ערר 91 23,רעיונית,21.4.26

בס"ד

ועדת ערר לענייני ארנונה ערר בנושא ארנונה - 91/23

לעריית פתח תקווה

העוררת- רעיונית

רחוב אורלוב 77 פתח תקווה

-נגד-

המשיב- מנהל הארנונה של עיריית פתח תקווה

רחוב העלייה השנייה 1 פתח תקווה

החלטה

1. פתח דבר

בפני ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית פתח תקווה (להלן: "הוועדה") מונח ערר מס' 91/23, אשר הוגש

על ידי חברת רעיונית בע"מ (להלן: "העוררת") כנגד החלטת מנהל הארנונה בעיריית פתח תקווה (להלן:

"המשיב"). הערר נסוב על חיובי הארנונה שהושתו על הנכסים הידועים כמספרי נכס 80061000170 ו-

80061000171, המצויים ברחוב אורלוב 77, פתח תקווה.

עניינו של הליך זה בבחינת חוקיות ותקינות סיווג הנכס וקביעת שטחו לצרכי ארנונה, תוך התמקדות בשאלת

הזיקה הגיאוגרפית של הנכס לרחוב אורלוב אל מול דרכי הגישה בפועל, וכן בחינת הכללתם של שטחים

משותפים וסככה בחיוב.

2. הצדדים להליך

א. העוררת: רעיונית בע"מ (ח.פ. 511795775), המיוצגת בהליך זה על ידי מר רוני כהן, יו"ר הדירקטוריון

והבעלים .

ב. המשיב: מנהל הארנונה בעיריית פתח תקווה, המיוצג על ידי עוה"ד אריאל ליבר ו/או דרור יוספי

ממשרד פריש שפרבר ריינהרץ ושות' .

3. המסמכים והתשתית הראייתית

לצורך מתן החלטה זו, עמדו בפני הוועדה המסמכים והראיות כדלקמן:

ג. כתב הערר וההשגה: פניות העוררת מחודשים יוני ויולי 2023 ותשובת מנהל הארנונה מיום 6/8/23 .

ד. פרוטוקול ודו"ח ביקור בנכס: תיעוד הסיור שנערך בנכס ביום 4/1/2024 בנוכחות נציגי הצדדים וחברי

הוועדה .

ה. סיכומי העוררת: מסמך שכותרתו "השגה על גובה הארנונה" מיום 15/9/2025, אשר הוגש כסיכומים

מטעמה .

ו. סיכומי המשיב: סיכומים מפורטים שהוגשו מטעם מנהל הארנונה .

ז. מסמכי תכנון: העתקי היתר בנייה מס' 870507 ותעודת גמר מיום 30/5/96 המתייחסים לנכס.

4. השאלות הטעונות הכרעה

במסגרת הליך זה, נדרשת הוועדה להכריע בסוגיות הבאות:

א. סיווג הנכס לפי מיקומו ודרכי הגישה אליו: האם יש לסווג את הנכס לפי תעריף רחוב אורלוב, כפי שנקבע

על ידי המשיב בהסתמך על כתובת הנכס הרשמית והגדרת "נכס גובל" בצו הארנונה, או שמא יש להחיל

תעריף נמוך יותר (כדוגמת רחוב אבן עזרא) נוכח טענת העוררת כי הגישה העיקרית והבפועל לנכס

מתבצעת מהחלק האחורי של המבנה .

ב. היקף השטח לחיוב: האם המדידה עליה נסמך המשיב, הכוללת שטחים משותפים בבניין ושטח סככה

לפי חלק יחסי, בוצעה כדין ובהתאם לשיטת המדידה הקבועה בצו הארנונה של עיריית פתח תקווה .

ג. משמעות ממצאי הסיור בנכס: מהו המשקל הראייתי והמשפטי שיש לייחס להתרשמות הוועדה במהלך

הסיור מיום 4/1/2024, לפיה הכניסה הראשית בפועל היא מהאזור האחורי של הבניין, אל מול הנתונים

העולים מהיתר הבנייה ותעודת הגמר .

ד. החלטה זו תבחן את טענות הצדדים בראי הוראות הדין, צו הארנונה הרלוונטי והתשתית העובדתית

שהונחה בפני הוועדה.

הרקע העובדתי והדיוני

1. הנכס נשוא הערר ומיקומו

הנכסים העומדים במוקד ערר זה הם שטחים המוחזקים על ידי העוררת, חברת רעיונית בע"מ, והידועים בספרי

המשיב כנכסים מס' 80061000170 ו-80061000171 . הנכסים מצויים במבנה הממוקם ברחוב אורלוב 77 בפתח

תקווה, המצוי באזור המאופיין בעירובו של שימושי תעשייה, משרדים ומוסכים .

מבחינה תכנונית, המבנה הוקם מכוח היתר בנייה מס' 870507 מיום 16.8.1987, אשר הגדיר את הקמת המבנה

ככולל מרתף חניה, קומת קרקע מסחרית וחמש קומות משרדים . ביום 30.5.1996 הונפקה למבנה תעודת גמר,

שבה צוינה כתובת הנכס כרחוב אורלוב . אין חולק בין הצדדים כי מבחינה פורמלית, כתובת הנכס כפי שהיא

מופיעה במסמכי התכנון וברישומי העירייה היא רחוב אורלוב 77 .

2. השתלשלות ההליכים המנהליים והדיוניים

ההליך שבפנינו החל בסדרת פניות מצד העוררת למשיב במהלך החודשים יוני ויולי 2023 (בתאריכים 27.6.23 ,

27.7.23 ו-30.7.23), במסגרתן השיגה העוררת על חיובי הארנונה שהושתו עליה. טענותיה המרכזיות של העוררת

בשלב זה נגעו לסיווג הנכס לפי רחוב אורלוב (תעריף "רחוב ראשי") ולגודל השטחים לחיוב.

ביום 6.8.2023 דחה המשיב את השגת העוררת, וקבע כי החיובים עומדים בעינם בהתאם למדידות הקיימות

ולסיווג המרחבי הנגזר ממיקום הנכס . בעקבות דחייה זו, הגישה העוררת את הערר דנן ביום 30.10.2023 .

במסגרת בירור הערר, התקיימו הפעולות הבאות

א. סיור בנכס: ביום 4.1.2024 ערכה הוועדה סיור בנכס בנוכחות נציגי הצדדים, במטרה להתרשם באופן

בלתי אמצעי מדרכי הגישה לנכס וממאפייניו הפיזיים .

ב. דיון בפני הוועדה: ביום 8.9.2025 התקיים דיון נוסף בפני הוועדה, בו השלימו הצדדים את טיעוניהם

בעל פה .

ג. הגשת סיכומים: העוררת ביקשה לראות במסמך (הנושא את הכותרת "השגה על גובה הארנונה")

כסיכומים מטעמה, והמשיב הגיש את סיכומי תשובתו לאחר מכן .

3. ממצאי הסיור בנכס מיום 4.1.2024

ד. הסיור בנכס היווה נדבך מרכזי בגיבוש התשתית העובדתית בתיק זה. על פי פרוטוקול הסיור, הוועדה

מצאה כי קיימת גישה למבנה משני כיוונים שונים. עם זאת, הוועדה ציינה כי נוכח שינויים תשתיתיים

שבוצעו באזור, הגישה מרחוב אורלוב (החלק הקדמי) אינה נגישה לציבור המגיע עם רכב, בין היתר בשל

קיומן של גדרות והעדר מקומות חניה מוסדרים .

ה. בפרוטוקול הסיור נרשמה התרשמותה המפורשת של הוועדה, לפיה "בפועל הכניסה הראשית לבניין

הינה מהאזור האחורי של הבניין ולא מחלקו הקדמי", וכי מרבית הניגשים לבניין מגיעים מהאזור

האחורי (מרחוב אבן עזרא). ממצא זה עומד בבסיס המחלוקת המשפטית בדבר הסיווג הראוי לנכס.

תמונות מהסיור בנכס

כניסה ראשית מרחוב אורלוב

רכבת קלה מרחוב אורלוב

כניסה אחורית לבניין מרחוב אבן עזרא

4. עמדות הצדדים ביחס למציאות העובדתית

הצדדים חלוקים ביניהם על הפרשנות שיש לתת לנתונים העובדתיים שנאספו:

ו. עמדת העוררת: העוררת טוענת כי קיימת סתירה מובהקת בין הכתובת הפורמלית לבין המציאות

התפקודית של הנכס. לטענתה, הרוב המוחלט של המבקרים והעובדים נכנסים דרך רחוב אבן עזרא,

שם גם ממוקמת הכניסה לחניון הבניין וחניון ציבורי חדש .

ז. העוררת מדגישה כי רחוב אורלוב אינו מעניק עוד כל יתרון כלכלי או שיווקי לנכס, במיוחד לאור דעיכת

פעילות התחנה המרכזית הסמוכה והקשיים הפיזיים בגישה מהרחוב הראשי .

ח. עמדת המשיב: המשיב נסמך על הנתונים הפורמליים וההנדסיים. לטענתו, העובדה שהנכס רשום

ברחוב אורלוב בהיתר הבנייה ובתעודת הגמר היא מכרעת . המשיב מוסיף כי קיימת גישה ישירה מרחוב

אורלוב, וכי לפי הוראות צו הארנונה, נכס הגובל ביותר מרחוב אחד יסווג לפי הרחוב בעל התעריף

הגבוה ביו תר . בנוגע לשטח, המשיב טוען כי החיוב מבוסס על מדידה מקצועית הכוללת שטחים

משותפים וסככה בהתאם לחלק היחסי של העוררת בבניין, וכי העוררת לא הציגה תשתית ראייתית

לסתירת מדידה זו .

5. הבחנה בין עובדות מוסכמות לשנויות במחלוקת

לצורך המשך הדיון, ניתן לסכם את התשתית העובדתית כדלקמן:

ט. עובדות מוסכמות: כתובת הנכס הרשומה היא אורלוב 77; קיימת גישה פיזית(גם אם מוגבלת) מרחוב

אורלוב; קיימת גישה פעילה מרחוב אבן עזרא; המשיב ביצע מדידה הכוללת שטחים משותפים וסככה.

י. עובדות שנויות במחלוקת: מהי הכניסה המהווה את "הגישה הראשית" מבחינה משפטית ומיסויית;

האם המדידה שביצע המשיב תואמת את המצב בפועל בנכס (העוררת הגישה מדידה נגדית שנדחתה

על ידי המשיב); והאם הצעות העוררת לסגירת הכניסה מאורלוב (באמצעות דלת חד -כיוונית או

מחיצת זכוכית) משנות את הסטטוס העובדתי של הנכס כ"גובל" ברחוב אורלוב .

יא. המשיב הפנה בסיכומיו להחלטת ועדת הערר בעניין יובל ברכה ואח' (ערר 11/24) וכן להלכות בעניין נטל

הראיה וחזקת התקינות המנהלית, כגון רע"א 1436/90 גיורא ארד בע"מ .

טענות הצדדים

בפרק זה יובאו עיקרי טענות הצדדים כפי שהועלו בכתבי הטענות, בדיונים בפני הוועדה ובסיכומים בכתב.

המחלוקת בין הצדדים נטושה בשני צירים מרכזיים: האחד, סיווגו המרחבי של הנכס (רחוב אורלוב אל מול

רחוב אבן עזרא); והשני, שטח הנכס לחיוב, לרבות הכללת שטחים משותפים וסככה.

1. טענות העוררת

טענתה היסודית של העוררת היא כי קיים פער בלתי סביר בין הסיווג הפורמלי של הנכס לבין המציאות

התפקודית והכלכלית בשטח. לגישתה, החיוב לפי תעריף רחוב אורלוב אינו משקף את מצבו האמיתי של הנכס

ואת דרכי הגישה אליו .

א. סיווג הנכס ודרכי הגישה:

א. היעדר יתרון כלכלי: העוררת טוענת כי רחוב אורלוב, שהיה בעבר עורק תחבורה שוקק בשל הקרבה

לתחנה המרכזית, איבד ממעמדו. כיום, התחנה המרכזית מתפקדת באופן חלקי בלבד, ואין לנכס כל

יתרון מסחרי או שיווקי מהיותו "גובל" ברחוב זה .

ב. חסימת הגישה מרחוב אורלוב: נטען כי בשל הצבת גדרות לאורך רחוב אורלוב והיעדר מקומות חניה

או עצירה מוסדרים, הגישה מהחלק הקדמי של הבניין קשה עד בלתי אפשרית לבאי המקום המגיעים

ברכב .

ג. הכניסה בפועל מרחוב אבן עזרא: העוררת מדגישה כי הרוב המוחלט של המבקרים, העובדים והספקים

נכנסים לבניין דרך הכניסה האחורית הממוקמת ברחוב אבן עזרא. שם גם ממוקמת הכניסה לחניון

הבניין וכן חניון ציבורי חדש המשרת את באי המקום .

ד. הסתמכות על ממצאי הסיור: העוררת סומכת ידיה על התרשמות הוועדה במהלך הסיור מיום

4.1.2024, בו צוין במפורש כי"בפועל הכניסה הראשית לבניין הינה מהאזור האחורי" .

ב. פתרונות מעשיים ושינוי הסטטוס:

ה. העוררת טוענת כי בדיונים קודמים הוצע לה לסגור פיזית את הכניסה מרחוב אורלוב (באמצעות מחיצת

זכוכית ודלת) כדי לנתק את הזיקה לרחוב זה. לטענתה, היא נכונה לבצע שינוי מבני כך שהדלת הקיימת

תהפוך לדלת חד -כיוונית (יציאה בלבד), ובכך תימנע כניסת קהל מרחוב אורלוב באופן מוחלט.

ו. העוררת מלינה על כך שהמשיב לא פנה למשרד הפנים בבקשה לשינוי סיווג האזור, למרות שלטענתה

הובטח לה כי הנושא ייבחן .

2. טענות המשיב

ז. המשיב דוחה את טענות העוררת וסבור כי החיוב הושת כדין, בהתאם להוראות צו הארנונה ולנתונים

ההנדסיים של המבנה.

א. סיווג לפי "נכס גובל" והוראות צו הארנונה:

ח. הכתובת הפורמלית: המשיב מדגיש כי כתובת הנכס הרשומה בהיתר הבנייה ובתעודת הגמר היא רחוב

אורלוב 77 . לשיטתו, מסמכים אלו מהווים ראיה חלוטה למיקומו הסטטוטורי של הנכס

ט. הגדרת "נכס גובל": המשיב מפנה לסעיף 17.4 לצו הארנונה של העירייה, הקובעכי "בניין הגובל בשני

אזורים או יותר יסווג לפי האזור בשיעור הארנונה הגבוה ביותר" . גם אם קיימת כניסה מרחוב אבן

עזרא, העובדה שהנכס גובל פיזית ברחוב אורלוב מחייבת את סיווגו לפי התעריף הגבוה מבין השניים.

י. קיומה של גישה פיזית: המשיב טוען כי למרות טענות העוררת, קיימת גישה ישירה ופעילה מרחוב

אורלוב, וכי מדובר בכניסה ראשית ומעוצבת המופיעה בתמונות המבנה .

ב. שטח הנכס והמדידה:

יא. מהימנות המדידה: המשיב טוען כי החיוב מבוסס על מדידה מקצועית ועדכנית שנערכה לכלל הנכסים

בבניין בהתאם לשיטת המדידה הקבועה בצו הארנונה .

יב. שטחים משותפים וסככה: המשיב מבהיר כי החיוב כולל שטחים משותפים בבניין ושטח סככה

המשמשת כחלק מהשטחים המשותפים, וזאת בהתאם לחלקה היחסי של העוררת בבניין .

יג. היעדר תשתית ראייתית נגדית: המשיב טוען כי העוררת לא הציגה מדידה נגדית ערוכה כדין

המתייחסת לשיטת המדידה של העירייה או לחלוקת השטחים המשותפים, ומשכך לא הרימה את נטל

הראיה לסתירת חזקת התקינות המנהלית .

3. סוגיות דיוניות וראייתיות

במסגרת הטיעונים עלו מספר נקודות הנוגעות לניהול ההליך ונטלי ההוכחה:

יד. זניחת טענות: המשיב טוען בסיכומיו כי העוררת זנחה את טענותיה בעניין גודל השטח במסגרת הדיון

שנערך בפני הוועדה ובסיכומיה, והתמקדה אך ורק בסוגיית הסיווג המרחבי .

טו. נטל השכנוע: המשיב מפנה להלכה הפסוקה לפיה בערעורי מס הנישום הוא "המוציא מחברו" ועליו

נטל הראיה. המשיב ציין בהקשר זה את פסק הדין בעניין רע"א 1436/90 גיורא ארד בע"מ וכן את

החלטת ועדת הערר בעניין יובל ברכה (ערר 11/24) . [

לאחר עיון מלא בנוסח ההחלטות והפסיקה

טז. חזקת התקינות המנהלית: המשיב טוען כי לשומה עומדת חזקת תקינות לפי סעיף 318 לפקודת

העיריות, וכי העוררת לא הציגה כל ראיה ממשית שיש בה כדי לסתור חזקה זו .

העוררת, מנגד, מבקשת מהוועדה להפעיל "מידת חמלה" וצדק חלוקתי, תוך התחשבות בכך שמדובר בעסק

ותיק בעיר המעסיק תושבים מקומיים, וכי תעריף הארנונה הגבוה מקשה על השכרת שטחים בבניין ועל

המשך פעילותה הכלכלית .

דיון והכרעה

בפני הוועדה עומדות שתי סוגיות מרכזיות להכרעה: האחת, שאלת סיווגו המרחבי של הנכס וקביעת

התעריף על פי הרחוב הגובל; והשנייה, שאלת דיוק המדידה והכללת שטחים משותפים וסככה בחיוב

הארנונה. נדון בטענות אלו כסדרן, תוך יישום התשתית העובדתית והמשפטית שהונחה בפנינו.

א. תחום המחלוקת וסמכות הוועדה

סמכותה של ועדת הערר מוגבלת לבחינת טענות עובדתיות ומשפטיות הנוגעות לטעות בסיווג, בשטח הנכס

או בזהות המחזיק, כקבוע בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו- 1976 .במקרה

דנן, המחלוקת בדבר סיווג הנכס לפי רחוב אורלוב או רחוב אבן עזרא, כמו גם המחלוקת על שטח הנכס,

מצויות בליבת סמכותה של הוועדה.

ב. סיווג הנכס לפי מיקומו ודרכי הגישה

סוגיית הסיווג המרחבי היא הסוגיה העיקרית בערר זה. העוררת טוענת כי יש לסווג את הנכס לפי תעריף

רחוב אבן עזרא (הנמוך יותר), שכן זוהי הכניסה הפונקציונלית והעיקרית לנכס בפועל.

1 .ממצאי הסיור בנכס והמציאות העובדתית הוועדה קיימה סיור בנכס ביום 4.1.2024 כדי להתרשם באופן

בלתי אמצעי מדרכי הגישה. בדו"ח הביקור צוין במפורש כי "הוועדה התרשמה כי בפועל הכניסה הראשית

לבניין הינה מהאזור האחורי של הבניין ולא מחלקו הקדמי" . הוועדה מצאה כי בשל שינויים תשתיתיים

באזור, הגישה מרחוב אורלוב אינה נגישה לציבור המגיע עם רכבו, ומרבית באי הבניין עושים שימוש בכניסה

האחורית .

2 .המשקל הראייתי של היתר הבנייה ותעודת הגמר מנגד, המשיב הציג את היתר הבנייה מס' 870507 ואת

תעודת הגמר מיום 30.5.96, בהם מצוינת כתובת הנכסכ"אורלוב 77" [. מסמכים אלו מהווים ראיה מנהלית

כבדת משקל למיקומו הסטטוטורי של הנכס. ככלל, כתובתו הרשמית של נכס נקבעת על פי מסמכי התכנון

והבנייה, והעוררת לא הציגה מסמך רשמי המשנה כתובת זו.

3 .פרשנות הגדרת "נכס גובל" בצו הארנונה המשיב מפנה לסעיף 17.4 לצו הארנונה של עיריית פתח תקווה

הקובע כי " בניין הגובל בשני אזורים או יותר יסווג לפי האזור בשיעור הארנונה הגבוה ביותר" .

המונח "גובל" בצווי ארנונה מתפרש בדרך כלל כזיקה פיזית של המבנה לרחוב, ולאו דווקא כקיומה של

כניסה פעילה. במקרה זה, אין חולק כי המבנה גובל פיזית ברחוב אורלוב. העוררת עצמה מודה כי קיימת

דלת כניסה מרחוב אורלוב, אף אם השימוש בה מועט והיא מבקשת להפוך אותה לחד-כיוונית .

3. הוועדה סבורה כי על אף הממצא העובדתי בסיור, לפיו הכניסה הפונקציונלית היא מאחור, הוראות צו

הארנונה הן ברורות וחד-משמעיות. מקום בו הבניין גובל פיזית ברחוב אורלוב, והוא אף רשום בכתובת זו

במסמכי ההיתר, הרי שמתקיים התנאי של "נכס גובל".

4. הטענה בדבר היעדר יתרון כלכלי מרחוב אורלוב היא טענה כנגד סבירות התעריף או סבירות חלוקת האזורים

בצו הארנונה – טענות שאינן בסמכות ועדת הערר אלא בסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים.

ג. שטח הנכס, שטחים משותפים וסככה

העוררת השיגה על גודל השטחים לחיוב, אך לא הציגה תשתית ראייתית מספקת לסתירת מדידת המשיב.

1 .נטל השכנוע וחזקת התקינות המנהלית בהתאם לעקרונות המשפט המנהלי, לפעולת הרשות עומדת חזקת

התקינות המנהלית. על הנישום המבקש לסתור את נתוני הרשות מוטל נטל הראיה והשכנוע. המשיב טען

כי החיוב מבוסס על מדידה מקצועית ועדכנית שנערכה לכלל הנכסים בבניין .

2 .היעדר מדידה נגדית העוררת צירפה להשגתה מדידה מסוימת, אולם המשיב דחה אותה בטענה כי היא

אינה מתייחסת לשיטת המדידה הקבועה בצו הארנונה ואינה כוללת את החלק היחסי בשטחים המשותפים.

הלכה פסוקה היא כי על מנת לסתור מדידה של רשות מקומית, על הנישום להגיש חוות דעת של מודד

מוסמך הערוכה לפי כללי המדידה של אותה רשות. העוררת לא עשתה כן, ובדיון בפני הוועדה אף נראה כי

זנחה חלק מטענות אלו והתמקדה בסוגיית הסיווג .

3 .חיוב בגין שטחים משותפים וסככה המשיב הבהיר כי החיוב כולל שטחים משותפים וסככה המשמשת

כחלק מהם, וזאת בהתאם להוראות צו הארנונה המאפשרות חיוב יחסי של שטחים אלו. בהיעדר ראיה

לסתור את אופן החישוב היחסי או את עצם קיומם של שטחים אלו בשימוש העוררת, אין בידי הוועדה עילה

להתערב בנתוני המדידה.

ד. סיכום ומסקנות ביניים

לאחר שבחנו את טענות הצדדים ואת המסמכים שבפנינו, הגענו למסקנות הבאות:

5. לעניין הסיווג המרחבי למרות התרשמות הוועדה בסיור כי הכניסה העיקרית היא מרחוב אבן עזרא, הרי

שמבחינה משפטית הנכס "גובל" ברחוב אורלוב כהגדרתו בצו הארנונה, וכתובתו הרשמית בהיתר הבנייה

היא רחוב אורלוב. לפיכך, הוראת סעיף 17.4 לצו הארנונה מחייבת את סיווגו לפי התעריף הגבוה מבין

הרחובות הגובלים.

6. לעניין המדידה למרבה הצער העוררת לא הרימה את נטל הראיה לסתירת מדידת המשיב ולא הציגה מדידה

נגדית ערוכה כדין. חזקת התקינות המנהלית של מדידת העירייה לא נסתרה על ידי העוררת.

7. לעניין הפתרונות המעשיים הצעת העוררת לסגירת הכניסה או הפיכתה לחד -כיוונית היא הצעה ראויה

לבחינה במישור המנהלי מול מחלקת הארנונה, אך אין בה כדי לשנות רטרואקטיבית את חוקיות החיוב

לשנים נשוא הערר, כל עוד הזיקה הפיזית לרחוב אורלוב קיימת.

8. לאור האמור לעיל, הוועדה קובעת כי לא נפל פגם חוקי בהחלטת מנהל הארנונה לסווג את הנכס לפי רחוב

אורלוב ולחייבו לפי המדידה הקיימת.

התוצאה והוראות סיום

9. לאור כל האמור לעיל, ועל יסוד התשתית העובדתית והמשפטית שהונחה בפנינו, ועדת הערר קובעת

כדלקמן:

א. דחיית הערר בעניין הסיווג

טענת העוררת לשינוי סיווג הנכס מרחוב אורלוב לרחוב אבן עזרא נדחית. על אף ממצאי הסיור

המעידים על שימוש פונקציונלי בכניסה האחורית, הרי שבהתאם להוראות סעיף 17.4 לצו הארנונה של

עיריית פתח תקווה, נכס הגובל בשני אזורים יסווג לפי התעריף הגבוה מביניהם . מאחר שאין חולק

כי הנכס גובל פיזית ברחוב אורלוב וזוהי כתובתו הרשמית בהיתר הבנייה ובתעודת הגמר, החיוב לפי

תעריף רחוב אורלוב נקבע כדין.

ב. דחיית הערר בעניין המדידה

טענות העוררת לעניין שטח הנכס, השטחים המשותפים והסככה נדחות. העוררת לא הציגה מדידה נגדית

ערוכה על ידי מודד מוסמך בהתאם לשיטת המדידה הקבועה בצו הארנונה, ולא עלה בידה לסתור את

חזקת התקינות המנהלית העומדת למדידת המשיב .

ג. המלצה מנהלית

הוועדה רושמת בפניה את נכונות העוררת לבצע שינויים פיזיים בגישה לנכס (כגון התקנת דלת חד -

כיוונית או סגירת הכניסה מרחוב אורלוב) כדי לשנות את הזיקה לרחוב זה בעתיד. ככל שיבוצעו שינויים

כאלו שיאושרו על ידי הגורמים המוסמכים בעירייה, תוכל העוררת להגיש בקשה חדשה לבחינת הסיווג

לשנות המס הבאות, אולם אין בכך כדי להשפיע על חוקיות החיוב בשנים נשוא ערר זה.

ד. הוצאות ההליך

לאחר ששקלנו את נסיבות העניין, ובכלל זה את העובדה כי העוררת היא עסק ותיק בעיר ואת התרשמות

הוועדה מהקשיים האובייקטיביים בגישה מהחלק הקדמי של המבנה, החלטנו לא לעשות שימוש

בסמכותנו ולפסוק הוצאות.

ה. זכות ערעור.

על החלטה זו ניתן להגיש ערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים במחוז המרכז, וזאת בתוך 45

ימים ממועד קבלת ההחלטה

תאריך: 21.4.26