59.21
1
קובץ החלטות מס' 59/21
של ישיבת מועצה מן המנין
שהתקיימה ביום רביעי, כ"ג אייר התשפ"א, 05.05.2021
בשעה 19:00
באולם המליאה/קומה 5, בנין העירייה
משתתפים רז קינסטליך - ראה"ע, ליאל אבן זוהר בן דוד – מ"מ ראה"ע, מוטי עג'מי - מ"מ ראה"ע,
מקסים בביצקי – סגן ראה"ע, אבי חיים – סגן ראה"ע, סורין גנות – משנה לראה"ע,
יצחק אבשלומוב – משנה לראה"ע, אפרת אברמוביץ – משנה לראה"ע, יוסי חממי –
משנה לראה"ע, איתי מתיתיהו – משנה לראה"ע, יפעת מאירוביץ יפת – משנה לראה"ע,
מעין פלח- שדה, ד"ר ענת ליבוביץ, ד"ר הדס מלכה הכהן, קרן דנה, אילנית הרוש, שמואל
ג'מיל, מיכאל רייף, איתן שלום, מיכל קלדרון, ציון כהן, אייל מושיוב, מירב שמואל,.
חסרים: הרב אריה כהן – סגן ראה"ע, עידן מזרחי – משנה לראה"ע, אסף דעבול – משנה לראה"ע,
ד"ר אפי משה – משנה לראה"ע, יבגני ברחמן, דורון אוזן.
נוכחים: דודי גיל – מנכ"ל העירייה, מושיקו ארז– סמנכ"ל העירייה, קיריל קוזיול – מהנדס
העירייה, עו"ד אברהם יעקב – היועץ המשפטי לעירייה, עו"ד נעמה כליף חזרתי – משנה
ליועץ המשפטי לעירייה, אטי אדר – ראש מינהל החינוך, נתי לרנר – ראש מינהל משאבי
אנוש, אילן רפאל – ראש מינהל איה"ס, איריס ארונין – ראש מינהל קהילה, רויטל שרעבי
– ס/גברית העירייה, קרן משלניק –ס/ גזברית להכנסות, ירין קרן – מנהל מטה ראה"ע,
דורית קראדי – מנהלת אגף חינוך יסודי, רוית גולדפרב – מנהלת אגף נכסים, מוריה מלכה
– דוברת העירייה, טובה סער – מזכירת מועצת עירייה, מוטי נחמני – מנכ"ל החברה
לביטחון וסדר ציבורי, אלי פולק – מנכ"ל החברה העירונית.
הישיבה נפתחה בשעה: 19:20
בפתח הישיבה התקיימהקבלת פנים והוענקו תעודות הוקרה ע"י ראה"ע- מר רז
קינסטליך ל-:
עיריית ראשון לציון כ"ד באייר תשפ"א
המועצה ה- 16 06 במאי 2021
לשכת מנכ"ל העירייה 3500-0011-2021-002964
2
א נציגי שכבת ד' בבית ספר "בן גוריון" המבקשים לעדכן את סמל העיר
שיתאים לערכי הקיימות במאה ה- 21 .–
מירב שגב– מנהלת בית הספר, איריס אורן סגנית פדגוגית;
והתלמידים - יהונתן, שקד, רום, מירית, איתן, יהלי, הראל.
ג. חיילים מצטייני נשיא בשנת תש"פ ותשפ"א :
סמ"ר ג'ורדן ביבס – לוחם בחטיבת הצנחנים;
סמל אורן דסטה – לוחם בחטיבת החילוץ וההדרכה;
סמ"ר קטלה בליינך –מיחידה מסווגת/חיל המודיעין
סמל אייל פינק – מתנדב בפיקוד דרום.
בחירת סגנים ממלאי מקום וסגנים נוספים לראש העירייה
על פי חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה – 1975 (להלן
"החוק") סעיפים 14 ,15 ,17.
עפ"י סעיף 15 לחוק האמור מתבקשת המועצה לבחור את חבר המועצה- מר איתי מתיתיהו
כסגן נוסף לראש העירייה, במקומו של סגן ראה"ע – הרב אריה כהן, וזאת החל מתאריך
05.06.2021.
כמו כן מתבקשת המועצה לאשר, כי תשולם לו מקופת העירייה משכורת בשיעורשל 100%
מהמשכורת, הנקבעת ע"י שר הפנים מזמן לזמן, החל מתאריך 05.06.2021.
מחליטים מאשרים (פה אחד)
א. בחירת חבר המועצה – מר איתי מתיתיהו לסגן נוסף לראה"ע במקומו
של סגן ראה"ע – הרב אריה כהן וזאת החל מתאריך 05.06.2021.;
ב תשלום משכורת מקופת העירייה בשיעור של 100% מהמשכורת
הנקבעת ע"י שר הפנים מזמן לזמן, החל מתאריך 05.06.2021 .
משנה לראה"ע- גב' אפרת אברמוביץ וחבר המועצה – מר איתן שלום עזבו הישיבה
מ"מ ראה"ע – מר מוטי עג'מי וסגן ראה"ע- מר אבי חיים יצאו מהישיבה.
3
ש א י ל ת א
של חבר המועצה - מר אייל מושיוב מתאריך 27.04.2021
בנושא סגירת גן ילדים בשם "שפת הסימנים" ברחוב ירמיהו 21
לקראת הישיבה הופצו לעיון החבריםעותק השאילתה ותשובת ראה"ע – מר רז קינסטליך.
חבר המועצה – מר אייל מושיוב – טען בהצעתו לסדר, כי ברחוב ירמיהו בשיכון המזרח קיים גן ילדים
בשם "שפת הסימנים" לגילאי 3-4 , גן זה שופץ לפני כ- 4 שנים על ידי הרשות. למיטב ידיעתו באזור
קיימים מספר גני ילדים לגילאי 3-4 ונמצאים בתפוסה מלאה
לפיכך הוא מבקש לדעת:
1..האם הגן מיועד להיסגר בשנה"ל הבאה
2.אם כן מהן החלופות
3.התווית מדיניות לצמצום מספר הילדים בגנים ובמקרה זה ניתן לשבץ ילדים נוספים לגן "שפת
הסימנים" בו שוהים 15 ילדים בלבד, ועל ידי כך לצמצם גנים סמוכים. האם סגירת הגן תואמת את
מדיניותך?
השיב לשאילתא ראה"ע- מר רז קינסטליך:
1. לגן"שפת הסימנים" נרשמו 5 ילדים בלבד, לא ניתן לפתוח גן עם מספר כזה של ילדים.
2. הילדיםשנרשמו יופנו לגנים סמוכים.
3. בשכונה קיים גם נוסף אליו נרשמו סה"כ15 ילדים. משכך אין הצדקה לפתיחת גן נוסף
ישנם עוד גנים באיזור עם יותר מ- 28/30 ילדים ולכן כדי להפחית את מספר הילדים בגנים האחרים
נמלא את הגן עם 15 הילדים, גן האשל. כמו כן נותנים להורים שרשמו אל ילדיהם לגן שפת הסימנים
אפשרות בחירה מבין הגנים באיזור.
מ"מ ראה"ע - גב' ליאל אבן זהר בן דוד – זה המצב כרגע ב"טרום שיבוץ".
ראה"ע – מר רז קינסטליך – אם ירשמו עוד ילדים לגן ברור שלא יסגר. זה המצב נכון לרגע זה.
גב' מירב שמואל - האם לגנים האחרים באיזור נרשמו יותר ילדים, למעלה מהמכסה? האם בכל הגנים
יהיו רק 25 ילדים כפי שהחלטתם
מ"מ ראה"ע- גב' ליאל אבן זהר בן דוד – ישנם מספיק גנים באיזור שעונים על הצורך, כ- 10 גנים
בגילאי חובה. עושים כל מאמץ שלא יפתחו גנים עם מעבר ל- 28-30 ילדים.
לגבי גנים לגילאי 3 ו-4 לגן בו ישנה סייעת נוספת השיבוץ יהיה 30 ילדים ובגן עם סייעת אחת
משתדלים להפחית את מספר הילדים מתחת ל- 25.
הגן הספציפי הזה הוא גם גן מאד קטן במבנה שלו ויכול להכיל עד 20 ילדים
ראה"ע – מר רז קינסטליך – אם נראה שכמות הילדים היא מעל מה שיכולים להכיל אז ברור שהגן לא
יסגר. ההחלטה על הסגירה נכונה כרגע לנקודת הזמן הזו בה ישנם רק 5 ילדים שנרשמו. הנתונים
נכונים להיום ויכולים להשתנות. בכל מקרה גם עם 5 ילדים לא מקבלים גננת ממשרד החינוך ואין גם
הצדקה. אבל אם יסתבר שבתוך כל כמות הילדים באיזור נצטרך אותו אזי הוא לא יסגר.
גב' מירב שמואל – כלומר אין הגדלה של מספר הילדים בגנים הקיימים.
מ"מ ראה"ע – גב' ליאל אבן זהר בן דוד – ישנם מספיק גנים עם 20-25 ילדים רשומים ולכן לא צריך
כרגע את הגן הזה.
מר אייל מושיוב – מבקש לקבל את הנתונים הסופיים בתום השיבוץ
4
הצעות לסדר היום
1. של חבר המועצה- מר דורון אוזן מתאריך 9.3.21
א בנושא: חייבים להגן על ילדי העיר וזכות ההורים לדעת מי לא חוסן;
מצ"ב עותק ההצעה לסדר.
ב. בנושא: גל פריצות בשכונת נוה ים ובשכונות נוספות בעיר
מצ"ב עותק ההצעה לסדר.
בשל היעדרות מגיש ההצעות לסדר הנ"ל - חבר המועצה – מר דורון אוזן מהישיבה הוסרו
ההצעות הנ"ל מסדר יום המועצה.
1. של חבר המועצה- מר אייל מושיוב מתאריך 13.3.21
בנושא הקמת ועדת בדיקה חיצונית להתמוטטות גדר בחצר בי"ס מקיף י"ג.
לקראת הישיבה הופץ לעיון החברים עותק ההצעה לסדר.
מר אייל מושיוב טען בהצעות לסדר שכידוע מקיף י"ג הינו בית- ספר חדש שאוכלס רק
לאחרונה, לפני מספר חודשים.
לא מזמן באחד מימי מזג אוויר סוער, כתוצאה מהרוחות, התמוטט ונפל על הארץ עמוד בטון
שעליו חיברו את העוגן פלדה האוחז את סככת ההצללה.
ברור לכולנו שיכל להיגרם אסון כבד אם העמוד הנ"ל היה נופל ופוגע בתלמיד או באנשי צוות
בית- הספר.
הוא בטוח שראה"ע יסכים אתו שלא יתכן שבראשון לציון ישהו תושבים במבני ציבור לא
בטוחים ב- 100% וכמו במקרה זה בבית- הספר, וגדר או כל חלק אחר ייפול או יתמוטט ויסכן
את משתמשי המבנה, לא נאפשר זאת. והוא רואה בכך מחדל חמור מאוד, אירוע של כמעט
תאונה שיכלה לגבות חיים יקרים.
לפיכך הוא מציע בהצעתו לסדר להקים במידי וועדת בדיקה שתורכב מבעלי מקצוע חיצוניים
(מהנדסי בנין, מנהלי פרויקטים), כאלה שאינם קשורים לעירייה או לחברה הכלכלית. הוועדה
תבדוק ותתחקר את האירוע לעומק, תסיק מסקנות ותמליץ בפניך ובפניי מועצת העיר על
נקיטת פעולות למניעת מקרים כה חמורים בעתיד.
והוא סמוך ובטוח, שחבריו למועצת העיר מבינים את חומרת המקרה ויאשרו את הצעתו זו.
ראה"ע- מר רז קינסטליך – דבר ראשון, מקבל את ההצעה אבל עדיין מבקש שסמנכ"ל העירייה
– מר מושיקו ארז יסקור בקצרה את כל מה שנעשה. במקרה זה אין קואליציה ואופוזיציה,
ואם בסופו של דבר יוחלט להקים עוד ועדה אין בעיה.
סמנכ"ל העירייה – מר מושיקו ארז – רואים את המקרה בחומרה ומטפלים בכובד ראש.
מבקש להציג 7 תהליכים שקורים כרגע. דבר נוסף, יותר משבועיים לאחר גידור המקום נפל
העמוד במהלך ארוע מזג אויר סוער, הדיווח על עיקום חלק מהעמודים המחזיקים את הסככה
התקבל ממנהל האגף לפיתוח נופי. מיד שנודע הדבר התקיים בלשכתו תחקיר בנושא והוחלט
לגדר את השטח בגדר גבוהה לחציצה וסגירת השטח וזה נעשה מיידית. סגירת השטח היתה
מיידית וכללה גם מצלמה שכוונה למקום מהמוקד העירוני.
5
הארוע מתוחקר באופנים הבאים
א. בוצע תחקיר מיד עם היוודע על עיקום העמודים של ההצללה (כשבועיים לפני קריסת העמוד);
ב. לפי הנחיית מנכ"ל העיריה מהנדס העיר מתחקר הארוע מאז קריסת העמוד בשל ההיבטים
ההנדסיים וזאת באמצעות גורם חיצוני חב' וקסמן גוברין, שאושרה בועדת התקשרויות,
התחקור התמקד גם בהיבטים התהליכיים, גם בהנדסיים וגם בסטטוטוריים של התהליכים.
ג. מעבר לכך, מהנדס העיר קיבל ויקבל את כל הממצאים גם באמצעות מח' מבנים
מסוכנים, גם באמצעות החכ"ר וגם כמובן מהתחקיר הניהולי שקיים וכולם היו שותפים לו.
במקביל, מבוצעת בהתאם לתחקיר הראשוני בדיקה הנדסית ל-5 הצללות הדומות בגודלן
הקיימות במבני החינוך, לפי הנחיה מקצועית של מהנדס העיר לראש מינהל שפ"ע. מינהל
שפ"ע מבצע הבדיקה בהנחיית מהנדס העיר באמצעות גורם חיצוני.
ד. הנחה את ראש מינהל שפ"ע להכין טיוטת נוהל עירוני למיפוי של כל הסככות ברחבי העיר
ולגביהן לבצע שגרות בדיקות, בדומה למתקני משחק.
ה. בנוסף קודם נוהל משכ"ל מיידי שיתן מענה להצללה בכל מקום שנצטרך שלא באמצעות
הקבלן הזכיין במכרז שלא נהיה תלויים בו.
ו. דבר אחרון – מנכ"ל העירייה – מר דודי גיל הנחה, ובהתאם לכך מבקרת העירייה עורכת
תחקיר מטעמה.
מר אייל מושיוב – האם הצללה מצריכה היתר?
מהנדס העירייה – מר קיריל קוזיול – ישנם מצללות שדורשות היתר וישנם מצללות שלא דורשות
היתר. זה תלוי בגודלן, במשקלן העצמי ועוד. במקרה זה היה היתר . ההיתר תפקידו לעשות
בדיקות רוחביות מאד מאד מקיפות של בעלות על הקרקע וקווי הבנין וכו'. ישנם דברים
שבמצללות קטנות אינם רלונטיים, מה שכן רלוונטי זה הפן ההנדסי שתמיד קיים שם. כלומר,
כשמקימים מצללות ברחבי העיר זה תמיד נעשה בלווי מהנדס, לא משנה הגודל ולא משנה עם
היתר או בלי היתר.
ישנם תקנות פטור מהיתר המגדירות בדיוק מי יכול לעשות מה. בין היתר גם לעיריות.
מר אייל מושיוב – כלומר לעירייה מותר לעשות בלי היתר ולאזר פרטי לא ניתן?
מהנדס העירייה – מר קיריל קוזיול – גם אזרח פרטי יכול להקים הצללה ללא היתר, תלוי בגודל
וסוג ההצללה. ישנם הצללות במרפסות שתושב יכול להקים ללא היתר בניה אבל האחריות
ההנדסית על אותו מבנה היא על אותו התושב שהקים.
מר אייל מושיוב – יכול בבקשה לקבל את כל החומר בנושא, כולל כל ההיתרים לכל ההצללות
בעיר.
מהנדס העירייה – מר קיריל קוזיול – אין בעיה.
ראה"ע – מר רז קינסטליך – מקבל את ההצעה אולם מאחר ומהנדס העיר לקח גוף חיצוני שיבדוק
את הנושא ולא מהנדסי עירייה, השאלה האם זה מספק את אייל. מדובר בחברת וקסמן גוברין –
חברה מאד גדולה, אחת מגופי הפיקוח הכי גדולים בארץ.
גב' מירב שמואל – אותה מטריד העניין ששבועיים יודעים שישנה תקלה, האם כשהחליטו לעשות
את החסימה מסביב האם עדיין היתה סכנת פגיעה?
סמנכ"ל העירייה- מר מושיקו ארז – שבועיים קודם לפני האירוע המקום כבר היה מגודר מכל
הכיוונים בגידור גבוה מאד שאף תלמיד לא יכול היה לטפס עליו. הצילום נעשה דרך הגדר ולא
6
מבפנים
ראה"ע- מר רז קינסטליך – אף אחד לא זלזל בזה, אין ספק שאף אחד לא מצליח לראות את כמות
הברזה בתוך העמוד, האם הוא היה מספיק או לא. כשהגיע לשם, שאלתו הראשונה היתה מדוע
ההצללה מחוברת לעמוד של הגדר ולא לעמודים מיוחדים עבור ההצללה. בגלל זה נתן הנחיה
לעירייה להפסיק לעבוד עם הקבלן הזה באופן מיידי והיום הבדיקה נעשית ע"י חברה שהינה אחת
מהמובילות בארץ.
גב' מירב שמואל – השאלה מה בודקים. גם לעצים הנמצאים בתחום בית הספר, לעירייה יש
אחריות אחת לשנה לבדוק אותם ואילו דו"ח הביקורת טוען שכבר כמה שנים לא נערכה בדיקה.
אז מה, מחכים לנס?
מ"מ ראה"ע – גב' ליאל אבן זהר בן דוד – תמיד תאונות כאלו הם אוסף של ליקויים וטעויות
אנוש. פה היה שילוב של טעות אנוש ומזג אויר סוער אבל אסור היה לקבלן לחבר את ההצללה
לעמוד.
ראה"ע- מר רז קינסטליך – חושב שהאשמה בזה שהקבלן השתמש בעמודי הגדר ולא הקים
עמודים מותאמים לגודל ההצללה. ברור שקרה משהו בתהליך שלא היה בסדר וכרגע יש חברה
חיצונים שבודקת את זה.
מר אייל מושיוב – חושב שלא הגיוני שעל הצללות ענקיות כאלו במבני חינוך אין אישור של
הרשות.
מהנדס העירייה – מר קיריל קוזיול – אבל ההצללות הענקיות הללו קיבלו היתר בניה.
משנה לראה"ע- גב' יפעת מאירוביץ יפת – היתר בניה מקבלים לפני בניה ולא אחרי.
מ"מ ראה"ע- גב' ליאל אבן זהר בן דוד – ההצללה הזו לא חוברה לעמוד כחלק מההיתר. זה חובר
לעמוד כי מישהו ניסה לקצר הליכים. הקבלן עיגן את זה כעוד עיגון, למרות שזה לא היה חלק
מההיתר ולכן זה נמצא בועדת הבדיקה.
גב' מירב שמואל – אם מישהו היה בודק אותו היה אמור לראות את זה.
מ"מ ראה"ע- גב' ליאל אבן זהר בן דוד – אין ספק שקרתה פה שרשרת של תקלום שבודקים אותם.
ראה"ע – מר רז קינסטליך – מאחר ויש את הגוף שבודק, הצעתו של אייל התקבלה ואנחנו
מיישמים אותה הלכה למעשה.
מעמיד להצבעת חברי המועצה קבלת ההצעה של מר אייל מושיוב.
מחליטים : מאשרים (פה אחד) קבלת ההצעה לסדר של חבר המועצה – מר אייל מושיוב
7
תקציבים בלתי רגילים
1. אישור טבלת עדכון תב"רים/מאי 1202
המועצה מתבקשת לאשר טבלת עדכון תב"רים/מאי 2021 המצ"ב
ס/גזברית העירייה – גב' רויטל שרעבי – מדובר על עדכון של 10 מליון₪ כאשר 8.7 מליון
ממקורות עירוניים ו- 1.3 מליון₪ ממקורות חיצוניים.
חברת המועצה – גב' מירב שמואל לא השתתפה בהצבעה.
מחליטים: מאשרים (פה אחד) טבלת עדכון תב"רים/מאי 2021
חברת המועצה– גב' קרן דנה הצטרפה לישיבה.
2. אישור טבלת שינויים תקציביים בסעיפי פעולות
המועצה מתבקשת לאשר טבלת שינויים תקציביים בסעיפי פעולות/מאי 2021 המצ"ב
גב' רויטל שרעבי – ס/גזברית העירייה – ישנם 2 עדכונים לנושא זה
1. טבלת שינויים תקציביים בסעיפי שכר, שבטעות לא צורפה לחומר. מדובר בהעברות בין
תקציבי 110 ל- 300 שמעסיקים כ"א זמני. זו הטבלה שהונחה לכל חברי המועצה על השולחן.
2. עדכון נוסף שהתבקשו היום לבצע לטובת פתיחת תוכנית "סאמר סקול" לכתות ד– ו' וקורסי
קיץ לכתות ז' – ט', למעשה נדרשים להגדיל את התקציב במליון ₪ על חשבון העודפים
הצבורים.
אלו 2 השינויים. כמובן שקיימת גם טבלת השינויים התקציביים בסעיפי הפעולה.
ראה"ע- מר רז קינסטליך – השנוי של ה"סאמר סקול" והבית ספר זה משהו שראינו כצורך לאחר
הקורונה, שהילדים לא היו מספיק בבתי הספר, לא למדו מספיק. הולכים להשקיע הרבה בילדים
שעולים מהגן לכתה א', לחזק אותם קצת. זו תוכנית מאד יפה. המשמעות עוד מליון ₪ לתקציב
החינוך.
מ"מ ראה"ע- גב' ליאל אבן זהר בן דוד –נבנתה תוכנית מיוחדת שנעשתה בשיתוף הפיקוח על
החינוך. יותר תגבור מיומנויות למידה ודגש על דברים מילוליים. חלק מהילדים לא הצליחו לקלוט
זאת בזום.
ראה"ע – מר רז קינסטליך – רוצה לציין, שבפעם הראשונה הצליחו להשאיר המון גננות שימשיכו
עם הילדים לעבודה בקיץ.
גב' מירב שמואל – בתור אחת שקוראת עתונים, קראה שם מחקר בנושא חשיבות המתמטיקה.
הבעיות הכי גדולות במתמטיקה נמצאות בכתות ה'-ו' ו- ט'-י' כי הם במעברים. כל שנת הקורונה
קרו 2 דברים במתמטיקה, זה אינו מקצוע שניתן ללמוד בזום. מציעה לשקול שונה, במקום "סאמר
8
סקול" של 3 ,4 שעות לתת למנהלי בתי הספר יותר שעות תקן ללימוד המתמטיקה תוך כדי שנת
הלימודים.
ד"ר ענת ליבוביץ – אבל למה רק מתמטיקה? ואנגלית לא? והיסטוריה לא? כל דבר לוקח הרבה
זמן.
מ"מ ראה"ע- גב' ליאל אבן זהר בן דוד – אין קשר בין הקיץ לבין שנת הלימודים. שנת הלימודים
תתוגבר בהתאם. לא יכולים לתגבר שעות תקן מכיוון והם שעות של משרד החינוך אבל אנחנו
מתגברים שעות אפקטיביות רבות מאד, גם השנה וגם בשנה הבאה. בקיץ המטרה היתה לעשות
גם אנגלית, גם מתמטיקה, גם חלוקה לקבוצות קטנות ועוד דברים אחרים, כי בסופו של דבר זה
קיץ ואנחנו רוצים שהילדים ירצו לבוא לשם. מדובר בשילוב יפה שנעשה ע"י החברה העירונית
יחד עם מינהל החינוך. אין חובה להגיע רק מי שרוצה יוכל להגיע.
ראה"ע- מר רז קינסטליך העמיד להצבעת חברי המועצה:
א. אישור טבלת שינויים תקציביים בסעיפי פעולות;
ב. אישור טבלת שינויים תקציבייים בסעיפי שכר;
ג. תוספת מליון ₪ לתקציב החינוך עבור "סאמר סקול" לכתות ד' – ו' וקורסי קיץ
לכתות ז' – ט'.
מחליטים: מאשרים (פה אחד):
א. טבלת שינויים תקציביים בסעיפי פעולות;
ב. טבלת שינויים תקציבייים בסעיפי שכר;
ג. תוספת מליון ₪ לתקציב החינוך עבור "סאמר סקול" לכתות ד' – ו'
וקורסי קיץ לכתות ז' – ט'.
משנה לראה"ע- מר איציק אבשלומוב וחבר המועצה – מר אייל מושיוב עזבו הישיבה.
3. עדכון שיא כ"א/מאי 2021
המועצה מתבקשת לאשר טבלת עדכון שיא כ"א/מאי 2021 המצ"ב
מס' סעיף
תקציבי- 6
במערכת
תקינה
מס'
משרה
שם סעיף
תקציבי
הגדרת תפקיד תוספת/הפחת
משרות
מוניציפלי –
מימון עירוני
תוספת/הפחת
משרות ייעודי
- מימון חיצוני
סה"כ
לשכה
משפטית 617000 לשכה
משפטית
תקן נוסף עבור קידום
משימות 1
כספים 623100 הכנסות
גביה
מנהל מחלקת
באגף גבייה מסגרת
שרות וגבייה
1
כספים פקיד קבלת קהל
ארנונה 4
קהילה 849110 מוקד
קליטה
אתיופים
מלוווה עולים
מאתיופיה
2
קהילה 828000 מינהל
קהילה
מקדם עיסקי 1
9
מס' סעיף
תקציבי- 6
במערכת
תקינה
מס'
משרה
שם סעיף
תקציבי
הגדרת תפקיד תוספת/הפחת
משרות
מוניציפלי –
מימון עירוני
תוספת/הפחת
משרות ייעודי
- מימון חיצוני
סה"כ
חוף הים 747200 חוף הים פקח משמר חופים 4
הנדסה בקר איכות עבודות
קבלניות 2
הנדסה מפקח פרוייקטים 1
הנדסה מנהל חשבונות 1
הנדסה מנהל תאום פעולות
גורמי חוץ 1
16.00 2 18
גב' מירב שמואל – מדוע צריך לאשר עדכוןן שיא כ"א במועצה?
ס/גזברית העירייה – גב' רויטל שרעבי – אישור תקציב 2021 אושר במועצה, במסגרות אושרה סך
כל התקינה. ברגע שמעדכנים את התקינה/מבקשים להוסיף תקנים חדשים צריך לאשר גם אותם
במועצה.
מה שמאושר כאן זו התקינה ולא מצבת כ"א.
גב' מירב שמואל – לגבי קליטת 2 מלווים ליוצאי אתיופיה, התנאי לקבלת 75% מהסכום ממשרד
הקליטה היה אישור תקציב המדינה. תקציב המדינה עדיין לא אושר. האם העירייה לוקחת על
עצמה את כל המימון גם אם תקציב המדינה לא יאושר.
ס/גזברית העירייה – גב' רויטל שרעבי – לא תבוצע קליטה עד אשר נקבל אישור מפורש ממשרד
הקליטה לקבלת 75% מימון מעלות 2 העובדים. ההליך המכרזי יצא אבל התנינו את זה שהקליטה
לא תתבצע עד שלא נקבל אישור ודאי לקבלת הכסף משרד הקליטה.
גב' מירב שמואל – אם כך צריך לציין שהתקינה עבור 2 העובדים המלווים ליוצאי אתיופיה הינה
טנטטיבית.
ס/גזברית העירייה - גב' רויטל שרעבי – לא נבצע קליטה של העובדים ללא אישור קבלת כסף
ממשרד הקליטה. אם לא נקבל כסף הרי שהתקן מתייתר.
מחליטים : מאשרים (פה אחד)
נושאים משפטיים:
1. חוק עזר לראשון לציון (אגרת תעודה, אישור ושירות) (תיקון) תשפ"א– 2021
עפ"י סעיפים 249(28 ,)250 ו-251 לפקודת העיריות"פקודת העיריות"),
מוסמכת העירייה לחוקק חוק עזר ולחייב באגרה כל בעל זכויות המעוניין שהעירייה תנפיק לו
תעודות שונות, לרבות תעודה בדבר העדר חובות עירוניים לרשם המקרקעין, לפי סעיף 324
לפקודת העיריות
10
בשנת 1996 התקינה המועצה את חוק העזר לראשון לציון (אגרת תעודה, אישור ושירות) תשנ"ו-
1996 (להלן"חוק העזר"), אשר מכוחו היא גובה אגרות בגין הנפקת תעודות שונות הכוללות
אישורים בכתב בכל עניין שבסמכות העירייה, כאשר האגרה השכיחה ביותר היא אגרה תעודה
מכוח סעיף 324 לפקודת העיריות, לצורך העברת בעלות בנכס בתחום העירייה ו/או לצורך לקיחת
משכנתא.
התיקון האחרון שבוצע בחוק העזר בוצע בשנת 2010, אשר כלל הוספת אגרות שונות אך לא שינה
את שיעור אגרת אישור לטאבו; תעריפים אלו מתעדכנים בהתאם לשיעור עליית המדד מאז ועד
היום ובהתאם להוראות ההצמדה השונות בחוק עזר לראשון לציון )הצמדה למדד), תשמ"ד-1984
(להלן "חוק העזר הצמדה").
כיום העירייה גובה עבור אגרת תעודת אישור לטאבו בסך של כ- 51 .₪
בבדיקה שנערכה בחוקי העזר העירוניים שעניינם באגרת הפקת אישור לטאבו, אשר תוקנו
ברשויות מקומיות שונות במהלך השנים האחרונות ואושרו על ידי משרד הפנים מצאנו, כי שיעור
אגרת אישור לטאבו נע בין 100 ₪עד 150 .₪
העתק טבלה מדגמית של רשויות מקומיות שונות שאישרו את תעריפי אגרות אישור לטאבו
בשנים האחרונות מצ"ב כנספח 1 לדברי ההסבר
כמו כן, בבדיקה שנערכה בחוקי העזר של 9 רשויות מקומית הנכללות ב-15 הרשויות המקומיות
הגדולות ("פורום ה- 15"), מצאנו כי שעור אגרת תעודה נע בין 50 ₪עד 150 .₪
העתק טבלה מדגמית של תעריפי אגרות אישור לטאבו בתשע רשויות מקומיות הנכללות בפורום
ה 15 מצ"ב כנספח 2 לדברי ההסבר
מן המפורט לעיל עולה, כי אגרת אישור לטאבו הנגבית על ידי העירייה כיום היא נמוכה באופן
משמעותי, לעומת האגרה הנהוגה ברשויות מקומיות שתיקנו את חוק העזר החל בתחומם במהלך
השנים האחרונות ואף נמוכה מהתעריף הקיים במרבית הרשויות מקומיות הנכללות בפורום ה-
15.
להשלמת הדברים נציין, כי בניגוד לעבר ונוכח המשמעות המשפטית המהותית לאישור האמור,
הליך הוצאת אישור לטאבו כרוך בהשקעת משאבים ניכרים ובהוצאה לא מבוטלת מצידה של
העירייה; כאשר במהלך השנים האחרונות העירייה גם מבצעת בדיקות מקיפות ומדידות בנכסים,
אשר כרוכות בעלות לא מבוטלת לקופת העירייה.
כמו כן, במהלך השנים האחרונות ולאור פסיקה חדשה של בית המשפט העליון נדרשת העירייה
להפיק אישור כאמור, גם לצורך נטילת משכנתא.
אשר על כל האמור לעיל המועצה מתבקשת לשנות את סעיף 1 לתוספת הקיימת בחוק העזר
כדלקמן:
1. תעודה לפי סעיף 324 לפקודת העיריות– סך של 100 ;₪
2. העתק תעודה לפיסעיף 324 לפקודת העיריות– סך של 50 ;₪
3. הארכת תוקףתעודה לפי סעיף 324 לפקודת העיריות– סך של 50 ;₪
4. תעודה לפי סעיף 324 לפקודת העיריות לצורך רישום משכנתא– סך של 75 ;₪
5. תעודה בענין הנוגע למס שבח לפי סעיף 39 לחוק חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה
תשכ"ג-1963 שהחליף אתסעיף 39 לחוק מס שבח מקרקעין, התשמ"ג-1983– סך של
100 .₪
11
מלבד המבוקש לעיל לא יבוצע שינוי נוסף בהוראות חוק העזר אגרת אישור לטאבו התקף
מועצת העירייה מתבקשת בזאת לאשר את התיקון המבוקש בחוק העזר אישור לטאבו בהתאם
לנוסח המצ"ב לדברי ההסבר.
לקראת הישיבה הופצו לעיון החברים:
נספחים 1 ,2;
נוסח משולב כולל תיקון חוק עזר אגרת תעודה אישור ושירות–התשנ"ו - 1996
נוסח תיקון מועצה חוק עזר לראשון לציון אגרת תעודה אישור ושירות (תיקון התשפ"א –
2021;
מכתב מקדים מסגנית גזברית העירייה להכנסות– גב' קרן משלניק.
להלן ההצבעה:
בעד- 10 (ה"ה ראה"ע- רז קינסטליך, מ"מ ראה"ע- ליאל אבן זהר בן דוד, סגן ראה"ע –
מקסים בביצקי, משנה לראה"ע- סורין גנות ויוסי חממי, קרן דנה, ד"ר ענת
ליבוביץ, מעין פלח שדה, מיכל קלדרון וציון כהן.)
נגד- 1 (גב' מירב שמואל
נמנע- /
מחליטים: מאשרים (ברוב קולות) תיקון חוק עזר לראשון לציון (אגרת תעודה, אישור
ושירות) תשפ"א – 2021.
מ"מ ראה"ע- מר מוטי עג'מי ומשנה לראה"ע – גב' יפעת מאירוביץ יפת חזרו לישיבה.
9. אישור הסכמי פשרה בהיטלים עפ"י סעיף 339 לפקודת העיריות
המועצה מתבקשת לאשר הסדרי הפשרה המפורטים בטבלה המצ"ב, בהתאם להמלצת ועדת
הפשרות העירונית.
1 למחוק חובות עפ"י החלטת מועצת העירייה, לאחר המלצת ועדת הפשרות
העירייה פעלה ומיצתה כנגד כל הנישומים בהליכי גבייה המוקנים לה בדין לשם גביית החוב,
וביחס לכל מקרה נבחן הסדר כולל בקשר לתשלום החוב על פי נסיבות המקרה.
כל ההסכמים והתשלומים הם בכפוף לאישור מועצת העירייה.
בהתאם לכל המוזכר לעיל, ניתנו המלצות אלו
לקראת הישיבה הופצה לעיון החברים טבלת הסדרי הפשרה.
חברת המועצה – גב' מירב שמואל לא השתתפה בהצבעה.
מחליטים : מאשרים (פה אחד)
10. אישור הסכמי פשרה בארנונה עפ"י סעיף 339 לפקודת העיריות
12
המועצה מתבקשת לאשר הסדרי הפשרה המפורטים בטבלאות המצ"ב, בהתאם להמלצת ועדת
הפשרות העירונית.
בעבר הסמכות למחיקת חובות הייתה נתונה למשרד הפנים, וכיום העירייה כעיר איתנה מוסמכת
למחוק חובות עפ"י החלטת מועצת העירייה, לאחר המלצת ועדת הפשרות.
העירייה פעלה ומיצתה כנגד כל הנישומים בהליכי גבייה המוקנים לה בדין לשם גביית החוב,
וביחס לכל מקרה נבחן הסדר כולל בקשר לתשלום החוב על פי נסיבות המקרה.
כל ההסכמים והתשלומים הם בכפוף לאישור מועצת העירייה.
מצ"ב טבלאות הסדרי הפשרה.
חברת המועצה – גב' מירב שמואל לא השתתפה בהצבעה.
מחליטים : מאשרים (פה אחד)
2. האצלת סמכויות לגב' רוית גולדפרב, בהתאם לסעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירתראש
הרשות וסגניו וכהונתם) תשל"ה – 1975
המועצה התבקשהלאשר את האצלת סמכויות ראש העירייה לגב' רוית גולדפרב, בהתאם לסעיף
17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975 (להלןחוק
הרשויות"), למלא את תפקיד ראש העיר ולשמש בסמכויותיו על פי חוק הרשויות המקומיות
(שימוש ארעי במגרשים ריקים), תשמ"ז-1987 (להלןחוק מגרשים ריקים"), בהתאם למפורט
להלן:
1. חוק המגרשים הריקים מאפשר לעירייה לעשות שימוש במגרשים ריקים לצרכים
מוגדרים, של גינון זמני או לצורך מגרש חניה ציבורי ללא תשלום.
2. מטרתו של חוק המגרשים הריקים היא שמירה על איכות הסביבה והקטנת מצוקת
החנייה הקיימת באזורים המאוכלסים בצפיפות וכן מציאת פתרון לבעיות העולות
כתוצאה מקיומם של מגרשים ריקים, כמו: הצטברות פסולת, פלישות ובנייה בלתי
חוקית. ליתר פירוט ראו את דברי ההסבר להצעת חוק המגרשים הריקים, המצ"ב
כנספח א'.
3. סמכויותיו של ראש העיר על פי חוק המגרשים הריקים הינן, בין היתר, להוצאת
הודעות לבעלי המקרקעין הרלוונטיים, עריכת שימועים, חתימה על צווים וכן ביצוע
כל פעולה הנדרשת בשם העירייה להוצאת צווים בהתאם לחוק המגרשים הריקים.
4. סעיף 17 לחוק הרשויות מאפשר אצילת תפקידים וסמכויות של ראש הרשות
המקומיות לסגן ראש הרשות או לחבר ועדת הנהלה או לעובד הרשות לעניין מסוים
או לסוג עניינים מסוים.
5. לאור האמור לעילמועצת העירייה לאשר את האצלת סמכויות ראש העירייה לגב' רוית
גודלפרב, למלא את תפקיד ראש העיר ולשמש בסמכויותיו על פי חוק המגרשים הריקים, בכל
דבר ועניין.
מצ"ב עותק חוק המגרשים הריקים.
13
חברת המועצה– גב' מירב שמואל לא השתתפה בהצבעה.
מחליטים : מאשרים (פה אחד)
3. אישור התקשרות בפטור ממכרז עם המדינה– רשות המיסים – להעברת מקרקעין בהתאם לסעיף
3(2)(א) לתקנות העיריות (מכרזים) תשמ"ח– 1987
המועצה מתבקשת לאשר התקשרות עיריית ראשון לציון (להלןהעירייה") בהסכם למתן רשות
שימוש במרתף המצוי ברחוב הרצל 82 ראשון לציון, במקרקעין הידועים כגוש 3934 חלקה 46 ,
בשטח כולל של 200 מ"ר(להלן: "הנכס"), למדינת ישראל, משרד האוצר – החשב הכללי, רשות
המיסים באמצעות מנהל הדיור הממשלתי (להלן: "המדינה"), לצורך פעילות מוקד פיצוי ישיר
(בשעת חרום בלבד) (להלן: "ההתקשרות"), בהתאם למפורט להלן:
1. העירייהרשומה כבעלים של הנכס בעיר בהתאם לנסח הרישום של המקרקעין המצ"ב
כנספח "א".
2. ביום 1.07.2014 נחתם חוזה למתן רשות שימוש מס' 8971 מהעירייה למדינה בקשר
להפעלת מוקד חרום, אשר תקופת ההתקשרות לפיו הסתיימה ביום 29.6.2019 (להלן
"החוזה המקורי").
3. בהמשך לבקשת המדינה להתקשר בהסכם נוסף, לצורך המשך שימוש בנכס על ידה,
נאותה העירייה להסכים לבקשה, ולאפשר את המשך מתן רשות השימוש הזמני של
מוקד החרום לפיצויים בנכס, לאחר תאום מוקדם עם העירייה, לתקופה ובתנאים כפי
המפורט בהסכם המצ"ב כנספח "ב".
4. ההסכם הינולתקופה של 5 שנים מיום 1.4.2021 ועד ליום 31.3.2026 בתוספת 2
תקופות אופציה להארכה של 5 שנים כל אחת מהן, בהסכמת שני הצדדים וחתימת
הסכם הארכת אופציה בתנאים אשר יהיו מקובלים על הצדדים (להלן: "תקופת
השימוש").
5. סעיף 197 לפקודת העיריות
תתקשר עירייה בחוזה להעברת מקרקעין, אלא במכרז. יחד עם זאת, מכוח סעיף 198
לפקודה הותקנו תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 (להלןתקנות העיריות"),
שבהן נקבעו, בין היתר, פטורים שונים מחובת המכרזים הכללית.
6. בענייננו, נוכח אופייה של עסקת מתן רשות השימוש במקרקעין וזהות הצדדים – מצד
אחד המדינה רשות המיסים באמצעות המנהל לדיור ממשלתי ומצד שני – עיריית
ראשון-לציון, התקנה הרלוונטית לענייננו הינה תקנה 3(2)(א) לתקנות העיריות, כפי
שאפרט להלן:
"3. העיריה רשאית להתקשר בחוזה ללא מכרז אם החוזה הוא מסוגי חוזיםאלה:
(1) חוזה להעברת מקרקעיןלרשות העיריה."
(2) חוזה להעברת מקרקעין של העירייה שלפיו-
(א) "המקרקעין מועברים למדינה, לשירות התעסוקה, לרשות מקומית או לאיגוד
ערים;"...(להלן: "תקנות הפטור")
7. לאור העובדה כי המדינה, רשות המיסים באמצעות המנהל לדיור ממשלתי מבקשת
להתקשר עם העירייה בהסכם למתן רשות שימוש במקרקעין כמפורט לעיל, הרי כי
14
ועדת הפטור העירונית מוסמכת לאשר את מתן רשות השימוש במקרקעין, במקרה של
מצב חרום וע"פ הצורך כאמור בהוראות ההתקשרות, למדינה בפטור ממכרז, בהתאם
לתקנה 3(2)(א), לתקנות העיריות
8. יצוין, ועדת פטור מיום 25.2.2021, אישרה את ההתקשרות בפטור ממכרז מצ"ב
כנספח "ג".
להלן ההצבעה:
בעד- 16 (ה"הראה"ע- רז קינסטליך, מ"מ ראה"ע ליאל אבן זהר בן דוד ומוטי עג'מי, סגן
ראה"ע – מקסים בביצקי, משנה לראה"ע – איתי מתיתיהו, סורין גנות, יוסי
חממי ויפעת מאירוביץ יפת וחברי המועצה ד"ר ענת ליבוביץ, אילנית הרוש
ד"ר הדס מלכה הכהן, מעין פלח שדה, קרן דנה, מיכל קלדרון, שמואל ג'מיל
וציון כהן)
נגד- /
נמנע- /
מחליטים: מאשרים (ברוב קולות)
סגן ראה"ע- מר אבי חיים חזר לישיבה.
4. תוספת להסכם פיתוח עם אסותא ראשון בע"מ ובית בלב בע"מ, מגרש 1 על פי תכנית
רצ/מק/2/15/170, באזור התעשיה החדש בראשון לציון ("מתחם ראשון איילון
המועצה מתבקשת לאשר תוספת להסכם פיתוח, אשר שנחתם עם אסותא ראשון בע"מ (להלן:
"אסותא"), שמחצית מזכויותיה במקרקעין כפי שיוגדרו להלן הומחו לבית בלב בע"מ (להלן: "בית
בלב"), שעניינה אפשרות קבלת מימון לאסותא לצורך פיתוח המקרקעין – בנייתו של הפרויקט
המוקם במקרקעין.
רקע:
1. העירייה הינה הבעלים של מגרש 1 על פי תכנית רצ/מק 2/15/170 (להלן: "התכנית
בשטח של כ-14 דונם, במקרקעין הידועים כחלק מחלקות 166 בגוש 5030 וכחלק
מחלקות 29 ,36 ,38 ,43 ו- 42 בגוש 5032 (לשעבר מגרש 1 על פי תכנית
רצ/מק/1/15/170 ,)המצוייםבאזור התעשייה החדש בראשון לציון – "מתחם ראשון
איילון" (להלן: "המגרש" או "המקרקעין").
2. בשנת 2014 העירייה פרסמה מכרז פומבי מס 11/14 לפיו תמכור את המגרש למציע
שיזכה במכרז, כפוף לעמידת המציע הזוכה בהוראות הסכם הפיתוח שצורף למכרז.
3. אסותא זכתה במכרז לאחר שהציעה לרכוש את הזכויות במגרש בסכום של כ-34
מש"ח (לא כולל מע"מ
4. לפיכךבין הצדדים נחתמו הסכם פיתוח (להלן: "הסכם הפיתוח") והסכם רכישה
(להלן: "הסכם הרכישה") (מספר 9059 ומספר 9059/1 מיום 26.10.2014), שצורפו
למסמכי המכרז.
5. במהלך השנים שמאז חתימת הסכם הפיתוח נחתמו מספר תוספות להסכם הפיתוח
שעניינן הארכת מועדים, בין היתר, להשלמת הבנייה במקרקעין על ידי אסותא.
6. ביום 1.10.2017 נחתמה תוספת להסכם הפיתוח מס 9059/4, שעניינה הארכת מועדים
שנקבעו בהסכם הפיתוח ובתוספות לו, וכך נקבעה התחייבות אסותא בתוספת זו:
"4.1 להגיש לאישורה של הועדה המקומית בקשה להיתר בניה המתייחסת
לניצול של לפחות 41% מזכויות הבניה העיקריות המותרות במגרש, מעל
ומתחת לפני הקרקע, בתוך (9) חודשים מיום 5.1.2017; להתחיל בבניה על פי
15
ההיתר בתוך שניים עשר 12) חודשים נוספים, ולהשלים את הבניה עד ליום
31.12.2022; להגיש לאישורה של הועדה המקומית בקשה להיתר בניה
המתייחסת לניצול של 9% נוספים מזכויות הבניה העיקריות המותרות
במגרש, מעל ומתחת לפני הקרקע בתוך עשרים וארבעה (24) חודשים מיום
5.1.2017; להתחיל בבניה על פי ההיתר בתוך שניים עשר 12) חודשים נוספים
ולהשלים את הבניה עד ליום 21.12.2022; בכפוף להשלמת תנאים אלה, תראה
העירייה ביזם כמי שעמד בתנאי הפיתוח, וכפוף לאישורה של העירייה כי היזם
השלים את הפיתוח כאמור – יכנס הסכם הרכישה לתוקפו והיזם יהיה זכאי
להעברת הבעלות במגרש על שמו;
4.2 להגיש לאישור של הועדה המקומית בקשה להיתר בניה המתייחסת
לניצוח של לפחות 30% נוספים מזכויות הבניההעיקריות המותרות במגרש,
מעל ומתחת לפני הקרקע (מעבר לאלה שנוצלו לעיל) ולהשלים את בנייתם עד
ליום 31.12.2027; כלומר, ישלים את בנייתם של לפחות 80% מזכויות הבניה
העיריות המותרות במגרש, מעל ומתחת לפני הקרקע, עד ליום 31.12.2027."
7. ביום 1.10.2017 נחתם כתב המחאת זכויות בין הצדדים, במסגרתו הומחו מחצית
מזכויות אסותא לפי הסכם הפיתוח והסכם הרכישה, לבית בלב, ונקבע כי אסותא
ובית בלב יחויבו ביחד ולחוד בכלל ההתחייבויות שנטלה עליה אסותא בהסכם
הפיתוח והסכם הרכישה, ובתוספות להסכם הפיתוח שנחתמו במהלך השנים. בהקשר
זה יצוין כי אסותא מקימה על חלקה במקרקעין בית חולים (להלן: "הפרויקט" או
"פרויקט הבניה").
8. ביום 11.11.2021 אישרה מועצת העיר את התקשרות העירייה בתוספת להסכם עם
אסותא ובית בלב שעניינה שיעבוד זכויות העירייה בחלקה של בית בלב במקרקעין,
לצורך קבלת מימון שיועמד לבית בלב להשלמת פרויקט הבניה אותו היא מקימה
במקרקעין, דיור מוגן. ביום 9.2.2021 נחתמה תוספת להסכם מס 3059/6 בין הצדדים
9. לאחרונה התקבלה פניית ב"כ אסותא שבו התבקשה העירייה, לאשר את שיעבוד
זכויותיה במקרקעין, לטובת בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הגורם המממן"), לצורך
הבטחת מימון שיועמד לאסותא להשלמת בניית פרויקט הבניה במקרקעין על פי
ההסכם.
10. תיאור הפרויקט: בכוונת אסותא ראשון בע"מ להקים בית חולים חדש בשטח של כ-
28,000 מ"ר אשר יכלול 6 קומות מעל הקרקע וייבנו בו מחלקות אשפוז חדרי ניתוח
והתאוששות, אשפוז יום, מכון דימות לרבות מצלמה גרעינית, CT ,MRI, מכוןIVF ,
מכון דיאליזה, מכון גסטרו, מכון פוטותרפיה, מכונים נוספים, מרפאות רופאים, חדרי
הנהלה ועוד. כמו כן המבנה יכלול 2 קומות תת– קרקעיות של חדרי מכונות, שטחי
תפעול ולוגיסטיקה וחניונים. המבנה יהיה ממוגן באזורים מוגדרים.
11. סטטוס הפרויקט נכון להיום: הפרויקט נמצא בשלב תכנון מתקדם, הוגשה בקשה
לקבלת היתר חפירה, דיפון וביסוס. כאמור, בהתאם להוראות ההסכמיות החלות על
אסותא, היא נמצאת בתוך תקופת הפיתוח ונכון למועד זה, צופה כי בנייתם של 80%
מזכויות הבניה העיקריות תושלם עד למועד אליו התחייבה כלפי העירייה
(31.12.2027.)
12. כאמור, הסכם הפיתוח קובע אפשרות ליזם להיות מלווה ו/או לקבל מימון לתשלום
התמורה בגין רכישת המקרקעין, על ידי גורם פיננסי, אולם שותק לעניין אפשרות
היזם לקבל מימון לצורך פיתוח המקרקעין/ הקמת הפרויקט במקרקעין.
13. התוספת להסכם הפיתוח שבענייננו, מאפשרת לאסותא לקבל מימון לצורך בניית
הפרויקט בכפוף להתחייבויותיה כמפורט להלן: ככל שאסותא לא תעמוד במועדים
הקבועים בתוספת מס' 9059/4, ביחס להשלמת בנייתם של 30% נוספים מזכויות
הבנייה העיקריות המותרות במגרש מעל ומתחת לפני הקרקע, היא מתחייבת לשאת
16
בפיצוי כספי בשווי דמי הארנונה שהיו מתקבלים בעירייה בגין 30% מזכויות הבנייה
כאמור, היינו 3,582 מ"ר, ובסך הכל 423,136.5 ₪בתוספת מע"מ לשנה מלאה ועד
להשלמתם בפועל.
14. יצוין כי מדובר בפרויקט אשר בהתאם להתייחסותו של יועצה המשפטי, הינו בהיקף
של מעל 400 מש"ח וסביר שבהקמת פרויקט בסדר גודל זה, יידרש מימון על מנת
להקימו ולהשלימו ונראה כי היעדר אפשרות קבלת המימון לצורך פיתוח המגרש
בהסכם הפיתוח נעשתה שלא על מנת למנוע אפשרות זו, אלא בשוגג.
15. עוד יצוין כי כיום, ובמהלך השנים האחרונות, מכרזי המכר שמפרסמת העירייה כוללים
אפשרות קבלת מימון גם לרכישת הממכר וגם לפיתוחו. ראו למשל קיטוע מהסכם
במכרז מס' 100/18 שפורסם לפני כשנתיים שעניינו מכירת קרקע במתחם האלף בעיר
"בכפוף לתשלום מלוא הסכומים...... העירייה תהיה רשאית ליתן, לפי בקשתו של היזם
ולצורך מימון רכישת הזכויות בממכר ו/או לצורך פיתוח הממכר בלבד, כתב התחייבות
לגורם מממן, לפיו לא תאשר העברת זכויותיו של היזם על פי הסכם זה ללא הסכמת
הגורם המממן, וכן כי זכות הבעלות בממכר לא תירשם על שם היזם או על שם מישהו
אחר מטעמו בלשכת רישום המקרקעין, אלא אם באותו מעמד תירשם לטובת הגורם
המממן משכנתא על זכות הבעלות בממכר
16. בנוסף, מגמת העירייה הינה לנקוט במידה שוויונית ככל האפשר כלפי יזמיםהמצויים
בסטטוס דברים דומה. לאור כך כי בחודשים האחרונים אושרה תוספת להסכם
הפיתוח במתווה זהה לבית בלב, בשינויים המחויבים, אשר מצויה תחת אותה
התחייבות הסכמית של אסותא, נראה כי ראוי לאשר את המבוקש.
17. התוספת להסכם שבענייננו כוללת תנאים אשר מחד גיסאיבטיחו את הקמתו
והשלמתו של הפרויקט על פי ההסכם, בעצם אפשרות המימון – ובכך מגשימה את
מטרת המכרז שהינה פיתוח המקרקעין כתנאי לרכישתה על ידי יזם ומאידך גיסא,
כוללת התוספת להסכם, מנגנון פיצוי כספי שבו תישא אסותא במקרה שלא תשלים
את בניית הפרויקט עד המועד הקבוע לכך, המגלם את היתרון הכלכלי עבור העירייה
בהתקשרות זו, זאת עד להשלמת בניית הפרויקט כשלאחר מכן, ממילא תישא אסותא
בתשלום זה במסגרת השימוש שייעשה בפרויקט.
18 . למען הסר ספק מובהר, כי גובה סכום השיעבוד לא יעלה על היקפו הכספי של
הפרוייקט.
19. על פי חוות דעת משפטית מטעם משרד עו"ד שרקון, בן עמי, אשר ושות', אין מניעה
משפטית בהתקשרות העירייה בתוספת להסכם כאמור. חוות דעת משפטית מצ"ב.
לאור האמור לעיל, מתבקשת המועצה לאשר את התוספת השביעית להסכם הפיתוח, על
פי המפורט לעיל.
מצ"ב: עותק הסכם פיתוח, עותק תוספת להסכם פיתוח, כתב התחייבות לרישום משכנתא
וחוו"ד משפטית
להלן ההצבעה:
בעד- 16 (ה"ה ראה"ע- רז קינסטליך, מ"מ ראה"ע מוטי עג'מי, סגן ראה"ע – מקסים
בביצקי ואבי חיים, משנה לראה"ע – איתי מתיתיהו, סורין גנות, יוסי
חממי ויפעת מאירוביץ יפת וחברי המועצה ד"ר ענת ליבוביץ, אילנית הרוש
ד"ר הדס מלכה הכהן, מעין פלח שדה, קרן דנה, מיכל קלדרון, שמואל ג'מיל
וציון כהן)
נגד- /
נמנע- /
מחליטים: מאשרים (ברוב קולות)
17
5. הסכם החכרת קרקע עם חברת חשמל לצורך תחנות טרנספורמציה
המועצה מתבקשת לאשר הסכם חכירה עם חברת חשמל לצורך תחנות טרנספורמציה כמפורט:
1. בתאריך 16.11.11 אישרה המועצה הסכם סטנדרטי עם חברת חשמל בנושא החכרת
חדרי טרנספורמציה לחברת חשמל ברחבי העיר לתקופה של 25 שנה עם אופציה
להארכת החכירה לתקופה נוספת של 24 שנים
2. כיום מתבקשת המועצה לאשר החכרת שטח ציבורי שלהלן פרטיו:
3. חדר הטרפו הינו תת קרקעי בחלקו ומיקומו בשטח בו לעירייה יש זכויותובהתאם
להיתכנות הנדסית להקמת מתקנים הנדסיים עפ"י התב"ע המפורטת בטבלה.
4. המועצה מתבקשת לאשר התקשרות העיריה בהסכם חכירה כמקובל ביחס לתחנות
טרפו בעיר עם חברת חשמל.
5. שיעורי דמי החכירה שיגבו מחברת חשמל משתנים לפי המחירון של חברת חשמל
אשר מתעדכן מדי רבעון.
מצ"ב הסכם + מחירון + תשריט.
להלן ההצבעה:
בעד- 15 (ה"ה ראה"ע- רז קינסטליך, מ"מ ראה"ע ליאל אבן זהר בן דוד ומוטי עג'מי, סגן
ראה"ע – מקסים בביצקי ואבי חיים, משנה לראה"ע – איתי מתיתיהו, סורין
גנות ויוסי חממי וחברי המועצה ד"ר ענת ליבוביץ, אילנית הרוש, ד"ר הדס
מלכה הכהן, מעין פלח שדה, קרן דנה, מיכל קלדרון וציון כהן)
נגד- /
נמנע- /
מחליטים: מאשרים (ברוב קולות)
חברת המועצה – גב' קרן דנה יצאה מהישיבה.
6. התקשרות עם משפחת מימון ומשפחת ג'מילי בהסכמי חכירה המקרקעין הידועים כחלקה 160
בגוש 3937
ההנהלה מתבקשת לאשר את התקשרות העירייה בהסכמי חכירה עם משפחת מימון ועם משפחת
ג'מילי, ביחס למקרקעין הידועים כחלקה 160 בגוש 3937, בפטור ממכרז, בנסיבות המפורטות
להלן:
1. עיריית ראשון לציון (להלןהעירייה") הינה הבעלים של המקרקעין הידועים כחלקות
158 ו-160 בגוש 3937 (להלןהחלקות" או "המקרקעין").
2. חלקה 160 נוצרה מפיצולה של חלקה 60 ההיסטורית אשר הייתה בבעלותה של
מיקום/שכונה גוש חלקה מגרש כתובת שטח חדר
הטרפו
במ"ר
כמות
השנאים
יעוד
השטח
תב"ע
מתחם האלף 3947 93 7081 ראשון
לציון
32.30 2 שצ"פ 413-
0498980
18
העירייה החל משנת 1948, בהמשך להעברתה לבעלות העירייה (המועצה המקומית
ראשון לציון, כמעמדה אז) מבעליה ההיסטורית, החברה להתיישבות היהודים בארץ
ישראל - פיק"א (להלן: "פיק"א"). על פי התכנית החלה במקרקעין, ייעוד החלקות הינו
מגורים ג' (בנייה רוויה).
3. יחד עם זאת, מזה עשרות שנים מתגוררות בחלקות מספר משפחות במבנים חד-
קומתיים, אשר לזכויותיהן בקרקע אין ביטוי במרשם המקרקעין. בחלקה 160 (להלן:
"חלקה 160") מתגוררות משפחת מימון, משפחת ג'מילי ומשפחת לוי (להלן ייקראו
לעניין חוות דעת זו, משפחות מימון וג'מילי: "המחזיקים"). בנוסף, בחלק מחלקה 160
ישנו שטח בייעוד מבני ציבור, עליו מצוי מבנה אשר שימש בעבר כגן ילדים וכיום
משמש כמועדון קשישים (להלן: "השב"צ").
4. במהלך השנים (החל משנות ה-50 של המאה הקודמת ועד לאחרונה ממש) נעשו מספר
ניסיונות להסדיר את החזקה בחלקה 160 ולפתור את עניינן של המחזיקים, אולם, ללא
הצלחה.
5. במהלך השנים פלשו המחזיקים לשב"צ באמצעות הנחת חלקי מכוניות וציוד נוסף
בעקבות כך, הגישה העירייה תביעה לפינוי הפלישות במסגרת ת"א (שלום ראשל"צ)
5398-09-11 (להלןהתביעה" או "ההליך המשפטי"). בין לבין, פינו המחזיקים את
הפלישות מהשב"צ וזאת טרם מתן פסק דין בתביעה.
6. במסגרת ההליך המשפטי הוצגו מסמכים נושנים רבים שיש בהם כדי לתמוך בטענות
המחזיקים, לרבות פרוטוקולי ישיבות מועצת העיר לפני שנים רבות ואף היתרי בניה
לבתיהם שהונפקו להם מוועדת בניין הערים של המועצה המקומית ראשון לציון, עוד
מלפני קום המדינה.
7. ביום 23.1.2019 התקיים דיון בתביעה אשר במסגרתו צוין על ידי בית המשפט כי
התרשם שהמחזיקים אכן פינו את הפלישות מהשב"צ. בנוסף לכך, צוין בפרוטוקול על
ידי בית המשפט כי "לא מן הנמנע כי ייקבע שיש להם זכויות כאלו או אחרות
במקרקעין אלו כגון רשות בלתי הדירה להחזיק בהם" וכי טוב ייעשו הצדדים אם
יפעלו להסדיר את זכויות המחזיקים בחלקה 160 בדומה להסדרה שנעשה ביחס
למשפחת גולי המתגוררת בחלקה 158 הסמוכה (להלןמשפחת גולי"), אשר נסיבותיה
דומות לנסיבות המחזיקים, כפי שיפורט להלן. פרוטוקול הדיון מצ"ב כנספח א'.
8. בהתאם לכך ניתן פסק דין על דרך הפשרה לפיו המחזיקים יפנו את הפלישות מהשב"צ
(על אף שבשלב זה הפלישות כבר פונו בפועל).
9. בהיבט ההיסטורי, שכונת שיבת ציון סופחה לעיר ראשון לציון כיוון ששנים קודם לכן
התנהלה כשכונה עצמאית, העירייה מכירה את הצורך בהסדרתן של המשפחות ומכאן
גם המלצת בית המשפט ומתווה הסכמי זה.
10. ביום 25.10.2020 התקיים סיור בשטח חלקה 160 בהשתתפות נציגי אגף הנכסים
והמחזיקים. בסיור זה עלה כי המחזיקים אכן פינו את הפלישות מהשב"צ.
11. ביום 5.11.2020 נערכה מדידה מטעם מודד מוסמך מטעם העירייה ממנה הוכח כי אכן
הפלישות פונו במלואן וקיים מעבר חופשי בין שטח השב"צ לשטח המגורים. המדידה
מצ"ב כנספח ב'.
12. ראוי לציין כי ביחס למשפחת ג'מילי מתנהל הליך במישור הפלילי בגין תוספת למבנה
המגורים של המשפחה, ששימש כמחסן והוסב למגורים, מבלי שניתן אישור העירייה
לכך (עמ"ק 1950-09). במסגרת הליך זה אושר צו הריסה למבנה אשר נכנס לתוקף ב-
2/2018, אולם טרם בוצע עד היום. בהתאם להתייחסותה של התובעת העירונית מיום
24.8.2020, יש ליתן ביטוי לעניין זה במסגרת ההסדרה הסכמית של זכויות משפחת
ג'מילי בחלקה 160 ובפרט לכך כי הסדרת הזכויות כאמור אינה מהווההיתר לחריגות
הבנייה הקיימות וכי אין בהסדרה כדי למנוע מהעירייה להגיש כתב אישום בגין אי
קיום צו בעתיד.
13. להשלמת התמונה יצוין כי העירייהפועלת לקידום תב"ע נקודתית בייעוד מגורים ב'
לבנית מבנים צמודי קרקע בעוד שבהתאם לתב"ע הנוכחית (רצ/1/6/בוכפי שצוין
19
לעילייעוד חלקה 160 הינו מגורים ג' לבניה רוויה
14. ביום 4.7.2018 אישרה מועצת העיר את התקשרות העירייה בהסכם חכירה עם
משפחת גולי, המתגוררת בחלקה 158 הסמוכה לחלקה 160, אשר נסיבותיה דומות
לנסיבות המחזיקים נשוא חוות דעת זו. השוני בין המקרים נובע מכך שביחס
למשפחת גולי קיים פסק בוררות אשר קיבל תוקף של פסק דין משנת 1998, במסגרתו
נקבע כי משפחת גולי הינה ברת רשות להחזיק ולהתגורר במקרקעין ורשות זאת
ניתנה ללא תמורה והינה בגדר "טובת הנאה במקרקעין".
15. ביום 23.12.2018 נחתם הסכם חכירה בין העירייה לבין משפחת גולי אשר הסדיר את
זכויות המשפחה בחלקה 158. בהסכם נקבע כי משפחת גולי הינה בעלת זכויות חכירה
בחלקה 158, ללא תמורה, לתקופה של 49 שנים עם אפשרות הארכה לתקופה נוספת
של 49 שנים
16. כחלק משיקולי העירייה לקיום ההתקשרות עם משפחת גולי, נלקחה בחשבון חוות
דעתו של שמאי המקרקעין שחר מדינה לפיה ככל שהעירייה הייתה נדרשת לפנות את
משפחת גולי מחלקה 158, הייתה נדרשת לשלם לה את שווי זכויותיה כחוכרת בסכום
של כ-3,200,000 ₪וזאת על בסיס הערכה כי שווי זכויות החכירה שווה לשווי זכויות
בר רשות במקרקעין.
17. יצוין כי חוות דעת זו ניתנה גם ביחס לחלקה 160 ולזכויות המחזיקים בה
18. מן התיאור העובדתי שפורט לעיל, עולה כיהמחזיקים החזיקו בחלקה 160, שנים
ארוכות לפני שהיא הועברה לבעלות העירייה בשנת 1948 וכי הבניה בחלקה 160
נעשתה ברשות העירייה. אומנם, אין בידינו מסמכים מהתקופה בה החלקות היו
בבעלות חברת פיק"א, אך נראה כי משפחת מימון אכן קיבלה רשות להחזיק בחלקה
160.
19. לאחר שהעירייה רכשה את חלקה 160 מחברת פיק"א בשנת 1948, היא לא חלקה על
זכותה של המשפחה הנ"ל להתגורר בחלקה 160, כפי שעולה מהאינדיקציות הבאות:
מסירת שטחים על ידי העירייה מתוך החלקה ההיסטורית (חלקות 156 ו-157 לשעבר)
בשנת 1959, למשפחות שהתגוררו בהן באותה העת, והצהרת העירייה כי השטחים לא
נמסרו עוד קודם לכן בשל סכסוכים בין רוכשי החלקות, מעלה את האפשרות כי לולא
אותם סכסוכים היו נמכרות גם החלקות הנוספות מתוך החלקה ההיסטורית
למשפחות שהתגוררו בהן, כלומר שאותו הסדר היה מוחל גם על חלקות 158 ו-160.
20. נדמה כיבכך יש כדי להשליך על יחסה של העירייה למחזיקים החל מהמועד שבו
רכשה העירייה בעלות בחלקה 160 בשנת 1948, ובפרט יש בהן כדי להביא למסקנה
שהעירייה מעולם לא התייחסה אל מגוריהם של המחזיקים בחלקה 160 כאל פלישה
אלא כאל החזקה כדין.
21. במצב דברים זה, שבוהמחזיקים מתגוררים בחלקה 160, עליההקימו את בתיהם
ברשות העירייה, במשך עשרות רבות של שנים, ניתן לקבוע כי זכות זו התגבשה לכדי
רישיון במקרקעין. ויודגש כי זכות זו אינה נלמדת רק ממחדלה של העירייה מלסלק
את המחזיקים מחלקה 160, אלא מיחסה הפוזיטיבי של העירייה אל המחזיקים
כמחזיקים כדין – יחס אשר נלמד מהאינדיקציות שפורטו לעיל. עוד ניתן לקבוע כי
הזכות שביושר התגבשה עוד לפני יום 1.1.1970 (מועד תחילת חוק המקרקעין), כיוון
שכבר במועד זה החזיק המחזיקים בחלקה 160 במשך עשרות שנים, כך שיהא זה בלתי
צודק וראוי כיום לדרוש מהם לסלק את ידם מחלקה 160 ולהעתיק את מקום מגוריהם
למקום אחר.
22. המצב שבולמחזיקים ישנן זכויות שביושר כלפי הבעלים-העירייה, אשר אינן רשומות
במרשם המקרקעין, הוא כמובן מצב בלתי יעיל מבחינה כלכלית, אשר יוצר "קיפאון"
מבחינה נכסית ותכנונית הן מבחינת המחזיקים והן מבחינת הבעלים.
23. על מנת לפתור מצב בלתי רצוי זהראוי כי יינתן ביטוי הסכמי ורישומי לזכויותיהם
של הצדדים במקרקעין, לרבות הזכויות שביושר, בהקדם האפשרי.
24. האופן הישיר והטבעי ביותר לגלם את זכויותיה שלהמחזיקים, כפי שפורטו לעיל, הוא
20
חתימת הסכם חכירה לדורות עם המחזיקים לפי הגבולות המוסכמים של שטחם
בהתאם לבדיקת גורמי התכנון בעירייה – והותרת זכות הבעלות בידי העירייה.
25. לצורך כךובהתאם לחוות דעת משפטית מטעם משרד עורכי הדין שרקון, בן עמי,
אשר ושות', ניתן יהיה להשתמש בפטור מחובת מכרז הקבוע בסעיף 3(2)(ח) לתקנות
העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987" :המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות
לצורך מגורים", הגם שתקנה זו מתייחסת ל"שכירות". חוות הדעת המשפטית מצ"ב
כנספח ג'.
26. הנסיבות החריגות שתוארו לעיל, ובהן העובדה שהעירייה מעולם לא התייחסה אל
מגוריהם של המחזיקים בחלקה 160 כאל פלישה, בניית הבית על ידי המחזיקים ומשך
המגורים בחלקות, מצדיקות לדעתנו את השימוש בפטור הנ"ל.
27. יצוין כיבהתאם לחוות דעתו השמאית של השמאי שחר מדינה מיום 1.3.2020, נראה
כי קיים הבדל קטן יחסית בין השווי הכלכלי של זכות הרשות הבלתי הדירה
במקרקעין, לה זכאים המחזיקים כאמור מכוח דיני היושר, שהיא זכות אישית מעצם
טבעה העומדת על סך של 2,800,000 ₪ביחס למשפחת ג'מילי ו-3,900,000 ₪ביחס
למשפחת מימון, לבין שוויה של זכות חכירה מהוונת בקרקע פנויה וריקה העומדת של
סך של 3,100,000 ₪ביחס למשפחת ג'מילי ו-3,600,000 ₪ ביחס למשפחת מימון,
שהינה ככלל זכות סחירה. חוות הדעת השמאית מצ"ב כנספח ד'.
28. בנסיבות העניין, נראה כי חתימה על הסכם חכירה לדורות בפטור מתשלום דמי
חכירה עם המחזיקים, הינה האפשרות המיטבית להסדרת זכויות המחזיקים בחלקה
160, כשהחלופה העומדת מנגד הינה פינויהמחזיקים בתשלום השקעותיהם בגין
המחוברים אשר שווים עולה לכדי שווי זכות החכירה.
29. בהתאם לנספח הבהרה של השמאי שחר מדינה מיום 24.8.2020, עולה כי ככל שהייתה
נדרשת העירייה לפנות את המחזיקים, סביר כי הפיצוי בגין הפינוי היה מחושב
בהתאם לזכויותיהם כבעלי רשות (בהתאם לסכומים המצוינים בסעיף 30 לעיל, לפי
העניין). נספח ההבהרה מטעם השמאי מצ"ב כנספח ה'.
לאור המפורט לעיל, מתבקשת המועצה לאשר את התקשרות העירייה בהסכמי חכירה עם
המחזיקים.
מצ"ב נספחים א' – ה'
להלן ההצבעה:
בעד- 16 (ה"ה ראה"ע- רז קינסטליך, מ"מ ראה"ע ליאל אבן זהר בן דוד ומוטי עג'מי, סגן
ראה"ע – מקסים בביצקי ואבי חיים, משנה לראה"ע – איתי מתיתיהו, סורין
גנות, יפעת מאירוביץ יפת, ויוסי חממי וחברי המועצה ד"ר ענת ליבוביץ,
אילנית הרוש, ד"ר הדס מלכה הכהן, מעין פלח שדה, מיכל קלדרון, שמואל
ג'מיל וציון כהן)
נגד- /
נמנע- /
מחליטים : מאשרים (ברוב קולות)
7. אישור המלצת ועדת הקצאות מס 02/21 מיום 15.3.21
ראה"ע- מר רז קינסטליך – לגבי סעיף 7 להלן
בחלק א':
בסעיף (2 ) ער"ן–מאשרים הארכה לחצי שנה בלבד מכיוון ומינהל החינוך צריך את המבנה.
בסעיף (7 ) עמותת הסתדרות הנוער העובד והלומדהתקבלה החלטה להעבירם לדרובין, לפיכך
מאשרים להאריך ההקצאה ל- 3 חודשים, ועדת ההקצאות תדון מחדש בהקצאה
חלק ב':
21
סעיפים 1) ו- (2 )– עמותת מעיין החינוך התורנייורדים מסדר היום מכיוון ונגד העמותה הוגש
כתב אישום.
ילמד את הנושא וההחלטה הסופית תובא למועצה הבאה.
המועצה התבקשה לאשר המלצת ועדת הקצאות מס' 02/21 מיום 15.03.2021,
מצורפות הודעה בדבר אפשרות להקצאת הנכסים, לאחר הליך פרסום שני – להגשת התנגדויות,
כפי שפורסמה בעיתונות ארצית ומקומית, ביום 31.12.2021 .
להקצאות המפורטות להלן לא הוגשו התנגדויות
1. עמותת בית כנסת "ביתישראל" שיכון המזרח בראשון לציון ע"ר 580694438 – בקשה חדשה
להקצאת נכס עירוני לבית כנסת
להלן פרטי הנכס:
שד' יעקב 6 גוש 4241 חלקה 269, שיכוני המזרח
מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/22/1
שטח המבנה כ- 200 מ"ר
רקע עובדתי:
1. מועצת העיר מס 52/91 מיום 13.11.1991 אישרה הקצאת קרקע ועליו בנוי בית כנסת לעמותת
"בית ישראל" .
2. בתאריך 10.6.1992 נחתם הסכם חכירה לתקופה של 25 שנים . תקופת החכירה ניתנת להארכה
ב-25 שנים נוספות בתנאי שהעמותה תודיע על רצונה בכך שנה לפני תום תקופת החכירה
הראשונה.
3. העמותה לא הגישה כל פנייה להארכת ההסכם על אף שאגף הנכסים שלח הודעה על מועד
סיום ההסכם.
4. כדי להסדיר שימוש בנכס עירוני כדין, ועדת הקצאות מס 8/16 מיום 15.12.16 החליטה לצאת
להליך פרסום פתוח.
5. בהמשך לפרסום פתוח עמותת בית חב"ד הגישה בקשה להקצאת הנכס וועדת הקצאות מס'
3/17 מיום 4.5.17 אישרה לצאת לפרסום התנגדויות.
6. במהלך הפרסום להתנגדויות התקבלה התנגדות המתפללים להקצאת הנכס אלא שלאחר
הפרסום, ועדת הקצאות מס' 4/17 מיום 11.9.17 החליטה להוריד את הנושא מסדר היום עקב
בניה ללא היתר שבוצע במתחם בית הכנסת (מצ"ב).
7. כנגד החלטת ועדת הקצאות להוריד את נושא הקצאת המבנה מסדר היום, הגישה עמותת
"בית חב"ד שיכון המזרח ראשון לציון שע"י צעירי אגודת חב"ד" עתירה מנהלית לבית משפט
המחוזי.
8. בהמשך לדיון בעתירה מיום 23.5.18, ובהתאם לעמדת היועץ המשפטי של משרד הפנים, לפיו
במקרה ספציפי זה, אין לעצור הליכי הקצאת מקרקעין בשל בנייה לא חוקית אשר לה קיים
הליך נפרד, ניתנה ביום 28.11.18 החלטת בית המשפט, בהסכמת שני הצדדים, כי הליך
ההקצאה ימשיך מהמקום שבו הופסק.
9. יודגש, כי נעשתה פנייה מטעם העירייה לקבלת עמדת משרד הפנים בעניין, וזה שב על עמדתו
כפי שבא לידי ביטוי במסמך שהוגש כאמור במסגרת העתירה המנהלית, כמו כן הוסכם כי
מסירת החזקה בנכס לידי העמותה הנקצית תתבצע עם הסדרת החריגה כאמור, ככל שוועדת
הקצאות אכן תמצא לנכון להמליץ על הקצאת המבנה לעמותה הנ"ל בהתאם להמשך ההליך
ההקצאה שטרם הושלם.
10. במקביל, ביום 28.11.2018 בבית המשפט לעניינים מקומיים התקיים דיון באשר לבניה הבלתי
חוקית שבוצעה ע"י המתפללים ללא היתר וללא ידיעת העירייה. לפי החלטת בית המשפט,
ניתן צו להריסת הבניה הלא חוקית תוך 30 יום. הייתה פניה של הלשכה המשפטית לבית
22
המשפט להאריך מועד לביצוע הצו ב- 60 ימים לצורך היערכות המשטרה אלא שעד היום
ההריסה לא בוצעה אלא ההליך הוקפא.
11. ואכן, בהמשך להחלטת בית המשפט, ועדת הקצאות מס 12/18 מיום 31.12.18 דנה בבקשת
עמותת חב"ד ואף זימנה את המתנגדים להקצאה ולהלן ההחלטות שהתקבלו :
א. שהמתפללים יסירו את התנגדותם מהקצאת הנכס לעמותת חב"ד.
ב. הנכס יוקצה לעמותת חב"ד העונה על דרישות ותנאי ההקצאה הנדרשים
ג. הקצאת הנכס לעמותת חב"ד תעשה לתקופה של 3 שנים
ד. עוד הובהר לצדדים באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שההקצאה הינה למבנה
בלבד ולא לשטח ועל כן היא כוללת אך ורק את מבנה בית הכנסת ואת הסככה
הצמודה לו.
ה. העירייה תהיה רשאית להמשיך ולהפעיל את כל סמכויותיה בהקשר לטיפול
במבנים הנ"ל.
12. המלצות הועדה הועברה לאישור המועצה ומועצת העיר מס 8/19 מיום 13.2.19 אישרה את
הקצאת הנכס לעמותת חב"ד בכפוף לכל התנאים המפורטים לעיל.
13. יצויןעמותת חב"ד לא חתמה על הסכם רשות למרות פניותינו אין ספור להסדיר את השימוש
בהתאם להחלטת המועצה ועל כן יש לבטל את הקצאת הנכס לחב"ד.
14. המתפללים התאגדו לעמותה וביום 2.9.2020 הגישו בקשה להקצאת הנכס אלא שמדובר
במלכ"ר חדש שהוקם ביום 24.12.2020 ולכן עדיין אין להם אישור ניהול תקין מטעם רשם
העמותות.
15. ועדת הקצאות מס' 5/20 מיום 19.10.2020 דנה בבקשה של העמותה ואישרה:
א. לצאת לפרסום ראשון וככל שלא יוגשו בקשות נוספות לצאת לפרסום שני.
ב. עוד אישרה העמותה, להקצות את הנכס לעמותת בית כנסת "בית ישראל" שיכון המזרח
בראשון לציון לתקופה של 3 שנים + 2 אופציות להארכה, כל אחת עד 12 חודשים ובכפוף
להצגת אישור ניהול תקין מהלך תקופה הראשונה של ההסכם.
ג. להביא לאישור המועצה ביטול הקצאת הנכס לעמותת "בית חב"ד שיכון המזרח ראשון לציון שע"י
צעירי אגודת חב"ד" עקב אי עמידת העמותה בתנאי ההקצאה, קרי אי חתימה על הסכם רשות.
מהות הבקשה:
1. הועדה מתבקשת לאשר את ביטול החלטה בדבר הקצאת הנכס לעמותת בית חב"ד
לאור האמור בסעיף 13 לעיל
2. לאור העובדה כי בית כנסת "בית ישראל" שיכון המזרח בראשון לציון הרסה את
הבניה הלא חוקית שבוצע על ידה, מתבקשת הועדה לאשר הקצאת הנכס לעמותת
בית כנסת "בית ישראל" שיכון המזרח בראשון לציון לתקופה של 2 שנים + 3
אופציות להארכה, כל אחת עד 12 חודשים בכפוף להצגת אישור ניהול תקין במהלך
תקופה הראשונה של ההסכם.
לחתום על הסכם רשות לאחר המצאת כל המסמכים ע"י העמותה הדרושים לחתימת ההסכם. דמי
השימוש, 18 ₪ לחודש, ישולמו ע"י העמותה במעמד החתימה על ההסכם עבור כל תקופת
ההקצאה מראש. הוצאות חשמל, מים ואחזקת הנכס יחולו על העמותה. ביטוח יעשה ע"פ דרישות
העירייה.
דיון פנימי:
לאה גור:
יש לציין שההקצאה עברה פרסום ראשון ופרסום שני ולא הוגשו התנגדויות.
הוצע בעבר המבנה לעמותת חב"ד והם לא התקדמו עם חתימת ההסכם ולכן כעת מבוקש כי
ההקצאה לחב"ד תבוטל.
23
החלטה:
הוועדה ממליצה על ביטול ההקצאה לעמותת חב"ד בשל אי חתימה על הסכם וכן ממליצה לאשר
את בקשת ההקצאה לעמותת בית הכנסת בית ישראל.
2. ער"ן– אגודה ישראלית לעזרה ראשונה נפשית בטלפון ע"ר 580030047 – בקשה לחידוש
הקצאת נכס עירוני למתן עזרה נפשית בטלפון
בתאריך 22.8.2016 נערך ונחתם הסכם רשות בין העמותה לבין העירייה אשר הסתיים ביום
5.1.2021. בהתאם לנוהל הקצאות, ביום 16.07.2020 העמותה הגישה בקשה לחידוש הקצאת הנכס
למרות שהעמותה הגישה בקשה להקצאת הנכס בזמן, הליך ההקצאה התעכב עקב כוונת העירייה
לבצע שינויים במתחם ביה"ס "חפץ חיים" בו פועלת העמותה כעת. נכון להיום, התוכנית הוקפאה.
להלן פרטי הנכס:
רח' ירושלים 39 ,3930 חלקה 331, שכ' רמב"ם
מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/1/166
שטח המבנה כ- 40 מ"ר (מבנה יביל
תקופת ההקצאה:
ההקצאה המבוקשת הינה 12 חודשים + 4 אופציות להארכה, כל אחת עד 12 חודשים.
מהות הבקשה:
הועדה מתבקשת לאשר הקצאת הנכס ולחתום על הסכם רשות עם העמותה לאחר המצאת כל
המסמכים ע"י העמותה הדרושים לחתימת ההסכם. דמי השימוש, 18 ₪ לחודש, ישולמו ע"י
העמותה במעמד החתימה על ההסכם עבור כל תקופת ההקצאה מראש. הוצאות חשמל, מים
ואחזקת הנכס יחולו על העמותה. ביטוח יעשה ע"פ דרישות העירייה.
החלטה: הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
3. עמותת חסדי משה ויצחק ע"ר580373652 – בקשה לחידוש הקצאת נכס עירוני לבית כנסת
בתאריך 25.1.2016 נערך ונחתם הסכם רשות בין העמותה לבין העירייה אשר הסתיימה ביום
14.11.2020. ביום 1.6.20 נשלחה הודעה לעמותה בדבר סיום תקופת ההקצאה, וביום 19.8.20
העמותה הגישה בקשה להקצאת הנכס. בעת הגשת הבקשה לעמותה לא היה אישור ניהול תקין
לשנת 2020 ולטענתם טיפול בנושא התעכב עקב משבר קורונה
להלן פרטי הנכס:
מקלט ברח' אברבנאל (מתחם ביה"ס רוזן), גוש 3930 חלקה 130 שכ' רמב"ם
מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/1/150
שטח המקלט כ- 50 מ"ר
מהות הבקשה:
לאור העובדה שהעמותה הציגה אישור ניהול תקין מטעם רשם העמותות לשנת 2020, מתבקשת
הועדה לאשר הקצאת הנכס לעמותה ולחתום על הסכם רשות עם העמותה לתקופה של 5 שנים
לאחר המצאת כל המסמכים ע"י העמותה הדרושים לחתימת ההסכם. דמי השימוש, 18 ₪ לחודש,
ישולמו ע"י העמותה במעמד החתימה על ההסכם עבור כל תקופת ההקצאה מראש. הוצאות
חשמל, מים ואחזקת הנכס יחולו על העמותה. ביטוח יעשה ע"פ דרישות העירייה.
החלטה: הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה להקצאה.
4. עמותת קהילת "אחוות ישראל" ראשון לציון ע"ר580240943 – בקשה לחידוש הקצאת הנכס
לבית הכנסת
בתאריך 16.7.2017 נערך ונחתם הסכם רשות בין העמותה לבין העירייה וההסכם הנ"ל הסתיים
ביום 24.2.2021 וביום 8.9.2020, בהתאם לנוהל הקצאות העמותה הגישה בקשה לחידוש הקצאת
הנכס.
להלן פרטי הנכס:
24
רח' אמזלג 6, גוש 3928 חלקה 665, שכ' אברמוביץ
מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/9/1
שטח המבנה כ- 115 מ"ר
מהות הבקשה:
לאשר הקצאת הנכס ולחתום על הסכם רשות עם העמותה לתקופה של 5 שנים לאחר המצאת כל
המסמכים ע"י העמותה הדרושים לחתימת ההסכם. דמי השימוש, 18 ₪ לחודש, ישולמו ע"י
העמותה במעמד החתימה על ההסכם עבור כל תקופת ההקצאה מראש. הוצאות חשמל, מים
ואחזקת הנכס יחולו על העמותה. ביטוח יעשה ע"פ דרישות העירייה.
החלטה: הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה להקצאה.
5. עמותת זכרון הדרים ע"ר 580276608 – בקשה לחידוש הקצאת נכס לבית כנסת
בתאריך 23.8.2016 נערך ונחתם הסכם רשות עם עמותת "זכרון הדרים" אשר עומד להסתיים ביום
1.4.2021 ובהתאם לנוהל הקצאות, ביום 25.9.2020 עמותה הגישה בקשה לחידוש הקצאת הנכס
להלן פרטי הנכס:
רח' החוחית 35 גוש 6287 חלקה 224, שכ' נווה הדרים
מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/6/196
שטח המבנה כ- 300 מ"ר
מהות הבקשה:
לאשר הקצאת הנכס ולחתום על הסכם רשות עם העמותה לתקופה של 5 שנים לאחר המצאת כל
המסמכים ע"י העמותה הדרושים לחתימת ההסכם. דמי השימוש, 18 ₪ לחודש, ישולמו ע"י
העמותה במעמד החתימה על ההסכם עבור כל תקופת ההקצאה מראש. הוצאות חשמל, מים
ואחזקת הנכס יחולו על העמותה. ביטוח יעשה ע"פ דרישות העירייה.
החלטה: הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה להקצאה.
6. ישתבח- חיוך של ילד (חל"צ) , מס' חברה 513700054 – בקשה לחידוש הקצאת הנכס (מקלט)
לפעילות הנוער, שיעורי תורה ופעילות חברתיות, פעילות עם ילדים לקויי שמיעה ובעלי צרכים
מיוחדים
בתאריך 12.12.2015 נערך ונחתם הסכם רשות עם העמותה אשר הסתיים ביום 11.6.2020 וביום
01.02.2020 העמותה הגישה בקשה לחידוש הקצאת הנכס (מקלט ציבורי מס' 7.)
הבקשה לחידוש הקצאת הנכס הובא לדיון ועדת הקצאות מס' 2/20 שהתכנסה ביום 10.5.20 אלא
הנושא ירד מסדר היום עד לקבלת המלצה של מר מוטי נחמני בנושא.
נכון, להיום, ההסכם רשות מקלטים עודכן בהתאם לבקשתו של מנכ"ל חברה לביטחון וסדר
ציבורי.
להלן פרטי הנכס:
רח ' מורדי הגטאות 58 גוש 4242 חלקה 249, שיכוני המזרח
מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/22/1
שטח המקלט כ– 100 מ"ר
מהות הבקשה:
לאשר הקצאת הנכס ולחתום על הסכם רשות עם עמותה לתקופה של 5 שנים לאחר המצאת כל
המסמכים ע"י העמותה הדרושים לחתימת ההסכם. דמי השימוש, 18 ₪ לחודש, ישולמו ע"י
העמותה במעמד החתימה על ההסכם עבור כל תקופת ההקצאה מראש. הוצאות חשמל, מים
ואחזקת הנכס יחולו על העמותה. ביטוח יעשה ע"פ דרישות העירייה.
לאה גור:
יוער, כי זוהי חברת לתועלת הציבור - חל"צ. ההסכם פה בדיעבד בגלל שהיו מחלוקות באשר
לנוסח ההסכם בנוגע למקלטים עליו נדרשת לחתום גם החברה לביטחון בניהולו של נחמני. בסופו
של יום הצלחנו להגיע להסכמות ולכן הנושא עולה כעת לאישור.
החלטה: הוועדה ממליצה על אישור הבקשה להקצאה.
25
7. עמותת "הסתדרות הנוער העובד ולומד ליד הסתדרות העובדים הכללית החדשה
ע"ר 580297075 – בקשה לחידוש הקצאת נכס לפילות תנועת הנוער
בתאריך 25.1.2016 נערך ונחתם הסכם רשות עם העמותה. ההסכם ההסתיים ביום 29.9.2020.
ביום 2.7.2020 העמותה הגישה בקשה לחידוש הקצאת הנכס למרות שהודעה על מועד סיום
ההקצאה נמסרה ע"י אגף הנכסים ביום 10.2.2020. לטענת העמותה, העיכוב בהגשת הבקשה חל
עקב שינויים האירגוניים בתנועה ועקב קורונה.
פרטי הנכס:
רח' הירשפלד 30, גוש 3926 חלקה 904 שכ' רמז
מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/5/1/א
שטח המבנה כ – 250 מ"ר
מהות הבקשה:
לאשר הקצאת הנכס ולחתום על הסכם רשות עם העמותה לתקופה של 5 שנים לאחר המצאת כל
המסמכים ע"י העמותה הדרושים לחתימת ההסכם. דמי השימוש, 18 ₪ לחודש, ישולמו ע"י
העמותה במעמד החתימה על ההסכם עבור כל תקופת ההקצאה מראש. הוצאות חשמל, מים
ואחזקת הנכס יחולו על העמותה. ביטוח יעשה ע"פ דרישות העירייה.
החלטה: הוועדה ממליצה על אישור הבקשה להקצאה.
ב. דיון חוזר בבקשות להקצאת הנכסים שאושרו ע"י הועדה:
1. עמותת מעיין החינוך התורני ראשון לציון ע"ר580389005 –בקשה חדשה להקצאת נכס עירוני
להפעלת מועדון למגזר הדתי (בנים, בנות, נשים וגברים)
רקע עובדתי:
ביום 28.6.2020 העמותה הגישה בקשה להקצאת נכס עירוני להפעלת מועדון נוער למגזר הדתי.
המועדון הינו חלק ממבנה המוחלק לשניים באמצעות קיר מפריד ודלת כאשר בצידו השני פועל
בית כנסת.בעבר, החברה העירונית לתרבות וספורט הפעילה את המועדון אולם לאחרונה החליטה
החברה שהיא אינה מעוניינת בהפעלת המועדון. על כן, הוגשה בקשה על ידי העמותה להפעלת
מועדון למגזר הדתי.
למותר לציין, כי בית הכנסת הצמוד למועדון הוקצה לעמותה הנ"ל.
ועדת הקצאות מס' 7/20 מיום 28.12.2020, לאחר הליך פרסום ראשון ושני (לא הוגשו התנגדויות
אישרה הקצאת הנכס לעמותה והמלצת הועדה הועברה לאישור המועצה אלא שטרם הדיון
במועצת העיר התברר (במסגרת ישיבת הנהלה) כי כנגד העמותה הוגש כתב אישום ולכן הוחלט
שהנושא בשלב זה יירד מסדר יום מועצת עיר מס' 52/20 אשר התקיים ביום 13.1.2021, עד לבירור
אמיתות הדברים. ביום 13.1.2021 נשלח מייל עדכון מעוה"ד מירב ויין לפיו לאחר בירור הנושא
למול הפרקליטות, אכן הוגש כתב אישום נגד העמותה באשר לראיות לכאורה שקיימות נגדה.
להלן פרטי הנכס המבוקש:
רח' ישעיהו הנביא 16 א' גוש 4247 חלקה 383, שיכוני המזרח
מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/22/1
שטח הנכס כ- 150 מ"ר
מהות הבקשה:
יש לבחון את הבקשה בהתאם למידע החדש שהובא בנוגע לכתב האישום כנגד העמותה.
2. עמותת מעיין החינוך התורני ראשון לציון ע"ר580389005 –בקשה לחידוש הקצאת הנכס לבית
כנסת.
רקע עובדתי:
בתאריך 8.11.2015 נערך ונחתם הסכם רשות עם העמותה שהסתיים ביום 6.6.2020. לאחר אין
ספור הודעות ורק לאחר שנשלח מכתב להיערך לפינוי הנכס, ביום 28.6.2020 העמותה הגישה
בקשה לחידוש הקצאת הנכס העירוני. מצורף מכתב הבהרה מטעם ב"כ של העמותה לעניין הגשת
בקשה לחידוש ההקצאה באיחור.
26
ועדת הקצאות מס 7/20 מיום 28.12.2020, לאחר הליך פרסום ראשון ושני (לא הוגשו התנגדויות
אישרה הקצאת הנכס לעמותה והמלצת הועדה הועברה לאישור המועצה אלא טרם הדיון במועצת
העיר התברר (במסגרת ישיבת הנהלה) כי כנגד העמותה הוגש כתב אישום ולכן הוחלט שהנושא
בשלב זה יירד מסדר יום ישיבת מועצת עיר מס' 52/20 אשר התקיים ביום 13.1.2021 עד לבירור
אמיתות הדברים. ביום 13.1.2021 נשלח מייל עדכון מעוה"ד מירב ויין לפיו לאחר בירור הנושא
למול הפרקליטות, אכן הוגש כתב אישום נגד העמותה באשר לראיות לכאורה שקיימות נגדה.
להלן פרטי הנכס המבוקש:
רח' ישעיהו הנביא 16 א' גוש 4247 חלקה 383, שיכוני המזרח
מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/22/1
שטח הנכס כ- 150 מ"ר
מהות הבקשה:
יש לבחון את הבקשה בהתאם למידע החדש שהובא בנוגע לכתב האישום כנגד העמותה.
דיון פנימי לגבי שתי הבקשות שהוגשו על ידי עמותת מעין החינוך התורני ראשון לציון:
לאה גור:
עמותת מעין החינוך התורני – הינה העמותה שהוקצה לה בית כנסת וסמוך אליו יש מועדון.
העמותה הגישה בקשה להקצאת המועדון כדי להפעילו עבור האוכלוסייה הדתית. לאחר הליך
פרסום ועדת ההקצאות המליצה על אישור הבקשה להקצאת המועדון לעמותה. בטרם המלצת
הועדה הועברה לאישור המועצה, התברר כי הוגש כתב אישום נגד העמותה.
עו"ד מירב ויין:
הוגש כתב אישום נגד העמותה על חשבונות פיקטיביים וסיפור שרץ פה בעירייה עם מעורבים
כאלו ואחרים. חברת המועצה מיכל קלדרון, בישיבת ההנהלה, עדכנה את הנוכחים שהוגש כתב
אישום נגד העמותה וביקשה שאני אבדוק את הענין.
לאחר בירור שלי מול הפרקליטות התברר כי הוגש כתב אישום עם ראיות לכאורה שיש כנגד
התנהלות העמותה. בנסיבות אלו, לשיקול דעת הוועדה האם לעמוד על המלצתה לאשר את
ההקצאה או לשנות מעמדתה הקודמת. יובהר, כי הנושא מובא שוב לבחינת ועדת הקצאות מאחר
שענין כתב האישום לא היה בפנינו בעת בחינת הבקשה בדיון דאז.
דודי גיל:
יש את העניין האישי ויש את העניין הגלובלי והגלובלי שזה שאנחנו אמורים לשרת את הציבור
והעמותה מפעילה שירות לציבור. כרגע יש ספק באשר להתנהלותה של העמותה, טרם הענין
הוכרע ואיני חושב שאנו אלו שנדרשים להכריע בענין בשלב זה. יש בעולם המשפט מה שנקרא
חפות עד שלא הוכח אחרת. כל עוד אין גזר דין איני חושב שאנו צריכים לדחות את בקשתה של
העמותה מסיבה זו בלבד.
עו"ד מירב ויין:
קיבלתי את כתב האישום לאחר שדיברתי עם הפרקליט המטפל ואתם יכולים לעיין בו אם תרצו.
כמו שכולנו יודעים – היה הליך חקירות שבסופו של דבר נמצאו ראיות לכאורה. הפרקליטות לא
מגישה כתב אישום אם אין ראיות לכאורה במינימום.
מיכל קלדרון דיברה על זה וזה היה אמור לדון בדיון במועצה, וזה נעצר בגלל שחשבו שזה נכון
לחזור לדיון פה.
דודי גיל:
לכאורה לא אמור לחזור לפה.
עו"ד מירב ויין:
זה נכון כי בסופו של דבר אנחנו וועדה מייעצת ולא מחליטה. והמועצה יכולה להחליט אם לקבל
את המלצת וועדת ההקצאות אם לאו אבל מאחר והנתונים לא הובאו בפני וועדת ההקצאות בדיון
הראשוני שערכה מצאו לנכון שנדון בזה לאור ובהתחשב בנתונים האלו.
עו"ד ורד ארביב:
ניתן להקצות בכפוף לכך שככל שיינתן גזר דין הקובע הרשעה ההסכם יבוטל לאלתר. יצוין כי
27
ממילא יש סעיף כזה בכל הסכמי רשות השימוש של העירייה
עו"ד מירב ויין:
אם יוחלט על ידי המועצה כי הבקשה של העמותה נדחית, יהא צורך לפעול לפינוי העמותה
מהמבנה ככל שהיא לא תתפנה בעצמה. דודי גיל: ככל שימצאו ממצאים אנחנו נקבל החלטה.
קרן ברק:
כתב האישום הוא בגין פעילות שנעשתה במסגרת עירונית?
עו"ד מירב ויין - כן.
קרן ברק:
אז זה סיפור אחר. זה הרבה יותר גרוע. זו עירייה שנותנת כספים לאירועים באמצעות עמותות
והעמותות הביאו חשבוניות פיקטיביות. זה לא חשדות, הוגש כתב אישום, זה שלב מתקדם.
עו"ד מירב ויין:
בסופו של יום ההחלטה הסופית היא של מועצת העיר, ואנו כוועדה ממליצה בלבד. כרגע לעמותה
יש ניהול תקין ועל כן ניתן לדון בבקשה שלה.
קרן ברק:
אני מבקשת להוסיף את ההסתייגות שלי בדבר ההמלצה לאשר את ההקצאה הנ"ל לאור כתב
האישום שהוגש.
עו"ד מירב ויין:
אפשר להגיד שלאור הטעם הנפגם ולאור ההחלטה של הפרקליטות שהובילה להגשת כתב אישום
הוועדה בוחרת לצאת לפעילות ציבורית מסוג אחר במבנה הנ"ל.
דודי גיל:
אני עדיין חושב שאנחנו לא על תקן שופטים וכל עוד אין גזר דין אין לנו כל טעם לדחות את
בקשת העמותה.
החלטה:
הוועדה ממליצה להותיר את המלצתה מישיבתה מס' 7/20 מיום 28.12.20 על כנה– קרי להמליץ על
אישור שתי הבקשות להקצאה שהוגשו על ידי העמותה.
3. עמותת נר מחר ע"ר580535086 – בקשה חדשה להקצאת נכס עירוני להפעלת בית כנסת
רקע עובדתי:
מדובר בנכס עירוני שבעבר שימש את החברה העירונית לתרבות וספורט להפעלת חוגים לציבור
הדתי ובמקביל, באותו המקום הופעל בית כנסת ע"י האגף לתרבות חרדית.
עמותת "נר מחר" ביקשה להפעיל את בית הכנסת ולהסדיר את השימוש בנכס העירוני על פי דין.
בהתאם לנוהל הקצאות, העמותה הגישה בקשה להקצאת הנכס ולאחר הליך ההקצאה, מועצת
העיר מס' 3/20 מיום 9.9.2020 אישרה הקצאת חלק מהמבנה, שהינו מרתף, כ- 100 מ"ר (כאשר
שטח המרתף כ- 280 מ"ר). יש לציין, המבנה אינו נגיש ולכן העירייה לא עושה שימוש בנכס זה
מצורף מכתב מטעם הרב שמואל ג'מיל, מחזיק תיק תרבות חרדית ותיק נכסים והקצאות בנושא
דת, ולפיו הוא מבקש להקצות את כל שטח המרתף לפעילות עמותת נר מחר.
יוער, כי בהליכי הפרסום לא צוין גודל השטח המבוקש להקצאה.
להלן פרטי הנכס:
רח' דרור 7 גוש 3933 חלקה 247, שכ' רמב"ם (מרתף
מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/ 2/187
שטח המבנה כ- 280 מ"ר
שטח בית הכנסת המבוקש 180 מ״ר בתוספת ל-100 מ״ר שכבר אושרו כאמור ל
[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]