ערר 35 21 בנק מזרחי טפחות בעמ

בס"ד

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית ערר 35/21

שליד עיריית פתח - תקוה יו"ר הועדה - עו"ד קלרה שמורק

חבריי הועדה - דודו בריק

אשר מייבסקי

העורר: בנק מזרחי טפחות בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד אלירן חליבה

- נגד -

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת

ע"י ב"כ עוה"ד דביר לייבוביץ

החלטה

1. כללי

הערר עניינו בדחיית השגה, אשר הוגשה ע"י העוררת על חיובה בארנונה בגין נכס שמספרו

בספרי העירייה 73602000030 (להלןהנכס" ) המצוי בפתח תקוה, ע"ש העוררת.

טענות העוררת:

א. העוררת מחויבת בגין הנכס לפי שטח של 652 מ"ר בסיווג בנקים. העירייה מחייבת את העוררת

בגין שטחים משותפים.

ב. ביום 5.1.21 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון, אשר קבע כי לא ניתן להמחות חיובי ארנונה

באמצעות חוזה התקשרות, ולכן לא יכולה חברת הניהול להעביר את החזקה בשטחים

המשותפים ובמעברים לידי המחזיקים. בנוסף בית המשפט העליון קבע, כי בעלת מירב הזיקות

לנכס היא חברת הניהול, ולכן חברת הניהול היא זו שצריכה לשאת בנטל תשלומי הארנונה בגין

השטחים המשותפים.

ג. העוררת לא מחזיקה בשטחים המשותפים ואין לה זיקה אליהם. העוררת, עובדיה ולקוחותיה

לא עושים שימוש בשטחים המשותפים.

ד. על פי הסכם הניהול חברת הניהול אחראית על השטחים.

טענות המשיב:

ביום 11/04/2021 ענה המשיב על ההשגה, ודחה אותה על כל טענותיה, מן הנימוקים כדלהלן

א. הטענות העולות בכתב ערר זה הינן טענות אשר ועדת הערר הנכבדה דנה בהם בשנים קודמות.

וביום 11.06.2018, ביום 8.9.2016, וכן ביום 29.01.2019 ניתנו החלטות ע"י ועדת הערר בעניינה

של העוררת. במסגרת ההחלטות החליטה ועדת הערר לדחות את כלל הטענות שהועלו ע"י

העוררת. ההחלטות חלוטות וסופיות. והינן מעשה בית דין.

ב. בהחלטה מיום 29.01.2019 קיבלה ועדת הערר את טענתהעירייה לפיה דין הערר להידחות על

הסף מחמת מעשה בית דין.

ג. העוררת מעלה שוב ושוב את אותן טענות אשר נדחו בעבר, וזאת ללא כל שינוי של ממש שחל

במצב המשפטי ו/או העובדתי.

ד. פסק הדין עליו מסתמכת העוררת מבוסס על עובדות אחרות צווי ארנונה שונים ובנוסף שם

דובר על קניון, ואילו בערר דנן העניין נסוב סביב בניין משרדים.

2. דיון:

א. ביום 01.11.2021 התקיים דיון בפני הועדה.

הצדדים חזרו על טענותיהם.

ב"כ העוררת הדגיש, כי השתנה האקלים המשפטי. בערר דינן בשונה מעררים קודמים הובא

בפני הועדה הסכם הניהול, לפיו חברת הניהול היא זו שאחראית לטיפול ותחזוקה של כל

השטחים המשותפים. העוררת הציגה בפני הועדה את נספח שרותי ניהול להסכם השכירות

וציין כדלקמן:

"בצו הארנונה של עיריית פתח תקוה קים סעיף ספציפי לפיו כאשר קיים

הסכם שהבעלים לוקח על עצמו את החזקה בשטחים המשותפים הוא אמור

לשאת בחיוב"

מתוך פרוטוקול הסיור עמ' 3

ב. ב"כ המשיב הסביר בהרחבה, כי לא ניתן להשליך מקניון לבניין משרדים. בפתח תקוה, בשונה

מעיריית תל אביב, קיים סעיף 9 שמסדיר אתהסוגייה הסעיף אינו קיים בצו הארנונה של תל

אביב.

ג. בסיום הדיון החליטה הוועדה, כי הצדדים יגישו סיכומים.

ד. העוררת הגישה בקשה להארכת המועד להגשת הסיכומים. הארכה אושרה אולם עד היום

העוררת לא הגישה סיכומים למרות פניות חוזרות ונשנות של מזכירות הועדה. לאור כל זאת

ומכיוון שחלף זמן הגשת הסיכומים, לפנים משורת הדין, ועדת הערר תיתן החלטתה על בסיס

הערר וכתב התשובה לערר.

3. ההכרעה:

א. השאלות שבמחלוקת הינן, האם לקבל את הטענה המקדמית של העוררת לפיה קיים

"מעשה בית דין" והכלל של "השתק פלוגתא" מתקיים, או שבנסיבות הערר בעקבות פסק

הדין, בר"מ 2462/19 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו נ' קניון רמת אביב בע"מ

(פורסם בנבו). (להלן: פס"ד קניון רמת אביב") - המצב המשפטי השתנה.

ב. שתי ועדות ערר נכבדות בהרכבים אחרים, נתנו החלטות ביום 11.06.2018, ביום

8.9.2016, וכן ביום 29.01.2019 במסגרת ההחלטות החליטה ועדת הערר לדחות את כלל

הטענות שהועלו ע"י העוררת. ההחלטות חלוטות וסופיות, והינן מעשה בית דין.

ג. הוועדה מקבלת את טענת המשיב לפיה כל שנת מס עומדת בפני עצמה, קל וחומר כאשר

נוצר שינוי משפטי המשפיע על נכס בחיובו בתשלום ארנונה.

ד. פסק דין אשר דן בהשתק פלוגתא הינו ע"א 8558/01 המועצה המקומית עילבוןנ'

מקורות חברת מים בע"מ פ"ד נז (4 )769 ,780 (2003), לפיו "השתק פלוגתא" מקיים חסם

דיוני בפני בעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית או משפטית כדלקמן:

"השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני בפני בעל דין המבקש לשוב ולהתדיין

בשאלה עובדתית או משפטית, בהתקיימותם של ארבעה תנאים מצטברים,

והם: אחד - הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא,

על רכיביה העובדתיים והמשפטיים. שניים - התקיים דיון בין הצדדים באותה

פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלית טענת ההשתק,

היה את יומו בבית המשפט לעניין אותה פלוגתא. שלוש - ההתדיינות הסתיימה

בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, ובקביעת ממצא

פוזיטיבי לגביה. ארבע - ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן

בתובענה הראשונה (ראו: ע"א 247/66 ,246/66 קלוז'נר נגד שמעוני פ"ד כב 2 )

561 ,584-583; ובספרות- נ' זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, (תשנ"א)

14)."

ה. נבחן האם 4 התנאים המצטברים מתקיימים בענייננו, כדלקמן: הפלוגתא העולה

מההתדיינויות הקודמות היא אינה אותה פלוגתא על רכיביה המשפטיים. בנוסף, לא

התקיימה התדיינות בין הצדדים בפלוגתא המשפטית במסגרת ההידיינות הראשונה. למשיב

לא היה את יומו בוועדה והטענות המשפטיות החדשות לא נידונו לגופא של פלוגתא

משפטית, שכן פסק הדין לא עמד בפני הוועדה.

ו. נראה כי לא התקיימו כל 4 התנאים המצטברים לטענת השתק. כעת נבחן האם סוגיית רמת

אביב מהווה שינוי אקלים משפטי לעניין הערר שלפנינו.

ז. סוגיית פסק דין רמת אביב, הינה סוגיה בעלת השלכות רוחב וחשיבות רבה, כדלקמן:

"בנסיבות אלה, לא נדרשת עוד התייחסות מפורטת לכל שלבי ההליך. אם זאת,

בשל ההיבטים העקרוניים שעוררה את ההתדיינות וחשיבותה הפוטנציאלית

למקרים אחרים אנו מעלים את עיקרי הדברים על הכתב."

ח. העוררת טוענת שועדות הערר הנכבדות קבעו את החלטות בשנות המס הקודמות בהתאם למצב

המשפטי שהיה טרם פסק הדין רמת-אביב שניתן ב- ינואר 2021. הכלל בדיני המסים קובע, כי

בעניין פיסקאלי כל שנת מס עומדת בפני עצמה. זאת, בין היתר, על מנת למנוע תוצאות שאינן

תואמות את המצב לאשורו בגביית מס אמת.

ט. עמ"נ 32584-07-17 מנהל הארנונה בעיריית הרצליה נ' אינטרגאמא נכסים (1961) בע"מ

(פורסם בנבו) מתאר בצורה ברורה את היחס בין תחולת "מעשה בית דין", סופיות הדיון אל

מול יחודיות דיני המס מצד שני. כדלקמן:

"בהתאם, קבע בית המשפט העליון כי הפתרון הראוי הוא "פתרון 'אמצע' שאינו

מונע כל דיון חדש בפלוגתה שנקבעה בעניין פיסקאלי אך גם לא פותח 'לכל רוח'

את ההתדיינות בשנות מס עוקבות תוך התעלמות מכל מה שהוכרע בין הצדדים

בעבר". נקבע, שבהליכים בדיני המס יש להחיל את הכלל הגמיש של השתק

פלוגתא, תוך התחשבות בחריגים הבאים: (1) "שינוי באקלים המשפטי –

במקרה שבו חל שינוי בחוק, בפסיקה או במדיניות הכללית של רשויות המס

ביחס לפרשנות החוק, הכרעות שהתבססו על הכלל הקודם לא יחייבו את

הצדדים בשנות המס הבאות"; (2) "גילוין של עובדות חדשות ושינוי נסיבות–

כאשר בעל דין המביא עובדה חדשה במסגרת התדיינות חדשה "יצטרך להראות

שעובדה זו לא הייתה בידיעתו במועד ההתדיינות הקודמת ואף לא הייתה

אמורה להיות בידיעתו לו פעל בשקידה ראויה", ובית המשפט הבוחן את

העובדה החדשה "לא 'יפתח' מחדש את הממצאים שנקבעו בהכרעה הקודמת

במתכונת של de novo, אלא יבחן האם יש בראיות החדשותשהוצגו לו כדי

להצדיק סטייה מהכרעה זו" (ע"א 490/13 יצחק פלומין נ' פקיד השומה חיפה

פס' 46-69 לחו"ד של כב' השופטת ברק-ארז (24.12.2014[ )

פלומין(."

י. הועדה בחנה הייטב את הפסיקה ואת הנסיבות המיוחדות. הועדה סבורה כי לא ניתן "לפתוח

מחדש" את הערר דנן שכן בפסק הדין , עליו מתבססת העוררת, בר"מ 2462/19 מנהל הארנונה

בעיריית תל אביב יפו נ' קניון רמת אביב בע"מ (פורסם בנבו) אומנם התרחש שינוי מדיניות

ושינוי האקלים המשפטי, אך הוא אינו קשור לערר דנן. העוררת טוענת שבהתאם לפסיקת בית

המשפט העליון יש להסב את חיוב השטחים המשותפים והמעברים על חברת הניהול או על ועד

הבית. ועדת הערר אינה מקבלת טענה זו. שכן, פסיקת בית המשפט העליון ניתנה ביחס

לעובדות אחרות ושונות המבוססות על הוראות שונות בצווי הארנונה השונים. שכן צו הארנונה

של עיריית פתח תקוה שונה מצו הארנונה של עיריית תל אביב.

יא. סעיף 9 לצו הארנונה של עיריית פתח תקוה מסדיר את חלוקת השטח המשותף. לפיו שטח

משותף יחולק בין המחזיקים ביחס לשטח הבניין המוחזק על ידם. כפי שאצטט להלן:

"כל השטחים המשותפים בכל הבניינים יחולקו בין המחזיקים ביחס לשטח

הבניין המוחזק ע"י כל אחד מהם: כל חלק יחסי כנ"ל יצורף לסה"כ השטח

שבחזקת כל מחזיק, למעט מגורים, או לחילופין יחושב שטח שמשותף ע"פ

מסמך מוסכם שבין המשכיר ובין השוכר".

יב. עובדה נוספת המחזקת את הטענה, כי השינוי במצב המשפטי אינו רלוונטי לענייננו, היא

העובדה כי בערר מדובר בבניין משרדים, ואילו בפסק הדין מדובר בקניון. מכאן עולה כי ככל

שנבחן האם יש בפסק הדין שהוצג הצדקה לסטייה מהכרעות הקודמת נראה, כי ועדת הערר לא

מצאה הצדקה כזו. יודגש כי נראה, שגם העוררת לא ראתה הצדקה מהותית לסטייה

מההכרעות הקודמות, שכן העוררת בחרה שלא להגיש סיכומים, ובחרה שלא לבסס את

טענותיה.

6 .סוף דבר

א. לאור כל האמור, הערר נדחה.

ב. בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.

ג. החלטת הועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום

מושבה, בתוך 60 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים

ד. המזכירות תשלח החלטה לצדדים. ניתן בהעדר הצדדים ביום_3.1.2023_

ה. החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה.