פרוטוקול מליאה מס' 25

מועצה אזורית שדות דן

\כ22

ו

4 הועצה

אזורית

פרוטוקול החלטות ישיבת מועצה מס' 25

שהתקיימה ביוס שלישי י'י1 בסיוון תשפ''ו - 2.6.26

מועצה אזורית שדות דן

ישיבת מועצה מסי 25, ביוס שלישי יייו בסיוון תשפייו - 2.6.26

מועצה אזורית שדות דן

ישיבת מועצה מס' 25

מיום שלישי יז בסיוון תשפ"ו - 2.6.26

משתתפים:

מר דוד יפרת

מר ימי ליפשיצ

מר מנדי בלוי

מר חייס ברוד

מר מוטי עור

מר יפת טרי

מר דב בלגה

מר איציק עור

מר דב שוהס

מר שרון יפרת

מר שמואל אזימוב

מר רויאל גנצ

חסוים 1

גבי סימה פדלון

מר רן פוני

מר חייס רייכמן

מנדי דוברוסקין

מוזמנים:

מר שאול צבעוני

מר שי מדינה

עוייד חן סומך

שמרית שלם

בשעה 17:00

ראש המועצה

חבר מועצה - סגן, כפר חבייד

חבר מועצה, כפר חב"ד

חבר מועצה, כפר חב"ד

חבר מועצה, אתיעזר

חבר מועצה, אחיעור

חבר מועצה - סגן, ניר צבי

חבר מועצה, גנות

חבר מועצה, חמד

חבר מועצה, יגל

חבר מועצה, כפר חביד

חבר מועצה, צפריה

חברת מועצה - משנה, ויתן

חבר מועצה, משמר השבעה

חבר מועצה, כפר חביד

חבר מועצה, כפר חבייד

מנכייל המועצה

גזבר המועצה

יועמייש

דוברת

מועצה אזורית שדות דן

ישיבת מועצה מסי 25, ביוס שלישי יייוּ בסיוון תשפייר - 2.6.26

על סדר היום:

אישור פרוטוקול ישיבת מליאה מס 24.

עדכוני ראש המועצה.

אישור חוק עזר שטחים ציבוריים פתוחים שדות דן - ירד מסדר היום.

הקמת חברה כלכלית -- אישור תקנון, בכפוף לאישור משרד הפנים.

אישור תבייריס.

תו חנייה לתושב.

מועצה אזורית שדות דן

ישיבת מועצה מסי 25, ביוס שלישי יייו בסיוון תשפייו - 2.6.26

ריכוז החלטות

1. סעיף 1 לסדר היום, אישור פרוטוקול ישיבת מליאה מס' 24.

דוד יפרח:

אבקש את אישורכם לפרוטוקול מסי 24.

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את פרוטוקול ישיבה מס' 24

2. סעיף 4 לסדר היום, הקמת חברה כלכלית - אישור תקנון, בכפוף לאישור משרד הפנים.

דוד יפרח:

הועבר לכל חבריי המליאה תקנון להקמת החברה הכלכלית של המועצה, אשר תהיה בבעלות

מלאה של המועצה האזורית שדות דן ותשמש כורוע ביצועית, יומית וכלכלית לקידוס פרויקטיס

ומיוּמי פיתוח במועצה. הוצגו מטרות החברה, מבנה הדירקטוריון, הליך האישור הנדרש מול

משרד הפנים ותחומי הפעילות המתוכנניס הכוונה היא להקיס את החברה הכלכלית שדות דן,

כחברה בבעלות מלאה של המועצה האזורית שדות דן. חזון התברה הוא לפתת פרויקטים של

תשתיות במועצה ובישובים, ניהול הסכמיס ופעילויות במיומיס ומתחמים כלכליים/מניבים,

השלמת תשתיות להרחבות ותוספת זכויות במגורים, ופעילות למיצוי וכויות פיתוח כלכלי

בישובים. בנוסף, תוביל התכייל ייאוס ופיתוח מיומים כלכליים ומניבים חדשים וכל ואת,

באסטרטגיה של ניהול רזה, מקצועי ויעיל. עיקריי העיסוק של החברה:

החברה הכלכלית תהיה אמונה על מכלול פיתוח תשתיות על כל סוגיהן (כבישים, מדרכות, חשמל,

תאורה, מים וביוב, ניקוו), הובלת פרויקטיס קיימיס ועתידיים בתחומי החינוך, התשתיות,

הפיתות הכלכלי ומבני הציבור. ניהול נכסי והסכמים - החברה הכלכלית תיקח תחת אתריותה

את תחוס ניהול התקשרויות, הסכמים ונכסיס מניבים של המועצה.. החברה הכלכלית תהיה

אחראית על פיתות וטיפוח עסקיס ותקדס פרויקטיס כלכלים.

מועצה אזורית שדות דן

ישיבת מועצה מסי 25, ביוס שלישי יייז בסיוון תשפייו - 2.6.26

עוייד חן סומך:

ראשית, בואו נדבר על העולס של חברות עירוניות. חברות עירוניות מתחלקות ל-2

סוגיס של חברות. חברות שהן חברות כלכליות. קרי, בניגוד לרשות המקומית, הן

יכולות לעסוק בפעילות כלכלית, פעילות יומית כלכלית. הן יכולות להירשם עדיין

כמלכיירים, אבל רוב החברות הכלכליות נרשמות כעוסקים לכל דבר ועניין. יש לוּה

יתרונות משמעותיים. למשל, היכולת לקו מעיימ, שאין לרשות המקומית, בכל מיני

עבודות שאנחנו עושים, כשאנחנו עושיס אותן ברשות המקומית, הפעילות הואת היא

טיפה יותר יקרה. כשעושים אותה בתכייל, הפעילות הזאת היא יותר וולה. תראו, אין

היוס מועצה אזורית באר שהיא מועצה רצינית, ואני חושב שהמועצה האזורית

שדות דן היא מועצה רצינית, שאין לה תכייל. תכייל היא זרוע ביצוע וייווס של

המועצה לכל דבר ועניין. לחברות כלכליות יש יתרונות, וקשת הפוטנציאל של

האפשרויות הכלכליות שיש בתוך התחוס של שדות דן, הוא עצוס. אמר ראש

המועצה, שאם לא צריך, אז נרדים. אני לא חושב שאתס תרדימו. אני חושב שאתס

נמצאיס בתאוצה, שהיא תאוצה מאוד משמעותית, בכמה וכמה מישורים. יש כמה

נושאיס שחברות כלכליות היוס של מועצות אזוריות, מתחילות להיכנס אליהם.

למשל, במועצה האזורית גזּר, אנחנו עשינו תהליך של החייאה של תכייל שהייתה שם.

בגזר לא היו אזורי תעסוקה, אבל היוס בגלל הרגיימ יש אזור תעסוקה מאוד גדול

שמתפתח. גזר החליטה שהיא מעבירה, שהיא פותחת בתוך התכייל, שהיא הייתה

חברה על המדף, סגמנט שנקרא ספק מים יישובי כפרי רב יישובי. וה עולס עצוס.

העולס הזה במועצות אזוריות, הוא עולס שתמיד היה קצת מוונח, כי כל הסדרי

המים נוהלו עייי אגודות מים-

מר דוד יפרח: אני אגיד מילה, שאני אעצור אותך פה. אני איידע אותם גס כן. יש לנו

פה גס כן בקשה מ-2 יישובים שפנו לכל העולס ואשתו, כדי שגס אנחנו ניקתח את

האחריות על המים. כל עוד ואין לי חברה כזאת, אני לא יכול להיות ספק מים.

מר מוטי עוזר: המועצה רוצה את זה?

מר דוד יפרח: המועצה לא רוצה את זה, אבל החוק מחייב אותך. לא, לא, לא. אנל

לא רוצה לגעת במים. אס אתה שואל אותי, אבל החוק מחייב אותי.

עו'יד חן סומך: אתה מרשה לי מילה בקטע הזהז תראו, העניין הוא של רוצה, לא

רוצה, הוא עניין, כשאנחנו מדבריס במונחים כלכליים לצורך העניין, המונחים

הכלכלייס של מים וביוב, שזה הולך ביחד, 2 הדבריס האלה, והס מבחינת תעריפיס

וכל הדבריס שקשוריסם בוה, הס עולמות שהסם עולמות מאוד מורכבים. הס עולמות

מועצה אזורית שדות דן

ישיבת מועצה מסי 25, ביום שלישי יייו בסיוון תשפייר - 2.6.26

שהם מכילים, אחד, שירות מאוד חיוני לציבור. צורך בשמירה על קיוס של תשתיות

לאורך ומן. הדבריס האלה, הם דברים שכשהם מתנהליס בצורה שהם התנהלו עד

היוס במועצות האזוריות, יצרו מצביס בעייתיים. אס בסופו של דבר, רשות המים,

בגלל ההבנה שהנושא הזה הוא נושא שמתייב איזושהי התעסקות מערכתית אחרת,

והובלה של הדבריס האלה דווקא עייי המועצות האזוריות בתור הגורס המוביל, ולא

אגודות המיס למיניהן, והיישובים, כל אחד בפני עצמו, יצרו מצב של תמריצ כלכלי

מאוד משמעותי, שמשתקף במחירי המים. בסופו של דבר, יוצר מצב שמחירי חמים

לצרכן הסופי, אני מדבר על המשתמשים לבתי אב, לא לחקלאות. חקלאות וה עולם

אחר, לצורך העניין, ה לא העולס הזה.

> מר מוטי עוזר: כמו עס שפירים.

= עו''ד חן סומך: כן. הפועל הלוצא של הדבר הזה, שהיוס יותר ויותר מועצות אזוריות

ורשויות מקומיות שהן עיריות, העולס הזה הוא שונה לגמרי. תאגידי מיס וביוב, מי

לוד, מי שסמה, מי תמר, כל הדבריס האלה, בכלל וה לא בשיקול הדעת. אבל במרחב

הכפרי, הדבריס האלה הלו אחרים. היוס קרוב, עד עכשיו, אני באופן אישי מייצג 3

מועצות אזוריות שהחליטו ללכת למהלך הזה. אחת, וו מועצה אזורית גזר, וה כבר

התחלל השנה, ב-2026, ואנחנו מבצעיס את הפעולה הזאת. חבל מודיעין, לצורך

העניין, נכנסת למהלך הזּה. דרוס השרון נכנסת למהלך הזה. עמק חפר כבר נמצאת

במהלך הזה הרבה מאוד זמן. הדבריס האלה, הם דבריס שמשתקפים בסופו של דבר

בשירות הרבה יותר טוב לתושב, וו כלכלה מאוד, מאוד משמעותית. אבל וה סגמנט

אחד. אתם צריכים להבין. אתם תראו ברשות. אתם נמצאים היוס במצב שבו למיטב

ידיעתי, הסתיים המכרז של האנרגיה שלכם, ויש לכם גס זוכה במכרז של אנרגיה.

העולמות של האנרגיה הס עולמות של יזמות כלכלית לכל דבר ועניין. גורס שמנהל

את הדבר הזה הרבה יותר נכון שגה יהיה גורס יזמי, כמו התכייל, לצורך העניין.

התכייל-

= מר מוטי עוזר: וה הכי נכון וה יקוס אתמול, לא היוס.

> עוייד חן סומך: בסדר. אני נותן סקירה על המצב. אתס התלטתם כבר את ההחלטה

הואת. התכייל עירונית, או רשותית, לצורך העניין, בניגוד לחברות בעולס החברות,

שהאינטרס הוא טובת החברה, האינטרס הוא טובת הרשות המקומית. דהיינו,

אנחנו...עס אורגן שמפתת לעצמו מדיניות עצמאיות. בסופו של דבר, המדיניות נקבעת

עייי המועצה, באמצעות האורגניס המוסמכיס שלה בתוך התכייל, וזה הסגמנט

היחידי שהוא מייצר הבחנה בין חברה שהיא חברה רשותית, לבין חברה שהיא פועלת

בעולס הפרטי לגמרי. התקנון שנמצא לנגד עיניכם, הוא תקנון שצריך לעבור אישור

מועצה אזורית שדות דן

ישיבת מועצה מסי 25, ביוס שלישי יייו בסיוון תשפייו - 2.6.26

של משרד הפנים. יש להס אגף תאגידים שבודק את הדברים האלה. הוא בודק את

הדברים ב-2 רמות. הרמות הראשונה שהוא בודק, זו הרמה של תכנית כלכלית

אסטרטגית שמניחיס בפניו, שמראים לו, שהדבר הזה שקוראים לו תכייל, מחזיק

מים, שהוא יכול להחזיק בפני עצמו, ושזה לא איזשהו משהו שמקימים אותו רק כדי

שיהיו עוד משרות, או כל מיני דברים כאלה. הס עושים עבודת עומק בדבריס האלה,

הס שואלים שאלות עומק, הס מאתגרים. יכול להיות שהס יבקשו שינויים, יכול

להיות שהם יבקשו כל מיני דברים נוספיס לראות. נעשתה כאן עבודה כלכלית, שהיא

מוגשת למשרד הפנים. העבודה השנייה היא פחות זה. היא עבודה משפטית, שה

התקנון של החברה. בסופו של דבר, התקנוניס של החברות הכלכליות, שאנחנו

עובדים איתם, אנחנו יודעים, יש איושהו זיאנר שמשרד הפנים, *ותר קשה לו להעיר

עליו הערות. כמו שאתס מכיריס את משרד הפנים, לא יוצא מצב שאנחנו מגישים

מסמכים למשרד הפנים, וזה חוזר באמירה שאומרת, וי, \י, וי, וי על הכל. אבל אנחנו

מאוד בקיאיס בתהליכים האלה, ואנחנו מאוד יודעיס איך לנהל אותס. אמר ראש

המועצה, מבתינת משך הזמן. אני שכתתי באמת שאין לנו שר, ושאנחנו לפני תקופת

בחירות. אנחנו את התהליכים של 22.5 ההקמה, וכל מה שתלוי בנו, הכנו. הקמנו

ודחפנו את זה קדימה, וזה תלוי רק באישור שלכם, להגיש את זה למשרד הפנים.

התהליכים האלה יכוליס לקחת פחות צמן, ויכוליס לקחת טיפה יותר וּמן, במשתניס

הפוליטיים. בסופו של דבר, אני מקווה שבמאמצ, ואם לא יהיה זה, אני מקווה שנקבל

אישור להקיס את החברה לכל המאוחר ברבעון ראשון של 2027. אם נקבל את

האישור ברבעון האחרון של 2026, עדיין תחיה המלצה לדתות את ההקמה לרבעון

הראשון של 2027, מכיוון שברגע שהקמנו את החברה, באופן מידי צריך להקיס לה

דוייחות כספיים, וכל הדבריס האלה, וזה מיותר לדקה הראשונה, בנושא הזה. אצ

צריך לראות את אורך הזמן הרלוונטי. האסיפה הכללית של התכייל, היא תמיד

מליאת המועצה. יוייר הדירקטוריון הוא תמיד ראש המועצה, לצורך העניין. ראש

המועצה אמר כאן מילה על הדירקטוריס. חברי מועצה, כשתגיעו לגשר, גה נבחרי

ציבור שהם נציגי ציבור, צריכיס לעמוד בקריטריוניס שנקבעו עייי המחוקק בכללי

התאגידים העירוניים בקטע הזה. עובדי מועצה, שהם צריכים להיות עובדי מועצה

רלוונטיים. צריך לשמר שס כמה עקרונות של אחד, שוויון, לקיים שוויון מגדרי,

לפחות לשאוף לשוויון מגדרי. במועצה האזורית של גזר, בתכייל של גזר קיבלנו הערה,

שיש יותר מדי נשיס. היו 4 נשיס כדירקטוריות. התזירו לנו, ביקשו שנגרע אחת,

ושבמקום וה נמנה גבר.

מר דב בלגה: מי נושאי משרה בתכייל!

מועצה אזורית שדות דן

ישיבת מועצה מס' 25, ביום שלישי יייו בסיוון תשפייו - 2.6.26

> עו''ד חן סומך: נושאי משרה בחברה. קודם כל, כל דירקטור הוא נושא משרה. כל

דירקטור בתכייל הוא נושא משרה. בגדול, התכייל היא עצמאית בשיקול הדעת עצמה.

היא חייבת שיהיה לה מנכייל. המנכייל של התכייל, יש קריטריוניס איך בוחריס אותו.

זו ועדת איתור. אבל זה חזון למועד, וה לא מחר בבוקר. החברה סוברנית לקבוע מי

יהיו נושאי המשרה הנוספים, שכפופים למנכייל. מנהל כספי. החברה חייבת שיהיה

לה רו'יח, ושתהיה לה ועדת ביקורת, שזה עפייי-

> מר דב בלגה: ועדת ביקורת חיצונית, או מתוך האנשים שלה!

* עו'/ד חן סומך: לא, לא. בשלב הראשון, זה תלוי לפי גודל הכמות הכספית שהתברה

מנהלת. בשלב הראשון, אין צורך. צריך רוייח מבקר, אבל אין צורך בוועדת ביקורת

שהיא חיצונית, בקטע הזה. יתרון בתכייל, וה שהיא לא נמצאת בתוך התחולה של

הסכמים קיבוציים, ומבתינת אופי העסקה של העובדים, זה גם אופי התגמול שאנחנו

יכולים לתת. בחברות כלכליות יש מודל של תגמול על בסיס של ביצועים ומצוינות,

שוּה לא קיים ברשויות המקומיות עצמן. בקטע הזה, כשזה יגיע לידי ביטוי, אני אתן

לכם קצת יותר פרטים על הנושאיס האלה.

>= מר מנדי בלוי: גיוס של הון, רכישה של מניות, זה גם מופיע בתוך ההסכם עצמו. וה

דבר שקייס באמת בחברות כלכליות?!

= עו'יד חן סומך: כן. אבל וח בנוי-

> מר מנדי בלוי: יש רשויות שהלכו לגייס הון דרך החברות הכלכליות?

> עוייד חן סומך: כן. יש חברות שהלכו לגייס הון באמצעות הדבריס האלה. לא בגיוס

הון, אלא בדרך של להביא גורמים חיצוניים. למשל, בירושלים, חלק גדול מההחברות

העירוניות, אחייכ וה נמכר, זה היה שותפויות בין גופיס פרטייס. בבני שמעון, החברה

שמנהלת להס את כל הנושא של דודאים, של אתר טיפול באשפה, זו חברה שיש לה

שותפות עם זה. אבל זו כבר אופרציה, שכדי לעשות אותה, צריך לצעוד עוד צעד. ות

חזון למועד. ברוב רובן של החברות העירוניות הכלכליות של המועצות האזוריות

שאני מכיר, הנושא הזה של שותפות עס גורס פרטי לצורך העניין, לא קיים. יש

מקומות שזה כן קיים. יש לזּה חסרונות. אס תרצו, פעס אני אסביר לכם בקטע-

> מר מנדי בלוי: אבל יש פה המון מעלות. אופק אמיתי, העסקה באמת של עובדים,

בלי כל המגבלות-

> עו'יד חן סומך: כן, חד משמעית. תראו, אני לא מכיר היוס גוף רציני, מועצה אזורית

רבינית-

>= מר מנדי בלוי: רשות, לא מועצת. .

מועצה אזורית שדות דן

ישיבת מועצה מס' 25, ביום שלישי לייו בסיוון תשפייו - 2.6.26

* עו'ד חן סומך: בוהירות אני אומר, אני לא מכיר גורס מוניציפלי רציני, שאין לו ורוע

ביצוע משמעותית בקטע הזה. אני רואה במועצות האצוריות שאני עובד איתן בסופו

של דבר, את הדוייחות הכספייס הסופיים. אתם צריכיס לקתת בחשבון שחברות

כלכליות, כשהן מחלקות את העודפיס שלהן בסוף השנה, הן מחלקות דיווידנדיס. וה

כסף שצריך לנהל אותו נכון

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את תקנון החברה הכלכלית והתוכנית האסטרטגית להקמתה וכן

בי דירקטוריון החברה ימנה 12 חברים אשר יכהנו בהתאם להוראות הדין.

3 סעיף 5 לסדר ה*ום, אישור תב''רים.

* דודיפרת:

לפנינו 5 תביירים לאישור:

1. תבייר 999 - שיקוס מקלטים

הגדלה מהקרנות ב-100,000 ₪ לשיקוס המקלטים בעקבות מאפייני התקופה.

2. תבייר 1076 - הקמת ביייס יסודי תיית הרשייש

הגדלה מהקרנות בסך 1,050,610 ₪ לשם התאמת עלויות הפרוייקט ועל מנת שמשכייל יוכלו

לדווח הוצאות למשרד החינוך.

3. תבייר 1097 - עבודות פיתוח יישובים

הגדלה מהקרנות ב-1,200,000 ₪ להמשך פיתוח ושיקום ביישובים.

4. תבייר 1104 - מרכז עתידים ויזמות ביגל

הגדלת התבייר במענק הפיס בסך 4,729,260 ₪.

5. תבייר 1118 - רכישת ממיידים

הגדלת התבייר בקרנות ב- 50,000 ₪ + 190,000 ₪ סיוע מקקייל להצבת מיגוניות.

מועצה אזורית שדות דן

ישיבח.

סז

תבייר

15.09

16

1007

1494

18

ועצה מסי 25, ביום שלישי ייצ בסיוון פשפייר - 2.6.26

שם

הפרויקט

שיקום

מקלטים

הקמת ביייס

יסודי | תיית

הרשייש

עבודות

פיתות

ישוביס

מרכז עתידים

ויומות ביגל

רכישת

ממיידיס

סה"כ

תקציב

מבוקש

1000

5

100

00

100

טה"כ

תקציב

קודס

300

5

1000

900

ה

החלטה: הוחלט פה אחד לאשר את התב''רים.

4. סעיף 6 לסדר היום, תו חנייה לתושב.

* דוד יפרח:

תוספת

ה

10

ה

0

2000

הפחתת הסכום

ה

5

10

1.000

1,

0

"0,000

100

10

פירוט מקורות

מימון

קרנות

מ.התינוך

קרנות

מלוות

קרנות

מוסדות

ותרומות

קרנות

מוסדות

ותרומות

קרנות

בימיס אלה פתתנו ברישוס לתו תושב בכל יישובי המועצה ועד כה נרשמו כ-600 תושביס. מטרת התו

הינה מתן עדיפות לתושבי היישוביס וכן הגנה מפני תפיסת חניות עייי חוניס חיצונייס אשר מחניס

את רכבס לטווח ארוך בתלק מהיישובים. לדוגמא במשמר השבעה קיימת תופעה בה רכבים חונים

לומן ארוך ותופסים חנייה לטווח ארוך, כנייל הבאיס לתחנת הרכבת שאינס מבין תושבי המועצה.

בנוסף יובהר כי אין כוונה לחייב את התושבים בתשלום והפעלת חנייה באף אחד מהיישובים.

תודה רבה לכס על השתתפותכם, ישיבה 25 הסתיימה.

16

תאויך

10

דסר

דוד יפרח

ראש המועצה