ערר 65 25, ש.ל.ה., 16.11.25

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה כללית ערר ארנונה מס' 42/56

שליד עיריית פתח תקווה

העוררת:

ש.ל.ה. שירותי רפואה בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד דנה גולן

-נ ג ד -

המשיב:

מנהל הארנונה של עריית פתח תקווה

ע"י ב"כ עוה"ד אריאל ליבר , עו"ד דרור יוספי

ממשרד פריש , שפרבר ריינהרץ ושות'

החלטה

רקע

1. בפני ועדת הערר לענייני ארנונה(להלן: "הוועדה") הוגש ערר על ידי חברת ש.ל.ה. שירותי רפואה בע"מ

(להלן: "העוררת") כנגד קביעת הארנונה שנקבעה לה על ידי מנהל הארנונה של עיריית פתח תקווה (להלן:

"המשיב"). הערר עוסק בטענת העוררת לזכאות לפטור מלא או חלקי מתשלום ארנונה, מכוח סעיף 5(ז

לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן: "פקודת הפיטורין

פתח דבר

2. המשיב הגיש בקשה לסילוק הערר על הסף, בטענה של העדר סמכות עניינית לוועדה לדון בטענות פטור

המבוססות על פקודת הפיטורין. לטענת המשיב, סמכות הוועדה מוגבלת לעילות המנויות בחוק הרשויות

המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו -1976 (להלן: "חוק הערר"), ואינה כול לת הכרעה

בשאלות פרשניות מורכבות הנוגעות לפטור סטטוטורי, אשר מקומן בבית המשפט לעניינים מנהליים.

3. הוועדה קיבלה את בקשת המשיב לסילוק על הסף לאור הסוגיות העולות מהערר חורגות מסמכותה

המצומצמת, החלטה זו נתנה בנפרד.

העובדות

4. מהות העוררת ופעילותה העוררת היא חברת בת בבעלות מלאה של קופת חולים כללית (להלן: "כללית").

היא מפעילה מרפאות שיניים ברחבי הארץ, ומספקת שירותי רפואת שיניים הכלולים בסל הבריאות (בעיקר

לילדים עד גיל 18 ולמבוגרים מגיל 72 .)

5. הטענה המהותית העוררת טוענת כי פעילותה זו היא פעילות ציבורית, גרעונית, המתוקצבת על ידי משרד

הבריאות, וכי היא עומדת בתנאי הפטור הקבועים בסעיף 5(ז) לפקודת הפיטורין, המעניק פטור לרכוש

המשמש למטרות עזרה רפואית או להחזקת מרפאות, שלא על מנת לקבל פרס.

6. היקף הפטור הנדרש העוררת מבקשת פטור חלקי, רק בגין החלק בנכס המשמש לפעילות הכלולה בסל

הבריאות (כ-50% מהפעילות במרפאה הנדונה תוך ציון כי פעילות משלימה רווחית יותר תומכת בפעילות

הסל הגרעונית.

7. הכרה רגולטורית העוררת מציינת כי רשויות המע"מ הכירו בפעילות זו כפעילות מלכ"רית (מוסד ללא

כוונת רווח).

8. ההליך המקדמי המשיב טען כי הערר אינו עוסק בשאלות עובדתיות או טכניות (כגון גודל או סיווג הנכס),

אלא בשאלה פרשנית מובהקת של סעיף חוק, ולכן אינו בסמכות הוועדה.

עובדות שבמחלוקת:

9. מהות העוררת האם העוררת נחשבת "אגודה" או "מוסד שיתופי" כנדרש בפקודת הפיטורין, או שמא היא

חברה פרטית לכל דבר ועניין?

10. שימוש שלא על מנת לקבל פרס האם פעילות העוררת, ובפרט הפעילות הנתמכת על ידי רווחים משירותים

משלימים, עומדת בתנאי "שלא על מנת לקבל פרס"?

11. היקף השימוש הציבורי האם ניתן לבצע פילוח מדויק של השימוש בנכס לצורך מתן פטור חלקי, והאם

הפעילות הציבורית היא אכן גרעונית כפי שנטען?

12. דרישת אישור משרד הפנים האם העוררת נדרשת להציג אישור ספציפי ממשרד הפנים לצורך קבלת

הפטור, והאם אישור היסטורי של קופת חולים כללית מספיק?

טענות הצדדים

13. לטענת המשיב:

א. הגבלת סמכות ועדת הערר: סמכות ועדת הערר מוגדרת באופן קשיח ומצומצם בסעיף 3(א) לחוק

הערר, המונה שלוש עילות בלבד: טעות בסוג הנכס, גודלו או השימוש בו. טענות פטור סטטוטורי

אינן נכללות במפורש בעילות אלו.

ב. אופי משפטי מובהק: טענת פטור מכוח פקודת הפיטורין מעוררת שאלות פרשניות מורכבות (כגון

פרשנות המונחים "אגודה", "רכוש שייך לאגודה", ו"שלא על מנת לקבל פרס") החורגות מהאופי

העובדתי-טכני של סמכות הוועדה. המשיב מסתמך על פסיקת בית המשפט העליון (עע"מ 5640/04

מקורות) הקובעת כי חוק הערר מיועד לעניינים עובדתיים וטכניים בלבד.

ג. מסלול תקיפה חלופי: כאשר המחלוקת אינה נמנית עם עילות סעיף 3(א), הדרך הנכונה לתקוף את

החיוב היא באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

ד. דרישת אישור משרד הפנים: הפקודה דורשת אישור משרד הפנים כתנאי לפטור, עניין שאינו

בסמכות הוועדה לבחון או לכפות.

14. טענת העוררת

א. טענת "שימוש" (סעיף 3(א2:)) העוררת טוענת כי שאלת הפטור נוגעת ישירותל"שימוש" הנעשה

בנכס. הטענה היא כי השימוש הוא למטרות ציבוריות (שירותי רפואה בסל הבריאות), וכי טעות בציון

השימוש כוללת גם טעות בהכרה באופי הציבורי של השימוש המזכה בפטור.

ב. מחלוקת עובדתית: העוררת מדגישה כי המחלוקת אינה משפטית גרידא, אלא כרוכה בבירור עובדתי

מעמיק (כגון מבנה הבעלות, איחוד הדו"חות הכספיים, אופי הפעילות הגרעונית, והפילוח המדויק של

השימוש). פסיקות רבות קבעו כי כאשר נדרש בירור עובדתי-פרטני, ועדת הערר היא הפורום המתאים.

ג. מדיניות שיפוטית מרחיבה: העוררת מצטטת פסיקה (כגון עניין מקורות) המצדדת בפרשנות מרחיבה

לסמכות ועדות הערר, במיוחד כאשר מדובר בפטורים המבוססים על אופי הנכס והשימוש בו (סעיף 5

לפקודה), בניגוד לפטורים המבוססים על מעמד המחזיק (סעיף 3 לפקודה

ד. סמכות מנהל הארנונה: מנהלי ארנונה ברחבי הארץ דנים ומעניקים פטורים מכוח פקודת הפיטורין.

אם למנהל הארנונה יש סמכות להעניק את הפטור, לוועדת הערר, כגוף הערר על החלטותיו, חייבת

להיות סמכות לדון בסירובו.

15. בתאריך 23.12.2024 התקיים דיון בין הצדדים. הצדדים חזרו אל טענותיהם לעניין סמכות הועדה לדון

בסוגיות העולות בערר זה לעניין פטור מארנונה המבוססת על פקודת מסי עירייה ומסי ממשלה (פיטורין)

.

16. בסוף הדיון המשיב גילה דעתו כי בכוונתו להגיש בקשה לסילוק על הסף של הערר בשל חוסר סמכות

17. המשיב אכן הגיש בקשה לסילוק על הסף של הערר, מנגד העוררת התנגדה לבקשה. כאמור לעיל הועדה

דנה בבקשה לסילוק על הסף ובתגובת העוררת שהוגשו בנפרד, ומצאה לנכון לדחות את הערר בשל חוסר

סמכות.

לאור כל האמור לעיל, הוועדה קובעת כדלקמן :

18. כאמור בהחלטהקודמת שהתקבלה בבקשה לסילוק על הסף, הועדה דוחה את הערר .

19. הוועדהקובעת כי בהתאם לחוק הערר סעיף 3 (א) ולפסיקהדין הערר להידחות בשל חוסר סמכות הועדה

לדון בשאלות משפטיות כגון: פטור מארנונה בהתאם לסעיף 5 (ז) לפקודת הפיטורין, ראה בפסק דין

עמ"נ 31638-03-20 רפאל- רשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ נ' עירית קריית ים נקבע:

"המחלוקות בין המחזיק לרשות עשויות להימצא בכל אחד מהשלבים ושאלת מסלול הביקורת על החיוב

מותנה בטיבה של המחלוקת. כך למשל, כאשר המחלוקת עוסקת רק בשאלות הנוגעות לשלב השני, סיווג

הנכס לפי צו הארנונה וכדומה, אין כל רלבנטיות לטענות בעניין הזכאות לפטור וברי כי שאלות אלו יתבררו

במסגרת מסלול הביקורת המינהלית בפני מנהל הארנונה וועדת הערר (ראו למשל פסק דיני בעמ"נ 1253-

04-11 עיריית חיפה נ' משטרת ישראל 16/01/2012.))".

"לעומת זאת, כאשר המחלוקת עוסקת בתנאי הפטור לפי סעיף 3(ב) לפקודת הפטור, המקום הראוי לדון

בטענות הוא במסלול הביקות המשפטית דהיינו בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים."

"כדי להכריע בשאלה האם התקיימו תנאי הפטור לפי סעיף 3(ב) לפקודה יש לברר שאלות רבות, חלקן

עובדתיות וחלקן משפטיות. השאלה הראשונה בה יש להכריע היא מי ייחשב כגורם המחזיק בנכס מטעם

הממשלה (ע"א 8558/01 הנ"ל). כבר בשנות ה - 50 המאוחרות, נדונה שאלת זהות המחזיק שייהנה

מהוראת הפטור ונפסק כי מי ש"מחזיק מטעם הממשלה ומשמש לצרכי הממשלה" הוא מי שמחזיק

כנאמן למען המדינה לפי דיני היושר, למשל בתור סוכן או בתור גוף ציבורי שהקניין ניתן בידו (ע"א 52/57

היועץ המשפטי נ' עירית חיפה, פ"ד יב 1745 (1958)). אדם ייחשב כנאמנה של מדינת ישראל אם יוכיח

שהוא ממלא פונקציה שלטונית המוטלת על הממשלה, והוא משמש לה כידה הארוכה (וראו לעניין זה

גם בר"ם 9498/10 מנהל הארנונה המועצה המקומית קדימה צורן נ' עמותת בית אור אביבה 17/12/2015 )

ובר"ם4832/07 רכבת ישראל בע"מ נ' מועצה אזורית דרום השרון 22/2/2010)). לאחר מכן יש לבחון

האם הפעילות המבוצעת בפועל נעשית לצורכי הציבור, לצורכי הממשלה או הגורם בבפועל מטעמה."

20. "ההכרעה בהן מחייבת בחינה של שאלות משנה רבות, כגון מהן מטרותיו המרכזיות של מבקש הפטור

מהו טיבה ומהותה של הפעילות שמתבצעת בפועל במקרקעין; האם מפעילות זו נהנית קבוצה מצומצמת

ומוגדרת של אנשים או שמא תרומתה כללית ובלתי מסוימת; האם הממשלה תומכת באותו הגוף; האם

הממשלה היא בעלת סמכות להנחות את הגוף מבקש הפטור ולמנות את מנהליו; באיזו מידה נשמרה

הזיקה הישירה בין הממשלה לבין פעילות הגוף וכיוצא באלה. יובהר, כי בסממנים כמו התקשרות עם

הממשלה בהסכם או החזקת מניות הגוף בידי הממשלה, אין די כדי להעניק את הפטור באופן אוטומטי

(ע"א 8558/01 הנ"ל). ההכרעה תלויה בעובדותיו ובנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ומקרה ובפרשנות

משפטית (שם)."

21. אמנםהוועדה הכירה בקיומן של שתי גישות בפסיקה (מרחיבה ומצמצמת) בנוגע לסמכותה לדון בטענות

פטור.

עם זאת, הוועדה קבעה כי במקרה דנן, סלע המחלוקת נוגע לפרשנות מורכבת של סעיף 5(ז) לפקודת

הפיטורין, ובפרט לשאלה האם חברת בת פרטית של גוף ציבורי זכאית לפטור. הוועדה סברה כי שאלה זו

היא שאלה משפטית מובהקת החורגת מהעילות המפורטות בסעיף 3(א) לחוק הערר, וכי מקומה הראוי

לדיון הוא בבית המשפט לעניינים מנהליים.

22. על החלטת הועדה החלטת ניתן לערער לפני בית המשפט לעניינים מנהליים שבאזור שיפוטו מצוי מקום

מושבה , בתוך 45 ימים ממועד המצאת ההחלטה לצדדים

23. המזכירות תשלח החלטה לצדדים

24. החלטה ניתנה בתאריך 16.11.25

25. החלטה זו תפורסם באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה