ערר 09 21 מקמל שלמה
בס"ד
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית ערר 9/21
שליד עיריית פתח - תקוה
העורר: מקמל שלמה
ע"י ב"כ עוה"ד אלי גוטליב
- נגד -
המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת
ע"י ב"כ עוה"ד אריאל ליבר.
החלטה
1. כללי
א. הערר עניינו בדחיית ערר, אשר הוגש ע"י העורר על חיובו בארנונה בגין נכס המצוי בפתח תקוה,
ע"ש העורר.
ב. ביום 13.5.18 העוררהגיש השגה על חיוב הנכס בארנונה.
ג. ביום 20.6.18 מנהל ארנונה הגיש תשובה להשגה.
ד. ביום 23.7.18 העורר הגיש ערר שמספרו 58/18
ה. ביום 21.8.18 המשיב הגיש כתב תשובה לערר.
ו. ביום 25.12.18 בין הצדדים נחתם הסכם פשרה שניתן לו תוקף שלהחלטה ביום 27.12.18.
ז. לאחר כשנתיים ממועד אישור הסכם הפשרה הוגשה ע"י העורר וחברת ש.א. מקמל משאיות בע"מ
עתירה מנהלית במסגרת עת"מ 20543-11-2020 . במסגרת הדיון בעתירה שהתקיים ביום 23.12.21
פסק בית המשפט המחוזי, בהסכמת הצדדים, כי לעותרים תינתןאורכה להגשת הערר, שיוגש תוך
21 יום מיוםהדיון. כמו כן, נקבע כי במסגרת הערר שיוגש יבקש העורר לצרף את בעלת הקרקע,
חברת פוליגון בע"מ כצד להליך. להסכמות הצדדים ניתן תוקף של פסק דין.
ח. ביום 25.2.21 הגיש העורר ערר. הערר הוגש באיחור של 44 ימיםהמשיב טען טענה מקדמית
לסילוק הערר על הסף בגין האיחור הניכר .
ט. ביום 26.5.21 התקיים דיון בפני הועדה. בסיום הדיון החליטה הוועדה, כי הצדדים יגישו סיכומים
בעניין הטענה המקדמית.
י. העורר הגיש את סיכומיו באמצעות "ב"כ עו"ד אלי גוטליב. הועדה קיבלה את בקשת העורר לפיה
הסיכומים אינם סופיים וכי העורר החליף ייצוג בערר. הועדה עיינה בסיכומי העורר שהוגשו ע"י
ב"כ השונים, בסיכומי המשיב ובסיכומי התשובה.
2. טענות העורר :
א. ב"כ העורר עו"ד גוטליב פנה טלפונית למשיב וביקש אורכה להגשת הערר. ב"כ המשיב נתן
הסכמתו בעל פה אולם ב"כ המשיב חזר בו מהסכמתו, כנראה, בשל לחץ שהופעל עליו ע"י
המשיב. עוד טען העורר הקורונה השתוללה בארץ, משרדי העירייה היו סגורים ולכן התעכב
באיתור החומר. בעירייה לא עונים לטלפונים, העורר אינו אדם בריא וחשש מהקורונה, ב"כ
המשיב קיבל הודעה כי עליו להיות מוזמן למילי (כנראה שהתכוון למילואים), נאסרה תנועה
חופשית בארץ. מכל האמור עולה, כי משבר נגיף הקורונה גרם לאחור בהגשת הערר.
ב. לעורר טענות על שחיתות ציבורית שבה מעורבים קבוצת בכירים.
ג. העורר מבקש לנצל את שלב מיצוי ההליכים. המשיב מנצל את טענת ההתיישנות שהינה
טענה טכנית פרוצדוראלית, שעה שאין לו טענות מהותיות להגנתו.
ד. בסיכומי התשובה מעלה העורר פסיקה לעניין סמכות להערכת מועד.
3. טענותהמשיב :
א. טענות העורר בעניין אכיפה בררנית, הטעיה חמורה, מיצוי הליכים גם מול ועדת הערר , הינן
טענות שאינן בסמכות הועדה.
ב. מדובר בשומת ארנונה שהוכנה בהסכמת העורר.
ג. איחור בהגשת הערר הינה עילה לדחיית הערר על הסף.
ד. טענת העורר לפיה העורר פנה לב"כ המשיב וקיבל הסכמה בעל פה הינה הטעיית ועדת הערר
הנכבדה שכן, לא הייתה פניה ומתוך כך לא יכול היה לקבל כל הסכמה מהמשיב.
ה. המקרה שלפנינו הינו מקרה חריג, כאשר לפנים משורת הדין ניתנה האורכה, אין מדובר בערר על
השגה אלא בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט.
ו. במספר פסקי דין נקבע כי משחלף המועד להגשת הערר, די בכך כדי לדחות על הסף את הערר.
4. ההכרעה:
טענה מקדמית -איחור בהגשת הערר
א. סעיף 3 (אעד סעיף 6 לחוקהרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה), התשל"ו 1976 (להלן
"חוק הערר") מתייחסים למועדים וקובעים כדלקמן:
3. (א . מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת
התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:
(1) הנכסשבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;
(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו
(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות
(4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים התשנ"ג– שהוא אינו בעל
שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.
(ב) אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר
לדון או להחליט בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או
בקביעת סכומיה היה נגוע באי-חוקיות שלא כאמור בפסקאות (1) עד 3) של סעיף קטן
(א).
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית
ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)( 3), רשאי בכל הליך
משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא
חוק זה.
4. (א מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך ששים יום מיום קבלת ההשגה.
(ב לא השיב מנהל הארנונה תוך ששים יום- ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל
את ההשגה, זולת אם האריכה ועדת הערר האמורה בסעיף 5, תוך תקופה זו, את מועד
מתן התשובה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שתקופת ההארכה לא תעלה על
שלושים יום.
5. המועצה תמנה ועדת ערר אחת או יותר, בהרכב של שלושה חברים מבין בעלי
הזכות להיבחר כחברי המועצה, ואת היושב ראש שלהן.
6. (א הרואה עצמו מקופח בתשובת מנהל הארנונה על השגתו רשאי, תוך
שלושים יום מיום שנמסרה לו התשובה, לערור עליה לפני ועדת ערר.
(ב) על החלטת ועדת ערר רשאים העורר ומנהל הארנונה לערער לפני בית
משפט לענינים מינהליים. (הדגשה שלי ק.ש.)
ב. עינינו הרואות, כי המחוקק קבע מועדים מוגדרים למועדי הגשת השגה ו/או ערר על שומת ארנונה
והוסדר מסלול ייחודי הקצוב במועדים לתקיפת חיוב הארנונה. בענייננו, אומנם לא מדובר בערר
רגיל, אלא בערר מיוחד שהעורר קיבל הארכת מועד להגשתו מכוח פסיקת בית המשפט . בית
המשפט המחוזי בלוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים קבע הארכת מועד להגשת ערר העורר
בעת"מ 20543-11-20 כדלקמן
ב"כ הצדדים:
"הגענו להסכמה לפיה העתירה תימחק ללא צו להוצאות. המשיבה נותנת את הסכמתה
להארכת מועד להגשת ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה ובלבד שהערר יוגש תוך 21
יום מהיום
עם הגשת הערר יוקפאו הליכי הגבייה בהתאם לדין.
במסגרת הערר, יבקשו העוררים לצרף את בעלת הקרקע פוליגון בע"מ כצד להליך."
(הדגשה שלי ק.ש.)
פרוטוקול דיון מיום 3 לדצמבר 2020 עמ 2
ג. המשיב העניק אורכה להגשת הארנונה, במסגרת פסק הדין, אורכה בת 21 ימים על פי הצעת
ובקשת העורר בדיון. יודגש כי בפסק הדין מצויין שהתנאי לאורכה ניתן "ובלבד שהערר יוגש תוך
21 יום מהיום". דהיינו מכלל הן אתה שומע לאו, ככל שהערר יוגש לאחר המועד של 21 יום
המשיבה לא תיתן את הסכמתה להארכת המועד להגשת ערר.
ד. למרות האמור, לפנים משורת הדין, המשיב היה מוכן להאריך את המועד ככל שהייתה מוגשת
בקשה בהסכמה. בדיון בפני ועדת הערר, שהתקיים ביום 26 למאי 2021 מציין עו"ד אריאל ליבר
"....והיה אפשר בתוך 21 יום לתת הודעה לוועדה לבקש עוד ארכה, לתת עוד התיחסות " אולם
הבקשה לא הוגשה ולא ניתנה הסכמה כלשהי.
לשאלת הועדה," למה לא הגשתם בקשה מסודרת לקבל אורכה"?
ענה עו"ד אלי גוטליב:
".... מחלת הקורונה חוגגת במדינה, ...משרדי ממשלה סגורים הכל נעשה מרחוק, ... אגב גם
בימי מילואים, גם שירתתי במילואים, כולל חגים..... כשגוף ציבורי מנצל את בכוח שלו ולא נותן
לי מידע, ואני צריך להתאמץ להוציא כל פריט מידע , ותראה כמה חומר יש לי כאן, אז עם כל
הכבוד איחור של עוד כמה עשרות ימים, .... "
ה. מעיון בפרוטוקול עולה כי העורר העלה טענות מן הגורן ומן היקב כדלקמן: משבר נגיף הקורונה ,
סגר, לא עונים לטלפונים, טענת מילואים בפועל שהפכה בסיכומים לכוננות מילואים "להיות
בהיכון " בלבד. משראה העורר כי טענותיו עדיין לא מספקות את ועדת הערר המשיך העורר וציין
כי הייתה שיחת טלפון בין הצדדים לפיה ביקש העורר את הסכמת המשיב לאורכה. ועדת הערר לא
מקבלת טענה זו שכן טענת קיומה של בקשת האורכה מוטלת בספק רב ולא הוכחה. בסיכומיו
מציין העורר חגים שעוד לא הגיעה מועדם (פסח). הבחירות גם הם, גרמו לעיכוב בהגשת הערר
למרות שהתקיימה במרץ 2021 כחודש לאחר מועד הגשת הערר. כל הטענות האמורות, נידחות ולא
מתקבלות ע"י הועדה.
ו. פנייתו של העורר התקבלה במשרדי המשיב רק ביום 25.2.21. הערר התקבל 44 ימים מעבר
לאורכה שסוכמה בין הצדדים וקיבלה תוקף של פסק דין. מכאן שפנייתם של העוררים הוגשה
באיחור ניכר ואינה מהווה ערר והנישום מאבד את זכותו לערער על חיובו בארנונה.
ז. קיימת פסיקה ענפה בעניין חובת עמידה בסד הזמנים שנקבעו על פי חוק. הפסיקה קובעת, כי
במקום שבו הוגשה השגה ו/או ערר שלא במועד, השומה הופכת לחלוטה והנישום מאבד את זכותו
להשיג ו/או לערער על חיובו בארנונה.
ח. בעמ"נ (ת"א) 325/07 רז לי נכסים בע"מ נ' מנהל הארנונה של עיריית הרצליה, תק-מח 2009(1 )
9383 קובעת כב' השופטת ר' רונן כי יש לדחות את הערר מפני שהוא הוגש באיחור, גםבעמ"נ
170/04 ויתקין מרקט בע"מ נ' מנהל הארנונה במועצה אזורית עמק חפר ואח' תק-מח 2005 (1 )
9329 שם נקבע כי
"....ואם הייתה דנה בבקשה, כמתחייב, הרי שהיה עליה לדחותו מהטעם שהוא הוגש
באיחור. די בכך כדי לדחות על הסף את הערעור.."
ט. ראו לעניין זה פסיקה נוספת, בע"א 1644/95 שקד סוכנות לביטוח נ' מנהל הארנונה של עיריית
ת"א (פורסם בה' רוסטוביץ', ארנונה עירונית- פסקי דין, כרך ג' עמ' 354), כך נפסק גםבעמ"נ
(ת"א) 220/04 מנהל הארנונה בעיריית ת"אנ' אפרתי מדפיס נכסים בע"מ, ראו לעניין זה גם את
פס"ד (כבוד השופט ארנה לוי) בעמ"נ (ת"א) 43172-04-17 גלילות מחזור פסולת בע"מ נ' מנהל
הארנונה של עיריית רמת השרון (פורסם בנבו) להלן אצטט:
"דיני השיהוי אינם הדינים הרלוונטיים במקרה זה, כטענת המערערת, ואי עמידה
במועדים הקבועים בחוק הערר אינו נבחן על פי דיני השיהוי. מדובר במועד הקבוע
בדין, אשר אי עמידה בו מבטלת את הזכות, שהוענקה בדין, לתקוף את החיוב וראה:
בר"ם 9179/05 המקום של ש.שמחה בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב
[12.7.06 ;)עמ"נ (מחוזית"א) 220/04 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב
נ' אפרתי מדפיס נכסים בע"מ16.1.06 ;)עמ"נ (מחוזי ת"א167/07
פאנץ' ליין בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב 31.12.07 ;)עמ"נ
241/08 (מחוזי ת"א רם-חן חניונים נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב
(31.5.09) וערעור לבית המשפט העליון שנדחה– בר"ם 6339/09 רם-חן חניונים בע"מ
נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב 11.10.09 ;)עמ"נ (מחוזי ת"א
09-12-15918 רם-חן חניונים בע"מ נ' עיריית תל אביב 4.5.10 ;)עת"ם
(מחוזי ת"א) 09/277 עלס דוברונסקי נ' עיריית תל אביב 6.6.11 ;)עת"ם
(מחוזי ת"א) 184/09 א.ר.י מזרחי ובניו בניה והשקעות בע"מ נ' עיריית בת ים
בנבו 11.9.11 ;)עמ"נ (מחוזי חיפה 13-11-57263 רפאל טורמן נ' עיריית חיפה
[23.3.14 ;)עמ"נ (מחוזי ת"א12-12-32429 יצחק כלוף נ' מנהל הארנונה
בעיריית תל אביב 24.4.14) וערעור לבית המשפט העליון שנדחה –
בר"ם 3811/14 ישראל כלוף נ' מנהל הארנונה 5.3.15); הנריק רוסטוביץ
ארנונה עירונית כרך ב' 1323-1322(2007 .)"
י. הוועדה בחנה את טענות העורר, עיינה בנתונים ובמסמכים שהציג העורר. להוכחת טענותיו, הגיש
העורר את פס"ד של בית המשפט העליון בעניין בר"מ 1114/14 שמואל יוסף עו"ד נ' עיריית באר
שבע ואח' פורסם בנבו (13.4.2014). אולם גם פס"ד שצוין אינו תומך בעמדת העורר. פסקה 15
לפסק הדין אותו מציין העורר לא עוסקת בהארכת מועד להגשת ערר כי אם בהארכתמועד
להגשת תשובה לערר. שם הועדה קבעה כי "התשובה התקבלה בתוך התקופה המוקצבת לכך
בדין". אולם בעניינו הערר התקבל לאחר התקופה שהוקצבה ע"י בית המשפט.
יא. העורר הציג פס"ד נוסף כתמיכה לטענותיו, בר"מ 2340/02 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה
רמת השרון נ' וכט, פ''ד נז(3 )38 .בפס"ד כב' השופט ת' אורמציין כי בהחלטה שיפוטית אמות
המידה אמורות להיות מחמירות:
" ב (1) אין לקבוע אמת מידה מחמירה של "טעמים מיוחדים" דווקא בנוגע להארכת
מועד להגשת ערר על החלטת שמאי מכריע. אין בתקנות הוראה מפורשת המחייבת אימוץ אמת
מידה נוקשה בעניין זה, ובנסיבות העניין אין זה רצוי לאמץ אמת מידה כזו. השימוש באמת מידה
זו לצורך הכרעה בבקשה להארכת מועד מתאים יותר למקרים שבהם מושא הערעור הוא החלטה
של גוף שיפוטי ולא חוות-דעת של גוף מקצועי, כגון שמאי מכריע. כאשר ההליך מושא בקשת
הארכת מועד להגשת ערר הוא חוות-דעת של גוף מקצועי.."
(הדגשה שלי ק.ש. )
יב. גם פסק הדין האמור תומך באמת מידה מחמירה להכרעה בבקשה להארכת מועד בפסק דין שניתן
ע"י בית המשפט. למרות האמור, גם אם נשתמש לבחינת המקרה באמות מידה מקילות, מחמירות
פחות. נראה כי לא קיים בענייננו טעם המצדיק להיעתר לבקשת העורר להגיש את הערר באיחור.
לא קיימות בענייננו נסיבות אשר בהצטברן מצדיקות להיעתר לבקשה ולא עלה בידי העורר להציג
קיומה של סיבה סבירה או סיבה מוצדקת.
6 .סוף דבר
א. לאור כל האמור, הועדה מקבלת את הטענה המקדמית של המשיב, לפיה העורר איחר בהגשת
הערר. הערר נדחה.
ב. בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.
ג. החלטת הועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום
מושבה, בתוך 60 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים
ד. המזכירות תשלח החלטה לצדדים. ניתן בהעדר הצדדים ביום 14.11.22
ה. החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה.