פרוטוקול ישיבות מליאת המועצה מס' 56/11

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 1

עירייתעיריית ראש ראש -- העיןהעין

פרוטוקול

ישיבת מועצה שלא מן המניין מס' 56/11

מיום שלישי, כ"ה באייר תשס"ו

23/5/2006

הפרוטוקול המלא ימצא בלשכת מנכ "ל, לשכת ראש העיר וכן באתר האינטרנט

שכתובתו muni.ilhaayin-www.rosh.

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 2

השתתפו:

1. מר משה סיני - ראש העיר

2. מר מתי יצחק - ס/מ"מ ראש העיר

3. מר יעקב אדמוני - סגן ראש העיר

4. מר שלום דראב - סגן ראש העיר

5. מר אבי סמובסקי - חבר המועצה

6. מר פיני דניאל - חבר המועצה

7. גב' סיגל שיינמן - חברת המועצה

8. גב' שרי סלע - חבר המועצה

9. מר יגאל יוסף - חבר מועצה (הגיע ב- 20:15)

10. גב' אלונה דור קולן - חברת מועצה

חסרים:

1. גב' עדה אהרון - חברת מועצה

2. מר מיכאל מלמד - חבר מועצה

3. מר יבגני מלמוד - חבר מועצה

4. מר משה בן טובים - חבר מועצה

5. מר זכי קוממי - חבר מועצה

נוכחים:

1 . גב' אירית נתן - מנכ"לית העירייה

2 .מר רחבעם חיים - גזבר העירייה

3 .עו"ד פרומה פורת - יועצת המשפטית

4. מר משה כהן - מבקר העירייה

5. מר חנוך מילוא - מנכ"ל "מיתב"

6 . מר יששכר בן חיים

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 3

על סדר היום:

1 .עדכוני ראש העיר.

2 .סקירה בנושא תאגיד מים וביוב ע"י חנוך מילוא מנכ"ל "מיתב".

3 .אישור מינוי רחל מדר כמנהלת מפעל המים, עפ"י חוק עזר לראש העין בדבר אספקת

מים במקום נעמי פנחס.

4 .אישור קריטריונים ליישום נוהל משרד הפנים בנושא מחיקת חובות כפי שפורסם

בחוזר מנכ"ל 4/2001 והתיקון לו ב-6/2002.

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 4

מר משה סיני – ראש העיר:

טוב יפה מאוד , חבר'ה בואו . קודם כל ערב טוב . אני פותח את ישיבת מועצת העיר . לפני

שאנחנו הולכים לסדר היום, אני רק מודיע שאנחנו מורידים מסדר היום את סעיף 4 בנושא

של מחיקת חובות בעקבות בקשה של מספר חברי הנהלה להעמיק את הדיון ולקבל חוות

דעת נוספות בעניין הזה. אנחנו נדחה את זה לאחת מישיבות המליאה הקרובות, בהסכמת

חברי הנהלת מועצת העיר.

הנושא שלפנינו , הנושא המרכזי הוא נושא של תאגיד מים ו ביוב. לפני זה אני רק רוצה

להזכיר לחברי מועצת העיר על מספר אירועים שמתקיימים השבוע . אחד זה חידון התנ "ך

העירוני בנושא מעמד האישה בתנ "ך שאני מזמין את כולם להשתתף בו . אפשר להתעדכן

בפרטים אצל מנכ "לית העירייה , וגם בנושא של פתיחת העבודות במגדל צדק , גם פה

תתקיים איזושהי מסיבת עיתונאים משותפת עם רשות הטבע והגנים, וסיור משותף באזור.

אז גם פה מי שיכול מוזמן לסיור, אני רוצה לראות שבאמת כמה שיותר חברי מועצת העיר.

אז אפשר בבקשה להתעדכן אצל המנכ"לית לגבי המועדים המדויקים. אני גם מתנצל כי אני

צריך לעזוב מוקדם מהצפוי בגלל אירוע משפחתי, ומי שימלא את מקומי זה יהיה מתי יצחק,

ימשיך את הדיון.

מר משה סיני – ראש העיר:

אנחנו הזמנו את חנוך מילוא, שהוא יו"ר חברת מית"ב, מנכ"ל חברת מית"ב. היה בעבר סגן

ראש עיר, נכון חנוך?

מר חנוך מילוא:

ממלא מקום.

מר משה סיני – ראש העיר :

ממלא מקום. אדם עם הרבה מאוד ניסיון, גם לפני שהוא הגיע למערכת העירונית צבר ניסיון

גם בעיריית פתח תקוה , וכמובן כמי שהקים למעשה את התאגיד , תאגיד שעובד בצורה

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 5

מוצלחת מאוד , נותן שירותים ל -222 אלף תושבים . על פי חוק ההסדרים , בטח חנוך גם

יעמוד על זה, למעשה עד שנת 2228 העיריותחייבות לעבור למהלך של תאגיד מים וביוב. אני

חושב שעירייה שמכבדת את עצמה ורוצה להסתכל קדימה היא צריכה לעשות את עבודת

החשיבה והתכנון בעניין הזה. ואנחנו ביקשנו מחנוך שיזכור גם את הלקחים וגם את הראייה

קדימה, מתוך הנחת עבודה שעיריית ראש העין תעבור לתאגיד מים וביוב בתקופה הקרובה.

אני רוצה גם להודות לחבר המועצה אבי סמובסקי , שלמעשה עוזר לנו רבות בעניין הזה .

עושה את העבודה בשקט. אז אבי גם לקח על עצמו לחקור ולהעמיק בנושא וגם יש לו כמובן

את הראייה המקצועית שלו בתחום ואני אשמח אם הוא גם יגיד כמה מילים במהלך הדיון.

אז אולי אבי תגיד אתה עכשיו כמה מילים ואחרי זה ניתן לחנוך לעשות את ההצגה. חברי

מועצת העיר מוזמנים לשאול לתהות , כל שאלה שעולה בדעתם . רק מה שאני מציע

שהשאלות יהיו רק אחרי ההצגה . אנחנו גם לא , אין כאן כוונה לקבל כרגע החלטה אלא

לעשות פרזנטציה מצגת וההחלטות יתקבלו אני מניח לאחר דיון מעמיק בהנהלה בחודש -

חודשיים הקרובים. אבי בבקשה.

מר אבי סמובסקי – חבר מועצה:

טוב, אני לא רוצה להיכנס לעניין כי חנוך בטח יכנס ויסביר את כל הדברים. אבל ברמה יותר

אולי הפילוסופית. יש תופעה שהיום בתורת הארגון, לא משנה אם זה עירייה, אם זה חברות

פרטיות וזה, שנקראת 'אאוט סורסינג'. 'אאוט סורסינג' זה למעשה פונקציה של התמקצעות,

שהיא נוצרת מנקודת המוצא שמנהל או ארגון טוב שיהיה , לא יכול להתמקצע ולא יכול

להתמחות בכל הנושאים. ועליו וכדאי לו לקבל שירותים או לקנות שירותים מגופים שהם

מומחים בתחומים מסוימים . ועם השימוש באותם מומחים הוא יתן ללקוחותיו שירות

הרבה יותר טוב.

קשה להניח שעירייה על מורכבותה ועל המבנה הארגוני ועל המערכת שלה יכולה לתת

שירות טוב בתחומים של מים וביוב . הבעיה המרכזית יותר משירות היא הנושא של

התשתיות, שהתחזוקה שלהם וההקמה שלהם והפיתוח שלהם דורשים עלויות עצומות, שלא

לכל עירייה ואני אומר את זה בעדינות, לא לכל עירייה ובטח לא לנו יש אפשרות להשקיע

בהם.

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 6

אני חושב שבתחומים מסוימים התופעה הזאת היא תופעה שתלך ותגדל . גם בעיריית ,

עיריית ראש העין דווקא היתה אחת המתקדמות ב'אאוט סורסינג' בכל מיני נושאים. אני

מניח שהמצב הנוכחי לפי הניתוחים שאני עשיתי, מחייב לנקוט איזושהי פעילות בכיוון הזה.

ואני מניח שאחרי שנקבל את ההרצאה המחכימה נוכל לדבר על זה בצורה הרבה יותר

אופרטיבית.

מר משה סיני – ראש העיר:

תודה, בבקשה חנוך.

מר חנוך מילוא:

ערב טוב לכולם. כפי שנאמר אני אגיד בפתיחה, היתה לי הזכות להקים את התאגיד, תאגיד

מיתב, כשפנה אלי ראש עיריית פתח תקוה וקיבלו את ההחלטה להקים תאגיד, התלבטו איך

לעשות את זה ואז הוא פנה אלי שאני אקים את התאגיד ואנחנו מקימים. בעצם היום בארץ

אני מחלק את המצב, שישנם שלושה סוגים של תאגידים. ישנו סוג אחד שהוא הגיחון, שהוא

בעצם הוקם בלי שום קשר לחוק , אולי הוא היה מאיץ לחוק אבל הוקם בזמנו על ידי מי

שהיום ראש הממשלה, לפני למעלה מעשר שנים והוא בימים אלה או בתקופה האחרונה הוא

נכנס למסגרת החוק. כי החוק מציב כל מיני תנאים. זה סוג אחד.

הסוג השני אלה הם תאגידים, שכאשר עסקו בחקיקה, אז עשו, החליטו לעשות פיילוטים.

במסגרת הפיילוטים נתנו כל מיני הנחות כאלה ואחרות. המאפיינים של התאגידים האלה זה

ראשון לציון ונתניה. ואחר כך ב-2221 חוקק החוק, ופתח תקוה היא בעצם התאגיד הראשון

שהוקם בדיוק על פי החוק. זאת אומרת לא קיבל שום הקלות שום דבר והיה צריך למלא את

כל כללי החוק. אני... למנהל צוות ההקמה ואנחנו במשך זמן של עשרה חודשים הקמנו את

התאגיד. התאגיד היום מתפקד שנתיים , אני אומר את הדברים האלה כי אני מכיר את

הדברים, גם מרגע היוולדם.

אז ההצגה שלי תתחלק בעצם לשניים . החלק הראשו ן זה כל הצד החוקי , כל הצד

הסטטוטורי שלו, והחלק השני אני אציג לכם את מיתב, תראו מה זה מיתב.

אז אני אלך למרכיבי החוק. הקמת חברה עירונית למתן שירותי מים וביוב, לצרכנים אשר

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 7

נמצאים בתחום הרשות המקומית . הדבר השני , הקמת רשות ארצית לשירותים ציבוריים

מים וביוב. מה זה? החוק קובע שתוקם רשות ארצית שהיא מורכבת ממומחים ואנשי ציבור,

שיש להם שני תפקידים עיקריים . אחד לקבוע את תעריפי המים , במילים אחרות כל מה

שנוגע לכסף . והדבר השני זה את סל השירותים בראייה הצרכנית . סל השירותים בראייה

צרכנית לדוגמה קובע, שאני צריך בתוך איקס זמן לתקן פיצוץ שקרה. ואם לא תיקנתי אני

משלם קנס לצרכן . זה דוגמה לסל שירותים צרכני . אז הרשות הזאת , אלה הם שני

התפקידים העיקריים שלה. והוקם גוף נוסף שנקרא הממונה על התאגידים, תאגידי המים

והביוב, שהוא אחראי לקיים את הפיקוח בכל מה שנוגע להתנהלות היום יומית. הוא נותן

את הרישיון. אגב, זה תאגיד שבשונה מכל החברות העירוניות, זה לא מספיק שרשמת אותו

והחלטת אותו, אתה חייב לקבל רישיון. בלי רישיון אתה לא יכול לעבוד.

אז הוא אחראי לתת את הרישיון או לקחת אותו, הוא מקיים את הבקרה והוא אחראי לסל

השירותים בראייה ההנדסית . דוגמה לראייה הנדסית , איזה סוג צינור יניחו בקרקע ?

לדוגמה.

המרכיב הבא הוא, שהחל מה- 1.1.2228 לא תוכל רשות מקומית להפעיל בעצמה את שירותי

המים והביוב אלא באמצעות חברה , תאגיד. זה מופיע בחקיקה ראשית , זה לא חוק

ההסדרים.

זאת אומרת בשביל שיהיה אחרת צריך לשנות את החקיקה הראשית. ב-1.1.2228 יהיה

אסור, אני אקח את זה רק לדוגמה כן, לראש העין לספק שירותים במים וביוב, אז תשאלו

אז מה יקרה? יגידו אין בעיה, מים וביוב יעשה איקס לא העירייה. וזה נכון לגבי כל העיריות.

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

גם לממונה יש סמכות לתת ארכה.

מר חנוך מילוא:

לא לא לא , זה היה בחקיקה הראשונית , היא שונתה . עוד מעט תראה הכניסו עוד כמה

דברים.

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 8

מר מתי יצחק - ס/מ"מ ראש העיר:

אגב, אפשר לשאול שאלות?

מר חנוך מילוא:

אני לא אכפת לי , אני מציע בסוף . כי יכול להיות שחלק מהשאלות אתה תקבל תשובה

בהמשך.

הדבר השני הוא, כל עסקה בין הרשות המקומית לתאגיד מחייב את אישור הממונה. עכשיו,

אני כתבתי את הסעיף הזה בכוונה בדרך החיוב . אני בדרך כלל תמיד הקפדתי, מי שמכיר

אותי, זה לשים את העובדות על השולחן כפי שהם , לא לטייח , לטוב או לרע לשים את

העובדות כפי שהם. המשמעות בעצם של הסעיף הזה, שהרשות המקומית אין לה מה לומר

שום דבר לתאגיד . הדבר היחידי שיש לה , זה שחברי מועצת העיר שלה משמשים כאספה

כללית, והם ממלאים תפקידים של אספה כללית . דהיינו ממנים דירקטורים , ממנים רואי

חשבון ומחלקים רווחים . אגב, מינוי דירקטורים בשונה מחברות אחרות עירוניות , טעון

אישור ועדת רביבי. היום נדמה לי, כבר כולם? בסדר. וחלוקת רווחים טעון אישור הממונה.

כלומר, מועצת המנהלים יכולה להחליט מחלקים רווחים , יכול לבוא הממונה ולהטיל וטו

ולהגיד לא , אני רוצה שתשקיעו את זה ב .. ואני כתבתי את זה בדרך החיוב ולא בדרך

השלילה אם אפשר לקרוא לזה.

והחלטת ממשלה שמעוגנת בחוק ההסדרים של השנה , עכשיו, קובעת כי החל משנת 2226 ,

יודעים בגלל הבחירות התקציב רק עכשיו מאושר, הוא היה אמור להיות מאושר בסוף שנה,

יוקמו תאגידים איזוריים בלבד. הארץ תחולק ל-25-32 אזורים, ובכל אזור כזה יוקם תאגיד,

כי ברור שאם החוק לא מאפשר לרשות מקומית יותר לעסוק במים וביוב, אתם יודעים כמה

רשויות ישנם וכמה מועצות אזורית, אז לכן הגבילו את העניין. והיום למעשה כל מי שרוצה

להקים, לא יכול יותר להקים תאגיד עצמאי אלא תאגיד אזורי. והמרכיב, זה היה המרכיב

האחרון. סטטוס.

בעצם מה המצב היום ? עד 2225 הוקמו תאגידים עירוניים , ירושלים, עם ההסתייגות

שאמרתי קודם , הגיחון הוקם הרבה קודם . ראשון לציון , נתניה, פתח תקוה , נצרת עלית ,

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 9

אריאל, מטולה ומודיעין. אלה הם התאגידים שהיום קיימים במדינה ועובדים.

בשנה הזאת יוקמו תאגידים, שני תאגידים אזוריים. אחד יהיה תאגיד חדש, המאגד את צפת

ראש פינה חצור מטולה וטובה , ותאגיד המים של נצרת עלית יהפוך לתאגיד אזורי לאחר

שיצרפו אליו את עפולה ומגדל העמק.

חוק ההסדרים לשנת 2226 מגדיר סנקציות כנגד רשויות שלא יחלו בתהליך הקמת התאגיד.

זאת אומרת רשויות שהם מתמחות או שאמורות לקבל כל מיני תמיכות יעודיות ואחרות,

החוק אומר מי שלא יראה שהוא מתחיל בתהליך של הקמת תאגיד יוטלו עליו סנקציות.

מה היו העקרונות המנחים להקמת התאגיד ? אז העיקרון הראשון הוא הפרדת משק

התשתיות הזורמות מהמערכת העירונית וניהולו כמשק סגור. ניהול אספקת שירותי המים

והביוב והתיעול על בסיס עסקי, על פי החוק התאגיד חייב להרוויח. כאן אני רוצה להעיר.

בשלב הזה התיעול עדיין לא נמצא בתאגידים , התיעול לכאורה מטופל על ידי הרשות

המקומית. תשאלו למה? הרי זה לא הגיוני. הסיבה היא פשוטה. מאחר והתאגיד צריך להיות

תאגיד עסקי, והוא צריך להיות תאגיד רווחי, בעל רווח סביר, זה לשון החוק, אתם יודעים

שעבור תיעול אנחנו לא משלמים אגרה, משלמים אגרת מים, משלמים אגרת ביוב. איפה כן

משלמים? בבנייה משלמים היטל תיעול. אז אמרו שמאחר והתאגיד לא מקבל תמורה בגין

אחזקת מערכת התיעול לא יקבל אותו . כרגע דנים בנושא הזה ובר גע שיוחלט על מימון

לטובת אחזקת התיעול, הוא יועבר גם הוא לתאגיד. בפתח תקוה לדוגמה אנחנו חתמנו על

הסכם אישור הממונה עם עיריית פתח תקוה , שאנחנו בעצם קבלני המשנה של העירייה .

במילים אחרות: אנחנו נותנים הצעה לתוכנית עבודה לעירייה, העירייה צריכה לאשר אותה

ואת התקציבים לה, את הביצוע אנחנו עושים. כנ"ל לגבי...

הוצאת שיקולים זרים ממערכת קבלת ההחלטות הנוגעות למשק המים והביוב. הסדרת רמת

הפיקוח ומתן השירות לצרכי השירות.

הבעלות. במועד הקמת החברה היא תהיה בשליטה ובבעלות מלאה של העירייה . במהלך

שלוש שנים ראשונות, שימו לב כי הוא קשור להמשך, במהלך שלוש השנים הראשונות של

פעילות החברה , שהיא בלשון החוק נקראת התקופה הראשונה , לא תועבר לגוף אחר

השליטה או אמצעי השליטה בחברה בשיעור כלשהו. למרות שהחוק נותן הסתייגות במקרים

מיוחדים רשאי הממונה ושר האוצר וכולם כן להכניס שותף אסטרטגי או לה פריד חלק

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 12

במקרים קיצוניים, אבל בגדול שלוש שנים ראשונות אסור . בתום התקופה הראשונה ניתן

יהיה לרכוש או להחזיק באמצעי שליטה בשיעור של 12% ויותר, כמובן שזה טעון אישור

הממונים. במילים אחרות , בתום שלוש שנים אפשר לגייס הון בחוץ . אני יכול לספר לכם

שנתניה נמצאת בשלב מאוד מתקדם של דיון... כנ"ל ראשון לציון.

אני רוצה להציג את התועלת. בתקופה הראשונה, דהיינו בתקופת השלוש שנים, אגב פתח

תקוה נמצאת בסוף, בסוף התקופה. התאגיד ינוהל כמשק סגור ובראייה עסקית, דבר שיביא

ליעול המערכת , לצמצום ההוצאות , שיפור השירות והעלאת רמת התחזוקה של מערכות

המים הביוב והתיעול. במסגרת השאלות יותר מאוחר אני יכול לתת לכם לפסקה הזאת המון

דוגמאות, זה לא סתם מילים.

התקבולים מהמקורות השונים יופנו קודם כל לאחזקה ולפיתוח של מערכת המים הביוב

והתיעול. במילים אחרות ההבדל המהותי הוא בכך שכל כסף שהתאגיד גובה חוז ר למים

ולביוב. סיפרתי לראש העיר שלכם ... דוגמה של פתח תקוה . פתח תקוה משך כל השנים ,

ההשקעה שלהם בתשתיות היו סדר גודל של בין 3 ל-4 מיליון שקל. התאגיד זה שנה שנייה

משקיע למעלה מ-17 מיליון שקל. עכשיו, זה לא שלתאגיד יש מקורות כספיים נוספים, הדבר

היחידי שקרה , שכל כסף שגובים מהתושבים למים וביוב מושקע במים וביוב . מה קורה

במצבים אחרים?

גב' אלונה דור קולן – חברת מועצה:

למה לא עשו את זה עד היום? למה לא פתחו חשבון נפרד? רשויות היו יכולות לפתוח חשבון

נפרד למים.

מר חנוך מילוא:

תראי, ברשותכם אני יכול לתת לך תשובה בתוקף ה עובדה שאני הייתי כמו שאמרו לכם ,

ממלא מקום ובעוונותיי הרבים הייתי ראש מינהל הכספים . יש גזרות שהציבור לא עומד

בהם. זו מערכת מאוד מורכבת , אתם בודאי מכירים את זה . כשמכירים במצב שצריך

להוסיף תקן לעובד סוציאלי, מה אומרת המדינה? 72% אני 32% אתם, אבל אל תעשה שום

דבר. כלומר, המערכת הניהולית והתקציבית היא כזאת , שאם היו עושים דבר סגור ,

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 11

המערכת, צריך להיות אמיתיים, המערכת לא היתה עומדת בה, היא פשוט לא היתה עומדת.

ואת זה שקלו, ולכן מאחר שהגיעו למסקנה שלא עומדים אז כל התאגידים, אבל היו לזה עוד

סיבות, בואו נמשיך.

העירייה כ בעלת הנכסים והזכויות צפויה לקבל תמורה כספית גבוהה בעבור הנכסים

שהועברו לתאגיד. אני עוד מעט אסביר את זה.

גב' סיגל שניימן – חברת מועצה:

חנוך, רק שאלה אחת הבהרה, כי אתה כל הזמן מדבר על עירייה. כשאתה מדבר על עירייה

אתה מדבר כדוגמה עיריית פתח תקוה, זה לא משהו,

מר חנוך מילוא:

זה נכון גם לראשון, לראש העין, ראשון כולם.

גב' סיגל שניימן – חברת מועצה:

אבל ראש העין לא מקימה את התאגיד.

מר חנוך מילוא:

לא, אני לא אומר, נגיע לזה. אני אגיע לזה. לא, תראו, אני עכשיו נותן לכם הצגה מה אומר

החוק עם כל המשמעויות וזה. עכשיו, אתם תראו עוד מעט שאני מציג לכם שקף, שניסיתי

להיכנס לנעליים שלכם ושאלתי את עצמי, מה האלטרנטיבות של עירייה כמו ראש העין? עוד

מעט תראו את השקף . כלומר בעצם , באופן, אני כבר מקדים ואומר , כל עוד , הוא נכון

לכולם,

גב' סיגל שניימן – חברת מועצה:

כל מה שקשור בעירייה זה נכון לכל רשות?

מר חנוך מילוא:

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 12

לכל מדינת ישראל. זה לא אופייני לפתח תקוה.

גב' סיגל שניימן – חברת מועצה:

או.קיי.

מר חנוך מילוא:

עוד מעט אתם תראו מה האלטרנטיבות . בהתחשב בכל האילוצים וההחלטות והדברים

האלה... מה האלטרנטיבות שעומדות בפנינו. החל מתום התקופה הראשונה כבר הזכרתי את

זה קודם, יש אפשרות לעשות הפרטה מלאה, יש אפשרות להכניס שותף ויש אפשרות לעשות

גיוס הון בהיקף משמעותי, לצאת לבורסה וכדומה.

ערך מוסף לרשות להקמת תאגיד, ושוב זה לא לאו דווקא ראש העין, זה נכון לכולם. אילו

אתם הייתם היום מקימים תאגיד עצמאי , בוא נגיד אחרת , אילו הייתם מחליטים להקים

תאגיד במקביל לפתח תקוה , אז הייתם היום תאגיד כמו פתח תקוה , ובשלב מסוים היו

באים אליכם ואומרים תצרפו אליכם רשויות. במצב של היום מאחר ויש החלטת ממשלה על

תאגידים אזוריים, אז מי שרוצה להקים תאגיד הוא צריך להסביר איזה תאגיד אזורי הוא

מקים? דהיינו, מיהם הרשויות האחרות שהצטרפו אליו. בלא מעט מקרים הממונה מכתיב

את הרשויות . לפתח תקוה יש את הפריבילגיה לבחור את הרשות כי היא הוקמה לפני

החלטת הממשלה , ואז אם יגיד לי הממונה תיקח את ג 'לג'וליה, אז מועצת המנהלים שלי

והאספה הכללית תגיד לי אדוני לך... את עצמך, לא לוקחים, הוא לא יכול להכריח אותך.

אבל אם אני אבוא ותבוא, אני אתן דוגמה גבעת שמואל, אני בכוונה מוציא את ראש העין

מהחגיגה ותגיד גבעת שמואל אני רוצה לעבור והתאגיד שלנו יגיע למסקנה כדאי לו, אז פתח

תקוה תהפוך לתאגיד אזורי בתנאים שלה.

גב' סיגל שניימן – חברת מועצה:

ואז כל מה שכתוב פה עירייה זה מדובר על פתח תקוה בסיטואציה הזאת, זה לא,

מר חנוך מילוא:

לא לא לא, אם נניח אתם תקבלו החלטה להצטרף לתאגיד שלנו , והתאגיד שלנו יקבל את

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 13

הבקשה ויחליט, בסופו של התהליך זה יקרא מיתב מים תיעול וביוב בע"מ, תאגיד המים של

פתח תקוה וראש העין. ככה הוא יקרא.

גב' סיגל שניימן – חברת מועצה:

וגבעת שמואל.

מר חנוך מילוא:

אם יהיה גבעת שמואל וגבעת שמואל. אבל לכם אני כבר אומר, החלטה נכונה לרגע זה, אתם

יודעים, פוליטיקה אני לא צריך לספר לכם מה זה פוליטיקה. נכון לעכשיו יש החלטה גם של

האספה הכללית וגם של מועצת המנהלים, אנחנו נצרף אלינו רק רשות אחת. עכשיו, כשאני

באתי לפה ודיברתי עם חברי, אני בדקתי עם האנשים אצלי האם ראש העין מקובלת? אמרו

ראש העין מקובל עלינו. זאת אומרת לא יכול להיות,

(מדברים יחד)

מר חנוך מילוא:

רגע, למה אתם ק ופצים? אני נכון מרחיב בכמה דברים , אני אגמור את הכל תרשמו את

השאלות אני אתן לכם. כי בשביל להגיד לך למה ראש העין כן, אז אני סוטה מההרצאה שלי.

אני אתן לך תשובה. הלאה, אני ממשיך.

עכשיו, מה קורה כשקם תאגיד? אני אתן לכם גם את ההבדלים עם התאגיד האזורי. עושים

סקר נכסים של הרשות, מקיימים, מבצעים מה שקרוי סקר נכסים של הרשות, ועל פי הערך

שלהם בשיטת ערך כינון מופחת, אני לא רוצה עכשיו להלעית אותכם בהגדרות, מה זה כינון

מופחת מה זה כינון ריאלי, מקבלים תמורת הנכסים האלה. בעצם התאגיד קונה את הנכסים

בכך ש-32% הוא משלם במזומן, ותמורת 72% האחרים הוא מקבל את המניות של התאגיד,

הוא מקבל את הבעלות על התאגיד.

דבר נוסף. התאגיד לא הרשות, מקבל מענקי פיתוח בכפוף לשני קריטריונים: קריטריון אחד

זה גודל אוכלוסיה, קצב ההתאמה וכך הלאה. והקריטריון השני זה מצב התשתיות. למשל,

לדוגמה, עיריית פתח תקוה קיבלה מהתאגיד 62 מיליון זה ה-32% וקיבלה 47.5 מיליון מענק

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 14

פיתוח, לפני 5 שנים.

יש לי סיכום עם הממונה , שאם פתח תקוה תצרף אליה רשות , הוא יסכים לאשר מתן

תשלום במזומן של 42% לכל אחד. כמובן שזה מעמיס על התאגיד, כי מי שצריך לגייס את

הכסף לתאגיד,

מר שלום דראב – סגן ראש העיר:

מאיפה יש לו כסף לתאגיד?

מר חנוך מילוא:

בשאלות אני אתן לך תשובה, אבל בגדול לוקח הלוואה, אני לוקח הלוואה.

הדבר הבא הוא חלוקת רווחים עם בעלי המניות לתאגיד . אמרתי לכם כבר קודם שהחוק

מדבר על תאגיד רווחי, צריך להיות רווחי. זאת אומרת אם התאגיד הוא לא רווחי ואין לזה

סיבות טובות למה הוא לא רווחי, מה קורה? אומרים למנכ"ל לך הביתה. כי הוא מתנהל כמו

עסק לכל דבר ועניין.

אפשרות למימוש נוסף של נכסים בצירוף שותף אסטרטגי. כאן למה הכוונה? זה מה שעושה

היום ראשון ונתניה, הם בעצם לא הולכים על הפרנציפ של שותף אסטרטגי אלא הם מדברים

על גיוס הון . אבל יכול מחר בבוקר , יכולה לקבל החלטה האספה הכללית , שהיא מוכנה

להכניס שותף אסטרטגי או פעיל בשיעור של 22%-32% ואז התאגיד, לא התאגיד, הבעלים

שזה הרשויות המקומיות מקבלות את הכסף שווה ערך האחוז שהם נכנסים והשקיעו.

ערך מוסף נ וסף הוא שיפור רמת השירות לציבור . טכנולוגיות מתקדמות , שיפור איכות

המים... כללי. אני יכול להגיד לכם שבפתח תקוה אנחנו נמצאים בשיא המהלך היום

להכנסת שעוני קר "מ – קריאה מרחוק , שהיא מהווה יש לנו כבר אינדיקציות היום , היא

מהפכה לגמרי לא פשוטה. כי אם כל תושב כשהמערכת תהיה גמורה, יוכל באינטרנט לראות

בדיוק ב'ריל טיים' את הצריכה שלו, האם יש לו נזילה או אין לו נזילה. וכבר היו לנו מקרים

שהיינו מתקשים למישהו הביתה ואומרים גברתי, יש לכם נזילה לכו לבדוק. מה פתאום, מה

אתה אומר לנו יש נזילה ? יש נזילה , מה פתאום ? אין נזילה וזה . תבדקי בשירותים שלך .

אחרי חצי שעה היא חוזרת, איך ידעתם שאצלי יש נזילה? באמת היתה נזילה. ואני לא מספר

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 15

לכם, זה סיפורים מהחיים. כלומר זו מערכת וטכנולוגיה מהמתקדמות שישנם. שיפור איכות

המים, אני מזמין אותכם, לא משנה מה ההחלטה שלכם, כל אחד מכם אני מזמין אותכם

למיתב שיושבת בבניין הביטוח הלאומי ליד עיריית פתח תקוה, תראו את שירות הלקוחות,

תראו את רמת השירות, לגמרי, אין על מה להתבייש, להפך, רק להתגאות. הלאה.

הזדמנות לביצוע שינוי ארגוני במבנה הרשות המקומית. אנחנו יודעים שכל רשות מקומית

יש לה את הבעיות שלה. אם רוצים לעשות שינוי ארגוני ואם רוצים לצמצם בכוח אדם, אני

מדבר בלשון עדינה, כל הדברים האלה. הדבר הזה נותן הזדמנות, כי ברגע שאתה מוציא את

המים,

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

למי הזדמנות?

מר חנוך מילוא:

לעירייה. לא לתאגיד לעירייה. אם אתה היום לוקח את כל, אני לא יודע איך אצלכם מחלקה

מדור, איך שזה נקרא, של המים והביוב ואתה מוציא אותם החוצה, זה מחייב אותך לעשות

שינוי ארגוני בעירייה, וזה הזדמנות. בהזדמנות חגיגית זו,

מר אבי סמובסקי – חבר מועצה:

עובדה, צודק חנוך במאה אחוז , בלי קשר להיכנס לעניינים הפנימיים , עובדה שעד היום

שלוש שנים אנחנו בקדנציה לא הצלחנו לעשות שום שינוי ארגוני. לפחות יש לך איזה תמריץ

אחד.

מר חנוך מילוא:

אתם יודעים, כשעושים שינוי ארגוני אתה יכול לצמצם עובדים בלי אישור ועד בלי אף אחד.

גב' אלונה דור קולן – חברת מועצה:

תהיה כאן חברת אחזקות שתתחזק את כל העיר, אנחנו כולנו נלך... הכל בסדר. נפריט את

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 16

הכל, אם כבר אז כבר.

מר חנוך מילוא:

גברתי, אני רוצה להגיד לך , לספר לכם סוד . אני רוצה להגיד לכם לספר לכם סוד . אני

התמודדתי פעמיים לרשות עיריית פתח תקוה והפסדתי, אבל אילו הייתי נבחר כמו שרציתי,

שום חבר מועצה לא היה מחזיק שום תיק בעירייה. חברי המועצה לתפיסת עולמי, נכון, בגלל

זה,

משתתף בדיון:

כנראה השיטה היא לא נכונה.

מר חנוך מילוא:

לא לא, זה לא אומר שהשיטה היא לא נכונה, סליחה. מה אני רוצה להגיד? אני רוצה להעיר

לך, מה אני רוצה להגיד? אני חושב שחברי מועצת העיר צריכים לקבוע את המדיניות ולקיים

את הבקרה ולא לנהל את העיר.

גב' אלונה דור קולן – חברת מועצה:

יפה אמרת.

(מדברים יחד)

מר חנוך מילוא:

אם מצטרפים לתאגיד כמו פתח תקוה, שמתי את זה, יש יתרונות לגודל כתוצאה מהצטרפות

לתאגיד קיים . למשל אם פתח תקוה , אם אתם תקימו תאגיד לבד , תצטרכו לחכות שלוש

שנים לצורך גיוס הון , כשכאן אפשר לגייס מיד הון . כל התהליך שצריכה לעבור הרשות

המקומית או כל המהלך הזה הוא הרבה יותר פשוט ומהיר.

ושיפור הדימוי של הרשות בעיני התושב. אתם יודעים, אני אמרתי את זה גם לראש העיר, זה

נכון בפתח תקוה. יקח להערכתי 5 אולייותר שנים, עד אשר הציבור יבין שתאגיד המים זה

חברת חשמל במובן הזה שהעירייה היא לא עוסקת . בתקופה הזאת מה שיקרה , שכל מה

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 17

שהתאגיד יעשה טוב יגידו כל הכבוד לעירייה, הם עושים פיתוח, שיפרו את השירות, נתנו

קריאה מרחוק. כל דבר לא טוב יוכל להעיר להגיד טוב מה אתם רוצים? זה התאגיד. זה יקח,

עד אשר יבינו שכשיש בעיה של מים זה לא ראש העיר, זה התאגיד, זה הממונה, זה הרשות.

בדיוק כמו שאם היום יש צרות עם חשמל בעיר, אז יכול ראש העיר לדבר עם מנכ"ל חברת

החשמל או שישמע לו או לא, יכול לדבר עם שר התשתיות. הוא לא יכול להגיד לו שום דבר

מה לעשות. הלאה.

חלופות להקמת התאגיד. כאן כפי שאמרתי קודם, ניסיתי לחפש או למצוא יתרונות ומגבלות

לכל אחת מהאפשרויות. אז האפשרות הראשונה זה הקמת תאגיד עצמאי אזורי, זה נניח, זה

האופציה שעומדת בפניכם.

מר פיני דניאל – חבר מועצה:

על מספרים לא דיברת אתנו. הבנתי שיש הגדרה של מינימום מקסימום, מספר תושבים ו..

מר חנוך מילוא:

ברגע שעברו לתאגידים אזוריים זה לא רלוונטי . זה היה רלוונטי כשלא היתה החלטה

לתאגידים אזוריים, ואז גם לא היה חייב להקים. ואז אמרו פחות מ-52 אלף או 42 אלף, זה

לא כלכלי.

מר פיני דניאל – חבר מועצה:

תאגיד אזורי יכול להיות גם עם 52222 תושבים?

מר חנוך מילוא:

לא, אם אתה מחלק את הארץ ל-25 ,בגדול מדברים שתאגיד אזורי ימנה בסביבות 252 אלף

צרכנים, זה הסדר גודל. אבל זה לא יהיה בבת אחת אלא לאט לאט יצרפו.

טוב, אז הקמת תאגיד עצמאי אזורי, שזאת למשל אלטרנטיבה שהיא קיימת היום בידי כל

רשות, זאת אלטרנטיבה שעומדת או קיימת לכל רשות מקומית, לא חשוב איפה היא נמצאת.

והחסרונות שלה כפי שכתבתי פה , שותפים מוכתבים על ידי הממונה . מורכבות בתהליך

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 18

קבלת החלטות בדירקטוריון , חוסר ניסיון , חבלי לידה , עלויות ומימון . זאת אומרת אתה

הולך להקים דבר מחדש עם כל המשמעויות של דבר חדש. ולדעתי אני אומר את זה בעדינות

רבה, יכולים לתקוע לך רשויות כאלה שאיך אומרים? לא עלינו. לעומת זה, הצטרפות, ואני

מדבר עכשיו על מיתב כי כל מה שאני אומר על מיתב זה לא בהכרח נכון לראשון, לראשון או

לנתניה. דרך אגב, אני שמעתי שכפר יונה כבר קיבלה החלטה להצטרף לנתניה. אז אני מדבר

עכשיו על מיתב . מול האלטרנטיבה שיש לכם להקים , נניח לקבל החלטה אנחנו מקימים

תאגיד אזורי ואז תלכו לממונה והממונה יכתיב לכם מיהם הרשויות ואז תתחילו את כל

הסיפור. הצטרפות לתאגיד , למיתב, עם היתרונות שזה תאגי ד יציב מרוויח בעל תפיסה

עסקית ומכוונת לקוח. יכולת לבצע הפרטה וגיוס הון מסיבי כבר במהלך 2227 .

לדעתי בגדול שני יתרונות: אחד, כל התהליך של ההקמה הוא מאחוריכם, ודבר שני, מימוש

נכסים כבר כמעט מיידי . 2227 זה אם אני לא טועה שנה הבאה , נכון? זה החלק הראשון

שהוא נוגע לחוק. אני כאן אני רוצה להציג לכם את מיתב, עכשיו תחליטו איך שאתם רוצים.

או שאנחנו עכשיו פותחים שאלות או שאתם נותנים לי להציג לכם את מיתב , איך נראית

מיתב, ואחר כך שאלות.

(מדברים יחד)

מר חנוך מילוא:

אז אני ממשיך במהירות , או.קיי. מיתב, כמו שאמרתי , קודם קי בלתי את הרישיון בינואר

2224 .יו"ר הדירקטוריון שלה הוא ראש עיריית פתח תקוה. זה החזון, 22 שניות לקרוא, אני

לא אקריא לכם. אפשר לעבור?

אני עובר , קצת נתונים . אנחנו מוכרים 16 מיליון קוב . אתם רואים שבערך 52% אנחנו

מקבלים ממקורות 52% זה הפקה עצמית.

מר פיני דניאל – חבר מועצה:

מה זה הפקה עצמית?

מר חנוך מילוא:

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 19

בארות שלנו.

מר פיני דניאל – חבר מועצה:

בארות? שליטה שלכם מלאה?

מר חנוך מילוא:

יש לנו 75222 מדי מים . מהם כבר עכשיו כ -25222 שעונים קריאה מרחוק . במסגרת

הפרוייקט שאמרתי... ואורך הרשתות קרוב ל-422 קילומטר. תראו את הפחת, תסתכלו מה

היה קודם החל משנת 99 ,12.3 ,אתם יודעים מה זה פחת מים, כן? 7.6 וזה, אנחנו כבר השנה

ב-2225 נמצאים בכמה ? 7.8 אני חושב . כן, ירדנו ל -7.8 ,שאחר כך אם תרצו נדבר על מה

מחכה לנו ועדת גרונוב וכל הדברים, היעד הוא להגיע לפחת בשיעור של 6% ומעל הפחת הזה

לא יחשבו את זה בתעריפים אבל זה אם תרצו נדבר יותר מאוחר. הלאה.

הנה הבארות שראיתם, יש לנו גם, בסך הכל 11 בארות, 24 יחידות שאיבה, בריכות אגירה,

מגדלי מים, כמות שפכים, אנחנו קשורים לשפד"ן. השקעות.

המבנה הארגוני , גוף מטה מקצועי ודיבר על זה קודם אבי , אנחנו בע יקרון איפה שאנחנו

יכולים אנחנו מוציאים הכל החוצה . אנחנו רוצים להיות תאגיד שהוא עוסק בכל הדברים

שהם בקרה, רישוי, מדיניות, וכל מה שאפשר לצאת החוצה יוצא החוצה. כמובן הכל בראייה

כלכלית.

זה המבנה הארגוני , בגדול ישנן שלוש חטיבות . חטיבת צרכנות ומערכות מידע , חטיבת

כספים ומינהל וחטיבת הנדסה ופיתוח. סך הכל סדר גודל של 52 איש זה היקף התקנים של

נתניה.

אבני דרך אולי כמה מילים אתם רואים איך התאגיד הזה הוקם והתפתח . ב-2224-2225

קיבלנו דירוג ממעלותWA מינוס, זה דירוג גבוה שבאמצעותו אנחנו אמורים לגייס את ה-62

מיליון, ואם נצט רך לגייס כסף גם עבור ראש העין , אז הדירוג הזה יצטרך לעבור בחינה

מחדש, אבל יש להניח שהוא לא ישתנה וזה המקור. שאלת קודם מאיפה הכסף. התחלנו עם

פרוייקט הקר"מ זה קריאה מרחוק.

אנחנו בימים אלה קבענו את הזכיינים למערכת מידע חדשה, מתקדמת מאוד, וזכיין גבייה.

עברנו לבניין חדש. היציאה למכרז... בשירות הלקוחות, זה היה בינואר, אנחנו היום נמצאים

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 22

כבר במאי, אז יש כבר זכיינים וכבר מתחילים לעבוד.

קצת מהתקציב שתראו . ההכנסות הוצאות פרוייקטים . מיתבית זה פרוייקט המידע .

מערכות המידע.

משתתף בדיון:

הכנסות זה רק התשלומים של התושבים או שיש הכנסות אחרות?

מר חנוך מילוא:

זהו. רק התושבים. יעדים לשנת 2226 .מה אתה אומר קשרי הגומלין? אז תראו, צריך להגיד

את האמת, ברגע שהוקם התאגיד, הזכרתי את זה כבר קודם, הרשות אין לה שום השפעה,

אין לה שום אחריות על מה שקורה בתאגיד. אני רוצה להגיד לכם יותר מזה, הרי הראיתי

לכם קודם, ב-1.1.2228 ,על פי חוק אסור לרשות...

גב' שרי סלע – חברת מועצה:

זה לא סותר שיו"ר הדירקטוריון הוא ראש העירייה?

מר חנוך מילוא:

רגע, אז נדבר על הדירקטוריון. כרגע, תראו, הוא שאל אותי קודם על מערכת היחסים אז אני

עונה. זאת אומרת באופן ברור חד וחלק שלא יהיה אי הבנות. ביום שזה יהפוך לתאגיד אזורי

של פתח תקוה ראש העין, אתם החבורה הזאת הופכים, אתם תמנו את הדירקטורים שלכם,

עוד מעט נדבר איזה דירקטורים, אתם הופכים לחלק מהאספה הכללית עם הסמכויות של

האספה הכללי, סטו. כל הפקידותה הסטטוטורית יוצאת מהמסמך. עכשיו מה קורה? ישנה

מערכת,

גב' שרי סלע – חברת מועצה:

זה סותר את ההגדרה שלך אין לכם השפעה. היא אולי לא ישירה אבל היא חייבת, זה לא

יכול להיות אחרת.

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 21

מר חנוך מילוא:

לא, אני לא השלמתי את המשפט. אמרתי אין לכם השפעה למה אני מתכוון? אני מסתכל על

המנכ"לית שלנ ו, זאת אומרת לא יכולה המנכ "לית, אני מדבר הפקידות , עובדי העירייה ,

להתקשר אלי ... ולהגיד אני רוצה , לא, אני רוצה שתחבר מים לבית ספר איקס . סליחה,

תשלמי היטלים.

גב' שרי סלע – חברת מועצה:

זה ברור, אבל בהגדרה שלך אין השפעה.

מר חנוך מילוא:

את צודקת, לא לזה התכוונתי. אני מסכים, אין חילוקי דעות. זאת אומרת האספה הכללית

בעצם העובדה שהיא,

גב' שרי סלע – חברת מועצה:

צורת הניהול משתנה לחלוטין ואנחנו לא בניהול, אבל אנחנו כן בהשפעה.

מר חנוך מילוא:

גם אני קצת מושפע מהמתח הקיים בין התאגיד לעירייה. אני מדבר על פתח תקוה, והמתח

קיים. הוא אמנם הולך וקטן ככל שהזמן עובר, אבל המתח בהתחלה היה גדול. כי אני מסביר

לכל, הרבה ראשי ערים באים אלי לשאול מה קורה, ואני אומר, תראו, בכל מקום הפקידות

הסטטוטורית היא נגד הקמת תאגיד. ואני אומר להם, אילו אני הייתי נניח הגזבר הייתי גם

נגד. זאת אומרת פה יש מצב,

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

ואיך אתה מתמודד עם זה?

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 22

מר חנוך מילוא:

מי? אני כמה? לא, אני אומר,

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

לא אתה, לא אתה, איך היית מתמודד עם זה?

מר חנוך מילוא:

תראה, אני אגיד לך איך הייתי מתמודד עם זה, הייתי מתנגד לזה, בסופו של דבר אני אגיד

לך מה , תראה, מה הבעיה ? איך בסופו של דבר ראש עיר כן מחליט ? ראש העיר של פתח

תקוה יאמר לזכותו , הוא עשה את השיקול הרחב יותר . הוא הבין שחלק גדול מהכסף

שמשלמים למים אין לו יכולת להשקיע אותם חזרה בצורה של הניהול הקיימת.

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש עיר:

אני לא בטוח.

מר חנוך מילוא:

אתה לא, אני אומר לך מה הוא.

מר פיני דניאל – חבר מועצה:

להשקיע בחזרה במה? להשקיע אותם בתשתיות שקשורות למים.

מר חנוך מילוא:

תראו, יש לי לספר לכם, אני יכול לספר לכם המון סיפורים.

מר פיני דניאל – חבר מועצה:

אולי רוצים את זה ככה ראשי הרשויות, כולם, ללא יוצא מן הכלל?

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 23

מר חנוך מילוא:

רגע, לא, רגע,

מר פיני דניאל – חבר מועצה:

לא, הם רוצים שיהיה,

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

רוצים שיהיה ברדק... להוציא את הברדק.

מר חנוך מילוא:

זה נכון, העובדה, זה שאתה צודק זה העובדה שהראיתי לכם שבמדינה היום אחרי ארבע או

חמש שנים מיום החקיקה, יש בסך הכל שמונה תאגידים. הרי לכאורה למה לא... כולם? תל

אביב למשל וחיפה נעמדו על הרגלים האחוריות. אפילו, אפילו הם, אתם יודעים שיש ארגון

15 הרשויות הגדולות, הם קיבלו החלטה, קראו לאופיר פינס שהוא היה שר הפנים, הזמינו

אותו אליו ושכנעו אותו שהוא ישנה חקיקה . במה? שיהיה כתוב רשאי להקים , לא חייב

להקים. אמר ואללה אתם צודקים אני הולך. גרשו אותו לא מהתפקיד, מההצעה, ובפגישה

אחרונה שהיתה להם, לא אחרונה, מיד אחריה, הודיעו לכולם חבר'ה, חבל על הזמן. והנה

מרים אלי טלפון לפני חודש בערך, ראש, הנציג של תל אביב, אני רוצה להיפגש אתך, אין לנו

ברירה מתחילים להקים תאגיד . בא באר שבע , ראש, טרנר, אין ברירה אני הולך להקים

תאגיד. בא ראש עיריית בני ברק תאגיד. כלומר כולם התחילו להבין שכל העסק הזה צריך

להשלים אתו . אז לכן זה שראש עיר יכו ל להגיד תשמע , מה אני צריך ? אני רוצה תזרים

מזומנים גדול ואני יכול לעשות בכסף מה שאני רוצה . העובדה היא שרוב ראשי הערים

חושבים ככה והם לא עושים.

ולכן קיבלה הממשלה החלטה על סנקציות ב -2226 .עכשיו, יש דברים , אני לא הולך להגן

עליהם ואני לא הולך להגן בשביל מישהו . המצב העובדתי שיש בסך הכל 8 תאגידים. אני

יכול להגיד על ראש העיר שלי, כי אני, כמו שאמרתי לכם אני הייתי חבר מועצת עיר. והוא

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 24

קרא לי, ביקש ממני שאני אתפטר ואני אקים את התאגיד, ואז שאלתי אותו כמה שאלות, כי

היה לי ברור שאני הולך למהלך שכולם יהיו נגדי. ואני אומר לכם, כולם בעיריית פתח תקוה

היו נגדי . היום רובם השלימו עם זה , למשל הגזברית בכל מי שהיא פוגשת היא אומרת

שהטעות הכי גדולה שנעשתה בפתח תקוה זה הקמת תאגיד . עכשיו, אני אגיד לכם למה ,

ראיתם את... שעושה מיליון. אני גובה 113 יום היא טענה שהיא מרוויחה 52 מיליון בשנה.

יכול להיות שהיא מעלה שהיא זה, אבל אם היא החליטה שעונים לא כל חמש שנים אלא כל

שבע שנים והתושבים שילמו יותר מים, ובמקום לעשות תשתיות ב-22 מיליון היא עשתה ב-3

מיליון, אז היא הרוויחה כסף. עד הפיצוץ.

גב' אלונה דור קולן – חברת מועצה:

שמעתם מה הוא אמר? התושבים שילמו,

מר חנוך מילוא:

שילמו את המחיר.

גב' אלונה דור קולן – חברת מועצה:

שילמו יותר.

מר חנוך מילוא:

לא, אני אומר הם שילמו,

גב' אלונה דור קולן – חברת מועצה:

מה הוא אמר?

(מדברים יחד)

מר חנוך מילוא:

אם את שילמת,

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 25

גב' אלונה דור קולן – חברת מועצה:

אני שמעתי שיש בפתח תקוה הרבה מאוד עניינים עם הסיפור הזה.

(מדברים יחד)

מר חנוך מילוא:

תראו, אני רוצה להגיד לכם בעניין הזה,

גב' אלונה דור קולן – חברת מועצה:

מי משלם את המע"מ?

מר חנוך מילוא:

רגע, תראו מה קרה, אני יכול להגיד לכם שבפתח תקוה אני מניח שראש העין היא לא שונה

בהרבה. תראו, בפתח תקוה צעקו כל השנים שהארנונה זה דבר נורא. נורא. עכשיו, מה היה

בעבר? בעבר קיבלת חיוב שהיה כתוב ככה : ארנונה, כמה אני מקבל היום ? 1,522 שקל

לחודשיים. מים 322 שקל. ביוב 152 ,תעשו את הסך הכל, למטה לתשלום 1,822-1,922,

משתתף בדיון:

מה עם שמירה?

מר חנוך מילוא:

רגע. תן לי לסיים.

גב' אלונה דור קולן – חברת מועצה:

הם בפתח תקוה, אנחנו שומרים עליהם, עיר מוגנת.

מר חנוך מילוא:

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 26

רגע, תשמעו עד הסוף, וכולם צועקים ארנונה. ופתאום אתם יודעים מה קרה? הארנונה ירדה

בפתח תקוה , ירדה, למה? כי דחפו עליהם מים וביוב, במקום לשלם , אבל מה קרה עוד ?

פתאום קיבלו חשבון מים מה שאף פעם לא קיבלו. רגע, חשבון מים? מה זה צריכה משותפת,

מה זה זה, מה זה זה? מה זה מע"מ? אני אספר לכם מה זה מע"מ, שאלתם שתדעו. בתעריפי

המים, דרך אגב תעריפי המים נקבעים אחיד בכל המדינה. בתעריפי המים שעשו את תעריפי

המים כללו בפנים את המע "מ. כלומר, אם קודם שילם תושב בפתח תקוה 122 שקל מים

לעיריית פתח תקוה, נשאר בעיריית פתח תקוה 122 שקל כי היא מלכ"ר. היום האזרח משלם

את אותם 122 שקל אלי, רק ש-16.5% אני מעביר למע"מ. עכשיו, חוקי המס מחייבים אותי

לכתוב על החי וב מים 84.5 שקל, מע"מ 16.5 סך הכל 122 .עכשיו, כשנוח מסתכלים על

השורה התחתונה, כשלא נוח מסתכלים בפנים, משלמים מע"מ, לא משלמים מע"מ. מי כן

הוסיפו לו מע "מ? לבעלי העסקים . בעלי עסקים לא צועקים , למה? כי הם מקזזים . יש

אוכלוסיה אחת שנדפקה, צריך להגיד את האמת, וזה כל העמותות למיניהן. כי עמותה,

גב' אלונה דור קולן – חברת מועצה:

משלמת מע"מ. עמותה לא מזדכה.

מר חנוך מילוא:

מלכ"ר זה בסדר אבל אין לה, היא לא יכולה להזדכות, ולכן מבחינתה זה עלייה של 16.5% .

אני אומר היא לא יכולה להזדכות. ולכן מבחינתם, עכשיו אתה הולך לבדוק,

משתתף בדיון:

לא, הם לא הפסידו הם לא הרוויחו.

מר חנוך מילוא:

מי?

משתתף בדיון:

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 27

הם שילמו אותו דבר.

מר חנוך מילוא:

לא לא , הם בעבר שילמו את ה -122 שקל, היום הם משלמים 116.5 .כי אני מוסיף להם

מע"מ. לעמותות.

(מדברים יחד)

משתתף בדיון:

בסדר, חנוך, הם יבואו אחרי זה לתמיכות יבקשו תוספת וזה יקוזז, מסודרים אלה, מה אתה

דואג?

מר חנוך מילוא:

יש שלושה סוגים של צרכנים בגדול , אחד ביתי , שני עסקי ושלוש עמותות . ולכן הביתיים

נשאר כפי שהיה. העסקיים מוסיפים להם אבל הם לא מפסידים כי הם מתקזזים. העמותות

מפסידות כי עולה להם המחיר ב-16.5 ,אני לא מרוויח, אני את ה-16.5,

(מדברים ברקע)

מר שלום דראב – סגן ראש העיר:

תגיד לי רגע , חנוך, בדרך כלל אנחנו מדברים כל הזמן במשרד הפנים , כל הזמן לתת יותר

חופש לשלטון המקומי. פה מכניסים ממונה שהוא למעשה קובע לך הרבה דברים. איך זה

מסתדר עם הדבר הזה?

מר חנוך מילוא:

תראה, אני טוען , אני אומר לך את דעתי אחרי ניסיון . תראו, אני חושב שבארץ הזאת ,

במדינה הזאת יש, אחת המחלות זה עודף רגולציה. אגב זה לאו דווקא... בכל תחום שתראה,

עודף ריגולציה גורם לבירוקרטיה , גורם לסחבת , גורם להכל . ואני בכלל חושב שבארץ יש

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 28

עודףשל רגולציה. זה נכון גם לגבי העניין הזה. עכשיו אנחנו המנכ"לים של תאגידי המים,

אין היום הרבה, שמונה, יש לנו על זה הרבה מאוד מלחמות. כי הוא, אני רוצה ככה ואני

רוצה ככה ואני רוצה ככה, זה לגמרי לא פשוט. אבל מצד שני לבוא ולהגיד לא צריך בכלל

רגולציה זה גם לא נכון, כי מישהו צריך לקבוע את אמות המידה, את סל השירותים. זה לא

יכול להיות נתון לשיקול דעתי הפרוע אחת לכמה זמן אני מחליף שעון, איזה סוג אני שם

בפנים. נכון שיש עודף רגולציה אבל זו לדעתי מחלה לאומית.

מר פיני דניאל – חבר מועצה:

אבל זו מחלה חיובית במקרה הזה, כי אחרת אתה אישית וכל השמונה שבעה האחרים, מחר

בבוקר תעלו את מחיר המים ב-32% בשביל לתת שירות יותר טוב.

מר חנוך מילוא:

לא, לא, לא.

מר אבי סמובסקי – חבר מועצה:

למה? החברת חשמל יכולה להעלות את... באופן שרירותי? יש ועדה.

(מדברים יחד)

מר חנוך מילוא:

אני דיברתי , פיני? אני דיברתי על עודף רגולציה וגם אמרתי בלי רגולציה אי אפשר . אחד

הדברים, בוא נדבר על תעריפי מים, זה אחד הדברים שמטרידים את כולם. תראו, אני רוצה

לספר לכם לגבי תעריפי מים.

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

חנוך דקה, בשונה מרשויות אחרות, אצלכם ישנם בארות פרטיות. יש פה איזה ממשק רציני,

בועדת המחירים של נציבות שירות המים, נציב המים, שקבע לכם איזה סכום מסוים, אתם

מתנהלים עם הבארות בנפרד מאשר הסכום שהוא קובע. זאת אומרת איך זה בסך הכל בא

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 29

לידי ביטוי?

מר חנוך מילוא:

לא, מה פתאום? מי אמר לך את זה?

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

כי הרי, דקה, דקה. בארות המים הפרטיות מתנהלות בדרך כלל על אותו גורם פרטי,

מר חנוך מילוא:

אין, הם לא פרטי, הם לא בארות מים פרטיות.

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

אני אשאל אותך שאלה אחרת. נציב המים קובע לך את המחיר שאתה מושך מבאר המים

הפרטי?

מר חנוך מילוא:

בודאי.

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

הפרטי?

מר חנוך מילוא:

אין פרטי, באר, כל בארות המים שהיו לפני 82-72 שנה, שהאיכרים חפרו אותם,

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

מה המעמד שלהם?

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 32

מר חנוך מילוא:

בפני הקמת התאגיד הם בארות עירוניות . הבארות שם של ה עירייה, המים הם באחריות

המדינה, הנציב קובע לי כמה מותר לי לשאוב . אני לא יכול לשאוב כמה אני רוצה . לא,

עכשיו, תעריף המים הוא תעריף ארצי, בין אם זה מים שהבאתי לך מהבאר ובין אם זה מים

ממקורות. איפה ישנו השינוי ? אני למקורות משלם לפי תעריף שהמדינה קובעת גבוה ,

משלם, אני, זה לא נוגע לצרכן. אם אני מנהל ביעילות את התאגיד, אז עלות הפקת המים

היא יותר נמוכה, ואז יכול להיות שאני יכול להרוויח על זה אבל אין לזה השפעה על הצרכן

כי אני לא קובע, מי שקובע את המחיר שאתה משלם מים זה לא אני. עד היום כולל היום

שיש תאגיד , תאגיד פתח תקוה, זה הכנסת , הממשלה. בעתיד זה רציתי לספר לכם , הרי

הקימו את המועצה הציבורית למים וביוב, שהיא אמורה לקבוע תעריפים, היא תקבע את

התעריף ולא הכנסת או הממשלה. איך היא תקבע את התעריף? אני מוכן להסביר לכם, אבל

זה עדיין לא ממומש, זה עדיין לא קיים.

היום אתה משלם מים בתל אביב פתח תקוה ראש העין נתניה, אותו תעריף בדיוק.

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

אז ממה הרווח שלך חוץ מהפחת שאתה מרוויח ? בין המחיר יש פער חבר 'ה, יש מרווחים.

חוץ מזה מה עוד הרווח פה?

מר חנוך מילוא:

לא לא, זה לא פשוט.

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

מה הפרמטרים? אולי שיסביר לנו.

מר חנוך מילוא:

חכה רגע , חבר'ה, אתם שואלים שאלות מאוד מעניינות ומורכבות , רק אני צריך את

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 31

האפשרות לענות על זה , זה לא הולך בכן ולא . נושא הזה שעכשיו אתה דיברת עליו זה

הרצאה של חצי שעה, אבל אני אנסה לתת לך את זה בכמה דקות. כאמור צריך להבין מהו

המצב נכון להיום, כולל בתאגיד שלנו. מי שקובע את תעריפי המים זה המדינה.

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

זה ברור.

מר חנוך מילוא:

אין לזה שום קשר להוצאות,

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

אגב זה שיוויון בכל הרשויות נכון? מחיר אחיד בכל הארץ.

מר חנוך מילוא:

אחיד בכולם . עכשיו, מה בא המחוקק ואמר ? את מחיר המים תקבע המועצה הציבורית

למים וביוב ולא הכנסת והממשלה, והוא יהיה מחיר דיפרנציאלי. מה זה דיפרנציאלי? שונה

פתח תקוה מראש העין, למה? כי אם תיקח את ירושלים למשל, שם העלות היא הרבה יותר

גדולה מפתח תקוה, שם אתה צריך להרים את המים, אתה צריך משאבות, אין לה בארות,

ההוצאות שלהם יותר גדולות.

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

המצב הגיאוגרפי שונה.

מר חנוך מילוא:

נכון. ולעומת זה בפתח תקוה למשל כל הביוב הולך בגרביטציה . אז אתה לא צריך לא

משאבות ולא תחנות מעבר ולא שום דב ר, ההוצאות יותר קטנות . ולכן יכול להיות מצב

שבירושלים תעריף המים יהיה יותר גבוה מאשר בפתח תקוה . אני מסביר עכשיו את

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 32

העקרונות. ולכן אמרו המועצה הציבורית יקבע את המחיר והמחיר יהיה דיפרנציאלי .

דהיינו, מה זה דיפרנציאלי ? הוא ישקף שני דברים . אני עכשיו מסביר , אחד את ההוצאות

הנורמטיביות. מה זה הוצאה נורמטיבית ? זה לא מספיק שאתה אומר לי כוח אדם , שכר

עבודה עולה איקס כסף. הם יגידו שכר כוח אדם אסור שהוא יעלה לך יותר מאיקס, ואם

אתה משלם יותר מאיקס תפסיד. תתייעל ככה שהוא לא יהיה מקסימום, אם תשלם פחות

אז הרווחת יותר. לזה אני קורא הוצאות נורמטיביות, משקפים את כל ההוצאות כפי שהם.

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

מה, יש תקורה קבועה?

מר חנוך מילוא:

לא, יבואו ויגידו , אני סתם אתן את זה באמת בצורה הכי פשטנית בעולם . יבואו ויגידו

תשמע, לשלם לעובד מותר לך לשלם לחודש 5,222 שקל, אני סתם אומר. עכשיו אם תשלם

6,222 אתה לא מפסיד אתה מרוויח, אתה לא מרוויח אתה מפסיד. אם תשלם לו 3,222 אתה

מרוויח. אתה תשלם מה שאתה רוצה , אותך אני בודק בחוץ לפי התעריף . התעריף יבוא

ויקבע לך את המחיר לצרכן לפי ה-5,222 לא לפי ה-3,222 שנניח אתה מוציא בפועל או לפי ה-

6,222 שהוצאת יותר, אלא לפי ההוצאה הנורמטיבית. הוא יקבע, אבל הנורמה תיקבע בכל

מקום בנפרד, בהתאם לנתונים של המקום. זה ברור מה שהסברתי?

עכשיו מה הסתבר ? מינו ועדה בראשות הפרופ ' גרונוב ואמרו לו , תעשה בחינה מה צריך

להיות התעריף. ואז הוא חשף את הדבר הכי מפתיע, זו היתה ועדה שכולה בנויה על מומחים

זאת אומרת לא פוליטיקאים, אנשים מקצועיים. הסתבר שתעריפי המים הקיימים היום הם

נמוכים משמעותית ביחס לעלות שלהם בפועל . זה מוכח במספרים . במילים אחרות ,

הגזברית של עיריית פתח תקוה שאומרת היא מרוויחה, היא בעצם מממנת את המים היום.

ממה? מהיטלי השבחה,

משתתף בדיון:

בעבר, לא היום.

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 33

מר חנוך מילוא:

לא, היום, עוד לא שינו את התעריף . זה היום . בעתיד הכוונה שזה לא יהיה , אם יעלו את

תעריפי המים . והם המליצו שורה של המלצות . מכיוון שהתאגיד צריך להיות רווחי אז

ההמלצות שלהם הם כאלה, הם עדיין לא התקבלו אגב.

1 .העלויות יהיו עלויות נורמטיביות, כל אחד בהתאם למקום שלו.

2 .תהיה תשואה להון . זאת אומרת , שאלת מאיפה הרווח ? תהיה תשואה להון . מה זה

תשואה להון ? שיש לך הון של 522 מיליון שקל , תשואה לאון אחוז מסוים , זה יתווסף

לתעריף.

דבר שלישי , לא יהיה יותר היטלים למים וביוב. אומרים אתה עסק , אתה צריך להקים

שכונה חדשה ולהניח תשתית תגייס הון . אתה תקבל תשואה להון שתגייס . אתה לא בא

לתושבים ואומר תשלם לי היטלים, פה יש כמה בעיות חוקיות של כאלה ששילמו היטלים

בעבר כאילו מימנו את ההון. יש לזה כל מיני נוסחאות, אני לא אלעיט אותכם ביותר מדי,

אבל הרעיון המרכזי הוא שהתעריף יכלול עלות נורמטיבית, תשואה להון ולא יהיו היטלים

לעניין הזה.

המשמעות של מה שאני עכשיו אומר לכם , עלייה די דרמטית בתעריפי המים . עכשיו, יש

להניח שמתי הם יעשו את זה בפועל? הם יעשו את זה בשלבים. שלב ראשון את ההיטלים הם

לא יבטלו בשביל להקטין את העלייה בתעריף, כי אם אתה מבטל היטלים, ולא יתנו תשואה

להון, לא יתנו. ובשלב השני יבטלו את התעריפים ויתנו את התשואה. מה יהיה הקריטריון?

מאחר שינואר 2228 כל המדינה צריכה להיות בתאגידים, אז יכילו את ביטול ההיטלים ואת

כל זה על כולם. אם היו עושים את זה היום אז היו אומרים בפתח תקוה הקבלנים נהנים

למה לא משלמים היטלי מים וביוב ובראש העין הם משלמים. לעומת זה היו אומרים: בפתח

תקוה העלו את תעריפי המים, בראש העין נשארו התעריפים כפי שהיו, והיה יוצר מהומה

טוטלית. יש לזה השלכות פוליטיות, זה לגמרי לא פשוט. לכן כרגע גמרו את העבודה,

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

כשהם הולכים לכיוון שלך צריך לעצור פה את הנושא של ההיטלים העתידיים אצלנו.

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 34

מר חנוך מילוא:

לכן, מה קורה ? להערכתי, אני יכול לספר לכם שהיה שימוע , היתה סדרה גדולה של

שימועים ואנחנו באנו לשימוע בפני ה מועצה הציבורית , מועצה רצינית ואי אפשר לעבוד

עליהם כמו שהחבר 'ה אומרים , ואמרנו להם שזה , שהמצב הזה יכול ליצור בעיה פוליטית

לראשי ערים. מה יקרה? ראש עיריית פתח תקוה שהיה חלוץ בהקמת התאגידים, איך אמרת

קודם? למה לו לראש עיר להקים תאגיד? הנה הוא בניגוד לדעתם של כל הסטטוטורים מקים

תאגיד ופתאום התושבים שלו משלמים תעריף יותר גבוה ממקום שאין תאגיד. אז הוא ידפק

פוליטית, יגידו בשביל מה בחרנו בך? תראה מה עשית לנו. זה הצגנו לועדה . ולכן לא יתכן

שיכילו את התעריף הזה רק על התאגידים.

היום הרעיון של הועדה, אם יחליטו זה לקחת איזשהם ממוצעים לפי גודל ערים, ויבואו, אני

סתם נותן, מי דומה לנו בגודל, אני יודע מי? רמת גן נגיד, נגיד רמת גן, יגידו לרמת גן התעריף

שלכם זמני כמו של פתח תקוה, כמו שהכנסת קבעה שרירותית קובעים לכם שרירותית.

משתתף בדיון:

יכולים להכתיב להם?

מר חנוך מילוא:

בטח... בחקיקה המועצה הציבורית היא קובעת את התעריפים. אז יש בזה כל מיני בעיות

שהם מעבר, הם בעיות פוליטיות ובעיות מאוד מורכבות. עד אשר תיפול החלטה התעריפים

הם התעריפים שנקבעו, ואנחנו איננו רשאים לשנות שום דבר. אני לא יכול להחליט שמחר

בבוקר אני לוקח בשביל המים יותר. אבל בשביל להיות הגון, כי יש כאלה אומרים תראה,

יקימו תאגידים אז הם יעלו את תעריפי המים. התאגידים לא מעלים את תעריפי המים ומה

שהסתבר, אני מודה, בשבילי זו היתה הפתעה, שהעלות היום של מתן שירותי המים והביוב

לא מכוסה על ידי האגרות המשולמות.

מר יגאל יוסף – חבר מועצה:

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 35

חנוך, שאלה. כשאתה אומר עלות תעריפי המים בהמשך, במסגת העברה לסמכות של תאגיד,

הרשות המקומית יש לה זכות וטו או נוסחה כובלת שלא יעלו מעבר לפרופורציות כאלה או

אחרות? כלומר אתה שילחת את זה ממך ויצרת מציאות,

מר חנוך מילוא:

לא לא, צריך להבין, זה לא ככה. תראה היום, לפני הסיפור הזה, מי שקבע לך את תעריפי

המים זה ועדת הכלכלה, הם קבעו. רצו העלו 12% לא רצו לא העלו. לעירייה לא היתה שום

השפעה על העסק, נכון?

מר יגאל יוסף - חבר מועצה:

וזה אותו תעריף מחייב,

מר חנוך מילוא:

רגע, כן, מה שיקרה, במקום שתעשה את זה הכנסת האוצר, תעשה המועצה הציבורית. מה

ההבדל בין שני הדברים ? ההבדל ששמה זה נעשה שרירותי . פה זה יעשה על בסיס בדיקה

כלכלית. והתעריף לא יהיה זהה, הוא לא יהיה זהה. כי אם בירושלים, הסברתי.

מר יגאל יוסף – חבר מועצה:

הרעיון ברור, הרעיון שבעצם זה יהפוך להיות על בסיס כלכלית,

מר חנוך מילוא:

אמת.

מר יגאל יוסף – חבר מועצה:

ולא שיקולים ציבוריים.

מר חנוך מילוא:

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 36

לא.

מר יגאל יוסף – חבר מועצה:

וכמו שהיום נעשה בכנסת, זה לא שרירותי אבל נעשה משיקולים ציבוריים.

מר חנוך מילוא:

למשל אחד ההסתייגויות של ראש עיריית ראשון מאיר ניצן באותה ועדה, הוא אמר תראו,

השיטה הזאת דופקת את המסכנים. למה? אתם יודעים שהיום תעריפי המים בנויים משלוש

רמות לפי הקצבה. המלצה של גרונוב אין יותר, יש תעריף אחד ואין הקצבה. מה המשמעות?

המשמעות שהאוכלוסיות החלשות בעצם ישלמו יותר עבור המים.

מר יגאל יוסף – חבר מועצה:

חנוך, עוד כמה דברים קטנים. אני מבין שזה סקירה עקרונית לגבי תהליך החקירה של איגוד

וכל התהליך , בהתחלה היה שלב מסוים שהיתה הפרטה עכשיו זה כאיגוד . כלומר בזמנו

יכולנו להעביר לחברה הכלכלית שלנו באופן ישיר, היום ילך לפי החוק החדש. אבל כדי שפה

תוכל להתק בל החלטה או בסקירה שלך שתהיה אפקטיבית , היה צריך להיות את הצד

הייחודי של ראש העין. ראש העין השקיעה,

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

יגאל יגאל, יש לנו יועץ שמלווה את הפרוייטק, אני רוצה שהוא עכשיו ידבר ויציג את זה ואז

יתן לנו נופך,

מר יגאל יוסף – חבר מועצה:

לפני היועץ קודם נבין מה הבעיות שלנו, אני קצת מכיר את הבעיות שלנו. בסקירה קטנה,

אני רוצה להעיר הערה קטנה,

מר חנוך מילוא:

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 37

רק תרשו לי, תראו, סיכמנו. נאמר מיד בהתחלה, הרי היום לא תהיינה החלטות ואתם תעשו

דיון פנימי שלכם, תחליטו מה שתחליטו.

מר יגאל יוסף – חבר מועצה:

ברור לי, ברור ברור.

מר חנוך מילוא:

לדעתי אם אתם שואלים אותי, אם מותר לי איך אומרים? לייעץ לכם, אתם צריכים לדעתי

לבחון את האלטרנטיבות שעומדות בפניכם . ואמרתי את זה קודם , לכן לדעתי יש שתי

אלטרנטיבות אין שלוש . תרשה לי , שתיים אין שלוש . מה הם ? השלישית היא ... היא לא

אלטרנטיבה. אחת, לקבל החלטה עם האישורים המתאימים להקים לבד תאגיד אזורי ,

להקים לבד תאגיד אזורי, לקבל איך אומרים להם פה? אלעד, אני לא אומר, חבריה, אני לא

מציע לנו, חבריה עזבו אני,

מר יגאל יוסף – חבר מועצה:

אתה הולך לכיוון, הערה קטנה אני פשוט אומר. אחד מהשיקולים הספציפיים של ראש העין

בגין זה שראש העין החליפה את כל תשתית המים שלה בישוב הותיק ובשכונות החדשות

הכל חדש, התקורות של אחזקה של מערכת המים צריכה להילקח בשיקול, כי פה זה שונה

מאוד, באופן די דרמטי...

מר חנוך מילוא:

זה יבוא לידי ביטוי בסקר הנכסים. אתה היית מההתחלה? זה כל מה שאמרת זה נכון אבל

זה מקבל ביטוי בסקר הנכסים וזה במידה מסוימת דופק את התאגיד . למה דופק את

התאגיד? לא, עזוב את העירייה, ברגע שזה עבר ממך עזוב את העירייה. למה זה דופק את

התאגיד? ככל שהתשתיות פה יותר טובות ויותר חדשות אני מקבל מענק יותר קטן, מקבל

מענק פחות כסף, ואם תקופות יותר אני מקבל יותר. לכן זה לא משפיע על העירייה. לעומת

זה, אם התשתיות פה הם תשתיות חדשות ורציניות, בסקר הנכסים הערך שלהם יהיה יותר

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 38

גבוה ותקבל יותר כסף. בעצם מי שיכול מהנכסים החדשים בוא נגיד הטובים להרוויח זה

העירייה בשלב המעבר , בשלב בוא נגיד מכירת הנכסים . ומי שנדפק , זה לא נדפק כי אם

התשתיות הם טובות אתה לא צריך להשקיע ולא נדפקת. אבל אני אומר, בגדול, במונחים

כאלה של כסף.

(מדברים יחד)

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

הזמנו את יששכר היועץ שליווה אותנו, להגיד כמה מילים.

מר חנוך מילוא:

רגע, רק לפני, אני רק רוצה לסיים את האלטרנטיבות. אמרתי יש אלטרנטיבה אחת שאתם

מחליטים להקים תאגיד אזורי. עכשיו, כשנתתי את הדוגמה של שוהם או כפר אלכאסם, לא

אני קובע , אני סתם אמרתי לכם . ישב הממונה והוא יחליט למי , מי יהיה בתוך התאגיד

האזורי. הוא יקבע. ואז אתם עוברים את כל התהליך של בנייה, כל מה שתרצו אני אראה

לכם הרצאה בנפרד איך הקמתי את התאגיד. זה אלטרנטיבה אחת.

אלטרנטיבה שנייה לקחת תאגיד קיים שכבר מתפקד, שיש לו כבר את הניסיון ולהגיד אני

חובר אליו.

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

כמו פתח תקוה.

מר חנוך מילוא:

אני מייצג את פתח תקוה, אני לא מסתיר את זה. שאל אותי קודם למה אתה רוצה את ראש

העין? אני אגיד לכם, עכשיו אני מגיע למה אני רוצה ראש העין? בגלל הרצף הטריטוריאלי,

הקרבה לעיר , אני יודע שבראש העין ישנם שכונות חדשות שיש שם תשתיות טובות . זאת

אומרת שכשא ני בודק מי ... מסביב שכדאי לי , אז אני אומר , אני הצגתי את זה גם בגבעת

שמואל.

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 39

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

אגב, פתח תקוה רצתה להחזיר אותנו יחד עם השטחים.

מר חנוך מילוא:

אני רוצה להגיד לך שאני גם הצעתי את זה לגבעת שמואל , אבל שאמרתי לגבעת שמואל

שברגע שהוא עו בר אלינו אין להם SAY ,לא במובן הזה של המדיניות , אלא מבחינה

פרקטית, אמר לי ראש העיר שמה, ראש המועצה, אני לא יודע אם זה... או זה, לא לא לא,

אז אני לא רוצה . אמרתי לו אתה לא רוצה תודה רבה , הלכתי. שאלו למה הם ? בגלל שוב

הקרבה ויחסית חדשה, יש את הדברים. אלה הם השיקולים.

היה ראש עיריית בני ברק אצל ראש עיריית פתח תקוה על התאגיד,

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

בגני תקוה מה עשיתם?

מר חנוך מילוא:

לא, לא יצרנו אתם קשר. אבל אספר לך, היה ראש עיריית בני ברק אצל איציק.

מר מתי יצחק –ס/מ"מ ראש העיר:

כי גני תקוה יותר רצף טריטוריאלי.

מר חנוך מילוא:

אמרתי שלא תעיז , שלא תעיז בכלל לרמוז לו . יש בעיה של מוסר תשלומים , יש המון

שיקולים בתוך המערכת. לנו שתבינו, לפתח תקוה יש את הפריבילגיה לבחור את מי שהיא

רוצה. עכשיו, אמרתי אלטרנטיבה ראשונה, אלטרנטיבה שנייה, והשלישית היא לא לעשות

שום דבר, כלום וב-1.1,

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 42

מר חיים רחבעם – גזבר העירייה:

לא לא, לא התכוונתי לכך. יש לנו פה כמה אלטרנטיבות כפי שגם כן... אמרו לנו, או פתח

תקוה או,

מר חנוך מילוא:

אה.. כן, לא לא, בסדר. זה אותו דבר, זה על אותו עיקרון. אני מייצג את פתח תקוה, אתה

יכול להחליט אני חובר לאריאל, זה בסדר . דרך אגב , אתה יכול להחליט שאתה חובר

לנתניה, היתרונות והמגבלות הם זהים . רק אתה עושה חשבון אם כדאי לי לחבור לפתח

תקוה על ידי או נגיד לאריאל שיושבת שמה.

(מדברים יחד)

מר שלום דראב – סגן ראש העיר:

איך יכולים להיות רווחים במשק סגור ? אם הכל הולך ישר לתשתיות עוד פעם , איך יש

רווחים?

מר חנוך מילוא:

מה זה משק סגור? משק סגור זה אומר שכל הכספים שאתה גובה בגין מים וביוב מושקעים

חזרה.

מר שלום דראב – סגן ראש העיר:

איך ישר רווח?

מר חנוך מילוא:

לא, מה זה יש רווח? אם,

מר שלום דראב – סגן ראש העיר:

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 41

איך ישרווח אם אתה מחזיר חזרה את הכל?

מר חנוך מילוא:

שאלת, אתה רוצה תשובה? אני נותן לך עכשיו תשובה.

מר שלום דראב – סגן ראש העיר:

אני רוצה תשובה.

מר חנוך מילוא:

אז אני נותן לך , תקשיב לי טוב , תשמע טוב . אם אני תאגיד יעיל מקטין את ההוצאות

וההכנסות הם על בסיס אותו תעריף שאמרתי עליו , שכולל תשואה להון , במילים אחרות

רווח, אז אם אני מנהל את התאגיד נכון אני מרוויח . עכשיו, אם אני מרוויח יש לי שתי

אפשרויות, לקחת את הרווח ולהשקיע עוד יותר , ולכן האספה הכללית תגיד סליחה , יש

רווח? אני רוצה שתחלק לבעלים.

מר שלום דראב – סגן ראש העיר:

יש תשתיות מינימליות שהתאגיד חייב לעשות.

מר חנוך מילוא:

את הכל הוא חייב לעשות, אבל אני יכול בוא נגיד, אתן לך דוגמה. אורך חיי צינור נניח 25-32

שנה, אני צריך להחליף אחת ל -25 שנה 32 צינורות. יכול הדירקטוריון שלי להגיד , אתם

יודעים מה ? אנחנו נחליף אחת ל -22 שנה ולא נחלק תשואה . ויכול להגיד לא , אני רוצה

להחליף בזמן , נשאר לך כסף ? חלק אותו לנו . יש פה מערכת שיקולים רחבה מאוד . עכשיו

למה? בזה אני אסיים את השלב הזה. למה כל זה בא? כי רוצים להפריט את התעריפים. הרי

מה קורה? אתן לכם דוגמה על פתח תקוה. פתח תקוה שווה ביום עריכת הסקר 522 מיליון

שקל, בערך ריאלי לא בערך... 522 מיליון. עכשיו נגיד שיוצא, מקבלת החלטה מועצת העיר

שהיא רוצה להפריט את כל התאגיד, יוצאים למכרז בינלאומי ומגיע אמריקאי, אני בכוונה

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 42

אומר מישהו , קונה את כל התאגיד ב -522 מיליון. אז לעיריית פתח תקוה לא ישאר 522 ,

ישאר לו 522 מינוס 62 ,ה-32% ,ה-32% ,כי על ה-32% התאגיד הזה חייב כסף. אבל בדוגמה

הזאת 442 מיליון הלך לכיס של הבעלים.

עכשיו, הרעיון של המדינה , של משרד האוצר זה ללכת על הפרטה . עכשיו, בשביל ללכת

להפרטה אף אחד לא ישקיע כסף בתאגיד אם הוא לא מרוויח כסף. לכן בנו את החוק כך

שאתה צריך להרוויח כדי שיבוא המשיח ויראה שהוא יכול להרוויח , אם הוא לא יכול

להרוויח חביבי אז הוא לא יקנה כלום. זה הרעיון שמסתתר מאחורי הכוונה. לכאורה היו

יכולים להגיד תהיה מלכ "ר, אמרו לא , אתה צריך להרוויח וניתן לך תשואה להון . כדי

שבבוא העת, בתום 3 שנים או יותר מאוחר, יוכלו הבעלים להחליט שהם מוכרים את כולו,

את חלקו וכך הלאה. זה הרעיון.

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

טוב, יששכר בבקשה.

מר יששכר בן חיים:

שלום לכם. שמי יששכר בן חיים, אני הייתי גזבר של עיריית ירושלים והייתי שם ממקימי

תאגיד, באופן עקרוני התהליך הזה אני אגדיר את זה כך, כל הבסיס של משקי מים ברשויות,

במובן מסוים תולדה של מציאות היסטורית שנקרא לזה שהבריטים חוקקו את חוק

הרשויות המקומיות . המים זה מוצר תשתיתי שיש בו , מוגדר 'יוטיליטי', כלומר זה משהו

שירות לתועלת הציבור, שיש לו מאפיינים של מונופול טבעי. כלומר, אי אפשר, אין משמעות

להקים עוד חברת מים ולהקים עוד חברת חשמל . יש יתרונות לגודל למערכות האלה .

דורשים השקעות גדולות, השקעות ניכרות, זה בעצם הבסיס של משקי המים.

עכשיו, מים כמו חשמל רק בהבדל אחד, חשמל הוקם כחברה מההתחלה ומים היה מחלקה

ברשות המקומית כי בעבר אספקת מים היתה מקומית. הקימו ישוב איפה שהיו בארות מים,

איפה שיש באר מים ולא להפך.

עכשיו, התהליך הזה של החקיקה הוא בעצם תהליך של מסלול מאוד ודאי, כלומר הוא הולך

לאט אבל כפי שתאר חנוך, הרשויות במוקדם או במאוחר יכנסו לתהליך הזה של התאגוד,

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 43

וכמובן יש יתרונות למי שעולה על העגלה ועולה מהר כדי להפיק את היתרונות שקיימים.

המבחן הוא בעצם בתהליך הזה של פתח תקוה, עם פתח תקוה או חלופה אחרת, אני אגדיר

את זה כך. השלב הזה הוא שלב של הצגה, השלב הבא שמתחייב גם יש עקרונות וכללים לכל

האיחוד, שצריכים להיות איזה א יחוד שמבוסס על איזה בסיס כלכלי . כלומר זה לא

שהתשתית שלו זה תשתית שנובעת מהערך של הנכסים של הנדוניה שאתם מצרפים לחבילה

הזאת. עכשיו, הנדוניה שאתם מצרפים זה מושפע מכמה פרמטרים . פרמטר אחד מרכזי

כמובן, זה שווי הנכסים, ופה יעשה סקר נכסים שיבדוק כמה, מה ההשקעה? ככל שיש פה

ציוד יותר, מערכת יותר חדשה שנבנתה בשנים האחרונות, אז הערך שלה הוא גבוה יותר,

במובן הזה זה יתרון, בזכות הפיתוח הנרחב של ראש העין שהיה נגיד בעשור האחרון.

עכשיו, זה פעם אחד . פעם שני במודל כזה צריך גם לקחת בחשבון את הגידול והצמיחה

העתידית של העיר . זאת אומרת יש גם מה שנקרא פוטנציאל עתידי שגם יש לו ערך ,

והמודלים של מינהל המים נותנים מענה גם לסוגיה הזאת . יש כמובן בתהליך כזה של

הדילמה של ראש העין, אני אגדיר אותה קדמה ימה, זאת אומרת מזרח מערב לחבור לפתח

תקוה, או צפונה דרומה, כלומר למצוא,

מר יגאל יוסף – חבר מועצה:

סליחה, זה פחות מעניין לאן יתחבר, ישקלו השיקולים המתאימים.

מר יששכר בן חיים:

כן, נכון.

מר יגאל יוסף – חבר מועצה:

העיקרון לדעתי צריך להיות מקובל על דעת השלטון המקומי , האם התאגוד הוא טוב

לרשויות המקומיות או רע לרשויות המקומיות. ולדעתי, אני אגיד לך למה...

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

יגאל אבל יש חוק, יש חוק כבר. אנחנו כפופים לחוק עד 2228.

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 44

מר יגאליוסף – חבר מועצה:

חבר'ה, אני מכיר שהרבה חוקים השתנו וברגע,

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

בינתים לא השתנה החוק. אנחנו בעיצומו.

מר יגאל יוסף – חבר מועצה:

השלטון המקומי אם יגיע למסקנה,

מר מתי יצחק – ס/מ"מ ראש העיר:

אנחנו מחוייבים.

מר חנוך מילוא:

הוא הגיע , תרשה לי להעיר , סליחה. א' הוא הגיע , הוא התנגד לחוק , הוא בעט , הוא בועט

בימים אלה רק בימים האחרונים הוא נכנע לאחר שכל המלחמה שלו הלכה . השלטון

המקומי לא א והב את התאגיד , ראשי הערים לא רוצים תאגיד הם רוצים את הכסף . הם

רוצים את הכסף וזה לא סוד וזה דבר גלוי וידוע. עכשיו, שמעתי עוד מישהו אומר, במקרה

גזברית לא זה , אמרה תשמעו חוק , אני צריך לקיים חוק ? אני לא צריך לקיים חוק . גם

שמעתי את זה וכאלה אומרים, אז מה אם יש חוק? אפשר גם לשנות את החוק. אני לא יודע

מה, לא התכוונתי לזאת התכוונתי מנתניה.

מה אני רוצה להגיד? כרגע יש מצב שזה בכלל לא נתון לשיקול דעתכם. לכן אמרתי שיש לכם

שתי אלטרנטיבות , השלישית היא ... ללכת על תאגיד שלכם או לחבור לתאגיד קיים , אני

משנה את מה שאמרתי קודם, לא אלי. לאריאל, למי שאתם רוצים. אין לכם את האפשרות

להגיד לא נקים בכלל תאגיד היא לא קיימת כי ב -1.1 ,נכון שתיאורטית אפשר לשנות את

החוק ואפשר תיאורטית לפרק את התאגידים, ואפשר הרבה דברים לעשות, בסדר.

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 45

משתתף בדיון:

אנחנו צריכים לבחור בין שתי האלטרנטיבות האלה יתרונות חסרונות, זה הכל.

גב' אלונה דור קולן – חברת מועצה:

אוחיון המציא לך את הג 'וב הזה , הוא פחד ממך , פעמיים לא לקחת , פעם שלישית היית

לוקח. הוא אמר אני אסדר אותך, אה? נתן לך בייבי, נכון?

מר חנוך מילוא:

אלונה אלונה אני עדיין קורא הרבה בעיתונות.

גב' אלונה דור קולן – חברת מועצה:

אתה קורא, אה?

משתתף בדיון:

היא שמה את זה על השולחן.

גב' אלונה דור קולן – חברת מועצה:

מה, הוא פחד ממנו.

מר חנוך מילוא:

אני אמרתי משהו? לא אמרתי כלום.

(מדברים יחד)

מר יששכר בן חיים:

ברשכותכם אני אשלים ואקצר . התהליך הבא מבחינת ראש העין זה בעצם להשלים סקר

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 46

נכסים, להראות, לבחון, לדעת את השווי של הנכסים.

ב' לבחון את האלטרנטיבות שקיימות, כאשר פתח תקוה היא גם אלטרנטיבה. מה שחשוב

מבחינת ראש העין בסופו של דבר, זה איך שלא יהיה התאגיד, זאת אומרת אני אגדיר את זה

כך, איך שתשתלבו, אתם יכולים להיות בתאגיד יותר, נגיד אחר, לא בפתח תקוה, אז אתם

אולי המעמד, המשקל של ראש העין יהיה יותר גבוה, מעמד יותר מוביל, או להיות בתאגיד

של פתח תקוה כשלפתח תקוה תהיה לה את זכות הבכורה בגלל המשקל והגודל . כמובן

שצריך לדאוג להבטיח כמה דברים בסיסיים. ששווי הנכסים שלכם יהיה הכי גבוה, שיהיו

כללים ברורים שהשקעות שהתאגיד גם אם יהיה לו , זאת אומרת השקעות בראש העין

ישמרו ויתנהלו כמו שצריך , שיהיה כאן משרד שיוכל לתת שירות לתושבים וכל השאר .

וצריך להבטיח את רמת השירות, איכות השירות, את ההשקעה. להבטיח שגם המכירים יהיו

סבירים ולא יהי ו מחירים מופקעים. כי בגלל המעמד המונופולי כמובן שיהיה גם ביקורת

ציבורית אבל יש גם את רשות המים שהיא בעצם כמו רשות החשמל , שהיא מפקחת על

המחירים.

כלומר צריך ליצור פה איזה בסיס של 'WIN WIN 'שכולם מרוויחים. לכן מה שחשוב בסופו

של דבר , שהגוף שיבטיח אספקה של מים יהיה ערוך להתמודד עם כל האתגרים גם של

העתיד. וככל שהתאגיד יש לו, הוא יהיה חזק והוא יהיה 'מיינדט' לנושאים האלה, אז בסופו

של דבר התושבים יקבלו שירות טוב יותר על כל המשתמע מכך וכמובן שבתהליך של

התאגוד אם יש נכסים נדוניה יותר גדולה , הרשות יכולה לממש יותר הכנסו ת. אולי אני

אספר איזה בדיחה קצרה אבל אני אומר את זה ככה . אני חסיד , אני בעיקרון בגלל הכפל

תפקידים, גם מומחה למים וגם בקי... של שלטון מקומי חושב שהתפיסה היא תפיסה נכונה.

הגישה שאותה מורים היא גישה נכונה . חשוב רק לשמור גם על האינטרסים של הרשות .

ברשותכם בדיחה קצרה על חשבונו של הגזבר בתור גזבר לשעבר. היה גזבר של קיבוץ והגזבר

של הקיבוץ בא אליו חבר קיבוץ אמר לו אדוני, אני רוצה להיות, יש לי תחביב לצילום, אני

רוצה הקצבה של 122 שקל לחודש . אז הגזבר אומר לו מה השתגעת ? 122 שקל? אם אני

מכפיל את זה ב -122 חברים, 12 חודשיםבשנה? זה יוצא איזה 152,222 שקל לשנה . אתה

יודע כמה אני יכול לפתור בעיות של הקיבוץ בסכום הזה? הוא התבייש הלך ונכלם. יום אחד

הוא הולך בעיר הגדולה והוא רואה את הגזבר אוכל ארוחת צהרים דשנה . הוא מתאפק

פרוטוקול ישיבת מליאת המועצה שלא מן המניין מס' 56/11 מיום 23/5/2006

"חבר" - למען הרישום הטוב 47

מסתובב נכנס לגזבר אומר לו מה קורה פה? אני 122 שקל לא רצית לתת לי ופה אתה מוציא

222 שקל. אומר לו מה, תרגע, אני פעם אחת בשנה עובד קשה אני גזבר מחזיק את הקיבוץ,

פעם אחת בשנה מרשה לעצמי לאכול ארוחה דשנה. תחשוב, אני מחלק את זה ל-122 חברים

ל-12 חודש אתה משלם כמה אגו

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]