שימוש כפי שעשה מיום 4/07/2019 ועד 01/2020.

רקלתקופה שמ – 1/04/2019 ועד 3/07/2019, יש לחייב את הנכס בסיווג

"מחסנים", וזאת לאור המימצא העובדתי שנמצא בביקורת, כפי שהעידו

עליו נציגי המשיב.

5.11 טענת העורר לפיה בתקופה שמ – 1/04/2019 ועד 3/07/2019 נעשה שימוש

בחלק מהנכס כ"מחסן" בשטח של 50 מ"ר לערך ולכן אין מקום לחייב את

שטח כל הנכס ב סיווג "מחסן" או שיש לחייב שטח זה ( 50 מ"ר) בסיווג

"מחסן למגורים", אינו מקובלות על הועדה.

העורר לא טרח להמציא כלל את הסכמי השכירות שערך עם שוכרים לגבי

השימוש בנכס או בחלקו מטעמים השמורים עימו. ייתכן כי העורר השכיר

את כל הנכס לשוכר מסוים למטרת אחסנה, אך בפו על אותו שוכר עשה

שימוש רק בחלק מהנכס. אי המצאת הסכמי השכירות שערך העורר לגבי

שוכר/י הנכס שעשו בו שימוש, מביאה למסקנה זו של הועדה.

זאת ועוד, מבחינת כמות האסלות שאוחסנו באותו חלק מן הנכס, נראה

בבירור שאין המדובר במחסן למגורים, אלא בשימוש עסקי.

125. ב - עמ"נ 16-09-29582 הבורסה לניירות ערך בתל- אביב בע"מ נ' עירית תל

אביב יפו [ נקבע כי על מנת שיינתן פטור מארנונה לנכס ריק

שאין משתמשים בו, יש צורך בשני תנאים: 1. הנכס ריק 2. אין משתמשים

בו. הדרישה היא שלא ייעשה כל שימוש בנכס וכי הנכס יהיה ריק לחלוטין,

נכס שאינו ריק המשמש לאחסנה לדוגמא, הוא בניין שנעשה בו שימוש, ולכן

יש לגבות בגינו תשלום ארנונה.

עוד נקבע בפסק הדין כי אין לקבל את הטענה שאם יימצא כי הבניין אינו

זכאי לפטור מארנונה, אזי יש לפצל את שומות הנכס וכך תשולם הארנונה

רק בגין השטחים בהם נמצא הציוד.

בענייננו, אין מדובר בנכס רב תכליתי ובקשת העורר להכיר בחלקים הריקים

בו כנכס שאינו נעשה בו שימוש הינו ביצוע הפרדה מלאכותית שאין לה

מקום.

העובדה שנעשה בחלק מהנכס שימוש כ"מחסן", יש בו כדי לחייב את כלל

שטח הנכס בסיווג "מחסנים".

6. סוף דבר

6.1 הערר מתקבל בחלקו.

6.2 לתקופה שעד 31/12/2018 יש ליתן לנכס פטור בגין נכס שניזוק כפי שהיה

ערב הוצאת השומה.

9

החל מ – 1/01/2019 ועד ל – 31/03/2019 אין לסווג את הנכס בסיווג

"מחסנים". העורר יהיה רשאי לבקש לתקופה זו פטור בגין נכס ריק ע"פ

התקופות המנויות בסעיף 13 לתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה

מארנונה) תשנ"ג - 1993.

החל מ– 1/04/2019 ועד ל– 3/07/2019 יש לחייב את כל שטח הנכס בסיווג

"מחסנים".

6.3 בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות

6.4 החלטת הוועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מינהליים שבאזור

שיפוטו מצוי מקום מושבה, בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה

לצדדים.

6.5 המזכירות תשלח החלטה זו לב"כ הצדדים. ניתן בהיעדר ביום 25.1.21..

6.6 החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה

ארנונה 2020/שי אבי 71220