ערר 64 25,אסף קירור, 7.5.26

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית פתח תקווה ערר ארנונה מספר 64/25

העוררת: אסף קירור בע"מ, ח.פ. 513293019

המיוצגת על ידי מר אברהם בן עמי, מנכ"ל העוררת

נגד

המשיב: מנהל הארנונה בעיריית פתח תקווה, המיוצג על ידי

עוה"ד אריאל ליבר, דרור יוספי ואח' ממשרד עוה"ד

פריש.

הנכס נשוא הערר: מבנה תעשייה/בית מלאכה המצוי ברחוב חיה פינשטיין

1, פתח תקווה, והידוע בספרי העירייה כנכס

מספר 50702370041

החלטה

הבהרה:

7. החלטה זו מוגבלת לחיובי הארנונה בגין שנת המס 2025 בלבד. יובהר כי טענות העוררת המתייחסות

לשנת המס 2024 נדחו על הסף בהחלטות קודמות של הוועדה בשל איחור בהגשת ההשגה, ובהסכמת

המשיב ניתנה לעוררת ארכה להגשת השגה וערר ביחס לשנת המס 2025 בלבד

במסגרת החלטה זו כוחה יפה לשנת המס הנדונה בלבד.

רקע עובדתי ודיוני

8. עניינו של הליך זה בעררהינו על חיובי הארנונה שהושתו על העוררת, חברת אסף קירור בע"מ, בגין

הנכס המצוי ברחוב חיה פינשטיין 1, פתח תקווה , והידוע בספרי המשיב כנכס

מספר 50702370041 (להלןהנכס") . הנכס משמש כבית מלאכה ומבנה תעשייה הכולל חצר

צמודה.

9. רצף ההליכים שהוביל לדיון דנן: בראשית הדרך, הגישה העוררת השגה וערר (ערר 8/25) ביחס לשנת

המס 2024, אולם אלו נדחו על הסף בשל איחור ניכר במועדי ההגשה. עם זאת, ובהסכמת המשיב

ניתנה לעוררת ארכה להגשת השגה וערר ביחס לשנת המס 2025 בלבד, וזהו המנדט המצומצם המונח

לפתחה של הוועדה במסגרת ערר 64/25 .

10. השתלשלות העניינים הדיונית ביחס לשנת המס 2025 התגבשה דרך התחנות הבאות

א. ביום 5/5/2025 הגישה העוררת השגה שמספרה 111/25 על שומת הארנונה לשנת 2025 .

ב. ביום 22/6/2025 השיב המשיב להשגה ודחה את טענות העוררת לגופו של עניין, תוך עמידה על

חיובי הארנונה בגין שטח הגלריה והמבנה החיצוני .

ג. בעקבות דחיית ההשגה, הגישה העוררת את הערר דנן. ביום 8/9/2025 התקיים דיון בפני הוועדה

וביום 28/9/2025 נערך סיור בנכס בהשתתפות חברי הוועדה, מנכ"ל העוררת וב"כ המשיב

11. המחלוקת המרכזית בין הצדדים, כפי שהתגבשה בכתבי הטענות ובמהלך הדיונים, מתמקדת בשני

רכיבי חיוב ספציפיים בנכס:

א. חיוב המכולה/חדר ההלבשה החיצוני בארנונה: מבנה המצוי בחצר הנכס. המשיב טוען כי

מדובר בשטח מקורה קבוע המשמש כ"בניין" בר -חיוב, בעוד העוררת טוענת כי מדובר

בארגז משאית ישן, חסר תקנה, המיועד לגריטה ולאשפה בלבד .

ב. שטח הגלריה: שטח המצוי בקומה העליונה מעל קומת המשרדים. העוררת טוענת כי אין

לשטח זה כל גישה, אחסנה או שימוש, ולפיכך אין לחייבו. המשיב, מנגד, טוען כי קיימת גישה

באמצעות גרם מדרגות נייד וכי לפנים משורת הדין חויב השטח כ"גלריה" בשיעור של 50%

בלבד

12. ממצאי הסיור בנכס מיום 28/9/2025, כפי שתועדו בדוח הסיור ובסיכומי המשיב, העלו את התמונה

העובדתית הבאה:

א. הנכס ממוקם בקומת קרקע וכולל חצר.

ב. בשטח הנכס נמצאו מכולות סגורות ומוזנחות, אשר על פי הערכת המשיב שימשו בעבר כחדר

הלבשה.

ג. בתוך המבנה נמצאה מכולה הממוקמת בקומת גלריה, כאשר במועד הסיור לא הייתה אליה

גישה קבועה (כגון מדרגות בנויות) .

ד. מחוץ לנכס נצפה גרם מדרגות על גלגלים, אשר לטענת המשיב מאפשר גישה לשטח הגלריה

בכל עת .

13. על בסיס תשתית עובדתית ודיונית זו, נדרשת הוועדה להכריע האם חיובי הארנונה שהושתו על

העוררת בגין רכיבים אלו , הוצאו כדין, בשים לב למבחני ה"בניין" והשימוש בפועל כפי שהם

משתקפים בחומר הראיות המונח לפנינו.

תמונות מהנכס

מכולה / חדר הלבשה

חלק פנימי של מכולה/ חדר הלבשה

גלריה

גרם מדרגות המשמש לעליה לגלריה.

טענות העוררת

13. טענותיה של העוררת, חברת אסף קירור בע"מ, כפי שהועלו בכתבי הטענות מטעמה וביתר שאת

בסיכומי הדברים שהוגשו לאחר הסיור שנערך בנכס ביום 28/9/2025. העוררת מבקשת לבטל את

חיובי הארנונה שהושתו עליה בגין רכיבי ה"גלריה" וה"מכולה החיצונית", תוך שהיא מעלה שורה

של טענות עובדתיות ומשפטיות הנוגעות למהות המבנים, להיעדר השימוש בהם ולחוסר הנגישות

הפיזית אליהם.

שאלת חיוב המכולה החיצונית ("ארגז המשאית")

14. העוררת טוענת כי יש לבטל כליל את חיוב הארנונה בגין המבנה המכונה על ידי המשיב"חדר הלבשה

חיצוני". לטענתה, אין מדובר ב"בניין" או במבנה קבע בר -חיוב, אלא ב ארגז משאית ישן וחסר

תקנה. העוררת מדגישה כי מדובר במוצר המיועד לאשפה ולגריטה בלבד, וכי הוא אינו משמש לכל

מטרה פונקציונלית בנכס .

15. לשיטת העוררת, הארגז האמור אינו יכול לשמש כחדר מגורים, כחדר הלבשה או כארגז להובלה, ועל

כן הוא נעדר כל תועלת כלכלית המצדיקה הטלת מס. העוררת סבורה כי עצם הצבתו של חפץ המיועד

לפינוי בחצר הנכס אינה הופכת אותו ל"נכס" בר- חיוב בארנונה, וכי פרשנות המשיב המבקשת לראות

בו "בניין" היא פרשנות מרחיבה מדי שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות העובדתית בשטח .

שאלת חיוב שטח הגלריה והיעדר הנגישות

16. באשר לשטח המכונה "גלריה(הקומה העליונה מעל המשרדים), העוררת טוענת כי מדובר בחיוב

שגוי מיסודו הנובע מהתעלמות מהמצב הפיזי בנכס. הטענה המרכזית של העוררת היא כי אין כל

גישה לשטח הקומה העליונה. העוררת מדגישה כי חוסר הנגישות אינו חל רק על חלק מהשטח, אלא

על הקומה כולה באופן מוחלט .

17. העוררת מציינת כי במהלך הסיור שנערך בנכס יכלו חברי הוועדה להתרשם במו עיניהם כי אין כל

אמצעי גישה קבוע לקומה זו. לטענתה, בהיעדר גישה, השטח אינו יכול לשמש לאחסנה, לפעילות

עסקית או לכל שימוש אחר, ועל כן הוא עומד ריק וחסר כל תועלת עבורה. העוררת סבורה כי חיוב

שטח שאין אליו גישה פיזית חוטא למטרת הארנונה, שהיא מס המוטל על הנאה משירותים עירוניים

ועל שימוש בנכס .

דחיית מבחן "הפוטנציאל העתידי" וסיווג השטח כ"מדף"

18. העוררת תוקפת בחריפות את הגישה המשתקפת מעמדת המשיב, לפיה ניתן לחייב את השטח

בארנונה בשל היכולת התאורטית להפוך אותו לגלריה פעילה בעתיד. לטענתה, קבלת עמדה זו תיצור

תקדים מסוכן ובלתי סביר, לפיו כל "מדף" או חלל גבוה במבנה תעשייתי יחויב אוטומטית בארנונה

כגלריה, רק בשל העובדה שניתן, תאורטית, להכשיר אליו גישה .

19. העוררת טוענת כי אם תתקבל גישת המשיב, הרי שיש להחיל החלטה גורפת כזו על כל בתי העסק

בפתח תקווה המחזיקים במבנים גבוהים הכוללים חללים פנימיים. לשיטתה, מצב כזה אינו מתקיים

ואינו יכול להתקיים על פי דין. העוררת סבורה כי המחוקק הותיר שיקול דעת רחב לוועדה ולמנהל

הארנונה להפעיל אמות מידה הגיוניות, וכי אלו מחייבות לקבוע ששטח ללא גישה וללא פעילות אינו

"גלריה" אלא "מדף בעלמא" .

20. לסיכום טענותיה במישור זה, העוררת מדגישה כי אמת המידה הקובעת לחיוב גלריה צריכה להיות

קיומה של גישה ושימוש בפועל. מאחר שבסיור הוכח כי אין גישה, אין אחסנה ואין שימוש, הרי שאין

כל בסיס חוקי או עובדתי להותרת החיוב על כנו .

הסעד המבוקש

21. לאור כל האמור לעיל, העוררת מבקשת מוועדת הערר לקבל את טענותיה במלואן ולקבוע כי

א. אין לראות בארגז המשאית החיצוני מבנה בר-חיוב בארנונה, ויש לבטל את החיוב בגינו.

ב. אין לראות בשטח הקומה העליונה "גלריה" לצורכי חיוב, נוכח היעדר הגישה והשימוש, ויש

לבטל את חיובי הארנונה הנוספים שהושתו בגין רכיב זה.

ג. יש להעמיד את חיובי הארנונה של העוררת לשנת 2025 על בסיס השטחים המוסכמים בלבד

ללא תוספות בגין הרכיבים שבמחלוקת .

טענות המשיב

22. המשיב, מנהל הארנונה בעיריית פתח תקווה, מדגיש בפתח סיכומיו כי בהתאם להחלטות קודמות

של ועדת הערר והסכמות הצדדים, הדיון בערר דנן מוגבל אך ורק לחיובי הארנונה שהושתו על

העוררת בגין שנת המס 2025 בלבד . המשיב סבור כי יש לדחות את הערר על כל טענותיו, הן מטעמים

מקדמיים והן לגופו של עניין, ולהותיר את חיובי הארנונה כפי שנקבעו על כנם.

שאלת חיוב המכולה ("חדר ההלבשה החיצוני")

23. לעניין המבנה המכונה על ידי העוררת"ארגז משאית", טוען המשיב כי מדובר בשטח מקורה קבוע

אשר עונה להגדרת "בניין" בר-חיוב. המשיב מתבסס על ביקורת פקח שנערכה בנכס ביום 2/12/2024 ,

ממנה עלה כי המבנה שימש או משמש בפועל כחדר הלבשה. לשיטת המשיב, העובדה כי המבנה מוזנח

או כי העוררת טוענת שאינו בשימוש, אינה פוטרת אותו מחיוב בארנונה, שכן מדובר בשטח סגור

ומקורה שניתן לעשות בו שימוש פונקציונלי .

24. המשיב מפנה להגדרות הנורמטיביות המעגנות את חיוב המבנה

א. סעיף 269 לפקודת העיריות: המגדיר "בניין" ככל מבנה שבתחום העירייה, או חלק ממנו, לרבות

שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה .

ב. סעיף 3 לפרק 3 בצו הארנונה של עיריית פתח תקווה: הקובע כי "בניין" הוא כל מבנה העשוי

מכל חומר שהוא, לרבות פח, עץ או אסבסט .

25. המשיב מציין בסיכומיו כי הפסיקה קבעה מבחנים שונים להגדרת נכס כ"בניין", וביניהם מבחן

הגודל, מבחן התועלת הכלכלית ומבחן השכל הישר, אשר יישומם על המכולות המוצבות בנכס מוביל

למסקנה כי מדובר במבנים בני-חיוב. המשיב מפנה בהקשר זה לאסמכתאות הבאות:

• בג"ץ 162/69 פז חברת הנפט בע"מ נ' עיריית הרצליה

• (מחוזי ת"א) 682/87 טית בית נ' מנהל הארנונה עירית פתח תקוה

שאלת חיוב שטח הגלריה וההפחתה לפנים משורת הדין

26. באשר לשטח הקומה העליונה, המשיב טוען כי מעל קומת המשרדים מוצבים שני קונטיינרים

המשמשים לאחסנת ציוד, וכי קיימת אליהם גישה פיזית. המשיב דוחה את טענת העוררת בדבר

היעדר גישה מוחלט, ומציין כי בסיור שנערך בנכס נצפה גרם מדרגות נייד על גלגלים המאפשר גישה

לשטח זה בכל עת .

27. המשיב מבהיר כי נוכח העובדה שלשטח הגלריה אין גישה קבועה (כגון מדרגות בנויות), הוא בחר

להפעיל מדיניות מקלה ולחייב את השטח כ"גלריה" בשיעור של 50% בלבד מגודלו הפיזי. בהתאם

לכך, השטח לחיוב בגין רכיב זה הועמד על 19.9 מ"ר במקום 39.81 מ"ר, ושטח הנכס הכולל לחיוב

עודכן ל -782 מ"ר במקום 802 מ"ר . המשיב מדגיש כי מדובר בהטבה משמעותית שניתנה לעוררת

לפנים משורת הדין, וכי אין מקום להפחתה נוספת מעבר לכך.

נטל ההוכחה וחזקת התקינות המינהלית

28. המשיב טוען כי בערעורי מס, ובכללם עררי ארנונה, נטל ההוכחה מוטל על הנישום בהיותו "המוציא

מחברו". לטענתו, העוררת כשלה מלהציג ראיות פוזיטיביות לסתירת ממצאי המשיב או להוכחת

טענותיה בדבר חוסר שימוש או חוסר גישה 002.)pdf, סעיפים 20 ,23]

מוסיף המשיב כי לשומה עומדת חזקת התקינות המינהלית הקבועה בסעיף 318 לפקודת העיריות

וכי פעולות הרשות מוחזקות ככאלו שנעשו כדין כל עוד לא הוכח אחרת .

29. המשיב מפנה בסיכומיו לשורה של פסקי דין התומכים בעמדתו לעניין נטל הראיה

30. לסיכום, המשיב מבקש מוועדת הערר לדחות את הערר על כל טענותיו, לקבוע כי חיובי הארנונה

לשנת 2025 הוצאו כדין, ולחייב את העוררת בהוצאות ההליך ובשכר טרחת עורך דין בצירוף מע"מ

דיון והכרעה

31. בפתח הדברים, מבהירה הוועדה כי החלטה זו נשענת אך ורק על התשתית הראייתית והטיעונית

שהונחה בתיק, הכוללת את כתבי הטענות, סיכומי הצדדים, הפרוטוקולים ודו"ח הסיור בנכס.

מסגרת ההכרעה בערר זה מצטמצמת לשתי שאלות עובדתיות ומשפטיות עיקריות ביחס לשנת המס

2025 :

א שאלת חיוב המכולה/הארגז החיצוני: האם המבנה המצוי בחצר הנכס מהווה "בניין" בר-חיוב

לפי הדין, או שמא מדובר במוצר המיועד לגריטה שאין לחייבו.

ב. שאלת חיוב שטח הגלריה : האם קיומו של שטח בנוי ומקורה מעל קומת המשרדים מקים חבות

בארנונה, בשים לב למחלוקת בדבר הגישה אליו והשימוש בו בפועל.

32. לצורך הכרעה במחלוקות אלו, מייחסת הוועדה משקל ראייתי מכריע לממצאי הסיור בנכס שנערך

ביום 28/9/2025. התרשמותה הבלתי אמצעית של הוועדה מהמצב הפיזי בשטח מהווה את הכלי

המרכזי לבחינת טענות העוררת בדבר חוסר שימוש ונגישות אל מול טענות המשיב בדבר קיומם של

שטחים בני-חיוב .

שאלת חיוב המכולה ("חדר ההלבשה החיצוני")

34. העוררת טוענת כי המכולה (הארגז) היא מוצר חסר תקנה המיועד לגריטה ולאשפה, וכי לא ניתן

לעשות בה כל שימוש פונקציונלי . מנגד, המשיב טוען כי מדובר בשטח מקורה קבוע העונה להגדרת

"בניין" בסעיף 269 לפקודת העיריות ובצו הארנונה, וכי בביקורת פקח נמצא כי המבנה שימש כחדר

הלבשה .

35. בסיור בנכס נמצא כי אכן קיימות מכולות סגורות ומוזנחות, אשר ככל הנראה שימשו בעבר כחדר

הלבשה . הגדרת "בניין" בצו הארנונה של עיריית פתח תקווה היא רחבה ביותר וכוללת "כל מבנה...

העשוי מכל חומר שהוא, כולל... פח" . העובדה כי המבנה מוזנח או כי העוררת מצהירה על כוונתה

לגרוט אותו, אינה שוללת את היותו מבנה סגור ומקורה המוצב בנכס באופן המקנה לו אופי של

קביעות מספקת לצורך חיוב.

36. המשיב הפנה בסיכומיו למבחנים שנקבעו בפסיקה להגדרת "בניין", כגון מבחן התועלת הכלכלית

ומבחן השכל הישר.

37. יישום עקרונות אלו על הממצאים בשטח מוביל למסקנה כי המכולה מהווה חלל סגור המעניק תועלת

כלכלית (ולו כשטח אחסנה פוטנציאלי), ועל כן היא עונה להגדרת "בניין". העוררת לא הציגה ראיות

פוזיטיביות לכך שהמבנה אינו בר-שימוש באופן מוחלט או כי פונה מהשטח. לפיכך, חיוב המכולה

(אחת מתוך מספר מכולות קיימות) נעשה כדין .

שאלת חיוב שטח הגלריה

38. המחלוקת השנייה נוגעת לשטח הגלריה המצוי מעל קומת המשרדים. העוררת טוענת כי אין לשטח

זה כל גישה, אחסנה או שימוש, וכי יש לראותו כ"מדף" בלבד. המשיב טוען כי קיימת גישה באמצעות

גרם מדרגות נייד על גלגלים שנצפה בנכס, וכי לפנים משורת הדין חויב השטח בשיעור של 50% בלבד

בשל היעדר גישה קבועה .

39. ממצאי הסיור אישרו כי בתוך הנכס אין גישה קבועה (מדרגות בנויות) לקומת הגלריהאך מחוץ

לנכס נמצא גרם מדרגות על גלגלים . קיומו של אמצעי גישה נייד המאפשר הגעה לשטח הגלריה בכל

עת שולל את הטענה כי מדובר בשטח שאינו נגיש באופן מוחלט. עם זאת, הוועדה מקבלת את הטענה

כי היעדר גישה קבועה מפחית באופן משמעותי את איכות השימוש בשטח ואת התועלת המופקת

ממנו.

40. הוועדה דוחה את טענת העוררת כי אין לחייב שטח רק בשל אפשרות עתידית תיאורטית להכשירו

לשימוש . במקרה דנן, מדובר בשטח רצפה קיים ומקורה המהווה חלק בלתי נפרד מהמבנה. העובדה

כי העוררת בוחרת שלא לעשות בו שימוש פעיל אינה פוטרת אותו מחיוב, שכן המבחן הוא היותו של

השטח ראוי לשימוש.

41. המשיב הכיר במגבלת הנגישות והחיל על השטח חיוב מופחת של 50% (19.9 מ"ר במקום 39.81 מ"ר

. הוועדה סבורה כי פתרון זה משקף איזון ראוי והגון בין קיומו הפיזי של השטח לבין הקושי

הלוגיסטי בגישה אליו. קביעה כי שטח זה הוא "מדף בעלמא" אינה מתיישבת עם הממצא כי מדובר

בקומה המורכבת מקונטיינרים ושטח רצפה נוסף .

42. אשר על כן, הוועדה מוצאת כי החיוב היחסי בגין הגלריה, כפי שנקבע על ידי המשיב, הוא סביר

ומתחייב בנסיבות העניין.

נטל ההוכחה וחזקת התקינות המינהלית

43. בהתאם לסעיף 318 לפקודת העיריות, לשומה עומדת חזקת תקינות מינהלית, ונטל ההוכחה

לסתירתה מוטל על העוררת 1436/90

גיורא ארד בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף

44. במקרה שלפנינו, העוררת לא הציגה ראיות פוזיטיביות לסתירת ממצאי המשיב או להוכחת טענותיה

העובדתיות בדבר חוסר אפשרות מוחלט לשימוש. טענותיה נותרו במישור ההצהרתי, בעוד שממצאי

הסיור תמכו במידה רבה בעמדת המשיב לגבי קיומם של מבנים ברי-חיוב ואמצעי גישה לגלריה.

45. לסיכום, לאחר בחינת מכלול החומר שבתיק, הוועדה קובעת כי חיובי הארנונה לשנת 2025, כפי

שעודכנו על ידי המשיב (כולל ההפחתה בגין הגלריה), עולים בקנה אחד עם הוראות הדין ומתיישבים

עם הממצאים העובדתיים בשטח.

46. החלטה אופרטיבית: לאור האמור, הוועדה מחליטה לקבל את הערר באופן חלקי בלבד, במובן זה

שהיא מאמצת את ההפחתה בחיוב שטח הגלריה לשיעור של 50% (19.9 מ"ר) כפי שהוצעה על ידי

המשיב, ודוחה את יתר טענות העוררת לעניין ביטול החיוב בגין המכולה והגלריה. שטח הנכס הכולל

לחיוב לשנת 2025 יעמוד על 782 מ"ר

סוכום החלטה והוראות אופרטיביות

47. לאור כל האמור לעיל, ועל יסוד הניתוח העובדתי והמשפטי שפורטבדיון והכרעה, הוועדה מחליטה

לקבל את הערר באופן חלקי בלבד, כדלקמן:

48. חיוב המכולה החיצונית ("חדר ההלבשה טענות העוררת לביטול החיוב בגין רכיב זה נדחות.

הוועדה קובעת כי המכולה עונה להגדרת "בניין" לפי סעיף 269 לפקודת העיריות ולפי סעיף 3 לפרק

3 בצו הארנונה של עיריית פתח תקווה, ועל כן היא בת -חיוב בארנונה. מצבו הפיזי של המבנה או

כוונת העוררת לפנותו בעתיד אינם גורעים מהיותו מבנה סגור ומקורה המוצב בנכס בקביעות

מספקת, היה והעוררת תפנה את המבנה המכולה שלטענתה אינה בשימוש, אזי יבוטל חיוב הארנונה

ברכיב זה.

49. חיוב שטח הגלריה הערר בגין רכיב זה מתקבל בחלקו. נוכח ממצאי הסיור בנכס מיום 28/9/2025 ,

אשר העלו כי אין גישה קבועה לשטח הגלריה, ובהתאם לעמדת המשיב כפי שהוצגה בסיכומיו, שטח

הגלריה יחויב בשיעור של 50% בלבד משטחו הפיזי. לפיכך, השטח לחיוב בגין רכיב זה יעמוד על 19.9

מ"ר (במקום 39.81 מ"ר

50. עדכון שטח הנכס לחיוב בהתאם לקביעות לעיל, שטח הנכס הכולל לחיוב לשנת המס 2025

בלבד יעמוד על 782 מ"ר (במקום 802 מ"ר כפי שהופיע בשומה המקורית

51. המשיב יפעל לעדכון ספרי העירייה וחשבון הארנונה של העוררת בגין הנכס נשוא הערר (מספר

נכס 50702370041) לשנת המס 2025 בהתאם לשטח המעודכן שנקבע בסעיף 50 לעיל, וזאת תוך 30

ימים ממועד המצאת החלטה זו

52. ככל ששולמו על ידי העוררת תשלומי יתר בגין שנת 2025 הנובעים מהפרשי השטחים האמורים

המשיב יבצע קיזוז או השבה של סכומים אלו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום

ועד ליום ההשבה או הקיזוז בפועל, וזאת בהתאם להוראות הדין.

53. הוצאות ושכר טרחה לאחר ששקלה הוועדה את נסיבות העניין, את העובדה כי טענות העוררת נדחו

בעיקרן אך מנגד עוגנה הפחתה בשטח החיוב בגין הגלריה (הפחתה שהוכרה על ידי המשיב רק במהלך

בירור הערר), מצאה הוועדה כי יהיה זה נכון וצודק שכל צד יישא בהוצאותיו. לפיכך, אין צו

להוצאות.

54. על החלטת הועדה החלטת ניתן לערער לפני בית המשפט לעניינים מנהליים שבאזור שיפוטו מצוי

מקום מושבה , בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים

55. המזכירות תשלח החלטה לצדדים

56. החלטה ניתנה בתאריך 7.5.26_ .

57. החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה