ערר 61 19 מכבי דנט בעמ (1)

ועדת הערר לענייני ארנונה עררים לשנים 2018 - 2019\ ערר מס' 61/19

בפתח תקווה

העוררת : מכבי דנט בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד רויטל פלדמן

- נגד -

המשיב : מנהל הארנונה - עיריית פתח תקווה

ע"י ב"כ עו"ד אריאל ליבר

החלטה

עניינו של ערר זה הוא חיוב בארנונה אשר הוטל על העוררת בגין נכס המצוי בקניון אבנת שברח'

ז'בוטינסקי 74 בפתח תקווה- מס' משלם- 513516815, נכס מס'- 36107431011 לשנים 2018 -

2019 .

א נימוקי הערר

1 .העוררת, אשר שכרה את הנכס מבעלי הקניון בו הוא שוכן, אינה חולקת על הנתון הבסיסי

של מדידת העירייה לגבי שטח הנכס, אלא טוענת שהעירייה טעתה בסיכום הסופי של גודל

השטח לחיוב אשר כלל תוספת חיוב - העמסה - בגין חלק יחסי מן השטחים הציבוריים,

אשר כללו גם את השטחים המשותפים של בית המלון הנמצא בבניין.

2 . שגה מנהל הארנונה בדחותו את ההשגה בנימוק שהיא הוגשה באיחור, שעה שהיא הוגשה

בתוך המועד הקבוע בחוק, מאחר שהודעת החיוב לתקופה שתחילתה ב - 1.5.2018 ועד

31.12.2018 הגיעה אל העוררתלאחר 13.1.2019 ואילו ההשגה הוגשה ביום, 10.4.19 קרי

- בתוך תקופת 90 הימים הקבועהלכך בחוק.

3 .שגה מנהל הארנונה בסווגואת הנכס כ"מרפאה פרטית" שעה שהעוררת היא מרפאה ציבורית

עפ"י הגדרת סעיף 2.13 לצו, מאחר שהיא עונה על כל הקריטריונים הנדרשים לסיווג זה

4 .לכתב הערר צורף תקנון התאגדות "מכבידנט" וכן תעודת רישום העמותה קרן מכבי, חשבון

פקודה ידנית לתשלום ארנונה מיום 13.1.2019 בה תוקנה בכתב יד הכתובת שפיגל זוסיה 3

פתח תקווה ובמקומה צוינה הכתובת מוטה גור 4 בפתח קווה. כן הוגש חוזה שכירות מיום

1.11.20 בין אבנת בע"מ - בעלת הבניין - לבין העוררת . .

ב. תשובת המשיב

1 .העירייה שלחה את הודעות החיוב לגבי שנת 2018 בשנת 2018 ולא כטענת העוררת.על כן מן

הדין לדחות את הערר ככל שהוא נוגע לתקופה הקודמת לשנת 2019.

2 .העוררת לא חויבה בגין שטחיםציבוריים שבשטח המלון, אלא רק בגין השטחים שבבניין עצמו

ללא שטח בית המלון. מקדם ההעמסה בשיעור 21.8% מתייחס לשטחים המשותפים שבקומת

המשרדים בלבד ואילו בגין השטחים המשותפים של כלל המחזיקים בבניין בשיעור של 6.3%

וזאת בגין השטחים המשותפים בקומות החניון והכניסה לבניין

3. יש לדחות את הטענה לפיה על המשיב לנהוג על פי האמור בחוזה השכירות בין בעלי הבניין לבין

העוררת, מאחר שעל פי הדין יש ללכת על פי הוראות צו הארנונה.

4 .יש לדחות את הטענה לגבי סיווג הנכס מאחר שהעוררת הינה חברהבבעלות פרטית ולא בבעלות

ציבורית. העוררת מעניקה שירותי מרפאת שיניים ללקוחותיה כאשר בין היתר היא נותנת להם

הנחות ומחירים מיוחדים ללקוחות מכבי שירותי בריאות ומשכך סווגה כדין כמרפאה פרטית.

2

גישיבת הוועדה מיום 26.2.2019.

לדברי ב"כ העוררת מספר סוגיות לדיון.

הראשונה היא שיעור העמסת חלק העוררת בשטחים הציבוריים. לא ברור מדוע העמיסו

שטחים ציבוריים המצויים בבית המלון הנמצא בבניין הקניון.

סוגיה שנייה היא טענת המשיב בדבר איחור בהגשת ההשגה. התאריך המצוין בפקודת התשלום

הוא 13.1.2019 ואילו ההשגה הוגשה ביום 10.4.2019 דהיינו במסגרת 90 הימים הקבועים לכך

בחוק הערר.

הסוגיה השלישית שהיא העיקרית היא שאלת הסיווג של הנכס.

העוררת סווגה כמרפאה פרטית ומן ה דין לסווגה בסיווג "מוסדות רפואה . העוררת הינה כ כל

מרפאה של קופת חולים. העוררת נו תנת טיפולים במחירים מיוחדים - מסובסדים וכן, כ 40%

ממטופליה מקבלים טיפולים בחינם ואלה ילדים וכן 5% מהמטופלים הם קשישים המקבלים

טיפול בחינם.

לטענת ב"כ העוררת מי שאינו חבר מכבי אינו יכול לקבל טיפול אצל העוררת.

ב"כ העוררת מוסיפה, כי מניות העוררת מוחזקות בידי קרן מכבי שהיא עמותה ללא כוונת רווח.

העובדה שהטיפול הניתן לחברי מכבי הוא במחירים מסובסדים הינה סימן לכך שמרפאת העוררת

הינה מרפאה ציבורית.

מסכימה עם דברי חבר הוועדה לפיהם, גם אם העוררת נותנת טיפולים בחינם, המדינה מפצה על

כך.

ב"כ המשיב פותח בהתייחסות אל לוחות הזמנים להגשת השגה. מגיש לוועדה שובר המתייחס

לחודשים מאי - יוני 2018 .משמע, שהעוררת לא קבלה הודעת תשלום לראשונה בשנת 2019, אלא

קבלה הודעה כבר במהלך 2018 ולא הגישה השגה על כך. משכך, החיובים שחויבה בהם בשנת 2018

הינם חלוטים. טוען, שהשובר שהתאריך המצוין עליו הוא 13.1.2019 הינו לתזכורת ואינו שובר

לתשלום שוטף.

מתייחס לסוגיית השטחים . אין מחלוקת לגבי המדידה של השטחים שתוצאתה 591 מ"ר

והמחלקות הינה רק לגבי שיעור ההעמסה בגין שטחים משותפים. חוזר על ההסבר שניתן בסעיף 4

לתשובה לערר

לפיו 21.8% לגבי קומת המשרדים ו- 6.3% לגבי השטחים המשותפים בקומות החניון ובכניסה אל

הקניון. מוסכם שב"כ המשיב יעביר אל ב"כ העוררת תחשיב שח ההעמסה כאמור.

מתייחס לטענה שבכתב הערר לפיה יש לחשב את ההעמסה על פי האמור בחוזה השכירות וטוען,

שאפילו בחוזה השכירות, קרי בסעיף 7.6 לחוזה נאמר, כי על אף האמור, מובהר, כי לצורך חיוב

בתשלומי העירייה או הרשות המקומית, כעבור המושכר, ייקבע שטחו של המושכר על ידי העירייה

או הרשות המקומית לפי העניין ועל פי חישוביה. הטענה בדבר מקדם של 15.5% אינה רלבנטית.

חוזר על טענות המשיב בכתב התשוב ה לפיה העוררת מנהל ת מרפאה פרטית. .

נושא המחירים והסובסידיות וההתחשבנויות על פי חוק בריאות חינם הנטענת על ידי העוררת

אינה מעניינו של מנהל הארנונה. כל אלה אינם משנים ממהות העוררת שהיא חברה פרטית.

לשאלת הוועדה המפנה להיות קרן מכבי - בעלת העוררת - עמותה משיב ב"כ המשיב, כי יכולה

לחברה להיות פרטית והיא אישיות משפטית נפרדת מבעליה וכי שיקולי מייסדי העוררת להקים

חברה פרטית ולא לתת טיפולי שיניים באמצעות מכבי שירותי בריאות , הם שיקולים עסקיים

מסחריים .

3

את העוררת למרפאה פרטית, שהיא עסק מסחרי לכל ב"כ העוררת טוענת, כי לא ניתן להשוות

דבר. בעלת מניות העוררת הינה עמותה שאינה מחלקת רווחים. והכספים הנותרים בקופת העוררת

אינם מחלוקים כדיבידנדים אלא משמשים להמשך מתן טיפולי שיניים.

ב"כ העוררת מתייחסת שוב לסוגיית האיחור בהגשת ההשגה וטוענת, כי עצם העובדה

שנשלחה אל העוררת פקודת תשלום הנושאת תאריך 13.1.2019 מצביעה על כך שהעוררת לא

קבלה הודעות חיוב במהלך שנת 2018, שהיא לא שילמה דבר במהלך שנת 2018 משמע שלא

קבלה הודעות חיוב במהלך שנה זו, שאילו היתה היא מקבלת היא היתה משלמת על פי הודעות

אלה.

הוחלט על הגשת תצהירי עדות מטעם הצדדים

הצדדים הגישו תצהירים.

ג. ישיבת הוועדה מיום 7.12.2020

ב"כ העוררת טוענת, כי הסיווג של מוסדותציבור הוא המתאים לאופי הציבורי של העוררת מאחר

שהמטופלים הם כמעט רק חברי מכבידנט. העוררת מעניקה כ - 40% טיפולי חינם לילדים על פי

חוק בריאות ממלכתי וקיימים סממנים ציבוריים שונים כגון תעריפים ובמחירים השונים מאלה

של מרפאות פרטיות.

בצו המיסים של העירייה, מוגדרת מרפאה פרטית ככזו המוחזקת בידי רופא ואילו במקרה של

העוררת אין זה כך . המרפה מיועדת ללקוחות מכבי , הגובה מחירים מס ובסדים ואף מעניקה

טיפולים בחינם, כמוה כקופת חולים.

בשלב זה חוזרת בה ב"כ העוררת מטענות העוררת לגבי שטח הנכס לחיוב העוררת .

ב"כ המשיב חוקר עד מטעם העוררת על תצהירו שהוגש לוועדה. העד מר רם אלתר המשמש כמנהל

האחזקה אצל העוררת. העד מסכים עם דברי ב"כ המשיב לפיהם כל אדם יכול להיכנס אל המרפאה

ולקבל טיפול בתשלום. ישנם תעריפים למבוטחי "מכבי". אולם העד מוסיף, כי מרבית הלקוחות

המגיעים אל המרפאה הינם חברי מכבי ולא פרטיים. לדבריו שיעור חברי מכבי בין הלקוחות הוא

99%. העד מוסיף, כי חברי מכבי מגיעים ומקבלים שירות עקבאיכויות הטיפולים ועקב ההנחות

אותם מקבלים אותם מטופלים.

עד נוסף מסר עדות בפני הוועדה והוא מר רענן כץ שהוא מזכיר חברת מכבידנט וחשב החברה.

העד מוסר, כי מכבידנט הינה חברה פרטית המוחזקת ב- 100% על ידי מכבי אחזקות. מוסיף, כי

זו עמותת קרן מכבי שמטרתה לסייע לחברי מכבי.

ב"כ העוררת חוזרת על טיעוניה ומסבירה כי העוררת הינה מוסד ציבורי הנותן שירות לחברי מכבי.

סיווג העוררת כמוסד ציבורי מתאים יותר לעיסוקה מאשר מרפאה פרטית.

חבר הוועדה מעלה שאלה לגבי הטיפולים הניתנים חינם לילדים. השאלה היא מי משלם לעוררת

עבור הטיפולים הניתנים לילדים. העד משיב, כי מכבי שירותי בריאות היא המשלמת לעוררת מחד,

ומאידך ובמקביל היא מקבלת החזר מהמדינה על פי סל הבריאות הממלכתי.

בשלב זה נחקר מר קובי גולומבק מטעם המשיב על תצהירו.

העד נחקר לגבי טענת המשיב על איחור בהגשת הערר. לשאלת ב"כ המשיב עונה העד, כי הודעות

החיוב נשלחו לכתובת שפיגל זוסיה 3 בפתח תקווה, שם מצויים משרדי מכבי. כתובת המרפאה

היא קניון אבנת שברח' ז'בוטינסקי 74 בפתח תקווה. העד מסכים, כי האתרים שונים. העד מסביר,

כי בכתובת שפיגל זוסיה 3 מצויים משרדי מכבי, ומכבידנט. קומפלקס שלם של מכבי

ב"כ העוררת מציגה בפני העד הודעה כאשר על גביה מצוינת הכתובת שפיגל זוסיה 3 אשר נמחקה

ובכתב יד מצוינת הכתובת מוטה גור 4 בפתח תקווה. העד מסביר, כי זו פקודת ת שלום ידנית.

ב"כ העוררת מציינת, כי בשנת 2016 תוקנה הכתובת למוטה גור 4 ואילו בשנת 2018 נשארה כתובת

שפיגל זוסיה 3.

4

שטח הנכס לחיוב תוקן מ - 811 מ"ר ל - 766 מ"רהעד מסכים עם דברי ב"כ העוררת לפיהם

שאלת ב"כ העוררת היא אם העד אומר בתצהירו שהמדידות אמינו ונכונות ולאחר מכן - לאחר

הגשת ההשגה תוקן השטח משמע, שהנתונים הראשונים לא היו אמינים ונכונים. העד משיב, כי

המדידות היו אכן נכונות ואמינות ורק בשלב של עיבוד הנתונים לצורך הוצאת הודעת חיוב נמצאה

טעות בעיבוד ובחישוב.

הוועדה שואלת האם ישנה חשיבות לכך שהעוררת מזוהה כח.פ. קרי כחברה פרטית, והאם משנה

היה אם היתה היא מזוהה כח.צ. קרי כחברה ציבורית. לכך משיב ב"כ המשיב, כי צו הארנונה הוא

המגדיר מהי מרפאה פרטית. סעיף 3.13.2 לצו מגדיר מהי מרפאה פרטית והדגש הוא על היותה

מופעלת על ידי רופא והיא אינה בבעלות ציבורית. מוסיף, כי אין זה משנה את היא מזוהה כח.פ.

או כח.צ.

ב"כ המשיב מפנה אל הסעיף העוסק במבני ציבור בו מפורטות ההגדרות של מרפאות ציבוריות.

ב"כ העוררת טוענת, כי בסעיף שבצו לא נאמר בעלות ציבורית, אלא מוסד ציבורי המוחזק בידי

גוף ציבור כגון "מכבי".

ב"כ המשיב חוזר וטוען, כי העוררת הינה חברה פרטית ואינה חברה ציבורית.. להבדיל מ"מכבי"

שהיא כקופת חולים כללית או קופת חולים לאומית שהן בבעלות ציבורית, הרי העוררת הינה

חברה פרטית - ישות משפטית שונה מזו של "מכבי".

העד רענן כץ חוזר ומסביר, כי המחזיקה במניות העוררת היא חברת אחזקות פרטית שמניותיה הן

בבעלות קרן מכבי, שחבריה הינם חברי מכבי והיא עמותה ללא כוונת רווח.

העוררת אינה מחלקת רווחים הכספים אותם היא גובה מן המטופלים נשארים בקופתה והם

משמשים לפיתוח החברה, ולהגדלתה כדי לספק את הביקושים לטיפול בחברים המבוטחים.

מר קובי גולומבק טוען, שהוא פנה בטלפון אל העוררת וביקש הוצעת מחיר לטיפול שיניים וקבל

הצעה שכזו. מר גולומבק מצהיר, כי אינו חבר מכבי. משמע, שכל אחד ולא רק חבר מכבי יכול

להתקבל לטיפול אצל העוררת. לטעמו, העוררת הינה עסק לכל דבר ועניין וניסיון להציגה כמוסד

ציבורי הוא ניסיון להוציא כספים מהקופה הציבורית.

ב"כ העוררת חוזרת על טענותיה שהועלו קודם לכן.

העד רם אלתר מסביר, שהעוררת אינה רווחית משמע שאין לראותה כמרפאה פרטית.

הוחלט על הגשת סיכומים בכתב מטעם הצדדים.

ד. דיון

1 . גודל שטח הנכס לחיוב בארנונה

לאחר שב"כ העוררת הודיעה במהלך הדיון שהתקיים ביום 7.12.2020 ,כי העוררת חוזרת בה

מטענתה לגבי גודל השטח לחיוב, נדחית בזה טענת העוררת לגבי גודל השטח לחיוב בארנונה.

2. טענתו המקדמית של המשיב לדחיית הערר לשנת 2018 על הסף מן הנימוק של איחור בהגשת

השגה לשנה זו.

בכתב התשובה לערר בהתייחסו לטענה מקדמית זו, פותח ב"כ המשיב באמרו, כי ביום 10.4.2019

הגישה העוררת את השגתה בגין חיוב הארנונה הנדוןבסיכומיו מבצע ב"כ המשיב העתקה מדויקת

של הנטען בכתב התשובה בלא להתייחס כלל לנאמר בדיונים שהתנהלו בפני הוועדה. ב"כ המשיב

מסתפק באמרו בסעיף 9 לסיכומיו, כי "טענות העוררת אינן ברורות. הרי לכל אורך הערר

והסיכומים טענות העוררת היו כי היות ומדובר בחברה פרטית אשר נמצאת בבעלות קרן מכבי

אזי מדובר בחלק מקופת חולים מכבי (טענה המוכחשת מכל וכל) אך כאשר אין מחלוקת, כי חיוב

העוררת נשלח בפועל אל הנכס של קופת חולים מכבי אז טוענת העוררת כי אין לה קשר ולכן טוענת

היא כי לא קבלה היא את דרישת החיוב"

5

נפתח בכך שנאמר, כי אין מקום לטענה, כי "אין מחלוקת כי חיוב העוררת נשלח בפועל אל

הנכס של קופת חולים "מכבי". לא מצאנו במקום כלשהו שהעוררת מסכימה עם טענת

המשיב לגבי משלוח הודעות חיוב אל משרדי קופת חולים מכבי ברח' שפיגל זוסיה בעיר.

כמאמר ב"כ המשיב בראשית סעיף 9 דנן- טענותיו אינו ברורות. ממה נפשך, אם המשיב מכחיש

את טענת העוררת כי היא חלק מקופת חולים מכבי הכיצד טוען הוא, כי יש לראות כמסירת הודעת

חיוב במשלוח הודעה אל משרדי מכבי ברח' שפיגל זוסיה 3 בעיר שעה שכתובת הנכס היא

ז'בוטינסקי 74 - או מוטה גור 4 בעיר

המשיב אינו יכול לצאת ידי חובה באמרו כי עומדת לו חזקת תקינות פעולותיו בעניין משלוח

הודעות חיוב אל העוררת. בדרך כלל מתקבלת הטענה של המשיב לפיה בתחילת כל שנה נשלחות

הודעות חיוב אל מחזיקי נכסים בעיר בלא צורך להבאת ראיות בפועל לתמיכה בטענה זו. אולם

במקרה זה בקש המשיב להוכיח כי נשלחו הודעות חיוב במהלך שנת 2018 ולצורך זה הגיש לוועדה

הודעת חיוב לחודשים מאי- יוני 2018, אשר סומנה כמוצג מ1. אלא שראיה זו היא דווקא בעוכריו

של המשיב, שהרי הכתובת אליה כביכול נשלחה הודעת חיוב זו היא שפיגל זוסיה 3 ולא כתובת

הנכס נשוא הערר.

לעומת זאת הצהיר מר רם אלתר מטעם העוררת בסעיף 5 לתצהירו מיום 2.12.2020 כך"לא קבלנו

חיוב תקופתי לפני כן לנכס הנדון וגם לא קבלנו את החשבון התקופתי שהציג המשיב מיום

25.4.2018."

כאשר מר גולומבק מציג בפני הוועדה כראיה לקבלת דרישת תשלום על ידי העוררת שנשלחה

לכתובת שאינה כתובתה ולעומת זאת מצהיר עד העוררת , כי הודעה שכזו לא נתקבלה על ידי

העוררת, מעדיפה הוועדה דברי המצהיר מטעם העוררת לעניין זה. העד לא נחקר על דבריו אלה

ועדותו לא נסתרה.

עצם העובדה שהעירייה שלחה ביום 13.1.2019 פקודת תשלום ידני מצביעה על כך שהעירייה נוכחה

לדעת כי טעתה ושלחה את הפקודה אל כתובתה הנכונה של העוררת כאשר הכתובת ברח' שפיגל

זוסיה מחוקה ואילו הכתובת הנכונה רשומה על גבי הדרישה בכתב יד. בכך הראתה העירייה שהיא

מכירה בכך שהודעות קודמות לא הגיעו לידי העוררת כלל.

יתירה מכך. העוררת קבלה לכתובתה הנכונה - מוטה גור 4 בפתח תקווה- שהיא גם ז'בוטינסקי

74 אתפקודת תשלום ידני הנושאת תאריך 13.1.2019 והזדרזה ושילמה את החוב לשנת 2018

ולאחר מכן הגישה השגה בתוך תקופת 90 הימים המוקצבים לשם כך בחוק הערר

חזקה על העוררת, כי אם היתה היא מקבלת הודעות חיוב במהלך שנה זו, היא היתה משלמת אותן

ובעיקר לענייננו, גם מגישה השגה לגביהן.

משכך, הוועדה רואה בפקודת התשלום הידני הנושאת תאריך 13.1.2019 משום הודעת חיוב

ראשונה שהתקבלה על ידי העוררת לגבי שנת 2018 ולפיכךבהגישה את השגתה ביום 11.4.2019 .

עמדההיא בהוראות חוק הערר בעניין המועד להגשת השגה

אשר על כן, נדחית בזה טענתה המקדמית של המשיב לגבי איחור בהגשת ההשגה על חיובה בשנת

2018.

הוועדה תתייחס בהחלטתה לגבי השנים 2018 - 2019.

3. סיווג הנכס

אין מחלוקת לגבי העובדה שהעוררת נותנת לציבור הבאים בשעריה טיפולי שיניים מסוגים שונים

ומכאן שיש לראותה כמרפאת שינים.

המשיב סיווג את הנכס כמרפאה פרטית לפי סעיף 3.13.2 לצו הארנונה ואילו העוררת טוענת, כי

יש לסווגו בסיווג של מוסדות רפואה ואחרים.

6

נבחן מהו הסיווג המתאים לשימוש אותו עושה העוררת בנכס - מרפאת שיניים - לאור הוראות צו

הארנונה לעניין זה.

כמרפאה פרטית לפי הגדרת סעיף 3.13.2 לצו תיחשב "מרפאה המוחזקת ומטופלת בפועל על ידי

רופא שאינה בבעלות ציבורית כגון קופת חולים כללית, קופת חולים מכבי, קופת חולים לאומית

וגו'.

לעומת זאת, מרפאות שאינן פרטיות אלא ציבוריות אינן מוגדרות בצו.

הגדרה למוסדות רפואה נמצאת בסעיף 2.13.1.1. קרי בפרק התעריפים. כך מוג דרים מוסדות

רפואה ואחרים בסעיף 2.13.1.1 לצו: "בתי-חולים ציבוריים, מרפאות ציבוריות כגון: קופ"ח

כללית, קופ"ח מכבי ,קופ"ח לאומית, קופ"ח מאוחדת וכדו), הסתדרויות פועלים ואחרים יחויבו

ב...".

למרבה הצער לשון הסעיפים הנ"ל אינה אחידה,

שעה שבהגדרת "מרפאה פרטית" שמה מתקינת הצו את הדגש על היות המרפאה מוחזקת

ומטופלת בפועל על ידי רופא והיא אינה בבעלות ציבורית כגון קופת חולים כללית, קופת חולים

מכבי וכדומה, הרי "מוסדות רפואה" הינם מוסדות ציבוריים, כאשר אין במקום זה הגדרה לצמד

מילים זה, אלא נעשה שימוש בדוגמאות למוסדות שכאלה. משאין מחלוקת לגבי המילה "מרפאה"

או "רפואה" נותר לבדוק מהו מ"מוסד" בהגדרות צו הארנונה.

הגדרה מתאימה מצאנו בפרק 3.13 שכותרתו "נכסים אחרים" בסעיף 3.13.1 המגדיר"מוסד",

כ"מכון, גוף או מפעל או ארגון הנותנים שירות בעל אופי ציבורי, בכל מעשיהם ובהתנהגותם /

לייעוד מסוים".

אחת מן ההגדרות הכלולה במסגרת "נכסים אחרים" כאמור היא "מר 3.13.2 ,

אשראינה נכללת במסגרת "מוסד" כאמור . משמע שמתקינת הצו אינה רואה במרפאה פרטית

ככזו הנותנת שירות לציבור, להבדיל ממוסדות רפואה הנותנים שירות דומה לבאים בשעריהם

- כמוהם

כמרפאה פרטית, אלא שלהבדיל ממרפאה פרטית כאמור, מוסדות רפואה נותנים שירות בעל אופי

ציבורי בכל מעשיהם ובהתנהגותם / לייעוד מסוים.

אין הגדרה מסוימת ל"שירות בעל אופי ציבורי", אולם מצאנו בחוקים שונים התייחסות לכך:

א. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שם הוגדר המושג שירות ציבורי כשירות המיועד

לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו, שירות הניתן בידי גוף ציבורי ושירות הניתן

במקום ציבורי.

רשימת השירותים המיועדים לכלל הציבור כוללת גם שירותי בריאות.

ב חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים בו

מוגדר שירות ציבורי כשירותים המיועדים לשימוש הציבור. החוק אוסר הפליה במתן שירות

ציבורי.

ג. חוק יישוב סכסוכי עבודה מגדיר שירות ציבורי:

(1) שירות המדינה...

(2) שירות הרשויות המקומיות;

(3) שירותי הבריאות למעט מפעל או מוסד שאינו בבעלות ציבורית המתנהל לשם הפקת

רווחים והוא כלול ברשימת מפעלים ומוסדות כאמור שערך אותה שר הבריאות באישור

וועדת העבודה של הכנסת והיא פורסמה ברשומות;

מחוקים אלה ובמיוחד מחוק יישוב סכסוכי עבודה נמצאנו למדים, כי שירותי בריאות הניתנים על

ידי מוסד שהוא בבעלות ציבורית ואינו מתנהל לשם הפקת רווחים נכלל בהגדרת "שירות ציבורי".

7

חשיבות לשאלה האם גוף כלשהו מזוהה כח.פ. קרי במהלך הדיונים הועלתה השאלה האם יש

רשום אצל רשם החברות כחברה פרטית הוא רשום כח.צ. קרי חברה ציבורית. משיב לכך ב"כ

המשיב, כי אין זה משנה מאחר שצו הארנונה מגדיר מה היא "מרפאה פרטית" - זו המוחזקת

ומופעלת בידי רופא.

גם הוועדה מסכימה עם דברים אלה.

נעלה מכל ספק, כי הצו רואה הבדל בין מרפאה פרטית לבין מרפאה המוגדרת כ"מוסדות רפואה"

ואף, שבכל אחת מן ההגדרות לגבי שני סוגי המרפאות אין הגדרה שלמה, ניתן ללמוד על אופיין

מתוך מה שחסר בכל הגדרה כשלעצמה, אך מצוי אצל האחרת.

מרפאה פרטית מוחזקת ומנוהלת על ידי רופא ואינה מוסד רפואה כלומר אינה "מכון, גוף או מפעל

או ארגון הנותנים שירות בעל אופי ציבורי, בכל מעשיהם ובהתנהגותם / ל ייעוד מסוים מאחר

שהתנהגותה מטרתה או ייעודה אינה להעניק שירות לציבור המתנהל שלא לצורך הפקת רווחים.

לעומת זאת מרפאת שיניים הנכללת במונח "מוסדות רפואה" הינה גוף הנותן שירות בעל אופי

ציבורי שבכל מעשיה ובהתנהגותה ומטרתה ויעודה כפי שניתן היה ללמוד מדברי העדים מטעמה,

אינה לשם הפקת רווח. שלא כבמרפאה פרטית, ההחזקה וההפעלה אינם בידי רופא, העוררת נותנת

טיפולים תמורת מחירים נמוכים, מעניקה טיפולים בחינם לזקנים ולילדים על פי חוק בריאות

ממלכתי ואף זוכה להחזרים המתאימים בשל כך מאת הממשלה על פי הוראות - החזרים המגיעים

אליה כדברי העד אלתר כץ - באמצעות קופת חולים מכבי המקבלת את הכספים ממשרד הבריאות.

בנוסף, העוררת אינה מחלקת את הכנסותיה בין המחזיקים במניותיה, שבסופו של דבר או בסופו

של "שרשור" הם עשרות אלפי חברי מכבי שירותי בריאות.

במהלך הדיון נטען שהעוררת נותנת שירות לכל החפץ בכך והעד מטעמה אף הביע תקווה שמספרם

של אלה יגדל ומאידך מר גולומבק העיד, כי הוסכם לקבלו לטיפול ואף ניתנה לו הצעת מחיר ומכאן

מבקש הוא להראות, שהעוררת פועלת לשם רווח ועל כן יש לראותה כמרפאה פרטית.

אלא שהפסיקה סבורה אחרת ממר גולומבק. בעמ"נ 2974-03-13 בעניין מנהל הארנונה בעיריית

ירושלים נגד תיכון תל אביב שם השאלה שעמדה להכרעה היא האם ניתן לראות כ"מוסד ציבורי"

בית הספר הנהנה מתקצוב של משרד החינוך הפתוח לציבור הרחב אך מופעל על ידי חברה פרטית

ולא על ידי מוסד שאינו לכוונת רווח ?.

ערעור העירייה על החלטת וועדת הערר לקבל את ערר בית הספר, נדחה. השופט שישב בדין הסכים

עם החלטת וועדת הערר לפיה מתן שירות ציבורי לתלמידים שונים, היות בית הספר פתוח

לציבור הרחב

כבית ספר תיכון לכל דבר, והתמיכה והפיקוח שיש לבית הספר מרשויות המדינה הופכים אותו

למי שעונה על להגדרת "בית ספר ציבורי". לא היתה מחלוקת לגבי העובדה, שבבית הספר נערכות

פעילויות נוספות מעבר להיותו בית ספר תיכון לכל דבר. בית הספר ניהל רשות של מכוני הכנה

לבגרויות ולמבחנים פסיכומטריים בכל הארץ והפעיל בתי ספר ללימודים אקדמיים בחינוך,

פסיכולוגיה ומנהל עסקים כצומו גם קורסים מודולריים המיועדים לקהלים שונים. בית המשפט

הסכים עם החלטת וועדת הערר לפיה מדובר בפעילות הטפלה לפעילות העיקרית.

כך גם בענייננו. גם אם העוררת נותנת טיפול לכאלה שאינם חברי מכבי שירותי בריאות, הרי על

פי מר רם אלתר, שיעורם מכלל המטופלים בקופה אינו עולה על אחוז אחד. גם אם מטופלים אלה

משלמים "מחיר מלא" עבור הטיפולים קרי ללא סבסוד, ניתן לראות בכך משום שיע ור הטפל

לעומת 99% מהמטופלים שהם חברי מכבי שירותי בריאות ויש להתייחס לכך בהתאם

8

דהיינו, אין הדבר ממעיט מהיות העוררת מוסד שאינו מתנהל לשם הפקת רווחים וייעודו הוא ליתן

טיפולים רפואיים מסובסדים וחלקם אף בחינם וכל הכנסותיו אינם לשם חלוקת רווחים אלא לשם

הרחבת פעילותו ושיפור הטיפול.

העוררת אינה מרפאה פרטית המוחזקת ומנוהלת על ידי רופא אלא על ידי קופת חולים כפי

שהובהר לעיל.

לסיכום,, הוועדה רואה בעוררת משום "מוסדות רפואה" על פי הוראות צו הארנונה לעיריית פתח

תקווה.

אשר על כן, הוועדה מקבלת בזה את הערר .

ניתן היום : 18.4.21