ערר 62 23 מימון יוסף

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר ארנונה מס' 62/23

שליד עיריית פתח תקווה

העורר:

מימון יוסף ת.ז. 011785102

רח' תלפיות 5 רמת גן

מען להמצאת מכתבים: ת.ד. 7765 פ"ת

דוא"ל: yossi@mnr.co.il

טל 03-744444 נייד 052-6226577

-נ ג ד-

המשיב:

מנהל הארנונה של עריית פתח תקווה

ע"י ב"כ עוה"ד שרה פריש מ.ר. 6542 ו/או אהרון שפרבר מ.ר

14951 ו/או יחזקאל ריינהרץ ו /או אשר אילוביץ'

מרח' מוטה גור 9 ת.ד3363 פתח-תקווה 4952802 טל 03-

9239010 פקס 03-9239015

דוא"לdrory@fsrlaw.co.il

החלטה

1. כללי הערר עניינו בדחיית השגה אשר הוגשה ע"י העורר על חיוב ארנונה בגין נכס שמספרו בספרי העירייה

82203900090 (להלן: "הנכס") המצויברחוב היבנר 39/9 פ"ת, ע"ש העורר.

2. העורר הגיש השגה בגין חיוב חשבון ארנונה ביום 21.3.23 שנדחה על ידי המשיב ביום 9.5.23.

3. עקב דחיית ההשגה הגיש העורר ביום 26.6.23 את הערר הנדון

4. טענות העורר

א. העורר טוען כי בין התאריך 5.5.19-4.5.20 העורר לא החזיק בנכס אלא שוכר בשם "אמיר

בשארה".

ב. לטענתו, התקבלה מהמשיב דרישת תשלום לארנונה בסך של 10,296 ₪לתקופה בה לא היה

המחזיק בנכס על אף שעדכן את המשיב כי אינו החזיק בנכס בתקופת החוב.

ג. עוד טוען העורר כי לא עודכן על כך שהמשיב לא מקבל את טענותיו, ואף הפעיל עליו המשיב לחץ

פסול בפעולות הגבייה שביצע כנגדו.

ד. זאת ועוד טוען העורר כי נשלח לו מכתב מטעם המשיב רק לאחר פנייתו של העורר למחלקה

המשפטית של מילגם ובמסגרתו דחה המשיב את טענות העורר. לטענת העורר המכתב לא הגיע

אליו, אלא נשלח לכתובת שונה מכתובתו הנוכחית ולכן לא ידע על מכתב זה.

ה. לאור האמור לעיל טוען המשיב כי יש לפטור אותו מדרישת התשלום בגין התקופה שלא החזיק

בנכס כאמור.

5. טענות המשיב

א. לטענת המשיב מוטלת על העירייה החובה על פי הדין לחייב נכסים בתשלום ארנונה ( עע"ם

6626/11 עיריית פתח תקווה נ' קשת היפרטוי ואח (פורסם בנבו)).

ב. לטענת המשיב טענתו של העורר בדבר החזקת הנכס בין בתקופה שמיום 5.4.2019 ועד יום

5.5.2020 בידי אדם בשם"אמיר באשרה" אינה נכונה וזויפה על ידי אדם אחר. לטענתו דבר זה

מתחזק לאור ההליכים שבוטלו על ידי העורר עצמו כמצוין בסעיף 5 לכתב הערר. לפיכך טוען

המשיב כי פעל כדין כאשר תיקן את החיוב בארנונה כדין והעבירו על שם בעל הנכס, שהינו בעל

הזיקה הקרובה ביותר לחיוב הנכס בתשלום ארנונה.

ג. לטענת המשיב, הביטוי שנקבע לאדם המחזיק בנכס לא מתייחס באופן דווקני לאדם לו קיימות

זכויות משפטיות המקיפות ביותר בנכס, אלא, לבעל הזיקה הקרובה ביותר לחיוב הנכס בתשלום

ארנונה ללא קשר למערכת ההסכמית של הצדדים.

ד. זאת ועוד , טוען המשיב , כי הפסיקה קבעה לא פעם כי רשאית העירייה להעמיד חיוב תשלום

ארנונה מבעלי הנכס כבעל הזיקה הקרובה ביותר לחיוב הנכס בתשלום הארנונה.

ה. לטענת המשיב התברר לעירייה לאחר מתן האישור בדבר היעדר חובות כי ישנם חובות על הנכס

נשוא הערר, אשר רשום על שם העורר שהינו בעל הזיקה הקרובה ביותר לחיוב הנכס בארנונה,

ולכן היא פעלה כדין בחיובו בתשלום ארנונה בתקופה האמורה.

ו. לטענת המשיב רשאית העירייה לגבות את חובה הן מבעל הנכס והן מהמחזיק על פי שיקול דעתה

(עע"מ 2330/21 התחנה המרכזית החדשה בתל אביב נ' עיריית תל אביב -יפו). ומכאן שפעלה

העירייה כדין בכך שחייבה בארנונה את העורר.

ז. בנוסף לכך טוען המשיב כי תפקי דו להטיל ולגבות בהתאם לצו המיסים ופקודת העיריות ולא

משמש כבורר או שופט בין העורר לצדדים אחרים לרבות צדדים לחוזה שכירות. ומכאן שאין

להטיל את הסמכות בקביעת המחזיק לצורך תשלום הארנונה או אכיפת הסכם השכירות על

העירייה ומסתמך על דבריה של השופטת מ' נאור בבר"ם 1008/06 יצחק טרכטינגוט נ' מנהל

הארנונה של תל אביב יפו כחיזוק טענה זו).

ח. בנוסף טוען המשיב כי בענייני מס נטל הראייה להוכחת טענותיו מוטל על העורר.

ט. לאור האמור לעיל טוען המשיב כי יש לדחות את כלל טענות העורר ולקבוע כי החיוב נעשה כדין.

6. דיון התקיים דיון בנוכחות הצדדים ביום 6.9.2023

7. ההכרעה:

א. כעולה מהמסמכים שהוצגו בפני הועדה ומהדיון שהתקיים בתאריך 6.9.2023 הועדה סבורה כי יש

לדחות את הערר שכן חיוב המשיב בארנונה נעשה כדין בהתאם לחוק ובהתאם לפסיקה, במקרה דנן

רשאי המשיב לגבות את חוב הארנונה מהעורר. לא זו אף זו, על העורר מוטלת החובה לבדוק את זהותו

של השוכר בנכס שהוא משכיר ולא על המשיב.

ב. על החלטת הועדה החלטת ניתן לערער לפני בית המשפט לעניינים מנהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום

מושבה , בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים

ג. המזכירות תשלח החלטה לצדדים.

ד. החלטה ניתנה בתאריך 7.2.2024

ה. החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה.