פרוטוקול מס' 78 04.09.2017
1
10 ינואר, 2019
ד' שבט, תשע"ט
לכבוד
___________________
___________________
א.ג.נ,
פרוטוקול מספ ר 4
מישיבת מועצה מן המניין
שהתקיימה בתאריך 9.20110.07
בספריה הציבורית
מצ"ב פרוטוקול ישיבת מועצה.
לעיונך.
בכבוד רב,
עוזי פריד
מנכ"ל/מזכיר המועצה
העתקים
חברי מועצה
משתתפים
2
10 ינואר 2019
ד' שבט, תשע"ט
פרוטוקול מספר 4
מישיבת מועצה מן המניין
שהתקיימה בתאריך 07.01.2019
בספריה הציבורית
משתתפים: עפר בן אליעזר, סבינה לוי, יונתן הירשפלד, ניר חבקין, ליבי אלקריף, רותם לוי, אסף אוברלנדר, עמית
טננבאום, שלומי ביטון.
נוכחים: קרן דרוקמן-אדיב – מבקרת המועצה, עו"ד אפי קיזל – יועמ"ש, עוזי פריד- מנכ"ל/מזכיר המועצה,
תייסיר קאסם - גזבר, נגה בבלי – מנהלת חשבונות ראשית, נועם רגב – דובר המועצה, קהל.
הישיבה נפתחה בשעה: 19:35
על סדר היום
1. אישור פרוטוקול ישיבה קודמת.
2. מינוי מ"מ.
3. הארכת תוקף חוקי עזר– שצ"פים, סלילה ותיעול.
4. אישור מועצה לרישום שטח ע"ש המועצה (גן חב"ד– מהמנהל למועצה).
5. הצגת דו"ח מבקר 2017 .
6. הצגת דו"חות רבעוני 2018 .
7. הודעת ראש המועצה
עפר - פותח את ישיבת המועצה ומברך את הנוכחים.
ראשית, חברי המועצה שלא נכחו בישיבות קודמות יצהירו עכשיו לפי הנוסח: "אני מתחייב לשמור
אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה".
ניר - מצהיר.
ליבי - מצהירה.
1. אישור פרוטוקול ישיבה קודמת -
עפר - היו השגות, נכון עוזי?
עוזי - כן, הייתה השגה של רותם.
רותם ביקש שיופיע הוא שואל: "מהם סכומי הכסף שיש לנו כרגע בקרנות הפיתוח ומה ההתחייבויות
שיש לנו לגביהם"? עפר ענה: "לא הבאתי את הנתון הזה לכאן, אין בעיה להביא את הנתונים ולהציג
בישיבה הבאה".
3
ליבי- מה עם הנאום של גיא בישיבה הראשונה?
עוזי - לא נכנס לפרוטוקול. לא הנאום של גיא ולא הנאום של יפעת.
ליבי - למה?
עוזי - כי הם כבר לא היו חברי מועצה בישיבה הזו וזה לא קשור לפרוטוקול.
עפר - מי בעד אישור הפרוטוקול עם התיקון של רותם?
הצבעה -
בעד – 8 (עפר, סבינה, שלומיניר, יונתן, אסף, עמית, רותם)
נגד – /
נמנע – 1 (ליבי
החלטה מס' 005-04-2019 - פרוטוקול ישיבת מועצה קודמת עם התיקון של חבר המועצה רותם לוי – מאושר.
שאילתות של חבר המועצה רותם לוי–
עפר - מעביר את זכות הדיבור לרותם.
אסף - למה רק של רותם? מה עם השאילתות שלי ושל עמית? גם אני הגשתי לעוזי במייל, ביום חמישי שעבר.
עוזי - לא קיבלתי שאילתות לא של עמית ולא שלך. לאן שלחת אותן?
אסף - למייל שממנו אני מקבל את הזימונים.
עוזי - המייל שאתה מקבל ממנו את הזימונים הוא: yishay.co.il-uzi@ramat ולשם לא הגיע מייל ממך
אסף - שלחתי למייל:uzifried@netvision.net.il .
עוזי - מצטער, זה המייל הפרטי שלי ואני מסתכל עליו פעם בהרבה זמן.
רותם - מקריא שאילתה מס' 1– בנושא קרנות פיתוח. (מצ"ב כנספח א')
עפר - מקריא תשובה. (מצ"ב כנספח ב')
רותם - ומה מהכסף מיועד?
עפר - מהכסף הזה לא מיועד שום סכום לשום דבר אלא אם כן, אנחנו, נאשר היום את התב"רים שנמצאים.
עמית - אני לא בטוח שהבנתי את התשובה.
עפר – רותם שאל שאילתה וקיבל תשובה. הוא שאל שאלת המשך וגם עליה הוא קיבל תשובה.
רותם - מקריא שאילתה מס' 2– בנושא הסעות תלמידי תיכון מזרע. (מצ"ב כנספח ג')
עפר - מקריא תשובה. (מצ"ב כנספח ד')
רותם - השבוע היו שני איחורים.
4
עפר- השבוע לא היה אף איחור. יש לי את הדו"חות הממוחשבים של ההסעות. מקריא מתוך הדו"ח את
שעות ההגעה לתיכון.
2. מינוי מ"מ-
עפר - אני מבקש למנות את חבר המועצה יונתן הירשפלד כממלא מקומי.
מי בעד?
הצבעה -
בעד – 5 (עפר, סבינה, שלומי, ניר, יונתן
נגד – 4 (ליבי, עמית, אסף, רותם
נמנע – /
החלטה מס' 006-04-2019 - מינויו של חבר המועצה יונתן הירשפלד כמ"מ ראש המועצה– מאושר.
3. הארכת תוקף חוקי עזר–שצ"פים, סלילה ותיעול -
עפר - אנחנו מבקשים להאריך את תוקף חוקי העזר –
א. גבית היטל לפי חוק העזר לרמת ישי (סלילת רחובות), התשע"ה- 2014 מיום 01.01.2019: על פי
סעיף 15 לחוק עזר זה, ובהתאם לסמכותה האמורה, מחליטה מליאת המועצה לאשר הטלת היטל
לפי חוק עזר זה למשך 5 שנים נוספות, דהיינו מיום 01.01.2019 עד ליום 31.12.2023 .
ב. גבית היטל לפי חוק העזר לרמת ישי (תיעול), התשע"ה - 2014 מיום 01.01.2019: על פי סעיף 15
לחוק עזר זה, ובהתאם לסמכותה האמורה, מחליטה מליאת המועצה לאשר הטלת היטל לפי חוק
עזר זה למשך 5 שנים נוספות, דהיינו מיום 01.01.2019 עד ליום 31.12.2023 .
ג. גבית היטל לפי חוק העזר לרמת ישי (שטחים ציבוריים פתוחים), התשע"ה - 2014 מיום
01.01.2019: על פי סעיף 16 לחוק עזר זה, ובהתאם לסמכותה האמורה, מחליטה מליאת המועצה
לאשר הטלת היטל לפי חוק עזר זה למשך 4 שנים נוספות, דהיינו מיום 01.01.2019 עד ליום
31.12.2022 .
ד. התעריפים יעודכנו על פי הצמדה שנקבעה בכל חוק עזר רלבנטי החל מהמדד שנקבע בו.
ה. ראש המועצה וגזבר המועצה יפעלו לפי הדין והנחיות השר למימוש החלטה זו.
רותם - בקשר להיטל השצ"פ משנת 2014 – האם נגבו כספי מתושבים
עפר - כן.
רותם - האם נפתחה קרן נפרדת שהכספים נכנסו לשם? היטל שצ"פ צריך ללכת לחשבון בנק נפרד מכי וון
שהכסף מ יועד לשטחים ציבוריים פתוחים חדשים ולא שבעזרת הכספים האלה יוכלו לפתח את
הבריכה.
אני עקבתי אחרי הדברים משנת 2014 וראיתי שההיטל הזה נגבה והכספים הלכ ו למקומות שלא כדין
ושלא לפי נוהל משרד הפנים ולכן אני שואל : מה אנחנו הולכים לעשות עם הדבר הזה?
תייסיר - היטל שצ"פ כאשר הוא נקבע אצלנו הוא נכנס לקרן לעבודות פיתוח, לשם אנחנו מכניסים את כל
ההיטלים אבל אפשר להפריד בדיוק ולהגיד כל סכום שנגבה, לאן הלך כי ברישום בקרן אנו רושמים
כל סכום שנכנס לקרן, איזה מקור הוא נכנס – אם זה שצ"פ או אם זה סלילה.
ניתן לומר לך לאן כל כסף הלך.
5
רותם- מקריא מנוהל משרד הפנים שיש להוסיף סעיף בחוק העזר שעל פיו כספי ההיטל יופקדו בקרן
ייעודית שתשמש רק לצרכי פיתוח. זה נוהל של משרד הפנים שעל בסיסו צריך לכתוב את חוק העזר
ולכן חוק העזר לא לפי תקנות משרד הפנים.
יועמ"ש - משרד הפנים לא כותב את חוקי העזר.
חוק העזר אושר כדין.
יונתן - רוח החוק הזה הולך למקומות תכנון עתידיים. ברמת ישי אין לך שצ"פים עתידיים.
יש שצ"פים קיימים שאנחנו יכולים לפתח. הנוהל שאתה מדבר עליו לא מתאים לרשות מקומית
כמו רמת ישי הוא מתאים לעיריות.
עפר - חוק העזר הזה אחרי שאישרנו אותו במליאת המועצה, אושר כדין ע"י משרד הפנים וגם ע"י משרד
המשפטים ונרשם ברשומות ולכן, כפי שאמר היועמ"ש – החוק חוקי ותקין לחלוטין.
אסף - אין שום בעיה אבל כנראה שלא פעלו מבחינת הניהול שלו. זה שהחוק חוקק כדין, אני לא מטיל ספק
אבל כשאתה מחוקק חוק ואתה עובר לביצוע ההיטל, יש הסבר איך לעשות זאת ומסתבר, בדיעבד
שזה לא בוצע כמו שזה צריך להיות מבוצע.
תייסיר אמר שזה נכנס לחשבון של קרנות הפיתוח וזה לא אמור להיות ככה.
תייסיר - אין בחוק העזר הנחייה כזאת ואני פעלתי עפ"י חוק העזר. מה שרותם הקריא זה מה התנאים לאשר
את חוק העזר, מבחינת משרד הפנים. החוק כאמור אושר במשרד הפנים.
אני כבר עברתי את זה.
ניר - תייסיר, יש בעיה לפתוח חשבון ייעודי?
תייסיר - לא. אין בעיה.
עפר - אני לא בטוח שנכון ואני לא בטוח שצריך. זה מנוהל בצורה מסודרת.
הגזבר פעל עפ"י חוק ועפ"י דין.
עמית - לגבי חוק השצ"פ– הוא הובא כבר למליאת הזאת בשנה שעברה ולא אושר. אחת מההערות שלי היו
אז, שאין קריטריון ברור לגבייה. זה היה בהחלטת מהנדסת שקובעת את הרדיוס. איך נקבע
הרדיוס? לא קיבלנו תשובה.
עפר - לא נכון. קיבלת מפה מצורפת עם חלוקה לשצ"פים וחלוקה לאזורים.
עמית - אפשר לקבל את המפה שוב, כדי שיהיה אפשר לראות מה הקריטריונים?
עפר - אפשר. אם היית מבקש לפני זה, היית מקבל. זה נמצא בצורה מסודרת והעברנו את זה בצורה
מסודרת.
רותם - בסעיף 3ב' לחוק מדובר עלבנייה חדשה ובסעיף 3א' מדובר על תיחזוק של איזשהו שצ"פ קיים
השאלה הנשאלת היא: השצ"פ הוא אינטנסיבי או אקסטנסיבי?
אסף - אני אעזור עם השאלה - יש שתי שיטות חישוב שמוגדרות איך מחשבים את היטל השצ"פ.
השאלה שלנו – לאיזה מהדרכים חוק העזר מכוון בשיטת הגביה?
תייסיר - חוק העזר ברמת ישי קובע תעריף אחיד לכולם, לא משנה אינטנסיבי או אקסטנסיבי. מה שאתם
מדברים עליו זה איך עושים את החישוב בכלל בשביל חוק העזר.
אנחנו עשינו חישובים לפי עלויות בפועל – כמה עולה באמת לבנות את השצ"פים החדשים וזה מה
שחולק.
6
עמית- זו בדיוק הבעיה. הקריטריון הוא כמה עולה?
כמה נגבה מהתושב? בהתאם לכמה שעולה?
עפר - עמית, זה לא עובד ככה.
כדי לקבוע מה התעריף למטר מרובע – הגיעה חברה שעשתה חישוב, היא סיימה את החישוב הזה
וקבעה שעל מטר מרובע בנייה גובים X ועל מטר מרובע שטח גוביםY. זו שיטת הגביה והיא לא
משתנה בין אחד לשני.
שיטת החישוב שעליה אתה מדבר היא איך מדדו כמו בהיטל הכבישים.
לכן, זה בדיוק העניין. אתם מבלבלים בין איך חושבה העלות למטר מרובע שסיימו לחשב אותה לבין
הגביה. שני דברים שונים לחלוטין.
תייסיר - כשהמועצה מכינה חוק עזר ומכינה תחשיבים לקראת חוק העזר, זה עובר דרך ארוכה עד לאישור.
יש חברה שהיא מטעם משרד הפנים שבודקת את דרך החישוב והיא מעבירה הערות ומבקשת
מסמכים וכשהיא מאשרת היא מעבירה לבדיקה ואישור משרד המשפטים.
בכדי לאשר חוק עזר זה תהליך של יותר משנה.
מה שאתם שואלים זה בעצם טרום אישור חוק העזר ואנחנו לא שם. יש לנו את התחשיבים בחוברות
מסודרות. מה שאנחנו מדברים עליו היום זה שקיים חוק עזר, נקבע בו תעריף, נעשתה כל העבודה
בין אם זה תחשיבים כאלה או תחשיבים אחרים, הם תחשיבים שנבדקו ואושרו.
רותם - במידה ופלוני גר בסמוך לגן משחקים שזה שטח ציבורי ועשו שיפוץ באותו הגן, לפי חוק העזר –
תושבים שגרים ברדיוס של גן המשחקים, יחויבו.
יועמ"ש - לא נכון. יש הבדל בין תחזוקה לבין הקמה.
רותם - מקריא את חוק העזר בעניין תחזוקת גנים קיימים לבין הקמה חדשה.
יועמ"ש - הרעיון בכל חוקי העזר – סלילה, תיעול, שצ"פ זה הרעיון של הקמה. תחזוקה איננה מוטלת על
התושבים. באף אחד מהחוקים אי אפשר להבין את זה כתחזוקה. בכולם אותו רעיון של שיטת
ההיטלים. ע ד לפני 30 שנה הייתה מקובלת שיטת דמי ההשתתפות. השיטה הזו עברה מהעולם
היום, שיטת ההיטלים לוקחת את כל היישוב. אין קשר בין הכביש הספציפי לבין התושבים שגרים
על ידו, מבחינת הביצוע.
עמית - כשאנחנו מדברים על כבישים, תיעול, מדרכות וכיוצ"ב, אנחנו באמת מדברים על אם אתה עושה
בנייה חדשה, אתה משלם וזה נכנס לקרנות פיתוח. מתוך קרנות פיתוח זה יכול לשרת כל רחוב וכל
מקום ביישוב.
בניגוד לשצ"פ שבשצ"פ אתה מקים באזור ציבורי ושם אתה מגדיר רדיוס. זה יכול לשרת את כל
היישוב.
עפר - בסופו של דבר כל אחד חדש שבונה משלם היטל שצ"פ.
עמית - לצורך העניין, כל אחד חדש שבונה בפרדס בחסכון יחויב בהיטל שצ"פ בהתאם למטר מרובע אדמה
ובנוי.
עפר - נכון.
אסף - המפה הזאת אמורה להיות חלק מחוק העזר.
יועמ"ש - לא, כי כל חוק עזר יכול להיות משהו אחר והחלטת המהנדסת יכולה להשתנות.
אסף – יש לנו 4 שצ"פים ביישוב. פעם אחת שהרדיוס הזה שהוא נקבע ע"י המהנדסת, זה לא אמור
להשתנות.
7
יועמ"ש- היישוב הוא דינאמי. אי אפשר לדעת מה יהיה מחר – היא יכולה להגדיל את הרדיוס, יכולה לגדול
הצפיפות.
בכל חוק עזר משרד הפנים דורש שיהיה לו תוקף ל חמש שנים. כל חמש שנים בודקים את התחשיבים
בגלל השתנות בבניה, בשטחים שאפשר לבנות, בשטחים שאפשר יהיה לחייב, אלא אם כן, לא חל
שינוי גדול ביישוב וזה באישור הגזבר שהמצב נשאר אותו הדבר ואצלנו בחמש שנים האחרונות,
המצב סטטי.
עפר - אני רוצה להסביר איך קובעים את חוק השצ"פים - בח וק השצ"פים גובים על כל בנייה חדשה שיש
ברמת ישי מחויבת לפי גודל השטח שבונים- הבינוי עצמו ושטח הקרקע. זה חוק השצ"פים וככה זה
מחויב ויחויב ברמת ישי.
אסף - שאלה: יקום גן שעשועים ברדיוס של רמת ישי. ייגבה היטל שצ"פ?
תייסיר - לא. על בנייה קיימת לא גובים. בנייה חדשה או ת וספת בנייה היא זאת שעליה גובים.
אסף - יש היום את השצ"פים שקיימים, כבר עשו להם פיתוח. אתה לא יכול לגבות בבניה חדשה כל עוד
אתה לא מפתח שצ"פים חדשים.
עפר - לא נכון. אם בונים שצ"פ חדש לא גובים עליו היטל.
אסף – מקריא קטע מהחוק בעניין היטל שצ"פ.
עפר – אני אשאל אותך שאלה: אנחנו הגענו לרמת ישי בהתחלה ובנינו פארק על חשבוננו. הפארק הזה
ישמש גם אנשים חדשים שיגיעו לרמת ישי מחר. הם יצטרכו לשלם על השצ"פ הזה?
אסף – אתה הגדלת את היישוב ויצרת עוד שצ"פים.
עפר - לא יצרתי עוד שצ"פ. בהתחלה היינו עשרה תושבים ועכשיו אנחנו שנים עשר. אותם שניים שהצטרפו
צריכים לשלם על השצ"פ?
אסף - כשאתה לוקח את ההערכה של ההיטל, אתה לוקח בחשבון את הצפי של התושבים.
רותם - במידה ומפתחים את גן קותי. זה נקרא פיתוח או תחזוקה?
עפר - זה יכול להיות פיתוח וזה יכול להיות תחזוקה אבל זה לא משנה. לא מחייבים בתים קיימים כי
נקודת ההנחה שהתושבים שכבר גרים שם שילמו את הפיתוח על השצ"פ הזה.
הגביה היא רק על בניה של בתים לא של שצ"פים. אם בונים שצ"פ לא מחייבים בניין. אם בונים
בניין מחייבים אותו בהיטל שצ"פ.
עמית - למה אנחנו צריכים את זה? למה להטיל עוד היטלים?
עפר קודם כל, ניהלנו את הדיון הזה מזמן, כשהטלנו את החוק הזה בשנת 2014 .
החוק הזה נהוג ומקובל בכל הרשויות זה לא המצאה וקפריזה
ברשויות אחרות יש אגרת שמירה, ברמת ישי אין. יש היטל תאורה, ברמת ישי אין. ברמת ישי יש
סה"כ היטל תיעול, סלילת רחובות ושצ"פים. אלה ההיטלים שיש על בנייה חדשה.
עמית - אפשר להצביע על כל סעיף בנפרד?
עפר - זה סט אחד. אני מעלה את כולו ביחד.
8
ליבי- לגבי ההנחות - תושב שמקבל הנחה בארנונה. למה הוא לא יקבל את אותה הנחה גם בהיטלים
האלה?
תייסיר - היטלים אמורים לממן את ההשקעה בכדי להקים את הנשוא של ההיטל אם זה כביש, תיעול או
שצ"פ.
ליבי - זה נוגד את מה שאמרת קודם. אמרת שאם השצ"פ קיים ומישהו עובר לגור שם ובונה בניה חדשה
צריך בכל מקרה לשלם אבל אתה לא עושה שם שום דבר. אז מה אתה עושה עם הכסף הזה?
תייסיר - סעיף ה הנחות שאושר במתכונת הנוכחית מול משרד הפנים אושר גם בדרך חריגה כי בדר"כ
בהיטלים אין הנחות להבדיל מארנונה. זה מה שעשה המחוקק. הוא יודע מה ההבדל בין היטל לבין
אגרה לבין
ארנונה. ארנונה מיועדת לפעילות השוטפת. היטל אמור לממן איזשהו פרויקט בכדי להקים אותו
ושנוכל להקים אותו, בין אם זה קיים או לא קיים.
סעיף ההנחות שהוכנס לחוקים האלה, ספציפי עבר לך וחזור עד שהצלחנו לאשר אותו. זה לא משהו
שמאושר על דרך השגרה. אני לא רואה דרך להרחיב את ההנחות בהיטלים ולהחיל עליהם את
ההנחות בארנונה.
מה שמקובל היום מבח ינת הנחות זה רק הנחות שניתנות ע"י ועדת הנחות.
ליבי - מי החברים בו ועדת הנחות?
יונתן - יועמ"ש, גזבר, מנהלת מחלקת רווחה ובהנחות מהיטלים היה גם מנכ"ל המועצה.
ליבי - אתם מבקשים להצביע שחוקי העזר האלה יהיו תקפים מ- 01.01.2019.
האםאפשר לאשר רטרואקטיבית?
יועמ"ש - אני לא רואה שום בעיה.
אסף - אפשר לאשר שנה, שנה ולא לחמש שנים ביחד?
עפר - לא. אני מעלה את הכל כמקשה אחת. אנחנו לא נעשה את הדיונים האלה כל שנה. החוק הוא ברור.
מי בעד הארכת תוקף חוקי העזר כפי שהקראתי אותם?
הצבעה -
בעד – 5 (עפר, סבינה, שלומי, ניר, יונתן
נגד – 4 (ליבי, עמית, אסף, רותם
נמנע – /
החלטה מס' 007-04-2019 - הארכת תוקף חוקי העזר– שצ"פים, סלילה ותיעול – מאושרת.
4. אישור מועצה לרישום שטח ע"ש המועצה (גן חב"ד– מהמינהל למועצה) -
עפר – הקרקע היכן שגן חב"ד נמצא, היית ה בחכירה ועכשיו היא עברה לבעלות המועצה. זהו תהליך
טכני.
יועמ"ש - הקרקע שעומד עליה היום גן חב"ד, לא הייתה רשומה על שם המועצה. קיבלנו הודעה מהמנהל
שאפשר לרשום אותה בטאבו ע"ש המועצה. אי אפשר לרשום בטאבו ע"ש המועצה בלי
שמצרפים לתיק הטאבו איש ור מליאה.
9
אסף- למה זה לא בוצע בשנת 2012?
יועמ"ש- כי רק עכשיו המינהל הודיע לנו.
ליבי - עכשיו רק המינהל הודיע?
אם אנחנו מצביעים היום אז כבר יהיה של המועצה משנת 2012 ?
עפר- הקרקע של המועצה משנת 2012 בחכירה. יש הבדל בין חכירהלבעלות.
זה הליך טכני של המינהל.
אסף - יש היטלים בגין המהלך הזה?
עפר - אין על זה שום משמעות כספית.
יועמ"ש - המינהל מחכיר אדמות. המינהל אחת לתקופה נותן חוזה חכירה. חוזה החכירה יכול להיות גם
מלפני 10 שנים ורק עכשיו אפשר לרשום אותו בטאבו
ברגע שהמינהל הוד יע לנו שאפשר לרשום אז רושמים.
אין היטלים ואין אגרות.
עפר - מי בעד?
הצבעה -
בעד – פה אחד
נגד – /
נמנע – /
החלטה מס' 008-04-2019 - רישום שטחמהמינהל ע"ש המועצה (גן חב"ד) – מאושר.
5. הצגת דו"ח מבוקר 2017 -
תייסיר- הנוהל הוא שאנחנו מכינים דו"חות רבעוניים כל רבעון ומעבירים אותם למשרד הפנים כאשר שני
דו"חות עוברים בדיקה של משרד הפנים. הדו"ח השנתי זה דו"ח שמסתיים ב- 31 לדצמבר. כל
שנה הוא עובר ביקורת. משרד הפנים שולח מבקר שצולל לתוך החומר, בודק את הדו"חות ומוציא
חוות דעת של דו"חות מבוקרים.
הדו"ח השני שעובר בדיקה של משרד הפנים הוא הדו"ח החצי שנתי שמסתיים ב- 30 ליוני
הדו"ח מובא לדיון בפני המליאה, אין צורך באישור כי זה דו"ח מבוקר שערך אותו רו"ח, כאמור.
מציג וסוקר את הדו"חות ה מבוקרים (מצ"ב כנספח ה') ומסביר כיצד מכינים את הדו"חות.
יש שאלות? הבהרות?
רותם - בעמוד 35 – רכישת שירותי כ"א–
כמה יועצים משפטיים מעסיקה המועצה?
בדו"ח מצוין שמעסיקים יועמ"ש אחד ובפועל מעסיקים שני יועצים.
תייסיר - יועץ משפטי ברשות מקומית, על פי חוק הוא אחד.
רותם - איפה נכנס התובע בדו"ח? הוא לא מייעץ לנו?
תייסיר - לא. התובע כשמו כן הוא, תובע.
יונתן – לצורך העניין, כשאנשים לא משלמים דו"ח אז מפעילים את התובע.
10
רותם- איך משלמים לתובע?
עפר - זה לא רלוונטי זה מופיע בתוך הסעיפים התקציביים.
יונתן - דרך אגב, היתה הוראה להפריד בין תפקיד היועמ"ש לתפקיד התובע.
התובע לא כפוף למועצה הוא כפוף לפרקליטות.
רותם - אז למה בכל הדו"חות אין שום זכר לזה שאנחנו רוכשים או מקבלים שירותי כ"א?
תייסיר - הדו"ח הרבעונים זה מתכונת שקבע אותה משרד הפנים כאשר יש לך הוצאות שנכנסות בסעיף
הוצאות כלליות. רמת הפירוט הנדרשת בדו"ח רבעוני היא רמת הפירוט שמוצגת לכם. זה לא אמור
להיות מוצג בדו"ח הרבעוני.
עפר - איך ומה מציגים בדו"ח הרבעוני זה החלטות של משרד הפנים.
6. הצגת דו"חות רבעוניים 2018 -
תייסיר- מציג וסוקר את הדו"ח הרבעוני השלישי מינואר – ספטמבר 2018 .
עפר– מכיוון שזה הצגת הדו"חות, כל מי שרוצה לשאול שאלות, מוזמן להיפגש עם תייסיר. אנחנו לא
מצביעים על הדו"חות אלא רק מיידעים אתכם.
רותם – הבנתי שעל כל הדו"חות האלה צריך לשים חותמת שהם עברו דיון במליאת המועצה, נכון?
תייסיר - לא הדו"חות האלה כבר דווחו למשרד הפנים.
7. הודעת ראש המועצה -
עפר – 1 .בין ה- 17.01.2019 ועד 04.02.2019 אשהה בחו"ל מי שימלא את מקומי הוא יונתן הירשפלד
ובהתאם אנחנו גם נדחה את ישיבת המועצה. ישיבת המועצה הבאה לא תתקיים בתחילת חודש
פברואר, היא תתקיים בתאריך אחר. אנחנו נודיע על מועד שבו תתקיים הישיבה.
2. אני מבקש מחברי המועצה- מי שרוצה להיות בוועדה כזו או אחרת או מבקש להיות יו"ר
ועדה לקבל זאת עד סוף השבוע כדי שנוכל להביא את זה בצורה מסודרת לישיבה הבאה. ננסה
להתאים כמה שיותר לרצון האנשים ולצרכי המערכת.
ליבי - למי להעביר את הבקשות?
עפר - לעוזי פריד.
נועל את הישיבה.
רושמת הפרוטוקול: אסנת שוורצמן
הישיבה ננעלה בשעה: 20:34
בכבוד רב,
____________________ ___________________
עוזי פריד עפר בן-אליעזר
מנכ"ל/מזכיר המועצה ראש המועצה המקומית