84.22

1

קובץ החלטות מס 84/22

של ישיבת מועצהשלא מן המנין

שהתקיימה ביום רביעי, ב סיוון תשפ"ב, 1.6.22

בשעה 18:30 באולם המליאה/קומה 5, בנין העירייה

משתתפים רז קינסטליך - ראה"ע, ליאל אבן זוהר בן דוד – מ"מ ראה"ע, מקסים בביצקי –

סגן ראה"ע, אבי חיים – סגן ראה"ע, איתי מתיתיהו – סגן ראה"ע, סורין גנות –

משנה לראה"ע, יצחק אבשלומוב – משנה לראה"ע, אסף דעבול – משנה לראה"ע,

ד"ר אפי משה – משנה לראה"ע, יוסי חממי – משנה לראה"ע, מיכאל רייף –

משנה לראה"ע, מעין פלח- שדה, , ד"ר הדס מלכה הכהן, קרן דנה, אילנית הרוש,

איתן שלום, מיכל קלדרון, ציון כהן, מירב שמואל, דורון אוזן.

חסרים: מוטי עג'מי - מ"מ ראה"ע, עידן מזרחי – משנה לראה"ע,

אפרת אברמוביץ – משנה לראה"ע, יפעת מאירוביץ יפת – משנה לראה"ע,

משה לבהר – משנה לראה"ע, ד"ר ענת ליבוביץ, שמואל ג'מיל, יבגני ברחמן,

הרב אריה כהן.

נוכחים: דורון מילברג – מנכ"ל העירייה, , רויטל שרעבי – סגנית גזברית העירייה,

עו"ד רעות קרמר – משנה ליועמ"ש, מאיה זיו שפלטר – מבקרת העירייה,

רוית רפפורט – מזכירת מועצת העירייה.

הישיבה נפתחה בשעה: 18:45

עיריית ראשון לציון ג' בסיוון תשפ"ב

המועצה ה- 16 02 ביוני 2022

3500-0011-2022-000061

2

נושאים משפטים

1. חוק עזר לראשון-לציון (מניעת רעש) (תיקון) התשפ"ב-2022

המועצה מתבקשת לאשר חוק עזר לראשון לציון (מניעת רעש) (תיקון) התשפ"ב 2022

החקיקה הארצית (של השלטון המרכזי) בעניין מפגעים בכלל ומפגעי רעש – קבועים בחוק למניעת

מפגעים, התשכ"א -1961 (להלןהחוק למניעת מפגעים "), ובתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש),

תשנ"ג-1992 (להלןהתקנות").

חוק עזר לראשון-לציון (מניעת רעש), התשנ"ט-1999 (להלןחוק העזר"), קובע הוראות למניעת מפגעי

רעש, והוא כולל הוראות מקבילות לתקנות וכן הוראות ייחודיות לעיר ראשון לציון, בכל הנוגע למפגעי

רעש.

סעיף 6 לחוק למניעת מפגעים קובע כך

"רשות מקומית רשאית בחוק עזר, באישור השר, לקבוע הוראות מיוחדות לענין

חוק זה, בהתחשב בתנאים המיוחדים של המקום ותושביו, והוראות כאמור יכול

שיסטו מהוראות תקנות"

לאחר בדיקה מקדמית מול השרה להגנת הסביבה, מוצע לתקן את חוק העזר ב-2 סוגיות מרכזיות

1. רעש מאתר בנייה, תיקונים ושיפוצים

להלן השוואת המצב בין חוק העזר לראשון לציון, חוק העזר לתל-אביב – יפו, והחקיקה של השלטון

המרכזי:

חוק עזר לראשון

לציון (מצב קיים)

חוק עזר לראשון

לציון (מצב מוצע)

חוק עזר לתל

אביב – יפו

חקיקת שלטון

מרכזי

תיקונים

ושיפוצים בבניין

שיש בו לפחות

יחידת מגורים

אחת (סעיף 6

לחוק העזר

מותר בין 7:00

בבוקר ל-22:00

מותר בין 7:00 ל-

19:00, ובין 7:00

ל-17:00 בערבי

ימי מנוחה (למשל

יום שישי) (ביום

המנוחה עצמו

אסור)

מותר בין 7:00

ל-22:00

מותר בין 7:00

ל-20:00 ,וביום

מנוחה (שישי)

בין 7:00 ל-

17:00

הפעלת מכונות

וציוד בניה

לצורך חפירה,

בניה, באזור

מגורים (סעיף 7

לחוק העזר

מותר בין 6:00 ל-

19:00

מותר בין 7:00 ל-

19:00 ,ובין 7:00

ל-17:00 בערבי

ימי מנוחה (למשל

יום שישי) (ביום

המנוחה עצמו

אסור)

מותר בין 6:00

ל-19:00

מותר בין 7:00

ל-19:00, וביום

מנוחה (שישי)

בין 7:00 ל-

17:00.

מוצע לתקן את חוק העזר, באופן בו תיעשההשוואה בין הדין החל על עבודות בשיפוצים ותיקונים, לבין

עבודות עם מכונות וציוד חפירה, באופן בו יהיו שעות אחידות לעבודה, והן בין 7:00 בבוקר ל-19:00

בערבבין השעות 7:00 ל-17:00 בערבי ימי מנוחה (למשל יום שישי) (ביום המנוחה עצמו אסור).

כך יעשה דין אחד לכל עבודות הבנייה, אשר עושות רעש רב באזורי מגורים, ימנעו מטרדים וימנע בלבול

בנוגע לסוג עבודת הבנייה שנעשית.

3

2. רעש מטלטול מכלי אשפה

בתאריך 27.7.2020 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית

ראשון לציון (ת"צ 60781-07-20 גיל כהן נ' עירייתראשון לציון), בנוגע לרעש מטלטול מכלי אשפה

ומשאיות פינוי האשפה.

עניינה של הבקשה הוא בטלטול ופינוי מכלי האשפה בעיר ראשון לציון לאחר השעה 22:00 בלילה, וטרם

השעה 6:00 בבוקר, וזאת לכאורה בניגוד לחוק למניעת מפגעים, תשכ"א -1961, התקנות למניעת

מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992, וחוק העזר העירוני לראשון לציון (מניעת רעש), תשנ"ט-1999.

יצויין כיפינוי העגלות בשעות חריגות מתחייב והכרחי במקרים מסוימים, כדלקמן:

1. בסמוך לחגי תשרי, פסח ועצמאות – מדובר במועדים בהם, עקב ריבוי ארוחות משפחתיות וימי

מנוחה רצופים (במהלכם לא ניתן לפנות את הפסולת), מצטברת כמות פסולת גדולה מהרגיל (כ-

30% יותר.

העירייה נאלצת לבצע פינוי בצאת החג/שבת, כאשר פעולת הפינוי נמשכת לאחר השעה 22:00. יצוין

כי פעמים רבות, עקב הצטברות כמות פסולת חריגה במיוחד, נאלצת העירייה לפנות את הפסולת

במספר סבבים, כך שפעולת הפינוי נמשכת לאחר השעה 22:00.

מובהר כי הפינוי נעשה כבר בצאת החג ולא ביום למחרת, כיוון שחדרי האשפה בצאת החגמלאים

עד אפס מקום, והדבר יגרום למפגעים תברואתיים של ריח ולכלוך. מעבר לכך, העירייה אינה יכולה

לעמוד בפינוי ביממה אחת של כמות פסולת משולשת מכמות הפסולת הרגילה (יוזכר כי מועדי

החגים מתאפיינים בימי מנוחה רצופים בהם לא פונתה הפסולת במשך מספר ימים), וזאת בהתחשב

בכמות המשאיות והעובדים העומדים לרשותה.

יצויין עוד כי ברשות העירייה 17 משאיות אשפה 18 טון אשר מפנות בכל פינוי כ-8,200 כלי אצירה

וברשות קבלני העירייה יש 8 משאיות אשפה 18 טון אשר מפנות בכל פינוי כ-5,300 כלי אצירה

(היחס של הקבלן גבוה יותר כיוון שלעובדי העיריה יש הסכמי עבודה המגבילים את כמות פינוי כלי

האצירה).

2. בימי חמסין קיצוניים – על מנת שלא ליצור מפגעי אשפה וריח שעלולים להיווצר מהחום וכן שלא

לאלץ את צוותי פינוי האשפה לפנות בשעות השיא בימי חום קיצוניים – מתחילה העירייה את

פעולת הפינוי במשאיות בשעה מוקדמת יותר מ-6:00 בבוקר השימוש בכך יעשה במשורה, באישור

ראש המינהל בלבד.

3. בימים בהם קיים צפי לחסימות של כבישים – מאחר שלא ניתן לבצע את הפינוי בעת שהכבישים

חסומים, מתחילה העירייה את פעולת הפינוי בשעה מוקדמת יותר מ-6:00 בבוקר

4. ביום הראשון ללימודים - המתאפיין בעומס של הולכי רגל במדרכות, ועל מנת למנוע הפרעה ומפגע

בטיחותי של עגלות המוצבות במדרכות, מתחילה העירייה את פעולת הפינוי בשעה מוקדמת יותר

מ-6:00 בבוקר הפתרון הוא או להקדים ללילה לפני ואז יש 2 בעיות כי גם יוצרים עוד יום של

עבודת לילה וגם זה עשוי להיות בלתי אפשרי כי קבלן לא בטוח שיצליח לעמוד ב-2 טורים ביום

אחד, או לאחר את פינוי האשפה לשעות מאוחרות בתום שעת פתיחת שנת הלימודים ואז שוב

נכנסים לסיטואציה של השארת פחים עד שעות מאוחרות והשארת פסולת היוצרת מטרדי ריח

בתחנת המעבר. לאור כל זאת אנו סבורים שאישור פינוי מוקדם ביום פתיחת שנת הלימודים הוא

האפשרות הטובה מבין מספר חלופות המעוררות קשיים.

יצויין כי לאילוצים הנ"ל מצטרף אילוץ נוסף, ייחודי לעיר ראשון לציון, והוא קיומו של תחנת המעבר

למיון פסולת בשטחה של העיר, בסמוך לשכונות מגורים, אשר על מנת למנוע מטרדי ריח מתושבי

השכונות הסמוכות, נדרשת העירייה לסיים את פעולת המיון בשעה 16:30 לכל המאוחר

יצוין כי בחוק העזר של עיריית תל אביב – יפו, הגבלת הרעש בטלטול מכלים לא חלה כלל על העירייה,

במסגרת מילוי עבודתה. מדובר בחוק עזר שאושר בעבר הרחוק, וכיום לא מאושרים חוקי עזר בנוסח

דומה.

עוד יצוין כי בתאריך 7.1.2021 פורסם למתן תוקף ברשומות, לאחר אישור המשרד להגנת הסביבה

תיקון לחוק העזר של עיריית ירושלים, שמאפשר החרגה במועדים מסויימים, בכל הנוגע לטלטול מכלי

אשפה על ידי עובדי העירייה.

כמו כן ידוע לנו כי לאחרונה גם צפת זכתה לגמישות מסוימת בחוק העזר שלה (גם בהוראת שעה).

לאחר שיג ושיח עם מרכז השלטון המקומי והמשרד להגנת הסביבה, ולאחר שהועברו למשרד להגנת

הסביבה כל הנתונים ממינהל איכות הסביבה, כדי לגבות את טענות העירייה, הוחלט לגבש תיקון

חקיקה שיפתור את אותם מקרי קצה ייחודיים, ובאופן שיאפשר איזון בין הצורך למנוע מטרדי רעש,

ולבין הצורך למנוע מטרדי ריח, והפרעה לתנועה בימים מסוימים.

התיקון מייצר 2 חריגים

4

(1) מוצאי ימי מנוחה, הצמודים ליום מנוחה אחר, וכן ביום העצמאות, בהם יתאפשר פינוי האשפה עד

חמש שעות מצאת השבת, יום המנוחה או המועד/החג כאמור, ולא יאוחר מהשעה 24:00 בלילה

(2) ביום הראשון לשנת הלימודים בבתי הספר וכןעד שמונה מועדים נוספים בשנה שאינם ברצף, בהם

נדרש, עקב סיטואציה חריגה, לחרוג מהשעות הקבועות בסעיף קטן (א), כגון ימי חמסין קיצוניים,

חסימות כבישים, ובלבד שחריגה כאמור תיעשה במינימום הנדרש לצורך השלמת פינוי האשפה, בשים

לב לסיטואציה החריגה ונסיבותיה, ובלבד ובמקרה של הקדמת הפינוי הוא לא יעשה מוקדם מהשעה

5:00 בבוקר ובמקרה של התאחרות הפינוי הוא לא יעשה מאוחר מהשעה 24:00 בלילה; הודעה על כך

תפורסם באתר האינטרנט של העירייה, תוך ציון שעות פינוי האשפה כאמור.

הצעת החלטה: מועצת עיריית ראשון לציון מחליטה בתוקף סמכותה לפי סעיפים 250 ו-251 לפקודת

העיריות [וסח חדש]סעיף 6 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א – 1961, לחוקקאת חוק עזר לראשון-

לציון (מניעת רעש) (תיקון) התשעפ"ב-2022 ,כפי שמובא להלן

טרם הישיבה הועברו לחברי המועצה נספחים:

נוסח משולב – כולל טלטול + בניה – חוק עזר לראשון לציון – מניעת רעש.

נוסח תיקון – חוק עזר לראשון לציון (מניעת רעש) (תיקון והוראת שעה) התשפ"ב 2022.

עו"ד רעות קרמר – מבקשים לבצע שינוי בחוק עזר למניעת רעש ולאחד אותו, נכון להיום קיים פער בין

השעות בהם ניתן לקיים שיפוצים בבניין, שם אפשרי כרגע עד 22:00 בערב ובהפעלת מכונות וציוד בניה

אפשרי עד 19:00 בערב , אנחנו ממליצים לאחד בינהם שניהם יהיו עד 19:00 בערב

נושא שני רעש וטלטול מלכי אשפה בעקבות בעקבות תביעה יצוגית שקיבלנו אנו מבקשים לשנות את

חוק העזר שיאפשר לנו במועדים חריגים בהם אין לנו ברירה אלא לחרוג מהשעות הקיימות כיום.

חברת המועצה גב' מירב שמואל – אני מברכת על ההליך אך לדעתי הניסוחים פה לא מדוייקים

בתקציר ששלחו לנו לא מוגדר מה זה יום חמסין קיצוני, מבקשת להגדיר משפטית מה זה יום חמסין

קיצוני.

סורין גנות – משנה לראה"ע - לחתזית מזג אוויר עומס כבד, בלשון החוק יש הגדרה מדוייקת לזה יש

הגדרה סעיף 10 ב3, צריך להסתכל על החוק

עו"ד רעות קרמר – מבקשת להסב את תושמת ליבך כל החריגים זה עד 8 מועדים נוספים בשנה

להלן ההצבעה:

בעד 20 (רז קינסטליך, ליאל אבן זהר בן דוד, איציק אבשלומוב ציון כהן,

סורין גנות, הדס הכהן, אילנית הרוש, איתי מתיתיהו, מקסים בביצקי,

מיכאל רייף, יוסי חממי, אסף דעבול, אפי משה, קרן דנה, איתן שלום,

מיכל קלדרון, מעיין פלח, אבי חיים, דורון אוזן , מירב שמואל )

נגד /

נמנע /

מחליטים: מאשרים (פה אחד), חוק עזר לראשון-לציון (מניעת רעש)

(תיקון) התשפ"ב-2022

סגן ראה"ע– מר מקסים בביצקי עזב את הישיבה.

5

2. אישור ההמלצות הכלולות בפרוטוקול ועדתהנחות בארנונה למוסד

מתנדב לתועלת הציבור לשנת 2022

המועצה מתבקשת לאשר ההמלצות הכלולות בפרוטוקול ועדת הנחות בארנונה למוסד מתנדב

לתועלת הציבור לשנת 2022, שהתקיימו בתאריכים הבאים

ביום 12.05.2022 בראשות מ"מ יו"ר הועדה להנחות בארנונה ואחראי על ועדת הנחות בארנונה

למגורים - סגן ראה"ע- מר אבי חיים;

ביום 12.05.2022 – בראשות יו"ר הועדה להנחות בארנונה ואחראית על וועדת הנחות בארנונה

לעסקים – ד"ר הדס מלכה הכהן.

טרם הישיבה הועברו לחברי המועצה נספחים: פרוטוקול + טבלה מסכמת.

משנה לראה"ע דר' הדס – מבקשת למנות עוד חברים לוועדת הנחות בארנונה לעסקים .

ראה"ע רז קינסטליך – מבקשת שתיפגשי עם הדר ואיתי העוזרים שלי על מנת לטפל בנושא.

חברת המועצה מירב שמואל מירב – מה זה אגודה להתנדבות שירות לאומי, שלומית עמותה להפעלת

מתנדבים שירות לאומי , רשום שהם לא עומדים בחוזר מנכ"ל מבקשת לדעת מה לא בסדר?

יעל אללוף מנהלת אגף שומה – 3 העמותות הללו הםנותנות סוג של השמה של שירות לאומי.

חוזר מנכ"ל של משרד הפנים 5/19 קובע שאחד הקריטריונים לאשר מוסדות כאלו הוא שזה לא

משמש למגורים, במידה וזה משמש למגורים המגורים צריכים להיות עבור אך ורק למי שמקבל את

השירות, העמותות הללו מי שמקבל את השירות זה הגופנים שנהנים מבני בנות שירות לאומי

לדוגמא: העירייה, מוסדות רווחה , משרד הבריאות וכו'. והדירות הללו משמשות את בני בנות שירות

לאומי כרי לא את המוסדות שמקבלים את השירות . לכן הם לא עומדים בקריטריון ויש על זה חוות

דעת משפטית של עו"ד קרמר. אישור של מוסד מתנדב נותנים ל - 3 שנים

חברת המועצה מירב שמואל מירב- קרן ראשון לציון מדוע לא אושר?

עו"ד רעות קרמר – אחד מהתנאים לנוהל הוא שהמוסד לא מקבל תמורה, שהתמורה שהוא מקבל

היא נמוכה משמעותית לפחות 50% ממחיר השוק. דמי הניהול שקרן ראשון מקבלת בין 5-15% .

מבדיקה שעשינו זה אותו מחיר ממחיר השוק ולכן זה לא עומד בהוראות הנוהל

להלן ההצבעה:

בעד 19 (רז קינסטליך, ליאל אבן זהר בן דוד, איציק אבשלומוב, ציון כהן

סורין גנות, הדס הכהן, אילנית הרוש, איתי מתיתיהו, מיכאל רייף,

יוסי חממי, אסף דעבול, אפי משה, קרן דנה, איתן שלום,

מיכל קלדרון, מעיין פלח, אבי חיים, דורון אוזן , מירב שמואל )

נגד /

נמנע /

מחליטים: מאשרים (פה אחד), אישור ההמלצות הכלולות בפרוטוקול ועדת

הנחות בארנונה למוסד מתנדב לתועלת הציבור לשנת 2022.

6

3 . הקמת ועדה למינוי רבעיר שני - ספרדי לעיר ראשון לציון

המועצה מתבקשת לאשר הקמת ועדה למינוי רב עיר שני - ספרדי שני לעיר ראשון לציון מהטעמים

הבאים:

העיר ראשון לציון בעשור האחרון בצמיחה והתחדשות מתמדת, היא העיר הרביעית בגודלה מבחינת

היקף האוכלוסייה המונה כ-275,000 תושבים וצפויה בשנים הקרובות להיות העיר השלישית בגודלה

במדינת ישראל.

אוכלוסיית העיר ראשון לציון מורכבת מקהילה גדולה אשר חלק נכבד בקהילות ספרד ואשכנז –

מורכב מאוכלוסייה שומרת מסורת, מאוכלוסייה דתית – ציונית ומאוכלוסייה חרדית ובעיר ישנם כ-

250 בתי כנסת.

אוכלוסיות אלה פועלות בכל רחבי העיר ונזקקות לרמת שירותי דת ומנהיגות רוחנית גבוהה במיוחד

הכוללות: אספקת מבני ציבור לצורך הפעלת בתי כנסת ומוסדות חינוך, מתן מענה לשלל פניות

הציבור בסוגיות הלכתיות (כדוגמת הלכות שבת, הלכות ימי חג והלכות נישואין ושלום בית), נושאי

כשרות, ובפרט מתן תעודות הכשר לבתי העסק בתחום העיר ראשון לציון, בנוסף ניתן שירות רב היקף

לכלל הציבור הרחב בתחום רישום הנישואין ומתן אישורי נישואין לכלל תושבי העיר.

כיום פועל בעיר רב אשכנזי, הרב הגאון י.ד. וולפא שליט"א – אשר נתן, ועודנו נותן, מענה לקהילה

האשכנזית בעיר מזה 53 שנים וגילו של הרב וולפא שיבדל לחיים ארוכים, הרב האשכנזי בעיר, הוא

מעל 90 שנים

לפני כ-13 שנים, נקטעו שירותי הדת שניתנו לתושבי העירעם פטירתו, בטרם עת, של הרב הגאון יוסף

עזרן ז"ל, אשר נתן את המענה לקהילת יוצאי ספרד בעיר ובהתאם לכך, אושרה בישיבת מועצה מס'

71/11 מינוי רב שני לעיר ראשון לציון. (מצ"ב פרוטוקול הישיבה

בעקבות כך, הוגשה עתירה לבג"ץ בה ביקש העותר להורות על מינוי רב ספרדי לעיר ראשון לציון,

במקביל לכהונתו של רב עיר אשכנזי (מצ"ב העתירה). העתירה הוגשה במהלך תקופת כהונתו של ראש

העירייה הקודם, אשר ראה חשיבות בצורך למנות רב נוסף ספרדי לעיר, בנוסף לרב המכהן, אשר היה

מבוגר גם בעת הגשת העתירה.

לכן, כשהוגשה העתירה, טענה העירייה בתגובתה כי היא מסכימה לבקשה למינוי רב ספרדי. בפניית

ראש העירייה דאז, נשלחו מכתבים לשר לשירותי דת בבקשה למינוי רב נוסף (מצ"ב המכתבים).

לאחר דחיות רבות מטעם השר לשירותי דת והמשרד לשירותי דת (אשר נבעו בין היתר מריבוי הליכי

בחירות), הגישו השר והמשרד לשירותי דת את ההודעה המעדכנת המצ"ב בה הבהירו כי בעקבות

בחינת המדיניות הכללית בסוגיית מינוי רבני עיר של כלל הרשויות, החליט השר לשירותי דת לגבש

תיקון לתקנות המסדירות את בחירת רבני העיר - תקנות שירותי הדת היהודיים שנחתמו

ב11/05/2022 (בחירות רבני עיר, תשס"ז-2007 (מצ"ב התקנות

בהתאם לאמור לעיל, ביקשו המשיבים שהות נוספת של 90 יום (עד תחילת יולי 22') לעדכן בדבר הליך

המינוי.

בתאריך 11/05/2022, פורסם נוסח עדכני בתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשפ"ב-

2022, לפי סעיף 15(א2) לחוק שירותי הדת היהודייםא-1971 (מצ"ב– החוק),

ע"פ סעיף מס' רבני עיר, 3 (ב)1 ,על אף האמור בתקנת משנה (א–

עלה מספר התושבים היהודים ברשות המקומית על 100,000, רשאי השר להורות, בהסכמת מועצת

הרשות המקומית, כי לרשות המקומית יהיו שני רבני עיר, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם השתכנע

שאכן קיים צורך שכזה וכי לפי מאפייני הרשות המקומית רב עיר בן עדה אחת לא יוכל לתת מענה

לצורכי התושבים בני העדה האחרת; בנוסף בסעיף הוראות מעבר

17 (ב על אף האמור בתקנה 13(ב) ו־(ג ,)1(רב עיר שמכהן ערב המועד הקובע–

(1) והוא כיהן ערב תחילתן של תקנות בחירות רבני עיר, התשל״ה–1974 ,כהונתו תיפסק בהגיעו לגיל

80 שנים; ואולם אם מלאו לרב העיר 79 שנים ומעלה במועד הקובע, תימשך כהונתולתקופה נוספת

של שנה מהמועד הקובע;

בהתאם לאמור לעיל, כבוד הרב הגאון, י.ד. וולפא שליט"א צפוי לסיים את תפקידו בשנה הקרובה

ולצאת לגמלאות במועד 11/05/2023. היות ומחודש נובמבר הקרוב נכנסים לשנת בחירות ולא ניתן

יהיה לבצע שינויים במינויים, נדרש כבר כעת למנות רב שני בכדי למנוע מצב בעוד כ-11 חודשים

כאשר הרב המכהן יסיים את כהונתו ושירותי הדת לתושבי העיר יפגעו.

בנוסף, ביום 22/05/2022 התקבל מכתב לראש העירייה, מר רז קינסטליך מלשכת סגן השר לשירותי

דת (מצ"ב המכתב), על פיו: "אנו פונים לכבודו על מנת לקדם הליך בחירת רב עיר. לאור התקנות

נבקש כי הרשות המקומית תקבל החלטה כי היא מאשרת את ההליך והקמת הוועדה ואת האישור

7

התקציבי אשר יעמוד לתקופת מימון של עד 12 חודשים מזמן הבחירה ועד להוצאת הרב המכהן

לגמלאות".

בנסיבות אלה, לא רק שהמענה לצרכי הדת הייחודיים של הקהילה הספרדית נפגע באופן משמעותי,

אלא שבהינתן העובדה כי כיום מכהן בעיר ראשון לציון רב עיר אחד בלבד (הוא הרב הגאון י.ד.וולפא

שליט"א), ממילא אין אפשרות לתת מענה ראוי לצרכי הדת של האוכלוסייה, על שלל גווניה

וקהילותיה ולו רק בהינתן גודלה של העיר ראשון לציון מבחינת היקף אוכלוסייתה.

בהתאם לאמור לעיל מתבקשת מועצת העיר לאשר הקמת ועדת מקצועית לבחירת רב עיר ספרדי שני

ובהתאם לתקנות שצוינו מעלה (מצ"ב), ע"פ סעיף ועדת הבחירות, 7.

כמו כןיצוין כי בחינת ההיבטים התקציביים היא אחד התנאים להקמת ועדה לבחירת רב עיר, כך

שהיבט זה נבחן בנפרד ויאושר בכפוף לאישור הועדה.

במסגרת זו, נבחן תקציב המועצה הדתית ואפשרויות מימון מטעם העירייה.

(טרם הישיבה הועברו נספחים לחברי המועצה - מכתב לשכת סגן השר לשירותי דת, קובץ התקנות,

בג"ץ 5420/17 הרב עזרא יעקב נ' השר לשירותי דת ואח)

ראה"ע רז קינסטליך - אנו יוצאים להתחיל את התהליך להקמת ועדה לבחירת רב עיר ספרדי .

חברי הועדה מהעירייה כבר נבחרו כרגע יבחרו חברים חיצוניים נציגי ציבור.

חברת המועצה מירב שמואל מירב- – האם אנחנו מאשרים 2 רבניםהאם יהיו בסופו של דבר

2 רבנים או אחד יש לנו כרגע רב ראשי שיודע שבעוד שנה אמור לסיים את תפקידו, האם הרב שמכהן

כיום יודע שהוא מסיים את תפקידו? האם נתנו לו הודעה שהוא מסיים את תפקידו ויישאר לנו רק רב

אחד?

ראה"ע רז קינסטליך – אנחנו בוחרים כרגע רב אחד ספרדי, יש תקנון אשר מגדיר בדיוק מתי הוא

מסיים, התקנות החדשות מגדירות בדיוק מה משך הכהונה של כל רב, אני מניח שהראו לו את

התקנות והוא ידוע מתי הוא מסיים.

חברת המועצה מירב שמואל מירב- האם אפשר לקבל החלטה במסגרת החלטה זו שיישאר לנו רק

רב אחד?

ראה"ע רז קינסטליך –לא, משנפטר הרב הראשי עזרן ז"ל אין לנו רב ספרדי בעיר, כיום שונו התקנות

למנוי רב.

חברת המועצה מירב שמואל מירב- ככל הידוע לי התקבלה החלטת בישיבת מועצה בשנת 2017

שיהיה לנו רק רב ראשי אחד, את זה אנו לא משנים עכשיו נכון

ראה"ע רז קינסטליך – ב - 2016 קודמי לתפקיד שלח מכתב לחבר הכנסת דוד אזולאי מנוי רב עיר

נוסף לראשל"צ. כרגע לא עולה כאן השאלה מס' רבני העיר, ההצבעה היא על הקמת ועדה למינוי רב

ספרדי עיר.

חבר המועצה יו"ר ועדת הביקורת דורון אוזן – היה יותר נכון למנות רבני קהילה במקום רב עיר.

ראה"ע רז קינסטליך –זה לא אחד נגד השני, רבני השכונות כרגע בבג"ץ בגלל הנושא של הרפורמי,

כרגע לא ניתן למנות רבני שכונות .

להלן ההצבעה:

בעד 19 (רז קינסטליך, ליאל אבן זהר בן דוד, איציק אבשלומוב, ציון כהן

סורין גנות, הדס הכהן, אילנית הרוש, איתי מתיתיהו, מיכאל רייף,

יוסי חממי, אסף דעבול, אפי משה, קרן דנה, איתן שלום,

מיכל קלדרון, מעיין פלח, אבי חיים, דורון אוזן , מירב שמואל )

נגד /

נמנע /

מחליטים: מאשרים (פה אחד), הקמת ועדה למינוי רב עיר שני – ספרדי

לעיר ראשון לציון

הישיבה הסתיימה בשעה: 19:20

רויתרפפורט רז קינסטליך

מרכזת ישיבות מועצת העירייה ראש העירייה