98.23

1

קובץ החלטות

של ישיבת מועצה שלא מן המנין 98/23 שהתקיימה ביוםראשון , ח' בטבת התשפ"ג, 1.1.2023

באולם המליאה/קומה 5, בנין העירייה

משתתפים רז קינסטליך - ראה"ע, ליאל אבן זוהר בן דוד – מ"מ ראה"ע,

מוטי עג'מי - מ"מ ראה"ע, מקסים בביצקי – סגן ראה"ע,

אבי חיים – סגן ראה"ע, איתי מתיתיהו – סגן ראה"ע,

סורין גנות – משנה לראה"ע, יצחק אבשלומוב – משנה לראה"ע,

אסף דעבול – משנה לראה"ע, ד"ר אפי משה – משנה לראה"ע,

יוסי חממי – משנה לראה"ע, יפעת מאירוביץ יפת – משנה לראה"ע,

מיכאל רייף – משנה לראה"ע, מעין פלח- שדה, ד"ר הדס מלכה הכהן - משנה

לראה"ע, משה לבהר – משנה לראה"ע, קרן דנה, אילנית הרוש, שמואל ג'מיל,

איתן שלום, מיכל קלדרון, ציון כהן, מירב שמואל, דורון אוזן, הרב אריה כהן.

חסרים: אפרת אברמוביץ – משנה לראה"ע, יבגני ברחמן – משנה לראה"ע,

עידן מזרחי – משנה לראה"ע, ד"ר ענת ליבוביץ.

נוכחים: דורון מילברג – מנכ"ל העירייה, מושיקו ארז – סמנכ"ל העירייה, קרן ברק –

גזברית העירייה, קיריל קוזיול – מהנדס העירייה, עו"ד נעמה כליף חזרתי –

היועצת המשפטית לעירייה, מאיה זיו שפלטר – מבקרת העירייה, רוית רפפורט –

מרכזת מועצת העירייה.

הישיבה נפתחה בשעה: 19:15

כ"ד בטבת תשפ"ג

17 בינואר 2023

3500-0011-2023-000009

2

על סדר היום

אישור תקציב העירייה הרגיל לשנת 2023

המועצה מתבקשת לאשר את תקציב העירייה הרגיל לשנת 2023 , כולל

אישור הצעת התקציב הרגיל לשנת 2023 והתקציב המעודכן לשנת 2022

ואישור תקן כח אדם לשנת 2023 לפי הפירוט הבא

המועצה מתבקשת לאשר עדכון שיא כ"א כדלקמן:

הנהלה : 443.34 משרות

שירותים מקומיים: 983.60 משרות

שירותים ממלכתיים: 4012.25 משרות

מפעלים: 78.90 משרות

גמלאים: 1043 משרות

===============================

סה"כ: 6,561.09 משרות

3

ראה"ע רז קינסטליך

שנת 2022 הייתהמורכבת ומאתגרת, שנה שבה "נרפאנו" משנתיים של קורונה, חווינו עוד מבצע צבאי

"עלות השחר", שגם בו נורו רקטות אל עבר העיר, עברנו בחירות חמישיות שכולנו תקווה שיחתמו את

התקופה הלא יציבה פוליטית שחווינו בארבע השנים האחרונות. זה הזמן לאחל הצלחה רבה לראש ממשלת

ישראל – בנימין נתניהו וכלל שרי ממשלת ישראל. הצלחתכם היא הצלחתנו.

ארבע שנות כהונתי היו מעבר לכל דמיון – מי ידע שארבע שנים, נתמודד גם עם נגיף מסתורי ששיבש את

העולם, שלושה מבצעים צבאיים – שבכולם נורו מאות רקטות על העיר, היעדר ממשלה ותקציבים שהיינו

אמורים לקבל שלא הגיעו בשל כך. אך למרות כל זאת - צלחנו את כלל האתגרים שבאו לפתחנו.

ראשון לציון הינה העיר הרביעית בגודלה המונה נכון ליום זה כ-300,000 תושבות ותושבים. האתגרים

שעברנו כולנו, חשפו וחיזקו את ה-DNA הייחודי שמרכיב את הזהות של תושבות ותושבי העיר,

עיר שבה הערבות ההדדית היא אבן יסוד.

השנה, ראשון לציון חוגגת 140 שניםלהיווסדה. ומגלמת את כל מרכיביו של הסיפור הציוני: מה שהתחיל

בשנת 1882 כחלום של 14 צעירים וצעירות אמיצים שהקימו מושבה קטנה– בלי ידע, בלי כסף ואפילו בלי

מים – הפך לעיר הרביעית בגודלה בישראל. ומאז, העיר שבה נזרעו שורשי העברית, מצמיחה ענפים של

קידמה ותרבות, קוצרת את פירות החינוך והספורט ונמצאת בעיצומה של תנופת פיתוח שלא הייתה

כמותה.

על כתפינו, נבחרי הציבור, בני ובנות העיר הזו – לא משנה אם מהאופוזיציה או מהקואליציה, מונחת

אחריות להמשיך ולהפוך את העיר הזו לאחת מהערים הטובות, המרכזיות והמצליחות בארץ. עלינו

מונחת האחריות לשרת אתכם, תושבות ותושבי העיר הזו – קודם כל בניקיון כפיים, בשקיפות, ולשים את

טובתכם לפני כל שיקול פוליטי.

זה גם מה שהנחה אותנו בהרכבת התקציב שאנו מביאים לפתחכם היום.

בשנה החולפת הצלחנו להגיע להישגים רבים, אני אמנה רק את הבולטים שבהם, מפאת קוצר הזמן

ההישג הגדול ביותר בעשורים האחרונים, הוא חתימה על ההסכם ההיסטורי מול משרד הביטחון לפינוי

מטווח 24. שנים רבות העירייה ניסתה להגדיל את רצועת החוף שלנו ולהגיע להסכם עם משרד הביטחון

אך מסיבות שונות, הדבר לא הבשיל לכדי הסכם.

מרגע כניסתי לתפקיד שמנו לנו כאחד מהיעדים המרכזיים - את פינוי המטווח.

לאחר משא ומתן מול משרד הביטחון, שכלל שעות רבות של עבודה ורצון טוב של שני הצדדים – הגענו

בספטמבר השנה, לרגע המיוחל של חתימת ההסכם.

בימים אלה ממש אנו מקימים את מנהלת מטווח 24, שתפעלותחלל את ההוצאה לפועל של ההסכם

שחתמנו השנה.

השנה, זכינו לראשונה בפרס החינוך הארצי והפכנו לאחת מהערים המובילות בארץ בתחום החינוך.

גם השנה, ראשון לציון הייתה במקום הראשון בזכאות לבגרות מבין 8 הערים הגדולות

נתוני הזכאות לבגרות במקיפים שלנו עומד על ממוצע של 95%, כולל חינוך המיוחד

ההשקעה העירונית פר ילד במערכת החינוך בשנה החולפת עמדה על -6,027 .₪

השקענו כ- 8 מיליון₪ עבור סבסוד צהרונים וקייטנות קיץ עבור ילדות וילדי העיר וסבסוד כמעט

מלא של "חוג לכל ילד" בכדי לדאוג להעשרה בלתי פורמלית שווה עבור תלמידי העיר.

החינוך הבלתי פורמאלי - בזכות הקשר שלנו עם כלל תנועות הנוער , העידוד וגם הסבסוד – בשנה

החולפת כ-7000 בני ובנות נוער לקחו חלק בתנועות הנוער השונות בעיר בכ-30 סניפים

פתחנו את מעונות הסטודנטים הראשון בארץ שנבנה בהשקעה עירונית של למעלה מ-120 מיליון₪,

בכדי להבטיח כי הצעירות והצעירים שלנו ימשיכו ללמוד ולגור בעיר, סייענו ב-2,300 מלגות עירוניות

לסטודנטים וסטודנטיות בני ובנות העיר בסך של כ -3.3 מיליון₪ כחלק מפרויקט "מלגה לכל

סטודנט", על מנת סייע להם כמה שניתן לרכוש השכלה אקדמית.

השקענו כ-3.2 מיליון₪ למלגות חברתיות שעיקרן תרומה לקהילה.

חתמנו על הסכם היסטורי לרכישת גבעת האירוסים המיתולוגית ובכך הפכנו לעיר הראשונה בארץ

שרכשה שמורת טבע מתקציב עירוני. בשנים האחר ונות הפכה הגבעה למוזנחת והרוסה, לכן, דאגנו

לרכוש את השטח בכדי לשקם אותו ולהחזיר את פריחת האירוסים המרהיבה.

אחד מהדברים החשובים לנו, במיוחד אחרי הקורונה ונזקיה – הוא לדאוג לאוכלוסיות שצריכות סיוע,

תמיכה וקצת דחיפה:

השנה טיפלנו בכ-7200 משפחות רווחה שקיבלו מענה מהמנהל לשילוב חברתי שלנו. סייענו בכ-6,000

תווים וסלי מזון

4

הקמנו עשרות מבנים למען אוכלוסיות בעיר הכוללים:

את בית המתנדב - השלמנו את כלל ההנחות הסוציאליות לפי חוק ההסדרים במשק המדינה – כולל

הנחה למשרתי ומפקדי מילואים, שיפצנו מבני רווחה, הרחבנו את מרכז ההזדמנויות בעיר שנותן מענה

וייעוץ תעסוקתי וקהילתי קיימנו פעילויות ואירועי תרבות והרצאות לגיל השלישי וללמעלה מ-5,000

שורדות ושורדי שואהשואה ללא עורף משפחתי.

השנה התחלנו בהקמת החנות השיתופית הראשונה בעיר למשפחות שמסתייעות במנהל לשילוב

חברתי החנות בשלבי השיפוץ האחרונים ותפתח בקרוב.

סייענו בהנחה לארנונה למפקדות ומפקדי מילואים.

פרויקט "חולמים שכונה", התחיל הלכה למעשה, למעלה מ-15 שכונות בעיר ועוד 15 שכונות כבר החלו

בשלב ההצבעות. הוספנו תקציב מיוחד של כ-30 מיליון₪, בנוסף לתקציב שמשקיעה העירייה בשכונות,

על מנת שהתושבים יוכלו לממש בשכונה שלכם את הרעיונות והרצונות שלכם.

שיפצנו את מוקד הקליטה ליוצאי אתיופיה ב -מאות אלפי ₪, שסיפק השנה מענה לכ -5,000 פניות

בנושאי: תעסוקה והכשרה, גישור, גיור וכו'.

קלטנו למעלה מ-3,000 תושבות ותושבים חדשים, תוך סיוע ושילובם בכל התחומים. מתוכם כ-2000

עולות ועולים חדשים שקלטנו מהמלחמה באוקראינה

השקנו לראשונה בעיר את מועדון "הורות ראשונית, המשכנו לקיים סיורים ומפגשי תושבים בשכונות,

טיפלנו למעלה מ- 40,000 פניות במוקד העירוני מתחילת השנה ועד היום

הקמנו מערך קהילתי לתושבים חדשים בעיר, למעלה מ-1500 תושבים זכו לקבל ערכה לתושב החדש

פיתוח התחדשות ושיפור פני העיר:

הקמנו, שידרגנו ושיפצנו השנה מוסדות חינוך בעלות של 175 מיליון ש"ח (בתי ספר וגנים

כ-189 מוסדות חינוך בעלות של 50 מיליון ש"ח (בתי ספר וגנים שודרגו ושופצו,

הקמנו והנגשנו כ-60 מוסדות ומבני ציבור

שיפצנו ושדרגנו עשרות גינות ציבוריות בשנה החולפת צבענו למעלה מ-30 מגרשים במסגרת פרויקט

מגרשים שמחים. הארנו למעלה מ-50 כיכרות, פתחנו עשרות חניונים ברחבי העיר, 12,000 גופי תאורה

הוחלפו לילדים ברחבי העיר – גם התייעלות עירונית וגם מעבר לתאורה ירוקה וסביבתית יותר.

השנה קיבלנו בחזרה את הסמכות לוועדה המקומית של עיריית ראשון לציון כוועדה עצמאית, לאחר

שנלקחה מאיתנו לפני למעלה מ-4 שנים

הקמנו מנהלת נוספת להתחדשות עירונית – אשר תוביל תהליכים, תקדם פתרונות לחסמים ותלווה

את התושבים לכל אורך ההליך.

התחלנו הלכה למעשה את ביצוע פרויקט ההתחדשות העירונית הגדול והראשון מסוגו בישראל ברמת

אליהו "בינוי-פינוי-בינוי" שעתיד לאכלס כ-7,200 יח"ד

הנפקנו 549 היתרי בנייה , מתוכם 390 היתרי בנייה למגורים הכוללים 2,129 יחידות דיור חדשות

הנפקנו כ-23 היתרי בנייה לתמ"א38 הכוללים 253 יחידות דיור חדשות הנפקנו היתרי בנייה ל-369,411

מ"ר לתעשייה, מסחר ומשרדים

מתחם האלף קורם עור וגידים, רואים כבר בניינים עומדים בשטח המתחם.

עכשיו מתחיל אכלוס קמפוס דיסקונט במתחם, צפי השלמת האכלוס עד פסח 2023.

מכרנו מגרשים במתחם ל-1002 יחידות דיור. לאחר עבודה מאומצת- הוספנו עוד יחידות דיור לקרקע

בבעלותנו, מה שהכניס לנו למעלה מ-1.4 מיליארד ₪.

התחלנו ביצוע להקמת פארק האלף המשתרע על שטח של כ-1700 דונם

התחלנו בשיווק ומכירת 2 מגרשים למשרדים, בפארק ראשון איילון (הכנסות של למעלה מ- 105 מיליון

₪) התחלנו בעבודות לפיתוח שמורת אגם הנקיק, התחלנו בעבודות להקמת פארק צריפין, כ-100 דונם

של פארק.

אנו ממשיכים במהפכת התחבורה בעיר.

מהפכות לוקחות זמן והן טומנות בחובן גם קושי ואי נוחות – בחרנו להתחיל אותה, בכדי שנוכל לנסוע

בעיר שלנו בעוד 5-6 שנים, בתחבורה ציבורית מתקדמת וללא פקקים. פרויקטי ם התחבורה אשר

מתוקצבים על ידי הממשלה בכ-15 מיליארד ₪.

הקמנו בעיר "מנהלת תחבורה" שעיקרה תכלול כלל פרוייקטי התחבורה בעיר, בכדי להבטיח שבעוד

מספר שנים תהפוך ראשון לאחת מהערים המובילות והמתקדמות תחבורתית.

חתמנו על הסכם המאיץ יחד עם משרד התחבורה, הכולל תכנון וביצוע שבילי אופניים, הפעלת קו מכין

חום, הקמת מסופי תח"צ ונת"צים נוספים.

5

הסתיימו העבודות על מקטע שביל אופניים מגשר משה דיין, גשר רבין ועד המכללה למנהל. מה שמביא

אותנו לכ-17 ק"מ של שבילי אופניים ברחבי העיר ובתכנון עוד כ-27 ק"מ

המהפכה החשמלית מסוף מעוין שורק יחל לפעול בקרוב ו-80% מהאוטובוסים בעיר יעברו לחשמליים

בוצעה פעימה שניה של שיפור השירות לנוסעי התחבורה הציבורית הושלם אישור סטטוטורי של קו

המטרו בתחום ראשון לציון נחתם הסכם עם נת"י לביצוע צומת כניסה לשכונת הרקפות.

בתחום הניקיון ואיכות הסביבה, השתפרנו, צמחנו וגם קטפנו לא מעט הישגים:

אנו ממשיכים להוביל את המאבק להתנגדות הקמת מתקן פסולת בשפד"ן.

לפני כחודש הופענו בבית המשפט, בדיון בצו מניעה שהגשנו ובעתירה ונמשיך להיאבק.

בנוסף לתקציב של מיליון ₪ שכבר אישרנו בתוספת התקציב השנה למאבק.

הגדלנו את המיכון והתשומות בטיאוט וגינון ושיפרנו את מכרזי פינוי האשפה בעיר.

הכנסנו משאיות אשפה חדשות ומנופי גזם נוספים

התחלנו את פרויקט הצבת טמוני הקרקע ופרויקט מסתורי הפחים שדרגנו את השירות – את זמני

המענה והפעלת חדר בקרה לשליטה בעבודות הקבלנים הרחבנו את מתחם השירות הווטרינרי (כלביה

ומרפאה) אנחנו פותחים היום את שנת 2023 ואנחנו עם הפנים קדימה

רשימת החזון העתידית שלנו היא רבה, אני אשמח להציג בפניכם את חלקם:

אנו מקימים מרכז לאומי למצוינות בספורט אולימפי בהשקעה של כ-87 מיליון₪ .

אנו מקימים את מרכז המצוינות לספורט אישי בהשקעה של כ-23 מיליון ₪ .

אנחנו הולכים להקים ארנה רב תכליתית, מותאמת לרוב ענפי הספורט ולאירוח תחרויות בינלאומיות.

נרחיב נשפץ ונשדרג את אצטדיון "הברפלד".

אנו מקימים מתחם כושר חיצוני בספורט כיף, בהשקעה של כ-13 מיליון₪.

התחלנו בהקמה של פארק המשפחות – בהשקעה של כ-25 מיליון₪.

שיפוץ, פיתוח ושימור מתחם "חביב בעברית" בבית ספר חביב בהשקעה כוללת של כ-36 מיליון₪.

התחלנו בשלבי הפיתוח להקמת קומפלקסים בתש"ח – להשכרה דיור בר השגה למשפחות.

אנחנו נמצאים בתהליכים לקידום כאן בעיר בית ספר לרפואה, ממשיכים במכרז לניהול פרויקט "שובר

הגלים הצף" – שובר ראשון מסוגו בארץ, ייחודי וירוק לסביבה.

בימים אלה אנו לקראת שלבי סיום בהקמת מערכת CRM - בשורה אדירה בכל הקשור לשירות לתושב

אנחנו הולכים להקים מתחם שעשועים מקורה וממוזג לגיל הרך – היכן שהיה בעבר קולנוע "רב חן"

בהשקעה של כ-8 מיליון₪.

אנחנו הולכים להקים בית מורשת "ביתא ישראל" לקהילת יוצאי אתיופיה.

אנו כרגע בעיצומם של העבודות להקמת טיילת עליונה בהשקעה של כ-25 מיליון ₪.

אנו הולכים להקים מתחם בריכות טיפוליות, המותאמות לאוכלוסיות וצרכים שונים, שיתנו מענה

לטיפולים הידרותרפיים ועוד – בהשקעה של כ-32 מיליון ₪.

אנחנו מקימים מתחם "בייקפארק" ייחודי בהשקעה של כ-17 מיליון₪

ובקרוב אנו יוצאים לסקר עצים מקיף, בכדי למפות את כל העצים שיש לנו בעיר על מנת לוודא שאין

עצים שנמצאים בסכנת נפילה ולמען בטיחות תושבינו. עלות הסקר הינה כ-2.5 מיליון₪.

תקציב 2023

שנת 2022 התאפיינה בעיקר ביציאה ממגבלות הקורונה ובעליית מחירי סחורות עולמית הן כתוצאה

מהשפעות פוסט המגפה והן כתוצאה מהפלישה לאוקראינה.

שעור עליית מדד המחירים לצרכן בעשרת החודשים הראשונים לשנת 2022 עמד על כ-4.9%, בנוסף

נרשמה עלייה בתעריפי החשמל והסולר, מחירי המתכות, העץ והנייר. כתוצאה מכך, כלל הוצאות

העירייה, המושפעות מהמדד ומעליות המחירים, עלו בהתאמה.

על אף עליות המחירים, עיריית ראשון לציון הגישה בקשה ממשרד הפנים כבר בשנת 2022 לאישור

להפחתת הארנונה למגורים לתושבות ותושבי העיר בשיעור של 3% ולצערי השבוע קיבלנו תשובה

שלילית לכך ולא נרפה ונמשיך להגיש בקשות להפחתה בארנונה.

בהצעת התקציב לשנת 2023 הושקעו תשומות גבוהות של שעות עבודה וזאת על מנת לייצר תקציב

מאוזן, תוך רצון תמידי להמשיך ולשפר את רמת השירות לתושב בתחומים השונים.

היום נציג לפניכם תקציב מסודר ואחראי. תקציב שטומן בחובו את הקשיים הכלכליים והבריאותיים

שנגזרו עלינו בשלוש השנים האחרונות, לצד ראייה אחראית לעתידה ולכלכלת של העיר ראשון ציון

ונגזרת מתכנית החומש שאושרה במועצת העיר בדצמבר 2020 .

ראשון לציון בתנופה עצומה ואדירה בכלל התחומים והתקציב שנציג בפניכם היום, כולל אתהתרגום

לכך וצופה פני עתיד.

6

תקציב שנת 2023 מסתכם לכ -2 מיליארד ו -449 מיליוני ₪ לעומת כ -2 מיליארד ו -251 מיליוני₪

בתקציב מאושר 2022 .גידול של כ-198 מיליוני ש"ח, תוספת של כ- 8.8% .

תקציב הפיתוח לשנת 2023 עומד על מיליארד ו-472 מיליון ₪ לעומת 835 מיליון ₪ אשתקד. העלייה

בתקציב הפיתוח השנה התאפשר בזכות המכירות המוצלחות שהיו במכירת המגרשים במתחם האלף

וכניסת הכסף לקרן נדל"ן של העירייה.

המתווה לאיזון התקציב כלל מספר מקורות, כאשר העיקריים ביניהם:

1. סך של כ-49 מיליון₪ עודפי תקציב 2022 ושנים קודמות, שנותרו כתוצאה מניהול כספי אחראי

ופעולות התייעלות.

2. סך של כ-24 מיליון₪ הכנסות מהסכם פשרה שנחתם בקשר לחובות משרד הביטחון ובכללם

חובות בגין ארנונה. חובות שלא נגבו שנים רבות ולאחר הסכם פשרה, אנו מתחילים לגבות את

מה שהיו חייבים לנו.

3. סך של כ- 43 מיליון₪ הכנסות דיבידנד ממני"ב בגין השנים 2020 ,2021, שטרם התקבל אישור

רשות המים לחלוקתם וכן הכנסות מדיבידנד לשנת 2022.

גם השנה נמשיך במגמת הירידה של אחוז השכר מהתקציב שעומד השנה על כ- 46% אשר נמשכת משנת

2018 כאשר השכר היווה כ- 50.9% מהתקציב

השנה אנו ממשיכים להשקיע במהפכת הניקיון בעיר. בשנת 2023 תשקיע העירייה תוספת בתקציב

הפעולות בתחום הניקיון בסך כ-31 מיליון₪ לשיפור רמת הניקיון בעיר. הנובעים בעיקרם מתוספת

בתחום הטיאוט על סך 3 מיליוני₪, בתחום פינוי אשפה ביתית סך של כ-3.5 מיליוני₪ ובתחום פינוי

הגזם והגרוטאות סך של כ-2 מיליוני₪ ותוספת בתחום הגינון ואחזקת מזרקות כ- 10 מיליוני₪.

תוספת תגבור פעולות ניקיון בעיר בסך כ-2.5 מיליוני₪ ותוספת בסך כ-7 מיליוני₪ על שינוע פסולת.

ראשון לציון זוכת פרס החינוך הארצי לשנת 2022, תמשיך להשקיע במערכת החינוך וצוותי החינוך

שלה - הגידול בהוצאות לחינוך בסך כ-31 מיליוני₪. סך ההוצאה העירונית (פעולות + שכר) לחינוך נטו

גדלה בסכום של כ-34 מיליוני₪.

ההוצאה לחינוך כוללת תקציב בסך של כ-4.5 מיליוני₪ מלגות לסטודנטים ועידוד אקדמי, סבסוד

צהרונים (בעקבות הפחתת העלות להורים החל מ-9.2021) בסך של כ-3.2 מיליוני₪, תקציב של כ-

1.1 מיליוני₪ חוג לכל ילד, תקציב בסך של למעלה מ-3 מיליון₪ לסבסוד קייטנות ותוספת יוזמות

פדגוגיות רבות כגון גידול במספר בתי ספר מנגנים, תוספת תגבור שפתי בשכבות הגיל הצעירות, תגבור

בגרויות ועוד.

רק לסבר את האוזן – למעלה מ-36% מהתקציב העירוני מושקע בחינוך

תקציב זה מבטא את המחויבות שלנו בהמשך הפיתוח הפדגוגי של מערכת החינוך בעיר, תוך השקעה

בין השאר בתוכניות חינוכיות חדשות.

השקעה בתלמיד בשנת 2023 תעמוד על סך של-6,692 ₪ לתלמיד, רק להשוואה - בשנת 2018 ההשקעה

לתלמיד עמדה על 4500 ₪בלבד

בשנת 2023 ימשיכו האירועים לציון 140 שנה להיווסדה של עירנו. לשם כך, התקציב משקף השקעה של

כ-11 מיליוני₪ בציון ה-140 (חינוך, קהילה, חברה עירונית ועוד

כמו כן, בתחום פיתוח לחינוך - העירייה תמשיך להשקיע בשנת 2023 בבינוי מוסדות חינוך חדשים.

סך התקציב להשקעה )בינוי ,תשתיות חדשות, שדרוג הקיים, הצטיידות ותקשוב) יעמוד על קרוב ל-

160 מיליון₪

על מנת להמשיך ולשדרג את פני העיר ותחזוקת המרחב הציבורי הכוללת השקעה בתחום תנועה,

כבישים, סלילה ופיתוח של כבישים ומדרכות וסלילת חניונים – הצעת התקציב לשנת 2023 לכבישים

ותנועה (כולל ניקוז) עומדת על קרוב ל-70 מיליון ₪

בתחום שדרוג ופיתוח נופי, תמשיך העירייה גם בשנה זו להשקיע בהתקנת והחלפת מתקני משחקי

וכושר, שדרוג ככרות ברחבי העיר, שדרוג גנים ציבוריים, פארק אקולוגי ועוד. (מעבר לפיתוח פארקים

בנרקיסים נוריות ובאלף) - סך התקציב לשדרוג ופיתוח נופי לשנת 2023 יעמוד עלכ- 46 מיליון₪.

בתחום פיתוח מתחמי אזורי תעסוקה מסחר ובילוי תשקיע העירייה בשנת 2023 ,הכולליםפיתוח אזור

תעשייה צפון מזרח, פיתוח טיילת עליונה בחוף הים, פיתוח טיילת דרומית חוף הים ופארק האגם.

סך תוספת התקציב לפיתוח מתחמי אזורי תעסוקה מסחר ובילוי תעמוד כ- 240 מיליון₪.

בתקציב 2023 אנחנו הולכים להשקיע כ -320 מיליון ₪ בשדרוג המרחב הציבורי, שדרוג השכונות

הקיימות ופיתוח שכונות חדשות.

בתחום התרבות, ספורט, נוער, שילוב חברתי וקהילה – תשקיע העירייה בשנת 2023 בכל הקשור

לתכנון, בינוי, שיפוץ, והצטיידות כ-160 מיליון₪

7

לצד כלל הבשורות שהצגתי לכם עכשיו ויוצגו בהרחבה בעוד מספר רגעים ע"י גזברית העירייה– ראיתי

כי ישנם נושאים שלא נכנסו לתקצוב השנה. נושאים חשובים שאנו כעירייה וכבני אדם – צריכים

להמשיך לתמוך ולתקצב אותם ולכן הנחתי גם לתקצב אותם:

- תכנית העצמה לנשים בסיכון – על סך 60 אלפ"ש

- תוספת תקציב עיר בריאה – כ-120 אלפ"ש ש"ח

- תקציב מותנה למען פעולות נוער – תוספת של כ-1 מיליון₪

- תוספת תקציב לתבר שיפוץ מוסדות דת –תוספת של כמיליון ₪.

התקציב המובא לפניכם הינו תקציב אחראי, העומד באתגרי העבר וההווה, ומסתכל קדימה אל עתידה

של ראשון לציון, אך לוקח בחשבון את המכשולים הניצבים בפנינו ומקדם בברכה את פניהם של עשרות

אלפי תושבים העתידים להצטרף לעירנו.

לא היינו יכולים להביא תקציב כה משמעותי, ללא עבודה דקדקנית, מושקעת ומקצועית של גזברית

העירייה, קרן ברק וצוותה המסור. קרן את ועובדייך עשיתם לילות כימים, על מנת להרכיב תקציב כה

מקצועי, מוסרי ואחראי שנבנה בחרדת קודש של ממש, כפי שמצופה להיעשות כאשר מדובר בכספי

ציבור. ועל כך תודתי הרבה לך ולצוותך - רויטל שרעבי, קרן משלניק ולאגף התקציבים: אורית גולדנר,

מעיין קורנפלד, יצחק רביע, גלעד אברמוביץ, רחלי אקווה, נתנאלה שגיא , נופר אמסילי, אתי טליו,

לגדעון פורזנסקי, בר סלומון ובניה דיין. תודתי כמובן גם לכל חשבי וחשבות העירייה במנהלים השונים.

אני מבקש להודות למנכ"ל העירייה – דורון מילברג וצוותו ולשיתוף הפעולה של כל ראשי המנהלים,

מנכ"לי החברות, מנהלי האגפים בעירייה וכלל עובדי העירייה.

כל העשייה הענפה שהוצגה כאן הערב, לא הייתה מתאפשרת ללא חברות וחברי מועצת העיר שלנו.

קואליציה, אופוזיציה – כולם נבחרי ציבור ראויים וטובים שפועלים סביב השעון, מתוך אכפתיות

ואהבה כנה ואמתית לעיר ראשון לציון ותושביה.

גזברית העירייה קרן ברק

אציג את התקציב בנתוני המקרו, לא ארחיב מעבר למה שראה"ע כבר הזכיר.

בבואנו להכין את תקציב העירייה לשנת 2023, עמדו בפנינו שינויים צפויים, הן בצד ההכנסות והן בצד

ההוצאות.

בצד ההוצאות – התייקרויות, כולנו מכירים את מה שקרה בעולם אחרי הקורונה, המלחמה

באוקראינה, מדד המחירים לצרכן האמיר לשיאים שאנחנו כבר לא מכירים בעשור האחרון.

עליה בשכר, שהיא צפויה, אנחנו צופים הסכמי שכר במספר מגזרים ואנחנו תיכף נדבר עליהם.

ריבית גבו הה – כולנו חווינו אותה, גם ברמת הפרט ובוודאי ברמה של רשות מוניציפלית שנוטלת

הלוואות ומנהלת חשבונות בנקים.

תקציבי הפעולות שלנו כמובן גדלו, כי חלקם צמודים למדדים, והתשומות התייקרו. ולכן, בצד

ההוצאות הייתה לנו עליה מאד מאד משמעותית.

לצד זה, בצד ההכנסות לא הייתה הלימה בעליה. הטייס האוטומטי בארנונה, שאנחנו מקבלים אותו

ממשרד הפנים היה נמוך יותר, 1.37% בלבד. כמו שאתם יודעים, ממשלה יש, תקציב עדיין אין, ואנחנו

לא יודעים מה יהיו הגזרות במסגרת התקציב החדש. וככל הנראה, בעקבות הסכמי השכר שייחתמו

יהיו בעצם קיצוצים רוחב יים בתקציבי הממשלה שכנראה יחולו גם עלינו. אז לקראת הבניה של

התקציב כל הנחות העבודה האלה נלקחו בחשבון.

תקציב השכר שלנו לשנת 2023 גדל ב -52,000,000, כולל הפנסיה, כשנלקחו בחשבון הסכמי השכר

הבאים. אלה הן תחזיות שנעשו על ידי מרכז השלטון המקומי, בצירוף ההסתדרות.

אנחנו מדברים על הסכם שכר כללי שלא נחתם מאז 2018, שהשיעור שלו ינוע בין 2.5% ל-3%, זה כלל

העובדים שאינם הסקטוריאליים. הסכם שכר נוסף שצפוי להיחתם זה הסכם שכר ייחודי לפסיכולוגים.

הסייעות, שכולנו משוועים למצוא אותן ולהעסיק אותן בגני הילדים צפויות גם הן לקבל ש כר גבוה

יותר, מ-6,300 כיום ל-7,600. שכר המינימום גם הוא הולך להתעדכן פעימה נוספת, מ-5,300 ל-5,600 .

שכר הבכירים שבשנים האחרונות רק ירד כי המדדים היו שליליים, הולך להתעדכן בכ-5%. וכמובן, כל

עדכוני שכר שנובעים מזחילת השכר, הן בדרגה והן בוותק. כל השינויים האלה מהווים בעצם את הגידול

בשכר בערך ב-50,000,000 .

8

גם תשלומי הפנסיה גם הם צמודים למדד, זה הסכם השכר של הפנסיונרים, וגם הם יצמחו לנו בשנה

הבאה. שינוי של 52,000,000 בשכר

בהקשר של הפעולות – גם פה עדכונים משמעותיים. המדד שלנו, גם ראה"ע הזכיר זאת אבל כולנו

חווים את זה גם בתשלומי המשכנתאות שלנו ובכלל בהתייקרויות שחלות בכל אחד מהפרמטרים, מדד

כ-5%, התייקרויות משמעותיות בחוזים שהם צמודים

גם עליית מחירים בכל הרכב שהעירייה עושה והמכרזים שיתעדכנו בתשומות שלהם, אנחנו מדברים על

עליה בפעולות הכלליות של 40,000,000 ₪ביחס לתקציב המעודכן של 2022, כשהסכום הגדול ביותר

זה באיכות הסביבה, יש פה גם עדכון של כל המכרזים, אבל גם העלאת רמת השירות,

כמו שראה"ע פירט, יש גם עלויות נוספות בתחום הביטוח, בארגוני ספורט, ואלה הן הפעולות הכלליות.

בתחום החינוך, פעולות החינוך – גידול של 31,000,000 שקלים, אנחנו נראה גידול מקביל גם בהכנסות,

כי חלק מפעולות החינוך ממומנות גם על ידי משרד החינוך.

הסכומים העיקריים שבהם יש גידול זה תקציב הגפן, למי שלא מכיר, זו תוכנית חדשה, גמישות ניהולית

פדגוגית למנהלי בית הספר. מהסכם הזה של ה-30,000,000 כמעט 13,000,000 שקל זה הגידול בתקציב

הגפן. הסעות תלמידים גדלו לנו ב -5,000,000. מלווים בהסעות ב -5,000,000. ועוד יוזמות למיניהן

שמנוהלות במסגרת תקציב החינוך.

תקציב הרווחה גדל כמעט ב-15,000,000 , ₪גם פה נראה בצד ההכנסה גידול מקביל, בעיקר ההוצאות

המרכזיות שבהן גדלו הוצאות הרווחה זה שיקום נכים בקהילה, שיקום נכים במוסדות ממשלה ופעולות

נוספות שהן השמות שמחויבות על פי חוק.

דמי ניהול חברה עירונית – גדלנו ב-4,000,000 שקל, בעיקר סביב הוצאות השכר, כפי שגדל גם השכר

כלי עובדי עירייה, גם בחברה העירונית שמעסיקה קרוב ל-2,000 עובדים, גם פה יש עדכון.

סעיף חדש השנה – בחירות – זה החלק שהעירייה מתקצבת בצד ההוצאות לצד הכנסה ממשרד הפנים,

באופן חלקי, אבל יש פה תקציב חדש בצד ההוצאות.

בתחום המימון והמלוות – גם פה יש לנו עדכונים – הריבית שלנו עלתה בצורה משמעותית, ריבית בנק

ישראל וריבית הפריים, אנחנו מדברים על ריבית בנק ישראל של 3.25, ריבית הפריים 4.75, משפיע הן

על ההלוואות שאנחנו נוטלים, מצד שני גם מאפשר לנו לקבל פיקדונות על אותם זמנים בהיקפים

ובשיעורים מאד מאד גבוהים. אז גם בהיבט הזה יש לנו משני הצדדים השפעה.

והנחות בארנונה – מופיע אצלנו גם בהוצאה וגם בהכנסה.

כדי לראות את זה קצת בצורה ויזואלית אתם שמים לב שכל הפעולות, כל החלקים של התקציב גדלו

בשנה הזאת, רואים את זה בגרף הזה. אין תקציב שקטן במסגרת תקציב העירייה לשנת 2023 .

כמו שראש העיר הציג, שכר העירייה מהווה 46% מכלל התקציב. הפעולות שלנו הן 51%, פירעון

הלוואות אנחנו מדברים על 2,449,000,000, זה מבחינת המרכיבים.

הוצאות החינוך שלנו מהווים 36% מהתקציב. הוצאות הרווחה 12%. וכל יתר הפעולות 52%.

תקציב החינוך– שכר ופעולות – 884,000,000 שקלים– שמתוכם משרד החינוך מממן 544,000,000, יש

תקציב שאנחנו גובים הכנסות עצמיות, אבל ממומן על ידי העירייה ממקורות עצמיים כמעט

327,000,000 ₪ ,37%, ואנחנו בעליה מתמדת במימון העירוני בהקשרים האלה. וזה כמובן לא כולל את

כל הוצאות הפיתוח בתחום החינוך, שגם הן מגיעות למאות מיליוני שקלים.

בהקשר של הרווחה – גם פה יש לנו מימון חיצוני, אנחנו מדברים על 302,000,000 תקציב הרווחה

שמתוכו משרד הרווחה מממן 192,000,000 ₪ והעירייה ממקורותיה מממנת 106,000,000, שזה גם,

שיעור של עליה של 0.2%, אבל עליה מתמדת במימון העירוני של הוצאות הרווחה, מעבר למה שמשרד

הרווחה מממן.

בצד ההכנסות, הארנונה שלנו גדלה ב-1.37, למי שככה פחות מכיר את מנגנון העדכון האוטומטי של

הארנונה, הוא מבוסס על 50% משיעור עליית המדד שנמדד בין אפריל לאפריל, בין אפריל 2021 ל-2022 ,

ו-50% משיעור עליית השכר הממוצע במשק. העליה במדדים היתה 3.96 – 50% מזה הוא 1.98, והשכר

הממוצע במשק ירד ולכן אנחנו עדכנו את הארנונה רק ב-1.37. כל המדדים שדיברתי עליהם, אנחנו

נראה אותם בעדכון הארנונה של שנת 2024 שנאשר במהלך שנת 2023. אז הארנונה שלנו גדלה ב -

80,000,000, ב-7%. אחת מהארנונה, זה כמו שראש העיר הזכיר, הסכם עם משרד הביטחון בהקשר של

הארנונה וההיטלים. אנחנו מדברים על הסכם של סה"כ כמעט 74,000,000 בתחום הארנונה ועוד כ-

13,000,000 בתחום ההיטלים, מתחלק על פני 3 שנות התקציב. זה החלק השני, החלק הראשון תוקצב

בשנת 2022 .

9

מבחינת ההכנסות העצמיות שלנו– יש לנו גידול של 15,000,000 שקלים, הגידול בעיקרו נובע משכר

דירה שאנחנו מקבלים ממעונות הסטודנטים וחניונים חדשים שנפתחו במתחם האלף וגם הם מניבים

לעירייה הכנסות. ההכנסות העצמיות של הרווחה והחינוך. משרד החינוך גדל ב -23,000,000 ש"ח,

דיברתי על הגידול בהוצאה, אנחנו רואים שלצד הגידול בהוצאה יש גם גידול בהכנסה של 23,000,000 ,

גם הוא נובע ממערכת הגפן או פרויקט הגפן כפי שהזכרתי בצד ההוצאה

סייעות טיפוליות – גידול של 15,000,000 שקל, הסעת ילדים ומלווים בהסעות, גם בצד ההכנסה

בהלימה לצד ההוצאה.

משרדי הממשלה האחרים זה בעיקר משרד הפנים, הוצאות מסוימות, יש פה איזה שהוא קיטון על

תמרוץ בהיתרים אנחנו את רוב ההיתרים כבר הפקנו או לצורך העניין הוצאנו במהלך השנים האחרונות

במסגרת השכונות החדשות.

קרן פיתוח – זה הסכום שאנחנו מממנים מתקציב הפיתוח. זה בעיקר מינהל ההנדסה.

מפעל הפיס מאפשר לנו במסגרת אמות המידה להשתמש גם לטובת תקציב שוטף, יש פה איזו ירידה

קטנה, אבל כל התקציב של מפעל הפיס עדיין עומד לרשותנו ואנחנו נראה אותו בתקציב הפיתוח.

עודף משנים קודמות אנחנו קצת יותר נמוכים בשימוש בעודפים מהשנים הקודמות, שזה משמעותי,

1,800,000 פחות משנים קודמות. ודיבידנד מחברות הבת, כפי שראש העיר הציג, מדובר פה ב-3 שנים

2020 ,2021 ו-2022, שתי שנות תקציב, שתי מנות של דיבידנד שכבר אושרו, והמנה של 2022 שתאושר

במהלך השנה על ידי הדירקטוריון של מניב.

סה"כ תקציב שגדל ב-172,000,000 שקל ביחס לתקציב המאושר של 2022. גם פה נראה באופן ויזואלי

יש לנו גידולים בהכנסות ברוב המרכיבים. יש פה סעיפים חדשים שלא היו בשנים קודמות ולכן זה

מראה מעין קיטון, אבל אנחנו מדברים בעיקר על גידולים. זה שקף שמראה בעצם על מידת העצמאות

הפיננסית שלנו. 69% מסך ההכנסות שלנו הן הכנסות עצמיות, זה לא מובן מאליו ברשות כזו גדולה,

22% זה ממשרד החינוך 8% ממשרד הרווחה ועוד משרד אחרים זה 1% .

זה גרף שחשוב שאנחנו נזכיר אותו בכל שנה– תמהיל הארנונה בין ארנונה עסקית לארנונה למגורים.

אנחנו ממשיכים וגדלים בתמהיל הזה ביחס לעסקים וזה מציב אותנו כרשות באמת יציבה כספית.

אנחנו נראה את השינוי המשמעותי החל משנה הבאה שדיסקונט כבר יתחילו לאכלס, אבל נראה את

הארנונה העסקית בתחום הזה החל משנה הבאה. זה בהקשר של התקציב הרגיל.

תקציב הפיתוח – אנחנו מאשרים גם היום, תקציב שהוא נגזרת של תוכנית החומש. אנחנו מדברים על

תקציב של 1,472,000,000, שזה תקציב מאד משמעותי וגדול.

מקורות המימון לתקציב הזה: 1,146,000,000 זה קרנות שהן כוללות קרן נדל"ן, היטלי השבחה והיטלי

כבישים. קרן הנדל"ן זה בעיקר מהתקבולים משיווק מתחם האלף, כפי שראש העיר ציין בדבריו.

תקציב מאד משמעותי שנכנס בשנה האחרונה והוא בעצם מאפשר לנו פה את המימון.

מלוות – אנחנו נגייס כ-138, זה התכנון, לרוב אנחנו מקטינים את המלוות שאנחנו נוטלים בפועל. בשנת

2022, גם, אנחנו ניקח רק 124,000,000 ,אושרבמועצה האחרונה. השאיפה שנוכל גם להקטין א הסכום

הזה, אבל כרגע בתכנון 138,000,000 שקל. ומוסדות אחרים זה בעיקר רמ"י ומשרדי הממשלה.

בהקשר הזה חשוב לציין לגבי קרן נדל"ן, קרן נדל"ן אנחנו נצטרך את אישורו של משרד הפנים, זה

פרויקטים שאינם רכישת נדל"ן וזה עפ"י הפקודה.

מבחינת השימושים שלנו – יש לנו שכונות חדשות ושדרוג שכונות קיימות – 320,000,000 שקלים 22%

מהתקציב. כל נושא תרבות, ספורט, דת, נוער ושילוב חברתי וקהילה– 159,000,000 .

פינוי מטווח 24 – 372,000,000 שקלים, שזה עבור השנתיים הקרובות

איכות הסביבה, מעבר לגידול המ אד מאד משמעותי שהיה בתקציב השוטף, יש פה עוד 53,000,000

שקלים. חינוך– 157,000,000, שזה בעיקר בינוי של מוסדות חינוך, שיפוץ של מוסדות חינוך

מתחמי אזורי תעסוקה, מסחר ובילוי, שגם הם בסוף מביאים לנו את הארנונה העסקית שמאפשרת לנו

לשמור על תמהיל יציב, 240,000,000 שקלים. כל נושא הכבישים והתנועה, שהם מחוץ למסגרת הגדולה

שמשרד התחבורה מתקצב, על ה-15,000,000,000, זה פרויקטים עירוניים 68,000,000 שקלים

שדרוג ופיתוח נופי – 46,000,000 שקלים, (יש פירוט כמובן של כל אחד מהמספרים.)

אנחנו מראים פה את הביצוע של תקציב הפיתוח על פני השנים, אנחנו בעליה.

ביצוע של מעל חצי מיליארד שקל בשנה, זה מה שהמערכת העירונית יודעת היום, ותצטרך להגדיל את

הביצוע הזה לאור התקציבים המאוד משמעותיים שאנחנו מאשרים היום.

מעבר לזה, יש עדכונים נוספים, ראש העיר הזכיר את חלקם.

10

הונח על שולחן החבריםכל השינויים התקציביים שאנחנו מעוניינים לבצע במסגרת התקציב שהוגש

לעיונכם.

יש רשימה של תקציב רגיל ויש לצידה גם רשימה של תקציב הפיתוח. אלה הם השינויים. כשאנחנו

נאשר את התקציב, נאשר אותו על שינוייו.

אני מבקשת להודות לראה"ע ולמנכ"ל העירייה על האמון שנתן בי ובכל הצוות בכל הבניה של התקציב,

לכל ראשי המנהלים שהיו פרטנרים, לדיונים האינטנסיביים - ראשי המנהלים, מנהלי האגפים, וכל

החשבים שנמצאים פה.

ראה"ע – רז קינסטליך - מודה שוב לקרן לכל הצוות ולכל עובדי העירייה, כמו שאמרתי מקודם,

תקציב אחראי, מאוזן. תודה ענקית מהלב.

חבר המועצה יו"ר ועדת הביקורת דורון אוזן - ראשית אבקש להשתתף בברכות לכל הצוות, שלך ושל

כל מי שהיה קשור לתקציב הזה יישר כוח על הצגת הדברים.

הרבה יותר מפורט משנים קודמות.

כמו בכל תקציב המגיע לאישור, ישנם דברים טובים יותר וגם טובים פ חות. אני חושב שמדיניות

העירייה, כפי שהציבור רואה, היא לא תמיד הכי מקצועית שבעולם ולעיתים חסרת אחריות. המספרים

המפוצצים שציינתם כאן לא בהכרח מביאים או הביאו בשורה בנושאים רבים, וביניהם התחבורה,

בניקיון, בתשתיות, בחינוך, בדיור לצעירים, בהתחדשות עירונית ועוד.

נושא התחבורה למשל, ראשון לציון הפכה להיות עיר פקוקה, בניית מבנים מסחריים ללא פתרונות

תחבורתיים, עיר שהכול נבנה בה במכה אחת. עיר שכבישים חסומים בה למעלה משנה במערב העיר,

נסיעה של 5 דקות או 10 דקות הפכה לסיוט של 45 דקות

הצלחתם להקים מנהלת תחבורתית, הצלחת המנהלת הפכה את ראשון לציון לפקק אחד גדול.

ראשון לציון הולכת אחורה. יותר קל לנוע היום בעיר ברכיבה על חמור מאשר בכלי תחבורתי לדעתי.

גרמתם להריסת אזור מערב העיר, פגיעה בחוף הים, בניה ללא פתרונות תחבורה וחניה.

גרמתם לתושבים רבים בכל קיץ לנדוד לחופים אחרים.

פגיעה בפדיון של עסקים רבים ברחבי העיר, בעיקר באזורי הקניות במערב העיר, כאשר תושבים רבים

מעדיפים לפנות לערים אחרות, גם היו כתבות על כך, גם היו פניות אליך באופן אישי של רשתות גדולות

ראשון לציון נמצאת במצור תחבורתי ולא מדובר בביקורת אישית שלי או של חבריי, אלא של חלקים

גדולים בציבור. גם מחזיק התיק, איציק אבשלומוב, מודע לכך שזו התנהלות כושלת. אפילו הסיוע

לבעלי עסקים לא הגיע, העליתם אפילו את מס השילוט אפשר להגיד פי 4 ממה שהיה קודם. גם הפרסום

שלכם על הקמת נת"צ חדש ברחוב ז'בוטינסקי נועד לכישלון, מאבק בו התחלתי שהצטרפו אליו תושבים

בשכונות באזור – אברמוביץ, נחלת, כצנלסון, לדעתי יוביל אותך להקפיא את המהלך בשנה הקרובה

וימים יגידו אם צדקתי.

גם תחום הביטחון והסדר הציבורי לוקה בחסר. הצפת העיר בקורקינטים תוך הפקרת התושבים לסכנת

נפשות יום יומית. נוסף לכך, אין אכיפה מיטבית ורואים המון בני נוער משתוללים על הכבישים, על

המדרכות, לצד טרקטורונים, מסכנים את עצמם, את הולכי הרגל ואת ציבור הנהגים.

מדוע העירייה מעודדת אי סדר? מדוע העירייה לא אוכפת? אלה השאלות שהציבור שואל בכל פעם

מחדש. בזבזתם המון כסף עירוני על הסברה לא אפקטיבית במשך שנים, הגיע הזמן לעבור למעשים.

לצערנו, סדר העדיפויות של העירייה לא משתנה והיא מתעקשת לנקוט מדיניות אשר מציבה את ראשון

לציון כעיר בינונית, ללא מעוף וחזון, עיר לא נקיה, לא מאורגנת. די לראות בהזנחה בחלק משכונות

העיר כמו בשכונת רמב"ם, הזנחה, אי ניקיון, תשתיות גרועות, אין התחדשות כמעט בשום דבר.

נושא החינוך – תמיד בכל תקציב מספרים לנו כמה תקציב החינוך גדל משמעותית, אבל המספרים

הגדולים לא משקפים או שנותנים באמת מענה לבעיות האמתיות במערכת החינוך.

מישהו מכם ראה או שמע מה קורה בחטיבות הביניים בתוך השיעורים? איך השיעורים מתנהלים?

מישהו קיבל סרטונים מילדים כאשר המורים בכלל לא משתלטים על 39 או 40 ילדים בכיתה

כמה הפרעות בכל שיעור? אני לא יכול להראות את כל הסרטונים האלה באופן אישי, בגלל צנעת הפרט,

אני אתן דוגמא: אפילו בית ספר דורות, שזה נחשב לבית ספר מצוין, 39 עד 40 ילדים בכיתה, ואז יוצא

מצב שילדים שהם, בוא נגיד, יכולים להגיע למצב של הפרעה נגררים, ובסופו של דבר מגיעים להורים,

ואחר כך אתם כבר יודעים איך כל התהליך הזה בעצם ממשיך הלאה, אולי הילד הזה הוא נגרר, הוא

צריך ריטלין וכו' וכו', כאשר המורה בעצמה לא משתלטת.

האם מישהו מכם טייל בבתי הספר בשעות הבוקר וראה איך השירותים נראים? כמה נזילות מים על

הרצפה, מהברזים, אין נייר טואלט בתוך השירותים, ועיקר הבעיה אצל בנות, שלצערנו הרב מתאפקות

11

כמעט עד סוף היום כי אין להן שירותים נוחים. ואני לא מדבר על סוף היום, אני מדבר על שעות הבוקר.

אני הייתי בכמה בתי ספר בשעה 10 בבוקר

כולם עושים את זה מתחת לאף של המורים, מנהלים, הנהלה והעירייה. גם תוצאות הבגרויות שרצים

לפרסם עליהם גם כשיש עליה של 2% ,3% ,5%, מישהו נתן את הדעת כמה ההורים נושאים בנטל מימון

שיעורים פרטיים? כמה זה באמת עולה לכל משפחה? איפה עיריית ראשון לציון האיתנה והעשירה?

איפה העירייה שמקלה על ההורים ועל המשפחות הצעירות? נכון, יש שיעורי תגבור בתוך בתי הספר,

בדקתם מה רמת האפקטיביות של אותם שיעורי תגבור? ואם הם מאד טובים והעירייה משקיעה

מיליונים על כך, מדוע לא הרבה תלמידים לוקחים בהם חלק? או נשאל את זה אחרת – מדוע המון

תלמידים דורשים מההורים מורה פרטי? ויש הורים שאין להם את האפשרות ובסופו של דבר ילדים

נשארים מאחור מול אלו שיש להם מורים פרטיים. מישהו בדק, אולי חוויית הלימוד לא מתאימה או

לא נוחה? אולי זה בשעות לא נוחות לאותם התלמידים להישאר לאחר שעות הלימודים? הרי יש גם

הרבה שיעורים, מה שנקרא מתים, במהלך שעות הלימודים. אולי היה עדיף באותם השעות, במקום

להשאיר אותם לאחר הצהריים, לנסות ולשפר את המערכת הזאת.

מישהו בדק לאן הולך הכסף? מישהו בדק כמה אותם תלמידים התקדמו בזכות אותם שיעורי התגבור?

גם החתימה על ההסכם לפינוי מטווח 24 במימון של העירייה, דיברתי על כך בישיבת המועצה, זה לא

דבר שאפשר להתגאות בו ממש, כאשר 3 מיליארד שקלים מהקופה הציבורית, כאשר חצי מהקרקע

שייכת לעירייה. ובנוסף, גם דירות שם לא יהיו לזוגות צעירים, כי אני לא רואה זוג צעיר שיכול לקנות

דירה ב-3 מיליון או 2.5 מיליון או 4 מיליון, עד שהשטח הזה באמת יאושר. זאת אומרת, גם הסיפורים

על דיור לצעירים כרגע, על פי המתכונת הנוכחית, זה דבר שהוא לא יהיה באמת אפשרי.

הערתי גם על הקניה של קרקעות חקלאיות בשמורת הטבע. חשוב לשמור על שמורת הטבע, אני לא

חושב שהיה כאן מישהו שבאמת נגד, אבל השווי של הקרקע לדעתי היה גבוה פי 10 .

לגבי התשתיות– ראינו מה קרה ביומיים של גשם, באמת היו לנו ממטרים של 120 מ"מ ביום אחד

ההשקעה בתשתיות – שמענו את מנכ"לית מניב שאומרת שהתשתיות העירוניות אמורות לעמוד מול

סופות וסערות ברמה של טייפון וטורנדו, ואני לא חושב שהיתה כאן סערה כזאת, ועדיין ראינו מה

שקרה ברחבי העיר, ראינו גם את אותם מבוגרים שלא יכולים לעבור מצד לצד איך שם נתקעים

במדרכות כאשר המים כבר גלשו לשם. הצלחתם להפוך את ראשון לונציה, והשאלה, גם בז'בוטינסקי,

כאשר פתחו וסגרו, פתחו וסגרו במשך שנה שלמה, איך הכול גם באזור הזה הוצף?

כנ"ל באזור קאונטרי ההסתדרות ובעוד מקומות ברחבי העיר.

בנושא של פרויקטים – דיברת על עשרות מגרשים שאתה פיתחת, מפתח – אשמח לדעת איפה, כי רבות

משכונות העיר משוועות למגרשי ספורט ולא בדיוק שמתי לב שהוקמו מגרשי ספורט חדשים לאחרונה,

או לפחות בשנה האחרונה. ואם כן, אשמח לדעת איפה.

הצעירים בראשון לציון, אנחנו רואים את ההגירה השלילית בשנתיים האחרונות. הצעירים עוזבים את

העיר. העיר בשנים האחרונות לא דאגה לייצר להם דיור בר השגה, מעבר למחיר למשתכן. אני לא מדבר

על פרויקטים עתידיים שיהיו, שלא מיועדים רק לזוגות צעירים, אלא מיועדים לכלל המשפחות, רובן

דירות להשכרה. אנחנו רואים מה שקורה עם הצעירים, העיר משקיעה בהם, נותנת להם את כל מה

שרק אפשר, בסופו של יום הם עוזבים את העיר כי הם לא יכולים לגור בראשון לציון. גם על זה בקדנציה

הזאת לא נתתם את הדעת.

לדעתי, ברמה האישית, אני חושב שהקדנציה הזאת קצת מפוספסת, גם בשביל ראה"ע באופן אישי וגם

לחברי ההנהלה שנמצאים כאן. אני חושב שהיה אפשר לעשות הרבה יותר ועוד לא דיברתי על עיר שהיא

לא מוצלת, ושבילי אופניים שהם לא מוצלים, ועוד הרבה דברים שבטח תושבי העיר יודעים כאשר הם

מטיילים ברחובות העיר בקיץ, הם לא יכולים, הם רואים שאין צל כמו שעושים בערים אחרות – בתל

אביב, בהרצליה ובעוד מקומות.

חברת המועצה מירב שמואל

התחבורה - לא ראיתי, השקעה ברחוב הרצל וז'בוטינסקי. אני מסתכלת על הפרסומים שלך, נת"צים

וכו', איפה התקציבים של הדברים האלה השנה?

ראה"ע רז קינסטליך

זה תקציב בהסכם המאיץ שחתמנו עם משרד התחבורה. כשאמרתי שיש לנו השקעות של 15 מיליארד

ממשרדי הממשלה, זה חלק מזה שם. בספציפי הזה זה נתיבי איילון.

12

חברת המועצהמירב שמואל

קרן, הכנסות מארנונה, אני מחלקת את זה לפרט ועסקים, כמה זה הטייס האוטומטי שקוראים לו,

1.37, כמה זה בכסף

בסדר. כמה זה הטייס האוטומטי ומה הצפי לעוד שנה? לדעתי זה לא יהיה 1.37, זה יהיה איזה 4-5%

עליה של הארנונה, משהו כמו 5% שנה הבאה, נכון

ראה"ע רז קינסטליך

אי אפשר לדעת, יש ממשלה חדשה והייתה באמירה שהם לא מעלים את הארנונה.

אני חושב שאי אפשר לענות על זה, לאור זה שהממשלה החדשה באה ואמרה – לא תהיה שום עליה,

אפילו לא של אגורה בארנונה, אני כרגע לא יודע לענות על זה.

חברת המועצה מירב שמואל

הכנסות ארנונה מעסקים – כמה זה בגין העסקים החדשים של מתחם האלף? וכמה עסקים נוספים

שהבאנו לעיר?בכמה זה ייקר לנו את ההוצאות?

ראה"ע רז קינסטליך

לא ייקר, הכניס, עד 2.5 מטר חינם, ואז מעל 2.5 מטריםאנחנו אישרנו את זה בחוק עזר, יש שלטים

פי 4, יש שלטים פי 2.יש מאות עסקים שנהנים מההנחה הזאת, יש עסקים גדולים שמשלמים את זה,

השלטים המוארים שמתחלפים, יש להם תעריף יותר גבוה. השלטים של הקבלנים באתרי הבניה

שלהם יש להם תעריף הרבה יותר גבוה.

חברת המועצה מירב שמואל

חגיגות ה-140, כמה כסף בסה"כ, בדו-שנתי?

לדעתי זה לפחות 16 או 17 מיליון, אם הסתכלתי על המספרים נכון, ברשותך, אני מקריאה משהו

ואני מבקשת שזה יכנס לפרוטוקול.

"מצטט את דברי ליאל לצערי, בעוד אלפי ישראלים מפגינים ברחובות בשל המצב הכלכלי, ולא

מעטים מצויים במרחק משכורת אחת או אירוע אחד ממשבר כלכלי, ראש עיריית ראשון לציון

ממשיך לבזבז על חגיגות ואירועים ללא שמץ רגישות חברתית. בעיני זה פשוט מקומם שהעיר מוציאה

סכומים עצומים של עשרות מיליוני שקלים על אירועים וחגיגות, על פרסום, על הטסת מסוקים

באוויר. פה אין מסוקים, יש רחפנים. בתקופה שבה לא רק שכבות חלשות, אלא אפילו מעמד הביניים

הישראלי-נאנק תחת העומס הכלכלי סליחה לא מאוחר לבטל את האירועים מנקרי העיניים ולהעביר

את התקציבים לטובת רווחה וחינוך".

"אל מצעד המבקרים הצטרף גם יו"ר ועדת הביקורת העירונית, אסף דעבול, סליחה, אולי דורון ירצה,

אבל לא, אנחנו דווקא בעד. ראש העיר הפך להיות מגלומן, פועל כאילו אין מחר, תוך הוצאת כספים

רבים ומיותרים על פרסום, שיווק, הופעות, אירועים ושיפוצים מיותרים, בימים קשים אלו של

דרישות העם לצדק חברתי והגזירות הכלכליות אותן מעבירה ממשלת ישראל, שעכשיו לפני דקה קרן

הגזברית אמרה לנו, וברור שאנחנו מאמינים לה, אותן מעבירה ממשלת ישראל על האוכלוסייה,

במיוחד על מעמד הביניים והחלשים. אני מצפה מראש העיר לקחת אחריות ציבורית, להפסיק לבזבז

את כספי הציבור ללא אבחנה."

מ"מ ראה"ע ליאל אבן זוהר בן דוד

ואכן אין אירועים מנקרי עיניים בקדנציה הזאת, לצערי, את אף פעם לא קוראת את העובדות כמו

שצריך. את עושה פופוליזם.

חברת המועצה מירב שמואל

כמה התקציב?

מ"מ ראה"ע ליאל אבן זוהר בן דוד

רוב הכסף מושקע בדברים שיישארו בעיריית ראשון.

ואמורים להישאר גם הלאה. כמו למשל, ביקור של כל ילדי ראשון לציון במוזיאונים .

13

חברת המועצהמירב שמואל

פרויקט הארנה, שאני מברכת עליו, ההכרזה על ביטול הארנה היתה הבטחת הבחירות של רז לפני

הסיבוב השני וכך כתב "כי מדובר בפרויקט מגלומני, בזבזני וראוותני. בישיבת המועצה הראשונה

שאנהל כראש העירייה, אביא להחלטה לביטול מיידי של הפרויקט המיותר. הכסף שיתפנה יועבר

לשיפוץ מדרכות, כבישים, נתיבים חדשים, למאבק בפקקים – שאני לא רואה את המאבק, להיפך, אני

מתושבי המערב, גילוי נאות, סובלת ברמות על. נתיבים חדשים, למאבק בפקקים, תאורת רחוב, בתי

ספר, גני ילדים ועוד". בקיצור, הכסף יוחזר אליכם התושבים. האם גם פה את בעד הארנה? שאלה.

מ"מ ראה"ע ליאל אבן זוהר בן דוד

מעולם לא הייתי נגד הארנה, בתקציב של 300 מיליון שקל כמעט 320, מתקן אותי המנכ"ל, בזמנו

הוצג לנו 280, וכמובן הייתי נגד ארנה במערב, שאת אגב מיושביו, ואת רואה היום מה היה קורה לו

הארנה היתה נבנית במערב העיר.

הסברתי גם אז וגם עדי פה אלי פולק, שאמרתי שכשמתחילים בתקציב של 280-300 גם יגיעו לצערי

בטח ל-400 ו-500, ולי זה היה נראה מאד מגלומני. ובטחלא רציתי את זה במערב העיר, אני חושבת

שהיום ברור לכולם שצדקתי.

חברת המועצה מירב שמואל

כרגע אני מדברת על התקינה, לשכת דובר – אנחנו הגענו ל-6, אנחנו נעצור מתי שהוא

אני מכירה 4, למה אנחנו צריכים עוד 2 תקנים

מינהל פיתוח סביבה – אני מזכירה שהבנו בכל הנושא של ההדברה, המצב הוא די כאוטי, עם כל

היתושים יתוש, ואמרו שחסר כוח אדם, ויש לנו דו"ח ביקורת על זה, ועדיין אנחנו נשארים עם 9

תקנים למה

מנהלת רמת אליהו – מה קרה שם? לאן הלך התקן?

שירותי פרט עיר ללא אלימות – מה התקנים? מה התוכניות.

סייעות וחונכות יסודי וחטיבה – היינו ב-667 בתקן משרות ועכשיו אנחנו ב-602. מה קרה, כאילו בגלל

שאנחנו לא מצליחים לגייס?

קהילה 2000 – מה זה? עלה ב-5 תקנים. זהו, את הפרק הזה סיימתי

תעודות ואישורים, אני בסעיף ההכנסות – תשלום הוצאות גביה תושבים – היה 864, עכשיו אנחנו 2

מיליון שקליםמה אנחנו מתכננים לעשות? איזה מבצע, זה נראה הרבה מדי, בטח לאור הביצועים.

קהילה 2000 זה 843820 ,דיברנו על תשלומי הוצאות גביה, זה 1121221, מה קרה שם למה זה פי 2 ?

אנחנומתכננים איזה שהוא מבצע?

הכנסה מקרן פיצוי נופי – מה זה? 1211560221.

אגרת פסולת מוצקה, שירותי ניקיון– מה זה הגידול?

רישוי הפיקוח על הבניה – זה משהו שאני לא מצליחה לבין. אמרנו אנחנו בתנופה, אנחנו מקבלים 1.6

מיליארד שקלים ממתחם האלף, מה קרה פה עכשיו ברישוי פיקוח על הבניה? ירדנו מ-26 מיליון ל-18

מיליון. הפסקנו לבנות בראשון לציון רקפות, כלניות, איפה זה?

השתתפות בתי ספר באחזקת מזגנים – עכשיו אנחנו מתכננים להשית על ההורים איזו שהיא הוצאה

שהיא חדשה כנראה. היה פה סכום יחסית נמוך, אנחנו היינו ב-250,000 שקל, הגענו ל-700 .

זה 124210420 ,

הכנסות שונות– 800,000 שקלים– מה זה?

שאלה כללית על משרד החינוך , מה זה השאלת ספרים? אין יותר? בכל המקומות נעלם הסעיף.

הדרך החדשה – גם הדרך החדשה הזאת נעלמה, נעלם פה התקציב, ירד בחצי.

אולי אחר כך הגדילו אותו, יכול להיות, לאן הלך?

דמי שכפול סל לתלמיד –גם שם הסעיפים קצת התבלבלו, אני מדברת על כל המקיפים יחד,

ליאל, שאלה בשבילך, כל הנושא של חטיבות ביניים, אנחנו מקבלים הרבה יותר ממשרד החינוך ממה

שאנחנו משלמים, אלא אם כן יש סעיפים כלליים.

מ"מ ראה"ע ליאל אבן זוהר בן דוד

הגזברית וראש המינהל יסבירו לך אחר כך את השינויים שהיו בתקציב. תסיימי לשאול ויסבירו לך.

יש פרויקט גדול וחשוב של משרד החינוך שנקרא גפן, הוא קצת עושה שינויים ויסבירו לך אחר כך.

14

חברת המועצהמירב שמואל

אני שואלת את השאלה על חטיבות הביניים, שאלה ספציפית. אני משווה מ-2018 ועד עכשיו. ב-2018

היה 10 מיליון, עכשיו קטנו ל-9.1, וההכנסות של משרד החינוך היו 18 ועכשיו עלו ל-23. זאת אומרת

שההשתתפות שלנו העירייה הרבה יותר קטנה בנושא של חטיבות הביניים.

אני מקריאה את המספרים כי היא ביקשה את המספרים. 2019 היו 10 מיליון, עכשיו 9.1. זה ההוצאות

שלנו. ההכנסות ממשרד החינוך באותן שנים, אקוויוולנט י, היו 18 מיליון ועלו ל -23. זאת אומרת

שאנחנו גוזרים קצת קופון על חטיבות הביניים.

אני יכולה להגיד מניסיון אישי שלי, אני יכולה להראות את המערכת של הילדים שלי שלמדו בחטיבות

הביניים, עכשיו ירדו לחצי ולא לומדים ימי שישי.

אז זה נשמע לי מאד הגיוני , החישוב של החזרות מקרנות, אני נמצאת ב -15919 וכל האפסים – זה

109,000,000 שקל. בגדול, יכול להיות שאני טועה פה 109,000,000, בפעמים קודמות היינו

ב-65,000,000. אנחנו כאילו מגיעים למספרים אסטרונומיים

אני רוצה גם את התחשיב אם אפשר בגדול, אני לקחתי את ההכנסות מקרנות פחות פירעון מלוות,

פחות פירעון מלוות, מהנדס העיר, היטל השבחה, תכנון ערים וכו', חסר לי 5-6 מיליון שקל, אני לא

מבינה איפה הכסף הזה ומה מאזן אותו. זהו זה הסעיף של ההכנסות.

עכשיו סעיפי ההוצאות.

הוצאות מבקר העירייה, זה קשור בהתאם להכנסות? בדרך כלל זה עובד ככה. איך השעות של המבקר,

הן לא קשורות להכנסות? למה הן קשורות? זאת אומרת, שגדלנו עכשיו בעצם. אז נראה שאנחנו לא

גדלנו מספיק בשעות של מבקר העירייה, לזה התכוונתי.

אבטחת מידע – אבטחת מידע זה למנכ"ל העירייה דורון תראה, נראה קצת, לאור מה שקראנו וגם דו"ח

הביקורת של אבטחת המידע ומה שקראנו על חיילינו כמה הם חשופים .

מנכ"ל העירייה דורון מילברג

האקרים במדינה עשו דברים יותר חמורים מגילוי מספר תעודת זהות או מספר אישי של חייל.

חברת המועצה מירב שמואל

אבטחת מידע זה אבטחת מידע וחיסיון זה חיסיון. השאלה אם הכסף הזה מספיק.

אחר כך דוברות - אנחנו ממשיכים להשתולל בדוברות. התקציבים פשוט עלו פלאים.

אני מכירה את התקציב 2.3 מיליון של, עכשיו הגענו ל-3.6, המספרים רק מאמירים ומאמירים

אני בביגוד ותווי שי מורים – 1615000749 – היה 2,947,000, הגענו ל-3,900,000 בפועל, ועכשיו הוא רק

923,000 שקל. לאן הלך הכסף

פעולות הנהלה ועד עובדים – אני מניחה שעבר הסעיף מסעיף לסעיף. האם מותר לי לשנות? כי הבנתי

שזה קשור למס או משהו, מה הסיבה שהסעיף עבר לפה? האם יש פה נושא של היבטי מס, מה מותר,

מה אסור?

ייעוץ משפטי – ירד התקן, של בן אדם אחד אז צרך קצת יותר ושם פחות נתנו.

מה זה יועץ גפן? מה אנחנו מתכננים לתת לו ומה העבודה שלו?

אגף הגביה והאכיפה – עבודות קבלניות מוקד גביה טלפוני עלה ל-2.3 מיליון שקל– מה זה?

הוצאות מימון – לי זה נשמע נמוך מדי אני מציעה לכם לבדוק את התחשיב, הוצאות המימון לעומת

התקופות הקודמות זה כאילו לא הגיוני שעלה רק ב-200,000 שקל עמלות לחברות כרטיסי אשראי, כי

אנחנו עובדים יותר ויותר. כנ"ל בפירעון מלוות –יש לנו כל כך הרבה פירעונות והריבית עלתה וכו',

מאיפה התחשיב הזה? רק 285,000 שקל. איך יכול להיות שההצמדה כזאת נמוכה?

מינה איכות הסביבה – מה זה תגבור פעולות ניקיון, בסעיף כללי כזה? היה לנו 6.5 מיליון שקל בשנה

קודמת, ניצלנו רק 4.8, זה תקציב שהיה צריך ללכת לתושבים

אני בסעיף 1711000991. ועכשיו אני ב-7.5 מיליון. זה סעיף כללי כזה, סעיף סל שמרימים טלפון–למה

זה לא צבוע ספציפית? איך מפקחים על זה? וגם למה לא נוצל התקציב בשנה שעברה?

תראו, במרחב מערב, אם אני מנתחת את מה שקרה במרחב מערב, בהכול יש צמצומים, אפילו בשכר,

למעט בפינוי מכלי אצירה. אבל זה עלות פר מיכל. כל היתר והתשומות לא נראה שיש שם. כנ"ל שכר

מערב אשפה, והשאלה – האם אנחנו עוברים לכוח אדם? כי אני רואה ששכר כוח אדם כן עלה.

ממונה תחום גינון – טיפה קיטון, אבל למה? השאלה אם אותו דבר.

ב-711410 – ממונה תחום תברואה–תסבירי את הסעיף. אני רואה שזה גדל, זה בעצם שינוע פסולת

לדרום, אבל שכר יחידות תפעוליות ירד, לא מבינה את הסעיף, חוץ מהפחים הכתומים

מה קורה במים להשקיה? מים לשקיה, היינו ב-11 מיליון שקל לפני 4 שנים. הגענו ל-20 מיליון שקל

מה קרה בתעריף המים.

15

ברישוי עסקים דגימות מזון, הפסקנו לקחת דגימות מזון? אנחנו לא צריכים את זה

מינהל הנדסה – ירדנו עוד פעם?

ייעוץ הנגשה – נשאר אותו דבר. אמרתם שאתם עושים איזה שהוא מבצע.

אגף תנועה –לא מבינה למה לא גדל שם, איפה ההוצאה של המומחה של התנועה, ב-תב"ר?

היסעים – מה זה היסעים 1,200,000? למי נתנו עוד 1,200,000 שקל היסעים

מלגות סטודנטים ועידוד אקדמי – 4,500,000 שקל, זהאמרנו שהוא גם בחינוך וגם בנוער וסטודנטים.

כאילו זה אותו סעיף שאנחנו מציגים אותו פעמיים בגידול?

ניקיון והדברה מוסדות חינוך – למה הסכום ירד?

1811300767 – גם פה הדרך החדשה ירד ב-300,000 שקל. מה זה? למה

שי לבוגרים – היינו ב-70,000 שקלים, הגענו ל-170,000 שקלים– למה?

1813200524, והיה גם 1813200722 – ניהול עצמי, שהיה שם תקציב של 4,400,000, לאן הוא הלך גם

סביבה לימודית. אני באותו סעיף, 1813200760 – לאן נעלם הסעיף

שכפול חומרים –היה 1,400,000, עכשיו הוא 279, וזה הוצאות. אז כאילו, האם אנחנו פשוט בונים על

ההורים שיתחילו לצלם?

813200760, היה שם תקציב של מיליון, ירד ל-322 ועכשיו הוא אפס. ובאותם סעיפים, באותו 813200

הזה יש שכפול חומרים, שירד מ-1,400,000. ודווקא הוא נוצל לפחות נראה בתקציב המעודכן, ירד ל-

279. והוצאות מותנות חינוך – עוד 8,000,000 שקל. מה זה מותנה

הוצאות חשמל – בחטיבות ביניים, תסתכלי בבקשה, על זה ספציפית אני רוצה התייחסות, מה שאמרתי

בהתחלה. גם פה, הוצאות החשמל היו 1,300,000, ירדו ל-300,000, אולי בגלל שהם לומדים פחות יש

פחות חשמל. וגם פה, הוצאות מותנות חינוך 3,000,000 שקל. כל המותנות האלה, בידלין, שאני מברכת

על הגידולים, מה קרה בידלין שההוצאות גדלו במיליון שקלים?

ביטוח תלמידים – גדל במיליון שקלים. ביטוח תלמידים זה 18175 מלא אפסים

התזמורת ירד למיליון שקל התקציב, ולמה?

ביטחון תזונתי – יפה מאד, אבל מה זה? למי זה מיועד? 722,000. זה 1841000782 .

ביטחון עובדים מאבטחים– גידול מחצי מיליון למיליון – 1841 מלא אפסים 6840 .

פעילויות קהילתיות לילד– סעיף 18435 למה זה ירד ב-600,000 שקל

אגף לאיכות הסביבה –המלחמה שלנו ב-PPP זה תב"ר? זה לא פה

השאלה השניה – חינוך והסברה – בתקופות קודמות התקציב של חינוך והסברה היה מיליון שקלים,

בקדנציות קודמות, אנחנו דוגלים על עצמנו, שאנחנו ירוקים וכו', עכשיו אנחנו 600,000 ולא מיליון

גמלאים – מה זה שעות נוספות גמלאים? פעם קודמת היה 2.5, עכשיו 2.7. לגמלאים משלמים שעות

נוספות? השתתפות בוועד עובדים – לאן הלך הכסף? היה 5,200, זה הסעיף ההוא שראינו אולי

סקר עצים – רז אמר שעושים סקר עצים וכו'. המנכ"ל דיבר, אנחנו באיחור של 4 שנים, כי צריך כל עץ

לסרוק אותו כל 4 שנים. לא בוצע סקר עצים ופתאום אני רואה שלא כל הסקר הולך להסתיים השנה

מה קרה לסקר עצים? זו סכנת נפשות. אז למה לא כל התקציב נמצא פה השנה?

גזברית העירייה קרן ברק

שיעור הטייס האוטומטי הוא 1.37, זה 8 מיליון שקלים במגורים ו-9.7 לעסקים

הצפי לשנה הבאה נגזר, זו נוסחה שלוקחת 50% משיעור עליית המדד ו -50% משיעור עליית השכר

במשק. שוב, אנחנו מדברים על 2023. לטובת ארנונה 2023 זה 1.37.

מה שאת מדברת יהיה לשנת 2024 ,לא רלוונטי לתקציב 2023.

הכנסות מעסקים במתחם האלף– כרגע זה כ-15 מיליון שקל, זה לוקח בחשבון רק את דיסקונט. אני

מעריכה שבשנים הקרובות, בשנה הבאה יהיו סכומים הרבה הרבה יותר משמעותיים, מדובר באכלוס

שהוא לשיעורין ולא מהתחלה.

גזברית העירייה קרן ברק

חגיגות 140 – אנחנו מדברים על כ-9 מיליון שקל בשנת 2022 ו-11 מיליון שקלים ב-2023, ביחד כ-20

מיליון שקלים בשתי שנות התקציב

מירב שמואל

בכל המקומות איזה סעיפים זה יושב?

16

גזברית העירייה קרן ברק

יש בחינוך, יש בחברה העירונית ויש במינהל קהילה.

חינוך, קהילה וחברה עירונית - בכל אחד מהסעיפים האלה זה בסך הכול מגיע לכ-11 מיליון שקלים

מינהל איכות הסביבה, נושא של הדברה – גם ככה יש קושי מאד גדול לגייס תקנים בתחום הזה

והעירייה דווקא עושה מאמצים להכשיר אנשים מתוך כוח האדם הקיים למדבירים.

עוד לא לתקציב הפעולות. אין היום מדבירים שאפשר לגייס. וכמו שאמרתי, העירייה מנסה להכשיר

עובדים קיימים באמצעות קורסים למדבירים כדי שהם יוכלו למלא את המשימה הזאת.

מנהלת רמת אליהו מופיעה בחברה הכלכלית, לכן את לא רואה את התקן.

יש יחידה בחברה הכלכלית של מנהלת רמת אליהו, היא ת"פ החברה הכלכלית ושם היא מתוקצבת

באופן מלא.

קהלה 2000, שאלת על הגידול בתקנים, יש פה גידול בעקבות גידול בתקציב משרד הרווחה

תעודות ואישורים – אנחנו מדברים על תוספת בסעיף הכנסה, דיברת על סעיף ההכנסה, בהתאם

לדרישות חוק חברות הגביה יש לנו שינוי, חוק חברות הגביה מטיל עלינו גם מטלות נוספות וגם עלויות

נוספות.

1121221 – הוצאות גביה תושבים, בעמוד 19 בסעיף הכנסות

אנחנו נידרש לאישורי מסירה. העלויות של כל הנושא של האכיפה הולך וגדל, זה בעקבות חוק חברות

הגביה. אז יש פה הכנסה שגדלה. אנחנו גם ראינו בצד ההוצאה.

את גם ראית בסעיף ההוצאות במינהל כספים, גם שם יש גידול בהוצאה כתוצאה מחוק חברות הגביה.

אני פשוט שומרת על הסדר שלך.

אגרת פסולת מוצקה – יש פה גידול בהתאם לביצוע. יש לנו ביצוע הרבה יותר גבוה בשנת 2022 ולכן

אנחנו מתקצבים באופן ריאלי.

גזברית העירייה קרן ברק

אגרות רישוי בניה, אנחנו כבר היינו בשיא ועכשיו אנחנו התמתנו. כל הפרויקטים של נרקיסים ורקפות,

לצורך העניין ההיתרים בגינם כבר יצאו ולכן יש פה ירידה. אבל כמות יחידות הדיור כמובן היא הרבה

יותר גדולה. מדובר פה רק על ההיתרים, על אגרות רישיון בניה.

חברת המועצה מירב שמואל

זאת אומרת, שלא מתחילים התחלות חדשות. כרגע מה שהתחלנו, זה מה שזה אומר?

מ"מ ראה"ע ליאל אבן זוהר בן דוד

מה זה לא מתחילים התחלות חדשות.

חברת המועצה מירב שמואל

ליאל, היה לך 26 מיליון, עכשיו 18, זה מה שקרן אומרת, היא אומרת כן, את אומרת לא. תסבירי

מ"מ ראה"ע ליאל אבן זוהר בן דוד

לא היה לי 26 מיליון ועכשיו 18. יש לנו צפי מאד גדול להיתרים. זו פונקציה של קיבולת גם ושל הגשת

הקבלנים. אנחנו לא רק שמתחילים התחלות חדשות, אנחנו צפויים להגיע לעוד כ - 4,000 יחידות

אני מסבירה שוב - אני חושבת שהגזברות לקחה צפי שמרני וזה בסדר.

אני חושבת שזה יגיע ליותר, אבל בוודי שיש לנו התחלות בניה חדשות כל שנה.

את גם מערבבת בין אגרות והיטלים לבין התחלות בניה. התחלות הבניה הן המועד שבו התחלת את

הבניה בכלל הרבה אחרי ההיתר.

גזברית העירייה קרן ברק

בנושא השתתפות בתי הספר באחזקת מזגנים –יש פה מזגנים מסוגים חדשניים יותר, שהם בעצם

הגדילו את העלות גם של האחזקה ולכן יש פה עלות יותר גבוהה.

בתי הספר – בבתי הספר האחזקה יותר גבוהה בגלל שיש פה בניה חדשה ועלות יותר גבוהה של המזגנים

עצמם.

הכנסות שונות – יש פה הפחתה, בגלל שב-2022 קיבלנו חד פעמי בגין הקורונה, אז עשינו התאמה

במקרה הזה זה היה ממשרד הפנים.

פרויקט הגפן – גמישות ניהולית פדגוגית – איחוד תחתיו מספר סעיפים שעכשיו מתוקצבים תחת

הפרויקט הזה וירדו מהסעיפים האחרים.

17

מ"מ ראה"ע ליאל אבן זוהר בן דוד

רגע, קרן, פרויקט הגפן הוא פרויקט שמשנה את התקציב של מינהל החינוך. אם עד עכשיו חלק מהכסף

היה מועבר לעירייה והעירייה היתה מעבירה אותו כניהול עצמי, למשל, לצורך שכפול וכו' וכו'

לבתי הספר, היום משרד החינוך ערך את זה בדרך אחרת. ראש מינהל החינוך פה והיא מומחית בזה

והיא יכולה להסביר. זה משנה לנו בכמה עשרות מיליונים את התקציבים. זה לא פגע בתקציב החינוך,

להיפך, בתי הספר מקבלים את זה ישירות ממשרד החינוך. אבל לכן את רואה סעיפים, כמו למשל סעיף

שכפול, שפתאום ירדו בצורה ניכרת או אחרים, כי הם מועברים ישירות לבתי הספר.

גזברית העירייה קרן ברק

לגבי הדרך החדשה – אז בעדכון ששלחנו והנחנו על השולחן יש תוספת של 300,000 שקלים, לכן אין

הפחתה.

גם בהכנסה וגם בהוצאה, זה סעיף מותנה, שני צדדים.

לגבי הנושא של הקרנות, מה ששינה בעצם את הסכום, את המרכיבים של הנוסחה – אחד זה הריבית

על ההלוואות

אז מה שהשתנה באופן מהותי שמשפיע על הסכום זה ריבית על ההלוואות, שזה 76.

תוספת מלוות שאנחנו נוטלים כל שנה הלוואות ולכן זה מתווסף

ואגרות הבניה, כיוון שהסכום ירד, הוא מופחת בנוסחה, אז בסך הכול עלינו בנוסחה הזאת. אם תכניסי

את כל הפרמטרים האלה, את תראי את הגידול.

אני עוברת להוצאות – מבקר העירייה זו נוסחה, נוסחה על פי גובה התקציב. יש לנו את גובה התקציב,

ממנו אנחנו מחשבים. סך כל התקציב פחות הנחות בארנונה.

כן, אושרו תקנים. כן, זו הגדרה מאד ברורה של משרד הפנים מה צריך להיות ואנחנו מחויבים ואנחנו

עומדים 'פיקס' על פי ההגדרות האלה.

חברת המועצה מירב שמואל

בלשכת מנכ"ל, פרויקטים מיוחדים בלשכת מנכ"ל היה 651 תקציב ועכשיו 900, איזה פרויקטים

גזברית העירייה קרן ברק

קודם כל, בתקציב, שוב העדכון שאנחנו שהנחנו על השולחן זה קטן, תראי את זה בסעיפים.

זה קטן ב-180. מבחינת הביצוע זה פעולות שונות

אבטחת מידע – ב-2022 זו היתה שנה שבו היועץ כתב את המדיניות.

לגבי אבטחת מידע – זה ירד וזה מספיק, כי בשנת 2022 היועץ כתב את המדיניות ועכשיו זה יותר

תחזוקה, ולכן 100,000 שקלים משרתים את המשימה

תקציב הפעולות בנושא של הדוברות, שזה בעצם הסעיף המשמעותי, לא השתנה, הוא 2,100,000 .

השינויים בשכר נובעים מגידולים בשכר שיש בכל יחידות העירייהיש תוספת של תקן אחד.

ביגוד ותווי שי למורים – אנחנו מדברים בהפחתה של 1,400,000, אבל זה מיון בחברות העירוניות

בעצם החברות העירוניות היו במכרז שלנו בשנה הקודמת ועכשיו הן פועלות באופן עצמאי ולכן עשינו

את ההפחתה. זה מיון בין מה שיהיה בחברות העירוניות.

פעולה הנהלה ועד עובדים – זה עבר מסעיף, זה גם מיון, כי מינהל משאבי אנוש מטפל בסעיף הזה מול

הוועד ולכן נכון שזה יהיה תחת המינהל.

יש פה גידול בתקציב שנובע מגידול בשי, אבל אין פה שום שיקול שהוא שיקול מס.

יועץ גפן – כמו שכבר הבנת, יש את פרויקט הגפן שמופעל באמצעות בתי הספר. היועץ הזה מטרתו בעצם

לבחון, הם צריכים לדווח על כל הפעולות שנעשות בבתי הספר.

כשמנהלים תקציב שאנחנו כעירייה צריכים לחתום עליו אחר כך, לדווח אותו למשרד החינוך, והוא

צריך לבדוק שאכן הפעולות נעשו באופן תקין, והפעולות הן אלה שבאמת אפשר לדווח עליהן, אנחנו

מדברים על תקציב של למעלה מ-40 מיליון שקל, שהוא רק לתקציב.

מירב, מדובר על 5 שעות לכל בית ספר בחודש. זה סך הכול התקצוב. כיוון שיש מעל 80 בתי ספר, אנחנו

מחויבים לעשות בקרה כדי שלא נפסיד את התקציב. זה חלק מהתקציב של משרד החינוך במסגרת

הגפן, אז אין פה תוספת נוספת.

עבודות קבלניות במינהל כספים – עבודות קבלניות אנחנו מגדילים לטובת סקר שילוט.

סקר השילוט, כיוון שיש חוק עזר חדש, צריך לסקור את כל העיר כדי לוודא שהחיוב שלנו הוא בהתאם-

מוקד גביה טלפוני – יש פה גידול. אנחנו יוצאים למכרז חדש במטרה לשפר את השירות בצורה מאד

מאד משמעותית, בתקווה שגם נצליח לפרוץ פה את המונופול שיש לנו בתחום הזה. יש שתי חברות

18

שמספקות שירות לכמעט 200 רשויות והשירות שלהן נראה בהתאם. המטרה שלנו לפרוץ פה באמת את

השוק הזה. שוברים והתראות – שוב, פה חברות הגביה, כמו שאמרתי.

לגבי הנושא של המלגות, הנושא של ההצמדה – התיק שלנו של ההלוואות כולל ריבית קבועה, כולל

פריים, כולל בעצם תמהיל די מאוזן של ההלוואות, ולכן אין פה השפעה של כל עליית הריבית. אז העליה

פה היא, יש פה עליה משמעותית, אבל לא בהתאם לשיעור הריבית שהתייקר.

תגבור פעולות גינון – זה לכלל פעולות איכות הסביבה, כולל גם גינון.

דיברת על ממונה תחום תברואה – אז אכן יש גידול בשינוע פסולת לדרום, כי כמות האשפה גדלה וגם

האגרה שאנחנו משלמים גם גדלה. אין פה יותר מזה שינוי משמעותי.

יחידת ההדברה – דיברנו על התקנים והקושי לגייס מדבירים.

מים להשקיה – חשוב פה רגע להבין, את השווית את זה ל-2018. קודם כל, ביחס ל-2022, תקציב 2022

הוא 19,158,000 והגידול פה הוא בערך של פחות מ-400,000 שקלים. כמובן שיש פה גם גידול בשטחי

גינון שהעיר מקבלת, כל שכונה חדשה שנכנסת, כל פארק שמפותח נכנס למנגנוני ההשקיה. ויש גם

התייקרות במים .

אני מתייחסת לתקציב 2022, תקציב 2023 מול 2022. שוב, יש פה גם גידול בשטחים וגם התייקרויות.

אנחנו יוצאים למכרזים חדשים שרמת השירות שם היא הרבה יותר טובה משמעותית ביחס למה

שקורה היום, ברוב החבלים, וזו השמה של המהלך הזה. כמו שראית במערב שיש שיפור משמעותי, אז

ממשיכים גם בחלקים הנוספים בעיר.

דגימות מזון – אז הכסף נלקח לטובת קורסים לבעלי עסקים. זאת אומרת, יש פה הסטה.

לא עושים דגימות מזון, משרד הבריאות עושה את זה, אז לכן אנחנו פטורים מהעניין הזה.

יועץ הנגשה – דיברת על הקטנה, אני רואה פה הגדלה.

מ-168 ל-265. זה מכרז חדש.

מקסום היטלי סלילה – זו בעצם חברה שכמו שהיא עושה סקר בארנונה, היא עושה גם סקר במבנים

שיש בהם, כשמוציאים היתר בניה בודקים אם יש שינויים בבניה ואז מחויבים היטלי הסלילה והתיעול.

אגף תכנון כבישים – זה אגף בתוך מינהל ההנדסה, לא קשור למנהלת תחבורה. מעבר למנהלת תחבורה

יש גם פעולות שוטפות שהאגף הזה עושה, כמו גם אגף התנועה. יחידות גנריות בתוך כל עירייה שיש.

תחזוקת ניקוז – שאלת על הוצאות כיבוד של שפ"ע. יש פה גידול במספר העובדים ומפתח, אין פה איזה

משהו דרמטי. גם כל הפרודוקטים התייקרו בצורה משמעותית, אז ההבדל פה הוא של 11,000 שקלים

נראה לי זניח.

תחזוקת ניקוז זה הסכם שמניב בעצם מבצעת, קבלן שמניב מעסיקה עבור החזקת הניקוז, זה בנוסף

לפעולות הניקוז שיש לנו ב-תב"ר לפרויקטים של ניקוז. אבל זה רק התחזוקה השוטפת.

טקסים ואירועים – זה בעצם כל הטקסים שנעשים בחגים.יש תוספת של 117,000 ₪יש הרמת כוסית

פעמיים בשנה, כמו בשנים הקודמות. יש התייקרויות.

תגבור פעולות זה סעיף לפעולות בלתי נצפות במהלך השנה, זה בדיוק אותו סכום שיש לך ב-2022.

התייקרויות שלא נחזות, כל מיני דברים שלא נלקחים בחשבון. מנוהל בקפידה ובשום שכל.

תשלום לרשות ניקוז – אנחנו חברים ברשות ניקוז.

זו הבקשה שלהם. אנחנו עוד מנהלים איתם דין ודברים בעניין הזה. אבל זה כסף שחוזר לעיר, כי זה

מכסה פר תושב. הם הגדילו את הסכום פר תושב.

גזברית העירייה – קרן ברק

היסעים – מדובר על מתחם האלף, כרגע אין תחבורה ציבורית נגישה לטובת מתחם האלף ולכן באופן

זמני העירייה תממן 'שאטלים" לכל מי שמגיע למתחם האלף.

מלגות סטודנטים לעידוד אקדמי – זה 4.5 מיליון שקל, אין שינוי ביחס לשנה קודמת

ניקיון, הדברה ותברואה מוסדות חינוך – צריך להסתכל על תקציב 2022 מעודכן. אין שינוי ביחס

למעודכן, השינוי הוא ביחס לבסיס, וזה מה שנצרך בפועל.

ניהול עצמי – זה במסגרת הגפן – את רואה את זה כמה סעיפים למטה. הוצאות בתי ספר יסודיים גפן

מוסדי, גם שכפול חומרים.

סך כל התקציב של הגפן יש לנו 31 מיליון₪ אנחנו תיכף נעשה את החלוקה. אבל בעיקרון 31 למוסדי

ועוד 5 מיליון₪

19

חברת המועצהמירב שמואל

אטי, השאלה שלי על חטיבות הביניים היא ממש ממש ספציפית. היינו ב-2019 10 מיליון, ירדנו ל-9.1 .

הכסף שאני מקבלת ממשרד החינוך היה 18 וגדל ל-23, לא כולל גפן אוwhat ever. זה אומר שהתקציב

הספציפי לחטיבות הביניים ירד. מה קורה בחטיבות הביניים?

ראש מינהל החינוך אטי אדר

התקציב שמקבלים בחטיבות הביניים זה לא עבור שעות לימוד. את שעות הלימוד מי שמתקצב זה

משרד החינוך ומשרד החינוך מעביר את השכר. היותר נמצא באמת בשעות נוספות תוספתיות

שמקבלים, בשעות תגבור, באנגלית וכל מיני תוכניות שהכנסנו.

גם בחטיבות הביניים.

אבל ברמה העקרונית, שתדעי, זה לא לשעות שהמשרד נותן. התקציב שאנחנו מקבלים עבור חטיבות

הביניים זה עבור שרתים ומזכירות וניקיון. בסדר?

הנושא של השכפול עבר לבתי הספר באופן ישיר. אם עד היום אנחנו קיבלנו והעברנו, היום בתי הספר

מקבלים באופן ישיר את התקציבים האלה. מה שעוד בתי הספר מקבלים, זה לא רק תקציב גפן שזה

סכום מסוים, 20% מהתקציב שהם אמורים לקבל זה תקציב של רשות. זאת אומרת, שמשרד החינוך

לכאורה נכנס, לא לכאורה, נכנס לתוך הכיס של הרשות ומעביר ישירות לבתי הספר. זאת אומרת, לבתי

הספר יש תקציב גדול ממה שהם קיבלו בעבר. אבל התקציב מופיע שם, לא אצלי.

גזברית העירייה קרן ברק

הוצאות מותנות חינוך – יש לנו בכמה אגפי העיר. בעצם זו מסגרת שיש לה הכנסה והוצאה לפעולות

שבמהלך השנה משרד החינוך מתקצב.

יש פה 8 ועוד 3, לדעתי זה סך הכול 11 מיליון שקלים, כשבפועל מגיעים תקציבים גם בהכנסה ואנחנו

מוציאים אותם להוצאה.

מ"מ ראה"ע – ליאל אבן זוהר בן דוד

אפשר לראות את הביצוע של שנה שעברה, את תראי ביצוע.

יש לך 2 מיליון מתוך 3 ו-6 מיליון מתוך 8, ואנחנו חושבים שהשנה זה יגדל בגלל הפערים של הגפן

גזברית העירייה קרן ברק

לגבי ידלין – הגידול שדיברת עליו זה תוספת של 10 תקנים, זה שכבה נוספת בבית הספר ולכן יש פה

גידול. מספטמבר 2023 תהיה שכבה נוספת בבית הספר ולכן יש תקינה.

חבר המועצה יו"ר ועדת הביקורת דורון אוזן עזב את הישיבה

מ"מ ראה"ע ליאל אבן זוהר בן דוד

יש ידלין היסודי ויש חטיבה חדשה ידלין, שמוקמת, מי שמכיר, דורות לשעבר. זה הולך להתרחב לתיכון

איפה שהיה בן גוריון לשעבר.

גזברית העירייה – קרן ברק

ביטוח תלמידים גדל, הפרמיה גדלה מ-49 שקלים ל-69 שקלים 50,000 תלמידים. יש גם בהכנסה סעיף

מקביל. זה הגידול.

הסעות תלמידים – זה הסעות תלמידים בחינוך המיוחד, על פי חוק, או כאלה שזכאים על פי מרחק. יש

פה גידול משמעותי גם.

לגבי ההשתתפות בתזמורת – אז אנחנו מחזירים את זה לתקציב המקורי שהיה בשנת 2023 .

מ"מ ראה"ע– ליאל אבן זוהר בן דוד

מאחר ו יש לתזמורת כרגע עודפים כתוצאה מניהול מצוין בשנות הקורונה וקצת לפני. הצלחנו גם

להחזיר את כל החובות של התזמורת לחברה העירונית, גם לשים בצד כסף לקרן פנסיה ופיצויים של

העובדים וגם לשים בצד קצת עודפים, ולכן הסיכום שלי עם קרן היה שהשנה אנחנו ניקח קצת פחות.

אנחנו עדיין נמצאים בתקציב מאוזן בתזמורת והכל בסדר שם.

גזברית העירייה – קרן ברק

ביטחון תזונתי – יש פה מגוון שותפים לתוך הפרויקט הזה, כמו פרויקט אשל ירושלים שמעביר

השתתפות חודשית של 48.5 שקלים לכל משפחה, יש מספר משפחות. הקמת סופרמרקט למטופלי

רווחה, שייתן שירות ל-400 משפחות בחודש. יש פה גם כמובן את כל העלויות של הפעלת הסופרמרקט

הזה.

20

חברת המועצהמירב שמואל

ביטחון עובדים מאבטחים – חצי מיליון ונהיה 1,050,000 .

גזברית העירייה קרן ברק

פה יש התאמה של תקציב משרד הרווחה, אין פה איזה שינוי משמעותי.

טיפול בילד בקהילה ממשלה – שוב, זה עדכוני תקציב של משרד הרווחה, והם עשו שם איזה שהוא מיון

בין הסעיפים.

השתתפותך דת – אז יש פה הערכה של התוספת, תקציב המועצה הדתית נקבע על פי חוק שירותי הדת

הייעודיים.

לגבי הנושא של הרזרבה – אנחנו עיר איתנה, ועיר איתנה במסגרת חוק רשויות איתנות, מחויבת לתקצב

רזרבה בשיעור של 1% מתקציב העירייה. אנחנו מתקצבים את זה חלקו בשכר וחלקו בפעולות, ואתם

גם רואים שאנחנו מפזרים את זה במהלך השנה. אחרי כל רבעון אפשר לשחרר 25% מתקציב הרזרבה

וזה על פי חוק. מעבר לזה אין פה משהו חדש.

ראה"ע רז קינסטליך

חברי המועצה מתבקשים להצביע על התקציב ועל שיא כח אדם כולל השינויים והתיקונים שהונחו על

שולחן החברים והוצגו ע"י גזברית העירייה קרן ברק .

להלן ההצבעה:

בעד 21 (רז קינסטליךליאל אבן זהר בן דוד, מוטי עג'מי , איציק אבשלומוב,

סורין גנות, אילנית הרוש, איתי מתיתיהו, מקסים בביצקי, ציון כהן ,

מיכאל רייף, יוסי חממי, אפי משה, קרן דנה, אסף דעבול, יפעת מאירוביץ ,

איתן שלום , דר הדס הכהן, מיכל קלדרון, שמואל ג'מיל, מעיין פלח, אבי

חיים)

נגד 2 (מירב שמואלאריה כהן)

נמנע /

מחליטים: מאשרים (ברוב קלות )

הישיבה הסתיימה בשעה: 22:30

רויתרפפורט רז קינסטליך

מרכזת ישיבות מועצת העירייה ראש העירייה