ערר 65 23 גרגוריו וידנה

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר ארנונה מס' 65/23

שליד עיריית פתח תקווה

העורר:

גרגוריו וידנה

-נ ג ד -

המשיב:

מנהל הארנונה של עריית פתח תקווה

ע"י ב"כ עוה"ד דביר ליבוביץ

ממשרד עו"ד ברק-גיט מיסטריאל-ליבוביץ

החלטה

1. כללי הערר עניינו בדחיית השגה אשר הוגשה ע"י העורר על חיוב ארנונה בגין נכס שמספרו בספרי העירייה

73503500030 (להלן: "הנכס המצוי ברחוב יהושוע שטמפפר 35 פתח תקווה, ע"ש העורר.

2. העורר הגיש השגה בגין חיוב חשבון ארנונה שנדחה על ידי המשיב ביום 4.6.23.

3. עקב דחיית ההשגההגיש העורר את הערר הנדון.

טענות העוררת:

א. לטענת העורר הוא פנה למנהל הארנונה לתקן את טעות בחיוב הארנונה מכוון שקיבל חיובים בגין

שטח של 4 מ"ר מתוך שטח המחסן בסיווג "משרד

ב. לטענת העורר הנכס משמש כמחסן וכי הסחורה משמשת לאחסון עבור החנות בלבד וכי יש לחייב

את הנכס בסיווג "מחסן" בהתאם לסעיף 2.2..5 לצו הארנונה

ג. לטענת העורר סיווג המחסן אכן בוטל, אך יחד עם זאת שונה סיווג הנכס כולו מ"מחסן" "- למחסן

שיווק".

ד. העורר פנה בהשגה אשר נדחתה על ידי מנהל הארנונה, בטענה, שמחסן נמצא באותה קומה של

החנות וכי לחנות יש אתר אינטרנט.

ה. צו הארנונה שנוסח על ידי המשיבה דורש כי מחסן ישמש בפועל לאחסנה שלא למטרות מכירה או

תצוגה ויופרד מהעסק על ידי קירות- לטענת העורר זהו המצב בפועל.

ו. לטענת העורר, הסחורה במחסן משמשת לאחסון עבור החנות בלבד ובין החנות למחסן ואף קיים

נכס אשר מוחזק על ידי צד שלישי כך שברור שהמחסן מופרד לגמרי מהחנות באמצעות קירות,

והמעבר בין החנות למחסן נעשה דרך מדרכה ציבורית.

ז. לטענת העורר, הטובין נמכרים רק מהחנות באמצעות קופה רושמת, כמו כן גם רכישות מאתר

האינטרנט נאספות/נשלחות מהחנות.

ח. לטענתו המחסן עצמו סגור ועמוס ואינו מאפשר כניסת לקוחות.

4. טענות המשיב

ט. לטענת המשיב, סיווג הנכס יעשה בהתאם לשימוש בו ובהתאם להוראות צו הארנונה הרלוונטיות

לרשות בה נמצא הנכס.

י. לטענת המשיב, בהתאם לבדיקה שביצעה בנכס נמצא כי הנכס משמש את העורר כמחסן שיווק

לאחסון מוצרים שנמכרים בחנות "רשת מור" – כל -בו פתח תקווה.

יא. לטענת המשיב, אף מהביקורת שביצעה בנכס נצפתה בנכס סחורה המיועדת לשיווק ומכירה.

יב. לטענת המשיב מאתר האינטרנט של העורר ניתן ללמוד כי האתר /של העורר משמש כחנות למוצרי

צריכה עם קטלוג של מאות מוצרים בהם , מוצרי נייר, חומרי כביסה, חד פעמי וכיוצ"ב, המשיב

אף הוסיף פסיקה של בית המשפט בעמ"נ 53172-06-21 אי.גי. אס. טי. (ישראל) בע"מ נ' מנהל

הארנונה – מועצה אזורית לב השרון, אשר ניתן ביום (13.01.2022) שם קבע בית המשפט כי צדקה

הועדה בהחלטתה לפיה סיווגו של נכס המערער, העוסק בייבוא ושיווק של מוצרי תינוקות, בעיקר

באופן דיגיטלי הוא "בית עסק", וכי העובדה שחלק גדול מהנכס משמש לאחסנת מוצרים בטרם

שיווקם והפצתם, אין בה כדי להפוך אותו למחסן.

יג. לטענת המשיב , העורר חויב בארנונה בהתא ם לסיווג 3.2.13.4 לצו הארנונה כ" מחסן שיווק

הקובע כי :

4.2.13.4 -מחסן שיווק

מחסן המשמש כאתר שיווק לתוצרת כל שהיא (כולל ביצים) ממפעלים מהארץ או מחו"ל

לעסקים אחרים בסיטונות או ליחידים (שלא באמצעות קופה רושמת) יחויב לפי סוג ואזור.

יד. לטענת המשיב הנכס נשוא הערר אינו משמש כמחסן כהגדרתו בצו הארנונה המגדיר "מחסן"

3.2.13.1 ו"שטח מחסן

בסעיף 3.2.13.1 הגדרת מחסן

"המקום המשמש בפועל לאחסנת טובין בלבד שלא למטרות מכירה או תצוגה וצמוד למבנה עם

כניסה ויציאה נפרדות, והנפרד מהמבנה עצמו ע"י קירות ומהווה עיקר עיסוקו של המחזיק בנכס."

טו. וכן הגדרת "שטח מחסן" לפי 3.2.13.2. לצו הארנונה הקובע כי

שטח מחסן

שטח מבנה המיועד על פי היתר הבניה או כל היתר או רשיון אחר, והמשמש

בפועל אך ורק לאחסנה ו/או שמירת טובין, ואינו משמש למכירה, ו/או אינה

מתבצעת בו כל פעילות עסקית ו/או תצוגה, ו/או בתנאי שלקוחות אינם

מבקרים במקום, אינם נמצאים בקומת העסק אותו הם משרתים, אך אינו

מהווה חלק מבניין מגורים, או שהכניסה אליו אינה מבניין המגורים.

טז. לטענת המשיב מההגדרות עולה כי המחסן בהתאם לצו הארנונה הינו מקום בו מאחסנים פריטים

שלא יוצאו למכירה ושלא תתבצע בו פעילות עסקית ו/או תצוגה ו/או בתנאי שהלקוחות אינם

מבקרים בו.

יז. לטענת המשיב במקרה דנן העורר אף מעיד כאמור בכתב הערר בסעיף 6 לכתב הערר כי הנכס

משמש כמחסן לשיווק סחורה המיועדת למכירה כפי שנקבע בהגדרת צו הארנונה "מחסן שיווק".

יח. כמו כן היות והנכס מצוי בקומת העסק אותו הוא משרת הרי שהנכס לא חוסה תחת הגדרה של

מחסן כאמור בצו הארנונה.

יט. על כן טוען המשיב כי יש לדחות את הערר ולהשאיר את סיווג הנכס כ- "מחסן שיווק".

5. דיון התקיים דיון ביום 202311.26 הצדדים חזרו על טענותיהם כפי שהוצגו בכתבי הטענות.

ההכרעה:

6.

כ. מכל האמור לעיל וסיכומו של דבר לאחר עיון בטענת הצדדים, הוועדה דוחה את הערר שהוגש בגין נכס

73503500030 שעניינושינוי סיווג הנכס מ" מחסן שיווק" ל - סיווג "מחסן " בהתאם להגדרות צו

הארנונה.

כא. הועדה סבורה כי הנכס האמור חוסה תחת הגדרה של "מחסן שיווק" ולא "מחסן" בהתאם להגדרות צו

הארנונה.

כב. הנכס נשוא הערר, לא עונה כל הדרישות המצטברות שנקבעו בהגדרת "מחסן" והן בהגדרת "שטח מחסן"

בהתאם לצו הארנונה.

סעיף הגדרה של "מחסן" בסעיף 3.2.13.1 לצו הארנונה קובע כי

"המקום המשמש בפועל לאחסנת טובין בלבד שלא למטרות מכירה או תצוגה וצמוד למבנה עם כניסה ויציאה

נפרדות, והנפרד מהמבנה עצמו ע"י קירות ומהווה עיקר עיסוקו של המחזיק בנכס." וכפי שנמצא במהלך

הסיור המשמש בפועל הן לתצוגה והן למטרות מכירה ועל כן אינו עונה על הגדרת של מחסן בצו הארנונה.

וסעיף " שטח מחסן".

"שטח מחסן" לפי 3.2.13.2. לצו הארנונה הקובע כי

שטח מחסן

שטח מבנה המיועד על פי היתר הבניה או כל היתר או רשיון אחר, והמשמש

בפועל אך ורק לאחסנה ו/או שמירת טובין, ואינו משמש למכירה, ו/או אינה

מתבצעת בו כל פעילות עסקית ו/או תצוגה, ו/או בתנאי שלקוחות אינם

מבקרים במקום, אינם נמצאים בקומת העסק אותו הם משרתים, אך אינו

מהווה חלק מבניין מגורים, או שהכניסה אליו אינה מבניין המגורים.

כג. כאמור, הנכס משמש כמחסן לאחסנת סחורה שנמכרת בחנות הסמוכה , אם לא די בכך המחסן מצוי

בסמיכות ובקומת העסק עצמו, ועל כן הנכס אינו עונה להגדרת "מחסן " בהתאם לצו ארנונה.

על כן יש צדק בטענות המשיב אשר טוען כי יש לחייב את העורר על הנכס בהתאם לסעיף "מחסן שיווק"

בהגדרתו בצו הארנונה של העירייה אשר קובע:

4.2.13.4- "מחסן שיווק

מחסן המשמש כאתר שיווק לתוצרת כל שהיא (כולל ביצים) ממפעלים מהארץ או מחו"ל לעסקים אחרים

בסיטונות או ליחידים (שלא באמצעות קופה רושמת) יחויב לפי סוג ואזור.

כד. לא זו אף זו, העורר בעצמו טוען בסעיף 6 לערר כי : " הסחורה במחסן משמשת לאחסון עבור החנות בלבד"

על כן, גם מתוך טיעוניו של העורר בכתב הערר ניתן ללמוד כי אין כל הצדקה לשנות את סיווג הנכס מ-

"מחסן לשיווק" לסיווג "מחסן" שעה שהמחסן נשוא הערר משמש לאחסון סחורה לצורך מכירתה בחנות

הסמוכה.

סיכום

א. מכל האמור לעיל סיכומו של דבר לאחר עיון בטענת הצדדים, הוועדה דוחה את הערר, לעניין שינוי סיווג נכס

מ - "מחסן שיווק" –ל-"מחסן", והסיווג " מחסן שיווק" ישאר על כנו.

ב. על החלטת הועדה החלטת ניתן לערער לפני בית המשפט לעניינים מנהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבה

בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים

ג. המזכירות תשלח החלטה לצדדים.

ד. העורר ישא בהוצאות המשיב בסך של 1,500 . ₪

ה. החלטה ניתנה בתאריך 5.9.2024_.

ו. החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה.