ערר 67 21 נוף המושבה בעמ

בס"ד

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית 67/21

שליד עיריית פתח - תקוה יו"ר הועדה - עו"ד קלרה שמורק

חבריי הועדה - אשר מייבסקי

פליפ גולד

העוררת: נוף המושבה בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד זכריה אייל

- נגד -

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת

ע"י ב"כ עוה"ד אריאל ליבר

החלטה

1. כללי

הערר עניינו בדחיית השגה, אשר הוגשה ע"י העוררת על חיובה בארנונה בגין נכס שמספרו

בספרי העירייה 75303200000/1/2/3 (להלןהנכס" ) המצוי בפתח תקוה, ע"ש העוררת.

2. טענות העוררת:

א. ביום 9.12.20 נתקבלה הודעת מנהל הכספים באגף השומה של העירייה על העברת הנכס על שם

העוררת ועל שינוי חיוב הארנונה הכללית בגין הנכס, בה נקבע כי העוררת תחויב מעתה בסיווג

"בתי מלון" במקום בסיווג "מגורים".

ב. העוררת הגישה ביום 1.3.21 השגתה על קביעת מנהל הארנונה בגין העברת הנכס על שם העוררת

ועל שינוי הסיווג לשנת 2020. כמו כןהגישה העוררת ביום 1.3.21 השגה נוספת לשנת 2021.

ג. ביום 19.4.21 התקבל בדואררשום אצל העוררת החלטת מנהל הארנונה מיום 6.4.21, לפיה

ההשגה לשנת 2021 נדחית החלטת מנהל הארנונה לגבי ההשגה לשנת 2020 לא נתקבלה אצל

העוררת.

ד. ביום 12.7.21 הגישה העוררת הודעה בכתב למנהלהארנונה, כי מאחר וחלפו מעל ל 60 יום מיום

שהוגשה ההשגה ובאין מענה, על פי חוק יש לקבל את ההשגה.

ה. מנהל הארנונה פעל ללא סמכות ובניגוד לחוק הרשויות המקומיות, עת דחה את הודעת העוררת

ולא פעל ליישום טענת העוררת בהשגתה.

ו. מנהל הארנונה ענה להשגת העוררת בחלוף 4 חודשיםמתום המועד הקבוע בחוק לקבלת

תשובת מנהל הארנונה על ההשגה.

ז. הוראות החוק מאוד ברורות ולא ניתנות לפרשנות. על פי הוראות החוק, מנהל הארנונה ישיב

למשיג תוך 60 יום מיום קבלת ההשגה. טענת מנהל הארנונה כי ההשגה הוגשה באיחור, הינה

טענה כבושה וככל ומנהל הארנונה ביקש לטעון אותה ולדחות את ההשגה על הסף, הרי היה

עליו לעשות זאת בתשובתו להשגה.

ח. דחית ההשגה על הסף מוכיחה שוב, כי מנהל הארנונה הופך טענותיו כמטוטלת. בעוד

שבהודעתו טען כי ענה לכל טענות העוררת בהשגה על חיובי הארנונה לשנת 2021, הרי טענתו

בדבר הגשת ההשגה לשנת 2020 באיחור, לא מופיעה בתשובתו על ההשגה לשנת 2021.

3. טענות המשיב

א. טענה מקדמית: העוררת מעלה טענות כגון "שגה מנהל הארנונה ופעל ללא סמכות ובניגוד לחוק

הרשויות המקומיות", וכן טענה "שעל מנהל הארנונה לקבל את השגת העוררת, עת ענה הוא

בחלוף ארבעה חודשים" טענות אלה אינן בסמכות ועדת הערר , ואינן נכנסות תחת העילות

המפורטות בסעיף 3(ב) לחוק הערר. על כן, יש לדחות את ערר העוררת על הסף, שכן על מנת

לקבל את הסעדים המבוקשים, היה על העוררת לפנות לערכאה הרלוונטית ולא למנהל הארנונה.

ב. טענות העוררת הוגשו באיחור ניכר ובניגוד להוראות חוק הערר ולפיכך, יש לקבוע את שומת

המס לשנת 2020 הינה שומת ארנונה חלוטה וסופית ולכןלדחות את כלל טענות העוררת על

הסף.

ג. מכתב העוררת לשנת 2020 אינו מהווה השגה, ועל כן לא חלים עליו חוקי הערר והפסיקה ומשכך,

כלל דין טענות העוררת להדחות.

ד. השגת העוררת לשנת 2020 הוגשה בתאריך 1.3.21 והדבר מהווה איחור ניכר מ90 הימים בהם

ניתן להגיש השגה ולכן שומת הארנונה שהושתה על העוררת לשנת 2020, הינה חלוטה וסופית

ולא ניתן להשיג עליה כעת.

4. דיון:

א. ביום 29.12.21 התקיים דיון בפני ועדת הערר, הצדדים חזרו על טענותיהם. בהסכמת הצדדים

הוחלט כי הצדדים יגישו סיכומים לעניין הטענה המקדמית- סמכות ועדת הערר לדון בערר.

5. הכרעה

טענה מקדמית- אין בסמכות מנהל הארנונה לדון

א. בערר דנן נסיבות המחלוקת הינן כדלקמן: העוררת הגישה השגה בגין חיובה בארנונה ביום

1.3.21. העוררת הגישה 2 השגות, השגה אחת לשנת 2020 והשגה נוספת לשנת 2021, באותו עניין

ובאותן נסיבות.

ב. המשיב, מנהל הארנונה, השיב להשגה לשנת 2021, אולם מנהל הארנונה לא השיב להשגהלשנת

2020 במועד הקבוע בחוק הערר.

ג. העוררת הגישה מכתב ביום 12.7.21 לפיו ההשגה לשנת 2020 לא נענתה ע"י מנהל הארנונה, ולכן

על פי החוק יש לקבל את ההשגה.

ד. ביום 24.8.21 השיב מנהל הארנונה למכתב העוררת, וקבע כי ההשגה אינה מהווה השגה, ולכן

אין חובה להשיב למכתב העוררת כהשגה.

ה. המשיב מעלה טענת חוסר סמכות, לפיה ועדת הארנונה אינה מוסמכת לדון באיחור במענה מנהל

הארנונה לפניית העוררת. להלן נבחן את טענת המשיב:

ו. סעיף 3 (אלחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו- 1976 (להלן

חוק הערר") מגדיר ותוחם את הנושאים שעליהם ניתן להשיג אל מנהל הארנונה.

הרי לא לחינם הגדיר המחוקק והגביל את הטענות שניתן לטעון בהשגה. סעיף 3 (א) לחוק הערר

קובע כדלקמן:

3. (א מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת

הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום

(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש

בו;

(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות

(4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים התשנ"ג– שהוא אינו בעל

שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.

(ב) אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון

או להחליט בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או

בקביעת סכומיה היה נגוע באי-חוקיות שלא כאמור בפסקאות (1) עד 3) של סעיף

קטן (א).

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית

ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך

משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה

אילולא חוק זה.

ז. ועדת הערר מוסמכת לדון בעילות שהן סוגיות עובדתיות בלבד. בפסקי דין רבים בתי המשפט

קבעו, כי ועדת הערר מוסמכת לדון בעניינים עובדתיים וטכניים בלבד, המצריכים לעיתים

בדיקת הנכס ומצב הנכס בפועל ולא בשאלות בעלות היבט משפטי.

ח. בעע"ם 5640/04 מקורות חברת מים בע"מנ' מועצה אזורית לכיש (פורסם בנבו) נפסק כי סעיף

3(א) לחוק הערר קובע דרך תקיפה שניתן לתקוף רק ע"י טענות ספציפיות המוגדרות בסעיף

ורק על פיהם ניתן להגיש השגה על שומת ארנונה, והרי המאפיין של הטענות המפורטות בסעיף

3(א) לחוק הערר הוא שהן נוגעות לעניינים עובדתיים וטכניים להלן אצטט

"מקור הקושי המתעורר במקרה דנא הוא בכך שהמחוקק לא קבע דרך אחת

ויחידה לתקוף את החלטותיהן של רשויות מקומיות בענייני ארנונה. בחירת

המסלול המתאים לתקיפת החלטתה של הרשות המקומית בעניין ארנונה

תלויה בעילה בה מבקש החייב להשיג על ההחלטה. חוק הערר קובע כי דרך

התקיפה שבו מיועדת אך ורק לאותם מקרים בהם מעלה החייב בארנונה טענות

מסוימות. טענות אלה מפורטות בסעיף 3(א) לחוק הערר, כדלקמן... חוק הערר

אף מדגיש כי דרך התקיפה שעל פיו מוגבלת היא, כאמור בסעיף 3(ב) שזו

לשונו... המאפיין של הטענות המפורטות בסעיף 3(א) לחוק הערר הוא שהן

נוגעות לעניינים עובדתיים וטכניים המצריכים לעיתים את בדיקת המצב

בפועל, ולא מדובר בשאלות בעלות היבט משפטי מובהק, כגון הקריטריונים

לקביעת הארנונה או סבירות גובה הארנונה (ראו: בג"צ 764/88 דשנים וחומרים

כימיים בע"מ נ' עיריית קרית אתא, פ"ד מו(1 )793 (להלן- עניין דשנים), 799 ;

ע"א4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת הכרמל, פ"ד

נו(2 )773 (להלן- עניין ט.ט. טכנולוגיה), 780-779".)

ט. הועדה מסכימה עם טענות המשיב והפסיקה שצירף, לפיה לא אחת בתי המשפט לעניינים

מנהליים במסגרת עתירות מנהליות דנו במסגרת סמכותם בסוגיית קבלת השגה בגין אי מענה

להשגה במועד. ראו לעניין זה עת"מ 2123/12/11 המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין

בע"מ נ' מנהל הארנונה במועצה המקומית אעבלין (פורסם בנבו 28.5.12), עת"מ11694/02/15

ש.במ. חקלאות נ' המועצה המקומית באר יעקב (נבו 1.06. 15), עת"מ28879/01/21 מכללת

מר אליאס - אעבלין נ' מנהל הארנונה במועצה אעבלין (נבו 10.01.2022 .)

י. כתמיכה לטענותיה צירפה העוררת 2 החלטותובניהן החלטה בעניין ערר 31/17 דוד ריטרסקי

נ' מנהל הארנונה עיריית פתח תקוה - החלטת ועדת הערר שליד עיריית פתח תקוה בהרכב

אחר. יודגש כי ועדת הערר אינה כפופה להחלטות ועדת ערר השונות, וכי כל ועדה דנה בעניין

ובנסיבות שונות. מעיון בעררים שצורפו עולה כי ועדת הערר הנכבדה בחנה את סוגית האיחור

במתן תשובה להשגה בהסכמה, ו/או לא הייתה התנגדות של מי מהצדדים לעניין סמכות הועדה

וככל שטענה מקדמית זו לא עלתה, ועדת הערר יכולה להחליט בסוגיה האמורה בהסכמה,

והחלטה זו כפופה לביקורת שיפוטית.

יא. מכל האמור עולה, כי בית המשפט מחליף את שיקול דעתו של ועדת הערר בסעדים שעניינם- אי

מענה להשגה במועד. נראה כי ערר זה אינו עוסק בקביעות עובדתית, שכן העובדות ברורות,

התאריכים מוסכמים, הנסיבות אינן שנויות במחלוקת. עניינו של ערר זה הינו בשאלה משפטית

בלבד אשר בית משפט לעניינים מנהליים דן בעתירות אלה במסגרת סמכותו.

מכל האמור עולה כי הטענה המקדמית מתקבלת, ואין סמכות לועדת הערר לדון בערר.

6. סוף דבר

א. לאור כל האמור, הערר נדחה

ב. בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.

ג. החלטת הועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לעניינים מנהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום

מושבה, בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים

ד. המזכירות תשלח החלטה לצדדים. ניתן בהעדר הצדדים ביום 10.9.23_

ה. החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה.