ערר 92 20 30 21 דומתוק בעמ

בס"ד

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית ערר 92/20, 30/21

שלידי עיריית פתח – תקוה

העוררת: דומתוק בע"מ ח.פ 515015105

ע"י ב"כ עוה"ד דרור יצחקי

- נגד -

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת

ע"י ב"כ עוה"ד אריאל ליבר

החלטה

1. כללי

עניינו של הערר הינו, דחיית השגה אשר הוגשה ע"י העוררת על חיובה בארנונה בגין נכס שמספרו

בספרי העירייה 47009000611/12/9905 המצוי ברחוב שמשון 9 פתח תקוה(להלן: "הנכס" ), ע"ש

העוררת.

המשיב חייב את נכסים בשנת המס 2020 לפי סיווג של "מעבדה" ולפי סיווג של "משרדים

בתעשייה".

העוררת הגישה השגה על החיוב וטענה כי, על פי השימוש הנעשה בנכס יש לסווגו בסיווג של

"תעשייה". המשיב דחה את השגת העוררת. העוררת הגישה ערר. בערר הוסיפה העוררת טענה

חילופית, לפיה על פי השימוש שנעשה בנכס יש לסווגו כ- "מלאכה".

העוררת הגישה ערר לשנת 2021, הטענות אשר נטענו בעניינה של העוררת בערר לשנת 2021 זהות

לטענות אשר נטענו בערר 92/20 לשנת 2020. פרט לעובדה כי בשנת,2021 כבר בשלב ההשגה נטענה

בפירוש כטענה חלופית כי, יש לסווג את העוררת כ "מלאכה". העוררת ביקשה לאחד את העררים

והועדה אישרה בקשה זו.

2. טענות העוררת:

א. העוררת היא חברת מזון -טק, חלוצה בפיתוח אספקת טעמים ממוקדת, המאפשרת שיפור פרופיל

תזונתי של מזונות, תוך שמירה על אותו הטעם. הנכס מהווה את מרכז המחקר והפיתוח של

החברה, כולל היצור המקדמי.

ב. יש לחייב את הנכס בכללותו לפי סיווג "תעשייה" ו/או לחילופין "מלאכה".

ג. סיווג ספציפי גובר על סיווג כללי ואין לבצע פיצול באופן הסיווג של הנכס, אלא הטפל הולך אחר

העיקר.

ד. חישוב שטח החניות בנכס הינו שגוי.

3. טענותהמשיב:

א. טענה מקדמית- הרחבת חזית, הטענה של העוררת בדבר סיווג "כבית מלאכה" לא נטענה במסגרת

ההשגה, אלא הועלתה לראשונה במסגרת הערר.

ב. אין מקום לחייב את הנכסים הנידונים בסיווג "תעשייה" אשר הינו תעריף נמוך, במקום בו

השטחים משמשים שימוש שונה בתכלית ועל כן, יש לחייבם בהתאם על פי השימוש שנעשה בנכס.

קיימת פעילות ושימוש ע"י העוררת בנכס כ"מעבדה" ומשכך, סיווג השטח המשמש כ"מעבדה",

בסיווג עסק מיוחד בהתאם להוראות צו הארנונה כ "נכסים המשמשים למתן שירותים שונים".

ג. מבחן "השימוש" מקבל עדיפות עליונה בבואנו לקבוע את הסיווג המתאים לנכס. סיווג ספציפי

גובר על סיווג כללי. אין כל חולק כי מבחינה עובדתית, עונה הנכס הנידון על ההגדרה הקבועה בצו

הארנונה עבור "שירותי תיקון ויצור" ו"משרדים בתעשייה" ולא בסיווג כללי כ"תעשייה".

ד. טענות העוררת בעניין גודל החניות, הינן טענות בעלמא ללא צירוף אסמכתא או תימוכין. חיוב

הארנונה הינו כדין על פי הוראות החוק ופסיקה בנושא.

4. דיון

א. ביום 28.12.20 התקיים דיון בערר. לאחר דיון מחוץ לפרוטוקול, ניתנה החלטה לפיה המשיב יגיש

לעוררת תשריטים תוך 10 ימים. יתקיים סיור בנכס בנוכחות הצדדים ובאי כוחם.

5. סיור בנכס:

א. ביום 28.1.21 התקיים סיור בנכס להלןעיקרי פרוטוקול הסיור בנכס:

עו"ד דרור יצחקי: "נעשה כאן היצור ההתחלתי. יש כאן מכונות, תנורים, מערבלים, ומעבדות

גדולות שונות שבהם עושים את הפיתוח והייצור ההתחלתי. יש בכניסה גם חומרי גלם (הסוכר).

החומר הסופי נמצא גם על התוויות של החברה עצמה. האנשים שעובדים כאן הם מהנדסים ואנשי

מקצוע, יש מעבדות גדולות מאוד עם ציוד יקר ערך, בקרת איכות. יש חלק של משרדים קטן. יש

תסריט של המקום שמראה מה השימושים של כל מקום. פעילות יצורית לחלוטין של הייטק"

בסיור עצמו במשרדים: ישנם עמדות ישיבה לאנשים שעובדים במעבדות חוקרים ומפעילים בזמן

יש להם מחשב לכל אחד. בנוסף יש חדר ישיבות של אנשי התפעול והפיתוח.

הוועדה נכנסה למעבדה שבה עובדי מעבדה, מכונות מיוחדות. סמנכ"ל הנדסה עופר בונן: " כאן

מיצרים את הסוכר כל הפיתוח של הסוכרים של הדור הנוכחי והעתידי. ישנה מערכת של פיקוח על

הסוכר סדר גודל של חמישים קילו של מנה. יש כלים תעשייתיים עם מערכות בקרה. מסננים את

הסוכר ומיבשים אותו ואז מקבלים את הסוכר עצמו. מה שמיוחד בו זה שהוא מגיע ללשון וזה

מתוק כמה שפחות סוכר.

עו"ד דרורי: מה עושים פה חוץ מהיצור של סוכר?

עופר בונן : יש פה מעבדה שמפתחת דברים- פיתוח, כל חברת הייטק יש לה את זה.

עו"ד דרורי: חשוב -הבדל לא רק יצור גם מעבדה.

ישנם מערכות לניסויים בקנה מידה קטן וגם להרבה אנליזות. יש מערכות של לחץ אוויר לבדיקת

הסוכר.

רצ"ב צילומים מהנכס

ב. "קיים חדר שבו בודקים שהסוכר עומד בקריטריונים שלהם- בודקים עם מכשירים. יש חדר

מנדפים- להכנת דוגמאות עם חומרים. קיימים חומרי גלם שמגיעים בשקים. הם מיוצרים בקנה

מידה תעשייתי מגיעים מקנדה, ממפעל יצרני."

מר דניאל רוה: כאן זה ניסוי לא יצור?

עופר בונן: כאן עושים את הניסויים, לא את היצור ההמוני. זה לא יצור תעשייתי. במשרדים של

החוקרים עושים את המחקר וניסוי. היצור ההמוני לא נוצר כאן אבל נוצר כאן הסוכר הניסיוני.

הועדה ביקרה בחדר מעבדת האפליקציות- שם מיצרים ללקוחות את הדוגמיות. "הטעימות שלנו

חלק מהעבודה שלנו היא לטעום את הסוכר שמיצרים בניסויים וביצור הבדיקה של המנות שאנחנו

מיצרים במפעל ובמעבדה. בגלל שאנחנו מפחיתים סוכר אנחנו צריכים לוודא שהטעם הוא אותו

טעם. בנוסף אנחנו עובדים עם חברות כדי שגם הם יוכלו ליצר את המוצר. אנחנו עושים פה פיתוח

ליצור של האפליקציה הסופית. במפעל שלנו לא מודבר שתחליף סוכר אלה גורמים למולקולה של

הסוכר להשתנות. במפעל מייצרים דוגמיות, דברים שמיצרים פה עם המכונות נשלחים ללקוחות

בארץ ובחו"ל על בסיס העבודה שמתבצעת פה."

הועדה ביקרה בחדר שבו מספר עמדות לטעימות, לבדיקת איכות המוצר. חדר נוסף- חדר ישיבות.

חדר דגימות נוסף. קיימים עוד משרדים: חדר מנהל הנדסה, חדר מחסן, חדר מחקר ופיתוח. יש

כשלוש חדרי אריזות של מוצרים סופיים.

רצ"ב צילומים מהנכס:

6. ההכרעה

א. השאלה שבמחלוקת הינה כיצד יסווג הנכס, האם בסיווג כללי של תעשייה, או שמא בסיווג של

מלאכה או מעבדה או שרותי תיקון /יצור ו/או משרדים בתעשייה.

טענה מקדמית הרחבת חזית

ב. הועדה מקבלת את טענת המשיב לפיה טענת העוררת כי הסיווג הינו "בית מלאכה" הינה טענה

חדשה, שלא נטענה בהשגה. הטענה מהווה הרחבת חזית אסורה לערר לשנת 2020. טענת העוררת

הועלתה לראשונה בערר ולא הוזכרה בהשגה, בתי המשפט דנו רבות בטענה וקבעו כי העלאת

טענות חדשות, מהוות הרחבת חזית אסורה ודינן להידחות על הסף.

ג. בעמ"נ (ת"א) 43172-04-17 גלילות מחזור פסולת בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית רמת השרון

נפסק כדלקמן:

" ... יש להעיר כי המערערת בוחרת לטעון טענות שלא נטענו בהשגה ...בניגוד לכלל על פיו גדר

המחלוקת יהיה אך ורק על פי ההשגה ולא ניתן לטעון טענות החורגות מההשגה."

ד. גם ב-עמ"נ 4219-08-09 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' עיריית חיפה, קבע ביהמ"ש באופן נחרץ

כי:

"טענתה של תשתיות נפט בנוגע לסיווג "תעשיה" לא הועלתה על ידה בהשגה שהגישה למנהלת

הארנונה בהתייחס לשנים 2004-1997 .הטענההועלתה לראשונה רק לפני ועדת הערר, ולפיכך,

מהווה הרחבת חזית אסור. ממילא, לא הייתה צריכה ועדת הערר להידרש לטענה זו, וראוי היה

לדחותה על הסף."

ה. ראו לעניין זה גם ה"מ (חיפה) 820/95 מנהל הארנונה בעיריית חיפה נגד אליעזר ומרים שוורץ שם

קבע כב' השופט ברלינר כי:

"הנישום מנוע מלהעלות בכתב הערר טענות ונושאים אשר לא נכללו בהשגה שהוגשה על ידו.

בנושא זה לא היתה צריכה לדון הוועדה כלל, שכן המשיב לא העלה אותו בהשגתו. הדרך לתקוף

את הארנונה עוברת תחילה בהשגה ומשיג שאינו מרוצה מההחלטה בהשגה, רשאי הוא לערור

לוועדת הערר באותו נושא . אין להעלות בוועדת הערר נושאים שלא פורטו ולא נטענו בהשגה

שהוגשה."

ו. מכל האמור עולה, כי טענת " בית מלאכה" הינה הרחבת חזית לשנת 2020 ולפיכךנדחית. אולם,

טענה זו אשר הועלתה בערר לשנת 2021 אינהנידחת שכן הטענה אינה מהווה הרחבת חזית אסורה

לערר לשנת 2021 ,שכן הטענה נטענה בהשגה. על כן, הוועדה תדון בה לגופו של עניין לשנת 2021.

סיווג הנכס:

ז. נכס מסווג על פי מבחן השימוש בנכס. מבחן זה מקבל עדיפות עליונה בבואנו לקבוע את סיווג

הנכס. תקנה 1 לתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה ברשויות המקומיות), תשס"ז- 2007

קובעת, בסעיף ההגדרות, כדלקמן:

"סיווג נכס" - קביעת סוג הנכס בהתאם לשימוש שנעשה בו".

ח. סעיף 8 א' לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב) התשנ"ג- 1992 ,

קובע כי

"מועצה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית, על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בנין;

הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק

בנכס. " (הדגשה שלי ק.ש.)

ט. סעיף 3.4 מגדיר מהו מבנה תעשייה כדלקמן

3.4 תעשייה- לרבות מפעלי בניה, בתי מלאכה, בתי ייצור ,בתי תעשייה, בתי חרושת, מחצבות,

בתי תוכנה ,ממגורות, מחסני ערובה, סילואות ומכלי אחסון .

3.4.1 מבני תעשייה, מלאכה, מוסכים ובתי תוכנה.

3.4.1.1 .כללי

פעילות יצורית שעפ"י מהותה, המבחן העיקרי הוא המבחן של יצירת יש מוחשי אחד מיש

מוחשי אחר. מבחן נוסף הוא המבחן הכלכלי שמשמעותו היא עשייה בטובין או בכל חומר אחר

שיש בה תועלת כלכלית ומשביח את ערכם של הטובין, אף אם אין היא כוללת שינוי בצורה או

מעלה את הערך של אותו חומר, וכי הפעילות נמשכת אל מרכז הכובד של יצור ולא מתן

שירותים , ובהתקיים פעולות ייצור של כמות, מהירות וסטנדרטיזציה (אין די בשימוש בשיטת

עבודה מתוחכמות ובהעסקת עובדים)

3.4.1.2 הגדרה

בנין שבו מבוצעות עבודות ייצור באמצעות מכונות, לרבות תעשיות מתקדמות ותעשיות עתירות

ידע, בתי תוכנה, או מלאכה באמצעות כלי עבודה או מכונות, כגון: צורפות, קונדיטוריות,

מסגריות, חרטות, מוסכים, תחנות סיכה ,נגריות, עבודות זגגות, עבודות אלומיניום וכו'

החיוב לבנייני תעשייה ובתי מלאכה יהיה אחיד מבלי לקחת בחשבון את החומרים מהם הוא

בנוי. (הדגשה שלי ק.ש.)

3.4.1.3 חישוב שטח המבנה

לצורך חיוב כמבנה תעשייה יילקח בחשבון כל שטח המבנה בכל הקומות כולל 50 מ“ר ראשונים

משטח המשרדים וחדרי המתנה.

על מנת לסווג את הנכס בסיווג הראוי, הוועדה עיינה בנספחים שצורפו לערר. בכתבות אודות

העוררת, במכתב ההסבר אודות החברה, ברשימת כוח האדם שכוללים 24 עובדיםשעובדים בנכס.

הוועדה עיינה באישור רשות החדשנות לתוכנית פיתוח, באסמכתא על זכיית העוררת בפרס ראש

הממשלה לחדשנות טכנולוגית, באסמכתא על מענק לו זכתה העוררת מטעם האיחוד האירופי,

באישור רואה חשבון לעניין עיסוקה של העוררת, בדוח כספי האחרון של העוררת ובתסריט הנכס

בו פירוט השימושים שמתבצעים בו.

י. מעיון באישור שצורף כנספח 9 ע"י העוררת עולה כיהרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית מאשרת

את תוכנית המחקר - פיתוח סוכרים ופוליאולים עם מתיקות מוגברת. גם מהמסמך שצורף כנספח

12 ,מציין רו"ח של החברהכי "החברה עוסקת בפיתוח טכנולוגיה ליצור סוכרים עם מתיקות

מוגברת המאפשרת שימוש מופחת בסוכר במגוון רחב של מוצרי מזון ומשקאות."

יא. טענת המשיב, לפיה על פי הוראות ספציפיות לצו המיסים של עיריית פתח תקוה, אשר גוברות על

הוראות כלליות וכן מבחינה עובדתית הנכס עונה על ההגדרה הקבועה בצו הארנונה עבור שרות

תיקון ויצור, אינה מתקבלת ע"י הועדה שכן, מעיון בצו הארנונה עולה כי הנכס אינו עונה להגדרה

האמורה כדלקמן:

3.13.8.1 שרותי תיקון / יצור

בתי עסק המשמשים למתן שירותי תיקון ו/או ייצור, כגון: מעבדות על סוגיהן אולם לעשיית

צילומי קולנוע (לפחות בגודל 100 מ"ר), סנדלרות, חייטות ,מסגרות לתמונות, שענות, זגגות,

תיקון תיקים וכיוצא באלה ובלבד שאין משתמשים במקום למכירה סיטונאית או קמעונאית של

מוצרים.

יב. אין מדובר בנכס אשר משמש לתיקון מוצרים ואין הנכס עונה להגדרה האמורה.

יג. נבחן האם הנכס עומד בהגדרת מפעל תעשייתי אשר עיקר פעילותו, הינה "פעילות יצורית". צו

הארנונה של עיריית פתח תקוה בסעיף 3.4.1.1 קובעמבחנים עקרוניים שקבעה ההלכה לפירוש

הביטוי "פעילות יצורית" לפי פסק דין ע"א 1960/90 פקיד השומה תל אביב 5 נחברת רעיונות

בע"מ (פורסם בנבו). המבחנים הינם:

1. המבחן של יצירת "יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר- דהיינו, יצירת יש מוחשי מחומר גלם

מוחשי. מהות הפעולה היצורית, הינה שינוי אופיו ומהותו של חומר גלם מוחשי תוך הפיכתו ליש

מוחשי אחר.

2. מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר - על פי מבחן זה, פעילות תיחשב כיצורית אם היא נועדה

לשימוש הציבור הרחב, אולם היא לא תיחשב ככזו אם היא נועדה ללקוח שהזמינה. (ע"א 798/85

פקיד שומה ירושלים נ' חברת ניקוב שרותי מחשוב ירושלים).

3. מבחן נוסף: המבחן הכלכלי- מבחן השבחתם של הנכסים. פעולת הייצור משביחה ומעלה את

הערך הכלכלי של חומר הגלם, אף אם אין כל שינוי בצורה.

4. מבחן על דרך ההנגדה - פעילות ייצורית על פי טיבה, מנוגדת לפעילות של מתן שירותים.

יד. נבחן האם הפעילות נמשכת אל מרכז הכובד של פעילות ייצורית או הפעילות נמשכת אל מרכז

הכובד של מתן שירותים.

טו. בדיקת הנתונים, ותוצאתם המצטברת הן שצריכות להכריע בשאלה אם המפעל ראוי להכרה

כמפעל תעשייתי יצורי. נבחן את המקרה דנן על פי המבחנים כדלקמן:

מבחן של יצירת "יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר"- הועדה סבורה כי העוררת מפתחת ומייצרת

מוצרים שונים מיש מוחשי ויוצרת יש מוחשי אחר. העוררת מפתחת ומייצרת מוצרים שונים

הכוללים תחליפי סוקרוז, גלוקוז וסוכר משופרים. כאן קיים יצור מוצר חדש המתבסס על

הטכנולוגיה הפטנטית שלה. העוררת מייצרת מוצר חדש שלא היה קיים קודם.

בסיור שהתקיים ציין נציג העוררת מר עופר גונן כי:

"כאן אנו עושים את הניסויים, לא את הייצור ההמוני, זה לא יצור תעשייתי, במשרדים של

החוקרים עושים את המחקר והניסוי... כאן נוצר הסוכר הניסיוני. " (פרוטוקול סיור עמ' 2)

הועדה מסכימה עם פס"ד עמ"נ39087-10-11 עיריית הרצליה נ' גלנרוק ישראל בע"מ ואח' אותו

ציטטה העוררת, כדלקמן:

"לאחר שלבי המחקר, התכנון והפיתוח, נוצר "יש מוחשי" והוא אבות הטיפוס של המוצרים,

עליהם עתיד להתבסס היצור ההמוני. העובדה שהיצור ההמוני עתיד להתבצע מחוץ לנכסי

המשיבה אינה הופכת את תוצרי פעילותן המוחשיים לדבר שניתן להתעלם ממנו."

נראה כי פס"ד דומה מאוד למקרה דנן, בנכס העוררת מתקיים כל היצור הניסיוני, הבדיקות,

המחקרים, הטעימות. במתקני העוררת לא מתקיים היצור ההמוני, אלה היצור ההמוני מתקיים

מחוץ למתקני העוררת.

בערר דנן, מתקיימים "הליכי טיפול (מחקר ופיתוח) אשר הובילו סופו של יום, למוצר המוגמר

(אב טיפוס) . העובדה שייצור ההמוני מתבצע באשקלון אינה מעלה ואינה מורידה לעניין זה " .

כמצוין בעמ"נ 43189-03-13 מנהל הארנונה בעיריית ראשון לציון נ' אמ.אס.אמ אחזקות בע"מ

ואח'.

מכאן עולה כי, הפסיקה הכירה בפעילות פיתוח ומחקר כפעילות יצורית ולאור כך אף הועדה

מכירה בפעילות העוררת כפעילות יצורית.

נבחן את המבחן הכלכלי- העוררת בפעילותה המחקרית, בניסויים שעורכת משביחה את המוצר

הבסיסי. דהיינו, מתקיים המבחן הכלכלי- מבחן השבחתם הכלכלית של הנכסים. פעולת הייצור

משביחה ומעלה את הערך הכלכלי של חומר הגלם הסוכר ו/או המלח, במיקסום יעילות אספקת

הסוכר או המלח לבלוטות הטעם. אף אם אין כל שינוי בצורה, אך קיים בערר דנן שינוי במהות

המוצר והשבחתה. (ראה ע"א 403/66 החברה הא"י לקירור והספקה בע"מ נ' פשמ"ג וכן עמ"ה

177/83 דטה מיכון ירושלים(1977) ואח נ' פקיד שומה תל – אביב 5)

מבחן על דרך ההנגדה - נבחן האם הפעילות הייצורית בנכס העוררת על פי טיבה מנוגדת לפעילות

של מתן שירותים. נראה כי פעילות העוררת בנכס נמשכת אל מרכז הכובד של פעילות ייצורית שכן,

העוררת לא נותנת שרות למוצר מסוים, ולא נותנת שרות תיקון לאדם, אלא מייצרת ומפתחת

מוצר בעשיית פעולה בחומר, בעיסוק במוצר מוחשי מוגמר, בקיום מלאי וכדומה. ( ראה עמ"נ

268/05 מנהל הארנונה בעיריית חדרה נ' מירי סעדה)

מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר - על פי מבחן זה, הפעילות נחשבת כייצורית והיא נועדה

לשימוש הציבור הרחב. הוועדה סיירה בחדר האפליקציות. בחדר זה מייצרים ללקוחות את

הדוגמיות, הדוגמיות נשלחות ללקוחות בארץ ובחו"ל. על בסיס העבודה שמתבצעת בנכס, מיוצר

היצור ההמוני בארץ ובחו"ל. כפי שניתן לראות, מבחן זה מתקיים בענייננו. העוררת מבצעת

מחקרים אשר הינם ליצירת דוגמיות לשימוש מופחת בסוכר במגוון רחב של מוצרי מזון ומשקאות.

יש בפעילות העוררת אלמנטים ייצורים, אשר מיועדים להפצה המונית לציבור רחב. גם צו

הארנונה מדגיש כדלקמן:

"ובהתקיים פעולות ייצור של כמות, מהירות וסטנדרטיזציה (אין די בשימוש בשיטת עבודה

מתוחכמות ובהעסקת עובדים)"- נראה כי העוררת מקיימת פעילויות של יצור בכמות ומהירות,

בשיטות עבודה מתוחכמות, אמנם בכמות מוגבלת, אך עדיין מייצרת דוגמיות בכמות מסוימת ולא

דוגמית אחת ללקוח יחיד. נראה כי פעילות היצור עומדת בסטנדרטיזציה, בתקנים ברורים, מפרט

ושיטה מקובלים ואפילו מחייבים במסגרת המחקרים הנ"ל.

טז. הועדה דוחה את טענת העוררת, שטוענת לחילופין כי ניתן לסווג את נכס העוררת כבית מלאכה,

שכן העוררת תואמת את הגדרת תעשייה ולא הגדרת בית מלאכה. בנכס אין שילוב בין מאפייני

תעשיה ומאפייני שרותים. בנכס אין מרכיב שרותי למתן שרות ללקוח מסוים על כן הנכס לא יסווג

כבית מלאכה.

משרדים בתעשייה

יז. ככל שתחליט הועדה לסווג את הנכס לפי סעיף 3.4.1.1 לצו הארנונה, כסיווג תעשייה, הרי ששטחי

הנכס המשמשים כמשרדים שיעלה על 50 מ"ר יחוייבו לפי תעריף של משרדים במבני תעשייהבצו

הארנונה בסעיף 3.4.3 קיים סעיף ספציפי הדן בסיווגם של חדרי מנהלה והמתנה במבני תעשייה

בסעיף כדלקמן:

3 משרדים במבני תעשייה ומלאכה

3.4.3.1 משרדים

עבור משרדים במבני תעשייה ומלאכה כגון: חדרי שרטוט, מנהלה, חדרי מהנדס, ארכיון, עיצוב

חדרי המתנה וכדומה שמעל 50 מ“ר, יחויב עודף השטח שמעל 50 מ“ר בארנונה לפי תעריפי

החיוב של ”משרדים במפעלי תעשייה" באותו סוג ואזור. סוג הבניין יקבע בהתאם להגדרה

ולסיווג משרדים של בעלי מקצועות חופשיים ואחרים המוזכרים לעיל.

בית המשפט העליון התייחס לסוגיית משרדים במבני תעשייה במסגרת עע"מ 803/15 עיריית פתח

תקוה נ' קונטאל אוטומציה ובקרה בע"מ (פורסם בנבו). בית משפט העליון התייחס לפסק דין זה

בעע"מ 802/15 עיריית פתח תקוה נ' מוסך דוב כדלקמן:

"בית משפט זה נדרש בעע"ם קונטאל ליחס שבין סעיף 3.4.3.1 לצו הארנונה, לבין הכלל לפיו

'הטפל הולך אחר העיקר'. בית המשפט קבע כי "הלכה היא כי מקום בו מדובר ב'מתקן רב

תכליתי' בעל שימושים מגוונים, אשר ניתן להפריד בין חלקיו השונים והשימוש הנעשה בהם –

הסיווג ייעשה בנפרד לכל יחידה על-פי שימושה ותכליתהת, בפסיקתנו נקבע כי

מקום בו מדובר ב'מתקן רב תכליתי' בו הפעילויות השונות משולבות זו בזו ותכליתן אחת – אין

מקום לפצלן לצורך הסיווג לנתחים קטנים בערר דנן, וטפלים למהות העיקרית" (פסקה 33 לפסק

הדין).

לאור זאת, נקבע כי אם יסתבר שנכס מסויים הוא 'מתקן רב תכליתי' שניתן להפריד בין חלקיו,

בו קיימים משרדים ומבני תעשיה (ללא זיקה ביניהם), הרי שניתן לחייב כל חלק בפני עצמו –

משרדים לפי התעריף המקסימלי לסיווג 'משרדים', ותעשייה לפי התעריף המקסימלי לסיווג

'תעשיה'. לעומת זאת, כאשר המשרדים שבנכס "משרתים את הפעולות התעשייתיות

כמשרדים" (פסקה 34; ההדגשה במקור– או אז יחול עליהם תת הסיווג של 'משרדים במבני

תעשייה ומלאכה' (שבסעיף 3.4.3.1 לצו הארנונה). בית המשפט ציין עוד כי, קיימת אפשרות

שלישית, של "פעילות תעשייתית המתבצעת במה שנראה כ'משרד'", שתסווג כ'תעשייה' על-פי

מהותה."

יח. נראה כי בנכס קים חלק המשרת את הפעילות התעשיתית בנכס כמשרדים במבני תעשייה

ומלאכה, אך יסווג כמשרדים בתעשייה.

יט. הועדה סבורה כי, השטחים המתוארים בפרוטוקול: עמדות ישיבה לחוקרים ומפעילים, מעבדה

שבה עובדי מעבדה ומכונות מיוחדות, חדר מנדפים להכנת דוגמאות עם חומרים, חדר מעבדת

האפליקציות, 2 חדרי עמדות טעימה (דגימות), חדר מחקר ופיתוח, מחסן ו-3 חדרי אריזה, יסווגו

כתעשייה.

כ. שאר השטחים, למעט השטח שסווג כתעשייה, יסווגו כמשרדים בתעשייה. דהיינו החדרים אשר

הינם לובי כניסה, חדר ישיבות, חדר מנהל הנדסה ושאר החדרים אשר לא סווגו כתעשייה, שכן

חדרים אלה משמשים את פעילות התעשייה כמשרדים.

כא. הועדה מקבלת את טענת המשיב לפיה טענות העוררת בעניין גודל החניות, הינן טענות שנטענו

בעלמא ללא צירוף אסמכתא או תימוכין.

7. לסיכום

א. לאור כל האמור, הערר התקבל בחלקו.

ב. בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.

ג. החלטת הועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום

מושבה, בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים

ד. המזכירות תשלח החלטה לצדדים. ניתן בהעדר הצדדים ביום 10.4.2022_

ה. החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה