פרוטוקול מליאה מס' 7

ד.נ. חלוצה 85515 |08-6564111 |08-6564100 |www.rng.org.il | בפייסבוק: מועצה אזורית רמת נגב

פרוטוקול מספר 7 שלא מן המניין מתאריך 2024/60/10

משתתפים : תומר מרציאנו, רעיה ברנובסקי, מאיה מוניץ, ארז ירדני, שי זינדרמן, אבי פריזה, חנן מגל, כוכי

בוסקילה, אמיר גלילי, יובל כוכב, הדס ורדי.

חסרים: תמר הס, ארז לב רן, ערן עמר.

נוכחים : אמיר אלחייק, הילה קפלן, עוזי חבשוש, אלינור ברזילי.

נוכחים בזום : ברק רשף, עינב סיקיס, אבי כהן צדק, דוד בדל.

סדר היום

1. הצגה ודיון בתוכנית אורון-צין

2. דיון בנושא החברה הכלכלית לרמת הנגב

3. תוכנית עבודה חברה כלכלית לשנת 2024

1. הצגה ודיון בתוכנית אורון– צין

מנכ"ל החכ"ל עוזי חבשוש, פתח את הישיבה בהצגת המתכננים מטעם חברת אביב אשר עוסקים

בתוכנית אורון – צין מזה כ 4 שניםבאורון – צין פועלת חברת רותם אמפרט בהיקפים הולכים וקטנים

בתחום כריית הפוספטים. עם גמר העבודות במספר אזורים, ניתן להשתמש בשטח המופר לשימושים

אחרים. קביעת האזור כשמורת טבע תהיה הוצאה למשק ותבוא בסתירה לצרכים של המשק. אנחנו

רוצים לממש את השטחים לשימושים אחרים ולתת להם תעדוף לאומי.

גורמי הכלכלה מבינים שניצול שטחים מופרים הוא כדאי. כל סוגיית השטחים המופרים היא תחלופה

לשטחי חקלאות ואנרגיה.

עוזי מסביר כי למרות שממשלת ישראל קבעה יעד לאומי של 30% כושר ייצור של אנרגיה מתחדשת עד

2030, היום משתמשים בכ 12% כך שהצפי הוא שהיעד הלאומי לא יושגאורון-צין פותח אפשרות

למשק לכל הקשור לביטחון תזונתי (בכך שלא יצטרכו להשתמש בשטחים חקלאיים לצרכי סולאריים)

בלי פגיעה בשטחים בעלי רמת רגישות גבוהה. מדובר על 110 אלף דונם של שטח

מצוק החשמל בארץ ידועה, יש 4% צמיחה בשנה של דרישות החשמל וישהזדמנות בפרויקט זה שמשרד

האנרגיה מחבק בשתי ידיים. נעשתה בחינה כלכלית על ידי המועצה הלאומית לכלכלה וגם הם מזהים

פה חיסכון של עשרות מיליארדים למשק בשל גודל הפרויקט ועלות הקרקע.

אורון-צין הוא שטח בעל רגישות (צמידות למכתש, לדימונה) ולכן הצבנו יעד של תשתיות טמונות.

בתוכנית תת"ל 105 (מתקן תרמיתכננו קו עילי של חשמל לכיוון כביש 25 דימונה ואנחנו לא מרוצים

מזה וצריכים לבחון את זה מחדש כך שיוטמן. אנחנו רוצים לשלב את הפרויקט כמה שאפשר בהתחשב

בגורמים עם מינהל התכנון, משרד הביטחון, משרד האנרגיה, ארגונים ירוקים. יש יתרונות בולטים

נוספים בפרויקט הזה – למשל יתרון אבטחה. בין השטח הזה לבין מפרץ חיפה – השטח הזה עדיף.

סוגיית ההולכה היא סוגיה שמעסיקה הרבה את המתכננים בפרויקט. בצוות נמצא גם ברק שעבר

בעברו בחברת חשמל וחברת נוגה (חברת הולכת החשמל). ההולכה של החשמל למרכז הארץ היא אתגר

ד.נ. חלוצה 85515 |08-6564111 |08-6564100 |www.rng.org.il | בפייסבוק: מועצה אזורית רמת נגב

שמעסיק אותנו הרבה. מבחינת מגמות – הבנייה בארץ עולה לגובה, יש פחות גגות פנויים לסולארי ולכן

הצלחת התוכנית תהיה בכושר היישום שלה. מדובר בשטח מרוחק מאזורי אוכלוסייה ולכן יש לו יתרון.

חברת אביב הציגו את הפרויקט. המצגת נשלחה לחברי המליאה קודם לישיבה.

ארז ירדני שאל לעניין מי החסם הקיים באי העמידה ביעדי כושר הייצור שהמדינה קבעה?

צוות אביב ענו כי מדובר במספר גורמים – הגופים הירוקים לדוגמא שרוצים צמצום שימוש בדלק

פוליסי אבל מנגד לא רוצים שייתפסו שטחים פתוחים. יש מרכיבים של הולכה, עלויות הקמה, סבסוד

המדינה בתעריף החשמל ועוד שיוצרים את הכשל.

שאלה לעניין ההולכה – איך אפשר לטעון שעלות ההולכה המוצעת היום תהיה נכונה גם בעוד 20 שנה

צוות אביב ענו כי צורת ההולכה תישאר זהה אבל צורת הייצור תשתנה. גם אם לוקחים את מלוא עלות

ההולכה, יש פה כדאיות כלכלית. הולכה עילית משמעותית יותר זולה מאשר הולכה תת קרקעית.

שי זינדרמן שאל לעניין חברות מסחריות שיכולות לגשת לפרויקט וההשקעה תהיה מצידם. (פרויקט

מסוג BOT) .

ניתנה תשובה כי צוות התכנון מסתכל על הצרכנים. אם יזם מרוויח מחשמל, זה בא על חשבון

הצרכנים. הרעיון בתוכנית המוצעת הוא לצמצם את תעריך החשמל ולכן מחפשים את הפרויקטים

המשתלמים ביותר. בגרמניה לדוגמא יש כושר ייצור של 45% אנרגיה מתחדשת אבל תעריף החשמל

שלהם גבוה משל ישראל פי 4. הולנד כנ"ל

אבי מצוות אביב מדגיש כי החלטת הממשלה לעניין 2030 לא הייתה מפורטתבעניין הטכנולוגיה

לשימוש על מנת לעמוד ביעד הייצור.

ברק מצוות אביב ציין כי נושא השלביות הוא חשוב. תוכנית בשלבים נותנת גמישות למקבלי ההחלטות

מתי ניתן להתקדם.

התייחסות ערן

אין הרבה פרויקטים עם חזון למדינת ישראל. פרויקט אורון – צין הוא מגה פרויקט ברמה של כביש 6 /

המוביל הארצי. לכן, נדרשת פה זהירות יתרה

יש סיבות טובות לבצע (משבר במשק האנרגיה, בחירת שיטה נכונה של טכנולוגיה) אך מה שמטריד הוא

חוסר היכולת של המדינה לקבל החלטה שרואה גם אותנו, התושבים.

התפיסה של המדינה היא לא לראות אותנו, ואני מדגיש כי בלי תועלת למועצה – לא נתמוך בפרויקט.

גם אם נכריז על המקום כשמורת טבע, לא תצא תמורה למועצה וזה דוגמא לאיך האישי והלאומי

מתחברים.

כשאנו מביאים את הכל למחשבה אחרי שבדקנו את מכלות השיקולים, אסור לנו לשכוח את תפקידנו

שזה לדאוג לתושבי רמת הנגב. אין עדיין תשובה לשאלה איזו תמורה תקבל המועצה מפרויקט זה.

אנחנו צריכים להוביל ולא להיות מובלים.

ד.נ. חלוצה 85515 |08-6564111 |08-6564100 |www.rng.org.il | בפייסבוק: מועצה אזורית רמת נגב

סיכום עוזי

מדובר בפרויקט שישנה את מצב הרשויות בנגב המזרחי. יש פה עלות פיתוח של 27 מיליארד שקל ולפי

מכרזים שנעשה ברמת בקע, יהיו שיווקים גם פה

רגישות נופית – כל חלופה אחרת לייצור של 15 ג'יגה תהווה פגיעה אדירה לחקלאות. דווקא החסרון של

דונמים לחקלאות צריכים להיתמך על ידי הארגונים הירוקים.

תמורות כספיות – הוחלט להקים מנהלת לאזור שמלווה תכנון, מבצעת פיתוח ומנהלת את האתר.

מדובר על מרחב שלם שהוא מוטה פיתוח שינוהל על ידי רשויות מקומיות. שטח השיפוט הוא של ערבה

תיכונה ורמת הנגב 50-50. אנחנו נרצה לייצר הסכם עם רשויות נוספות לעניין חלוקת ארנונה לפרויקט

באישור שר הפנים. נדרש לגייס כסף מבחוץ למימון התוכנית – תכנון + עבודות. את הסכם הפיתוח

נוכל לבצע בעצמנו. היתרי בנייה יהיו בות"ל או בועדות המקומיות. תהיינה גם תקורות פיתוח.

שי זינדרמן ציין כי רשויות שכנות ירצו ארנונה ויטענו למפגעים (סביבה, בריאות וכד'). בנוסף – ארנונה

למתקנים גדולים תהיה נמוכה מאוד בגלל שהמדינה תרצה לעודד את הצלחת הפרויקט. נדרש לקחת

בחשבון את כל אלה כשבאים לקדם את זה.

2. דיון בנושא החברה הכלכלית לרמת הנגב

ערן פתח את הדיון והסביר שהחברה הכלכלית היא כלי למימוש יעדי המועצה.

שי זינדרמן ציין כי היתרון הגדול ביותר של חברה כלכלית זה עניי קיזוז המע"מ. נותנים לחכ"ל עבודות

שיכולות להביא למועצה הכנסות. חכ"ל היא זרוע ביצועית כדי להביא הכנסות.

עוזי מסביר כי יש 27 חברות כלכלית ויש 54 מועצות אזוריות. כלומר – לא בכל מועצה יש חברה

כלכלית. יש שוני בין שלטון מקומי לבין מועצות אזוריות. מע"מ לא מכיר ברוב הנושאים שהחברה

פועלת בהם. יש תקורות שאפשר לקבל מרמ"י (10% .)אנחנו ערב החלטה על הקצאת נכסים לחברה

הכלכלית כמו מגרשים להקמת מבני משרדים או קרקע להקמת מלון בבית השאנטי. יש סוגיה של קיזוז

מע"מ בתכנון. המודל הנוכחי של החברה הכלכלית קרי תכנון וייזום הוא נכון. מדובר בהתמחות אחרת

של ייזום לעומת ביצוע.

לעניין ההכנסות – ההכנסות לא מגיעות לחכ"ל כי ההרשאות נשלחות למועצה. הכנסות מפרויקטים

יכולות להיות מתקורות ניהול, חף היטל השבחה וארנונה.

עוזי סקר את הפרוייקטים הנוכחיים והפרוייקטים שבוצעו על ידי החכ"ל.

3. תוכנית עבודה חברה כלכלית לשנת 2024

הוצגה רשימה של 23 פרויקטים בהיקף של 1 מיליארד שקל שיכולים להניב 100 מיליון₪ חלף היטל

השבחה.

ד.נ. חלוצה 85515 |08-6564111 |08-6564100 |www.rng.org.il | בפייסבוק: מועצה אזורית רמת נגב

עוזי הסביר כי יש הרבה סקרים שמעידים על רצון התושבים לפתח את המרחב, ויש מעט התנגדויות

שמקבלות הרבה משקל. השאלה היא מהי האלטרנטיבה – אנו מנסים לייצור פלטפורומות.

תומר מרציאנו שאל לעניין הפגיעה במועצה בכך שהיא תיזום פרויקטים מניבי הכנסות ולאחר מכן

כספים אלה יועברו לרשויות אחרות. תומר התייחס לפרוייקט מתקן הקומפוסט וציין שהדרך להביא

לפה תושבים הוא באמצעות יצירת מקומות תעסוקה יותר מגוונים ממתקן הקומפוסט כמו חוות

שרתים. המועצה צריכה לעודד בנייה של מגורים ולהשתמש באירוע שקרה בשביל להביא מתיישבים

נוספים.

עוזי התייחס וענה שבלי ודאות תעסוקתית + חינוכית, התושבים לא יבואו.

ערן סיכם את הדיון בכך שנתן הסבר עולם התכנון ועל מגבלות התכנון והאינטגרציה של מוסדות

התכנון במדינה. לדוגמא – יש תב"ע לרכבת עד פתחת ניצנה. אנו מזמינים עבודה כלכלית להציג למדינה

האם שווה להקים מסילה על פתחת ניצנה.

הזמנו תוכנית אסטרטגית לפני מספר שנים והתוכנית לא הציגה לנו חידושים שלא ידענו עליהם. הדו"ח

נכתב על ידי חברת דלויט ולפי האומדנים שלהם היינו צריכים להיות עכשיו עם עשרה בתי מלון ולא עם

אחד, לאור הבעיה של המועצה עם ביטול עיר עולים. המציאות של עולם התכנון שונה מהאומדנים

שנכתבים בתוכנית אסטרטגית.

ערן מבקש להודות לעוזי ולאלינור על הצגת התוכניות ולחברי המליאה על ההשתתפות בדיון המיוחד.

ערן דורון

ראש המועצה

כתב: אמיר אלחייק