76.22

1

קובץ החלטות מס 76/22

של ישיבת מועצה מן המנין

שהתקיימה ביום רביעי, י' שבט התשפ"ב, 12.01.22

בשעה 19:00

באולם המליאה/קומה 5, בנין העירייה

משתתפים ליאל אבן זוהר בן דוד – מ"מ ראה"ע, מוטי עג'מי - מ"מ ראה"ע, מקסים בביצקי –

סגן ראה"ע, אבי חיים – סגן ראה"ע, איתי מתיתיהו – סגן ראה"ע, יצחק

אבשלומוב – משנה לראה"ע, אסף דעבול – משנה לראה"ע, יוסי חממי – משנה

לראה"ע, קרן דנה, אילנית הרוש, שמואל ג'מיל, איתן שלום, מיכל קלדרון, יבגני

ברחמן, מירב שמואל, דורון אוזן, הרב אריה כהן.

חסרים: רז קינסטליך - ראה"ע, עידן מזרחי – משנה לראה"ע, סורין גנות – משנה

לראה"ע, ד"ר אפי משה – משנה לראה"ע, אפרת אברמוביץ – משנה לראה"ע,

יפעת מאירוביץ יפת – משנה לראה"ע, מיכאל רייף – משנה לראה"ע, מעין פלח-

שדה, ד"ר ענת ליבוביץ, ד"ר הדס מלכה הכהן, ציון כהן, משה לבהר,

נוכחים: דורון מילברג – מנכ"ל העירייה, עו"ד נעמה כליף חזרתי – היועצת המשפטית

לעירייה, מאיה זיו שפלטר – מבקרת העירייה, בלה סטולר – ראשת מטה ראה"ע,

הישיבה נפתחה בשעה: 19:10

עיריית ראשון לציון ט"ו בשבט תשפ"ב

המועצה ה- 16 17 בינואר 2022

לשכת מנכ"ל העירייה 3500-0011-2022-000013

2

נושאים משפטיים

1. אישור המלצות ועדת הקצאות מס 08/21 מתאריך 28.12.21

המועצה מתבקשת לאשר המלצות ועדת הקצאות מס 08/21 מתאריך 28.12.21:

א. הקצאת נכס עירוני לאחר הליך פרסום מקוצר– 14 יום

מצ"ב הודעה מיום 14.10.2021 בדבר בקשת עמותת "יהדות בקהילה-מרום ראשון" להקצאת

נכס עירוני – פורס בהליך מקוצר.

להקצאה הנ"ל לא הוגשו התנגדויות.

1. עמותת "יהדות בקהילה-מרום ראשון" ע"ר 580670248 – בקשה חדשה להפעלת בית כנסת

ביום 1.9.2021 העמותה הגישה בקשה להקצאת נכס עירוני להפעלת בית כנסת בשכ' מרום

ראשון. נושא פתיחת בית כנסת נוסף בשכונה תואם מול מנהל קהילה.

המבנה המיועד להקצאה שפרטיו מפורטים להלן הינו גן ילדים לחינוך מיוחד. נכון למועד זה

הגן אינו נדרש למנהל החינוך.

מצ"ב מסמך מטעם רשם העמותות ולפיו ניתן להבין, כי לא ניתן עוד להפיק לעמותה אישור

ניהול תקין כי אין לעמותה וותק של שנתיים פעילות.

יצוין כי העמותה נרשמה באוקטובר 2018 וניסתה לקבל קרקע לבנייה ללא הצלחה. רק עתה

קיבלה מבנה לפעילות, כלומר היא לא הייתה פעילה פיזית ולכן אין ביכולתה להעביר דוחות

כספיים לרשם העמותות ועל כן ניתן להבין מדוע לא ניתן להוציא לה אישור ניהול תקין.

המלצת האגף:

להקצות את הנכס בכפוף לכך שלא יבוצע כל שינוי במבנה ללא אישור בכתב של העירייה.

פרטי הנכס:

רח' ההתיישבות 88 גוש 6286 חלקה 367, שכ' מרום ראשון

מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ /93/1 (כלול שימוש של מוסדות דת

שטח המבנה כ- 128 (גן המיועד לחינוך מיוחד

תקופת ההקצאה:

תקופת ההקצאה המבוקשת – 12 חודשים

מהות הבקשה:

לחתום על הסכם רשות עם העמותה לתקופה של 12 חודשים וזאת לאחר המצאת כל

המסמכים ע"י העמותה הדרושים לחתימת ההסכם. דמי השימוש, 18 ₪לחודש, ישולמו ע"י

העמותה במעמד החתימה על ההסכם עבור כל תקופת ההקצאה מראש. הוצאות חשמל, מים

ואחזקת הנכס יחולו על העמותה. ביטוח יעשה ע"פ דרישות העירייה. מועד תחילת

ההתקשרות הינו יום אישור המועצה.

גב' קרן ברק – גזברית העירייה:

רשום בהערות שאין לה ניהול תקין.

לאה גור – ממונה על חוזים והתקשרויות:

כבר יש לה. הם העבירו לנו מסמך מרשם העמותות לשנים 2021-2022

החלטה: מאשרים את הבקשה.

מ"מ ראש העיר גב' ליאל אבן זהר בן דוד – תקופת ההקצאה הינה עד לתאריך 31/7/22 ולא

כפי שרשום בפרוטוקול ל 12 חודשים.

חברת המועצה – גב' מירב שמואל לא השתתפה בהצבעה

החלטה: מאשרים (פה אחד)בכפוף לעדכון תאריך ההקצאה .

3

ב. רשימת הקצאות לאחר הליך פרסום שני - להגשת התנגדויות

מצורפות לעיון ואישור חברי ועדה הודעה מיום 14.9.2021 בדבר אפשרות להקצאת הנכסים

כפי שפורסמה בעיתונות ארצית ומקומית.

לרשימת הקצאות המפורטות להלן לא הוגשו התנגדויות:

1. עמותת בית כנסת מבשרת ציון ע"ש רבי דוד בן ברוך ע"ר580416394– בקשה להקצאת

קרקע לבניית בית כנסת

רקע עובדתי:

בית הכנסת "מבשרת ציון" פעל בשיכון סלע, כיום שכונת קריית האומנים.

במסגרת פרויקט פינוי בינוי התחייבה חב' דוניץ לבנות בית כנסת חלופי לעמותה. יצוין, שבית

הכנסת שפונה פעל בשטח ביעוד מגורים.

לאור התחייבותה של חברת דוניץ לבנות בית כנסת על חשבונה עבור המתפללים (מצ"ב),

העמותה הגישה בקשה להקצאת קרקע לצורך הקמת בית כנסת חדש בשכ' נווה הדרים , רח'

ירושלים פינת השומר, גוש 6287 חלקה 276.

שטחהמגרש להקמת בית כנסת כ- 350 מ"ר בלבד

לפי הפרוגרמה שאושרה בעבר, חב' דוניץ תכננה לבנות מבנה ששטחו כ- 200 מ"ר , מפלס

אחד, גובה המבנה כ- 6 מ"ר בעלות כ- 940,000 .₪

ועדת הקצאות מס 02/20 מיום 10.5.2020 דנה בבקשה להקצאת קרקע ואישרה לצאת להליך

פרסום רגיל וככל שלא יוגשו בקשות נוספות לצאת לפרסום שני, להתנגדויות.

עוד החליטה הועדה כי ההקצאה הינה לתקופה של 8 שנים 3 שנים פיתוח ועוד 5 שנים

הקצאה), הכול בהתאם לקבוע בנוהל הקצאות.

לאור ההתנגדויות הרבות של תושבים בעניין הבקשה להקצאת חלק מהגן הציבורי לטובת

בניית בית כנסת, ועדת הקצאות מס' 7/20 מיום 28.12.20 החליטה לדחות את הבקשה של

העמותה.

המלצת ועדת הקצאות אושרה ע"י מועצת העיר מס' 52/21 מיום 13.01.2021.

בהמשך לסיור עם נציג העמותה ועם הגורמים המקצועיים של העירייה הוצע לעמותה מקום

חלופי לבניית בתי הכנסת. ועד עמותת "בית כנסת מבשרת ציון ע"ש רבי דוד בן ברוך" נתן את

הסכמתו להקמת בית כנסת במיקום החלופי כפי שהוצג להם במהלך הסיור.

להלן הפרטים של המקרקעין לבנייה המתוכננת:

חלקה 250 בגוש 6286 - מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/מק 1/14/13

וחלקה 535 בגוש 3930- מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תבע רצ/2/8/13

שטח המגרש כ-893 מ"ר המצוי ברח' כרתיאל רפפורט

לא מקצים מגרש אלא את היכולת לבנות מעל לקומה ראשונה (שטרם נבנתה).

להלן פרטי הפרוגרמה כפי שהוצגה ע"י אדריכל מטעם חב' דוניץ:

שטח המבנה המתוכנן לבניה כ- 200 מ"ר (לא כולל פרוזדור חוץ ומדרגות

מבנה בית הכנסת מעל קומה מפולשת, מפלס אחד.

המפלס יכלול: אולם תפילה מרכזי עבור כ- 100 מקומות, שירותים 2 תאים +תא לנכים

מטבחון, ממ"ד תקני שישמש כחדר לימוד ועזרת נשים אשר תכלול תא שירותים

האומדן המשוער:

עלות הבניה כ- 1,200,000₪ (200 מ"ר X5,000 )₪ללא מע"מ

פיתוח מגרש וחצר כ- 200,000 ש"ח

מצ"ב הסכם שנחתם בין העמותה לבין חב' דוניץ לפיו הקבלן התחייב לבנות בית כנסת חדש

בשטח הכולל של כ- 200 מ"ר על פי תוכנית מוסכמת בין הצדדים. ועוד, הקבלן התחייב לשאת

בעלויות פיתוח הקרקע ו/או הוצאות היתר בניה ו/או תשלום אגרות בניה ו/או תשלום

ליועצים ו/או כל עלות בגין הוצאות היתר בניה כדין לטובת הקמת בית הכנסת החדש.

ועדת הקצאות מס'03/21 מיום 13.5.2021 אישרה פה אחד את הבקשה של עמותת "בית כנסת

מבשרת ציון ע"ש רבי דוד בן ברוך" להקצאת קרקע לבניית בית כנסת ולפי נוהל הקצאות

משרד הפנים, לצאת להליך פרסום רגיל וככל שלא יוגשו בקשות נוספות לצאת לפרסום שני.

4

בפרסום צוין כי מדובר על הקצאה של זכויות בנייה לבניית קומה שנייה ולא הקצאת קרקע

סטנדרטית.

מהות הבקשה:

לאשר את הקצאת הקרקע לבניית בית הכנסת תוך הבהרה כי המלצת ועדת הקצאות אינה

מהווה אישור תכנוני.

עם העמותה ייחתם הסכם לתקופה של 8 שנים 3 שנים פיתוח ועוד 5 שנים הקצאה), הכול

בהתאם לקבוע בנוהל הקצאות.

החלטה: מאשרים את הבקשה.

2. עמותת בית שלמה ודניאל ע"ר580500965 – בקשה לחידוש הקצאת נכס עירוני (מקלט

ציבורי) להפעלת בית כנסת

בתאריך 21.3.2017 נערך ונחתם הסכם רשות– מקלטים בין העירייה לבין העמותה וההסכם

עומד להסתיים ביום 13.11.2021.

ביום 14.3.2021 העמותה הגישה בקשה לחידוש הקצאת הנכס בצירוף כל המסמכים

הרלוונטיים להליך ההקצאה ובהתאם לנהל הקצאת.

להלן פרטי הנכס להקצאה:

מקלט ציבורי מס' 16 המצוי ברח' שלמה המלך גוש 5025 חלקה 184, שכ' רמת אליהו

מקרקעין בייעוד שצ"פ לפי תב"ע רצ/ 4/23/1

שטח המקלט כ- 75 מ"ר

מהות הבקשה:

לאשר הקצאת הנכס ולחתום על הסכם רשות עם העמותה לתקופה של 2 שנים 3 אופציות

להארכה כל אחת עד 12 חודשים וזאת לאחר המצאת כל המסמכים ע"י העמותה הדרושים

לחתימת ההסכם. דמי השימוש, 18 ₪לחודש, ישולמו ע"י העמותה במעמד החתימה על

ההסכם עבור כל תקופת ההקצאה מראש. הוצאות חשמל, מים ואחזקת הנכס יחולו על

העמותה. ביטוח יעשה ע"פ דרישות העירייה.

גב' רוית גולדפרב – מנהלת אגף הנכסים:

צריך להחתים אותם על מה שצריך לגבי המקלטים.

עו"ד מירב ויין – יועמ"ש:

הוראות פיקוד העורף מוטמעות בהסכם.

החלטה: מאשרים את הבקשה.

3. עמותת ניצן, אגודה לקידום ילדים לקויי למידה והסתגלות (המרכז הארצי) ע"ר

580058808 – בקשה לחידוש הקצאת הנכס לצורך מתן שירות להורי הילדים עם לקויות

למידה

בתאריך 8.11.2016 נערך ונחתם הסכם רשות בין העירייה לבין העמותה וההסכם הסתיים ביום

26.6.2021.

רק בתאריך 16.3.2021 העמותה הגישה בקשה לחידוש הקצאת הנכס בצירוף כל המסמכים

הרלוונטיים להליך ההקצאה ובהתאם לנוהל הקצאות וזאת עקב התלבטות של מנהל החינוך

בעניין המשיך הקצאת הנכס לעמותה.

להלן פרטי הנכס להקצאה:

רח' גורדון 12 גוש 3945 חלקה 621 בשכ' כצנלסון

מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/11/1

שטח המקלט כ- 244 מ"ר

דיון פנימי שהתקיים בישיבת ועדת הקצאות מס' 03/21 מיום 13.5.2021:

גב' לאה גור– מרכזת הוועדה:

5

הייתה התלבטות של מנהל החינוך האם להמשיך עם ההקצאה או לא.

גב' אטי אדר – ר. מנהל חינוך:

כל עוד לא נמצא מענה חלופי לניצן, אני לא יכולה להוציא אותם.

תקופת ההקצאה:

לאור הצורך העתידי במקום, מומלץ לאשר את ההקצאה ל-12 חודשים פלוס 4 אופציות

להארכה, של עד 12 חודשים כל אחת

מהות הבקשה:

לאשר הקצאת הנכס ולחתום על הסכם רשות עם העמותה לתקופה של 12 חודשים 4

אופציות להארכה, כל אחת עד 12 חודשים וזאת לאחר המצאת כל המסמכים ע"י העמותה

הדרושים לחתימת ההסכם. דמי השימוש, 18 ₪לחודש, ישולמו ע"י העמותה במעמד החתימה

על ההסכם עבור כל תקופת ההקצאה מראש. הוצאות חשמל, מים ואחזקת הנכס יחולו על

העמותה בהתאם לשימוש בפועל בחלק מהנכס. ביטוח יעשה ע"פ דרישות העירייה.

מר דודי גיל – מנכ"ל העירייה:

אני לא אוהב את הנושא של בדיעבד, צריך להימנע מכך.

לאה גור – ממונה על חוזים והתקשרויות:

טרם חידוש ההקצאה, אגף הנכסים פונה מראש למנהל החינוך לגבי כל נכס שבעבר שימש את

מינהל החינוך או כשמדובר בפעילות העמותה הקשורה לחינוך לקבלת עמדתם בנושא.

גם במקרה הנ"ל בוצע פניה למנהל אלא המתנו זמן רב לקבלת התייחסות.

מר דודי גיל – מנכ"ל העירייה:

אם היתה פניה ולא נענתה, פונים למנכ"ל.

החלטה: מאשרים את הבקשה.

4. עמותת מעיין גנים– ראשון לציון ע"ר 580517985 – בקשה לחידוש הקצאת נכס עירוני

להפעלת בית כנסת

בתאריך 29.1.2017 נערך ונחתם הסכם רשות עם עמותת מעיין גנים ראשון לציון וההסכם

הנ"ל הסתיים ביום 4.5.2021.

ביום 24.3.2021 הגישה העמותה בקשה לחידוש הקצאת הנכס וזאת לאחר שנשלחו אין ספור

הודעות ומכתבי התראה לעמותה (מצ"ב הודעה ראשונה מיום 11.11.2020 ומכתב ההתראה

האחרון מיום 17.3.2021). יצוין, בעת הגשת הבקשה, העמותה לא הציגה אישור ניהול תקין

מטעם רשם העמותות.

להלן פרטי הנכס להקצאה:

רח' מעלה החמישה 23 גוש 5389 חלקה 92, שכ' קריית גנים

מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/12/43/1

שטח המבנה כ- 152 מ"ר

מהות הבקשה:

לאשר הקצאת הנכס ולחתום על הסכם רשות עם העמותה לתקופה של 5 שנים וזאת לאחר

המצאת כל המסמכים ע"י העמותה הדרושים לחתימת ההסכם. דמי השימוש, 18 ₪לחודש

ישולמו ע"י העמותה במעמד החתימה על ההסכם עבור כל תקופת ההקצאה מראש. הוצאות

חשמל, מים ואחזקת הנכס יחולו על העמותה. ביטוח יעשה ע"פ דרישות העירייה.

החלטה: מאשרים את הבקשה.

5. עמותת בית כנסת הספרדי ארץ חמדה ע"ר580278273 – בקשה לחידוש הקצאת הנכס

להפעלת בית הכנסת

בתאריך 22.8.2016 נערך ונחתם הסכם רשות בין העירייה לבין העמותה וההסכם הסתיים ביום

6.8.2021. ביום 4.4.2021 העמותה הגישה בקשה לחידוש ההקצאה בהתאם לנוהל הקצאות

ובצירוף כל המסמכים הרלוונטיים להליך ההקצאה.

6

להלן פרטי הנכס להקצאה:

רח' צ"ג בנות 29 גוש 3929 חלקה 1047, שכ' רמב"ם

מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/מק/71/8/1

שטח המבנה כ- 352 מ"ר

מהות הבקשה:

לאשר הקצאת הנכס ולחתום על הסכם רשות עם העמותה לתקופה של 5 שנים וזאת לאחר

המצאת כל המסמכים ע"י העמותה הדרושים לחתימת ההסכם. דמי השימוש, 18 ₪לחודש

ישולמו ע"י העמותה במעמד החתימה על ההסכם עבור כל תקופת ההקצאה מראש. הוצאות

חשמל, מים ואחזקת הנכס יחולו על העמותה. ביטוח יעשה ע"פ דרישות העירייה.

החלטה: מאשרים את הבקשה.

לאור בקשת חברת המועצה גב' מירב שמואל להצביע בנפרד על סעיף 6 להלן התקיימה

הצבעה על 5 הסעיפים הנ"ל

חברת המועצה – גב' מירב שמואל לא השתתפה בהצבעה

מחליטים – מאשרים (פה אחד) סעיפים 1-5 בפרוטוקול ועדת הקצאות הנ"ל

6. עמותת בית כנסת בית ישראל-ראשון לציון ע"ר 580483089 – בקשה לחידוש הקצאת הנכס

להפעלת בית כנסת

בתאריך 3.1.2017 נערך ונחתם הסכם רשות עם העמותה וההסכם הסתיים ביום 2.9.2021.

ביום 4.4.2021 העמותה הגישה בקשה לחידוש ההקצאה בהתאם לנוהל הקצאות ובצירוף כל

המסמכים הרלוונטיים להליך ההקצאה.

רקע עובדתי:

במסגרת ביקורות שאגף הנכסים מבצע בנכסים מוקצים נמצאו חריגות בניה שביצעה

העמותה בבית הכנסת, בוצע התוספת בניה ללא היתר וללא אישור אגף הנכסים. העמותה

התחייבה לפעול ולהסדיר את התוספת הבניה בהיתר אלא שעד היום דבר לא נעשה.

להלן פרטי הנכס להקצאה:

רח' תורה ועבודה 1 גוש 7281 חלקה 49, שכ' רמת אליהו

מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/23/1

שטח המבנה כ- 202 מ"ר

דיון פנימי שהתקיים בישיבת ועדת הקצאות 03/21 מיום 13.5.2021:

אדר' אמיר בראשי– מנהל אגף רישוי ופיקוח על הבניה:

נבנה מבנה, ברגע שמסרנו את בית הכנסת לאתיופים הם סגרו סככה כתוספת בניה.

הוגש תיק מידע להסדרה, רוצים להוציא היתר לסככות. זה כבר סגירה, הכל סגור בויטרינות.

התיק מידע נמסר באוקטובר 2020, עד היום הם לא הגישו בקשה להיתר

אדר' קיריל קוזיול – מהנדס הועדה:

האם יש אכיפה?

גב' לאה גור – מרכזת הוועדה:

הועבר לטיפול המחלקה המשפטית על ידי יחידת הפיקוח. מצד שני, מסתיימת תקופת

ההקצאה וההמלצה של רוית, אם היא מקובלת עליכם ואני חושבת שהיא במקום, לדרוש

מעמותה שיהרסו את חריגות הבניה או שיסדירו את התוספת הבניה בהיתר, וכפי שרוית

מבקשת, יפקידו ערבות להסדרת חריגות הבניה.

אדר' קיריל קוזיול – מהנדס הועדה:

מה יעזור ערבות? ערבות זה בשביל שאני אעשה במקומם.

גב' רוית גולדפרב – מנהלת אגף נכסים:

7

אז תעשה במקומם

אדר' קיריל קוזיול – מהנדס הועדה:

אני יכול לעשות את זה גם בלי ערבות. אני לא יכול לעשות את זה היום כי אין לי קביעה של

בית משפט אבל אם ארצה לעשות את זה, גם מתוקף ההסכמים שלנו איתם אני יכול לעשות

את זה, כי אני קניין.

גב' רוית גולדפרב – מנהלת אגף נכסים:

כאשר אדם שם כסף, הוא פוחד שתיקח לו אותו.

אדר' קיריל קוזיול – מהנדס הועדה:

משמעות הערבות היא לכאורה, שקניתי את הזכות להמשיך להיות עבריין בסכום מסוים.

מר אמיר בראשי– מנהל אגף רישוי ופיקוח על הבניה:

חילוט ערבות לא מעכבת פעולה משפטית נגדו או הריסה, זה בנוסף.

גב' לאה גור – מרכזת הוועדה:

מדובר בבית כנסת של העדה האתיופית, הם לא ישימו כסף כי אין להם כסף.

גב' קרן ברק – גזברית:

כעת באיזה סטטוס זה נמצא?

אדר' אמיר בראשי – מנהל אגף רישוי ופיקוח על הבניה:

יש חריגות בניה שהם ביצעו במבנה שהוקצה להם. הם הוציאו תיק מידע לצורך לכאורה

להגיש בקשה אצלנו. לאה ורוית אמרו שצריך להתנות להם, או שיהרסו או שיכשירו. הצעה

נוספת של רוית הייתה גם לקחת ערבות.

גב' קרן ברק – גזברית:

אנחנו נתנה את ההקצאה בהריסה או היתר? לאיזה פרק זמן? בסוף הם יושבים שם.

גב' לאה גור – מרכזת הוועדה:

לשנתיים, זה זמן סביר להוציא היתר.

אדר' אמיר בראשי – מנהל אגף רישוי ופיקוח על הבניה:

יש לנו תב"ע שמאפשרת קו אפס עם שטחים חומים אחרים, כרגע ניתן להגיע לקו אפס, יש

עניין של תכסית וזכויות. יש לנו 160% בגובה בקומות, הם יכולים לנייד אחוזים.

גב' רוית גולדפרב – מנהלת אגף נכסים:

הם צריכים להבין שהם נכנסים להליך. האם מישהו יכול ללוות אותם?

אדר' אמיר בראשי – מנהל אגף רישוי ופיקוח על הבניה:

יש להם אדריכל שהוציא את תיק המידע, הוא יודע להגיע אלינו.

גב' קרן ברק – גזברית:

אז בעצם הבקשה לתת להם הארכה של שנה, שנתיים להסדיר או להרוס?

מר דודי גיל – מנכ"ל:

אני מציע להיות ריאליים ולתת להם שנתיים.

גב' קרן ברק – גזברית:

ומה קורה בשנתיים?

מר דודי גיל – מנכ"ל:

נצטרך לבוא ולדון שוב כדי לקבל החלטה.

לפי העדכון שאגף רישוי הפיקוח על הבניה, תיק מידע נמסר לעמותה ביום 15.10.2021 ומאז

העמותה לא הגישה בקשה להיתר.

מהות הבקשה:

לאשר הקצאת הנכס לתקופה בת 24 חודשים בלבד, בכפוף לחתימת העמותה על כתב

התחייבות, שהיא תפעל להסדרת חריגות הבניה בהתאם להיתר (בהתאם לעדכון שניתן על ידי

ועדת הקצאות בישיבה מס' 4/21 מיום 19.5.21 .)

ייחתם הסכם רשות לאחר המצאת כל המסמכים ע"י העמותה הדרושים לחתימת ההסכם.

דמי השימוש, 18 ₪לחודש, ישולמו ע"י העמותה במעמד החתימה על ההסכם עבור כל

תקופת ההקצאה מראש. הוצאות חשמל, מים ואחזקת הנכס יחולו על העמותה. ביטוח יעשה

ע"פ דרישות העירייה.

8

ככל שתוך 24 חודשים לא יתקבל היתר למבנה, סוגיית המשך ההקצאה לעמותה תועלה

לבחינה מחודשת של ועדת הקצאות.

לאה גור – ממונה על חוזים והתקשרויות:

אמיר היה צריך להשתתף בדיון, חבל שהוא לא הגיע, הוא הוזמן. הם הגישו בקשה למידע

ברישום זמין כדי לטפל בהיתר בדיעבד ולכן בוועדה הקודמת, טרם פרסום, קיבלנו החלטה

להקצות להם את המבנה ל-24 חודשים בלבד, בכפוף לכך שהעמותה תחתום על כתב

התחייבות לקבל היתר תוך 24 חודשים. ככל שלא יקבלו היתר, הם יצטרכו להרוס

החלטה: מאשרים את הבקשה בכפוף לכל ההתניות לחתום על כתב התחייבות.

מצ"ב עותק הפרסום.

התקיים דיון במהלכו טענה חברת המועצה גב' מירב שמואל להפלית העדה האתיופית באשר

לתקופת ההקצאה, לדבריה עמותות אחרות קיבלו הקצאה לתקופות של 5 ו– 10 שנים

מבקשת לדעת האם תקופת ההקצאה הינה קצרה עקב חריגות הבניה מכיוון שלעמותות

אחרות אישרתם הקצאה ארוכה למרות שהיו חריגות בניה.

מ"מ ליאל אבן זה בן דוד ההקצה הינה ל 12 חודשים 12 חודשים, מדובר באזור רמת אליהו

ראש מנהלת פינוי בינוי רמת אליהו הסביר בהנהלה שהשטח מיודע לפינוי בינוי בשנת 2023 ,

ולא בגלל חריגות בניה

לאור התנגדות חברת המועצה מירב שמואל, סעיף 6 יורד מסדר היום יבוא לדיון במועצה הבאה

2. הסכם החכרת קרקע עם חברת חשמל לצורך תחנות טרנספורמציה– שכ' נרקיסים

המועצה מתבקשת לאשר הסכם חכירה עם חברת חשמל לצורך תחנות טרנספורמציה

כמפורט:

בתאריך 16.11.11 אישרה המועצה הסכם סטנדרטי עם חברת חשמל בנושא החכרת חדרי

טרנספורמציה לחברת חשמל ברחבי העיר לתקופה של 25 שנה עם אופציה להארכת החכירה

לתקופה נוספת של 24 שניםמצ"ב ההסכם כנספח א'.

כיום מתבקשת המועצה לאשר החכרת שטחים ציבוריים שלהלן פרטיהם:

מצ"ב תשריט כנספח ב'.

מיקום חדר טרפו הינו בשטח בו לעירייה יש זכויות עפ"י המפורט בטבלה.

מצ"ב כנספח ג' אישור רמת הקרינה תקינה.

ההנהלה מתבקשת לאשר התקשרות העיריה בהסכם חכירה כמקובל ביחס לתחנות טרפו

בעיר עם חברת חשמל.

שיעורי דמי החכירה שיגבו מחברת חשמל משתנים לפי המחירון של חברת חשמל אשר

מתעדכן מדי רבעון. מצ"ב מחירון כנספח ד'.

9

מצ"ב נספחים א– ג'

החלטה: מאשרים (פה אחד)

3. בקשה לאישור צו חניה לשימוש זמני במגרש ריק, רחוב אריה רפאל 7 ראשל"צ

ברחוב אריה רפאל 7 בראשל"צ, במקרקעין הידועים כגוש 3929 חלקה 511, מצוי מזה שנים

רבות מגרש ריק, כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים),

התשמ"ז–1987 (להלן"החוק" ו-"המגרש", בהתאמה).

1. בהתאם לנסח הטאבו הבעלות במגרש היא על שם המנוחה קליר הלל ז"ל. ככל הידוע

לעירייה, הבעלים הלכה לעולמה, ומונה לעיזבונה מנהל בשם דוד דרור דבורה, המתגורר

בארה"ב. למנהל עזבון זה יש עו"ד בשם יאיר גבאי, שזומן לשימוע.

• העתק נסח טאבו רצ"ב כנספח א'.

2. נציין כי העירייה השקיעה מאמצים ניכרים על-מנת להגיע למנהל העיזבון בארה"ב, משהיה

קושי לאתר אותו. מאמצים נוספים נדרשו לבירור שמו של עורך הדין המייצג את מנהל

העיזבון.

3. העירייה הוציאה לראשונה צו חניה למגרש לפני שנים רבות. צו זה חודש מדי פרק הזמן

הקבוע בחוק. במשך שנים רבות לא ניתן היה לאתר את בעלי המגרש, ולפיכך הצווים

הקודמים הוצאו מבלי שהיה איש מבעלי הזכויות בשימוע.

4. בדיעבד ולאור השימוע שהתקיים התברר כאמור כי הבעלים הלכה לעולמה, ומונה לה מנהל

עזבון המתגורר בארה"ב, והמגעים ביחס לצו החדש מתנהלים מול בא כוחו של מנהל העיזבון.

5. כאמור המגרש שימש במשך שנים כמגרש חניה מכוח צווים קודמים. בשלב זה לא ידוע על כל

היתר בניה או על בקשה להיתר בניה במגרש, ואיש אינו עושה שימוש במגרש למעט החניה

והוא עומד ריק.

6. מכוח ההסמכה שהואצלה לי מאת ראש העירייה, בהחלטת מועצת העירייה בישיבתה מיום

5.5.2021, בהתאם להוראות החוק, ולנוכח מצוקת החניה הקיימת בסביבת רחוב אריה רפאל

– הוזמן עו"ד יאיר גבאי בשם מנהל העיזבון של המנוחה, לשימוע טרם קבלת החלטה בדבר

הוצאת צו חניה חדש במגרש, לפי סעיף 5 לחוק

• העתק הזימון לשימוע רצ"ב כנספח ב

7. השימוע התקייםבמשרד אגף מנהלת הנכסים בעירייה בתאריך 24.11.2021. לשימוע התייצב

עו"ד יאיר גבאי, אשר טען כי הוא בא כוחו של מנהל העיזבון של המנוחה, ומוסמך לייצגו

בשימוע שבפנינו. במועד השימוע לא הוצג ייפוי כוח, אלא עו"ד גבאי התחייב להמציא ייפוי

כוח, וזה נשלח בשלב מאוחר יותר.

8. למרות שלא הוצג ייפוי כוח במועד עריכת השימוע, ולנוכח העובדה כי עו"ד גבאי הטריח

עצמו והגיע לשימוע, הוחלט בכל זאת לקיים השימוע, ולקבל את ייפוי הכוח במועד מאוחר

יותר.

9. בשימוע הופנה עו"ד גבאי להוראות החוק, ונאמר לו כי העירייה מבקשת לעשות שימוש

בסמכויות שלה ולהוציא צו למשך 5 שנים, אלא אם יהיו בפיו נימוקים ראויים של ממש

מדוע לא לעשות כן.

• השימוע הוקלט ותומלל, ותמליל השימוע רצ"ב כנספח ג.

10. ראוי לציין כי עו"ד גבאי לא התנגד לעצם הוצאת הצו, אלא ביקש כי יוגבל ל-3 שנים, מבלי

שהביא כל נימוק של ממש מדוע יוצא הצו ל-3 שניםולא ל-5 שנים. במיוחד לא נשמע כל

נימוק של ממש בהתחשב בעובדה כי הוא הופנה להוראות החוק המאפשרות לבעלים, באופן

חד-צדדי, להפסיק השימוש של העירייה – אם הוא יפעיל במקום מגרש חניה, או לחילופין

יקבל היתר בניה.

11. עו"ד גבאי ביקש שהות לשקול את עמדתו לנוכח דברי נציגי העירייה, והתחייב כי ייתן תשובה

בכתב.

12. תשובתו בכתב של עו"ד יאיר גבאי התקבלה, וממנה עולה שוב כי הוא אינו מתנגד לצו, אלא

מבקש כי יוגבל ל-3 שנים, בעוד סעיף 5 לחוק מאפשר הוצאת צו ל-5 שנים

10

13. כאמור, לאחר קיום השימוע הומצא ייפוי כוח, ביחד עם תגובתו שתמציתה הובאה לעיל

• העתק מכתבו של עו"ד גבאי וייפוי הכוח שהועבר רצ"ב כנספח ד

14. התנגדות עו"ד גבאי בשימוע הייתה מהטעמים הבאים, אשר לוקטו מתוך תמליל השימוע

(אציין כי יש קושי של ממש להבין את בסיס ההתנגדות, ולכן הדברים מובאים להלן בתמצית,

ומלואם מופיע בתמלול):

א. עו"ד גבאי ביקש להעלות טענות לגבי זכות העיזבון לקבלת כספים מהעירייה עבור

התקופות הקודמות. הובהר לו שזו לא מטרת השימוע, וכי טענות מסוג זה ידונו בפורום

אחר, אם בכלל יש להן מקום.

ב. עו"ד גבאי ביקש לקצר את תקופת הצו ל-3 שנים, על-מנת ששכנים לא יוכלו להיתלות

בקיום הצו כבסיס להתנגד לתוכנית בניה עתידית. הובהר לו ששימוש כמגרש חניה מכוח

החוק לא אמור להוות שיקול תכנוני אצל רשויות התכנון שעה שדנים באישור תוכנית

בניה.

15. כאמור בתום הישיבה ביקש עו"ד גבאי שהות לשקול שוב את עמדתו בעניין, ובסופה שלח את

מכתבו הנזכר לעיל, בו הוא מביע את הסכמתו להוצאת הצו, אך מבקש להגבילו ל-3 שנים

בלבד.

16. לאחר ששמעתי את דבריו של עו"ד גבאי בשימוע, וקראתי את האמור במכתבו שהגיע לאחר

השימוע, אמליץ למועצת העירייה להחליט על הוצאת צו חניה למגרש למשך 5 שנים, ולדחות

את טענותיו של עו"ד גבאי, וזאת מהנימוקים הבאים:

א. המגרש עומד ריק במשך שנים. רק שימוש במגרש כחניון בכל התקופה האמורה מנע

הפיכתו למטרד של ממש. הפסקת השימוש במגרש כחניון, בעוד הבעלים באמצעות

בא-כוחו אינו מצביע על שימוש עצמי כחניון או על תוכנית בניה זמינה ורלוונטית –

מעורר חשש של ממש ליצירת מטרד של ממש במגרש, בעוד המשך השימוש יביא

לרווחת הציבור שלא על חשבון הבעלים. מכאן כי המגרש ומאפייניו מקיימים את

ההגדרות הקבועות בחוק, ואין מניעה להוציא למגרש צו חניה בהתאם לחוק.

ב. כפי שהובהר היטב לב"כ הבעלים, הוצאת הצו אינה מונעת מהבעלים בכל עת, לפי

רצונו ובלי תנאי, להחליט על הפעלת המגרש כחניון בעצמו, או להתחיל לבנות

במגרש לפי היתר חוקי. בשני המקרים יפקע הצו באופן מידי, כך שהוצאת הצו לא

מונעת ולא תמנע מהבעלים שימוש כמוגדר בחוק. הוצאת הצו כן תמנע מצב בו

המגרש יהיה מגרש ריק שבחובו פוטנציאל קשה להוות מטרד.

17. לא מצאתי כל בסיס להיענות לבקשה של בא כוח הבעלים להגביל את תוקף הצו ל-3 שנים

הלכה למעשה אין צורך בהגבלה כזו או אחרת, היות וההסדר הקבוע בחוק אינו מונע מבעל

המגרש הריק לעשות שימוש במגרש בהתאם להוראות כל דין, ולהפסיק את השימוש במקום

כחניון ציבורי. די שהבעלים ייקח על עצמו את האחריות להפעלת המגרש כחניון, או יתחיל

בבניה על פי היתר, כדי להפסיק ללא תנאי את השימוש של העירייה במגרש.

18. לנימוק של ב"כ הבעלים לקיצור תקופת הצו ל-3 שנים בלבד, בטענה כי הוצאת הצו ל-5 שנים

תקנה לשכנים מעמד ובסיס להגיש התנגדות לתוכנית בניה עתידית – אין כל בסיס משפטי.

19. החוק מדבר בלשון פשוטה וברורה על כך שהשימוש הוא "שימוש ארעי", וממילא שכנים לא

יוכלו לטעון כי הסתמכו על הצו ו"קנו זכויות" שימנעו מבעלי המגרש להגיש תכנית.

20. אני שבה ומדגישה שתוכנית שכזו תידון לפי האמור בחוק התכנון והבניה, על בסיס תכנוני

בלבד, ולכן השימוש מכוח הצו האמור במגרש כחניון לא תשנה את מערך הזכויות התכנוניות

ביחס למגרש זה.

21. עצם ההגדרה בחוק ל"שימוש ארעי" שוללת את הבסיס מתחת לנימוק התנגדות זה, ובכל

מקרה לא ברור כיצד קיצור תקופת הצו ל-3 שנים ישפר את מצב הבעלים, לעומת תקופה של

5 שנים

22. השימוש המבוקש מגשים את מטרות החוק, מבטיח מניעת מטרד ושיפור רווחת הציבור, והכל

מבלי לפגוע בקניין הבעלים. בשורה של פסקי-דין עמד בית המשפט על מטרות החוק האמור,

11

ועל כך שזכויות הקניין של הבעלים נשמרות, וכן כי הבעלים יכול בכל עת להחליט להפעיל

את החניון בעצמו, או לחילופין לבנות לפי היתר כדין, דבר שיפקיע את תוקף הצו.

23. במהלך השימוע עלה בבירור כי לב"כ מנהל העיזבון אין כל תוכנית בניה רלוונטית זמינה

העומדת על הפרק. עוד התבהר כי אין כל היתכנות כלכלית להפעיל במקום מגרש חניה

בתשלום על ידי הבעלים. לכן אין מניעה כי העיריה תעשה שימוש במגרש כחניון לציבור,

מבלי לשלם. הוראות סעיף 5 לחוק קובעות מפורשות באלו המילים: "ציוותה הרשות כך

ירשה בעל המגרש לציבור להחנות כלי רכב במגרש ללא תשלום, אולם הוצאות הכשרת

המגרש לצרכי חניה והחזקתו התקינה יחולו על הרשות".

24. טענותיו של עו"ד גבאי הן טענות העומדות בניגוד למילים המפורשות של החוק הוא מבקש,

בניגוד לדין, כספים על שימוש קודם במגרש, ומבקש ללא כל הנמקה של ממש להגביל את

הצו המבוקש. בכל מקרה החשש של עו"ד גבאי כי שימוש כזה יקנה תוקף להתנגדויות של

שכנים לבניה עתידית, אין לה, לעמדת העירייה, כל בסיס. גם הסכמתו לתקופה של 3 שנים

במקום 5 שוללתאת הבסיס מתחת לטענה זו.

25. מתוך דברים אלה עולה כי בשלב זה אין כל תוכנית רלוונטית לבניה, כך שאין כל חשש כי

בתוך זמן קצר יוצא היתר בניה בקרוב, באופן שעלול לייתר את השימוש במגרש לחניה. גם

אין כל היתכנות לשימוש מסחרי במגרש כחניון על ידי הבעלים.

26. השימוש המבוקש על ידי העירייה נעשה לטובת רווחת הציבור, מבלי לפגוע בקניין הבעלים,

והוא נעשה בתום לב ובסבירות. לא מדובר בשימוש לא נאות וחסר תום לב של העירייה

בסמכות מינהלית שהוענקה לה.

27. לנוכח העובדה כי אין כל היתר ואפילו לא תוכנית רלוונטית זמינה, ואין כל רצון להפעיל

מגרש חניה פרטי – הרי אין לעמדתי כל מניעה מלהשתמש בסמכות העירייה להוצאת צו.

מנגד ישנו חשש ממשי כי במידה והצו לא יחודש, והמגרש לא ישמש לחניה, הוא יהפוך

למטרד לציבור.

28. לאור האמור אין מניעה שהעירייה תפעל להצמיח תועלות ציבוריות, שעה שקניין הבעלים לא

נפגע. הדבר תואם לחלוטין את מטרות החוק ותכליתו: למנוע מטרד לציבור, ואם ניתן גם

להפיק תועלות ציבוריות, מבלי לפגוע בקניין הפרטי, הרי שזו הברירה הראויה לבחירה.

29. הדברים נאמרים ומודגשים על רקע האפשרות הנתונה בידי הבעלים להפסיק שימוש זה

באמצעות הפעלת מגרש חניה בעצמו, או לחילופין בהוצאת היתר בניה.

30. לכן, בהיעדר כל היתר בניה, ולנוכח חוסר רצון להפעיל במקום מגרש חניה על-ידי הבעלים

(מחוסר בהיתכנות כלכלית), הרי יש לפנות לחלופה שמציע החוק בעניין זה, תוך הבהרה

לבעלים שזכותו וביכולתו, באופן חד צדדי, לפעול להפסקת השימוש האמור, אם יפעל

בהתאם לאחת החלופות בחוק. הדבר נכון בוודאי כאשר הבעלים אינו מתכוון להשתמש

במגרש לפי אחת החלופות, ואין מקום לאפשר הפיכתו למטרד תוך מניעת ההנאה מהציבור.

31. נציין עוד כי החוק אינו מגביל את הרשות המקומית במספר הפעמים שהיא רשאית להוציא

צו חניה לאותו מגרש. החוק בסעיף 8 מורה כי הצווים מכוחו ניתנים להארכה על-ידי הוצאת

צו חדש, כאשר תוקפו של כל צו מוגבל ל-5 שנים, כדי לחייב את הרשות לערוך הערכה

מחודשת.

32. דווקא העובדה כי במגרש מסוים הוצא צו, וחודש מספר פעמים, שעה שבכל התקופה יכול

היה הבעלים להחליט להפעיל בעצמו או לבנות והוא לא עשה כן – מחזקת את החשש כי

המגרש יהפוך למטרד אם לא יוצא הצו. העובדה כי הבעלים אינו ממהר במשך שנים לבנות,

או לפחות להפעיל חניון פרטי, מעוררת חשש ממשי שמא התמשכות הזמן בו המגרש ריק

וללא שימוש תגדיל את ההזדמנות של מי שמשליך פסולת וכו'.

33. אשר על כן, מכל הטעמים שלעילמתבקשת מועצת העירייה לאשר את צו החניה למגרש

ברחוב אריה רפאל 7 בראשל"צ בהתאם להוראות החוק, ומבקשת כי מועצת העירייה תאשר

את הוצאתו של צו חניה האמור. מצ"ב נספחים א' – ג'.

חברת המועצה מירב שמואל לא השתתפה בהצבעה

12

החלטה מאשרים (פה אחד)

4. בקשה לאישור צו חניהרחוב האורנים 18 פנית רחוב העצמאות 2 ראשל"צ

ברחוב האורנים 18 פינת רחוב העצמאות 2 בראשל"צ, במקרקעין הידועים כגוש 3628 חלקה

126, מצוי מגרש ריק, כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים

התשמ"ז–1987, בייעוד מגוריםא' לפי תכנית רצ/7/50/1 ושטחו 2,450 מ"ר (להלןהחוק" ו-

"המגרש", בהתאמה).

בהתאם לנסח טאבו הבעלות במגרש רשומה על שם קרן קיימת לישראל ומוחכרת למר

אברהם לויתן ז"ל לתקופה של 49 שנים ועד ל-18.06.2029.

• העתק נסח טאבו רצ"בכנספח א'.

מכוח ההסמכה שהואצלה לי מאת ראש העירייה, בכל החלטת מועצת העירייה בישיבתה

מיום 5.5.2021, בהתאם להוראות החוק, ולנוכח מצוקת החניה הקיימת בסביבת רחוב אריה

רפאל – הוזמנה יורשת המנוח הגב' אהובה הרביץ, לשימוע טרם קבלת החלטה בדבר הוצאת

צו חניה חדש במגרש, לפי סעיף 5 לחוק

• העתק הזימון לשימוע רצ"בכנספח ב'.

בתה של אהובה, עו"ד הילה הרביץ - קוסיאק, המייצגת אותה לעניין זה, הביעה את הסכמת

המשפחה להארכת תוקף הצו ללא שימוע בנוסח הבא:

"בהמשך לשיחתנו ולאחר ששוחחתי על הנושא עם אימי, אהובה הרביץ, נסכים להארכת צו

החניה שבנדון וזאת מבלי לפגוע בזכויותיה כיורשת וכבעלים של המקרקעין ו/או להוות ויתור

מכל מין ו/או סוג שהוא ו/או להכיר בזכויות אחרות של העיריה במקרקעין.

כפי שציינתי בשיחתנו אנו מצויים בהליכים מול המנהל ומיד כאשר נרצה לעשות שימוש

במגרש לצורכינו תפנו את המקרקעין לאלתר.

כמובן, שכל נזק שיגרם למקרקעין ו/או לצד שלישי שנכנס למקרקעין בתקופה בה חל צו

החניה יחול על עיריית ראשון והינכם נדרשים לתחזק את המקרקעין כנדרש וכמובן להשיב

את המצב לקדמותו עם תום צו החניה הנוכחי".

על כן, מתבקשת הנהלת העירייה לאשר את צו החניה למגרש ברחוב האורנים 18 פינת רחוב

העצמאות 2 בראשל"צ, בהתאם להוראות החוק, ומבקשת כי מועצת העירייה תאשר את

הוצאתו של צו החניה האמור.

מצ"ב נספחים א' ו-ב'

חברת המועצה מירב שמואל לא השתתפה בהצבעה

החלטה: מאשרים (פה אחד)

מ"מ ראש העיריה גב' ליאל אבן זהר בן דוד – סעיף 5 להלן יורד מסדר היום

5. חוק עזר לראשון לציון (שמירת הסדר והנקיון) (תיקון– הצבת מתקני תצוגה ושעות

פתיחת עסקים בימי חול ובימי זיכרון) התשפ"ב – 2022

הסבר ההצעה- כללי:

חוק עזר לראשון לציון (שמירת הסדר והנקיון), התשמ"ט-1988 (להלן– חוק העזר), נחקק לפני

מעל ל- 3 עשורים

האופן בו מוסדרים העסקים (שעות פתיחת בתי העסק, הוצאת ציוד מחוץ לבית העסק),

הרגלי הבילוי והקניה, מתחמי הבילוי – כל אלה ואחרים - השתנו לבלי היכר בעשורים הללו.

למרות הניסיון להסדיר דברים אלו כחלק מהפרקטיקה והרגולציה הרגילה של העירייה,

התחזק הצורך עם השנים לבצע גם שינויי חקיקה, באופן שיסדיר את הנושא באופן רוחבי,

ושיהיה תואם לרוב המכריע של הרגלי הקנייה ואופן ההסדרה והפיקוח על העסקים.

13

כלומר, במקום להסדיר הוצאת ציוד מחוץ לבית עסק לגבי כל עסק באופן פרטני, בחוק העזר

החדש יוסדר המצב ברוב המקרים, כאשר במקרים החריגים יוסדר פרטנית (כפי שמסמיך

הנוסח המוצע של חוק העזר).

פירוט השינוי המוצע לחוק העזר:

סעיף 1 – סעיף הגדרות

נוספו, נמחקו ושונו הגדרות רבות, באופן שיתאם את המציאות המשתנה. כך למשל, תחנת

דלק אינה מתדלקת יותר רק בדלק, וקיימים סוגי אנרגיה נוספים. כמו כן, ברוב תחנות הדלק

קיימת חנות נוחות, כחלק מפעילות תחנת הדלק.

צו רישוי עסקים תוקן, ונעשו התאמות בהתאם להגדרות בצו החדש.

נוספו הגדרות בין היתר ל"סגירה עונתית" בבית אוכל (מסעדה, פאב), שנועדה להגן על

היושבים על כסאות בחוץ מפני קור וגשם, וכן ל"סגירת לילה" (שנועדה להגן על המתגוררים

בסמוך לבית אוכל מפני מפגעי רעש בשעות המאוחרות).

סעיף 47 - הצבת מתקני תצוגה, שולחנות וכסאות, סגירות עונתיות וסגירות לילה, מחוץ

לכתלי בית העסק:

הסעיף הוחלף במלואו לאור כמות השינויים והעדכונים. הנוסח הקיים ארכאי ומיושן, והוא

עורר בעיות רבות בהתנהלות מול העסקים בעיר. חלקן אף הגיעו לערכאות משפטיות, בניסיון

לפרש מה נכלל ומה לא, קרי, מה ניתן להוציא מחוץ לבית העסק ולהניח על המדרכה ומה לא.

לאור ההבנה כי המציאות משתנה באופן תדיר ומהיר, הוחלט לבצע בסעיף החדש 2 דברים

חשובים:

1 . הוספת קטגוריות נוספות, באופן שיכלולמעל ל-90 אחוזים מסוגי הבקשות להיתר

להוצאת ציוד מחוץ לשטח בית העסק.

2 . מתן אפשרות, במקרים מסויימים, לביצוע שינויים, באישור ראש העירייה, או מי שהוא

הסמיכו לכך. שינויים אלו יעוגנו בהיתר להוצאת הציוד, או באתר האינטרנט של העירייה,

לפי השאלה אם הם כלליים (כלפי כולי עלמא) או אינדיבידואליים (אישור חריג במקרה

של נסיבות מיוחדות). כך, גם סוגי ממכר שעוד לא קיימים היום, ניתן יהיה להסדירם

במסגרת נוסח חוק העזר המוצע.

סעיפים 69-70 – שעות סגירה ופתיחה של עסקים בימים שאינם ימי מנוחה

סעיף 70 מנוסח כיום בלשון שלילה (מתי בית העסק חייב להיות סגור), כאשר ניסוח ברור

יותר יהיה מתי אותו סוג בית עסק יכול להיות פתוח.

כמו כן, וכאמור לעיל, הרבה מהמגבלות שהוטלו הן מיושנות, לא רלוונטיות ועל כן גם לא

מיושמות כיום. כך למשל, קבוע איסור שבית עסק יהיה פתוח בין השעה 14:00 ל-16:00 ,

איסור שאינו נאכף, וגם אין זה נכון לאכפו, ויש להותיר את ההחלטה אם להפסיק לפעול

בצהרים, בידי בית העסק עצמו.

עוד קבוע כיום איסור לפתוח בית עסק ביום ב' של השבוע, מ-14:00 ועד למחרת בבוקר

ובחודשי הקיץ (יולי-אוגוסט), חלה הגבלה זו גם על יום ג'.

להגבלות אלו ולהגבלות אחרות, אין כל היגיון והצדקה במציאות הקיימת כיום, ונכון הדבר

עוד יותר לאור היות חופש העיסוק זכות חוקתית.

במקום הסדרים מיושנים אלה, מוצע לקבוע על דרך החיוב (ולא על דרך השלילה) את שעות

פתיחת העסקים, לפי סוג עסק ולפי האזור בו הוא נמצא, באופן בו תהיה זיקה למציאות

הקיימת כיום.

כך יבוצעו הבחנות נדרשות בין בתי עסק שעושים רעש, לכאלה שלא, בין בתי עסק שציבור

התושבים צריך אותם בשעות מאוחרות, לבין כאלה שלא, ובין אזורים הרחוקים ממגורים ,

וכן רחובות ראשיים, לבין שכונות מגורים, אשר בהן תהיה הגבלה רבה יותר על שעות

הפתיחה.

בגלל שמציאות החיים גמישה ומשתנה לפי הנסיבות המשתנות– מוצע לאפשר גמישות

14

בעניין שעות הפתיחה, ב-2 היבטים

1. ברירות מחדל

1.1 אם לא נקבע אחרת– עסקים יהיו יכולים להיות פתוחים מ-6:00 עד 23:00;

1.2 מספר עסקים, כתלות בסוג העסק ובמיקומו, יוכלו להיות פתוחים עד 2:30 בבוקר

שלמחרת, או ללא מגבלת שעות.

2. ראש העירייה או מי שהוא הסמיכו לכך, יוכל לקבוע כי בית עסק ספציפי לא יוכל להיות

פתוח בשעות הקבועות בחוק העזר, בשל היותו מהווה מטרד לציבור, או לבקשת בית

העסק, לתת היתר להיות פתוח בשעות החורגות מהשעות הקבועות בחוק העזר. החלטה

נקודתית כזו תינתן בכתב, תוך פירוט הנימוקים לקבלת ההחלטה.

3. ראש העירייה, באישור מועצת העיר, יוכל לבצע שינויים גורפים (כלליים) והתאמות

בשעות פתיחת העסקים בעיר, תוך חריגה מהאמור בחוק העזר. בכדי שהשינויים יהיו

פומביים, כמו חוק העזר, יפורסמו שינויים והתאמות אלה באתר האינטרנט של העירייה.

הוספת סעיף 71א– צום ט' באב וערבי ימי הזיכרון

נושא זה לא הוסדר עד כה בחוק העזר. מוצע להסדירו בנוסח הדומה לזה של עיריית תל-

אביב-יפו. בכך יהיה הדבר פומבי וברור, כחלק מחוק העזר, וכן תתאפשר אכיפה במקרה

הצורך.

הצעת החלטה: מועצת עיריית ראשון לציון מחליטה בתוקף סמכותה לפי סעיפים 249(20 ,)

250 ו-251 לפקודת העיריות, וסעיף 3 לחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה

מיוחדת), תשנ"ח-1997, לחוקק אתחוק עזר לראשון-לציון (שמירת הסדר והנקיון)(תיקון),

התשפ"ב-2021, כפי שמובא להלן

מצ"ב: נוסח התיקון + נוסח משולב של חוק העזר עם "עקוב אחר שינויים.

6. חוק עזר לדוגמה שאימצה עיריית ראשון לציון (החזקת מקלטים) (ביטול) התשפ"ב– 2022.

בשנת 1975 משרד הפנים פרסם אתחוק עזר לדוגמה לעיריות (החזקת מקלטים), התשל"ו-

1975 (להלן– חוק עזר לדוגמה).

בשנת 1977 אימצה עיריית ראשון לציון את חוק עזר לדוגמה

חוק העזר לדוגמה קובע כי בעלים של נכס יחזיק את המקלט שברשותו במצב נקי ותקן

המאפשר שימוש בו בעת הצורך.

חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.

בנוסף לחוק עזר לדוגמה, קיים בעיר ראשון לציוןחוק עזר לראשון לציון (שמירת הסדר

והנקיון), התשמ"ט-1988 (להלן– חוק עזר שמירת הסדר), הכולל בסעיף 11 את אחריות בעל

נכס לנכס שלו, ובסעיף 11(ב) אחריות ספציפית שלבעל נכס או המחזיק בו למקלט.

למעשה מדובר בהוראות דין מקבילות וחופפות.

סעיף 11 לחוק עזר שמירת הסדר נקבע כעבירת קנס לפיצו העיריות (עבירות קנס), תשל"א-

1971, ועל כן זו ההוראה שנכון לשמור, ואת השנייה (בחוק עזר לדוגמה) לבטל

על כן, מוצע לבטל את (אימוץ) חוק העזר לדוגמה (החזקת מקלטים), המהווה "אות מתה",

ולהשאיר רק את ההוראות בחוק עזר שמירת הסדר, במקביל להוראות בחקיקה הראשית (חוק

ההתגוננות האזרחית).

הצעת החלטה: מועצת עיריית ראשון לציון מחליטה בתוקף סמכויותיה לפי סעיפים 250 ו-262

לפקודת העיריות העזר לדוגמה (לאשר את חוק עזר

15

לדוגמה שאימצה עיריית ראשון-לציון (החזקת מקלטים) (ביטול), התשפ"ב-2021.)

מצ"ב: נוסח ביטול אימוץ חוק עזר לדוגמה

חוק העזר לדוגמה שהעירייה אימצה;

ההודעה בה העירייה אימצה את חוק העזר.

חברת המועצה מירב שמואל לא השתתפה בהצבעה

החלטה: מאשרים (פה אחד)

חברת המועצה גב' מירב שמואל יצאה מהישיבה עקב ניגוד עניינים.

7. בקשה לקבלת היתר אשראי למימון פרויקט מערכת פוטו וולטאיים מעל מגרשי חניה

החברה מבצעת בעיקר פרויקטים של פיתוח ובניה ציבורית עבור עיריית ראשון לציון

(להלן: "העיריה") וכן מבצעת פרויקטים נוספים של בניית מבני ציבור ופיתוח עבור משרדי

ממשלה שונים.

1. החברה פועלת גם במישור היזמי ומפתחת פרויקטים שונים בפרט בתחומים בהם קיים

"כשל שוק" לטובת רווחת תושבי העיר.

2. ברצון החברה להתקין מערכות פוטו וולטאיות מעל מגרשי חניה

3. עלות הפרויקט מוארכת בכ-12.7 מיליון₪ והחברה מעוניינת לממן את הפרויקט,

באמצעות נטילת הלוואה ממקור חיצוני ולשם כך היא זקוקה להיתר אשראי ממשרד

הפנים.

4. אחת הדרישות של משרד הפנים, בבואו לדון באישור הבקשה, הינושמועצת העיר תאשר

את נטילת המימון לצורך הקמת הפרויקט ולפיכך מובא הנושא לאישורכם.

5. החברה פועלת בימים אלו להשגת המימון האופטימאלי משוק ההון ו/או הבנקים. החברה

פנתה לשלושה בנקים אשר הציעו את ההצעות הבאות לתקופת הלוואה של 10 שנים

בנק מרכנתיל –הציעו פריים+ 0.05%

בנק פועלים- פריים +0.2%

בנק לאומי– לא הגישו הצעה

יצוין כי דירקטוריון החברה נתן אישורו לביצוע הפרויקט ולפניה לקבלת היתר אשראי ממשרד

הפנים.

6. לאור כל האמור לעילמתבקשת המועצה לאשר לחכ"ר לפנות למשרד הפנים בבקשה

לקבלת היתר אשראי לפרויקט.

מצ"ב לעיונכם תכנית עסקית, חוו"ד משפטית ועמדת עיריית ראשון לציון .

החלטה: מאשרים (פה אחד)

8. אישור המלצות ועדת תמיכות ליחידים מתאריך 5.1.22

לפני הריסת הבניין המסוכן באנילביץ 30 בחודש אוקטובר 2021, אישרה העירייה באופן חריג

שכר דירה לבעלי הדירות בבניין למשך 6 חודשים (עד לחודש מרץ 2022.)

בכוונת העירייה ורשות מקרקעי ישראל לשווק את מגרש המגורים באנילביץ 32 עפ"י התב"ע

16

החדשה לבניית מגדל מגורים בחודשים הקרובים, והיזם אשר יזכה במכרז, יישא בעלויות שכר

הדירה לבעלי הדירות עד למעבר לדירות חדשות.

בוועדת ההיגוי האחרונה בתאריך 8.12.21 הנחה ראה"ע– מר רז קינסטליך להביא לאישורה

ההנהלה/מועצה אישור להמשך תשלום שכר דירה למשך 6 חודשים נוספים, כדי לאפשר את

השלמת ההערכות מול התוכנית המפורטת ויציאה למכרז על המגרש המיועד למגורים.

החלטת ראה"ע תעלה לדיון ואישור בועדת תמיכות ליחידים והמלצות הועדה יובאו לאישור

ההנהלה/מועצה.

לאור האמור מתבקשת המועצה לאשר המלצות ועדת תמיכות ליחידים מישיבתה מיום 5.1.22

בנושא שכר דירה לבעלי הדירות

מצ"ב עותק פרוטוקול ועדת תמיכות ליחידים + עותק התבחינים.

החלטה: מאשרים (פה אחד)

9. העברת זכויות החתימה ממנכ"ל העירייה היוצא– מר דודי גיל למנכ"ל העירייה הנכנס –

מר דורון מילברג

סעיפים 191 ,195 ו-203 לפקודת העיריות (נוסח חדש) קובעים כי ראש העירייה הוא מורשה

חתימה בשם העירייה על מסמכי תשלום, חוזים, כתבי התחייבות ועוד.

בהתאם לסעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-

1975 (להלןהחוק"), רשאי ראש רשות, באישור המועצה, לאצול מתפקידיו וסמכויותיו לסגן

ראש רשות או לחבר ועדת הנהלה או לעובד רשות.

על מנת לייעל את תפקוד העירייה ולמנוע סרבול והכבדה על העירייה ועל מנת שלא לרכז את

כל סמכויות החתימה הרבות אצל ראש העירייה, הואצלו סמכויות חתימה חלקיות של ראש

העירייה גם למנכ"ל העירייה היוצא, מר דודי גיל.

בעקבות מינויו של מנכ"ל העירייה החדש, מר דורון מילברג, במקום המנכ"ל היוצא, מר דודי

גיל, מתבקשת מועצת העיר לאשר את סמכויותיו, כך שכל הסמכויות שהואצלו למר גיל,

יואצלו למר מילברג.

בהתאם לאמור ולסעיף 203 לפקודת העיריות (נוסח חדש) ולתקנות העיריות (חתימה על

מסמכים מסוימים), תש"ך-1950 ,מתבקשת מועצת העירייה לאשר את מרמילברג, הנושא ת.ז.

5128040, כמורשה חתימהבמקום ראש העירייה בנושאים הבאים:

1. הסכמים והארכות הסכמים (שאינם הגדלות הסכם ואינם מקרקעין), התחייבויות

והמחאות, בהיקף כספי של עד 500,000 ₪(כולל

2. העברות כספים בין-בנקאיות (מס"בים) בנושא שכר או קופות;

החלטה: מאשרים (פה אחד)

חברת המועצה גב' מירב שמואל חזרה לישיבה

10. מנויהגב' רוית רפפורט כמרכזת ישיבות מועצת העירייה

על פי סעיף 1 בפרק הראשון: כללי (תיקון תשס"ח) לתוספתהשנייה לפקודת העיריות (נוסח

חדש) מתבקשת המועצה לאשר מנוי הגב' רוית רפפורט לתפקיד מרכזת ישיבות המועצה.

החלטה: מאשרים (פה אחד)

17

11. בקשה להגדלת היקף כספילחוזה מס' 106273 און ליין צח בע"מ מספר הגדלה: 3

1. בתאריך 01.04.2018 חתמה עיריית ראשון לציון חוזה 106273 עם זוכה במכרז פומבי מס

06/2018 לאספקת תמרורים, שלטים ואביזרי עזר. (מדובר בחוזה עם כתב כמויות שבכל

שנה מתחדש התקציב של אותו מכרז בהסכם זה התקציב יתחדש ב1.4.2022.)

2. ההיקף הכספי המקורי של ההסכם עמד על 658,101 . ₪

3. בתאריך 14.03.2020 ועדת פטור אישרה לבצע הגדלה של 15%, הגדלה עמדה על סך 98,715

.₪

4. בתאריך 22.11.2021 ועדת פטור אישרה לבצע הגדלה נוספת של עוד 10% על סך 65,810

.₪

לאחר ההגדלות ההסכם עמד על סך 822,627 . ₪

5. אגף הרכש עקב אחר ההזמנות שבוצעו במערכת האוטומציה, על מנת לווסת את

ההזמנות אולם בשל תקלה בהצגת יתרת המסגרת במערכת נוצר פער בין ההזמנות

שבוצעו בפועל לבין היתרה בחוזה, כרגע היתרה עומדת על סך 9,435 ₪בשל שימוש

מוגבר של יחידות הקצה קרי, שפ"ע וחינוך אנו נדרשים לבצע הגדלה של 25% נוספים

וזאת לצורך המשך פעילות שוטפת של יחידות הקצה המשתמשות בחוזה. מצורף מכתב

פנייה בהולה לאוטומציה לתיקון התקלה כנספח א'

6. ההגדלה תעמוד על סך 164,525 . ₪לאחר ההגדלה תעמוד על סך 987,152 ₪

7. לאור האמור לעיל מתבקשת ההנהלה לאשר הגדלה על סך 25% נוספים על מנת להמשיך

את פעילות השוטפת של יחידות העירייה המשתמשות בהסכם זה.

מצ"ב נספח א'.

החלטה: מאשרים (פה אחד)

12. בקשה להגדלת היקף כספי לחוזה מס 10971 ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ

מספר הגדלה: 1

1. עיריית ראשון חתמה חוזה מולויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ לאספקת כרטיסי

אשראי נטענים.

2. בתאריך 28.2.2022 החוזה אמור הסתיים, אנו פונים לוועדה ומבקשים לאשר פנייה

למועצה לצורך הגדלת החוזה ב50%.

3. ההגדלה מבוקשת עבור חלוקת תווי שי לחג הפסח לעובדיעירייה ולעובדי החברה

העירונית.

4. מצורף אישור הגזברות להגדלה כנספח א

5. ועדת המכרזים בישיבתה מתאריך 10.01.22 אישרה את הבקשה להגדלת החוזה ב- 50%.

6. לאור האמור לעיל מתבקשת המועצה לאשר הגדלת היקף כספי לחוזה מס' 10971 ויקטורי

רשת סופרמרקטים בע"מ - מספר הגדלה: 1.

מצ"ב אישור הגזברות ואישור ועדת המכרזים

החלטה: מאשרים (פה אחד)

18

ענייני עובדים

1. מתן היתר לעבודה נוספת

המועצה מתבקשת לאשר מתן היתר לעבודה נוספת לה"ה:

א. גב' מירי יהושע, סגנית חשב מינהל שפ"ע כדלקמן:

מהות העבודה - מטפלת ביתית לאבא בימי שישי;

מקום העבודה - א.מ.מתן סיעוד וכ"א – בבית ההורים;

שעות העבודה - יום בשבוע (יום שישי) בין השעות 14:00 – 08:00;

גובה שכר משוער- כ- 700 ₪ברוטו לחודש

ב. מר איתי חמדי, רכז נוער/אגף הנוער במינהל לשילוב חברתי כדלקמן:

מהות העבודה - מפעל מזון;

מקום העבודה - טעמים פניני הסף בע"מ, המרכבה 17 חולון

שעות העבודה - 4 ימים בשבוע בין השעות 11:30 – 09:30;

או בין השעות 12:30 – 10:30;

או בין השעות 13:30 – 11:30;

ולא יותר מ- 8 שעות שבועיות

גובה שכר משוער - כ- 1,500 ₪ברוטו לחודש

ג. גב' שלווה מאיר, מנהל תחום מע' ממוחשבות/מינהל הכספים כדלקמן:

מהות העבודה – שירותי סיעוד להורים

מקום העבודה - מ.ס.ר סיעוד ורווחה, בבית ההורים

שעות העבודה – 4 ימים בשבוע בין השעות 22:00 – 19:30 + יום שישי

גובה שכר משוער - כ- 2,000 ש"ח בחודש

ד. גב' שירן שרף-דור, רכזת קשרי מעסיקים/המינהל לשילוב חברתי כדלקמן:

מהות העבודה - ניטרול צי רכבים;

מקום העבודה - חב' גאן תברואה/עבודה מהבית;

שעות העבודה - ימי שישי ושבת בין השעות 24:00 – 20:00;

גובה שכר משוער- כ- 3,100 ₪ברוטו לחודש

ה. גב' אילנה חבאני, מנהלת תחום ועדות קבלה/המינהל לשילוב חברתי כדלקמן:

מהות העבודה - נקיון משרדים;

מקום העבודה - משרד ודן מהנדסים;

שעות העבודה - יומיים בשבוע בין השעות 20:00 – 19:00;

גובה שכר משוער- כ- 1,500 ₪ברוטו לחודש

החלטה: מאשרים (פה אחד)

2. אישור המלצות ועדת פרישה ופיטורין– הארכת העבודה מעבר לגיל פרישה

המועצה מתבקשת לאשר המלצות ועדת פנסיה ופיטורין כדלקמן:

א. ועדת פרישה ופיטורין מס' 9 מתאריך 30.11.21 -

גב' יחיא רחל, עובדת ניקיון/אמרכלות– עד לתאריך 01.10.2022;

ב ועדת פרישה ופיטורין מס' 10 מתאריך 22.12.2021

מר יגאל קרת, קב"ט מוסדות חינוך/החברה לביטחון עד לתאריך 01.01.2023

19

החלטה מאשרים (פה אחד)

3. מנוי גב' הילה נדב כרמל- עוזרת מ"מ ראה"ע - גב' ליאל אבן זהר

המועצה מתבקשת לאשר חוזה העסקת גב' הילה נדב כרמל, עוזרת בשכר לסגנית ומ"מ

ראה"ע – גב' ליאל אבן זהר בן דוד בחוזה בכירים 40% - 30% משכר מנכ"ל

המשרה פטורה ממכרז בהיותה משרת אמון.

מועד תחילת העסקה – 16.01.2022.

תנאי העסקה בחוזה בכירים הינם עפ"י הנחיות משרד הפנים והחוזה יועבר לאישור

משרד הפנים לאחר אישור המועצה.

החלטה: מאשרים (פה אחד)

אישורי מועצה:

1. אישור המלצת ועדת תמיכות מקצועית מישיבותיה מתאריך 9.1.22 ו- 10.1.22 ועותק

פרוטוקול ועדת תמיכות ציבורית מישיבתה מתאריך 11.1.22

המועצה מתבקשת לאשר המלצת ועדת תמיכות מקצועית מישיבותיה מתאריך 9.1.22 ו-

10.1.22 ועותק פרוטוקול ועדת תמיכות ציבורית מישיבתה מתאריך 11.1.22

בנושא א. תשלום מקדמות לקבוצות הספורט.

ב. ביטול התמיכה לעמותת יוצאי קזחסטן.

מצ"ב: עותק פרוטוקולי ועדת תמיכות מקצועית.

עותק טבלת החלוקה (הופצה לחברי המועצה ב- 11.01.22)

עותק פרוטוקול ועדת תמיכות ציבוריתהונח על שולחן המועצה

מירב שמואל – לגבי עמותת הוקי רולר מבקשת להזכיר לראש העיריה שהיא ממתינה

לתשובה בנושא עמותת הוקי רול.

איתן שלום – ועדת התמיכות לא יכלה לתת תמיכה מאחר והם איחרו בהגשת אישור ניהול

תקין, הם יקבלו את התמיכה לשנת 2022. וגם ננסה לעזור להם בהגדלה תקציב התמיכה ב

50% .לגבידמי השימוש שרוצים לקחת להם שוחח עם היועמ"ש והנושא יובא לדיון חדש

בוועדת תמיכות .

חברת המועצה מירב שמואל לא השתתפה בהצבעה

החלטה: מאשרים (פה אחד)

2. חלופי גבריבוועדת החינוך

המועצה מתבקשת לאשר חלופי גברי בוועדת החינוך כדלקמן:

נציגות בית ספר יסודי – ה"ה ורד אביגל – מנהלת בי"ס חביב, אורנה שלי – מנהלת בי"ס

ידלין ו- רינת שטיינמץ ולטר – מנהלת בי"ס שקמה – מתמנות כנציגות בית ספר יסודי

במקומה של דורית קאדי שפרשה מכהונתה כמנהלת בית ספר יסודי.

החלטה: מאשרים (פה אחד)

20

3. חלופי גברי בועדות העירייה – ירד מסדר היום

4. מנוי גב' יפה בן אבי– מנהלת תוכניות פיתוח עירוניות/לשכת מנכ"ל כדירקטורית/נציגת

עירייה בועד המנהל של התזמורת

המועצה מתבקשת לאשר מנוי גב' יפה בן אבי – מנהלת תוכניות פיתוח עירוניות/לשכת

מנכ"ל, כדירקטורית/נציגת עירייה בועד המנהל של התזמורת הסימפונית לראשון לציון בע"מ

החלטה: מאשרים (פה אחד)

הצעות לסדר היום:

1. של חבר המועצה– מר דורון אוזן יו"ר ועדת ביקורת מתאריך 17.10.21:

בנושא "עיר בשיעור פרטי" – על חשבון הכסף של ההורים

מצ"ב עותק ההצעה לסדר.

יו"ר ועדת הביקורת - מר דורון אוזן - ברצוני להעלות לדיון את שהורים רבים בעיר קורסים

תחת נטל השיעורים הפרטיים לילדיהם - המון כסף הולך למורים פרטיים לתלמידים מהיסודי

ועד לתיכון-שיעור גבוה מהמקובל בשנים האחרונות, בשל הקורונה והמעבר ללימודים מרחוק

נוצרו פערים משמעותיים. לדעתו העירייה לא הייתה ערה מספיק למצוקת התלמידים

וההורים, שקורסים תחת הנטל ולא מסוגלים לממן שעורים פרטיים לילדיהם זה הזמן

להתעורר....

כאמור בשנים האחרונות התרחבה מאוד התופעה של שיעורים פרטים במתמטיקה, אנגלית,

כימיה ומדעים וגם במקצועות הומניים כמו היסטוריה, ספרות, תנ"ך ולשון. עד כדי כך

שהשימוש במורים פרטיים התפשט אפילו לגיל הרך וכיום הורים רבים לוקחים פעוטות

להדרכה מחשש לקשיי קליטה בהשתלבותם בגני הילדים.

מודה שקיבל מאות פניות של הורים שסיפרו על המצוקה הגדולה שיש להם עם הילדים, שהם

לא מסוגלים לעזור להם במימון קבוע ויקר של שעורים פרטיים והם קורסים בנטל וזועקים

לעזרה באופן דחוף בעקבות מצבם החברתי, הלימודי והנפשי עקב השהות בבית חודשים

רבים. מצב זה, לדבריו, רע מאוד והעירייה כמעט ולא עוזרת בכלום בנושא. גם כאבא אני

מכיר את הנושא מקרוב ורואה מה קורה עם חבריהם של ילדיי על אף שהציונים שלהם די

טובים.

כמו כן ישנם תלמידים רבים שמתגאים בזה שהצליחו "לתפוס" את המורים הפרטיים

הנחשבים, חלק מהם מורידים הילוך ופחות מקשיבים בשיעורים היות והם "בונים" שיעברו

על כל החומר עם המורה הפרטי אז למה להתאמץ.

כמו כן, ישנם מורים מקצועיים שבשיחות עם ההורים ממליצים לקחת לילדיהם "חיזוק

פרטי" לאחר שעות הלימודים.

במציאות הנוכחית, מבינים ההורים שאין להם ברירה אחרת והכל צריך להיות על חשבון כמו

מורים פרטיים שעולים להם המון כסף על חשבון דברים אחרים, אם פעם זה היה מותרות

היום ההורים ממש נדחקים לפינה ואין להם ברירה.

תשאלו את עצמכם מה קורה אם משפחה צריכה לשלם עבור שיעורים פרטיים לשלושה

ילדים, בכמה הוצאה חודשית מדובר? כאשר שעורים פרטיים נעים בין 60 ₪ל- 150 .₪

*מערכת החינוך בראשון לציון בינונית, ההישגים שהעירייה מתפארת בהם כל שנה הם שקר

21

גס היות והם בעיקר של ההורים בזכות מימון שעורים פרטיים, הם בעצם מתגאים בכסף

שאנחנו ההורים שילמנו. אם היו בודקים את רמת הידע של הילדים רק מהלימודים בבתי

הספר, התוצאות היו עגומות.

*יש בראשון לציון מנהל חינוך מצוין וצוות מורים ומורות ומהטובים שיש אבל הם צריכים

עזרה אמיתית מהעירייה שלצערי אינה משקיעה מספיק בנושא הזה ולכן ישנה עלייה גדולה

מאוד בביקוש לשיעורים פרטיים – זה מביא אותם לחוסר אמון של ההורים במערכת החינוך

העירונית.

לעיתים ישנה הצדקה למתן שעורים פרטיים, בעיקר כדי לחזק את השליטה בחומר ולסייע

ולהדביק את קצב הלימוד, אך הבעיה נוצרת כשהשיעורים הפרטיים הופכים לנורמה, מממנים

לילד מורה פרטי "על בטוח" ללא קשר לציוניו וקצב התקדמותו בכיתה.

מבדיקה שעשה תעריף שעת הוראה פרטית (50 דקות) במקצועות המבוקשים אנגלית, מדעים

מתמטיקה, פיסיקה וכימיה נעים בין 80-150 .₪ביתר המקצועות לשון, ספרות, היסטוריה,

תנ"ך התעריפים קצת יותר זולים.

אם המורה הפרטי סטודנט התעריף ינוע בין 50-80 ₪לשעה ותלמיד תיכון כ- 50-70 .₪וכאשר

אלו התעריפים, אין פלא שיש מי שנשאר מאחור - בעיקר ילדים ממשפחות סוציואקונומיות

נמוכות, אבל לא רק הם. היום גם משפחות ממעמד הביניים מתקשות מאוד.

הורים רבים שפנו אליי אמרו לי לא פעם בכאב "שאין להם אפשרות לממן שעורים פרטיים".

וכך יוצא שמי שלהוריו יש אפשרות ילדיו יוציאו ציונים טובים ואחרים לא. (ותמיד יש יוצאים

מן הכלל – לא אליהם אני מכוון).

אין לי טענה למורים הפרטיים הם בסה"כ עונים על צורכי השוק ומספקים מענה לביקוש

וחלקם אף אמרו לי במפורש: "אם אתה לא שם אתה לא קיים ואף הורה לא רוצה שהילד שלו

יישאר מאחור גם אם המשמעות לצמצם את עצמך במאות שקלים בחודש". ועוד לא דיברתי

על ההוצאות השוטפות במהלך שנת הלימודים לתלמידים הכוללים תשלום עבור תל"ן, חוגים,

ותשלומים שוטפים שכל תלמיד/ה נדרשים לשלם.

על כן הצעתי כדלקמן:

על העירייה להקים קרן עירייה במימון של 50 מיליון₪, הכספים לטובת תגבור לכ- 3,000 ילדי

העיר מכיתות א-יב שזקוקים לעזרה והוריהם קורסים תחת הנטל וזועקים לעזרה שעד היום

העירייה לא נתנה להם מענה.

לפרסם קול קורא ל- 300 מורים פרטיים וסטודנטים בשלב א' כדי שיקחו חלק בפרוייקט הזה

התשלום יהיה לפי שעה:

* אפשר שילמדו בקבוצות קטנות של עד חמישה תלמידים במרכזי הנוער של אגף הנוער

והצעירים שהייתי מיוזמיהם.

* בבתים פרטיים של תלמידים באישור מיוחד מראש של ההורים. בכדי להוזיל את העלויות

וגם מעניק לתלמידים חוויה חברתית.

* אפשר גם בכיתות וגם בזום. כך המורה יוכל לראות מה התלמידים עושים, יוכל להרגיש

אם יש באמת הבנה או אין הבנה ולדעת שהם הפנימו את החומר.

* חלק מהתלמידים ילמדו בשיעור פרטי אישי. אני מתאר תופעה שהולכת ומתרחבת ובידינו

בהנהלת העיר ובעירייה לפעול ולצמצם אותה עד כמה שניתן. בתקציב של שנת 2020

נרחיב את הקרן ואז נוכל לתת מענה לעוד 3,000 תלמידים

גילוי נאות "בתקציב 2019 ציינתי זאת לפרוטוקול וגם במהלך ישיבות המועצה השוטפות אך

לצערי התופעה הלכה והעמיקה ולכן הגיע הזמן שנפעל!"

22

ואני קורא לכם חבריי למועצה לאמץ את הצעתי זו. אני יודע שיש כאן עלויות אבל הרווח

הוא גדול מאוד. מדובר בהצלת תלמידים ומשפחות רבות שנמצאות במצוקה גדולה גם

ממעמד הביניים.

לראשון לציון אין בעיה של כסף ולטובת חינוך ילדינו אין ספק שימצא התקציב לכך. תפקיד

הרשויות המקומיות הינו לתת מענה להורים וזאת מבלי לוותר על איכות החינוך! ולספק

לתלמידים את כל הכלים.

* בעיר ששמה את החינוך בראש מעייניה נראה כי דווקא בנושא כאוב וחשוב זה לא ניתן

מענה ראוי כלל לא לתלמידים ולא למשפחות הקורסות תחת הנטל.

מ"מ ליאל אבן זהר בן דוד - תופעת השיעורים הפרטיים אינה חדשה ,ומדובר בתופעה נרחבת

המלווה את כולנו שנים רבות ,שוודאי אינה נכונה רק לשנים האחרונות.

תפיסת העולם של קברניטי ראשון לציון בראשות ראש העירייה רז קינסטליך ,הינה להשקיע

בחינוך הציבורי בעיר ולתת לילדים מקסימום תמיכה במסגרת בית הספר.

הצעתו של מר אוזן להוסיף כ- 50 מיליון ₪ לתגבורים/שיעורים פרטיים ,הינה פחות ממה

שהעיר נותנת בפועל.

להלן אפרט ההשקעה הנוספת מעבר לתקציבי משרד החינוך ,אשר העיר משקיעה בילדי העיר

בשנת העבודה 2022 ::

על יסודי

במסגרת המשאבים הניתנים בחינוך העל יסודי :ניתנים לבתי הספר בחט"ע 3,116 שעות תקן,

ובסה"כ כ- 37,000,000 ₪. שעות אלו הינן תגבור לשעות בכל מקצועות הליבה והבגרות .

החטיבות

מקבלות בנוסף שעות תגבור למקצועות ליבה בלבד ,של כ- 900,000 ₪, והתיכונים מקבלים

בנוסף 12,600 שעות תגבור ,ועוד קורסי בגרויות חיצוניים ,ובסה"כ כ- 2,500,000 .₪

שעות נוספות לתגבור בגרויות ניתנות דרך החברה העירונית בסה"כ כ- 550,000 ₪. בנוסף ,

מימון מחצית שלישית )למי שרוצה לגשת לבחינה נוספת באוגוסט ,(כיתות תל"מ ושח"ר ,

שעות עולים וסיוע מיוחד לקהילה האתיופית בסך של כ- 1,000,000 ש"ח ₪ .5 יח"ל בפיזיקה

כולל הסעות, ממומנות לקבוצות קטנות של 20 ילדים בסכום של 6,067,000 .₪

סכומים אלו אינם כוללים יוזמות פדגוגיות מיוחדות שאינן תגבור לימודי.

העלות הכוללת של המענים הלימודיים בעל יסודי בלבד ,מסתכמת ב – 48,115,517 ₪

)ארבעים ושמונה מיליון ,מאה וחמישה עשר אלף חמש מאודת ושבעה עשר ₪.(

יסודי

בבתי הספר היסודיים מושקעים כ- ,500,0006 מיליון ₪ בתגבור שעות ליבה.

מרכזי הצלח"ה הנותנים שעות תגבור מתמטיקה אנגלית ושפה לילדי כיתות ו'-העולים לז 'ב-

24 מרכזים כ- 0,000013, .₪

כך שהעירייה משתתפת היום בלמעלה מ- 57 מיליון ₪ רק בתגבור לימודים ,מחוץ ליתר

התשומות שהעיר משקיעה בתלמידיה.

ראש מינהל החינוך – אטי אדר – בתי הספר מקבלים המון שנות, לפעמים הם עצמם

מבקשים לעצור כי אין להם מי שילמד את השעות.

מ"מ ראה"ע - גב' ליאל אבן זהר בן דוד – למעלה מ- 57 מליון₪ מושקעים אך ורק בתגבורות

23

פרטניות וקבוצתיות וחושבת שהרבה שנים העיר מוכיחה בהישגיה שהיא משקיעה

בתלמידים. שיעורי הזכאות לבגרות בשנים האחרונות עומדים על 95% ומקויים שהשנה

יעמדו על 96/97%.

לא משאירים אף ילד מאחור. לגבי הנשירה היא לאו דווקא עקב לימודים אלא גם מסיבות

אחרות, חלקן בעקבות הבידודים.

יו"ר ועדת הביקורת - מר דורון אוזן - לגבי השיעורים הפרטניים ישנה בקרה לגבי רמת

התחלופה של המדריכים. כמה ילדים משתתפים?

ראש מינהל החינוך – אטי אדר – לגבי המעקב, בד"כ מגיעים לבתי הספר לבדיקת רצפים.

בשנה שעברה הבקרה נעשתה לרוב בזום. בודקים בשכבות הגיל מה הפערים הלימודיים וכך

יודעים איה וכמה קבוצות לפתוח. המעקב הינו בכל שלב ושלב מכיוון והמנהלי מחוייבים

לתת הישגים. כל ילד שמתקשה יכול לפנות ולומר שהוא מתקשה ונזקק לשעור פרטני והמורה

בד"כ נענה לבקשה.

יו"ר ועדת הביקורת - מר דורון אוזן – מבקש ממנכ"ל העירייה – מר דורון מילברג לבדוק

בבתי הספר מכיוון שמי שציונו 75 ומעלה אינו זכאי לשיעור פרטני

מנכ"ל העירייה – מר דורון מילברג – במקום עבדותו הקודם התקנא בראשל"צ על כמות

ההשקעה שמשקיעה בחינוך. בתוקף תפקידו כיו"ר פורום מנכ"לי הרשויות המקומיות יודע

שהעיר משקיעה הכי הרבה באקסטרות (תגבור פרטני ועוד).

מ"מ ראה"ע- גב' ליאל אבן זהר בן דוד – זה ענין של מדיניות, מעדיפים לתת לילדים

שציוניהם נמוכים, רוצים לחזק את אלה שאין להם עקב מצב סוציו אקונומי נמוך או את מי

שלא מצליח. למרות זאת בכל בתי הספר בעיר ישנן גם כתות למצוינים וכתות לחלשים.

השנה הוספנו 4 מיליון שח מגלות לסטודנטים שיושקעו ברובם הגדול בחזרה במע' החינוך.

חושבת שהעיר משקיעה הרבה יותר מרוב הערים בישראל. לה

יו"ר ועדת הביקורת - מר דורון אוזן – חושב שבגלל הקורונה נוצרו פערים עמוקים יותר

ודווקא לכן העיר צריכה לבדוק את הכספים שמשקיעה האם הם מביאים את התוצאות.

מ"מ ראה"ע- גב' ליאל אבן זהר בן דוד - מבקשת מחברי המועצה על הסרת ההצעה מסדר יום

המועצה

חברת המועצה – גב' מירב שמואל עזבה הישיבה.

להלן ההצבעה:

בעד - 7 (ה"ה מ"מ ראה"ע – ליאל אבן זהר בן דוד ומוטי עג'מי, סגני ראה"ע- אבי

חיים, איתי מתיתיהו ומקסים בביצקי, משנה לראה"ע – יוסי חממי וגב'

מיכל קלדרון)

בעד- 1 (מר דורון אוזן

נמנע- /

מחליטים: מאשרים (ברוב קולות)

מ"מ ראה"ע - גב' ליאל אבן זהר בן דוד – הצעה מס' 2 יורדת מסדר היום

2. של חברת המועצה– גב' אילנית הרוש מתאריך 21.10.21

בנושא ביטול חברותו של עו"ד יוסי פאר במועצה הדתית בעיר.

24

3. של חבר המועצה– מר דורון אוזן יו"ר ועדת ביקורת מתאריך 08.11.2021

בנושא דיון מיוחד במועצה בנושא החרם החברתי בבית הספר ופעולות העירייה

הנדרשות לגבי מה שקורה גם במקרה זה בעיר "מתחת לאף" כולל על מה שנעשה

עירונית מעמיקה ושקופה.

מצ"ב עותק ההצעה לסדר.

יו"ר ועדת הביקורת - מר דורון אוזן - שנת הלימודים שנפתחה בספטמבר גם השנה מרגשת

עבור כלל התלמידים בעיר, אבל היא גם הסיוט הכי גדול של אלפי תלמידים שעוברים חרם

וסובלים מבריונות בבתי הספר בראשון לציון בפרט ובישראל בכלל.

בעידן הרשתות החברתיות החרם מלווה את הילד בין כותלי בית הספר, אלא במשך כל שעות

היום ביישומונים השונים.

נתונים של משרד החינוך מראים כי % 8 מהתלמידים דיווחו שתלמידים אחרים הטילו עליהם

חרם בבית הספר % 10 דיווחו כי תלמיד שכנע תלמיד אחר לא לדבר איתם, ו-% 12 סיפרו כי

הפיצו עליהם שמועות.

זו לא הפעם הראשונה שבעיר ראשון לציון מתרחש מקרה מצער דומה ועולות מכך שאלות

רבות שנשארות פתוחות והתושבים אני מניח מבקשים תשובות ותוצאות.

ישנם תושבים שמתביישים להיות תושבי ראשון לציון אבל כואב שמקרים מעין זה קורים

בתוך מסגרות החינוך שלנו והעירייה כאילו מסתכלת מהצד במבט מופתע.

לפי מה שנאמר בכתבות שפורסמו בעניין התלמיד עמית שעבר חרם קשה המורים ידעו,

וישנם סרטונים רבים שרצו ברשתות לגבי ההתעללות הספציפית וגם אם לא ידעו באופן ישיר

אין מצב שאף אחד לא שמע/ראה איפה הרכזות החברתיות, נציגי הנוער שפועלים בתוך בתי

הספר, נציגי תנועות הנוער, מנהלות בית הספר , מינהל החינוך והמצלמות לעזאזל שהעירייה

דואגת לספר עליהם בכול יום ובכל טקס – זה קורה מתחת לאף שלהם וכולם מופתעים למה

מחכים? שיקרה אסון??.

העלאת מודעות לנושא לא צריכה להתחיל רק שיש מקרים מסוג אלו, נכון היו כתבות

בתקשורת הארצית מקומית שלצערנו שמה את ראשון לציון באור לא טוב כי לראות מה קורה

אחרי בית הספר בדגש על ההתנהגות של חלק מהתלמידים/ ות ולחלקם אין גבול , ואין מי

שיעקוב אחריהם והבעיה מתחילה בשעות היום בבתי הספר וממשיכה בשעות אחה"צ.

על העירייה להבין שיש בעיה גם בנושא זה על העירייה לתזכר ולהנהיג, להוביל להטוות דרך

מעין תוכנית עבודה של כמה שנים עם מדדים עם נורית אזהרה ולקבל עדכונים קבועים.

להציב מדריכים בתוך בתי הספר שיסתובבו בהפסקות, בכיתות, בחצר בית הספר וידעו לזהות

מקרים מסוג אלה.

כאב הלב לראות את אותו תלמיד מוכה, שמקללים אותו לעיני כולם והעירייה הכי גרוע כאילו

מופתעת ממה שקורה אצלה על כן הצעתי כדלקמן:

1. חקירה עירונית מעמיקה ושקופה בהשתתפות גורמי מנהל החינוך, מועצה, נציגי נוער

מבקרת העירייה כדי שתבדוק כיצד קורה מתחת לאף של כל המערכת מקרה מצער מסוג

זה או לחילופין בדיקה מעמיקה שתתבצע ע"י ועדת הביקורת שהנחייתי

2. הקמת צוות של מדריכי נוער שיפעלו בתוך בתי הספר

3. באחריות בית הספר לקבוע אחראי לנושא ולהעביר את שמו למנהל החינוך לצורך מעקב

ועדכון מסודר אחת לחודשיים שלושה.

4. שלוחה עירונית בדומה ל-106 שמיועדת אך ורק לכלל תלמידי העיר ולכול מי שיחפוץ

בכדי שיוכל לפנות גם באנונימיות לאותו מס' טלפון כדי לעדכן על תופעות חמורות מעין

אלה.

5. לתת כלים והסברה לנציגי פרלמנט הנוער, תנועות הנוער כדי לפעול בתוך בתי הספר

6. נקודת זכות בבגרויות ל"למעורבות חברתית" ואם זה ביסודי/חטיבה 5-10 נקודות תוספת

במבחן שיבחר.

7. אכיפה מוגברת מחוץ לבתי הספר ע"י שיטור/פיקוח סמוי וגם בשעות אחה"צ כדי לראות

אם ישנם מקרי התעללות בילדים ולטפל בהם בזמן אמת.

25

8. מעקב בית ספרי אחר קבוצות ברשתות לא עובד מטעם בית הספר שיוכל להביא מידע

בזמן אמת, או במסגרת העירייה.

9. רישות מצלמות בתוך בתי הספר ומול השירותים

מ"מ ראה"ע- גב' ליאל אבן זהר בן דוד - לדאבוננו הרב ,תופעת החרם בשנים האחרונות הפכה

להיות תופעה שכיחה ברחבי הארץ ובעולם בכלל.

תופעה חברתית פסולה זו מכה בכולנו מגילאי גן ועד לגילאים בוגרים מאוד ,תיכון ,צבא ,

אקדמיה, מקומות תעסוקה ועוד.

ההתמודדות עם אירועי האלימות והחרמות בקרב בני נוער הינה יום יומית ,שעה אחר שעה

ודורשת מכל המערכת מעורבות אקטיבית ומקצועית לרבות מעורבות של הורים המודעים

ומכירים את התופעה ומתגייסים בכל דרך אפשרית להתמודד ו/או למנוע אותה.

במערכת החינוך בראשון לציון צוותי החינוך עושים כל שלאל ידם במטרה לייצר מוגנות ולשפר

את האקלים הכיתתי והבית ספרי ,תכניות חינוכיות ,ייעוציות ,חברתיות הכוללות ימי שיא ,

סדנאות, הרצאות ,מערכי שיעור ועוד.

כל אלה משולבים לאורך כל השנה בכיתות הלימוד מגן ועד יב 'על מנת לייצר מודעות ושיח

בריא למנוע תופעה ולפעול כיצד להתמודד איתה.

הנושא הספציפי אליו התייחסה ההצעה לסדר ,מצוי עדיין בחקירת משטרה ואיננו יכולים

להתייחס לפרטיו ,לכן נעסוק בנושא הכללי.

מראשית הקדנציה ,פתחנו תכנית ייחודית לראשון לציון- "תכנית מגן "הפועלת מגיל הגן ועד

התיכון.

במסגרת התכנית הוקצו מאות שעות לפסיכולוגים ,עובדים סוציאליים ומנתחי התנהגות על

מנת למזער בעיות התנהגות הנצפות כבר מגיל הגן.

יתר על כן הגדלנו לעשות כשהקצנו אבחונים מסובסדים לתלמידים במטרה לזהות את מקור

הקושי ולתת מענה מקצועי הולם.

מגפת הקורונה והשהות הממושכת של תלמידים ללא מסגרות ,בבידוד חברתי ומול זום ,

הגבירו את האלימות ,את חשיפת הילדים לסיכון ביתי ולאלימות ברשת ולחשיפה לחומרים

פורנוגרפים.

בראשית שנת הלימודים תשפ"ב ,עם חזרת התלמידים לביה"ס ולגנים ,נצפתה עליה גדולה

באלימות מילולית ופיזית של התלמידים יחד עם חוסר בשלות של ילדים אשר הגיעו לראשונה

למסגרות לימודים לאחר תקופה ארוכה של שהות בבית ללא גבולות ברורים.

כתוצאה מכך ,העירייה משקיעה מאמץ הן במודעות והן במדיניות ,לפיכך החליטה על קמפיין

למניעת חרמות ולמזעור אלימות ,עם כוכבי רשת וילדים ,העמיקה את ההסברה והרחיבה את

המדיניות של אפס סובלנות לאלימות ,את מערך מדריכי המוגנות בחט"ב ובחלק מבתי הספר

היסודיים ,וכן את תכנית ההכלה וההשתלבות כולל השקעה בחדרי הכלה מהגנים ועד התיכון.

כל אלו ועוד ,אין בהם די ללא מודעות ומעורבות מחנכים ,הורים ותלמידים

התשובה להצעתו לסדר של דורון תהיה לגופה ,במגבלות החקירה:

חקירה עירונית :הנושא בחקירת משטרה .בהיבטים אליהם ניתן להתייחס :התלמידים הפוגעים

בטיפול וחקירת משטרה וכן בטיפול צוות חינוכי ייעוצי על מנת להבין חומרת מעשיהם ועל

מנת שלא ישנו בעתיד וכן למנוע פגיעה בהם מתלמידים אחרים .הם מצויים גם בתכנית

התערבות של התנדבות .התלמיד הנפגע הועבר לבקשת הוריו לביה"ס אחר ולפי דיווחי

המערכת והמשפחה ,הוא נקלט בו היטב ובהצלחה.

26

הקמת צוות של מדריכי נוער :יש ברוב חטיבות הביניים )בקרוב בכולן (מדריכי מוגנות בוגרים

המצויים 4-5 ימים בשבוע בבתי הספר .מדריכי המוגנות מתקשרים עם הנוער וגם עם צוות

ביה"ס וההורים מודעים לשילובם.

אחראי מבית הספר לצורך מעקב :הצוות החינוכי בכלל בתי הספר עורך מיפוי רציף של

תלמידים המצויים בסיכון וכן מדווחים על מצבי סיכון של תלמידים כשגרה.

שלוחה עירונית בדומה ל- 106 : אפשר להציע לפרלמנט הנוער לבצע מעקב בית ספרי אחרי

הטרדות פיזיות.

לתת כלים והסברה לנוער נציגי הפרלמנט ותנועות הנוער :הפרלמנט ונציגי הנוער מעורבים

והביעו רצון להשתתף בתכניות הדרכה לילדים בבתי הספר ,בין היתר ביוזמת הנוער ,יציג נער

עם טורט )אוראל מוסלווי (את מצוקותיו וקשייו וגם את התגברותו על קשיים אלו ,בפני נוער

בן גילו בבתי הספר.

נקודות זכות בבגרות :לא ניתן להתנדב בבוקר ולא ניתן לתת נקודות זכות במבחנים על

התנדבות, אך העיר מעודדת התנדבות על ידי רכזי התנדבות עירוניים בחינוך ,ויש שיתוף

פעולה מצוין עם אגפי הנוער והקהילה .100% מכלל התלמידים בחטיבה העליונה משתתפים

בפעולות התנדבות ולמעלה מ- 50% מהם קיבלו בגרות חברתית מצטיינת .השאיפה היא

להגיע ל- 90% בגרות חברתית מצטיינת כדי לתת לכל ילד וילדה הזדמנות לרכוש כלים של

מעורבות חברתית משמעותית.

אכיפה מוגברת אחה"צ- לתשובת הפיקוח העירוני/משטרת ישראל.

מעקב בית ספרי אחרי קבוצות ברשתות 105 של המשטרה נותן מענה לנושא הטרדות ברשת.

ביה"ס אינם יכולים לתת מענה מלא 24/7 לנושא

סגן ראה"ע- מר איתי מתיתיהו – כאחראי על הנוער וגם כאבא מדובר בנושא הפוגע בבטן

הרכה שלנו והמטרה היא למגר את התופעה באגרסיביות. בעקבות הקמפיין טיפל באופן

אישי בהרבה מקרים דרך אגף הנוער ומרכזי הנוער.

בחינוך ישנה תוכנית סדורה שעובדים אתה וכל תנועות הנוער ומרכזי הנוער ישנה תוכנית

כוללנית שתיתן מענה ותמיכה, בתוך בתיה"ס וגם אחה"צ. בנוסף, סטודנטים – נקצה

סטודנטים לחיזוק המערך ואם דורון מכיר דרכים נוספות מבקש שיעלה אותם. זו תופעה

שכולם רוצים למגר.

יו"ר ועדת הביקורת - מר דורון אוזן – שמח שהתגבשה תוכנית. היכן היו נציגי הנוער, מנהלת

ביה"ס, הרכזת החברתית? היכן האחריות?

מ"מ ראה"ע- גב' ליאל אבן זהר בן דוד – חושבת שזה לא הוגן ולא נכון לדבר על צוותי החינוך

שלא יכולים לענות לו. מה גם שבכל המקרים ישנם נושאים שאי אפשר לדבר עליהם

וקשורים לעתים לתלמידים הפוגעים. לא נדון בזה, ישנם עשרות מקרים שמינהל החינוך

והצוותים החינוכיים מתמודדים אתם ולא מפורסמים.

באופן גללי חושבת שהעיר עושה מאמצים אדירים למניעה וטיפול בתופעה. רוצה להזכיר

שהבעיה שהפגיעה הינה גם ברשתות החברתיות.

מ"מ ראה"ע – מר מוטי עג'מי – במסגרת ועדת רווחה עם ועדי ההורים גבשו צוות משותף

שצורף לועדה למיגור אלימות בהובלת הרשות לביטחון קהילתי, כל גורמי החינוך וגורמים

נוספים ואחד הנושאים המרכזיים לייצר קבוצת מנהיגות בבתי הספר שתטפל בתופעת

החרמות.

סגן ראה"ע – מר מקסים בביצקי – לגבי פיקוח אחה"צ כבר 3 שנים שהחברה לביטחון

27

מבקשים להקים מח' נוער והמשטרה מתנגדת בכל תוקף

מצד שני, השיטור העירוני נמצא גם בגינות, אוסף מודיעין ומקבל באופן קבוע מידע על כל

מיני דברים.

הבעיה – הילדים עצמם לא מספרים מבושה. לא תמיד ניתן לגלות בזמן אמת. דבר נוסף – יש

להכשיר בני נוער שישבו ברשתות החברתיות ויוכלו לאתר מקרים מסוכנים, אלימות, יעבדו

עם המשטרה. רוב אלימות מתחילה ברשתות.

מ"מ ראה"ע - גב' ליאל אבן זהר בן דוד – דורון מוזמן להצטרף לועדה למיגור אלימות וחושבת

שמשום שהנושא בקונצנזוס ניתן להסיר ההצעה לסדר.

לאור התשובות הסיר מגיש ההצעה לסדר - מר דורון אוזן

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]