87.22

1

קובץ החלטות מס 87/22

של ישיבת מועצהשלא מן המנין

שהתקיימה ביום חמישי, א' בתמוז תשפ"ב,

30.6.2022

בשעה 18:00 באולם המליאה/קומה 5, בנין העירייה

משתתפים רז קינסטליך - ראה"ע, ליאל אבן זוהר בן דוד – מ"מ ראה"ע,

מוטי עג'מי - מ"מ ראה"ע, מקסים בביצקי – סגן ראה"ע,

איתי מתיתיהו – סגן ראה"ע, עידן מזרחי – משנה לראה"ע,

סורין גנות – משנה לראה"ע, יצחק אבשלומוב – משנה לראה"ע,

אסף דעבול – משנה לראה"ע, אפרת אברמוביץ – משנה לראה"ע,

ד"ר הדס מלכה הכהן משנה לראה"ע, משה לבהר – משנה לראה"ע,

שמואל ג'מיל, מיכל קלדרון, ציון כהן, מירב שמואל, דורון אוזן, הרב אריה כהן.

חסרים: אבי חיים – סגן ראה"ע, יפעת מאירוביץ יפת – משנה לראה"ע,

מיכאל רייף – משנה לראה"ע, יוסי חממי – משנה לראה"ע,

ד"ר אפי משה – משנה לראה"ע, ד"ר ענת ליבוביץ, אילנית הרוש, קרן דנה,

יבגני ברחמן, איתן שלום, מעין פלח- שדה.

נוכחים: דורון מילברג – מנכ"ל העירייה, קרן ברק – גזברית העירייה, קיריל קוזיול –

מהנדס העירייה, עו"ד נעמה כליף חזרתי – היועצת המשפטית לעירייה,

מאיה זיו שפלטר – מבקרת העירייה, רוית רפפורט – מזכירת מועצת העירייה.

הישיבה נפתחה בשעה: 18:00

י"ד בתמוז תשפ"ב

13 ביולי 2022

3500-0011-2022-000091

2

עלסדר היום:

1. הסכם שיווק מטווח 24 בין עיריית ראשון לציון לבין ממשלת ישראל / משרד הביטחון

ההנהלה מתבקשת לאשר הסכם שיווק מטווח 24 בין עיריית ראשון לציון לבין ממשלת ישראל

משרד הביטחון.

בשטחה של עיריית ראשון לציון מצוי מחנה צבאי בשטח של כ-7,500 דונם ליד חוףימה של

ראשון לציון (ישנם כ-2,000 דונם נוספים בשטחה של מועצת גן רווה) (להלןהמחנה" "מטווח

24" אוהמטווח"). רצועת החוף המצויה בשטחה של העיר ראשון לציון היא באורך של כ-6

קילומטר אך רקכ – 900 מטרים חוף עומד לרשות הציבור ותושבי העיר בעוד שכ-5 קילומטר

חוף נמצאים בשימוש הצבא כחלק ממטווח 24.

1. שטח זה היה בשימוש צבאי עוד מימי המנדט הבריטי עבר לרשויותצה"ל עם הקמת המדינה

ומשמש את המדינה (צה"ל) מאז הקמתה כמחנה צבאי. השטח הוכרז כמחנה צבאי לפני שנים

רבות והוצא בגינו צו סגירה של שר הביטחון, כאשר אין לאזרחי העיר כל יכולת להיכנס

למתחם, ליהנות מחוף ימה של העיר (למעט רצועה צרה הקטנה מקילומטר אורך) או לשהות

בשמורת הטבע הקיימת בו.

2. נציין כי במהלך השנים נעשו ניסיונות לבטל את הה כרזות וצווי הסגירה, ואף בעלי קרקע

פרטיים, שלהם בעלות על חלק הסמוך למחנה הצבאי, עתרו לבית המשפט בעניין, ועתירתם

נדחתה.

3. מטווח 24 מצוי בסמיכות לשכונות בעיר הן שכונתנווה חוף והן למתחם האלף המפותח בימים

אלו והעומד להפוך לאחד ממרכזי התעסוקה והמגורים היפים והמבוקשים בארץ ואין ספק

שעצם קיומו במקום מהווה מטרד לא קל לתושבי העיר ומחסום לפיתוח העיר כולה.

4. בשטח המחנה מצויים מעט בניינים של הצבא, רוב השטח אינו מפותח וחלקו מהווה שמורת

טבע בה מתפתחים זנים שונים של בעלי חיים. במחנה מבוצעים מטווחים של ירי כבד ורועש

לכיוון ה ים כתוצאה מכך לא אחת מתגלות פצצות מרגמה שנפלטות מהים לחוף המוכרז

בראשון לציון. קיומו של המחנה במיקומו הנוכחי מהווה מטרד לתושבים.

5. הבעלויות בשטח הן: שטח של כ -900 דונם בבעלות עיריית ראשון לציון (בשטח הצפוני של

המטווח), שטח של כ-25 דונם בבעלות גורמים פרטיים שונים בעיקר באיזור שמורת הטבע ליד

החוף ויתרת השטח היא בבעלות רמ"י לרבות באיזור חוף הים ובאיזור שמורת הטבע.

6. לעמדת משרד הביטחון לקיום המטווח יש חשיבות רבה ביותר לביטחון מדינת ישראל ולפיכך

החזקתו במקום נחוצה.

7. בשנים האחרונות משלם משרד הביטחון לעירייה דמי שכירות בגין שטח של כ-456 דונם. נושא

החזקה ותשלום דמי השימוש/דמי השכירות היה מושא לויכוחים בין העירייה לבין משרד

הביטחון משך שנים ואף הגיע להליכים משפטיים אשר הסתיימו בפשרה, בעקבותיה נחתם

הסכם השכירות בין הצדדים.

8. מאחר וקיומו של המחנה בעיר מונע את התרחבות העיר הן לצרכי בנייה למגורים והן לצורך

שימוש בחוף הים, שכאמור רובו מוחזק על ידי הצבא ותושבי העיר לא יכולים לעשות בו

שימוש, מתקיים מזה מספר שנים בין משרד הביטחון לבין העירייה מו"מ לפינוי המטווח.

הטענה העיקרית של משרד הביטחון בהקשר זה היא כי יש חשיבות עצומה לביטחון המדינה

בקיום המטווח ולכן אין הוא יכול לפנות את המטווח, ללא הקמת חלופות ראויות במיקום

אחר דבר שכרוך בעלויות של למעלה מ-2 מיליארד₪ ואינו מתוקצב על ידי המשרד. בנסיבות

אלה טוען המשרד כי ללא תשלום של העירייה כמקור מימון למעבר המטווח למיקום חדש

המחנה לא יוכל להתפנות לא באופן מלא ואף לא באופן חלקי.

9. לאחר מו"מ עיקש, ולאור העובדה שבשטח ניתן להקים אלפי יחידות דיור חדשות העונות

לצורך הלאומי של כלל האוכלוסייה בארץ בכלל ולתושבי ראשון לציון בפרט, אשר חלק לא

מבוטל מהן יכול להיבנות בשטחים המצויים בבעלות העירייה וכן כ -270 אלף מ"ר שטחי

תעסוקה ומסחר, הגיעה העירייה להסכם עם משרד הביטחון לפיו היא תשלם למשרד הביטחון

סכום הנע בין 1.5-2.4 מיליארד₪ כדי לאפשר את פינויו המלא או החלקי, מהמקום, וכדי

לשחרר חלקים חשובים ממנו לרווחת תושבי ראשון לציון.

3

ראה"ע רז קינסטליך- הישיבה היום, היא ישיבה היסטורית.

הישיבה היום היא ישיבה שכל אחד ואחת מאתנו, יוכל להגיד בגאווה בעוד הרבה שנים שהיינו בה,

שהובלנו אותה ושאישרנו בה את אחד מהאירועים המכוננים לעיר ראשון לציון.

מעבר לחברי המועצה וגורמי המקצוע מטעם העירייה שנמצאים כאן, נמצאים אתנו גם היום:

נציגי משרד הביטחון

אלון יפרח – ר' מינהל המעבר דרומה

צביקה קרמן – מ"מ ר' יחידת מתוו"ה

אבי שקד – ר' חטיבת שיווק ופינוי מחנות צה"ל

מורן קורטרן – רת"ח שיווק ופינוי מחנות צה"ל

יעלה סרלין – יועצת משפטית

צה"ל

אל"מ אבי טננבאום – צה"ל/אג"ת/ רמ"ח תו"פ

סא"ל זוהר אבן דר – צה"ל/אג"ת/רע"ן פרוייקטים וצה"ל לנגב

עו"ד אריה נח

חברת אמן ומרג'ינס

ירון שטיין ומוטי גונן

אציג לכם את עיקרי הדברים, מיד לאחריי, משרד הביטחון יציגו את הצד שלהם בהסכם

מהנדס העירייה יציג את עקרונות התכנון, עו"ד אריה נח יציג את עיקרי ההסכם, חב' אמן ומרג'ינס

יציגו את התכנית הכלכלית, אני מבקש שתתנו לנו להציג את המתווה, וניתן זמן לשאלות בסוף.

לאחר המצגת ניתן זמן שאלות.

עבורי, מדובר היום בלא פחות מחלום שמתגשם. כשהייתי צעיר יותר ודמיינתי שיום אחד אהיה ראש

עיר, אחד מהחלומות שרציתי להגשים – היה תיקון העיוות הזה שנקרא "מטווח 24" ושחרור השטח

נולדתי וגדלתי בראשון לציון. כשהייתי נער והייתי מגיע לים עם חברים, היינו מסתכלים דרומה אל עבר

הגדר של הבסיס. רואים את השטח הבתולי ורחב הידיים של השמורה, רואים את קו החוף הנמתח ואני

זוכר את התסכול שהרגשנו – כשלא יכולנו להיכנס לשם.

התסכול הזה מלווה אותי ואת תושבות ותושבי ראשון לציון, שנים רבות שנמשך עד ליום הזה.

אני חייב לציין כי אנחנו עובדים על ההסכם הזה בכל הכח מכניסתי לתפקיד. במהלך התהליך לפני מס'

חודשים, הצגתי למאיר ניצן, ראש העירייה המיתולוגי של העיר את התכנית והמתווה. מאיר ניצן ,

שעמד בראשות העירייה 25 שנים עד לשנת 2008 ואפשר לומר עליו רבות בפיתוח וקידום העיר, תמך

במתווה ההסכם ואמר לי כי הוא סבור שמדובר במהלך שייטיב עם התושבים ואלו הדברים שלו: "נדרש

לומר בכנות שיש כאן הישג שלא היה כדוגמתו, אני רוצה לברך את ראש העירייה שלא ויתר על החזון

שלו מרגע כניסתו לתפקיד לפנות את הבסיס".

תחשבו על האבסורד שבדבר – יש אזור כלוא של כ-9,500 דונם בסיס צבאי– כאשר 7,500 דונם מתוכו

בשטחה המוניצפאלי של העיר שלנו.

רק לסבר את האוזן - רצועת החוף המצויה בשטחה של העיר ראשון לציון מתפרשת על אורך של כ-6

קילומטרים, אך נכון להיום רק פחות מקילומטר בלבד עומד לרשות הציבור ותושבי העיר. בעוד שכ-5

קילומטר חוף "כלואים" בשימושהצבא כחלק ממטווח 24.

השטח "הכלוא" הזה שכולל בתוכו גם שמורת טבע רחבת ידיים, עם צמחים, בע"ח וערכי טבע מוגנים

– אמור להיות פתוח לציבור ולא סגור מאחורי גדר.

צבא ההגנה לישראל ומשרד הביטחון אמונים על בטחונה של מדינת ישראל. ומעולם לא ערערנו על

קביעתם כי לקיום המטווח יש חשיבות רבה ביותר לביטחון מדינת ישראל ולפיכך החזקתו במקום

נחוצה.

אך עם זאת, אנו יודעים כיום, שניתן להעתיק את הבסיס למקומות אחרים – בין אם באופן חלקי או

מלא, ובכך לשחרר את השטח הנמצא בשטח העיר שלנו.

שנים רבות העירייה ניסתה להגיע להסכם עם משרד הביטחון, אך מסיבות שונות, הדבר לא הבשיל

לכדי הסכם.

מרגע כניסתי לתפקיד לפני כשלוש וחצי שנים – שמתי לי כאחד מהיעדים המרכזיים לכהונתי – את

פינוי המטווח.

לאחר משא ומתן עיקש מול משרד הביטחון, שכלל שעות רבות של עבודה ורצון טוב של שני הצדדים –

אני מביא בפניכם היום את ההסכם ההיסטורי שגיבשנו מול המשרד. ברגע שההסכם ייחתם, זו תהיה

4

הפעם הראשונה שרשות מקומית חותמת הסכם פורץ דרך שכזה ובכאלה סדרי גודל של פינוי מול משרד

הביטחון.

ההסכם עם משרד הביטחון אינו קובע בשלב זה אם יהיה פינוי מלא או חלקי. הדבר ייקבע על פי עמדת

המשרד, לאחר בחינת החלופות בדרום הארץ ותוך שנה מחתימת ההסכם.

אך גם כרגע במידה והפינוי יהיה חלקי – אנחנו מדברים על פינוי שטח של בין 1,300 ל-8,000 דונם

שישוחררו חזרה לעיר. מה אומר פינוי כזה? שילוש רצועת החוף שלנו – אם היום רצועת החוף שלנו

מתפרשת על פחות מק"מ, היא צפויה לגדול לכ-3 ק"מ רצועת חוף. וזה במקרה החלקי. במקרה המלא

רצועת חוף הים תגדל לכפי 6!

הפינוי יאפשר גם לפתוח צירי תנועה נוספים שיובילו לחוף הים ולהפחית את הגודש על העורק הראשי

שמוביל אל החוף ופתרון למצוקת החנייה בקרבת החוף.

בשלב מיידי, יפונה שטח שיהווה ציר גישה נוסף לשכונת נווה חוף.

בנוסף – שחרור השטח יאפשר לנו לפתח את השטח הצמוד למתחם ה-1000 ויוסיף כ-10,000 יחידות

דיור, תעסוקה ומסחר.

המטרה היא עם הפנים לתושבים, אלפי יחידות הדיור העירוניות יועדו עבור דיור בר השגה הכולל: דיור

לבנות ובני העיר, מיזמי שכירות מוזלת ומעונות לסטודנטים וצעירים - צורך לאומי ועירוני, שיאפשר

למשפחות צעירות להישאר לגור בעיר, במציאות בה מחירי הדיור רק מאמירים.

הפינוי יאפשר גם פיתוח תיירותי משמעותי, שלא היה עד כה בעיר. על בסיס אישור ולחוף (ועדה לשמירת

הסביבה החופית) נפתח שימושי חוף מגוונים לרווחת הציבור הכוללים: טיילת, שימושי פנאי ונופש

ומלונאות לרווחת התושבים ולאלה שמחוצה לה, הרי יש לנו את אחת מרצועות החוף היפות בארץ שעד

היום הייתה מבוזבזת לשווא. משרד התיירות פנה אליי בבקשה לקדם בפרוגרמה מרכיבים תיירותיים,

באזור הפיתוח ואני אופטימי שנצליח לקדם היבטים תיירותיים הכוללים שימושי פנאי ונופש שישלבו

חיים אורבניים בעיר החוף ויתרמו לפיתוח התיירות בעיר.

ברובו של השטח תהיה שמורת טבע רחבת ידיים לרווחת הציבור. שטח ירוק ושמור בליבה של העיר

שלנו. שמורת הטבע תשמר את בעלי החיים והצומח.

הרבה אנשים תרמו לכך שנגיע לרגע הזה וחשוב לי להודות לכולם:

משרד הביטחון: משרד הביטחון ובראשם אלון יפרח, מי שמוביל במקצועיות ובאחריות רבה את

ההסכם מולנו. אלון אני רוצה קודם כל להודות לך על כך ולכל נציגי משרד הביטחון וצה"ל שעמלו על

ההסכם ולאלו שהגיעו לכאן היום.

לעובדי עיריית ראשון לציון ובראשם:

סגניתי ומ"מ – ליאל אבן זוהר, מהנדס העירייה – קיריל קוזיול, גזברית העירייה – קרן ברק, יועצת

משפטית – עו"ד נעמה כליף, אדריכלית העיר – שרון שפר, למנכ"ל העירייה היוצא – דודי גיל שדחף

ועמל על ההסכם בזמן שהיה מנכ"ל העירייה ולאחריו, למנכ"ל העירייה – דורון מילברג, לעו"ד מטעם

העירייה שמלווה את ההסכם משפטית – עו"ד אריה נוח, למינהל התכנון, למתכנן מחוז מרכז – גיא

קפלן ולכל הצוות במנהל התכנון, לרשות מקרקעי ישראל ובראש למנהל הרשות: יעקב קוינט ולמנהל

המרחב שבימים אלו מסיים את תפקידו דוד מזרחי, לארגונים ולגופים הסביבתיים הירוקים – בראשם

החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים. חברות "אמאן" ומרג'ניס שבנו את התכנית הכלכלית שלנו

סביב ההסכם.

ולסיכום:

רבות דובר על המחיר שנשלם על השטח והיו גם כאלה שקפצו על ההזדמנות כדי לנסות ולגזור קופון

פוליטי...יש לי תשובה ברורה להם ולכם: לא רק שהמחיר שנשלם עבור השטח יוחזר לנו בחזרה, אחרי

שכספי ההשקעה יוחזרו עוד נישאר עם 5 מיליארד שקל בקופת העירייה. יצרנו מודל קפדני וחכם, והוא

מיד יוצג לכם כחלק מהתוכנית הכלכלית.

אני מבקש מכל אחד ואחת מכן לשים בצד כל שיקול פוליטי, ולחשוב על הילדים שלנו, הנכדים שלנו

ולהסתכל על ההסכם בלב שלם ובנפש חפצה, ולהבין את גודל המעמד שאנו נמצאים בו. מעמד שלא

ישנה והזדמנות שככל הנראה לא תחזור על עצמה.

אנחנו עושים היום היסטוריה למען העיר הזו ולמען הדורות הבאים שיגדלו ללא גדר באמצע העיר, ללא

גדר שתחסום להם את הים ואת רצועת החוף.

היום אנחנו עושים עוד צעד למען שחרור חוף הים שלנו, למען שטחים ירוקים רחבי ידיים.

תושבי ותושבות ראשון לציון – הבטחתי לכם והיום אקיים, גם במחיר של לחטוף ביקורת של מי שינסו

לגזור על כך קופון פוליטי, גם במחיר של מי שינסו להגיד שאפשר היה להגיע להסכם טוב יותר, גם

במחיר של מי שיגיד שהמחיר גבוה מידיי... האמינו לי – ההסכם שהגענו אליו היום, הוא הסכם שרבים

חלמו להגיע אליו ולא הצליחו. ויש דברים שאין להם מחיר וזה אחד מהם.

5

היום אני זוכה להגיד בהתרגשות רבה ובביטחון מלא– שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אלון יפרח - נציגי משרד הביטחון , ר' מינהל המעבר דרומה

מצטרף לברכות של ראה"ע רז קינסטליך, כמי שמלווה את הנושא הרבה שנים אני חייב להודות שיש

פה הסכם פורץ דרך, הבסיס "מטווח 24" משמשכיום יחידה מאוד משמעותית בצה"ל, מבחינתנו הדבר

היום לאחר שאנו בתהליך זה עם העירייה למעלה מעשור העיסוק בנושא זה התחיל בערך בשנות ה –

2000 ,היום אנו מבינים אתהצרכים האזרחיים שבו המשקל שלהם נמצע במקום משמעותי ומצד שני

אנו מוכנים לקחת לא מעט סיכונים על מנת לבדוק איך ממשים את התהליך הזה. אנו נכנסים להליך

ביחד עם העירייה שבסופו של דבר בין אם הפינוי יהיה חלקי או מלא יש מינימום של שטח שאנו יודעים

להתחייב על הפינוי שלו, ויש טווח של זמן ועלויות ואחרי שהם סוכמו, החתימה על ההסכם הזה תאפשר

לנו לצאת לדרך שבסופה אנו נגשים חזון שגם אנו שותפים לו. אנו אחראים קודם כל על הביטחון אך

אנו חלק מהמדינה ונשמח לקחת חלק באירוע שיש לו משמעויות אזרחיות כל כך חשובות .

אני מבקש להתייחס לכספים או העלויות שאנו שמנו פה לגבי המחיר הן עלויות שהעקרונות שעל פי הן

נקבעו בהחלטת ממשלה שנודעה במקור להסדיר את היחסים בין רשות מקרקעי ישראל למשרד

הביטחון, בד"כ השטחים שעליהן משרד הביטחון יושב הם שטחים של רמ"י על אותם עקרונות בדיוק

אנו מתכוונים לתמחר את הנושא הזה, וזה גם ינוהל בחשבונות נפרדים.

אל"מ אבי טננבאום – צה"ל/אג"ת/ רמ"ח תו"פ

מבקש להרחיב על תכולת הבסיס ולהסביר מס' דברים מרכזים בהקשר להסכם:

צה"ל ובראשו הרמטכ"ל מבינים היטב יותר מתמיד את הצורך האורבני של העיר ראשל"צ להמשיך

ולהתפתח ולאפשר שימוש נרחב ככל הניתן מעבר ליחידות הדיור והרחבת השכונות, את השימוש בחופי

הים והגישה אליהם. אירוע שבסוף ישלשל לפחות את רצועת העיר כפי שציין ראה"ע, מתוך הבנה של

הצורך בגידול ובהתפתחות העיר ראשל"צ.

מבקש לשבח את התהליך שהיה אינטנסיבי בשיתוף העיריה לא פשוט, הכל על מנת להגיע לעמק השווה

כדי שיאפשר את זה. "מטווח 24" הוא יחידת הניסויים של צה"ל הוא מוקד לאומי בכל ההיבטים יש

בו 18 עמדות ניסוי הצורך בירי ארוך טווח הוא צורך קיים של צה"ל ולכן אנו נמצאים ליד הים,

החלופות שאנו מקדמים מחייבת את אותם דברים , חלקם גם מחייבים תפיסת שטחים נרחבת.

המהלך הוא אפשרי, מייצר מורכבות לא פשוטה לצה"ל אך אנו נכונים לזה ומבינים את החשיבות

הלאומית ושמחים להיות פה.

קיריל קוזיול מהנדס העיר – אציג את עקרונות התכנון , מציג את מפת הבסיס כ 9,500 דונםמדובר

על שטח שמיודע לפארק ע"פ תכנית מתאר ארצית . השטח מיועד לפארק ע"פ תכנית מתאר ארצית

שאושרה לפני כ 3 שנים , להפוך רובוככולו לשטח פארק ירוק שמורת טבע, במהלך האישורים של

תכנית מתאר זו מאחר והבנו שאנו הולכים לקראת מהלך של פינוי "מטווח 24 "ניסינו לצמצם את שטח

הפארק מ 9,500 דונם, לא הייתה כוונה לפגוע בשטחים הירוקיםאך לא הצלחנו, למעשה תכנית תמ"א

1 .בסופו של דבר ההצלחה שלנו לגביההייתה בלאפשר פיתוח של שטחים צמוד לנווה חוף ולמתחם

ה – 1000 כל שאר השטח יישאר שטחים פתוחים.

אנו נשארים עם פיתוח מצומם שאפשרי רק באזור הצפוני ועל בסיס זה הכנו פרוגרמה ראשונית אשר

מדברת על כ 10,000 יח' דיור, שטחי תעסוקה , שטחים שהם במאפיינים דומים למתחם ה– 1,000 .

במסגרת התכנון יש לנו צוות רחב עם כלכלנים יועצי תחבורה וכד' אשר יבחינו איך אפשר להוסיף דרכי

גישה נוספות לים . איך ניתן להביא לאזור הזה גם את קו המטרו שצפוי יהיה להגיע בעתיד,

מה שכרגע חשוב לומר שאת הפרשנות שלנו לתמ"א 1 לא אישרנו לבד אלא בחנו ביחד עם הועדה

המחוזית והם קיבלו את עמדנו לגבי האפשרויות לפיתוח שטח זה.

ראה"ע רז קינסטליך - מבקש לציון שאנו גאים שנשארת שם שמורת טבע כל כך גדולה ומבקש מעו"ד

אריה נח להסביר את רציונל ההסכם.

6

עו"ד אריה נח -

מבנה ההסכם הרציונל להסכם

• הסכם יוצא דופן בין רשות מקומית למשרדהביטחון, ובעיקר שומר על האינטרסים של העיריה

וכך יש לבחון אותו.

• ההצדקה לתשלום נובעת מכך שקיום המחנה מכביד ומקשה על התפתחות העיר, ובמיוחד

שחלק מהשטח מצוי בבעלות העיריה, אך לא ניתן לניצול הפוטנציאל שבו.

• מעמד המשרד כמעין "דייר מוגן" שיש לשלם לו דמי פינוי המשקפים דיור חליפי, כלומר

הקמת מחנה אחר ומתן פתרון טכנולוגי משלים.

• בחינת המצב המשפטי מעידה כי בלי הסכם על פינוי מרצון, סיכויי הפינוי אפסיים

• עמדת המשרד היא כי קיום המחנה הוא צורך בטחוני לאומי, מאידך פינוי המחנה אינו מצוי

בראש סדר העדיפויות של תקציב המדינה, ולכן על העירייה למצוא פתרון בדרך של הסכם,

אחרת לא ניתן יהיה לפנות את המטווח בטווח הנראה לעין.

• משרדהביטחון אינו יכול להתחייב בשלב זה על פינוי מלא, לפיכך סוכם כי יתקיימו אחת מ-2

האפשרויות הבאות

• פינוי חלקי - גודר הסיכון כך שבכל מקרה יפונה שטח שלא יפחת מ-1300 דונם ולא יפחת מ-2

ק"מ חוף ים, אחרת תוכל לבטל העירייה הסכם זה . כל השטח המצוי בחלופה זו, מצוי גם

בפרוגרמה העתידית לפיתוח.

• פינוי מלא- כל שטח המחנה יפונה.

מבנה ההסכם עלויות לעירייה

• מימון פינוי ומעבר המחנה בהתאם לחלופה שתיבחר

• העיריה נושאת בעלות טיהור וטיפול בנפלים. הערכות שנעשו מצביעות על כך שמדובר בעלות

נמוכה יחסית.

• פינוי נפלים יעשה באמצעות הרשות הלאומית לפינוי מוקשים ונפלים וידרוש הסכם נפרד מול

הרשות לאחר מתן תוקף להסכם. בעלות נמוכה יחסית, כפי שלמדנו ממקרים דומים.

• טיהור שטח– על פי המידע שקיבלה העירייה, מדובר בשלב זה בהערכה היות וישנו זיהום

מועט, כך שהסיכון נמוך. יערך סקר לאחר כניסת הסכם לתוקף. אנו מנוסים בטיהור שטחים

ממתחם צריפין שהיה זהה בגודלו.

• ההסכם מבחין בין שלב החתימה לשלב אשרור ומתן התוקףההסכם ייחתם בכפוף לאישור

המועצה, אבל האשרור והכניסה לתוקף הינם בתוך 115 ימים, בכפוף לקיום תנאים (סעיף 9

להסכם

• בתוך 90 ימים מחתימת ההסכם יגדיר משרדהביטחון את היקף חוף הים שיפונה ולעירייה

זכות שלא לאשרר ההסכם ככל שלא יפונה חוף ים באורך של שני ק"מ לפחות.

• ההסכם יובא לאישור משרד הפנים קודם למתן תוקף.

• פינוי המחנה יתבצע בשלושה שלבים ע"פ ההסכם

7

• ההסכם אינו הסכם לטובת צד ג', אלא רק התחייבות כלפי משרד הביטחון, ולעירייה שמורה הזכות

להעלות טענות ביחס לגביית חלק יחסי מהעלויות מרמ"י ומהבעלים הפרטיים.

• משרד הב יטחון התחייב לתמוך בקידום תכניות בניה במקום, לרבות אפשרות לאפשר לנציג

העירייה להופיע בוועדה למתקנים ביטחוניים, כדי להבטיח אישור תכניות פיתוח.

• ישנם מנגנוני בקרה על הוצאת הכסף וקידום התוכנית לרבות וועדת היגוי בה יהיו נציגי העיריה

וכן בקרה של החשב הכללי באמצעות חשב משרד הביטחון.

• משרד הביטחון דרש ערבות בנקאית בהיקף של 240 מיליון₪ שנועדה להבטיח את עמידת העיריה

בהסכם.

• לעירייה עומדת זכות להעמיד נכסים בהיקף של 320-540 מיליון₪ כבטוחה במקום ערבות בנקאית.

• לעירייה זכות, עם שיווק השטחים בשלב ב', להמיר המשכון להפקדה כספית לפי יתרת ההתחייבות

היחסית הנותרת, כדי לשחרר את המשכון על הנכסים.

• העיריה הציגה נכסים למשכון וערכם מצוי בבירור מול המשרד

• מדובר בהסכם שמלווה תהליך, כלומר הוא נועד ללוות את תהליך פינוי המחנה לאורך שנים

ולפיכך הוא בנוי בפרקים ובהתייחס לשלבי הפינוי.

• משרדהביטחון אינו יכול בשלב זה להתחייב על מועד הפינוי הסופי, ולא על היקף הפינוי הסופי

וכתוצאה מכך גם לא על העלות הסופית.

• מרכיבים אלה הם מרכיבי אי ודאות, ואלה יתגבשו ויקבעו בהתאם להליך אישור העתקת המחנה

למקום אחר.

• ההסכם מגדר את סיכוני העירייה, ביחס לכל אחד ממרכיבי איהוודאות האמורים.

• ההסכם נותן מענה לאפשרויות השונות הנובעות מכך

חבר המועצה הרב אריה כהן – מברך על פינוי האזור הזה, חייב לציין שיש פה תחושה של סחטנות מצד

צה"ל ומשרד הביטחון , העסקה צריכה להיות בצורה חד משמעית ללא תנאים , משרד הביטחון חייב

לפנות א ת השטח ללא עלות זה שייך לעירייה. בנוסף משרד הביטחון / צה"ל לא שילמו כל השנים

לעירייה ראשל"צ ארנונה על השטח שהם משתמשים בו.

קרן ברק גזברית העירייה – לטובת בדיקת ההיתכנות הכלכלית העירייה פעלה במסגרת נוהל יועצים

לבחור חברת ייעוץ כלכלית שתבדוק את התהליך נחברה חברת אמן שחוברה עם חברת מרג'ינס .

שמואל אלפסי מנכ"ל קבוצת אמ"ן

ערב טוב נמצאים איתי ירון שטיין סמנכ" ל אמן ומוטי גונן מנכ מוטי יציג את התוכנית

הכלכלית .

סעיף בהסכם מועד פינוי שלב

3.17 מועד קבוע בסמוך למועד

הכניסה לתוקף

ציר תנועה לאורך רחוב רחבעם

זאבי

א'

3.17 מועד קבוע לפינוי, כשנתיים

וחצי ממועד המקדמה

שטח של עד 100 דונם לפחות

**נועד לאפשר שיווק המקרקעין

בתחום זה מה שיאפשר את מימון

התשלומים על פי ההסכם

ב'

בין 6-8 שנים מיוםהודעת

משרד הביטחון על החלופה

שנבחרה

יתרת השטח ג'

8

מוטי גונן סמנ"ל אמ"ן – אנו קיבלנו את הנתונים מהעירייה ואספנו נתונים מהשטח , אנו מתייחסים

אך ורק לנתונים הכלכליים של הפרויקט, בדקנו את הפרויקט כיצד הוא צפוי להתחיל ולהסתיים, תוך

מבט מיקרו על השנים הראשונות של ההסכם שבהם העירייה יש לה התחייבות לשלם כל שנה

למשרד הביטחון בהתאם לסכום שבחוזה ובהתאם לאחוזים שנקבעו בהסכם.

אנחנו בדקנו שהעירייה תוכל לעמוד בתשלומים אלו .

כלומר השטח הראשוני שמשרד הביטחון ישחרר לנו , נוכל לממן את התשלומים השנתיים למשרד

הביטחון.

יש לנו פה 2 חלופות פינוי מלא והתכנסות , אנו בדקנו את העלות המקסימלית התייחסות לתשלום עבור

פינוי מלא, כמובן שאם העירייה תשלם פחות ההפרש יצטרף לתוצאה שאנו מציגים.

מכיוון שלשטח אין עדיין תב"א אנו התייחסנו ליחידות האחרונות עם תב"א מאושרת והפחתנו ל 1.8 ,

לקחנו הערכה מינימלית של עלית ערך הקרקע בשבלים הראשונים של 7% בגלל התקדמות התב"א

אנחנו מערכים שהתב"א תאושר ב 2025 ואז ייסגר הפער.

• מימון תשלום הסכם משהב"ט מתבסס על שיווק שלב א' (100 דונם- מינימום)

• שיווק בשלבים בהתאם לפריסת עלות ההסכם עם משהב"ט (במטרה להשיא את פוטנציאל הרווח)

• דחיית המכירה לשנת 2024 (מימון זמני בהיקף של כ-197 מש"ח ממשאבים של העירייה

• ככל שהעירייה תבחר לקחת הלוואה למימון 2 תשלומים ראשונים 25 מש"ח לשנתיים ועוד 172

מש"ח לשנה- עלות המימון הזמני - 13 מש"ח

• החזר ההלוואה בשנת 2024

השקף הנ"ל מתייחס אך ורק לתשלומים למשרד הביטחון מול ה 100 דונם הראשונים

• שיווק שלב א' במתווה המוצג מאפשר מימון מלא של עלויות הסכם משהב"ט.

• בשנת 2028 (ללא דיפו- מועד פינוי יתרת השטח 2028 ל- 2030. שלב זה כולל

• 3,120 יח"ד

• 32,500 מ"ר מסחר

• 231,000 מ"ר תעסוקה

• הערכת שווי קרקע ליח"ד לשיווק בשנת 2028 בתנאים של תבא מאושרת – החל מ-2.15 מש“ח

• שווי הנכסים העירוניים בשלב זה

• (דיור, מסחר ותעסוקה) מוערך

• בכ- 7.86 מיליארד₪ במחירי 2028. ניתן לשווק נכסים אלה בשלבים ובהתאם לשינויים בערך

הקרקע/ הוצאות צפויות (פיתוח וכיוב').

אני אומר שה – 100 דונם שאנו מקבלים ממשרד הביטחון מאפשר מימון מלא של הסכם מ שרד

הביטחון.

9

שמואל אלפסי מנכ"ל קבוצת אמ"ן-

יש לנו פרספקטיבה רחבה יותר בגלל שאנו עושים מס' רב של פרויקטים דומים וזה פרויקט שהוא יוצא

דפן בשלטון המקומי ואפשר להגדיר את זה כעסקה פורץ דרך .

הרווח שחוזר לקופת העיריה מבוסס על הערכות מאוד שמרניות עם מקדמי ביטחון כך שאנו חושבים

שבסבירות גבוהה הרווח המוצג כאן יהיה גבוהה יותר.

הכדאיות של העסקה פה לדעתנו די ברורה וזו המלצה שלנו .

ראה"ע רז קינסטליך - כיום קיים דיפו בחלק מהשטח שהעברנו חלק מיחידות הדיור שמוצגות פה

חלקם נופל באזור של הדיפו. ברור שבדיפו אי אפשר לבנות, אך יש החלטה של הועדה הארצית שכלל

שעירית ראשל"צ תהיה מעוניינת להעתיק את הדיפו דרומה אנו לא נתנגד לכך , כששרת התחבורה גב'

מירב מיכאלי ביקרה פה העלנו זאת בפניה חלק מהנושאים שהועלו זה הדיפו.

חשוב מאוד להבין – כמו שאמרו פה כולם עד היום כל העסקות מסוג זה התבצעו מול רמ"י מאחר

והקרקע הייתה בבעלות רמ"י, הם לא הסכימו לשלם כל עוד אין להם תכנית בניה, דומה למה שקרה

בצריפין (10,000 יח' דיור) עירייתראשל"צ לא נהנתה מפינוי מחנה צריפין להפך היא רק ממנת את

עלויות הבינה שם . היה אפשרי להמתין שנים ולא לפנות את הבסיס, ובסופו של דבר רמ"י היה לוקח

את זה על עצמו ואז היינו מפסידים בדיוק כמו בצריפין.

זו פעם ראשונה שהעיירה יוצרת מתווה שהיא צובעת על השטחים שלה את יחידות הדיור על מנת לממן

גם את פינוי "מטווח "24 ושנוכללשלוט על השיווק של יח' הדיור .

חברת המועצה מירב שמואל - מברכת על ההסכם, אך לא יכול להיות שהסכם כזה חשוב וגורלי יגיע

אלינו יומיים לפני הישיבה, אתם עבדתם על זה אתם מכירים את החומר ברשותך אם אפשר לדחות

את ההצבעה.

אני רוצה להבין האם זה עסקת נדל"ן או לא ? אם זו לא עסקת נדל"ן למה העסקה צמודה למדד

תשומות הבניה ? אני מבקשת להבין כמה אתם מעריכים את המדד עד סוף התקופה לפחות לפי

התשלומים?

כל האחריות של הפינוי היא על העירייה האם מישהו סרק את השטח שם ? אנו יודעים כמה זה עולה

לנו? על הפינוי של הנפלים והמוקשים עדיין לא שילמנו. האם עלויות הפינוי הם חלק מה 2.4 מיליארד

₪ שאנו צריכים לשלם ?

ראה"ע רז קינטליך - הסיבה שזה צמוד לתשומות הבניה כי זה העלויות של משרד הביטחון .

עו"ד אריה נח - משרד הביטחון בונה בכסף הזה מחנה אחר, העלויות שלו צמוד מטבע הדברים למדד

תשומות הבניה. מה שאומר משרד הביטחון - אני צריך כסף כדי לבנות מחנה אחר. אני לא יודע את

הסודות שלו, אני לא נכנס לדבר הזה. בשביל זה יש לי את החשב הכללי שיסתכל על הדבר הזה. הוא

צריך כסף, מפני שהוא מתקשר עם ההסכם, עם הקבלן שלו, כשהקבלן שלו צמוד למדד תשומות הבנייה.

ומה שהרעיון הוא בגדול שמשרד הביטחון יקבל back to back, מה שעולה לו

חבר המועצה דורון אוזן יו"ר ועדת הביקורת – לדעתי הנושא חשוב מאוד, בוודאי שכולם יהיו בעד

הפינוי, אבל מבקש לצייון שהחומר נשלח לא מספיק זמן מראש, בנוסף אם הולכים למהלך כזה המנגנון

צריך להיות כפי שדובר גם במתחם ה – 1000 וגם במקומות אחרים, לגבי תמהיל דירות גם לזוגות

צעירים כאשר ברור שמחיר של 1.8 או 1.9 לזוג צעיר במידה ואין לו הון עצמי זה לא ראלילכן והיה

וההסכם הנ"ל יאושר צריך מיד להכין מנגנון פנימי שלנו לגבי תמהיל ומחירים מסוימים .

השאלה כרגע היא עד כמה אתם מעוניינים ולחוצים היום לאשר את ההסכם הנ"ל ולא לתת שהות

מסוימת היה ראוי לדחות את ההצבעה לעוד חודש חודש וחצי על מנת שנוכל ללמוד את החומרים .

ראה"ע רז קינסטליך – ציינתי בתחילת דברי ואני מקבל את הבקשה שלך, בהסכם שחלק יהיה מכוון

לדיור בר השגה במחיר נמוך לתושבי ראשון. אני לא מעוניין לדחות את ההצבעה , כולם נמצאים פה

נציגי מ.הביטחון צה"ל פה לכן אני מציע שזה יהיה היום , ישבו פה אלפי שעות מיטב היועצים

והמומחים והכינו את ההסכם . הנושא, כפי שציינת נדון גם בהנהלה, והוא מופיע גם היסוד של ההסכם

שלנו מול משרד הביטחון. יש שם את ההתייחסות לדיור המוזל, למעונות לצעירי ראשון לציון וכיו"ב.

10

משנה לראה"ע אסף דעבול– מפנה את השאלה לעו"ד אריה נח האם מ.הביטחון אחראים לעשות את

כל הנושא של הנפלים?

עו"ד אריה נח - יש חוק במדינה, והחוק קובע שהרשות היחידה שמוסמכת לפנות נפלים ולתת אישור

לרמטכ"ל לשחרר את הקרקע, זאת הרשות לפינוי נפלים ומוקשים.

כל מה שכתוב בהסכם הוא מאוד פשוט. הרשות, מרגע שמשרד הביטחון יאפשר לנו, ייחתם הסכם,

יאפשרו לנו, בשלב הראשון ייעשה סקר. בשלב השני הרשות תוציא מכרז, לא אנחנו מוציאים את

המכרז, הרשות מוציאה את המכרז. המכרז נעשה בהתאם לתנאים של הרשות, בפיקוח שלהם. את

הכסף אנחנו משלמים, כדי שלא יספחו את הכסף שלהם, ובסופו של דבר הרשות מוציאה מסמך

באחריות שלה לרמטכ"ל. אחרת, הרמטכ"ל לא ישחרר את השטח.

משנה לראה"ע אסף דעבול - האם קיימתם משא ומתן בעבר עם ראה"ע הקודם מר דב צור.

אלון יפרח - נציגי משרד הביטחון , ר' מינהל המעבר דרומה – כן היה משא ומתן מול ראה"ע הקודם

דוב צור , גילוי נאות הממשקים שלנו וגם שלי באופן אישי , גם עם עיריית ראשל"צ בראשות דב צור,

וכמובן גם עכשיו ברשות רז קינסטליך הינם ממשקים טובים, המשא ומתן בעבר לא היה קרוב אפילו

להבשלה ניסינו להוביל את הנושא בכל מיני דרכים ולפרוץ דרך לא הגענו לרמת בשלות רלוונטית לא

הייתה טיוטת הסכם כיום אנו נמצאים במקום אחר לגמרי.

משנה לראה"ע סורין גנות –מפנה שאלה לאלון יפרח , אמרת שלפחות בעשור האחרון ההסכם היה ב

2006-ב והותנה בכך כך כתוב שצה"ל יפנה את הבסיס עד שנת 2016 , האם ב - 2016 אז קיבלת דרישה

לשלם ארנונה גבוה יותר? אז האם אז קיבלת דרישה, ב-2016, פשוט כימונח לנו מכתב בחתימת ידו של

ראה"ע לשעבר דב צור, שכביכול חיוב הארנונה היה לא חוקי, האם אז קיבלת דרישה לשלם ארנונה

גבוהה יותר, -2016 ?

אלון יפרח - נציגי משרד הביטחון , ר' מינהל המעבר דרומה - אני מילאתי את תפקיד ראש יחידת

מתווה שזו היחידה שעסקה בנושא זה לא מעט שנים, אני לא לגמרי זוכר או מכיר את הפרטים , אך

אני כן ידוע שהיה הסדר ארנונה בין ראשון לציון לבין משרד הביטחון שהיה בו סעיף הצהרתי שדיבר

על כך שבעתיד יהיה פינוי, למיטב ידיעתי וזכרוני אני אומר שההסכם עצמו לא הגדיר את הפרטים של

הפינוי והעלויות ולא הגיע לידי שימוש מאחר והבסיס לא פונה.

ראה"ע רז קינסטליך -כשנבחרנו למוצעת העיר היה חוב למשרד הביטחון , הגענו לבית משפט והיינו

בתהליך גישור, תהליך הגישור הסתיים אנו בטיוטת הסכם חוזית להסדיר את חובות העבר ואת

הארנונה העתידית .

חברת המועצה מירב שמואל - – התייחסות לאזור תל יונה, והאם אין עוד אזורים ארכיאולוגיים

נוספים חוץ מתל יונה?

ראה"ע רז קינסטליך - המקום היחידי שיש בו מגבלה זה תל יונה.

חברת המועצה מירב שמואל - – בשנת 2013 ,החברה להגנת הטבע עשתה תסקיר סביבתי. ואתה אח"כ

בכתבה, לדעתי בשנת 2021, אמרו שהרצועה הזאת הולכת להיות פארק חופי

ראה"ע רז קינסטליך - זה תמ"א 1 מה שקיריל דיבר ואנחנו התנגדנו לזה מאחר וחששנו שזה יעצור

את כל הפינוי של מטווח 24 ,תמ"א 1 אומרת לא מאפשרים בניה על כל חוף הים למעט צמוד דופן עד

10% ואנו לא קרובים לזה. למעשה בשביל זההבניה משתרך על הדופן של ה – 100 ועל הדופן של

פואבלו. לא הסכמנו ללכת למהלך וזה עיכב את המהלך עד שאנו לא מקבלים אישור רשמי של מוסדות

התכנון. היינו בוועדה המחוזית דיון ארוך שעות לאחר שסיימנו את הדיון ע"פ זה בנתה התוכנית

העסקית , משם נגשנו לולחו"פ, לעצרנו הם הורידו את הבתי מלון בין ה – 100 ל– 300 אבל השאירו

את כל כמות יחידות הדיור כפי שהגשנו ועברנו בוועדה המחוזית.

בתחילת דברי הסברתי קיבלנו מכתב ממשרד התיירות מדוע אנו לא מקדמים את נושא בתי המלון

ביקשו להעלות את הנושא שוב לדיון , אנו לא נתנגד היינו הולכים למהלך זה אם לא היה לנו את

ההחלטה של הועדה המחוזית בולחו"פ.

11

חברת המועצהמירב שמואל - התב"ע של מתחם ה-1000, כמהזמן לקח לקבל עליה אישורים?

מ"מ ראה"ע – ליאל אבן זוהר בן דוד - זה התחיל ב- 2013 תכנון עקרוני. הגשנו את זה, לדעתי מתישהו

ב 2017.

חברת המועצהמירב שמואל - זה ריאלי שתוך- כי אנחנו מדברים על אובדן הכנסות

של 50,000,000 .₪השאלה, אם באזור כזה תוך שנתיים וחצייאושר לנו?

ראה"ע רז קינסטליך - הנושא מאוד חשוב בגלל כל ההיבטים. גם הכלכליים, גם התכנוניים, גם

הפינוי, סביר להניח שאחרי שנסיים את האישור של ההסכם, אנחנו נקים מנהלת, כמו מנהלת ה-

100 שהייתה, שתתעסק אך ורק להריץ פה את התכניות, ולהביא את ההסכם הזה למימוש כמה

שיותר מהר. את המנהלת ינהל/ תנהל אדם או אישה כזה או אחרת מתחום התכנון והבנייה, על

מנת לקדם את התב"ע כמה שיותר מהר. אם נעבוד על התב"ע בכל הכח, זה אפשרי. אם לא, זה לא

אפשרי. הכל באמת נשען ותלוי עד כמה נדחוף את הפרויקט הזה. לפני שהלכנו למהלך הזה, עשינו

pre ruling בוועדה המחוזית. עשינוpre ruling בולחו"פ- וגם אצל שרת הפנים, וקיבלנו את ברכת

הדרך של שרת הפנים, מהמנכ"ל שלה, לדחיפה של הפרויקט הזה. אותו דבר יענה לך אלון עם מנכ"ל

משרד הביטחון. אותו דבר עם שר הביטחוןלא היינו מביאים את ההסכם הזה, אם היה בו עוד איזה

סימן שאלה קטן פתוח. ונכון לגבי התב"ע, זו משימה. ולדעתי אין שום סיבה שלא נצליח לעשות

תב"ע ב-3 שנים

חברת המועצה מירב שמואל - בסעיף 22, עמוד 4 - מדובר במקרה חריג, בו בפעם הראשונה עירייה

משלמת למשרד הביטחון על פינוי מחנה צבאי. שאלה, אילת, האם שילמו לכם? חיפה, האם שילמו

לכם? צריפין, קריה, ששם באמת הנדל"ן שווה לכם חבל על הזמן, שילמו לכם, או בגלל שזה היה-

פתח תקווה? סירקין?

אלון יפרח - מה שכתוב היה פה במצגת, אני לא יודע בדיוק מול איזה עמוד את קוראת, אבל מה

שהיה כתוב פה במצגת, זה שהסכם בסדר הגודל הזה, אף פעם לא נעשה מול רשות מקומית. כן, יש

הסכמים כאלה, ואפילו הרבה יותר גדולים, ביחס לקרקעות שרמ"י ומשרד האוצר משלמים עליהן,

כי הם הבעלים של אותה קרקע. במקרה הזה ששאלת, באילת, לא עיריית אילת שילמה, אלא רמ"י

שילמה. בחיפה, במקרים הספציפיים שאני מניח שאת מדברת עליהם, לא היה הסכם עם, אז אני

אומר, לא פונה שם בסיס של חיל הים, אלא רשות מקרעי ישראל שילמה. אותו דבר גם לגבי שדה

דב וסירקין בפתח תקווה, וצריפין בראשון לציון, ועוד כהנה וכהנה.

חברת המועצה מירב שמואל - אז עכשיו, מנהל מקרעי ישראל, יש שטח שאמרתם שחלקו טבע

כנראה, אז באמת הם לא יממשו את זה, כי לא יוכלו לבנות שם.

90%, . כמה שטח שכרגע למנהל מקרקעי ישראל, הם יכולים לבנות על זה נדל"ן

ראה"ע רז קינסטליך - השטח היחידי שמנהל מקרקעי ישראל, כרגע היום יכול לבנות נדל"ן, הוא

כלום. בתי המלון שרצינו להגיש, זה על אדמות רמ"י. לכל תב"ע שעירייה מגישה או שיזם מגיש,

ככל שיש הוצאות לקיום התב"ע, כולם נושאים בתב"ע. ראי הסכם שדה דב, לצורך העניין. גם

הפרטיים הורידו שם המון באחוזי הבנייה, בשביל לא לשלם, ונתנו את הזכויות לרמ"י. כל עסקה

כזאת, ככל שתהיה, אם מנהל ייהנה פה מזכויות, הוא יצטרך להשתתף באופן היחסי.

חברת המועצה מירב שמואל - איפה רמ"י שכתבתם פה? מה זה כתוב שם, מגורים? רמ"י,

מה זה 50%? תסבירו לי את הטבלה הזאת בבקשה. אמרנו שרמ"י זה רק בתי מלון

לרמ"י יש חלק פה? אני לא מבינה, התכנית שלהם, של אמן, היא על סמך גם בתי מלון וגם דירות?

התכנית שלכם זה גם בתי מלון ?

שמואל אלפסי - במקור אנחנו המלצנו באזור הזה, לצרף גם מגורים וגם בתי מלון. 900 יחידות

דיור, פלוס 1,000 חדרי מלון. סביר מאוד להניח שכשנחזור לולחו"פ, לנסות לשכנע אותם להקים

את בתי המלון, המגורים ירדו משם, מכיוון שבאמת היה ברור לחלוטין שאף אחד לא יאשר שם

מגורים, לכן אנחנו מורידים.

12

ראה"ע רז קינסטליך– לא התכנית של אמן היא רק על שווי הקרקע של העירייה, לא על שווי הקרקע

של רמ"י.

חברת המועצה מירב שמואל - חלק מהשוואיים וחלק מההכנסות האלה, הכנסות, ברור שבסוף כנראה

נרוויח מזה. השאלה רק כמה. אני לפחות חושבת שמישהו צריך להתחלק עם זה, או בכלל אנחנו לא

צריכים לשלם. פה, בתחשיב הזה שאתה הבאת אותי ל-6,000,000,000 ,₪שאת זה אנחנו לעשות, יש

פה דירות של רמ"י וגם בית מלון?

שמואל אלפסי - לא, אני התייחסתי אך ורק לפן הכלכלי של העירייה. השטח שהעירייה מקבלת,

והעלויות של העירייה, זה הכל. מה שמחוץ לזה או הסכמי איזונים כאלה ואחרים, שהעירייה יכולה

לקבל כסף בעתיד, לא כלול פה.

מ"מ ראה"ע – ליאל אבן זוהר בן דוד - אין להם זכויות היום, לפי החלטת הולחו"פ. ככל שיהיו להם –

ידונו. זו התכנית הטנטטיבית שכוללת מלונאות, שאנחנו לא סופרים אותה בכלל, כי הולחו"פ החליט

לא לאפשר את זה.

ראה"ע רז קינסטליך - זה לא, לא רלוונטי, אמרתי וגם העברתי לך עכשיו את המסמך של משרד

התיירות. אנחנו כן ננסה להילחם להוסיף את זה. כרגע זה לא קיים. אם זה לא קיים, אז מה יש

להתייחס לזה?

חברת המועצה מירב שמואל - אני מקריאה את ההסכם. אני בכלל חושבת שההסכם עצמו שאנחנו

הולכים לחתום איתו הוא אחלה לצבא. כאילו, הם לא אחראיים על כלום, אנחנו אחראיים על הכל,

ככה: "הואיל ורמ"י נתנה אישור עקרוני להסדר זה לפיו לאחר פינוי שטחי רמ"י, תוכל העירייה למלא

את התחייבויותיה עפ"י הסכם זה, אך ביחס לשטחים אלו". זאת אומרת, אנחנו מפנים גם את השטחים

של רמ"י, לא אנחנו, הם. אנחנו משלמים על זה.

עו"ד אריה נח - משרד הביטחון מפנה. אנחנו מנקים ומשלמים על הניקיון.

יש גם הוראה שאומרת, שההסכם הזה הוא לא הסכם לטובת צד ג', ושעומדת לנו הזכות לבקש מרמ"י

את הכסף, ויש הליך אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שאפשר יהיה לבוא אליו. וכרגע, מה שאנחנו

בחנו, מה האינטרס של העירייה. ורמ"י כרגע לא יכניסו את היד לכיס. השאלה הגדולה היא, ההסכם,

אח"כ יתנהל מול רמ"י.

חברת המועצה מירב שמואל - כן, אבל כמו שהצבא כאילו, לא יכולנו להוציא אותםאז למה שרמ"י

בכלל יסכימו לדבר איתנו? למה שיסכימו לשלם? להפך, ניקיתי להם את השטח, הם יכולים לעשות מה

שבא להם.

עו"ד אריה נח - רמ"י לא יסכימו לדבר איתנו. יש הליך בפני המשנה ליועץ המשפטי לממשלה-

ליישוב סכסוכים בין רשויות ציבוריות.

חברת המועצה מירב שמואל - הפינוי של המוקשים בים, זה גם היה רלפ"ם?

עו"ד אריה נח - הפינוי של המוקשים בים וביבשה, בנפלים למיניהם, זה הרשות לפינוי מוקשים ונפלים.

חברת המועצה מירב שמואל - חלק מההסכם פה, אנחנו גם מסכימים עם ההסכם של הארנונה, הפשרה

הזאת שעשינו?

ראה"ע רז קינסטליך – לא זה 2 הסכמים שונים

חברת המועצה מירב שמואל - בסעיף 2.8 להסכם: בתום 12 חודשים, או מוקדם יותר, ככל שיתאפשר

ממועד קבלת תשלום המקדמה, יציג המשרד לעירייה את החלופה אשר נבחרה על ידו, בקשר עם

השטחים המתפנים, לרבות היקפי הפינוי. זאת אומרת, שאנחנו, יש לנו רק את המינימום שהם התחייבו

לתת לנו, נכון?

13

ראה"ע רזקינסטליך - יש מינימום של 1,300, עם רצועת חוף של 2 ק"מ, זה המינימום. בתוך המינימום

הזה, יושב כל הבינוי שהצגנו. גם במינימום יש את כל הבינוי.

חברת המועצה מירב שמואל - מוסכם כי כל עוד היקפי הפינוי, עלותם במועדי הפינוי וחלופה שתיבחר

ע"י המשרד, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדית, לא יחרגו מהטווחים המפורטים לעיל. תהיה העירייה

מחויבת למימוש חלופה זו.

ראה"ע רז קינסטליך - כן, באופציה א' זה בין 1,500,000,000 ₪ל-2,000,000,000 .₪באופציה ב', זה

בין 2,000,000,000 ₪ל-2,400,000,000 .₪

משנה לראהע מר משה לבהר - אני מאמין לצבא הכל טוב, איך אנחנו יכולים שיהיה לנו נאמן בנושא

של בדיקת ההוצאות?

ראה"ע רז קינסטליך - יש נאמן שהחשב הכללי של מדינת ישראל, הוא מספיק איש אמין וישר, שהוא

בוחן את ההוצאות שלהם. זה מקובל על שני הצדדים, שהחשב הכללי, ויש גם כמובן נציג של העירייה.

אבל חלק מהדברים הם ברמת סיווג שסביר להניח שהנציג של העירייה לא באמת יוכל לדעת.

חברת המועצה מירב שמואל - אני בסעיף 3.4: המשרד ימסור את השטחים המתפנים במצבםAS IS ,

כפי שהיו וכו', כבישים, מדרכות, סוללות עפר ורמפות תשתיות, בקרה שוחות, ומבנים לשימור. מה זה

מבנים לשימור? שאנחנו, אסור לנו לגעת בהם כאילו?

עו"ד אריה נח - תל יונה.

חברת המועצה מירב שמואל - רק תל יונה. עוד משהו חוץ מתל יונה?

אלון יפרח - בשורה התחתונה, ההסכמים האלה של פינויים, כוללים כמה סעיפים גנריים, כולל הסעיף

הזה. ואיפה שיש מבנים לשימור, אם בכלל יש מבנים לשימור. אני מדגיש את ה-אם בכלל יש מבנים

לשימור, אנחנו מראש אומרים, זו אחריות של מי שמקבל את השטח. לכן הסעיף הזה מופיע שם. אמרתי

שזה אחד, סעיף גנרי. שתיים, זה כתוב וגם אומר לי פה עו"ד נח שזה כתוב ככל שישנם. ואני מוסיף על

זה ואומר, שלמיטב הבנתנו אין שם מבנים לשימור.

האחריות להכרזה על מבנים לשימור, היא לא שלנו, ולכן הסעיף הזה נשאר, והוא יישאר שם גם בהמשך.

ראה"ע רז קינסטליך – מבקש מהיוע"ש נעמה כליף לפתוח הצבעה על סעיף 1 לסדר היום

דורון אוזן - אני לא נגד הפינוי, אני רק חושב שההסכם עצמו, שהעירייה נאלצת לשלם כל כך הרבה,

קצת קשה לי עם זה ככה להחליט על זה ברגל אחת. היה נכון להעביר לנו את החומר לפני ולכן אני נמנע.

להלן ההצבעה:

בעד 15 (רז קינסטליך, ליאל אבן זהר בן דוד, מוטי עג'מי, אסף דעבול

אפרת אברמוביץ, מיכל קלדרון , שמואל ג'מיל, משה לבהר,

עידן מזרחי, מקסים בביצקי, איתי מתיתיהו, הדס הכהן,

סורין גנות, איציק אבשלומוב, ציון כהן.)

נגד 1 (מירב שמואל

נמנע 1 (דורון אוזון

מחליטים: מאשרים (ברוב קולות)

14

2. אישור צו הארנונה לשנת 2023.

ההנהלה מתבקשת לאשר צו הארנונה לשנת 2023.

להלן העדכונים אשר הוכנסו לנוסח טיוטת הצו לשנת 2023:

העלאת חובה- ע"פ סעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב

התשנ"ג - 1992 שיעור העדכון לשנת 2023 נקבעבשיעור של 1.37%.

בנוסף, וכפי שהוסבר בבקשההמצ"ב ;

1. הפחתת תעריף גורפת בפרק א– ארנונה לנכסים למגורים בלבד בשיעור של 3%, או תעריף

המינימום למגורים הגבוה מבניהם.

2. הפחתת תעריף לבנייני מגורים המתקינים מעלית, בשיעור של 15% או תעריף המינימום

למגורים הגבוה מבניהם.

3. הפחתת תעריף לבנייני מגורים שהותקן בהם פוטו וולטאי לצריכה עצמית וביתית, בשיעור של

%5 או לתעריף המינימום למגורים הגבוה מבניהם

4. הפחתת תעריף ארנונה לממ"ד שהוסף לבניין מגורים ישן לתעריף המינימום למגורים 37.38

₪למ"ר לשנה

5. הוספת סיווג מעטפת כפולה לצו, אשר יחויב בתעריף מינימלי בסיווגים המפורטים בצו

(משרדים שירותים ומסחר, בנקים וחברות ביטוח, תעשיה ומלאכה).

6. הבהרת סעיף 2.9 לצו- שונתה ההגדרה בצו, מ"מגן דוד אדום" ל"תחנת הזנק לאמבולנסים".

7. העברת גוש 7281 חלקה 163 בסעיף 1.17 לצו (הגדרת אזורים "שלא למגורים") מאזור א

לאזור ב'.

8. דחיית תאריך תשלום הארנונה מראש לפי סעיף 13 לתקנות ההסדרים במשק המדינה

(ארנונה כללית ברשויות המקומיות), תשס"ז-2007, מתאריך 31.01.2023 לתאריך 15.2.2023.

טרם הישיבה הופצו לחברי המועצה דברי הסבר למ.הפנים ועותק צו ארנונה לשנת 2023.

מועצת העיר תתבקש בזאת לאשר את נוסח הצו שנשלח.

קרן ברק גזברית העירייה - צו הארנונה לשנת 2023 - הדבר הראשון שאנחנו מעדכנים זה את העלאת

החובה, כפי שהיא התפרסמה. מדובר על שיעור של 1.37%, העלאת חובה לארנונה. הבקשות שאנחנו

הולכים לבקש מהשרים מפורטים בדברי ההסבר למועצה .

קרן משלניק סגנית להכנסות – מבקשת לעדכן נוסף על השינויים מבוקש לאשר שינוי בסעיף 2.34

לצו– בתי מלון. השינוי המבוקש הינו מחיקת המילים "באזור המיועד עפ"י תב"ע לשימוש זה", כך

שהתעריף יחול על בתי מלון בכל רחבי העיר. ההשפעה הכספית הינה כ- 264 אלש"ח

להלן ההצבעה:

בעד 13 (רז קינסטליך, ליאל אבן זהרבן דוד, מוטי עג'מי, אסף דעבול,

אפרת אברמוביץ, מיכל קלדרון , משה לבהר, עידן מזרחי,

מקסים בביצקי, איתי מתיתיהו, הדס הכהן, סורין גנות,

איציק אבשלומוב)

נגד /

נמנע /

מחליטים: מאשרים (ברוב קולות)

הישיבה הסתיימה בשעה: 20:40

רויתרפפורט רז קינסטליך

מרכזת ישיבות מועצת העירייה ראש העירייה