77.22
1
קובץ החלטות מס 77/22
של ישיבת מועצה מן המנין
שהתקיימה ביום רביעי, ח' באדר א' תשפ"ב, 9.02.2022 ,
בשעה 19:00 באולם המליאה/קומה 5, בנין העירייה
משתתפים רז קינסטליך - ראה"ע, מוטי עג'מי - מ"מ ראה"ע, מקסים בביצקי – סגן ראה"ע,
אבי חיים – סגן ראה"ע, עידן מזרחי – משנה לראה"ע,
סורין גנות – משנה לראה"ע, יצחק אבשלומוב – משנה לראה"ע,
אסף דעבול – משנה לראה"ע, ד"ר אפי משה – משנה לראה"ע,
אפרת אברמוביץ – משנה לראה"ע, יוסי חממי – משנה לראה"ע,
מיכאל רייף – משנה לראה"ע, מעין פלח- שדה, ד"ר הדס מלכה הכהן, קרן דנה,
אילנית הרוש, איתן שלום, מיכל קלדרון, יבגני ברחמן, שמואל ג'מיל, משה לבהר,
מירב שמואל, דורון אוזן,
חסרים: ליאל אבן זוהר בן דוד – מ"מ ראה"ע, איתי מתיתיהו – סגן ראה"ע,
יפעת מאירוביץ יפת – משנה לראה"ע, ד"ר ענת ליבוביץ, ציון כהן,
הרב אריה כהן.
נוכחים: דורון מילברג – מנכ"ל העירייה, קרן ברק – גזברית העירייה, עו"ד נעמה כליף
חזרתי – היועצת המשפטית לעירייה, מאיה זיו שפלטר – מבקרת העירייה, בלה
סטולר – ראשת מטה ראה"ע, רוית רפופורט – מזכירת מועצת העירייה.
הישיבה נפתחה בשעה: 19:25
י"ב באדר א' תשפ"ב
13 בפברואר 2022
3500-0011-2022-000025
2
בפתח הישיבה התקיימה פרידה מחבר המועצה היוצא– מר אייל מושיוב.
הצעות לסדר :
1. של חבר המועצה– מר דורון אוזן מתאריך 4.12.2021 בנושא
הגדלת השכר עבור סייעות דור ב' ודור ג'.
לקראת הישיבה הופץ לעיון החברים עותק ההצעה לסדר.
יו"ר ועדת הביקורת – מר דורון אוזון – בראשית דברי אציין כי אני רואה בחיוב כל יוזמה ברוכה
לקידום ושיפור תנאי העסקה והשכר של הסייעות.
אך עם זאת צר לי מאוד שהסכם ההבנות שהושג אינו מספק ואין בידו לתקן את האבל המתמשך שנגרם
לסייעות לאורך השנים, במשך שנים רבות פוגעים ורומסים את הסי יעות. וכשהן ניסו לדרוש את
זכויותיהם הלגיטימיות נתקלו במחסומים בלתי אפשריים, רבים מהן עובדות בתנאים לא תנאים המון
מפוטרות לקראת חודשי הקיץ על מנת לא לקבל תנאים סוציאליים.
יש כאלו שעובדות המון שנים ללא קביעות, ואי אפשר שלא להזכיר את השכר הנמוך והמביש. ההחלטות
שהתקבלו לא היו בשיתוף פעולה של הסייעות עם העירייה ובסופו של דבר זה החלטה של העירייה
והחברה העירונית .
ברור שמדובר בהסכמים קיבוציים ולכן ההצעה שלי מתרכזת בדברים שהעירייה מסוגלת לעשות ללא
קשר להסכמים קיבוצים שהיא מחויבת להם. בהצעתי למועצה מ- 7/2018 קראתי להן "סייעות שניות
מתוך מטרה לשפר את תנאי השכר שלהן היות והן לא זוכות לתנאי ההעסקה הולמים וראויים,
ומשתכרות בשכר הנמוך משכר המינימום ומצב זה לא יכול להימשך הסייעות עוסקות בעבודת קודש
בכל יום ועלינו מוטלת החובה והאחריות לספק להן את התנאים הטובים ביותר לכך הן מבחינת סביבת
העבודה והן מבחינת תנאי העסקה.
משנה לראה"ע מר אסף דעבול - בקדנציה הקודמת הגשתי 5 פעמים הצעהלהעלאת השכר לסייעות
דור ב' מציע לך לבדוק מה הצבעת.
ראה"ע מר רז קינסטליך יצא מהישיבה, משנה לראה"ע מר אסף דעבול ינהל את הישיבה.
יו"ר ועדת הביקורת – מר דורון אוזון – השכר נכון להיום אינו מייצג את העבודה שנעשית על ידם, זו
לא עבודה פקידותית שאפשר לרגע להניח למחשב ולהתאוורר, זה להיות מול ילדים כל הזמן, להיות
קשוב אליהם, עבודה פיסית מלאה ברגש, בערנות ולדרוש מהם לא להעדר, למעשה אותה סייעת תיאלץ
להגיע עייפה ועצבנית אם באמת היא תצטרך לעבוד את אותם 10 שעות לפי ההסכם החדשכאבא אני
יודע להעריך כמה הן משקיעות ופועלות על מנת לתת כל מה שאפשר לילדים שלנו במהלך כל השנה,
הפרסום העירוני שנשלח תחת הכותרת "ראשונים בשדרוג שכר הסייעות הארץ", ובהמשך כמובן המילים
היפות על "הבשורה לשדרוג שכר הסייעות וכו'" הם אוויר עבורן.
ברור לכל שלא מדובר כאן בבשורה, אין כאן שדרוג כי הכול בכפוף והתניות למיניהם וכדאי לשמוע מה
חושבות הסייעות על הבשורה שדאגו לבשר עליה ללא שום עבודת תשתית, שיתוף צוותים, הכרת
המציאות שהן חוות בשטח, לשדרוג השכר הכמעט בלתי אפשריים, שיתוף נציגי הסייעות. ואילו זה היה
קורה הייתם מבינים שאין כאן בשורה אלא רק אחיזת עיניים והבטחות באוויר. הגיע הזמן שעיריית
ראשון לציון תכבד את הסייעות שלה ולא תסתתר מאחורי הסכמים קיבוצים על גבם של הסייעות , הגיע
הזמן לקחת אחריות על הסיעות ולתקן את אשר דרוש תיקון ההצעה שלי מתרכזת אך ורק על הדברים
שעיריית ראשון לציון מסוגלת ברמה העירונית, הצעתי כדלקמן:
3
השוואת תנאים - מתוך הערכה לעבודתם סייעות שעובדות במשרה של 83% כמו לסייעות בהיקף
במשרה של 100% .
תוספת אחזקת רכב כ- 600 ₪לפי וותק דרגה לרכב עד 1,000 ₪ברוטו תוספת אי היעדרות 300-400
₪לפי וותק ולפי מדרגות ע"פ דין ש.נ אין מערך עירוני של מ"מ כפי שקיים בערים אחרות ולכן כל פעם
מזיזים מגן לגן את הסייעת, כוננות לפי שעות, כוננות בבית יכול להגדיל להן את השכר, גמולים לבדוק
כמה סייעות יצאו לקורסים של גמול א' וגמול ב' אין להן זמן לצאת ללימודי גמול. עובדים מצטיינים
לא קיים בקרב הסייעות כפי שקיים בקרב עובדי עירייה , כולל נופש משפחתי.
קביעות בין שנתיים - חמש שנים כולל לסייעות רפואיות וחונכות, הועדה שבוחנת את עניין הקביעות,
מבקש שמנכ"ל העירייה יבדוק את נושא ועדת ההחלטה לגבי קביעות לסייעות, ישנם סייעות שעובדות
כ 6-7 שנים בעירייה ועדיין לא זכו לקביעות, צריך להיות ניקוד גם לחוות דעת של ההורים, מבקש גם
לצרף חבר ועדה מהאופוזיציה והקואליציה לוועדה.
הקמת קרן ייעודית לסיוע להלוואות והטבות ללימודים לאותם הסייעות .
נתונים לגבי גמול סייעת שעובדת במשרה 100% הגמול שהיא מקבלת כ – 400 ₪ ,
סייעות של 83% כ– 100 שח, סייעת של 100% סייעת גן מרווחיה 6,000 ₪
שעותהעבודה שלה מ 7:30-14:30 ואם היא תעבוד גם בצהרון היא תקבל עוד 2,500 ₪ ,דהיינו 8,500
ויש לה המון הורדות, כך שבפועל היא מגיעה ל 6,000 ₪. סייעות של 83% עובדות 6 ימים בשבוע וזה
למעשה משרה מלאה.
סייעות לא יכולות להודיע מראש על ימי חופש ולכן הן משתמשות בימי המחלה שלהן למרות שהן לא
היו מעוניינות לעשות זאת אבל אין להן את היכולת לתכנן חופשה מראש כמו כל עובד.
מנכ"ל העירייה מר דורון מילברג – עוד לפני שראה"ע מר רז קינסטליך שיפר את תנאי העסקת
הסייעות, שכר הסייעות בראשל"צ הוא השכר הכי מתקדם בארץ, הן מקבלות אחזקת רכב וגמישות
בשעות, חלק מהרשימה שצינת פה הוגשה לאוצר, כידוע לך כל שינוי בשכר דורש את אישור האוצר,
הגענו לשיפור בשכר הסייעות לשכר ראוי שאישר אותו הממונה על השכר לאחר מאבק רציני אנחנו
שיפרנו את שכר הסייעות.
כמו כן בימים אלו נחתם הסכם שכר שמשדרג בדיין את כל השכר של הסייעות, הסכם קיבוצי חדש
כתוצאה ממהלך של ראה"ע מר רז קינסטליך מול הממונה על השכר.
סייעת שתעבוד 8.5 שעות תגיע לשכר של 10,700 ₪אם היא תעבוד רק את המשרה שלה היא תקבל
תוספת של 700 ₪לברוטו, זו קפיצה של 10% .
מר נתילרנר ראש מינהל משאבי אנוש - מבקש לחדד 2 דברים , דור א' ודור ב' נקבעו באותו הסכם
של 3/1999 . שינוי שכר מחייבאת החלטת הממונה על השכר, לצערנו הדברים לא ניתנים, הדבר היחידי
פורץ הדרך שקרה פעם ראשונה הצלחנו בזכות התערבות של ראה"ע מר רז קינסטליך ומנכ"ל העירייה
מר דורון מילברג לתת לסייעות פלטפורמה, לתת להם יותר ממה שהן קיבלו עד היום, הדבר שניתן כרגע
הוא המקסימום שניתן בכל המדינה, אין חובה של 6 ימי עבודה, כל סייעת שתעבוד ב100% משרהתעבוד
ותגיע ל 5 ימים מלאים תגיע לשכר שהמנכ"ל הציג 10,700 ₪ שזה שיפורניכר. בימים אלו אנו עובדים
ומחכים ל הסכם שבימים אלו נידון מול ההסתדרות לשנות את ההיקף השעתי של 100% משרה של
הסייעות מול לקבוע אותם ל 35 שעות ולא ל42 שעות
חברת המועצה גב' מירב שמואל - עם היא נעדרת מסיבת מחלה?
מר נתי לרנר ראש מינהל משאבי אנוש - היא מקבלת את שכרה לא מקבלת את הפרמיה.
4
משנה לראה"ע מר אסף דעבול - לאור הדברים שנאמרו מבקש מחברי המועצה להצביע הורדת הצעה מסדר
היום.
להלן ההצבעה:
בעד - 14 (מוטי עג'מי, איציק אבשלום, סורין גנות, אילנית הרוש, הדס הכהן, יוסי
חממי, אפי משה, אסף דעבול, יבגני ברחמן, איתן שלום , מיכל קלדרון,
עידן מזרחי, מעיין פלח, אבי חיים)
נגד - 2 (דורון אוזן, מירב שמואל
נמנע - 1 (אפרת אברמוביץ)
מחליטים: מאשרים (ברוב קולות) - הצעה מס' 1 בנושאהגדלת השכר עבור סייעות דור ב'
ודור ג', יורדת מסדר היום .
2. של חבר המועצה– מר דורון אוזן מתאריך 21.12.21 בנושא
קירוי סככות בכניסות לבית הספר וגני ילדים.
לקראת הישיבה הופץ לעיון החברים עותק ההצעה לסדר.
יו"ר ועדת הביקורת – מר דורון אוזון – אנו רואים שלבתי הספר מגיעים מידי פעם גם בני המשפחה
המורחבת , אימהות עם ילדים קטנים סבא סבתא ונאלצים להמתין בשמש או ביום גשום על מנת לאסוף
את הילדים, אני חושב שהעירייה צריכה לדאוג כפי שהיא עשתה במס' בתי ספר בעיר להמשיך ולעשות
זאת בשאר בתי הספר בתוכנית חומש לעשות את זה בכל בתי הספר בעיר. אנו רואים כמה זה מפריע
כשההורים נאלצים להמתין 20 דק' בימים חמים או ימים גשומים . לעשות את זה בכל בתי הספר בעיר
אם תהיה סככה כזו בצורה מסודרת שהחברה הכלכלית בונה כזרוע הביצועית של העירייה כפי שיש
בבית ספר בן גוריון בנחלת יהודה .
מר ראובן הרשקוביץ ראש מנהל שפע – היות ואנו מבצעים זאת בתוך מוסדות החינוך ובגנים
לדעתי להחליט לעשות זאת באופן גורף זה בעייתי, גני ילדים בניגוד לבתי הספר הכניסות שלהם
נמצאות במקרים מסוים ממש על המדרכה ולא תמיד זה אפשרי צריך לבחון כל מקרה לגופו.
יו"ר ועדת הביקורת – מר דורון אוזון – כל מקרה לגופו מקובל עלי.
משנה לראה"ע מר אסף דעבול - בשנים האחרונות אנו גם מצפים את גני הילדים וגם סככות,
התקיימה ישיבת הנהלה בה ראובן הסביר את הנושא, הכל יטופל וייבדק, כל מקרה לגופו.
סגן ראה"ע מר אבי חיים- אנחנו בודקים כל מקרה לגופו יבדק ע"י הגורמים המקצועיים.
משנה לראה"ע מר אסף דעבול - לאור הדברים שנאמרו מבקש מחברי המועצה להצביע הורדת הצעה
מסדר היום.
להלן ההצבעה:
בעד - 13 (מוטי עג'מי, איציק אבשלום, סורין גנות, אילנית הרוש, הדס הכהן, יוסי
חממי, אפי משה, אסף דעבול, יבגני ברחמן, איתן שלום , עידן מזרחי, אפרת
אברמוביץ , אבי חיים)
נגד - 2 (דורון אוזן, מירב שמואל
מחליטים: מאשרים (ברוב קולות) - הצעה מס' 2 בנושא קירוי סככות בכניסות לבית הספר
וגני ילדים יורדת מסדר היום .
3. של חברת המועצה– גב' מירב שמואל מתאריך 10.01.22, בנושא הקמת אגף אגמים.
לקראת הישיבה הופץ לעיון החברים עותק ההצעה לסדר.
חברת המועצה גב' מירב שמואל – לפני זמן קצר הובא לידיעתי כי החלטת לפצל את אגף חוף הים
והאגמים לשני אגפים נפרדים: אגף חוף הים ואגף אגמים.
5
בראש אגף האגמים העמדת, ככל הידוע לי, ללא מכרז עובד עירייה הנמנה על מקורביו של סגנך
אבקש להזכירך כי ראשון לציון אינה שוויץ איננה איטליה ואפילו לא טבריה. כל שעומד לרשותנו הינם שני
אגמים קטנים שהינם יפים וחשובים לטבע העירוני. האגמים הללו טופלו טיפול ראוי על ידי ראש אגף חוף
הים וצוותו (בהנחיית קודמך בתפקיד) ובוצעו בהן בתקופתו פעולות רבות של פיתוח לרבות הטיילת היפה
באגם הסופרלנד והנגשת אגם הנקיק לציבור. לא הייתה כל בעיה באופן הטיפול , בהם דווקא אתה פעלת
לפגיעה באגמים בכך שכמעט הבאת לייבושם ואף מנעת הפעלת שייט באגם הסופרלנד, וזה עוד ממי שמכנה
את עצמו ואת סיעתו "ירוק". אגב זאת ,הסתרת בספר התקציב הקמה של אגף כזה ורק פתחת סעיף תקציבי
חדש של עבודות קבלניות אגמים בסך של כ-חצי מיליון ₪. וזאת בלי להקצות לאגף החדש את מקבלי
השכר בו כפי שמחייב הנוהל התקציבי החוקי. אבקש להעלות על סדר יום המועצה הצעה כדלקמן:
1. המועצה מביעה מורת רוח מהקמת אגף האגמים ומורה בזאת לראש העירייה לבטל את האגף המיותר
ולהחזיר את המבנה האירגוני של הטיפול באגמים לקדמותו.
2. בעקבות האמור לעיל המועצה מורה על ביטול משרד מנהל האגף
3. יופסק לאלתר הנוהל המביש של סידור עבודה לכאורה למקורבים
מנכ"ל העירייה מר דורון מילברג –לא הייתי בתקופה שהוקם האגף החדש ואני חושב שראוי להקים
אותו. לדעתי זה צריך להיות אתר אטרקטיבי, בתקופת הקיץ המים ירדו ואי אפשר היה להפעיל את כל
האטרקציות שהיו מתוכננות מאחר והאגם ירד ב 20 ס"מבתכנון צפוי להקים מזרקה שתהווה מוקד
משיכה לכל תושבי הארץ, לכן ראוי שיהיה מנהל נפרד לאגם וייתן את כל כובד משקלו לטיפול באגם, כמו
כן חוף הים בראשל"צ צפוי להתרחב בעוד כ 2-6 ק"מ ואגף חוף הים אמור לטפל גם בהרחבת חוף הים, כך
שלדעתי הקמת אגף אגמים הוא החלטה נכונה.
חברת המועצה גב' מירב שמואל – האגמים עבדו היו בהם מלא מים ראש העיר אמר שהוא מתכוון
לייבש אותם מכיוון שהעלו לו את מכסת המים.
משנה לראה"ע מר אסף דעבול - החברה הכלכלית מתכננת לפתח את אגם הנקיק בעלות של 60-70
מיליון₪ התכנון להפוך את המקום תיירותי ומכובד, מתכנון להתחיל באפריל מקווה שנוכל לסיים תוך
שנתיים, הציג בפני חברי המועצה מצגת אגם הנקיק (המצגת הופצה לחברי המועצה).
חברת המועצה גב' מירב שמואל – מבחינת תקציב זה תקין האם בסעיף התקציבי היה צריך לציין שיש
ראש אגף? האם נעשה במכרז?
מנכ"ל העירייה מר דורון מילברג –זכותה של העירייה בשנת תקציב להעביר אנשים מתפקיד לתפקיד,
במסגרת התקציב זה לגיטימי לחלוטין כי הוא היה מנהל אגף והפך להיות מ"מ או מנהל אגף של תפקיד
אחר, המינוי הוא מינוי של מנהל אגף בפועל ולכן זה ראוי וחוקי, מעבירים מנהל אגף בתפקיד רוחבי אני
אקיים מכרז פנימי למנהל אגף אגמים.
משנה לראה"ע מר עידן מזרחי – יש מלא תפקידים בעירייה שמניידים אנשים מתוך המערכת, מנהל
אגף מתוך העיריה הועבר לתפקיד רוחבי אחר.
חברת המועצה גב' מירב שמואל – מבקשת לשאול את היועצת המשפטית האם היה צריך מכרז ותוך
כמה זמן ?
עו"ד נעמה כליף חזרתי יועמ"ש - למיטב ידיעתי מדובר בניוד, ניוד של אותו תפקיד אין שום בעיה
לעשות .
חברת המועצה גב' מירב שמואל – הסירה את הצעה מס' 3 בנושא הקמת אגף אגמיםותעלה
אותה שוב.
4. של חברת המועצה– גב' מירב שמואל מתאריך 16.01.22, בנושא
הדרכות למניעת הטרדה מינית לכלל עובדי העירייה וחברי/ות המועצה.
לקראת הישיבה הופץ לעיון החברים עותק ההצעה לסדר.
6
כידוע לך בוודאי כראש העירייה, החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי: לא יטריד אדם מינית את זולתו
ולא יתנכל לו. באשר לעובד/ת במסגרת יחסי עבודה, החוק קובע, כי אמירות בעלות אופי מיני, נחשבות
הטרדה גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות. השיח
שהתקיים בישיבת המועצה האחרונה, בו השתתפו מספר חברי וחברות מועצה, חידד בעיני את העובדה,
כי ישנה תחושה שבשיח במועצת העיר:" הכל מותר". השיח בעיני היה מבזה ולא פחות גרוע מזה ,
שסגניתך, שיתפה פעולה עם השיח המבזה שהתמקד בהבדל " בין לגמור ובין לסיים", צחקה ולא עצרה
את השיח במיידית למרות אמירתי המבקשת להפסיק את השיח היא חמורה אף יותר!! כל זאת, כאשר
בדיון משתתפים עובדי עירייה ותושבים שצופים בישיבה!! שיח בעל אופי מיני זה במועצת העיר, נותן
תחושה מוטעית שהתנהגות כזאת הינה לגיטימית כאשר הדבר פסול מכל וכל!!! כמעסיק, העירייה
צריכה לפעול בכל האמצעים הסבירים על מנת למנוע הטרדות מיניות, מיותר לציין, כי אנחנו כחברי
המועצה ובטח הסגנים ואתה כראש העירייה צריכים לתת דוגמא אישית ולא לעודד התנהגות כזאת.
דו"ח מבקרת העירייה מס' 38 התייחס לעניין וההמלצה הייתה כי "מומלץ לערוך הדרכות בתדירות
גבוהה יותר ולוודא השתתפות כל עובדי העירייה בפעולות אלה".
נראה כי לא רק עובדי העירייה צריכים להשתתף אלא על חברי וחברות המועצה.
הצעתי לסדר :
1. עיריית ראשון תפעל בשנההקרובה להדרכות בהם ישתתפו כל עובדי/ות העירייה וכל חברי/ות
מועצת העיר.
2. כל אחד מהמשתתפים יחתום על אישור השתתפות בהדרכה
3. במועצת העיר ייערך דיון במסגרת ההצעה לסדר, במסגרתה ראש העירייה וחברי המועצה
יסתייגו מכל אמירה כזאת והטרדה מינית באשר היא והעירייה תתחייב לפעול ביתר שאת
למניעת שיח מיני/הטרדה מינית.
4. העירייה תרענן על לוחות המודעות את התקנון למניעת הטרדה מינית במקום בולט
5. העירייה תשלח מייל לכל חברי/ות המועצה ועובדי/ות העירייה בדבר האמצעים להתלונן תוך
עידוד תלונות (אף בצורה אנונימית).
6. העירייה תפרסם מדי רבעון לכלל עובדי העירייה את פעולותיה בתחום, כולל אכיפה שנעשתה.
מבקשת להוסיף – שמועות יש תמיד ואני לא מתייחסת לשמועות, זה צריך להיות בדמנו שיח כזה לא
מכבד, נשים צריכות לדעת שלא מדברים ככה , הן צריכות לדעת מה הזכויות שלהם , פונים אלי על לא
מעט הטרדות מיניות בעירייה ואני לא יכולה לעשות כלום, אני מבקשת יש ממונה על הטרדות מיניות
זה צריך להיות אישה מאוד מאוד בכירה בארגון.
משנה לראה"ע אפרת אברמוביץ אפרת – הנושא מאוד חשוב, אני כן חושבת שהפרסונה שנבחרה פה
היא עונה על הצורך מאחר והיא אדם קשוב ומכיל ובן אדם שנעים לגשת אליו ולפרוק, אני חושבת יש
מקום לבוא ולהציג את מה שעושים כי כן עושים פה בנושא.
מר נתי לרנר ראש מינהל משאבי אנוש – הנושא חשוב לכולנו ואין כאן מגדרים.
הממונה אחרית על כל עובדי העירייה ללא יוצא מן הכלל וללא מגדרים, העירייה מבצעת פעם בשנה
הדרכה בנושא מניעת הטרדה מינית, ההדרכה האחרונה התקיימה בסוף שנת 2019.
7
כידוע, במרץ 2020 החלהמגפת הקורונה להתפשט בעולם ובעקבות המצב ורמת התחלואה העולה, לא
התקיימו הדרכות והשתלמויות פרונטליות.
מאחר והקורונה טרם חלפה מעולמנו, החלטנו כי נקיים את ההדרכה של מניעת הטרדה מינית בצורה
שונה ואף מונגשת יותר לכלל העובדים, כולל בקרה.
בימים אלה אנו בעיצומו של תהליך להטמעת לומדה לכלל עובדי העירייה.
לומדה שפותחה בכפוף להנחיות הממונה על מניעת הטרדות מיניות בארגון וכן היועץ המשפטי.
הטמעת לומדה ברמת הארגון תאפשר העלאת המודעות והחשיבות לנושא בקרב כלל העובדים גם
בתקופות בהם לא ניתן לבצע הדרכות פרונטליות :
העברת ריענון שנתי שוטף לעובדים כולל מבדק קצר הבוחן את הטמעת הנושא .
ריענון לכלל העובדים יתבצע ברמה שנתית לכלל העובדים תוך ביצוע מעקב על ביצוע המבדק ומפת
מדווחים. עובד שלא ביצע את המבדק – יתקבל דיווח לממונה ישיר ואלינו.
כל עובד חדש שייקלט בארגון יידרש לבצע את לומדה +מבדק. מעקב ודיווח אצל אמרכל המינהל –
ראש מינהל – דווח על משימה פתוחה אצל הממונה על מניעת הטרדות מיניות.
בנוסף, הממונה על מניעת הטרדה מינית, גב' חנה ממן – עברה ריענון בנושא "מניעת הטרדה מינית
בעבודה " בכנס שנערך ב 24-26/11/2021.
משנה לראה"ע מר אסף דעבול - הצעה חשובה והסוגיה חשובה מאוד. לאור זאת אני מבקש מנתי
להכין מצגת לישיבת המועצה הבאה על מה שנעשה ויעשה בעירייה בנושא הטרדת מינית, יש בעיה
שנשים מפחדות אני פונה מהבמה הזו לכל עובד/ת עירייה ומבקש שיפנה ויעשה מה שצריך.
חברת המועצה גב' אילנית הרוש – אני נגד אמירות מבזות ונגד הטרדות מיניות אני מלווה הרבה
בנות שחוות הטרדה, הנושא מאוד חשוב והוא צריך להיות על סדר היום כל יום ההצעה חשובה, חושבת
שכדאי לכנס את כל חברי המועצה ונעשה דיון איך אנחנו בונים את ישיבות המועצה ללא אמירות מהסוג
הזה.
מ"מ ראה"ע מר מוטי עג'מי - הנושא חשוב וחשוב לחדד את הדברים לכן כל הצעה לסדר בנושא כזה
צריכה להתקבל ונעשה מה שצריך במידה ויהיה צורך לבצע השלמות .
להלן ההצבעה:
בעד - (מוטי עג'מי, דורון אוזן, מירב שמואלי, משה לבהר, אילנית הרוש, הדס הכהן, קרן דנה,
אסף דעבול, מיכל קלדרון, עידן מזרחי, אבי חיים)
מחליטים: מאשרים (ברוב קולות) - הצעה מס' 4 בנושא הדרכות למניעת הטרדה מינית
לכלל עובדי העירייה וחברי/ות המועצה, ההצעה התקבלה. לישיבה הבאה נתי יכין מצגת
בה יוצג מה נעשה בעירייה בנושא הטרדות מיניות ונדון בנושא.
ראה"ע מר רז קינסטליך חזר לישיבה
חברי המועצה : מירב שמואל , מיכאל רייף, דורון אוזן, יוסי חממי , איתן שלום, אפרת אברמוביץ,
סורין גנות, שמואל ג'מיל ואיציק אבשלומוב. עזבו את הישיבה.
תקציבים:
8
גזברית העירייה– גב' קרן ברק – הצעה לעדכון תב"רים מבקשת לציין יש תב"ר שהוגש מחוץ לסדר
היום, פיתוח חניון חוף הים הצפוני והדרומי 2.400 אלפי₪ מקור מימון החברה לביטחון.
אנו נאשר את הטבלה שהופצה לחברים + התב"ר שהופץ מחוץ לסדר היום .
שינויים תקציבים – מבקשים להעביר 2 העברות תקציביות
1. תכנית לניצולי שואה בהסכמה איתם אנו מעבירים את הניהול חזרה לעירייה ולכן אנחנו
מעבירים את התקציב מפעולות לשכר.
2. טכנאים - לא ניתן לגייס באמצעות מכרזי כ"א טכנאים ולכן אנו מעבירים את התקציב לתקציב
פעולות על מנת לגייס באמצעות מיקרו חוץ .
1. אישור טבלת עדכון תב"רים 1/22.
המועצה התבקשה לאשר טבלת עדכון תב"רים ינואר 2022 המצ"ב
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
2 .אישור תב"ר–
המועצה התבקשה לאשר תב"ר בסך של 2,400 אלפי₪ - פיתוח חניון חוף הים הצפוני ודרומי
מקור מימון החברה לביטחון.
לקראת הישיבה הופץ לעיון החברים עותק התב"ר.
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
3. טבלת העברות תקציביות 1/22.
המועצה התבקשה לאשר טבלת שינויים תקציבים בסעיפי השכר המצ"ב.
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
בעד: (רז קינסטליך , משה לבהר , אפי משה, קרן דנה, אסף דעבול, מיכל קלדרון, עידן מזרחי, אבי חיים)
נושאים משפטיים :
1. אישור המלצות ועדת הקצאות מס 08/21 מתאריך 28.11.21
(בהמשך להחלטת מועצה 76/22 מ12/01)
המועצה מתבקשת לאשר המלצות ועדת הקצאות מס 08/21 מתאריך 28.11.21:
(6). עמותת בית כנסת בית ישראל-ראשון לציון ע"ר 580483089 – בקשה לחידוש הקצאת
הנכס להפעלת בית כנסת
בתאריך 3.1.2017 נערך ונחתם הסכם רשות עם העמותה וההסכם הסתיים ביום 2.9.2021.
ביום 4.4.2021 העמותה הגישה בקשה לחידוש ההקצאה בהתאם לנוהלהקצאות ובצירוף כל
המסמכים הרלוונטיים להליך ההקצאה.
רקע עובדתי:
במסגרת ביקורות שאגף הנכסים מבצע בנכסים מוקצים נמצאו חריגות בניה שביצעה
העמותה בבית הכנסת, בוצע התוספת בניה ללא היתר וללא אישור אגף הנכסים. העמותה
9
התחייבה לפעול ולהסדיר את התוספת הבניה בהיתר אלא שעד היום דבר לא נעשה.
להלן פרטי הנכס להקצאה:
רח' תורה ועבודה 1 גוש 7281 חלקה 49, שכ' רמת אליהו
מקרקעין בייעוד שב"צ לפי תב"ע רצ/23/1
שטח המבנה כ- 202 מ"ר
דיון פנימי שהתקיים בישיבת ועדת הקצאות 03/21 מיום 13.5.2021:
אדר' אמיר בראשי– מנהל אגף רישוי ופיקוח על הבניה:
נבנה מבנה, ברגע שמסרנו את בית הכנסת לאתיופים הם סגרו סככה כתוספת בניה.
הוגש תיק מידע להסדרה, רוצים להוציא היתר לסככות. זה כבר סגירה, הכל סגור בויטרינות.
התיק מידע נמסר באוקטובר 2020, עד היום הם לא הגישו בקשה להיתר
אדר' קיריל קוזיול – מהנדס הועדה:
האם יש אכיפה?
גב' לאה גור – מרכזת הוועדה:
הועבר לטיפול המחלקה המשפטית על ידי יחידת הפיקוח. מצד שני, מסתיימת תקופת
ההקצאה וההמלצה של רוית, אם היא מקובלת עליכם ואני חושבת שהיא במקום, לדרוש
מעמותה שיהרסו את חריגות הבניה או שיסדירו את התוספת הבניה בהיתר, וכפי שרוית
מבקשת, יפקידו ערבות להסדרת חריגות הבניה.
אדר' קיריל קוזיול – מהנדס הועדה:
מה יעזור ערבות? ערבות זה בשביל שאני אעשה במקומם.
גב' רוית גולדפרב – מנהלת אגף נכסים:
אז תעשה במקומם.
אדר' קיריל קוזיול – מהנדס הועדה:
אני יכול לעשות את זה גם בלי ערבות. אני לא יכול לעשות את זה היום כי אין לי קביעה של
בית משפט אבל אם ארצה לעשות את זה, גם מתוקף ההסכמים שלנו איתם אני יכול לעשות
את זה, כי אני קניין.
גב' רוית גולדפרב – מנהלת אגף נכסים:
כאשר אדם שם כסף, הוא פוחד שתיקח לו אותו.
אדר' קיריל קוזיול – מהנדס הועדה:
משמעות הערבות היא לכאורה, שקניתי את הזכות להמשיך להיות עבריין בסכום מסוים.
מר אמיר בראשי– מנהל אגף רישוי ופיקוח על הבניה:
חילוט ערבות לא מעכבת פעולה משפטית נגדו או הריסה, זה בנוסף.
גב' לאה גור – מרכזת הוועדה:
מדובר בבית כנסת של העדה האתיופית, הם לא ישימו כסף כי אין להם כסף.
גב' קרן ברק – גזברית:
כעת באיזה סטטוס זה נמצא?
אדר' אמיר בראשי – מנהל אגף רישוי ופיקוח על הבניה:
יש חריגות בניה שהם ביצעו במבנה שהוקצה להם. הם הוציאו תיק מידע לצורך לכאורה
להגיש בקשה אצלנו. לאה ורוית אמרו שצריך להתנות להם, או שיהרסו או שיכשירו. הצעה
נוספת של רוית הייתה גם לקחת ערבות.
גב' קרן ברק – גזברית:
אנחנו נתנה את ההקצאה בהריסה או היתר? לאיזה פרק זמן? בסוף הם יושבים שם.
גב' לאה גור – מרכזת הוועדה:
לשנתיים, זה זמן סביר להוציא היתר.
אדר' אמיר בראשי – מנהל אגף רישוי ופיקוח על הבניה:
יש לנו תב"ע שמאפשרת קו אפס עם שטחים חומים אחרים, כרגע ניתן להגיע לקו אפס, יש
עניין של תכסית וזכויות. יש לנו 160% בגובה בקומות, הם יכולים לנייד אחוזים
10
גב' רוית גולדפרב– מנהלת אגף נכסים:
הם צריכים להבין שהם נכנסים להליך. האם מישהו יכול ללוות אותם?
אדר' אמיר בראשי – מנהל אגף רישוי ופיקוח על הבניה:
יש להם אדריכל שהוציא את תיק המידע, הוא יודע להגיע אלינו.
גב' קרן ברק – גזברית:
אז בעצם הבקשה לתת להם הארכה של שנה, שנתיים להסדיר או להרוס?
מר דודי גיל – מנכ"ל:
אני מציע להיות ריאליים ולתת להם שנתיים.
גב' קרן ברק – גזברית:
ומה קורה בשנתיים?
מר דודי גיל – מנכ"ל:
נצטרך לבוא ולדון שוב כדי לקבל החלטה.
לפי העדכון שאגף רישוי הפיקוח על הבניה, תיק מידע נמסר לעמותה ביום 15.10.2021 ומאז
העמותה לא הגישה בקשה להיתר.
מהות הבקשה:
לאשר הקצאת הנכס לתקופה בת 24 חודשים בלבד, בכפוף לחתימת העמותה על כתב
התחייבות, שהיא תפעל להסדרת חריגות הבניה בהתאם להיתר (בהתאם לעדכון שניתן על ידי
ועדת הקצאות בישיבה מס' 4/21 מיום 19.5.21 .)
ייחתם הסכם רשות לאחר המצאת כל המסמכים ע"י העמותה הדרושיםלחתימת ההסכם.
דמי השימוש, 18 ₪לחודש, ישולמו ע"י העמותה במעמד החתימה על ההסכם עבור כל
תקופת ההקצאה מראש. הוצאות חשמל, מים ואחזקת הנכס יחולו על העמותה. ביטוח יעשה
ע"פ דרישות העירייה.
ככל שתוך 24 חודשים לא יתקבל היתר למבנה, סוגיית המשך ההקצאה לעמותה תועלה
לבחינה מחודשת של ועדת הקצאות.
לאה גור – ממונה על חוזים והתקשרויות:
אמיר היה צריך להשתתף בדיון, חבל שהוא לא הגיע, הוא הוזמן. הם הגישו בקשה למידע
ברישום זמין כדי לטפל בהיתר בדיעבד ולכן בוועדה הקודמת, טרם פרסום, קיבלנו החלטה
להקצות להם את המבנה ל-24 חודשים בלבד, בכפוף לכך שהעמותה תחתום על כתב
התחייבות לקבל היתר תוך 24 חודשים. ככל שלא יקבלו היתר, הם יצטרכו להרוס
החלטה: מאשרים את הבקשה בכפוף לכל ההתניות לחתום על כתב התחייבות.
חבר המועצה מר' משה לבהר: מבקש לברר בד"כ אנו נותנים ארכה של 5 שנים , מדוע להםאנו
נותנים רק שנתיים.
ראה"ע מר רז קינסטליך: גם אם יהיה שינוי הם יקבלו מבנה אחר, בעקבות הפינוי בינוי
שמתוכנן שם אנו כנראה נצטרך את הנכס הזה עבור חינוך , לא
נפקיר ולא נשאיר אף אחד אם לא נתן משהו מנגד.
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
בעד: (רז קינסטליך, מוטי עג'מי, משה לבהר, אילנית הרוש, הדס הכהן, מקסים בביצקי, אפי משה, קרן
דנה, אסף דעבול, יבגני ברחמן, מיכל קלדרון, עידן מזרחי, מעיין פלח, אבי חיים)
11
2 . הסכם הסבת זכויות החכ"ר לעירייה בהסכם רשות שימוש לשירותי בריאות
כללית – במרפאת קרית גנים בגוש 5387 בחלקה 66 ברחוב שדה נחום 16
ראשון לציון
המועצה מתבקשת לאשר את התקשרות העירייה בהסכם הסבה עם החכ"ר לנכס הידוע כגוש
5387 חלקה 66 ברחוב שדה נחום 16 בראשון לציון, המשמש כמרפאת שירותי בריאות כללית
בשכונת קריית גנים, כמפורט להלן:
א. רקע
1. בהתאם להסכם פיתוח וחכירהבמקרקעין שנחתם בין החכ"ר לעירייה ביום 8.12.1993 ,
(להלןהסכם החכירה"), נהגה החכ"ר, כחוכרת במקרקעין אלו במשך 24 שנים, אשר
החלו ביום 1.9.1993 והסתיימו ביום 31.8.2017. בהתאם לכך הקימה החכ"ר על
המקרקעין את הנכס, אשר משמש כמרפאה, ונתנה את רשות השימוש בתשלום דמי שימוש
ל"שירותי בריאות כללית" במהלך כל אותם שנים.
מצ"ב הסכם החכירה, מסומן נספח 1.
2. במסגרת הסכם החכירה, נתונה לחכ"ר תקופת אופציה להארכת ההסכם ב -25 שנים
נוספות וזאת בתנאי שתפנה לעירייה מראש ובכתב 6 חודשים טרם סיום תקופת השימוש
(כאמור בסעיף 4 א' להסכם
3. בסמוך למועד סיום תקופת החכירה, התקבלה פניית החכ"ר באגף הנכסים בעירייה,
שעניינה בקשת החכ"ר לממש את האופציה בהסכם ולהאריך את תקופת החכירה, אולם
לאחר משא ומתן ממושך בין הצדדים במטרה להגיע להסכמות ביחס לאפשרות הארכת
תקופת החכירה, החליטו הצדדים בהסכמה כי הסכם החכירה לא יוארך בתקופה נוספת
וכי התקשרות הצדדים ביחס לנכס תבוא לסיומה, תוך המחאת זכויותיה וחובתיה של
החכ"ר ביחס להסכם שכירות המשנה בו התקשרה החכ"ר עם השכור .
4. כמחוייב עפ"י דין, הסכם החכירה היה מותנה באישור מועצה ואישור שר הפנים (טרם
תיקון סעיף 188 לפקודתהעיריות
החכירה אושר במועצת העיר מספר 81/93 אולם, אישור שר הפנים לעיסקה לא נמצא
מצ"ב אישור המועצה מס' 81/93, מסומן נספח 2 .
5. בסמוך לסיוםתקופת החכירה עפ"י הסכם החכירה פרסמה החכ"ר מכרז מס' 15/2017
למתן רשות שימוש להפעלת מרפאה בקומה השניה של המבנה במקרקעין (להלן
"המכרז").
6. במכרז זכו "שירותי בריאות כללית", עימם חתמה החכ"ר הסכם רשות שימושלתקופה
של 60 חודשים חסר יום, וכן אופציה להארכת ההסכם ב- 5 תקופותבנות 12 חודשים כל
אחת, ובלבד שסך כל תקופות השימוש לא תעלינה על 10 שנים. עפ"י הצעתה במכרז, דמי
השימוש החודשיים עמדו על סך של 26,400 ₪בתוספת מע"מ. (להלן הסכם רשות
השימוש לכללית").
מצ"ב הסכם רשות השימוש לכללית, מסומן נספח 3 .
7. מכרז זה פורסם כאמור בסמוך לסיום מועד תקופת החכירה מול העירייה, בו בזמן
שהתנהל מו"מ בין הצדדים על מנת להגיע להסכמות ביחס לאפשרות הארכת תקופת
החכירה. בסופו של יום, ההסכם מול חכ"ר לא הוארך והוא הסתיים כבר ביום 31.8.2017
וכאמור לעיל
8. תיאור הנכס: הנכס מהווה קומה א' במבנה אשר שטחה 307 מ"ר ברוטו, כאשר בקומת
הקרקע פועל סניף טיפת חלב. הנכס משמש כמרפאה בחלוקה כלהלן: חלל כניסה ועמדת
מזכירות, כ-10 חדרי בדיקה (לרבות חדר ממ"ד), מטבח, חדר שירותים וחלל המתנה. רמת
הגימור במרפאה רגילה ורמת התחזוקה טובה.
ב. הוראות הסכם רשות השימוש לכללית;
9. סעיף 3.4 להסכם רשות השימוש לכללית קובע כי ההסכם מותנה באישור מועצת העירייה
לחכירתו של הנכס על ידי החכ"ר, בהתאם לדין, מאחר ורשות השימוש הקבועה בהסכם
הינה מעל ל-5 שנים
10. לא נמצא אישור כאמור ע"י מועצת העירייה
12
11. בהתאם לחוות דעת משפטית של משרד עו"ד צבי נוח, עולה כי אין מניעה לעירייה להכנס
בנעליה של החכ"ר, לעניין הסכם רשות השימוש לכללית , באמצעות "הסכם הסבה"
שייחתם בין העירייה לבין החכ"ר, (להלן: "הסכם ההסבה").
מצ"ב הסכם ההסבה, מסומן נספח 4.
אשר על כן, מתבקשת מועצת העירייה לאשר את הסכם ההסבה, המתיר את התקשרות
העירייה למול "שירותי בריאות כללית".
מחליטים: הנושא ירד מסדר היום יעלה להצבעה במועצה הבאה.
3. אישור צו חניה חניה במגרשים מס 102 ו- 304
מכח חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז– 1987
המועצה מתבקשת לאשר פרסום צו חניה לגבי המקרקעין שפרטיהם יפורטו להלן.
א. המקרקעין נשוא צו החניה המבוקש:
1. חלק מחלקות 359 ו- 360 בגוש 3946, במגרש 102 עפ"י תב"ע רצ 8/21/1, ששטחו 4,000 מ"ר
מצ"ב תשריט מגרש 102, מסומןנספח 1.
2. חלק מחלקה 361 בגוש 3946, במגרש 304 עפ"יתב"ע רצ/8/21/1, ששטחו כ- 965 מ"ר
מצ"ב תשריט מגרש 304, מסומןנספח 2.
ב פרטי המקרקעין נשוא צו החניה המבוקש:
ב.1. בעלויות:
3. מגרש 102 מצוי בגוש 3946 ומורכב מחלקי חלקה 359 שבבעלות עיריית ראשון לציון (להלן
"העירייה") ומחלקי חלקה 360 שבבעלות מדינת ישראל (להלן"המדינה").
4. מגרש 304 מצוי בגוש 3946 בחלק מחלקה 361 שבבעלות המדינה
מצ"ב נסחי טאבו עדכניים, מסומנים נספח 3.
ב2. מצבם התכנוני של המקרקעין:
5. על פי תב"ע רצ 8/21/1 ייעוד מגרש 102 הוא "תכנון עתידי
6. על פי תב"ע רצ 8/21/1 ייעוד מגרש 304 הוא "חניון עם טיפול נופי
ב.3. מצבם הפיסי של המקרקעין:
7. מגרש 102 ומגרש 304 הם מגרשים ריקים, אשר לא נעשה בהם כל שימוש והם דרושים לציבור
לצורך הקמת חניון חנה וסע זמני, כפי המפורט בסעיף 20 להסכם שנחתם בין העירייה, מדינת
ישראל באמצעות הדיור הממשלתי ומשרד התחבורה לבין נתיבי איילון (להלן: "הסכם חזקה
ושימוש"), המצ"ב.
הסכם העברת זכויות חזקה ושימוש לצורך הקמת חניון חנה וסע זמני, שנחתם ביום 26.8.2019 ,
מצ"בכנספח 4.
ג הנימוקים להצדקת אישור צו החניה:
8. השימוש המבוקש על ידי העירייה נעשה לטובת רווחת הציבור, מבלי לפגוע בקניין הבעלים, והוא
נעשה בתום לב ובסבירות. לא מדובר בשימוש לא נאות וחסר תום לב של העירייה בסמכות
מינהלית שהוענקה לה.
13
9. בשלב זה אין כל תוכנית רלוונטית לבניה במגרשים הנ"ל, כך שאין כל חשש כי בתוך זמן קצר
יוצא היתר בניה בקרוב, באופן שעלול לייתר את השימוש במגרש לחניה.
10. לנוכח העובדה כי אין כל היתר ואפילו לא תוכנית רלוונטית זמינה, ואין כל רצון להפעיל מגרש
חניה פרטי – הרי אין לעמדתי כל מניעה מלהשתמש בסמכות העירייה להוצאת צו. מנגד ישנו
חשש ממשי כי במידה והצו לא יפורסם, והמגרש לא ישמש לחניה, הוא יהפוך למטרד לציבור.
11. לאור האמור אין מניעה שהעירייה תפעל להצמיח תועלות ציבוריות, שעה שקניין הבעלים לא
נפגע. הדבר תואם לחלוטין את מטרות החוק ותכליתו: למנוע מטרד לציבור, ואם ניתן גם להפיק
תועלות ציבוריות, מבלי לפגוע בקניין הפרטי, הרי שזו הברירה הראויה לבחירה.
12. הדברים נאמרים ומודגשים על רקע האפשרות הנתונה בידי הבעל ים להפסיק שימוש זה,
באמצעות הפעלת מגרש חניה בעצמו, או לחילופין בהוצאת היתר בניה.
13. היות שעל פי האמור בסעיף 20 להסכם החזקה והשימוש, נדרשת העירייה לפעול שצו החניה
יעמוד בתוקפו למשך כל תקופת ההרשאה, הרי שיידרש חידושו של צו זה כל 5 שנים, כמתחייב
מחוק מגרשים ריקים.
המועצה מתבקשת לאשר את צו החניה למגרשים הנ"ל בהתאם להוראות חוק מגרשים ריקים.
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
4 . צו חנייה "המשחטה
המועצה מתבקשת לאשר הוצאת צו חניה כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי
במגרשים ריקים), תשמ"ז - 1987 במקרקעיןהידועים כגוש 3631, חלקה 54, כמפורט להלן
א. רקע
1. המקרקעין שבנידוןהינם בבעלות העירייה.
מצ"ב נסח טאבו המסומן נספח א'.
2. במקרקעין מצוי מגרש ריק כבר שנים רבות שייעודו על פי תכנית תקפה רצ 1/47 ,לשימושים שונים
ומהוות חלק מאיזור המיועד לנופש מטרפוליני. המגרש הינו מגרש ריק בשטח של 8.4 דונם
ב. השימוש במגרש
3. בעלות המגרש כאמור, הינה של העירייה, ומשכךהרי כי אין כל חשש בפגיעה בבעלות קניין ו/או
התנגדות של גורם חיצוני אחר.
4. בהתאם לחוות הדעת המשפטית של משרד עו"ד אריה נח, המלווה את אגף הנכסים, תוכל
העירייה לנהוג כמנהג בעלים, ולהפעיל כרצונה את המקום.
מצ"ב חוות הדעת המשפטית, מסומן נספח ב'.
5. עפ"י חוות הדעת כאמור, אין כל מניעה כי העירייה תגבה תשלום בגין הפעלת חניון ציבורי במקום
ככל ויהווה חניון לטובת הציבור כולו.
6. ואכן, ככל ותאושר הוצאת צו חנייה בכוונת העירייה להפעיל במקום חניון ציבורי בתשלום
7. העירייה אינה מתכוונת להכשיר בעצמה את השטח ולהפעילו, אלא לעשות זאת באמצעות הוצאת
מכרז לכל במרבה במחיר, שיהיה אמון, הן על פיתוח המקום והכשרתו כחניון ציבורי והן על
הנגשתו.
לאור כל האמור, מתבקשת מועצת העירייה לאשר את הוצאת צו החנייה.
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
14
5 .האצלת סמכויות למר יצחק שמוקלר
המועצה מתבקשת לאשר האצלת סמכויות למר יצחק שמוקלר ,בהתאם לסעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות
)בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם( תשל"ה – 1975 את האצלת סמכויות ראש העירייה למר יצחק שמוקלר,
בהתאם לסעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות )בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם( תשל"ה- 1975 (להלן:חוק
הרשויות ( למלא את תפקיד ראש העיר ולשמש בסמכויותיו על פי חוק הרשויות המקומיות שימוש ארעי
במגרשים ריקים ,תשמ"ז- 1987 להלן:"חוק מגרשים ריקים", בהתאם למפורט להלן:
1. חוק המגרשים הריקים מאפשר לעירייה לעשות שימוש במגרשים ריקים לצרכים מוגדרים ,של גינון
זמני או לצורך מגרש חניה ציבורי ללא תשלום.
2. מטרתו של חוק המגרשים הריקים היא שמירה על איכות הסביבה והקטנת מצוקת החנייה
הקיימת באזורים המאוכלסים בצפיפות וכן מציאת פתרון לבעיות העולות כתוצאה מקיומם של
מגרשים ריקים, כמו: הצטברות פסולת ,פלישות ובנייה בלתי חוקית .
3. סמכויותיו של ראש העיר על פי חוק המגרשים הריקים הינן ,בין היתר ,להוצאת הודעות לבעלי
המקרקעין הרלוונטיים ,עריכת שימועים ,חתימה על צווים וכן ביצוע כל פעולה הנדרשת בשם
העירייה להוצאת צווים בהתאם לחוק המגרשים הריקים.
4. סעיף 17 לחוק הרשויות מאפשר אצילת תפקידים וסמכויות של ראש הרשות המקומיות לסגן
ראש הרשות או לחבר ועדת הנהלה או לעובד הרשות לעניין מסוים או לסוג עניינים מסוים.
המועצה מתבקשת לאשר את האצלת סמכויות ראש העירייה למר יצחק שמוקלר ,למלא את
תפקיד ראש העיר ולשמש בסמכויותיו על פי חוק המגרשים הריקים, בכל דבר ועניין.
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
6. חוק עזר לראשון לציון (שמירת הסדר והנקיון) (תיקון– הצבת מתקני תצוגה
ושעות פתיחת עסקים בימי חול ובימי זיכרון) התשפ"ב – 2022
הסבר ההצעה- כללי:
חוק עזר לראשון לציון (שמירת הסדר והנקיון), התשמ"ט-1988 (להלן– חוק העזר), נחקק לפני
מעל ל- 3 עשורים
האופן בו מוסדרים העסקים (שעות פתיחת בתי העסק, הוצאת ציוד מחוץ לבית העסק), הרגלי
הבילוי והקניה, מתחמי הבילוי – כל אלה ואחרים - השתנו לבלי היכר בעשורים הללו.
למרות הניסיון להסדיר דברים אלו כחלק מהפרקטיקה והרגולציה הרגילה של העירייה, התחזק
הצורך עם השנים לבצע גם שינויי חקיקה, באופן שיסדיר את הנושא באופן רוחבי, ושיהיה תואם
לרוב המכריע של הרגלי הקנייה ואופן ההסדרה והפיקוח על העסקים.
כלומר, במקום להסדיר הוצאת ציוד מחוץ לבית עסק לגבי כל עסק באופן פרטני, בחוק העזר
החדש יוסדר המצב ברוב המקרים, כאשר במקרים החריגים יוסדר פרטנית (כפי שמסמיך הנוסח
המוצע של חוק העזר).
פירוט השינוי המוצע לחוק העזר:
סעיף 1 – סעיף הגדרות
נוספו, נמחקו ושונו הגדרות רבות, באופן שיתאם את המציאות המשתנה. כך למשל, תחנת דלק
אינה מתדלקת יותר רק בדלק, וקיימים סוגי אנרגיה נוספים. כמו כן, ברוב תחנות הדלק קיימת
חנות נוחות, כחלק מפעילות תחנת הדלק.
צו רישוי עסקים תוקן, ונעשו התאמות בהתאם להגדרות בצו החדש.
נוספו הגדרות בין היתר ל"סגירה עונתית" בבית אוכל (מסעדה, פאב), שנועדה להגן על היושבים
על כסאות בחוץ מפני קור וגשם, וכן ל"סגירת לילה" (שנועדה להגן על המתגוררים בסמוך לבית
אוכל מפני מפגעי רעש בשעות המאוחרות).
סעיף 47 - הצבת מתקני תצוגה, שולחנות וכסאות, סגירות עונתיות וסגירות לילה, מחוץ לכתלי
15
בית העסק:
הסעיף הוחלף במלואו לאור כמות השינויים והעדכונים. הנוסח הקיים ארכאי ומיושן, והוא עורר
בעיות רבות בהתנהלות מול העסקים בעיר. חלקן אף הגיעו לערכאות משפטיות, בניסיון לפרש מה
נכלל ומה לא, קרי, מה ניתן להוציא מחוץ לבית העסק ולהניח על המדרכה ומה לא.
לאור ההבנה כי המציאות משתנה באופן תדיר ומהיר, הוחלט לבצע בסעיף החדש 2 דברים
חשובים:
1 . הוספת קטגוריות נוספות, באופן שיכלולמעל ל-90 אחוזים מסוגי הבקשות להיתר
להוצאת ציוד מחוץ לשטח בית העסק.
2 . מתן אפשרות, במקרים מסוימים, לביצוע שינויים, באישור ראש העירייה, או מי שהוא
הסמיכו לכך. שינויים אלו יעוגנו בהיתר להוצאת הציוד, או באתר האינטרנט של העירייה,
לפי השאלה אם הם כלליים (כלפי כולי עלמא) או אינדיבידואליים (אישור חריג במקרה
של נסיבות מיוחדות). כך, גם סוגי ממכר שעוד לא קיימים היום, ניתן יהיה להסדירם
במסגרת נוסח חוק העזר המוצע.
סעיפים 69-70 – שעות סגירה ופתיחה של עסקים בימים שאינם ימי מנוחה
סעיף 70 מנוסח כיום בלשון שלילה (מתי בית העסק חייב להיות סגור), כאשר ניסוח ברור
יותר יהיה מתי אותו סוג בית עסק יכול להיות פתוח.
כמו כן, וכאמור לעיל, הרבה מהמגבלות שהוטלו הן מיושנות, לא רלוונטיות ועל כן גם לא
מיושמות כיום. כך למשל, קבוע איסור שבית עסק יהיה פתוח בין השעה 14:00 ל-16:00, איסור
שאינו נאכף, וגם אין זה נכון לאכפו, ויש להותיר את ההחלטה אם להפסיק לפעול בצהרים, בידי
בית העסק עצמו.
עוד קבוע כיום איסור לפתוח בית עסק ביום ב' של השבוע, מ-14:00 ועד למחרת בבוקר, ובחודשי
הקיץ (יולי-אוגוסט), חלה הגבלה זו גם על יום ג'.
להגבלות אלו ולהגבלות אחרות, אין כל היגיון והצדקה במציאות הקיימת כיום, ונכון הדבר עוד
יותר לאור היות חופש העיסוק זכות חוקתית.
במקום הסדרים מיושנים אלה, מוצע לקבוע על דרך החיוב (ולא על דרך השלילה) את שעות
פתיחת העסקים, לפי סוג עסק ולפי האזור בו הוא נמצא, באופן בו תהיה זיקה למציאות הקיימת
כיום.
כך יבוצעו הבחנות נדרשות בין בתי עסק שעושים רעש, לכאלה שלא, בין בתי עסק שציבור
התושבים צריך אותם בשעות מאוחרות, לבין כאלה שלא, ובין אזורים הרחוקים ממגורים , וכן
רחובות ראשיים, לבין שכונות מגורים, אשר בהן תהיה הגבלה רבה יותר על שעות הפתיחה.
בגלל שמציאות החיים גמישה ומשתנה לפי הנסיבות המשתנות– מוצע לאפשר גמישות בעניין
שעות הפתיחה, ב-2 היבטים
1. ברירות מחדל
1.1 אם לא נקבע אחרת– עסקים יהיו יכולים להיות פתוחים מ-6:00 עד 23:00;
1.2 מספר עסקים, כתלות בסוגהעסק ובמיקומו, יוכלו להיות פתוחים עד 2:30 בבוקר
שלמחרת, או ללא מגבלת שעות.
2. ראש העירייה או מי שהוא הסמיכו לכך, יוכל לקבוע כי בית עסק ספציפי לא יוכל להיות
פתוח בשעות הקבועות בחוק העזר, בשל היותו מהווה מטרד לציבור, או לבקשת בית
העסק, לתת היתר להיות פתוח בשעות החורגות מהשעות הקבועות בחוק העזר. החלטה
נקודתית כזו תינתן בכתב, תוך פירוט הנימוקים לקבלת ההחלטה.
3. ראש העירייה, באישור מועצת העיר, יוכל לבצע שינויים גורפים (כלליים) והתאמות
בשעות פתיחת העסקים בעיר, תוך חריגה מהאמור בחוק העזר. בכדי שהשינויים יהיו
פומביים, כמו חוק העזר, יפורסמו שינויים והתאמות אלה באתר האינטרנט של העירייה.
הוספת סעיף 71א– צום ט' באב וערבי ימי הזיכרון
16
נושא זה לא הוסדר עד כה בחוק העזר. מוצע להסדירו בנוסח הדומה לזה של עיריית תל-אביב-
יפו. בכך יהיה הדבר פומבי וברור, כחלק מחוק העזר, וכן תתאפשר אכיפה במקרה הצורך.
הצעת החלטה: מועצת עיריית ראשון לציון מחליטה בתוקף סמכותה לפי סעיפים
249(20 ,)250 ו-251 לפקודת העיריות, וסעיף 3 לחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה
באב (הסמכה מיוחדת), תשנ"ח-1997, לחוקק את חוק עזר לראשון-לציון (שמירת הסדר
והניקיון)(תיקון), התשפ"ב-2021, כפי שמובא להלן
חבר המועצה מר עידן מזרחי לא השתתף בהצבעה.
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
בכפוף לשינויים שבוצעו לאחר החלטת ישיבת ועדת הנהלת העירייה, ושהועברו לחברי המועצה
טרם ישיבת המועצה.
7. הסמכת מפקחים
7.1 תפקיד "פקח מסייע ביחידת השיטור העירוני
להלן פרטיהם של עובדי העירייה אשר עברו מכרז, ונמצאו מתאימים ההנהלה מתבקשת לאשר את
הסמכתם ופרסומם ברשומות, בהתאם לרשימה שלהלן;
7.2 תפקיד "פקח משמר החופים – דורון אשכנזי ת.ז 31880677 כפקח משמר החופים באגף
חופים, דורון עבר הכשרה בחברה לביטחון.
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
8. אישור זכאות למלגה לסטודנטים עם מוגבלות
מס"ד שם העובד/ת ת"ז הערות
1. טלאיינך אבייה 327355889 יחידת שיטור עירוני
2. בר לפידות 318860129 יחידת שיטור עירוני
17
בהמשך לתבחינים שאושרולמתן מלגה, עבור סטודנטים עם מוגבלות המוכרים בביטוח הלאומי
ולומדים במוסדות אקדמיים שאינם מסובסדים- ועדת האיתור מצאה מועמדת אחת, אלינור. ז. אשר
עמדה בכל התבחינים ונמצאה זכאית למלגת לימודים בסך 5000 .₪הנ"ל מוכרת באגף השיקום של
הביטוח הלאומי וסטודנטית מן המניין במכללה למינהל.
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
9. אישור הסכמי פשרה בהיטלים עפ"י סע 339' לפקודות העיריות / היטלי פיתוח
המועצה מתבקשת לאשר את הסדרי הפשרה המפורטים להלן ,בהתאם להמלצת ועדת הפשרות
העירונית. בעבר הסמכות למחיקת חובות הייתה נתונה למשרד הפנים ,וכיום העירייה כעיר איתנה
מוסמכת למחוק חובות עפ"י החלטת מועצת העירייה ,לאחר המלצת ועדת הפשרות.
העירייה פעלה ומיצתה כנגד כל הנישומים בהליכי גבייה המוקנים לה בדין לשם גביית החוב , וביחס
לכל מקרה נבחן הסדר כולל בקשר לתשלום החוב על פי נסיבות המקרה.
כל ההסכמים והתשלומים הם בכפוף לאישור מועצת העירייה. בהתאם לכל המוזכר לעיל ,
ניתנו המלצות אלו, מצ"ב טבלאות .
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
10 . אישור הסכמי פשרה בהיטלים עפ"י סע 339' לפקודות העיריות / גביה ואכיפה
המועצה מתבקשת לאשר את הסדרי הפשרה המפורטים להלן ,בהתאם להמלצת ועדת הפשרות
העירונית. בעבר הסמכות למחיקת חובות הייתה נתונה למשרד הפנים ,וכיום העירייה כעיר איתנה
מוסמכת למחוק חובות עפ"י החלטת מועצת העירייה ,לאחר המלצת ועדת הפשרות.
העירייה פעלה ומיצתה כנגד כל הנישומים בהליכי גבייה המוקנים לה בדין לשם גביית החוב , וביחס
לכל מקרה נבחן הסדר כולל בקשר לתשלום החוב על פי נסיבות המקרה.
כל ההסכמים והתשלומים הם בכפוף לאישור מועצת העירייה. בהתאם לכל המוזכר לעיל ,
ניתנו המלצות אלו, מצ"ב טבלאות .
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
18
ענייני עובדים
1. מתן היתרלעבודה נוספת
המועצה מתבקשת לאשר מתן היתר לעבודה נוספת:
גב' נפתלייב ילנה עו"ס לשכת רווחה מזרח המנהל לשילוב חברתי:
מהות העבודה - עבודה סוציאלית.
מקום העבודה - עמותת איכות בשיקום/מרכז יהייל ראשל"צ.
שעות העבודה - יומיים בשבוע בין השעות 20:00 – 16:00.
גובה שכר משוער - כ- 2,200 ₪ברוטו לחודש
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
שונות:
1. צירוף מר ולד קפוסטין לוועדת שירותי הרווחה כחבר הוועדה מטעם סיעת ש"ס.
מחליטים: הסעיף ירד מסדר היום עקב היעדרותו של חבר המועצה מר אריה כהן מהישיבה.
2. חילופי גברי בוועדתתחבורה מטעם סייעת יש עתיד
המועצה מתבקשת לאשר חילופי גברי בוועדת תחבורה מטעם סייעת יש עתיד כדלקמן:
במקום מר אריק בלטר מתמנה מר אסף הינוך כחבר בוועדה / מ"מ יהיה סגן ראש העיר
מר איתי מתיתיהו
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
3. שינוי ההרכב בוועדה לבעלי חיים
לכל סייעה יהיה נציג אחד הרשימה תופץ .
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
4. האצלת סמכויות לדר' הדס הכהן –
בהמשך להסכם הקואליציוני שנחתם בין מר רז קינסטליך ו"סיעת הירוקים והצעירים בראשות
רז קינסטליך" לבין ד"ר הדס מלכה הכהן (להלן "הדס" או "הכהן") והופץ לחברי המועצה ואושר
בהנהלת העיר האצלת סמכויות לדר' הדס הכהן.
מחליטים: מאשרים (פה אחד)
לידיעה :
מצ"ב פרוטוקול ועדת השקעות מתאריך 19.1.22.
הישיבה הסתיימה בשעה 21:40
רויתרפפורט רז קינסטליך
מרכזת ישיבות מועצת העירייה ראש העירייה