ערר 31 17 27 18 36 41 19 33 20 דוד ריטרסקי
ערר- .20-33, 41/2019-36 ,18-27 ,17-31
ועדת ערר לענייני ארנונה כללית
שליד עיריית פתח – תקוה יו"ר הועדה- עו"ד ראובן יצחק
חברים-דודו בריק
פיליפ גולד
העורר: דוד ריטרסקי
ע"י ב"כ עוה"ד ערן פייביש
- נ ג ד -
המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת
ע"י ב"כ עוה"ד אריאל ליבר
החלטה
פתח דבר.
1. תיק ערר זה נדון ע"י ועדת ערר לענייני ארנונה קודמת- יו"ר ועדה עו"ד יהודה שלום, וחברי
הועדה מר אשר מייבסקי וגב' שושנה פרופר.
2. ועדת ערר ארנונה עסקים קבעה החלטתה בתאריך 30.05.2021.
3. העורר הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז בעמ"נ33995-07-21, בין יתר טענותיו של העורר
הייתה ניגוד עניינים של יו"ר הועדה.
4. בתאריך 06.12.2021 התקיים דיון בעתירה המנהלית בבית המשפט המחוזי לודוהצדדים הגיעו
להסכמה שקבלה תוקף של פסק דין לפיה:
" לאור הערות בית המשפט הגענו להסכמה לפיה החלטת ועדת הערר תבוטל והתיק
יוחזר לדיון בפני ועדת ערר בהרכבה החדש, אשר תקיים דיון על סמך החומר הקיים
היום, וזאת בלא שמיעת ראיות וללא צורך לערוך ביקור בנכס" .
"אין באמור כדי לכבול את שיקול דעתה של הוועדה כיצד לקיים את הדיון ולקבל
החלטתה.
נבקש כי בית המשפט ייתן תוקף של פסק דין להסכמת האמורה ללא צו להוצאות
5. בתאריך 27/02/2022 התקיימה ישיבה ערר לענייני ארנונה בפני יו"ר הועדה עו"ד ראובן יצחק
וחברי הועדה דודו בריק ופיליפ גולד.
הצדדים.
6. העורר הינוהבעלים והמחזיק של בניין בן חמש קומות ברח' הביטחון 6 פתח תקווה (להלן–
הבניין) , בבניין קומת חניון והוא מהווה בניין משרדים.
7. המשיבה הינה עיריית פתח תקווה אשר בתחום שיפוטה מצוי הנכס נשוא הערר
הנכס
המשיב מחייב את העורר בחיובי ארנונה התאם לפרוט הבא:
עיקרי טענות העורר.
1. טענות העורר התחלקו לשלושה טיעונים עיקריים, טענה לנכס ריק שלא נעשה בו שימוש, טענה להיעדר
טופס 4 וכן סיווג שימושים בנכס על ידי המשיבה
2. לטענת העורר בבניין מס' רב של נכסים בבעלותו ואשר בחלק מהם טרםהסתיימה בנייתם ועל כן אין
לחייבם בחיובי ארנונה, זאת משום שטרם ניתן אישור טופס 4 למבנה בשל היעדר אישורים מתאימים
כגון אישור כיבוי אש אין באפשרות העורר להשכיר את הנכסים.
3. לטענת העורר בשטחים השונים הן בקומת כניסה והן בקומה ראשונה ורביעית בבניין שחויבו בארנונה
ניתן עדיין לראות את החומרי הבניין אשר שימשו ועדיין משמשים להשלמת הבנייה של קומות שונות
בבניין.
4. כמו כן לטענת העורר יש לשנות את הסיווג בנכס, לטענת העורר הסיווג המתאים הוא "תעשייה" ולא
"מבנה תעשייה" / "מחסנים". לחילופין מבקש העורר הוא ככל שייקבע שבנייתן של קומות אלה אכן
הסתיימה הרי שיש לקבוע האם הקיים עולה לכדי הרס/נזק המזכה את העורר בפטור מארנונה מכוח
סעיף 330 לפקודת העיריות
להלן פרוט טענות העורר לכל נכס בנפרד:
1. נכס בקומה 0 מס 020 ונכס בקומה 1 מס 110:
לטענת העורר בנייתן של הקומות טרם הסתיימה. מה שהיה בנוי בעבר נהרס ברובו והקיים הוא
בהליכי בנייה על הריסות העבר. כמו כן ביחס לקומה 0 הכוונה היא לשטח ריק שלא כולל את לובי
הכניסה שטח של 231.54 מ"ר. במידה וייקבע כי יש להשית ארנונה אזי הסיווג המתאים הוא
"תעשייה" ולא "מבנה תעשייה" / "מחסנים"' .
2. נכס בקומה 2 מס 210 ונכס בקומה 3 מס 120.
לטענת העורר בקומות אלה יש מס' רב של נכסים כאשר כל נכס עומד להשכרה בצורה עצמאית
ובלתי תלויה בשאר. חלק מהנכסים מושכרים לצדדים שלישיים. על כן, יש להפריד את שומות
הארנונה בין נכסים בהם נעשה שימוש לבין נכסים ריקים כאשר כולם נמצאים באותה קומה. כמו
כן לטענת העורר אין להשית ארנונה בגין שטח הממ"ק שבקומה אשר הוא ריק ומיועד לחירום
בלבד.
זאת ועוד טוען העורר כי אין לחייב את השטחים אשר הם אינם בשימוש שכן עדיין לא התקבל
טופס 4 ואין היתר בניה מאושר והנכסים עומדים ריקים. לחילופין, מבקש העורר כי יש לקבוע כי
הסיווג יהיה "תעשייה" ולא "משרדים בתעשייה".
אין להשית ארנונה בגין משרד המכירות אשר מצוי בקומה השלישית, וזאת לאור הגדרת "מבנה"
בסעיף 5 פרק 3 לצו הארנונה של עיריית פתח תקווה
3. נכס בקומה 4 מס 030
לטענת העורר בנייתו של נכס זה טרם הסתיימה ועל כן אין לחייב שטח זה בארנונה. החיוב בגין
קומה זו החל בראשית שנת 2020 וזאת למרות שעדיין לא חוברו תשתיות החשמל, המים, הביוב
המיזוג וכיבוי האש. כמו כן, שטח הקומה הוא 292.93 מ"ר, אם תתקבל הטענה שאין להשית
ארנונה בגין שטחי הנישות אזי שטח הקומה הוא 267.39 מ"ר, ולא כפי שמחייב המשיב שטח של
360 מ"ר
עיקר טענות המשיבה
1. לטענת המשיבה המדובר בנכסים שבנייתם הושלמה, ראויים לאכלוס ואף הושכרו בעבר, ובחלקם
לא, אך לטענת המשיבה אין חולק כי מדובר בנכס הראוי לשימוש ואף אכן נמצא בשימוש ע"י
העורר.
2. כמו כן לטענת המשיבה קיומו ו/או אי קיומו של טופס 4 אינו מעלה אומוריד בחיוב נכסי העורר
בתשלום ארנונה, כאשר לא יכול להיות חולק, כי הנכסים בבניין ראויים לשימוש.
3. לטענת המשיב אמנם חלקים מהנכס מוזנחים, אולם אין בכך על מנת להביא נכסים אלו לכדי
הגדרת "נכס ניזוק" ו/או לחילופין בטענה כי מדובר כלל בנכס שלא הסתיימה בנייתו, וזאת במיוחד
לאור הממצאים בנכס, וזאת בדגש על קומה 0 וקומה 1 כי הקומות אלו נעשה שימוש
4. לטענת המשיבה היא ערכה מדידות ובדיקות שימושים לנכסים שבחזקת העורר. בהתאם לממצאי
בדיקות אלו ולנתונים שהתקבלו בעירייה חייב מנהל הארנונה את העורר בתשלום ארנונה לרבות
את הנכס בקומה הרביעית בבניין שנמצא ראוי לשימוש.
5. לטענת המשיבה יש לדחות את טענת העורר לעניין גודל החיוב של הנכסים בארנונה ובעניין החיוב
של שטחים נמוכים (שטחי נישות) שאינם ברי חיוב וכן שטח מרחב המוגן בקומה 3 שלטענת העורר
אינו בר חיוב. זאת משום שלטענתה טענות אלו נטענו ע"י העורר בעלמא ללא אסמכתא ו/או
תימוכין ראויים לטענות וכן חיוב הנכסים נעשה בהתאם למדידה שביצעה העירייה בשטח הנכס.
קומה 1- שטח החניון נכס מס 9901
6. לטענת המשיבה יש לחייב את העורר בחיוב ארנונה בשטח החניון במיוחד לאור העובדה כי
בביקור הועדה בנכס נמצא כי נעשה בפועל שימוש בנכס למטרת אחסון חפצים. עוד טוענת
המשיבה כי הנכס מחויב לפנים משורת הדין בסיווג "חניון" ולא בסיווג יקר יותר דוגמת "מחסן"
בהתאם לשימוש בפועל שנעשה בנכס.
קומה 0 נכס מס 020
7. לעניין נכס זה טוענת המשיבה כי מבדיקה שערכה המשיבה בנכס וממצאי ביקור הועדה בנכס
עולה כי החיוב בארנונה לנכס זה הינו כדין שכן אין המדובר בנכס הנמצא במצב ניזוק במידה שאי
אפשר לשבת בו כפי שטוען העורר.
קומה 1 נכס מס 110
8. לטענת המשיבה, לנכס המצוי בקומה הראשונה של הבניין יש גישה ממעלית הבניין ומבדיקה
שערכה המשיבה אין מדובר בנכס הנמצא במצב ניזוק במידה שאי אפשר לשבת בו בדומה לנכס
המצוי בקומה 0, ועל כן הנכס מחויב באנונה כדין לטענת המשיבה דו"ח ביקור בנכס מצויין כי
העורר עושה שימוש בנכס למטרות אחסנה.
קומות 2 ו– 3 נכסים מס 210 ו– 120
9. לטענת המשיבה ובהתאם לדו"ח ביקור הועדה במקום נמצא כי בנכסים אלו ישנו ציוד משרדי
וחדרי משרדים מרוהטים ומוכנים לשימוש, הנכס מרוצף ברמת גימור מלאה, חשמל, מעלית תקינה
ופועלת, שירותים פעילים בקומה, ולכן לא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר בנכסים הראויים
לשימוש.
10. לטענת המשיבה יש לדחות את טענת העורר לאי רישום המחזיקים הנכסים הנ"ל שכן העורר לא
המציא חוזי שכירות לעירייה עבור שטחים אלו ולא פירט מיהם המחזיקים ומהם מספרי ת.ז./ ח.פ.
שלהם ולכן טענתו לעניין אי רישום מחזיקים בחדרי המשרדים דינה להידחות.
11. באשר לטענת העורר כי לא נעשה שימוש בנכסים ועל כן אין לחייבם בחוב ארנונה דינה להידחות
לטענת המשיבה חלק מנכסים אלו הינם מרוהטים וראויים לשימוש כ"משרדים", הם אף הושכרו
בעבר ועומדים להשכרה גם כיום, ועל כן סיווגם בסיווג "משרדים בתעשייה" הוא סיווג כדין.
12. לעניין זה טוענת המשיבה כי הפסיקה קובעת כי חיוב נכס בארנונהיעשה גם על פי הפוטנציאל של
הנכס ובחירת הנישום שלא לעשות שימוש בחלק מהנכס אינו פוטר אותו מחיוב בארנונה בגין הנכס.
13. טענת העורר לגבי היות חלק מקומה 3" משרדי מכירות" ועל כן אין לחייבו בארנונה, המשיבה
תיטען כי טענה זו עלתה רק בערר 20/33 .שנית, בדו"ח ביקור הועדה בנכס נאמר ע"י העורר כי
קומה זו כולה כמעט מאוכלסת ע"י שוכרים למעט 3 חדרים העומדים ריקים. ולכן אף במישור
העובדתי אין כל בסיס לטענה זו.
14. לטענת המשיבה בדיון מיום 26/02/2019 אישר העורר בפני הועדה כי מצב הנכסים נשוא פסק הדין
הינם ללא שינוי, ולכן יש לחייב את כלל קומות 2 ו– 3 כאמור בהחלטת ועדת הערר לשנים 2017-
2016 אשר אושרה ע"י ביהמ"ש בפסק הדין, ולא יכולה להישמע טענה כעת כי המשיב נהג שלא כדין
כאשר חייב הוא את כלל קומה 3 ,שהרי בפועל כפי שאישר העורר, לא הערך כל שינוי בשימוש
שנעשה בקומות אלו.
קומה 4 נכס מס 030
15. לטענת המשיבה הנכס בקומה 4 ראוי לשימוש, לנכס יש גישה ממעלית הבניין, יש הכנה ותשתית
לחשמל ומערכת כיבוי אש, הנכס מרוצף כולו, הקונסטרוקציה גמורה של קירות ותקרה וחלונות
במקומם. על כן ברי כי הנכס לא יכול להיות מוגדר כנכס שאינו ראוי לשימוש ומשכך כדין חייב
מנהל הארנונה את שטח הנכס, ועוד לפנים משורת הדין החל מיום 1/01/2020 ולא טרם לכן
16. יצוין כי חברי ועדת הערר הקודמת סיירו בנכס נשוא הערר בתאריך 4.02.2020 והתרשמו
מהשימושים בנכס כדלקמן:
להלן
” דו"ח ביקור בנכס מתוקן - מיום 4/2/2020
נוכחים: יו"ר הועדה: עו"ד יהודה שלום
חברי הועדה: 1 .גב' שושנה פרופר
מר אשר מייבסקי (הצטרף בתחילת הסיור(
מטעם העוררת: 1. מר דוד ריטרסקי
2. ב"כ עו"ד ערן פייבש
מטעם המשיב: 1.מר דני רווה
2. ב"כ עו"ד דרור יוספי
17. הנכס נמצא ברחוב הבטחון 6 פינת נבטים 1 פתח תקוה. ממבט חיצוני הנכס נראה גמור
העורר: "לבניין אין טופס 4 ואין טופס כיבוי אש
18. מר ריטרסקי ומר דני רווהלהלן זיהוי הנכסים עפ"י העררים:
להלן ממצאי הביקור:
19. קומת החניון- נכס 9901
3.1 הכניסה לחניון ממפלס הכביש. החניון מקורה\ ועליו בנוי המבנה
רצ"ב צילום
א. מר ריטרסקי: "כל העמודים נבנו בחניון מחדש בשנת 2011 . אין לי טופס 4 לחניון ואין
לי אישור מכבי אש".
מר ריטרסקי: "רוב הבניין הישן נהרס, נוצקו לו יסודות ועמודים חדשים ולפי דעתי
מדובר בבנייה חדשה של כל הבניין".
ב. בחניון לא נראו מכוניות חונות אך יש בו ציוד כדלהלן:
ריהוט משרדי
נגרר של רכב
אופנועים
מנורות תאורה בקופסאות
מנוע של מזגן
גרוטאות שונות ומים.
רצ"ב ציל
ג. יש בחניון מערכת כיבוי אש + ספנקלרים. לדברי מר ריטרסקי הוא לא קיבל אישור
מכיבוי אש למערכת זו. יש מערכת תאורה פלורוסנטים, אך החשמל לא מחובר.
ד. מר ריטרסקי: בפועל לא עושים שימוש בחניה לצורך חניון
ה. מר דני רווה: נכס זה מחויב בסיווג "חניון" בתעריף "קרקע תפוסה".
20. קומת קרקע- נכס 020
4.1 החדר מטויח ללא ריצוף. קיימת מערכת כיבוי אשספינקלרים, ללא קירוי דקורטיבי מסודר. אין
בו חשמל ואין בו מים. התקרה היא מעץ.
לדברי העורר נאסר על ידי כיבוי אש לעשות שימוש בקומה.
• רצ"ב צילום הנכס
א. כל הנכס עם חלונות וסורגים.
ב. בנכס מאוחסן ציוד שונה כולל ריהוט. יש בשטח זה שטח קטן מרוצף וכן 2 חדרים
מרוצפים עם קירות גבס הרוסים - החדרים ללא קירוי דקורטיבי. בכל שטח הקומה אין
חשמל
ג. דני רווה: מחויב כ"מבנה בתעשייה".
21. קומה א- נכס 110 - נכס זה מחויב כ"מחסן
5.1 הריצפה היא מעץ. גובה הנכס כ-2 מ- מדובר במעין גלריה. בנכס מאוחסנים:
חומרי בניה שונים.
לדברי העורר מדובר בציוד הקשור בבנייה שבוצעה ועדיין מבוצעת בנכס.
חלקי ריהוט
מס' כסאות משרד ישנות.
ארון ישן
מנועים של מזגנים.
לדברי העורר נאסר על ידי כיבוי אש לעשות שימוש בקומה.
רצ"ב צילומים לדוגמא
א. באחת מפינות הקומה יש חדרון קטן ובו קלסרים בארונית וציוד אחר.
רצ"ב צילום.
22. קומה ב- נכס מס' 210
6.1 נכס זה מאוכלס בחלקו. יש בו 12 חדרים בחלק הדרומי ורק אחד מושכר
בחלק שאינו מאוכלס כולל משרד קבלה עם דלפק - בנייתו מושלמת
רצ"ב צילום
11 החדרים מושלמים עם ריצוף, וילונות, חשמל, מיזוג ותקרה דקורטיביתאך רובם ללא ריהוט
משרדי. בחלק קטן מהחדרים מצוי שולחן משרדי וארונות. רצ"ב צילומים מהחדרים.
6.2 החלק הצפוני בו יש 4 משרדים, מאוכלס ע"י שוכרים. וכן קיימים בו חדרי שירותים, מטבח ופינת
קבלת קהל.
כל הקומה מחויבת ב"משרדים בתעשייה".
23. קומה ג- נכס מס' 120
7.1 מר ריטרסקי: בקומה זו כולה כמעט מאוכלסת ע"י שוכרים למעט 3 חדרים בשטח של כ-40 מ
חדרים אלו ברמת גמירות מלאה כולל ריצוף, תאורה ומיזוג אויר. תיקרה דקורטיבית.
24. קומה ד- נכס מס' 030
8.1 ב-2019 קיבל נכס פטור בשלבי בניה
8.2 מר ריטרסקי: היה פה פקח מטעםהעירייה בתחילת שנת 2020
8.3 הנכס נראה לקראת סיום השיפוץ
8.3 יש בו ריצוף, טיח, קירות, ומותקנים בין חלקיו דלתות זכוכית
יש בו תאורה שעדיין לא מחוברת. בחלקו התיקרה הדקורטיבית לא הושלמה.
אין בו עדיין מערכת מיזוג אויר.
בחדר השירותים אין אסלה ובמטבח אין אינסטלציה
8.4 עו"ד ערן פייבש: קומה זו אינה כלולה בעררים נשוא תיק זה
רצ"ב צילום.
להלן החלטת ועדת ערר הקודמת לעניין הסיור בנכס .
1. 14 יום לאחר קבלת דו"ח הביקור בנכס יודיע ב"כ העורר אם הוא עומד על בקשתו להזמנת עדים
2. בכל מקרה התיק ייקבע להמשך דיון עפ"י יומן מזכירות הוועדה
אם יבקש ב"כ העורר לזמן את העדים יש להזמינם למועד הדיון שייקבע.
תאריך . 4/2/2020 :
תאריך עריכת הדו"ח המתוקן 23/2/2020".
הכרעת ועדת ערר
17. לאחר שחברי הועדה הנוכחית שמעו את טענות הצדדים בדיון שהתקיים בתאריך 27.02.2022
ולאחר שעיינו בחומר הקיים, הן שנשלח על ידי העורר והן על ידי המשיבה, וכן התרשמו מהתמונות
שצולמו במבנה נשוא הערר ובדוח סיור במבנה מיום 04/02/2020 . ראה דו"ח סיור לעיל, החליטה
הועדה כדלקמן:
18. טרם קביעה והכרעת הועדה באשר לסיווג השימושים בנכסים, ועדת הערר תכריע בשאלות שנטענו
שבמחלוקת ונטענו על ידי העורר: ביחס לנכס ריק שלא נעשה בו שימוש, ביחס להיעדר טופס 4
למבנה וטרם ניתן אישור כיבוי אש אשר לטענת העורר יש בכך כדי לפטור אותם מארנונה, וכן
בייחס לשטחי חיוב ארנונה.
החלטה לעניין נכס ריק שלא נעשה בו שימוש.
19. לעניין טענת העורר כי אין לחייב את הנכס בגין נכס ריק דינה להידחות שכן נכס ריק שלא נעשה בו
שימוש בבניין שבנייתו נסתיימה הינו בר חיוב בארנונה ' יחד עם זאת טענת העורר כי יש לחייב
נכסים אלו בסיווג "תעשייה" ולא "משרדים בתעשייה, שכן סיווג "תעשייה" הינו סווג זול יותר
דינה להתקבל כפי שיפורט כדלקמן:
ב – בר"מ 991/16 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' מנהל הארנונה בעיריית תל אביב קבע ביהמ"ש
העליון כי העיקרון לפיו עבור נכס ריק תגבה הרשות המקומית מס ארנונה על פי הסיווג הזול ביותר
האפשרי מבחינה חוקית הנו מוצדק, אך הבהיר כי היתר הבנייה, ולא התוכנית, הוא זה אשר מגדיר
את כלל השימושים המותרים בנכס מבחינה חוקית.
בהקשר זה בשלב הראשון שעניינו בחינת 'סל' השימושים בנכס, יש לאתר את אפשרויות השימוש
הקיימות למחזיק בנכס הריק. כנובע מדיני התכנון והבנייה, אפשרויות אלו הן רק אלו שהותרו
בהיתר הבנייה. מכאן כי שימוש שנעשה בניגוד להיתר, אף אם הוא תואם את התוכנית, אינו משום
שימוש אפשרי העומד לנישום. עוד קבע ביהמ"ש כי אין די בשימושים הקבועים בתוכנית החלה על
הנכס, כל עוד לא נקבעו במפורש בהיתר הבנייה.
בענייננו, היתר הבניה של הבניין צורף כנספח 5.2 לתצהיר עדותו הראשית של העורר, ממנו עולה כי
השימוש העיקרי של הבניין הוא "תעשייה".
הואיל והתעריף של "תעשייה" הינו זול יותר מתעריף "משרדים בתעשייה", כפי שחויבו הנכסים
הריקים ע"י המשיב, הרי שיש מקום להתחשב בטענה שאת הנכסים הריקים יש לחייב, כל עוד אלו
לא אוכלסו ולא נעשה בהם שימוש, בסיווג "תעשייה", וזאת עפ"י השימוש הקבוע במפורש בהיתר
הבניה, כל זאת כפי שיפורט להלן לגבי כל נכס.
החלטה לעניין הטענה על העדר טופס 4 למבנה
20. לעניין טענת העורר שאין לחייבו בארנונה בשל היעדר טופס 4 דינה להידחות שכן הועדה סבורה
שקיומו או אי קיומו של טופס 4 ואי מתן אישור כיבוי אש, אין בהם כדי למנוע מהמשיב כדי לחייב
את הנכסים בתשלום ארנונה. ויש להכריע עובדתית בכל מקרה לגופו, האם הנכס בר חיוב אם לאו.
21. בענייננו, מדובר בבניין שבנייתו נסתיימה, בחלקים ממנו אף נעשה בו שימוש להשכרת המבנה
לשוכרים שונים ובחלקים אחרים יש שימוש לאחסנה. לאור זאת אין מדובר בנכס שאין לחייבו
בחיוב ארנונה.
ב - עמ"נ 20496-10-17 מוסא נ' עיריית חיפה [ נקבע כי
"העדר טופס 4 איננו מלמד על כך שהנכס איננו ראוי לשימוש. קחו לדוגמא את אותם
מצבים בו טופס 4 לא ניתן בשלחריגות בניה, העדר היתר בניה או סטיה מהיתר. אין בכך
כדי לפגום במצב העובדתי הפונקציונלי שהנכס ראוי לשימוש. המבחן הפונקציונאלי
מחייב הכרעה עובדתית בכל מקרה ומקרה לגופו.."
טענת העורר לעניין שטחי החיוב
22. טענת העורר לעניין שטחי חיוב דינה להידחות שכן העורר לאהציג מדידה מטעמו וכן לאור טענת
המשיב כי מדובר בהעמסת השטחים המשותפים על כל הנכסים בבניין. על כן מקובלת על הועדה
טענת המשיבה כי שטחי החיוב של הנכסים השונים הינם השטחים הנכונים לחיוב.
החלטת הוועדה לגבי כל נכס
נכס 9901 – קומת 1-
23. בביקור שערכה הועדה הקודמתבנכס נמצא כי הנכס משמש לאחסון חפצים שונים: ריהוט משרדי,
נגרר של רכב, אופנועים, מנורות תאורה בקופסאות, מנוע של מזגן וגרוטאות שונות.
24. יצוין כי נכס זה חויב ע"י המשיבה בסיווג"חניונים – קרקע תפוסה" למרות שהסיווג הראוי לחיוב
היה סיווג "מחסנים" והואיל והמשיב בחר, לפנים משורת הדין, להמשיך ולחייב את הנכס בתעריף
זה למרות ממצאי הועדה בביקור בנכס, הרי שחיוב זה יוותר על כנו.
25. טענת העורר כי מדובר בנכס שבנייתו טרם נסתיימה, נדחית ע"י הועדה. בהתאם לסיור נמצא כי
הנכס נראה כמושלם ומתאים למטרתו כ-"חניון" והוא בפועל משמש לאחסנה.
נכס 020 – קומה 0
26. טענת העורר כי בנייתה של הקומה טעם הסתיימה דינה להידחות שכן בביקור הועדה בנכס נמצא
כי הנכס נמצא ברמת גימור של טיח ללא ריצוף, קיימת מערכת כיבוי אש, יש מערכת ספרינקלרים,
אין בנכס חשמל ואין בו מים. הנכס כולל שטח קטן מרוצף, וכן 2 חדרים מרוצפים ללא קירוי
דקורטיבי. יחד עם זאת הנכס מאוחסן בנכס ציוד רב הכולל פרטי ריהוט, כמפורט בדו"ח הביקור
בנכס, ועל כן נכס זה חויב ע"י המשיבה בסיווג "מבנה תעשייה" בשטח של 285 מ"ר
27. הואיל ובנכס נעשה שימוש של אחסנה, יש לחייבו בארנונה בתעריף של "מחסנים", אולם המשיב
מחייב נכס זה בסיווג "מבנה תעשייה" שהוא הסיווג הזול ביותר האפשרי מבין השימושים שנקבעו
בהיתר הבניה של הבניין.
28. בדומה לנכסים אחרים שנבדקו ונמצא כי ראוי היה לחייבם בסיווג "מחסנים" גם במקרה זה הועדה
לא תתערב בשיקולי המשיבה, שבחרה לחייב את הנכס בתעריף זול יותר מהתעריף של השימוש
הנעשה בנכס בפועל, ועל כן גם חיוב זה בתעריף "מבנה תעשייה" ישאר כפי שהוא.
נכס 110 – קומה 1
29. נכס זה חויב ע"י המשיב בסיווג"מחסנים" בשטח של 295 מ"ר. טענת העורר היא כי בנייתה של
קומה זו טרם נסתיימה דינה להידחות. בביקור הועדה בנכס נמצא כי רצפת הנכס עשויה מעץ וכי
בנכס נעשה שימוש לאחסנה של חומרי בניה שונים, חלקי ריהוט, מס' כסאות משרד ישנים, ארון
ישן ומנועים של מזגנים.
30. השימוש שנעשה בנכס זה דומה לשימוש שנעשה בנכס 020 בקומת הקרקע של הבניין, ולכן הואיל
ונכס זה ממשמש לאחסנה יש לחייבו בתעריף של "מחסנים ."
נכס 210 – קומה 2
31. טענות העורר לעניין נכס בקומה 2 דינה להידחות מהעם הפשוט לגבי נכס זה קיים פסק דין חלוט
לפיו יחויב נכס זה בשטח של 294 מ"ר בסיווג"משרדים בתעשייה". על כן כל טענות העורר ביחס
לנכס זה נדחות.
נכס 120 – קומה 3
32. טענות העורר בגין נכס זה ברומה 3 דינה להידחות שכן נמצאה בעת הביקור בנכס כמאוכלסת כולה
ע"י שוכרים שונים, למעט שלושה חדרים בשטח של כ – 40 מ"ר. מדובר בחדרים ברמת גימור
מלאה, הכוללת ריצוף ,תאורה, מיזוג אויר ותקרה דקורטיבית. על כן, יש לחייב קומה זו כולה
בסיווג "משרדים בתעשייה" כפי שחייב המשיב ואין לפצלה שכן מדובר ביחידה.
נכס 030 – קומה 4
33. לעניין נכס זה דין ערר להתקבל שכן נכס זה טרם הושלמה בנייתו ואף קיבל בעבר פטור לשנת 2019
לפי סעיף 330 לפקודת העיריות הואיל ובנייתו טרם נסתיימה
34. בביקור הועדה בנכס שנערך ביום 4/02/2020 נמצא כי הנכס בשלבי סיום השיפוץ. אמנם ישבנכס
ריצוף, טיח, תאורה שעדיין לא מחוברת, קירות חלוקה, מותקנים בין חלקיו דלתות זכוכית וחלק
מהתקרה הדקורטיבית עדיין לא הושלם, אולם אין בנכס מערכת מיזוג אויר, בחדר השירותים אין
אסלה ובמטבח אין אינסטלציה.
35. מאחר ובדיון שנערך ביום 15/09/2020 הסכימו הצדדים שאיןכל שינוי עובדתי בכל הנכסים בבניין,
כולל נכס 030 ולאור עדותו של המומחה מטעם העורר– מר אלי סודאי אשר העיד בעדותו מיום
18/10/2020 ביחס לקומה זו כי לא נעשה בה שינוי למעט הנחת מזגנים בקומה ללא חיבורם לרשת
החשמל, קביעה שלא נסתרה ע"י המשיב.
36. אשר על כן, וכל עודלא יימצא ע"י המשיבה כי בנייתה של קומה זו הסתיימה, הרי שיש להמשיך
ליתן את הפטור לנכס זה לפי סעיף 330 לפקודת העיריות עפ"י התקופות הנקובות בו
37. לפיכך, טענה זו של העורר מתקבלת ע"י הועדה ויש ליתן פטור לנכס זה בהתאם לסעיף 330 לפקודת
העירייה.
סיכום החלטה
38. הערר מתקבל בחלקו לעניין נכס 030 – קומה 4 הועדה סבורה כי יש ליתן פטור לנכס ריק בהתאם
לסעיף 330 לפקודת העירייה
39. יתר טענות העורר באשר לפטור מנכס ריק , וכן בגין היעדר טופס 4 דינם להידחות שכן בסיור
נמצא כי נכסים אלו משמשים בחלקם כשטחי אחסנה.
40. על החלטת הועדההחלטת ניתן לערער לפני בית המשפט לעניינים מנהליים שבאזור שיפוטו מצוי
מקום מושבה , בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים
41. המזכירות תשלח החלטה לצדדים
42. החלטה ניתנה בתאריך _24.5.23
43. החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה