ערר 85 20 מכבי דנט בעמ

בס"ד

ועדת ערר לענייני ארנונה כללית 85/20

שליד עיריית פתח - תקוה יו"ר הועדה - עו"ד קלרה שמורק

חבריי הועדה - אשר מייבסקי

יהושע גולדרט

העוררת: מכבי דנט בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד אריה סער

- נגד -

המשיב: מנהל הארנונה של עיריית פ"ת

ע"י ב"כ עוה"ד אריאל ליבר

החלטה

1. כללי

הערר עניינו בדחיית השגה, אשר הוגשה ע"י העוררת על חיובה בארנונה בגין נכס שמספרו בספרי

העירייה 36107431011 (להלןהנכס") המצוי בפתח תקוה, ע"ש העוררת.

2. טענות העוררת:

א. העוררת איחרה בהגשת הערר אולם מדובר באיחור של מה בכך, אשר אין בו בכדי לפגוע באלו

מזכויות המשיב. נסיבות האיחור מיוחדות- הקורונה, מגפה עולמית, שהוציאה הרבה עובדים

לחל"ת באופן מיידי. הקורונה מהווה טעמים מיוחדים ונסיבות שאינן בשליטה. העוררת מבקשת

להפנות את הועדה הנכבדה, לחובתה של ועדת הערר להגיע לחקר האמת.

ב. הנכס חויב לפי סוג נכס מרפאה פרטית, ואילו העוררת טוענת כי יש לסווג את הנכס לפי סוג נכס

פריט 2.13 לצו הארנונה מוסדות רפואה ואחרים

ג. מניותיה של העוררת שייכות לעמותת קרן מכבי שהינו גוף ללא מטרת רווח, שמטרתה העיקרית

"להגיש בכל צורה שהיא תמיכה עזרה וסיוע חומרי ואחר לחברי העמותה ולקופת חולים מכבי".

על אף היותה חברה בע"מ העוררת אינה מנסה לעשות רווחים ומחירון הטיפולים לחברי מכבי

זולים יותר, באופן משמעותי, מהמחירים במרפאות פרטיות.

ד. כוונת מועצת העירייה בקביעת תעריף זול במרפאות ציבוריות, הייתה לעודד הקמתן של מרפאות

ציבוריות ולאפשר לתת להן מחיר זול יותר ממרפאה פרטית, שיובילו למתן הנחות כדי שהמטופל

ישלם סכום מסובסד, אשר הוא מאפיין מובהק של מרפאה ציבורית.

ה. עוד טענה העוררת כי כמחצית מהמטופלים המרפאה, הם ילדים עד גיל 18 ומבוגרים המקבלים

טיפול שינים חינם על פי חוק בריאות ממלכ תי, התשנ"ד 1994 .דבר הממחיש שאכן מדובר

במרפאה ציבורית ולא במרפאה של רופא שינים פרטי.

ו. העוררת מדגישה כי בהגדרה של מוסדות רפואה לא קיים קריטריון של הענקת טיפול לפי חוקי

שירות בריאות ממלכתי, קריטריון שמועצת העיר רצתה לקבוע בשנת 2013, אבל בקשת ה

להיתר, חורג משר הפנים ומשר האוצר נדחתה על ידי שרים אלה ובצווי הארנונה של השנים

המאוחרות יותר הושמט קריטריון זה.

3. טענות המשיב

א. טענה מקדמית: חלוף המועד החוקי להגשת השגה לשנת המס 2020 מדובר בהשגה שצריכה

הייתה להיות מוגשת עד 31.3.2020, כאשר משבר הקורונה החלב 15.3.20 בלבד, כך שהעוררת

יכלה להגיש השגה בתחילת שנת המס, בפרט כאשר מדובר בטענות שכבר הועלו על ידי העוררת

במסגרת ההשגות והעררים לשנת המס הקודמות .

ב. לפיכך, יש לדחות על הסף את כלל הטענות בערר לעניין שומת הארנונה לשנת המס 2020, אשר

הינה סופית וחלוטה, היות והמדובר ב"השגה" שהוגשה באיחור.

ג. העוררת, בפתח הערר מבקשת ממנהל הארנונה ארכה להגשת "השגה", בנימוק כי עורכת הדין

שהגישה את ההשגה מטעמה שהתה בחל"ת, אך המשיבה דוחה מכל וכל את הבקשה לארכה.

הפסיקה קבעה כי את הסמכות להארכת מועד יש להפעיל תוך שיקול דעת, מטעמים מיוחדים

בלבד, לעיתים חריגות, במתינות ובזהירות, על מנת שלא לפגוע ביציבות ובוודאות בתחום

הדינמי של דיני הארנונה.

ד. ביום 13.5.20 פנתה העוררת באמצעות חברת אראלים נכסים בע"מ, חברה מובילה המתמחה

בתחום דיני הארנונה, בבקשה ליתן פטור מתשלום ארנונה בעקבות משבר הקורונה. בקשה זו

נענתה עוד ביום 21.5.20, כך שהעוררת ידעה גם ידעה על החיוב בארנונה.

ה. מכל האמור עולה כי נסיבות המקרה דנן אינן מעבר לרמה הנדרשת של "טעמים מיוחדים".

ו. העוררת הינה חברה פרטית בע"מ, מרפאה המופעלת והמוחזקת על ידי חברה פרטית. מעניקה

שירותי "מרפאת שינים" ללקוחותיה, כאשר בין היתר מעניקה הנחות ומחירים מיוחדים לחברי

קופת חולים מכבי, ומשכך דין הנכס להיות מסווג כ"מרפאה פרטית".

ז. העוררת אינה "מרפאה ציבורית" ואינה עונה על ההגדרה הקבועה בצו הארנונה לסיווג נכס

כ"מוסדות רפואה".

4. דיון:

ביום 7.12.20 התקיים דיון בפני ועדת הערר. הצדדיםחזרו על טענותיהם.

בהסכמת הצדדים הוחלט כי הצדדים יגישו סיכומים לעניין טענת המשיב לפיה ההשגה הוגשה

באיחור.

5. הכרעה

טענה מקדמית- הרחבת חזית.

א. המשיב בסיכומיו טען טענה חדשה נוספת של הרחבת חזית לפיה העוררת העלתה בסיכומיה טענה

חדשה בדבר " סופיות הדיון והשתק ". הטענה עניינה בערעור שה גיש המשיב על החלטת ועדת

הערר, על ערר שהוגש ע"י המערערת לשנים 2018-2019. בהמלצת בית המשפט, שדן בערור הערעור

נמחק. הטענה בדבר "סופיות הדיון והשתק " נטענה ב סיכומים, לא נטענה בהשגה ולא נטענה

בערר.

בפסקי דין רבים בתי המשפט קבעו כי העלאת טענות חדשות מהוות הרחבת חזית אסורה, ודינן

להידחות על הסף ב-עמ"נ 4219-08-09 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' עיריית חיפה, קבע ביהמ"ש

באופן ברור כי:

" תשתיות נפט טוענת כי הסיווג שהעירייה סיווגה את הנכסים מוטעה .לטענתה,

הסיווג "עסקים אחרים" אינו מתאים וראוי היה לסווג את הנכסים בסיווג "תעשיה"

ולחילופין באותו סיווג בו מסווג נמל חיפה" – הסיווג הנמלי.

טענתה של תשתיות נפט בנוגע לסיווג "תעשיה" לא הועלתה על ידה בהשגה

שהגישה למנהלת הארנונה בהתייחס לשנים 1997-2004 . הטענה הועלתה לראשונה

רק לפני ועדת הערר, ולפיכך, מהווה הרחבת חזית אסורה . ממילא, לא הייתה צריכה

ועדת הערר להידרש לטענה זו, וראוי היה לדחותה על הסף".

ב. בנוסף, ראו לעניין זה ה"מ (חיפה) 820/95 מנהל הארנונה בעיריית חיפה נ' אליעזר ומרים שוורץ

שם קבע כב' השופט ברלינר כי:

"הנישום מנוע מלהעלות בכתב הערר טענות ונושאים אשר לא נכללו בהשגה

שהוגשה על ידו. בנושא זה לא היתה צריכה לדון הוועדה כלל, שכן המשיב לא העלה

אותו בהשגתו. הדרך לתקוף את הארנונה עוברת תחילה בהשגה ומשיג שאינו מרוצה

מההחלטה בהשגה, רשאי הוא לערור לוועדת הערר באותו נושא . אין להעלות בוועדת

הערר נושאים שלא פורטו ולא נטענו בהשגה שהוגשה"

זאת ועוד, ראו לעניין זה את בעמ"נ (ת"א) 43172-04-17 גלילות מחזור פסולת בע"מנ' מנהל

הארנונה של עיריית רמת השרון שם נקבע כי:

"... יש להעיר כי המערערת בוחרת לטעון טענות שלא נטענו בהשגה (כמו העדר

יריבות והיות הדרישה לא מפורטת), בניגוד לכלל על פיו גדר המחלוקת יהיה אך ורק

על פי ההשגה ולא ניתן לטעון טענות החורגות מההשגה"

העוררת לא ציינה בהשגה ולא בערר כי קיים הליך בעניין, הנידון בערכאות משפטיות. למרות

האמור, הועדה מקבלת טענת העוררת לפיה לא יכלה העוררת לטעון טענת השתק וסופיות הדיון

בערר ובהשגה. ההחלטה של כבוד ועדת הערר בעניין ניתנה ביום 18.4.21 .דהיינו, ההחלטה

ניתנה לאחר הגשת ההשגה והערר לשנת 2020.

לאור כל האמור לעיל, הועדה דוחה את טענת המשיב לפיה טענת ה"סופיות הדיון והשתק" הינה

הרחבת חזית.

טענה מקדמית - איחור בהגשת ההשגה

א. הועדה מקבלת את הטענה המקדמית של המשיב, לפיה העוררת איחרה בהגשת ההשגה לשנת 2020.

סעיף 3(א) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה), התשל"ו1976 (להלן"חוק הערר")

קובע כדלקמן:

"השגה

3. (א מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת

התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום

(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו

(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות

(4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק הסדרים התשנ"ג– שהוא אינו בעל

שליטה או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.

(ב) אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון

או להחליט בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או בקביעת

סכומיה היה נגוע באי-חוקיות שלא כאמור בפסקאות (1) עד 3) של סעיף קטן (א

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית

ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך

משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא

חוק זה.

ב. עינינו הרואות, כי המחוקק קבע מועד מוגדר למועד הגשת השגה על שומת ארנונה והוסדר מסלול

ייחודי הקצוב במועדים לתקיפת חיוב הארנונה. בעניינו, ככל שלא היה פורץ משבר הקורונה

העוררת הייתה צריכה להגיש את ההשגה עד ליום 31.3.20 .פנייתה הראשונה של העוררת ביחס

לשומת הארנונה לשנת 2020 התקבלה במשרדי המשיב לראשונה רק ביום 24.6.20.

ג. קיימת פסיקה ענפה בעניין איחור בהגשת השגה אשר קובעת, כי במקום שבו הוגשה השגה לאחר 90

ימים היא הופכת לחלוטה והנישום מאבד את זכותו להשיג על חיובו בארנונה. ראו לעניין זה

פסיקות נוספות, בע"א 1644/95 שקד סוכנות לביטוח נ' מנהל הארנונה של עיריית ת"א (פורסם

בה' רוסטוביץ', ארנונה עירונית- פסקי דין, כרך ג' עמ' 354), כך נפסק גם בעמ"נ (ת"א) 220/04

מנהל הארנונה בעיריית ת"אנ' אפרתי מדפיס נכסים בע"מ, ראו בנוסף בעמ"נ 241/08 רם-חן

חניונים נ' מנהל הארנונה של עיריית תל אביב יפו, תקדין- מחוזי 2009(2 ,)7440, בנוסף ראו לעניין

זה את פס"ד (כבוד השופט א' לוי) בעמ"נ (ת"א) 43172-04-17 גלילות מחזור פסולת בע"מ נ' מנהל

הארנונה של עיריית רמת השרון (פורסם בנבו).

ד. הוועדה בחנה את טענות העוררת. אומנם בשנת 2020 פרץ משבר הקורונה אולם, אין במשבר

הקורונה להכשיר את איחור העוררת. משבר הקורונה פרץ ביום 15.3.20 עת ערכאות השיפוט חדלו

מלפעול. עד ליום זה יכלה העוררת להגיש את השגתה. כמו כן, משבר הקורונה הסתיים ביום

10.5.20 ואז ערכאות השיפוט חזרו לפעוללא ברור מדוע העוררת התמהמה ולא הגישה את ההשגה

במועד. לכל המאוחר, הייתה העוררת צריכה להגיש השגתה עד ליום 26.5.20 אולם העוררת בחרה

להגיש השגתה רק ביום 24.6.20.

ה. הועדה מסכימה עם טענת המשיב לפיה אין כל הוראה בחוק הערר המתירה מתן ארכה להגשת

השגה, ככל שהמחוקק רצה לתת אפשרות להגשת בקשה למתן ארכה להגשת השגה היה מציין זאת

במפורש. למרות האמור, העוררת בחרה שלא להגיש בקשה למתן ארכה, אלא בחרה להגיש את

הבקשה בהשגה ובמועד המהווה איחור להגשת השגה.

ו. הועדה דוחה את טענת העוררת לפיה בא כוחה שהה בחל"ת שכן הטענה לא הוכחה. אולם טענת

המשיב לפיה חברת אראלים נכסים בע"מ קיבלה מהעוררת יפוי כוח במועד החל"ת, הוכחה. כמו כן,

מהמסמכים שצירף המשיב עולה כי ביום 13.5.20 הגישה העוררת בקשות לפטור מארנונה. מכאן

עולה כי לא הייתה לעוררת כל מניעה להגיש את ההשגה וככל שלא עשתה זאת אין לה להלין אלא

על עצמה.

ז. טענת העוררת לפיה על מנהל הארנונה להוכיח את מועד שליחת השומה ע"י העירייה ומתי התקבלה

אצל העוררת, אינה מתקבלת ע"י הועדה שכן, טענה זו הועלתה לראשונה בסיכומי העוררת. טענה זו

הינה הרחבת חזית אסורה. כתמיכה לטענותיה בחרה העוררת לצרף את ערר 601603 המשביר

לצרכן נ' מנהל הארנונה עיריית אשדוד. להלן: ("ערר המשביר") אולם נסיבות ערר המשביר אינן

דומות לערר דנן. בערר המשביר לא הוכח בבירור מתי התקבלה אצל העורר הודעת שומה אם בכלל.

ואילו בערר דנן לא הועלתה טענה שכזו, לא בהשגה ולא בערר. בנוסף, כתמיכה לטענותיה צירפה

העוררת החלטה בערר 19/19 איי זיד דראי נ' עיריית ירושלים (פורסם בנבו). גם בהחלטה זו

הנסיבות אינן דומות, שם נקבע כי כאשר המשיב לא טרח לציין מתי נשלחה הודעת החיוב, יש לדון

בטענות לגופן. אולם בערר דנן, סוגיית מועד שליחת הודעת החיוב לא הועלתה כטענה שבמחלוקת

בהשגה ובערר, וכאמור מהווה הרחבת חזית.

ח. העוררת תומכת טענותיה בפסק דין בש"א 3933/20 הועדה המקומית לתכנון ובניה יזרעאלים נ'

עזבון המנוח הלפרין הרמן ז"ל ואח' (פורסם בנבו) שם פסק בית המשפט העליון הנכבד כי:

" טעות שבדין יכולה בנסיבות מתאימות לעלות כדי טעם מיוחד להארכת מועד...

... על רקע הנסיבות השוררות במדינה בחודשים האחרונים והשינויים התכופים שחלו

בהוראות הדין (לרבות בסדרי הדין) במהלך משבר הקורונה...דומה כי מדובר בטעות

סבירה אשר יש בכוחה להצדיק את מתן הארכה...

אם זאת עצם העובדה שנפלה טעות כאמור בחישוב המועדים בתקופת הקורונה, גם אם

זו סבירה, אינו מצדיק מתן הארכת מועד אוטומטית וכל מקרה צריך תמיד להיבחן על

בסיס נסיבותיו הקונקרטיות..."

ככל שנבחן, בערר דנן, את הנקודות שיש לבחון על פי פסק הדין, נראה כי, לא מדובר בטעות סבירה

ולא נראה כי בעל הדין פעל בשקידה ראויה להגשת ההליך במועדו. העוררת לא טענה כי נעשה ניסיון

של ממש להגיש את ההשגה במועד. כמו כן, לא נטענה ע"י העוררת טענת טעות בדין. העוררת לא

טעתה בדין ולא טעתה בחישוב מועדים. לא ניתן לראות בטענות העוררת טעות סבירה המצדיקה

את מתן הארכה.

ט. הועדה לא רואה, בנסיבות העניין, במשבר הקורונה ובטעמים שהעלתה העוררת טעמים מיוחדים

לאיחור של מעל חודש ימים. מכאן שבהתאם לסעיף 3(א) לחוק הערר פנייתה של העוררת הוגשה

באיחור ואינה מהווה השגה.

6 .סוף דבר

א. לאור כל האמור, הערר נדחה.

ב. בנסיבות העניין לא ניתן צו להוצאות.

ג. החלטת הועדה נתונה לערעור לפני בית המשפט לע ניינים מנהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום

מושבה, בתוך 60 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים

ד. המזכירות תשלח החלטה לצדדים. ניתן בהעדר הצדדים ביום 10.9.23

ה. החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה.