10/2017

עיר
שוהם
ועדה
מן המניין
קטגוריה
מן המניין
תאריך
26/12/2017
מקור
הקובץ המקורי באתר שוהם
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

הטקסט שלהלן הופק בזיהוי תווים אוטומטי מקובץ סרוק, ואיכותו ירודה - הוא מובא כאן לשם שלמות בלבד ואינו מופיע בחיפוש.

1

לשכת מנכ"ל

‏ט"ו‏טבת‏תשע"ח ‏

‏02‏ינואר 2018‏

סימוכין

192880.docx‏

פרוטוקול ישיבת מליאה מס 10

מיום שלישיח' בטבת תשע"ח, 26 בדצמבר 2017

נוכחים‏‏גיל‏ליבנה‏–‏יו"ר,‏איתן‏פטיגרו,‏אבי‏משיח,‏אלי‏כהן,‏חני‏קרס,‏גלעד‏

רבינוביץ,‏דפנה‏רבינוביץ,‏ערן‏אלראי,‏אשר‏פאהן,‏אלי‏יפרח,‏‏אבי‏אלטלף.‏‏

התנצלו:‏שימי‏אלבז‏ויוסי‏לוי.‏‏

מוזמן:‏דודי‏זביב,‏ישראל‏שטרסברג,‏תמיר‏פוגל,‏עו"ד‏רוית‏ברעם,‏‏

רשמה:‏‏שמש‏גליה.‏

על סדר היום:

1. אישור פרוטוקול.

2. שנת קהילה 2018 (מצגת

3. אמות מידה לחיוב באגרה בגין פינוי פסולת מפעל

4. דוח כספימועצה - רבעון 3 לשנת 2017

5. מינוי חבריםבדירקטוריון.

6. תב"רים וסגירתתב"רים 2017

7. הסכם חכ"ל מועצה-ניהול פרויקט כ"א.

8. עדכון שכר מבקר המועצה

9. אישור תאריכי ישיבות הנהלה/מליאה 2018

10. אישור נסיעת ראש המועצהלממפיס –תוכנית עמיתי דילר

11. עדכון לגבי החלטת שרי הפנים והאוצר בעניין צו הארנונה לשנת 2018

2

סעיף 1 לסדר היום

אישור פרוטוקולים

א.‏פטיגרו:‏ערב‏טוב,‏מבקש‏לאשר‏פרוטוקול‏ישיבת‏מליאה‏10/2017‏מיום 28.11.17‏‏‏

מחליטים פה אחד

לאשר פרוטוקול ישיבת מליאה מיום 28.11.17

סעיף 2 לסדר היום

שנת קהילה 2018

א.‏ביטון:‏בפגישת‏‏דיוני‏התקציב,‏הוצגה‏ע"י‏מנהלי‏המחלקות,‏תוכנית‏עבודה‏

בהלימה‏לשנת‏הקהילה,‏ללא‏סלוגן.‏במהלך‏החודש‏האחרון‏עיצבנו‏סלוגן‏

שמדבר‏על‏שוהם,‏"הקהילה‏שבלב‏25‏שנה",‏בה‏אנו‏חוגגים‏חצי‏יובל‏

3

א.‏ביטון‏פעילויות‏שהצגנו‏בדיוני‏התקציב,‏מוצגות‏בטבלאות‏המציגות‏את‏

הפעילות,‏‏קהל‏היעד‏והרקע‏לפעילות.‏הדגש‏גם‏על‏פעילויות‏שנערכות‏

בשוטף,‏שמספר‏השותפים‏בהן‏יורחב,‏הן‏בתיכנון‏הן‏בהפעלה.‏‏‏

‏הגב'‏שטיניג,‏עורכת‏בימים‏אלה‏חוברת‏שתצא‏לציבור‏הרחב,‏שתכיל‏את‏

פירוט‏כל‏הפעילויות.‏‏

‏קהילה‏רוקדת-‏פעילות‏שתערך‏בהפסקות‏בבתי‏הספר.‏‏

‏מדברים‏מדע-‏פעילות‏חדשה‏שהחלה‏לפני‏חנוכה.‏הורים‏וילדים‏הגיעו‏

בערב‏לפארק‏יער‏שהם,‏צפו‏בכוכבים‏באמצעות‏טלסקופים.‏‏

‏מתוכננת‏גם‏פעילות‏נוספת‏לשכבת‏גיל‏אחרת.‏

‏קהילה‏מכירה‏סביבה-‏פעילות‏שהחלה‏בגנ"י‏ובבתי‏הספר‏בהקשר‏

לתוכנית‏"הישוב‏שלי"‏.‏ההורים‏ייקחו‏חלק‏בפעילות.‏

4

א.‏ביטון‏שהם‏אז‏והיום‏-‏‏מתוכננת‏תערוכה‏במועצה,‏בסימן‏25‏שנה‏לשוהם‏ו-‏70‏

למדינת‏ישראל,‏בשילוב‏תוצרים‏מפעילויות‏מתוקשבות‏של‏התלמידים

במהלך‏השנה.‏

השבוע‏עלה‏רעיון‏נוסף,‏"שהם‏סיפורה‏של‏קהילה".‏

פסטיבל‏שירים-‏שיתוף‏פעולה‏עם‏חמ"ש,‏‏באמצעות‏הקונסרבטוריון,‏

מגמת‏המוזיקה‏בתיכון,‏ותלמידי‏בתי‏הספר‏היסודיים.‏התלמידים‏יכתבו‏

וילחינו‏שירים‏שיועלו‏בערב‏מיוחד‏בהשתתפות‏ההורים,‏כמעין‏טקס‏

אוסקר.‏‏

5

א.‏ביטון‏המחלקה‏לשירותים‏חברתיים-‏יש‏פרויקטים‏הקשורים‏לקהילה,‏הרחבת‏

הפעילות‏של‏התחנה‏לטיפול‏במשפחה.‏דיור‏בקהילה‏המיועד‏לבני‏21‏

ומעלה,‏בעלי‏צרכים‏מיוחדים‏שרוצים‏לצאת‏למגורים‏עצמאיים.‏אנו

עובדים‏כרגע‏על‏מציאת‏דירות,‏ומימוש‏התוכנית‏עם‏תיווך‏של‏צוות‏

מלווה.‏‏

‏אמץ‏לך‏סבא-‏מפגש‏בין‏דורי,‏בשיתוף‏תנועות‏הנוער‏וחטיבות‏הביניים.‏

פרויקט‏שהתקיים‏בעבר‏ומחדשים‏אותו.‏

‏מקפה‏לאוזן-‏תוכנית‏מוכרת,‏מרחיבים‏את‏מעגל‏המתנדבים.‏‏

6

א.‏ביטון‏בית‏המתנדב-‏תוכנית‏לשיפוץ‏מתחם‏באזור‏גן‏יסמין.‏בית‏לכל‏המתנדבים‏

למקום‏מפגש.‏הכוונה‏לחנוך‏את‏המקום‏ביום‏המעשים‏הטובים.‏‏

7

א.‏ביטון:‏המחלקה‏לשירותים‏חברתיים-‏המשך‏פעילות‏קפה‏הורים,‏‏סדרת‏הרצאות‏

להורים,‏בשעות‏הערב‏בהלימה‏לצרכי‏הקהילה.‏פנינו‏לאנשי‏טיפול‏

מהקהילה‏כדוגמת,‏קופות‏החולים,‏לקחת‏חלק‏ולהשתתף‏בשיח‏מקצועי‏‏

‏בשיתוף‏רופאים‏להתפתחות‏הילד,‏ולראות‏איפה‏אפשר‏למסד‏שיתופי‏

פעולה.‏

א.‏ביטון:‏החברה‏הכלכלית‏שוהם-‏במעון‏נרקיס,‏יוקם‏מתחם‏לצעירים‏ומתחם‏

עבודה‏משותף‏בסגנון‏We work ‏בשיתוף‏החברה‏העירונית‏חמש.‏הרחבת

פעילות‏במועדון‏הספורט‏מבחינת‏שעות,‏קהלים‏ותוכניות.‏‏

8

א.‏ביטון:‏אגף‏איכות‏הסביבה-‏תוכנית‏פנאי‏ירוק‏לילדי‏הגנים.‏הוגש‏קול‏קורא‏

בנושא‏"לצאת‏לטבע"‏‏והיכרות‏עם‏הסביבה‏הקרובה.‏שדרוג‏גינות‏

ותיקות.‏הדרכה‏בפארק‏יער‏שהם,‏הרחבת‏כמות‏המדריכים‏המתנדבים.‏

9

א.‏קומה‏החברה‏העירונית‏חמש-‏‏בית‏אומני‏שהם,‏הקמת‏בית‏לאמנים.‏הכוונה‏

להפוך‏את‏מעון‏נרקיס‏לבית‏לצעירים,‏למרחב‏עבודה‏משותף‏בסגנון‏‏we

work‏ולמרחב‏אומנים,‏ובכך‏לתת‏‏מענה‏לפיתוח‏יוזמות‏עסקיות,‏סדנאות

לצעירים‏ולאומנים.‏‏

א.‏פטיגרו:‏מבקש‏לא‏לקטלג‏רק‏לצעירים,‏אלא‏גם‏כמקום‏להורים,‏שמורידים‏את‏

ילדיהם‏בבית‏הספר.‏דבר‏שיאפשר‏להיכנס‏לעבוד‏ממש‏ממול.‏הרעיון‏‏

לחסוך‏להורים‏זמן‏נסיעה.‏

א.‏קומה:‏החברה‏העירונית‏חמש,‏באופייה‏חברה‏קהילתית‏ובראייה‏של‏קהילה‏כל‏

האירועים‏הקבועים‏שנעשו‏בשנים‏האחרונות,‏יקבלו‏אופי‏קהילתי‏

בחיבורים‏פנימה‏לתוך‏הקהילה‏והחוצה.‏

‏לדוגמא:‏ציון‏יום‏השואה‏הבינלאומי‏בערב‏מחול‏מכל‏הארץ.‏מותאם‏סביב‏

ריקודים‏שנעשו‏בהשראת‏ניצולי‏שואה.‏חגיגה‏בירוק,‏בשיתוף‏כל‏

המערכות‏בישוב‏כמו:‏ספורט,‏גימלאים,‏מאמא-נט‏ועוד.‏הפנינג‏פורים,‏

ביצוע‏תהלוכה‏בשיתוף‏הנהגות‏הורים,‏שיקבלו‏ביטוי‏משמעותי.‏

10

א.‏קומה:‏יום‏האישה.‏פותחים‏דלת‏ואומנות,‏הכוונה‏לאפשר‏להגיע‏לאומנים‏

הביתה.‏‏

‏יום‏משטרה‏קהילה,‏הצגת‏כל‏מערכות‏המשטרה‏והצגתם‏לתושבים‏

בהפנינג‏בשעות‏אחר‏הצהריים,‏במהלך‏חופשת‏הפסח.‏אירועי‏זיכרון,‏

המבוצעים‏באמצעות‏הקהילה.‏

‏הכוונה‏להוציא‏פעילויות‏של‏החברה‏העירונית‏החוצה,‏לגינות‏ציבוריות‏

ובתי‏ספר.‏‏

11

א.‏קומה:‏ערב‏שרים‏וזוכרים.‏

‏רעיונות‏חדשים:‏פסטיבל‏יין‏ובירה,‏בו‏יערכו‏טעימות‏יין‏ובירה‏ותושמע‏

מוזיקה.‏פסטיבל‏שירי‏ילדים,‏בו‏ילדים‏יכתבו‏שירים,‏סביב‏25‏שנה

לשוהם‏.‏

‏20‏שנות‏שותפות‏ונצואלה,‏‏‏הקבוצה‏של‏ונצואלה‏תגיע‏לקראת‏יום‏

העצמאות‏.‏שבוע‏הספר-‏בו‏יתקיימו‏מגוון‏פעילויות‏‏

12

א.קומה‏מונדיאל‏השנה,‏בודקים‏אפשרות‏להקרנות‏בחוץ,‏עם‏אוירה‏של‏הפנינג,‏

ואוכל.‏

‏קמפינג‏מתחת‏לבית,‏בתחילת‏חודש‏אוגוסט‏נאפשר‏לבצע‏קמפינג‏עם‏

הפעלות‏ערב‏בגינות‏הציבוריות‏

‏קפסולת‏זמן,-‏ארגז‏המציאות‏שיפתח‏בעוד‏25‏שנה.‏אירועי‏קבלת‏שבת‏‏

יישובית,‏שכונתית‏משותפת.‏

13

א.‏קומה‏פסטיבל‏מוזות,‏יערך‏עם‏במה‏קהילתית,‏בדיקת‏שיתופי‏פעולה‏עם‏ממפיס‏

וונצואלה.‏פאצ'ה‏קוצ'ה,‏אירוע‏שיבליט‏את‏הישגי‏תושבי‏שהם.‏

‏פעילויות‏שונות‏שיערכו‏בכל‏השנה‏בכל‏התחומים:‏ספריה,‏הגיל‏הרך.‏

‏לגיל‏הרך,‏עלה‏רעיון‏של‏160‏‏ביכורי‏תינוקות,‏שנולדו‏בשנת‏2017‏.‏

14

א.‏פאהן‏בעקבות‏חגיגות‏ה-‏70‏למדינה,‏האם‏המדינה‏הקצתה‏כסף‏לרשויות?‏

א.‏קומה:‏טרם‏יצאו‏קולות‏קוראים,‏ממתינים.‏

א.‏פטיגרו:‏חושב‏לתקצב‏את‏האנשים‏הפעילים‏בשכונות,‏לנצל‏קבוצות‏ווצ-אפ‏‏

‏שכונתיות.‏לתת‏בקבוק‏יין‏לחג,‏להרמת‏כוסית.‏

15

16

17

18

יו"ר‏מודה‏לאילן‏ואופירה‏ביטון.‏‏

‏לא‏בכל‏שנה‏מציינים‏חצי‏יובל.‏נמשיך‏לשתף‏את‏הקהילה‏ונחזק‏אותה.‏‏

סעיף 3 לסדר היום

אמות מידה לחיוב אגרה בגין פינוי פסולת מפעל.

יו"ר:‏‏‏דורון‏ושירה‏דסקל,‏‏יציגו‏את‏הנושא.‏

ד.‏בקנשטיין:‏הועדה‏שדנה:‏עו"ד‏‏רווית‏ברעם,‏הגב'‏שירה‏דסקל,‏גזבר‏המועצה,‏מר‏‏

‏שטרסברג‏‏ואנוכי.‏במועצה‏יש‏חוק‏עזר‏העוסק‏בפינוי‏אשפה‏וניקיון.‏

19

ד.‏בקנשטיין:‏‏בעקבות‏בג"צ‏של‏עיריית‏חולון‏מס'‏1756/10 ‏,נוצר‏מצב‏משפטי‏חדש‏‏

שקובע‏‏שיש‏לחשב‏אמות‏מידה‏אחידים‏בכל‏הרשויות‏לפנוי‏פסולת‏

משרדית‏ומפעלית‏‏כאחד.‏בעבר‏דיברנו‏במונחים‏של‏פסולת‏משרדית‏

ומפעלית,‏בג"צ‏טוען‏כי‏יש‏להתייחס‏לשני‏המונחים‏הבאים:‏‏

‏‏פסולת בסיסית–‏אותה‏המועצה‏חייבת‏לפנות‏לכל‏גוף‏מסחרי‏הכולל‏

אזורי‏מסחר,‏אולמי‏שמחות‏וכו'.‏יתר‏הפסולת‏אשר‏קראנו‏לה‏בעבר‏

פסולת‏מפעלית‏היא‏פסולת עודפת‏.‏‏

‏אנו‏נשענים‏על‏שני‏גורמים‏ממשלתיים‏בהנחות‏העבודה:משרד‏הפנים‏

והמשרד‏להגנת‏הסביבה,‏ממנו‏טרם‏קיבלנו‏את‏הנוסחה‏לחישוב‏פסולת‏

עודפת‏והאגרה‏בגינה.‏‏

ד.‏רבינוביץ:‏‏מה‏עושים‏היום,‏האם‏מפנים‏על‏חשבוננו?‏

ד.‏בקנשטיין:‏לא‏מפנים‏מאזור‏תעשיה.‏כן‏מפנים‏מאזורי‏מסחר.‏

ד.‏רבינוביץ:‏‏על‏חשבון‏המועצה?‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏כן.‏אנו‏מפנים‏פסולת‏שהגדירו‏לפני‏מספר‏שנים.‏‏

א.‏פאהן:‏‏‏גם‏אריזות‏קרטון?‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏לא,‏אריזות‏קרטון,‏המרכזים‏מפנים‏לבד.‏

ד.‏רביניביץ:‏‏מסעדה,‏בית‏קפה,‏האם‏אנו‏מפנים‏קופסאות?‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏למשל‏במרכז‏המסחרי‏החדש,‏נעשה‏חישוב‏והונחו‏איקס‏מכלים‏ובהתאם‏

לכך‏מתבצע‏פינוי‏3‏פעמים‏בשבוע‏

20

א.‏פאהן‏ובמרכז‏מסחרי‏אשטרום?‏‏

ד.‏בקנשטיין:‏זה‏המצב‏הבסיסי‏שצריך‏להיות.‏‏

י.‏שטרסברג:‏‏זה‏פסולת‏העובדים‏(הבסיסית)‏אותה‏אנו‏מחויבים‏לפנות.‏

ד.‏רבינוביץ:‏‏‏איך‏אתם‏יודעים‏מה‏הפסולת‏של‏העובדים?‏

י.‏שטרסברג:‏‏נעשתה‏הערכה.‏

יו"ר:‏‏זה‏חדש,‏מחודש‏ינואר.‏‏

א.‏פאהן:‏ככה‏זה‏נעשה‏כבר‏20‏שנה‏

ד.‏רבינוביץ:‏אם‏יודעים‏כמה‏מפנים‏לפי‏‏ראש,‏אז‏אפשר‏לחשב‏כמה‏פסולת‏מפנים‏בכל‏

שטח‏מסחרי‏ולהודיע‏למרכז‏המסחרי‏שמעבר‏לכך‏שיפנו‏לבד‏או‏שישלמו‏

על‏זה.‏‏

י.‏שטרסברג:‏בדרך‏כלל‏הם‏מעדיפים‏לפנות‏לבד.‏‏

‏‏

21

ד.‏בקנשטיין:‏‏המצב‏הקיים‏היום‏בחוק‏העזר,‏‏מגדיר‏מהו‏מפעל,‏תוצרי‏המפעל‏ומהי‏

הפסולת‏המפעלית.‏אותם‏שיירי‏מפעל‏ופסולת‏מכל‏הסוגים,‏לרבות‏

הפסולת‏של‏אולמי‏אריא.‏הוסבר‏לבעלים‏שגם‏חלק‏מהאוכל‏המוכן‏על‏

ידם‏הוא‏חלק‏מתהליכי‏הייצור.‏‏

חוק‏העזר‏הקיים‏היום‏מגדיר‏את‏כלי‏האשפה‏/אצירה‏‏לפינוי‏פסולת‏

מפעל‏לכל‏העסקים.‏איזה‏כלי‏אצירה‏ואיפה‏למקמו.‏

קיים‏בחוק‏העזר,‏אגרת‏פינוי‏פסולת‏מפעל,‏אך‏לא‏נקבע‏גובה‏האגרה.‏‏‏

נדרש‏לעדכן‏את‏חוק‏העזר,‏במידה‏ונידרש‏לפינוי‏הפסולת‏המפעלית‏

ולקבוע‏את‏גובהה.‏‏

א.‏פאהן:‏תלוי‏שנוי?‏‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏כולל‏הובלת‏הפסולת.‏‏

ד.‏רבינוביץ:‏‏אז‏מה‏אנו‏מאשרים‏עכשיו?‏שינוי‏לחוק‏העזר?‏

ד.‏בקשטיין:‏‏כל‏עוד‏איכות‏הסביבה,‏‏לא‏העביר‏את‏הנתונים‏שלו‏לחישוב‏גובה‏האגרה,‏‏

אנו‏למעשה‏תקועים.‏

יו"ר:‏כרגע‏מציגים‏את‏הנושא.‏

22

ד.‏בקנשטיין:‏‏אם‏חייבים‏לפנות‏את‏הפסולת‏הבסיסית/מפעלית‏של‏כל‏בתי‏המסחר,‏אנו‏

צריכים‏להגדיר‏אלטרנטיבות‏שיוגדרו‏בחוק‏העזר.‏‏

אלטרנטיבה‏ראשונה,‏בבית‏העסק‏יוצבו‏כלי‏אצירה‏נפרדים‏לפסולת‏

בסיסית‏ולפסולת‏עודפת.‏פינוי‏כלי‏אצירה‏לפסולת‏בסיסית‏ייעשה‏על-ידי‏

המועצה‏ללא‏תמורה.‏פינוי‏הפסולת‏העודפת‏ייעשה‏על‏ידי‏בית‏העסק‏ועל‏

חשבונו.‏‏

חלופה‏שנייה,‏‏בבית‏העסק‏יוצבו‏כלי‏אצירה‏נפרדים‏לפסולת‏בסיסית‏

ולפסולת‏עודפת.‏פינוי‏כלי‏אצירה‏לפסולת‏בסיסית‏ייעשה‏על-ידי‏המועצה‏

ללא‏תמורה.‏פינוי‏הפסולת‏העודפת‏ייעשה‏על‏ידי‏המועצה‏ובית‏העסק‏‏

יחויב‏באגרה.‏אלטרנטיבה‏שאיננו‏רוצים‏אותה,‏אבל‏נצטרך‏להגדיר‏בחוק‏העזר,‏אם‏נדרש‏

לספק.‏‏

א.‏אלטלף:‏‏‏‏איך‏אתה‏יכול‏לקבוע?‏‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏למשל,‏אני‏קובע‏ארבע‏פחים‏מסוג‏מסוים,‏במקום‏מסוים‏שאותם‏אני‏‏

מפנה‏כפסולת‏בסיסית‏‏כל‏היתר‏יחושב‏כפסולת‏עודפת‏(נפחית).‏‏‏

יו"ר:‏לפי‏מפתח.‏‏

א.‏אלטלף:‏‏‏‏אז‏המרכז‏יצטרך‏להעסיק‏קבלן‏פינוי.‏

23

24

ד.‏בקנשטיין:‏‏כמו‏שהם‏עושים‏היום,‏יש‏להם‏היתר‏פינוי‏והם‏מדווחים‏בסוף‏שנה.‏‏

‏החלופה‏השלישית,‏בבית‏העסק‏יפונו‏כלי‏אצירה‏המיועדים‏הן‏לקליטת‏

פסולת‏בסיסית‏והן‏לקליטת‏פסולת‏עודפת.‏הפינוי‏ייעשה‏על-ידי‏המועצה.‏

יבוצע‏חישוב‏לחיוב‏עפ"י‏האגרה‏ובית‏העסק‏יחויב‏בגין‏הפסולת‏העודפת‏

בלבד.‏

‏לחלופה‏זו,‏כרגע‏אין‏משמעות,‏אבל‏יכולה‏להיות‏אלטרנטיבה‏ליום‏

מהימים‏וכדאי‏להתייחס‏אליה‏כבר‏היום.‏כאשר‏לבית‏העסק,‏יש‏סוג‏

מסוים‏של‏דחסן,‏שזורק‏את‏כל‏הפסולת‏שלו‏ואין‏לו‏אפשרות‏לחלק‏בין‏

כלי‏אצירה.‏אנו‏נפנה‏את‏כלי‏האצירה‏ונחשב‏את‏היחס‏בנפח‏מתורגם‏

למשקל,‏כפי‏שאנו‏חייבים‏וכל‏הפסולת‏העודפת‏נחייב‏בגינה‏לפי‏הסכם‏

שיחתם‏עם‏כל‏מרכז‏ומרכז.‏‏‏

‏‏

25

ד.‏בקנשטיין‏הנוסחה‏שקבע‏משרד‏הפנים,‏כאשר‏כל‏הערכים‏בנוסחה‏ידועים,‏למעט‏C‏

שהוא‏מרכיב‏עידוד‏ומחזור‏של‏איכות‏הסביבה,‏ולכן‏לא‏נוכל‏לקבוע‏את‏

עידוד‏המחזור.‏נקודת‏ההתייחסות‏לכל‏מפעל,‏‏היא‏העובד‏הפרטני.‏

למשל:‏‏במרלו"ג‏שטראוס‏כ-‏‏600‏עובדים,‏והם‏יצטרכו‏להוכיח‏שיש‏להם‏

600‏משרותע"י‏מנגנון‏שנקבע‏וביחס‏ל-600‏משרות‏‏‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏‏המחוקק‏מקדם‏ביחס‏לפסולת‏הביתית,‏1.5‏ק"ג‏לעובדתושב‏בכל‏בית‏

אב,‏‏772‏גרם‏ליום.‏משרדים‏–‏2‏ק"ג(בהמרה‏לנפח)‏

יו"ר:‏‏כל‏הפסולת‏העודפת‏מעבר‏לזה,‏על‏חשבון‏בית‏העסק,‏או‏לחילופין‏

בתשלום.‏

א.‏פאהן:‏‏‏‏מה‏קורה‏במפעל‏שמפנים‏לו‏גם‏את‏הפסולת‏העודפת‏וגם‏את‏הבסיסית?‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏כרגע‏לא‏נאפשר.‏רושמים‏רק‏כאופציה‏שתהיה‏בחוק‏העזר,‏בכדי‏שלא‏

נצטרך‏כל‏פעם‏להוסיף‏ולעדכן‏מחדש.‏‏

יו"ר:‏‏זו‏דוגמה,‏לעסק‏עם‏דחסן‏גדול,‏שלא‏ניתן‏להפריד‏בין‏הזבל‏ולכן‏יעשה‏

מולו‏הסכם.‏‏

26

ד.‏בקנשטיין:‏החישוב‏שקבענו,‏‏772‏ג"ר‏לאדם,‏זה‏לפי‏נתוני‏פינוי‏האשפה‏לשנת‏‏2016.‏

לחלק‏ל21.5‏בתי‏אב,‏לחלק‏ל365‏נפשות,‏ל-‏365‏‏ימים‏של‏איגום‏פסולת

וכך‏הגענו‏למספר.‏

יו"ר:‏‏זה‏הרבה‏או‏מעט,‏ביחס‏‏לארץ?‏

ש.‏דסקל:‏זה‏תלוי.‏שהם‏הוא‏מקום‏טוב‏משרד‏איכות‏הסביבה,‏שואף‏להוריד‏‏

‏‏ל-‏‏0.5‏ק"ג‏

א.‏פאהן:‏‏‏זה‏כולל‏שני‏סוגי‏אשפה?‏

ד.‏בקנשטיין:‏כן.‏זה‏כולל‏שני‏סוגי‏אשפה.‏

ד.‏בקנשטיין:‏האגרה‏תכלול‏את‏פינוי‏כלי‏ההנפה/אצירה.‏יוגדרו‏כלי‏אצירה‏הנהוגים‏

בשוק.‏המטרה‏להגיע‏לכלי‏אצירה‏בנפח‏1100‏ק"גמשקל‏הפסולת‏בכלי‏

האצירה‏יחשב‏עפ"י‏מפתח‏מקובל.‏‏

‏בנוסף‏האגרה‏תכלול:‏‏עלות‏האיסוף,‏הפינוי,‏הקליטה‏של‏הפסולת‏באתר‏

קליטה‏(לדוגמה‏חירייה)‏ותקורות‏של‏המועצה‏‏המקובלות‏בשוק.‏‏

27

‏הגשנועפ"י‏מחירון‏משכ"ל,‏הערכה,‏מה‏צריך‏להיות‏גובה‏האגרה.‏

(‏כלי‏הנפה/אצירה‏של‏1100‏ק"ג32.4‏‏*‏₪לפי‏כמות‏הפסולת‏

28

29

ד.‏בקנשטיין‏משמעויות‏כספים‏למועצה‏,‏טרם‏פורסם‏הוראות‏המשרד‏להגנת‏הסביבה‏

לעידוד‏המיחזור.‏אומדן‏ראשוני‏לפינוי‏פסולת‏בסיסית‏(ללא‏מקדם‏עידוד‏

מחזור‏ועפ"י‏0.725‏ק"ג‏ליום‏לעובד):עלות‏לחודש‏לעובד‏כולל‏מע"מ

מקדם‏‏1.5‏–‏12.91‏₪‏.עלות‏לחודש‏לעובד‏כולל‏מע"מ‏מקדם 2‏–‏17.21‏₪‏

א.‏אלטלף‏‏מה‏נותן‏מקדם‏עידוד‏המחזור?‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏מקטין‏את‏הפסולת‏שאנו‏צריכים‏לפנות‏לבעל‏עסק.‏יתר‏על‏כן,‏הוא‏יכול‏

גם‏לייתר‏ולקבוע‏שלא‏מפנים‏לו‏כלל.‏

ר.‏ברעם:‏‏לא‏יכול‏ליתר,‏אבל‏יכול‏להקטין‏את‏החלק‏של‏משרד‏הפנים,‏אשר‏היה‏

אמור‏להגדיר‏לבעל‏העסק.‏אם‏יש‏0.7‏ק"ג‏ומשרד‏הפניםאמר‏להגדיל‏‏‏

לפי‏2,‏קרילצמצם.‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏הגענו‏לנתונים:‏עלות‏לחודש‏לעובד‏כולל‏מע"מ‏מקדם‏‏1.5‏–‏12.91‏₪‏.

עלות‏לחודש‏לעובד‏כולל‏מע"מ‏מקדם 2‏–‏17.21‏₪‏

י.‏שטרסברג‏זה‏למעשה‏העלות‏למועצה.‏‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏‏עלות‏מקסימלית.‏הלכנו‏על‏מחירון‏משכ"ל‏שהוא‏יקר‏יחסית.‏(פסולת‏

בסיסית)‏‏

ש.‏דסקל:‏אין‏כאן‏רעיון‏של‏מקדם‏עידוד‏מחזור,‏כי‏הנתון‏טרם‏פורסם,‏אבל‏כן‏ידוע‏

לנו‏אומדן‏לפינוי‏פסולת‏בסיסית‏ללא‏מקדם‏המחזור,‏0.725‏ק"ג‏ליום

לעובד.‏‏(שזה‏המקסימום‏עפ"י‏נתוני‏2016‏במידה‏והמשרד‏להגנת

הסביבה‏יקבע‏עלות‏נמוכה‏יותר,‏אז‏ירד‏באופן‏יחסי:‏0.5‏ביחס 0.725‏‏,

מה‏שמצמצם‏את‏ההוצאה‏

יו"ר:‏שאלות?‏

א.‏פאהן:‏מה‏סך‏כל‏הנזק‏הצפוי‏לנו?‏

י.‏שטרסברג:‏עדיין‏לא‏ברור.‏‏

יו"ר:‏‏כמה‏יכול‏‏להיות‏מקדם‏מחזור?‏

ד.‏בקשטיין:‏‏‏פנינו‏לכל‏המפעלים‏בבקשה‏,‏לשלוח‏לנו‏את‏מספר‏העובדים‏במפעלים.‏‏‏

הם‏לא‏העבירו‏באופן‏רשמי,‏אבל‏קיבלנו‏הערכות‏למשל‏,‏במרלוג‏

30

שטראוס,‏הודיעו‏כי‏בכל‏יום‏יש‏כ-‏600‏עובדיםשאוכלים‏צהריים.‏האם‏

אותם‏600‏עובדים‏יספרו‏כשנתחיל‏ביישום,‏אינני‏יודע.‏אני‏מעריך‏‏שזה

ירד‏בחצי.‏

יו"ר:‏‏‏‏600‏עובדים 600‏ק"ג‏ביום‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏כן.‏לפי‏זה‏נעשו‏התחשיבים,‏מתוך‏תקווה‏שירד.‏‏

א.‏פאהן:‏‏‏‏יש‏תחשיב‏שאומר‏כמה‏יעלה‏כלל‏אזור‏התעשייה?‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏מעריך‏שזה‏ייגיע‏לכ-‏‏‏2,000,000‏‏.₪‏

יו"ר‏‏‏לא‏יגיע‏לזה.‏

ש.‏דסקל:‏‏‏מבקשת‏לעדכן,‏בנושא‏מקדם‏מחזור,‏נפגשתי‏עם‏נציגי‏המשרד‏להגנת‏

הסביבה‏הם‏הגישו‏נייר‏עמדה‏למשרד‏הפנים,‏טרם‏התקבלה‏התייחסותו‏

של‏משרד‏הפנים,‏לגבי‏מקדם‏עידוד‏‏המחזור.‏‏ככל‏הנראה‏זה‏יעמוד‏‏

סביב‏0-1‏,‏זו‏עמדתו‏של‏המשרד‏להגנת‏הסביבה.‏לפי‏מיטב‏הבנתי,‏‏הם‏

לא‏מוכנים‏לסגת.‏אם‏בית‏העסק,‏חתום‏על‏הסכם‏עם‏תאגיד‏תמיר,‏או‏כל‏

תאגיד‏מוכר‏אחר‏לפינוי‏פסולת‏אלקטרונית‏ועומד‏בהתחייבויות‏שלו‏על‏

פי‏חוק,‏מקדם‏המחזור‏שייקבע‏לו‏1‏במידה‏ולא‏הוא‏יעמוד‏על 0‏.‏קרי

המועצה‏לא‏תהיה‏מחויבת‏בכלל‏לפנות‏פסולת‏בסיסית‏לעסקים‏שאין‏

להם‏הסדר‏על‏פי‏דרישות‏החוק‏עם‏גוף‏מוכר.‏‏

יו"ר:‏מה‏זה‏מקדם‏מחזור‏1?‏

ש.‏דסקל‏זה‏המקסימום.‏זה‏אומר‏שאין‏לרשות‏הפחתה‏

יו"ר:‏‏‏ועדיין‏מגיע‏לו‏פינוי‏של‏0.723‏ק"ג‏לעובד‏ליום‏

ש.דסקל:‏באופן‏טבעי‏תהיה‏הפחתה‏בכמות‏מבחינה‏תפעולית.‏משום‏שאם‏מפנים‏

לבעל‏העסק‏את‏אריזות‏‏הקרטון‏והפסולת‏האלקטרונית,‏‏בפועל‏הכמויות‏

יהיו‏יותר‏נמוכות‏ממה‏שמחושב.‏

א.‏אלטלף:‏מה‏ההיגיון‏לעשות‏השלכה‏ישירה‏של‏1:1‏‏,בין‏פסולת‏ביתית‏לפסולת‏‏

תעשייתית‏?‏

31

ש.‏דסקל:‏‏‏‏‏הרציונל‏במקור‏היה,‏שכל‏עובד‏במקום‏העבודה‏שלו‏מייצר‏פסולת‏

ביתית,‏

‏השווה‏לכמות‏הפסולת‏ביתית‏אותה‏הוא‏מייצר‏בביתו.‏‏

א.‏אלטלף:‏זה‏לא‏הגיוני‏שאותו‏אדם‏מייצר‏באותו‏יום‏פסולת‏גם‏בבית‏וגם‏במפעל‏,‏

זה‏יוצא‏שבמקום‏לייצר‏700‏גרם‏ליום‏הוא‏מייצר 1.4‏ק"ג‏‏

ש.‏דסקל:‏אתה‏צודק,‏העובדה‏שאותו‏עובד‏מייצר‏פסולת‏שהיא‏דמויית‏פסולת‏

ביתית‏בבית‏ובעסק‏באותו‏יום‏אינה‏הגיונית.‏משרד‏הפנים,‏מנמק‏זאת‏

שהארנונה‏שמשולמת‏ע"י‏עסקים,‏יותר‏גבוהה‏מארנונה‏למגורים.‏ולכן‏

המקדם‏של‏פי‏1.5‏‏מתושב‏המייצר‏בבית‏

א.‏אלטלף:‏השאלה,‏במבחן‏המציאות,‏האם‏יהיה‏לנו‏לפנות‏700‏גרם‏או‏ק"ג‏לעובד

במרכז‏‏המסחרי?‏

יו"ר:‏זה‏לא‏יעבוד‏כך.‏אנחנו‏נצטרך‏לתת‏נפח‏אצירה‏לפי‏התחשיב,‏זה‏הבונוס.‏

נתנו‏להם‏אפשרות‏לנצל‏את‏נפח‏האצירה,‏מעבר‏למה‏שכל‏‏עובד‏מייצר.‏

יש‏מצב‏‏שתמצא‏פסולת‏אחרת‏‏בכלי‏האצירה,‏בגלל‏שהם‏משלמים‏

ארנונה‏גבוהה.‏

א.‏אלטלף:‏השאלה‏אם‏יש‏אפשרות‏לבצע‏הפרדה.‏כדי‏שלא‏תיווצר‏בתוך‏כלי‏

האצירה‏פסולת‏אחרת.‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏נגדיר‏את‏המרכז‏המסחרי,‏לפי‏מספר‏העובדים‏ולא‏מספר‏העוברים‏בו.‏

לכן‏עדיין‏הם‏יצטרכו‏לפנות‏פסולת‏בפינוי‏עצמי.‏

א.‏אלטלף:‏‏‏‏האם‏יש‏אפשרות‏ליעד‏למרכז‏המסחרי‏כלי‏‏אצירה,‏שאי‏אפשר‏לדחוף‏

לתוכם‏פסולת‏גדולה‏מידי?‏

ש.‏דסקל:‏‏‏כן.‏הבעיה‏תהיה‏בבתי‏עסק,‏שבהם‏הפסולת‏המפעלית/עסקית‏מאוד‏

דומה‏‏לפסולת‏ביתית.‏

יו"ר:‏‏נכון‏להיום‏למרכזים‏מסחריים,‏אנו‏משלמים‏דמי‏כניסה‏לאתרי‏ההטמנה,‏‏

לתחנות‏המעבר‏ואת‏ההיטל‏הטמנה?‏

י.‏שטרסברג:‏‏לא.‏היחידים‏שמשלמים‏להם‏זה‏לאשטרום.‏‏

32

ד.‏רבינוביץ:‏‏צריך‏להפסיק‏את‏זה‏מידית,‏אחרת‏תיווצר‏אפליה.‏

י.‏שטרסברג:‏‏למרכזים‏אחרים‏לא.‏

ד.‏בקנשטיין:‏‏אבל‏במרכזים‏אחרים‏אנחנו‏גם‏מפנים.‏בכל‏מקום‏יש‏פחים‏שלנו.‏

יו"ר:‏אם‏אני‏מפנה,‏אז‏אני‏גם‏משלם.‏‏

י.‏שטרסברג:‏רק‏הפחים‏שאנחנו‏העמדנו.‏‏

ד.‏בקנשטיין:‏בתרשיש,‏יש‏מיכל‏טמון‏קרקע,‏במול‏שהם‏יש‏הפחים‏שלנו.‏‏

יו"ר:‏את‏הפחים‏במול‏שוהם,‏אנחנו‏מפנים?‏‏

ד.‏בקנשטיין:‏כן.‏‏

יו"ר:‏אז‏אנחנו‏גם‏מפנים‏וגם‏משלמים,‏את‏הכניסה‏לחירייה‏ואת‏ההיטל‏‏

ההטמנה.‏למי‏אנחנו‏לא‏משלמים?‏‏

י.‏שטרסברג:‏‏במול‏שוהם,‏אנחנו‏לא‏משלמים.‏

ד.‏שטיינברג:‏‏לכל‏המרכזים‏יש‏דחסנים‏שהם‏מפנים‏לבד.‏

א.‏פאהן:‏דחסנים,‏זה‏בשביל‏האריזות.‏‏

י.‏שטרסברג:‏‏‏יש‏משתנה‏חשוב,‏‏כמה‏עובדים‏אתה‏מכיר?‏‏חברה‏יכולה‏לנפח‏נהגים‏

למשל.‏אולם‏אריא‏,רשומים‏אצלו‏‏100‏מלצרים‏והשאלה‏מה‏אחוזמשרת‏

המלצר.‏

יו"ר:‏‏מה‏אנו‏אמורים‏לאשר‏היום?‏

ש.‏דסקל:‏כרגע‏אנחנו‏תקועים,‏כי‏המשרד‏להגנת‏הסביבה‏לא‏פרסם‏את‏מקדם‏‏

עידוד‏המיחזור.‏‏

יו"ר:‏אז‏האם‏אנו‏כרגע‏פטורים‏מלפנות?‏‏

33

ר.‏ברעם‏לפי‏חוות‏דעת‏ששלחנו,‏מבחינת‏לוחות‏זמנים,‏היינו‏אמורים‏לאשר‏חוק‏

עזר,‏שכרגע‏לא‏ניתן‏לאשרו.‏סביר‏להניח,‏שמשרד‏המשפטים,‏ישלח‏

הארכת‏מועד‏ביחס‏למועדים‏שנקבעו‏בבג"צ‏,‏שדוחה‏את‏זה‏בגלל‏

שהרשויות‏אינן‏יכולות‏לעשות‏כלום,‏בגלל‏‏שמשרד‏הפנים‏טרם‏עשה‏את‏

עבודתו.‏‏

‏חוק‏העזר‏של‏שהם,‏קובע‏הוראות‏בסיסיות‏שהם‏יותר‏טובות‏מרשויות‏

אחרות‏,‏ובלבד‏שיקוימו.‏(‏ברשויות‏אחרות‏אין‏בכלל‏הבחנה‏בין‏פסולת‏

בסיסית‏לפסולת‏עודפת‏בנוסף‏לא‏פונתה‏פסולת‏עסקים,‏מה‏שחשף‏הרבה‏

רשויות‏לתביעות‏‏ייצוגיות.)‏‏

חוק‏העזר‏של‏שוהם,‏עושה‏הבחנה‏בין‏פסולת‏בסיסית‏מפעלית‏‏ופסולת‏

ביתית‏ואפשר‏כבר‏היום‏להשתמש‏בו.‏נכון‏שללא‏המקדמים.‏

יו"ר:‏המקדמים‏הם‏לרעתנו.‏

ר.‏ברעם:‏מקדם‏אחד‏לרעתך‏ואחד‏לטובתך,‏‏אבל‏המשרד‏להגנת‏הסביבה‏טרם‏‏‏

פרסם‏מקדמים‏מה‏גם‏שאינם‏הגיוניים.‏‏אי‏אפשר‏להאשים‏את‏הרשות‏

שאין‏בחוק‏העזר‏מקדמים‏לא‏קיימים,‏

לעומת‏זאת,‏‏כן‏אפשר‏להאשים‏את‏הרשות,‏אם‏לא‏נקיים‏את‏חוק‏העזר.‏‏

חוק‏העזר‏‏הבסיסי‏כמו‏שהוא,‏מצוין.‏

יו"ר:‏חושבת‏שמשרד‏המשפטים‏יציע‏הארכת‏מועד?‏

ר.‏ברעם:‏כן.‏אי‏אפשר‏אחרת.‏אבל‏הארכת‏המועד‏לא‏תשחרר‏את‏המועצה‏מלקיים‏‏‏‏

את‏חוק‏העזר‏הקיים‏שלה,‏כי‏החוק‏העזר‏הקיים‏מחייב‏אותה‏לפנות‏‏‏‏

פסולת‏בית‏לעסקים.‏

ר.‏ברעם:‏‏לא‏בכולם.‏‏תקפידו‏לעשות‏לכולם.‏‏

ד.‏רבינוביץ:‏‏את‏לא‏חייבת‏לפנות‏פסולת‏עודפת?‏

ר.‏ברעם:‏‏אין‏איך‏לחייב‏אותם,‏כי‏לא‏נקבעו‏תעריפים.‏‏‏

ד.‏רבינוביץ:‏מה‏אומר‏החוק‏הקיים?‏

ר.‏ברעם:‏חוק‏עזר,‏הקיים‏היום,‏לא‏מאפשר‏לנו‏לחייב‏אותם‏באגרה‏כי‏לא‏נקבעו‏‏‏‏‏

תעריפים.‏‏תאורטית,‏יכולנו‏לאשר‏היום‏תעריפים,‏אבל‏משרד‏הפנים,‏לא‏‏‏‏

יאשר‏שינוי‏בחוק‏העזר‏היום.‏לעומת‏זאת‏את‏בחוק‏העזק‏הקיים,‏אנו‏‏‏‏‏

חייבים‏ליישם.‏‏

34

ד.‏רבינוביץ‏מה‏שאת‏אומרת‏שאסור‏לנו‏היום‏לפנות‏פסולת‏עודפת?‏‏

ר.‏ברעם:‏זה‏לא‏שאסור,‏את‏לא‏חייבת‏לפנות.‏תאורטית‏אפשר‏לא‏לחייב.‏כן‏אפשר‏

ערוך‏הסכמים‏וכו',‏אבל‏עדיף‏להימנע‏מזה.‏המצב‏הבסיסי‏שמחייב‏אותנו,‏‏

שלכולם‏יהיה‏מיכלי‏אצירה‏של‏1100‏ליטר‏ובהתאם‏למספר‏העובדים‏‏‏

(הקריטריונים‏0.7‏ק"ג‏ליום‏לעובד,‏‏נחלק‏נתון‏פסולת‏ארצית‏בהמרה‏‏‏‏

לנפח‏ונגיע‏ל‏X‏פחים‏ל100‏עובדים)‏

א.‏פאהן:‏‏למה‏‏0.7?‏צריךלקחת‏ממוצע‏ארצי.‏

ש.‏דסקל:‏הנחיות‏של‏משרד‏הפנים,‏שכל‏רשות‏עושה‏את‏החישוב,‏על‏פי‏הפסולת‏‏

שמופנה‏ברשות‏שלה.‏

א.‏פאהן:‏‏‏את‏מדברת‏על‏המפעל?‏‏

ר.‏ברעם:‏‏‏‏זה‏מתאזן‏במידה‏חלקית,‏זה‏נכון‏0.7‏עושהמייצר‏תושב‏ועובד‏מפעל.‏

אבל,‏אם‏מפנים‏פסולת‏לדוגמא‏3‏פעמים‏בשבוע‏אזכמות‏הפחים‏שצריך‏

לתת‏,‏תחושב‏לנפח‏פח‏שיספיק‏ליומיים.‏‏

יו"ר:‏המפקח,‏צריך‏לקבוע‏מה‏יהיה‏נפח‏לעובד‏‏באזור‏התעשייה,‏‏מה‏סביר?‏‏‏

אם‏למפקח‏אין‏שיקול‏דעת‏והוא‏אמור‏להסתמך‏על‏מה‏שמשרד‏הפנים‏‏‏‏

קבע.‏

ד.‏בקנשטיין:‏במרלו"גים‏‏יש‏עובדים,‏שעובדים‏בשלוש‏משמרות‏ליום‏ואכלים‏שלוש‏

ארוחות‏ביום,‏זה‏לרעתנו.‏

ש.‏דסקל:‏‏התנאים‏שקבע‏משרד‏הפנים,‏"‏הפסולת‏לעובד‏תחושב‏לפי‏כמות‏הפסולת‏‏‏‏

המפונה‏במתחמי‏מגורים‏של‏הרשות‏המקומית‏בשנה‏קלנדרית‏חלקי‏‏‏‏

מספר‏התושבים‏כלומר,‏כל‏רשות‏מקומית‏‏אמורה‏לעשות‏את‏‏החישוב‏‏‏‏

לעצמה.‏

ר.‏ברעם:‏‏‏‏מה‏שאומר,‏שהרשות‏צריכה‏לחשב‏כמה‏נפח‏כלי‏אצירה‏לעובד?‏‏

יו"ר:‏‏‏מה‏שעשינו.‏

יו"ר:‏700‏גרםלעובד,‏כפול‏1.5‏,‏זה‏המון‏

35

ש.‏דסקל:‏משרד‏להגנת‏הסביבה,‏הוציא‏כרגע‏(‏לא‏בצורה‏פורמלית)‏‏פנייה‏למשרד‏‏‏

הפנים‏עם‏נייר‏עמדה‏שאומר:‏שהכמות‏תהיה‏אחידה‏ולעמוד‏על‏0.5‏ק"ג

לעובד‏,טרם‏התקבל.‏

ר.‏ברעם:‏פרקטית,‏בגלל‏שמחשבים‏את‏זה‏יומיים‏על‏‏שלוש‏פינויים‏בשבוע,‏יוצע‏

שמעשית‏0.6‏‏בתעשייה‏לפני‏הכפלה.‏

יו"ר:‏‏בחוק‏העזר‏הקיים‏כבר‏חייבים‏לפנות,‏אבל‏בחוק‏העזר‏כתוב‏שהמפקח‏‏‏‏

יקבע.‏

ד.‏בקנשטיין:‏לא‏קיבלנו‏אמות‏מידה,‏מציע‏לקבוע‏2‏פחים 1100‏לכל‏מפעל‏

ר.‏ברעם:‏‏מציעה,‏לפחות‏‏לאמץ‏חלקית‏מתוך‏אמות‏המידה‏האלה,‏את‏‏חישוב‏‏

הנפח‏לפי‏עובד.‏

יו"ר:‏המפעלים‏שמפנים‏עד‏היום‏באופן‏עצמאי‏,לא‏משלמים‏דמי‏כניסה‏לאתר‏

התמנה‏?‏‏

א.‏פאהן:‏לא,‏אבל‏עכשיו‏דורשים‏מהם‏.‏

יו"ר:‏יש‏חוק‏עזר‏שצריך‏להוציאו‏לפועל,‏‏עד‏להנחיות‏חוקיות‏שיינתנו‏ואז‏

נצטרך‏לעדכן‏את‏חוק‏העזר‏של‏שוהם,‏באמות‏המידה‏החדשות.‏

ד.‏רבינוביץ:‏‏‏תוספת‏הכנסה,‏על‏מה‏מדובר?‏

ד.‏בקנשטיין‏‏‏‏זה‏רק‏הוצאה.‏

ש.‏דסקל‏‏‏כי‏במפעלים‏לא‏מפנים‏את‏האשפה.‏

ד.‏רבינוביץ‏‏‏‏אבל‏במרכז‏המסחרי,‏היום‏מפנים‏את‏האשפה.‏

ש.‏דסקל‏‏‏נכון,‏אבל‏במרכז‏המסחרי‏יש‏מעט‏עובדים‏ובאזור‏התעשייה‏יש‏הרבה‏‏‏‏

עובדים‏ולא‏מפנים‏בכלל.‏‏

יו"ר:‏‏‏הדחסנים‏מפנים‏לבד.‏

36

ש.‏דסקל:‏‏‏יש‏מעל‏1600‏עובדים‏באזור‏התעשייה.‏נגזר‏מכמות‏העובדים‏(נתונים‏של‏‏

המפעלים).‏

י.‏שטרסברג:‏‏‏נצטרך‏לבצע‏בקרה,‏על‏אחוזי‏המשרה‏של‏העובד‏בכדי‏לדעת‏כיצד‏לחשב.‏

ד.‏רבינוביץ:‏אפשר‏לקבל‏מרואה‏החשבון.‏

יו"ר:‏‏מודה‏לשירה‏ודורון.‏

מחליטים פה אחד

מחליטים לאשר המשך הפעלת חוק העזר, " שמירת איכות הסביבה, מניעת

מפגעים ושמירת הסדר והניקיון" , ולעדכנו עם קבלת הנחיות חוקיות לאמות

המידה.

סעיף 4 לסדר היום

דוח כספי מועצה – רבעון 3 לשנת 2017

י.‏שטרסברג:‏דו"ח‏חלקי,‏נכון‏‏9/17‏,‏הסתיים‏בעודף 888,000‏‏.₪נמצאים‏בתת‏ביצוע‏

של‏4%‏אופן‏יחסי,‏הנובע‏מפעילויות‏שלא‏משפיעות‏על‏פעילות‏המועצה‏

כמו‏פעילות‏המפעם.‏‏וכן‏ביצוע‏‏נמוך‏של‏הרווחה,‏תת‏ביצוע.‏שיעורי‏

גבייה‏גבוהים.‏

יו"ר:‏ביצוע‏תקציבי‏נמוך‏ביחס‏לתקציב‏,‏וסביר‏להניח‏שכך‏תסתיים‏השנה.‏

י.‏שטרסברג:‏לא‏יודע‏עדיין.‏

יו"ר:‏שורה‏תחתונה‏חיובית,‏מאמינים‏שנסיים‏גם‏כן‏באיזון‏ועם‏עודף‏קטן‏‏‏‏

שכבר‏נצבר‏לטובת‏שנה‏הבאה.‏ישר‏כוח‏לגזבר‏המועצה‏וצוותו.‏‏

מחליטים פה אחד

לאשר דוח כספי מועצה רבעון 3 לשנת 2017

סעיף 5 לסדר היום

מינוי חברים בדירקטוריון

יו"ר‏מבקשים‏לעדכן‏מספר‏חברים‏הדירקטוריון.‏מר‏אורי‏ברגמן‏במקום‏הגב'‏

ציפי‏הלוי,‏וכן‏מינוי‏הגב'‏שלומית‏רום‏במקום‏הגב'‏עידית‏הופמן,‏‏‏

כדירקטור‏מטעם‏‏הציבור‏בתאגיד‏לחינוך‏שוהם‏בע"מ.‏‏‏

37

בנוסף‏מבקשים‏למנות‏את‏הגב'‏שירי‏עופר‏במקום‏הגב'‏חגית‏אבירם‏

כדירקטורית‏מטעם‏המועצה‏בתאגיד‏לחינוך‏שוהם‏בע"מ.‏‏

א.‏פאהן:‏הייתה‏בקשה‏של‏קובי‏חמצני,‏לפרישה‏מחמש.‏הוא‏לא‏הגיע‏לישיבה‏‏‏‏

האחרונה.‏מטעם‏מי‏הוא?‏

יו"ר:‏מטעם‏מפלגתו‏של‏יוסי‏לוי.‏‏לא‏הגיעה‏אלי‏הבקשה.‏כל‏כהונה‏ל-‏3‏שנים

זו‏הסיבה.‏וכולם‏קיבלו‏הודעות‏מדליה‏בסן.‏נבדוק.‏‏

ג.‏רבינוביץ:‏זה‏יותר‏משלוש‏שנים.‏

א.‏פטיגרו:‏‏‏זה‏מקדנציה‏קודמת.‏

יו"ר:‏‏מינוי‏נוסף‏של‏מר‏דני‏אולשקר,‏במקום‏יעל‏וינבך,‏כדירקטור‏מטעם‏הציבור,‏בחברה‏

הכלכלית‏שוהם.‏‏

מחליטים פה אחד

לאשר את המינויים הבאים:

‏‏‏

מינוי מר אורי ברגמן במקום הגב' ציפי הלוי, כדירקטור מטעם

הציבור, בתאגיד לחינוך שוהם בע"מ .

מינוי הגב' שלומית רום במקום הגב' עידית הופמן, כדירקטורית,

מטעם ציבור בתאגיד לחינוך שוהם בע"מ .

מינוי הגב' שירי עופר במקום הגב' חגית אבירם, כדירקטורית

מטעם המועצה בתאגיד לחינוך שוהם בע"מ .

מינוי דני אולשקר במקום יעל וינבך , כדירקטור מטעם הציבור,

בחברה הכלכלית שוהם בע"מ.

‏‏

סעיף 6 לסדר היום

תב"רים וסגירת תב"רים 2017

יו"ר‏בסופה‏של‏כל‏שנה‏מביאים‏תב"רים‏ללא‏תנועה‏כספית‏או‏שהסתיימו.‏‏

להלן‏תב"רים‏שיש‏לעדכן‏ולאשר‏סגירתם.‏בכל‏התב"רים‏הנ"ל‏הסתיימה‏‏‏

הפעילות‏ולא‏הייתה‏פעילות‏במהלך‏שנת‏התקציב.‏

38

י.‏שטרסברג:‏‏סה"כ‏מספר‏התב"רים 35‏‏.2‏תב"רים‏בגרעון 21‏מאוזנים 12‏תב"רים‏‏‏

לסגירה.‏בישיבת‏ועדת‏כספים,‏התבקשתי‏לעדכן:‏‏כי‏תב"ר‏רשת‏שדרוג‏

תאורת‏רחובות‏אינו‏בגירעון,‏הפרויקט‏הסתיים‏ואנו‏משנים‏מקור‏מימון‏

מהלוואה,‏לקרן‏עבודות‏פיתוח‏.‏התב"ר‏ייסגר‏.‏לפי‏הוראות‏משרד‏הפנים,‏

אנו‏נדרשים‏לאשר‏כל‏פרויקט‏בפני‏עצמו,‏עפ"י‏ההוצאה‏בפועל.‏אם‏

התב"ר‏בעודף,‏להחזיר‏לקרן‏עבודות‏פיתוח‏ואם‏התב"ר‏בגירעון‏לממן‏

מקרן‏עבודות‏פיתוח‏את‏החסר.‏

1. תכנון א.ת. צפוני 287)‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של 140,199,952‏‏.₪הסתיים

באיזון‏תקציבי.

2. מגרש כדורגל הרחבה 385)‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של 5,558,316‏‏.₪

הסתיים‏בעודף 136,368‏.₪

י.שטרסברג:‏לגבי‏תאורת‏מגרש‏הכדורגל‏אמרו‏‏‏160‏אש"ח‏‏‏למכרז‏שנגמר‏‏

‏ב-‏130‏אש"ח‏ומתקציב‏פרוייקטים‏חדשים‏חדש.

3. אולפנה / ישיבה 390)‏:‏לעדכן‏את‏התקציב‏ע"ס‏של 10,445,866‏‏.₪

מדובר‏בשלב‏א'‏שהסתיים‏בגרעון‏בסך 561,576‏.₪

הערה‏:‏הצפי‏שלאחר‏קבלת‏מלוא‏התרומה‏מקרן‏היסוד‏יהיה‏עודף‏בשלבים‏

הבאים‏שיכסו‏גרעון‏זה.‏

4. שדרוג תאורת רחובות 473)‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של 2,258,297‏‏.₪

הסתיים‏בגרעון‏בסך 777,270‏‏.₪במקום‏לממן‏בכל‏שנה‏מהתקציב‏הרגיל‏את

פירעון‏ההלוואה‏מוצע‏לממן‏את‏יתרת‏הלוואה‏מ-ק.ע.פ.

י.‏שטרסברג:‏כפי‏שציינתי‏לעיל‏,‏אנו‏משנים‏מקור‏מימון‏מהלוואה‏לקרן‏עבודות‏פיתוח‏‏

‏‏‏ונסגור‏‏את‏התב"ר.‏‏

5. הנגשת כיתת ליקויי שמיעה בניצנים (475)‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס24,389‏‏.₪

הסתיים‏בגרעון‏בסך 124‏.₪

ד.‏רבינוביץ:‏כולם‏חוץ‏מליקויי‏שמיעה‏בניצנים‏הסתיימו‏באזור‏אלף‏בעודף‏קטן.‏

6. הצטיידות מועדון הנוער העובד והלומד 479)‏:‏לעדכן‏את‏התקציב‏ע"ס42,988‏

‏.₪הסתיים‏באיזון

7. התייעלות אנרגטית 563)‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס297,500‏‏.₪‏

הסתיים‏בעודף‏בסך 27,281‏.₪

8. מחשבים לשלהבת 634)‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של 87,860‏‏.₪

הסתיים‏באיזון

9. מחשבים לחט"ב חדשה-יהלום (635)‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של 87,860‏‏.₪

הסתיים‏באיזון

10. מחשבים לבי"ס רבין(637)‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של 28,115‏‏.‏₪הסתיים

באיזון.

11. מחשבים לממ"ד אבני החושן 638)‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של 28,115‏‏.₪

הסתיים‏באיזון

12. מחשבים לבי"ס צוקים 639)‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של 35,144‏‏.₪הסתיים

באיזון.

39

13. מחשבים לתיכון שהם 640)‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של‏‏70,288‏‏.₪הסתיים

באיזון.

14. מחשבים לבי"ס שחף 641)‏:‏להעמיד‏את‏התקציב‏ע"ס‏של 66,774‏‏.₪הסתיים

באיזון.

י.‏שטרסברג:‏שאלות?‏‏

א. להלן עדכון תב"רים:‏

1. אולפנא / ישיבה שלב ג518)‏:‏לעדכן‏את‏התב"ר‏לסך‏של 8,343,218‏‏.‏₪תוספת

בסך‏161,158‏.₪

ד.‏רבינוביץ:‏‏למה‏צריך‏להוסיף?‏‏

י.‏שטרסברג:‏כי‏יש‏סטייה‏בביצוע.‏לא‏יכולים‏לסגור‏את‏הת"בר,‏‏כי‏עדיין‏לא‏קיבלנו‏

את‏‏כל‏התרומה‏מקרן‏היסוד.‏‏

ד.‏רבינוביץ:‏התוספת‏זה‏מה‏שאנחנו‏מאשרים‏עפ"י‏ביצוע‏בפועל.‏‏

י.‏שטרסברג:‏‏כן.‏עכשיו‏מאשרים‏תוספת,‏האם‏היא‏תחזור‏אחר‏כך?‏אני‏לא‏יודע.‏

עכשיו‏‏קיבלנו‏70,000‏$‏מהתרומה.‏עדיין‏אין‏את‏האמירה‏הסופית‏לגבי

התרומה.‏התרומה‏מול‏ההתחייבות‏של‏ההוצאה,‏פחות.‏‏(היינו‏יעילים‏

ממה‏שנילקח‏‏‏בחשבון).‏‏‏

ד.‏רבינוביץ:‏איך‏יעילים,‏אם‏עכשיו‏מבקשים‏תוספת?‏‏

י.‏שטרסברג:‏‏מדובר‏על‏בניין‏8,‏איפה‏שבית‏המדרש.‏פנינו‏לקרן‏היסוד‏לקבל‏את‏כל‏‏

התרומה,‏כי‏התורם‏כבר‏העביר‏אותה.‏‏

יו"ר:‏‏למה‏אתה‏חושב‏שלא‏נקבל‏הכל?‏‏

י.‏שטרסברג:‏‏כי‏המהנדסים,‏אישרו‏באופן‏חלקי.‏

יו"ר:‏‏קרן‏היסוד,‏לא‏יכולים‏להשאיר‏את‏התרומה‏אצלם.‏‏השאלה,‏כמה‏נשאר‏

לקבל‏מהתרומה?‏‏

י.‏שטרסברג:‏לתב"ר‏הספציפי,‏743,000‏‏₪‏

א‏פאהן‏‏לא‏לתב"ר‏הספציפי,‏אלא‏מכלל‏התרומה.‏

40

י.‏שטרסברג‏לא‏זוכר.‏

יו"ר:‏‏ממי‏אתה‏רוצה‏לקבל 743,000‏ש"‏מקרן‏היסוד‏

י.שטרסברג:‏‏כן,‏לא‏קיבלנו‏את‏מרבית‏התרומה.‏

יו"ר:‏‏200,000‏‏.‏$‏

ע.‏אלרואי‏לפי‏מה‏שאני‏מבין,‏זה‏הרבה‏מעבר‏לזה.‏רוב‏הכסף‏כ-‏500,000‏$‏לא

התקבל.‏‏

י.‏שטרסברג:‏‏כן‏

ד.רבינוביץ:‏‏‏למה?‏

י.‏שטרסברג:‏‏התורם‏לא‏העביר‏את‏כל‏הכסף,‏זה‏בפריסה‏וחלק‏גדול‏אמור‏להתקבל‏

שנה‏‏‏הבאה‏יתר‏על‏כן‏זה‏תהליכים‏שלוקחים‏זמן.‏

יו"ר:‏לדעתי,‏סחבת‏של‏המהנדסים‏בביצוע‏הפרויקט.‏

ד.‏רבינוביץ:‏‏מבקשת‏שהכסף‏שיעבור‏מהתרומה,‏לכיסוי‏התב"ר,‏יעבור‏לתב"ר‏

הצטיידות‏‏מוס"ח.‏‏

‏‏‏

2. ריהוט וציוד למוס"ח- 2017 (686)‏:‏לאשר‏תב"ר‏בסך 196‏אלפי₪.‏

מקור‏המימון‏הוא‏מעודפי‏תב"רים‏של‏משרד‏החינוך‏(582)‏ומפעל‏הפיס‏בגין

ריהוט‏וציוד‏למוס"ח‏שהועברו‏לק.ע.פ.‏וחוזרים‏להקצאה‏מחדש‏עפ"י‏ליעוד‏של‏

ריהוט‏וציוד‏למוסדות‏חינוך.‏מקור המימון‏:‏ק.ע.פ.‏

3. כלי אצירה 687)‏:‏לאשר‏תב"ר‏בסך 70,060‏‏₪לכלי‏אצירה.‏התקבל‏בשנת 2017‏

בגין‏תב"ר‏של‏המשרד‏להגנת‏הסביבה 428)‏שנסגר‏וחוזרים‏להקצאה‏מחדש‏מ-‏

ק.ע.פ.‏‏ליעוד‏שלהם,‏עבור‏כלי‏אצירה.‏מקור המימון‏:‏ק.ע.פ.‏

ד.‏רבינוביץ:‏מה‏האפשרות‏של‏ניקוי‏פח‏או‏החלפה‏של‏תושב‏בתשלום?‏‏

41

י.‏שטרסברג:‏למיטב‏ידיעתי,‏איכ"ס,‏‏ניקו‏מכלי‏אצירה.‏אפשר‏לקנות‏פח‏חדש‏

ר.‏ברעם:‏אם‏מתקנים‏את‏חוק‏העזר,‏מציעה‏לעדכן‏גם‏את‏מחירי‏הפחים‏.‏‏

‏יש‏תעריף‏אחד‏לפח,‏בסך‏209‏‏.₪יש‏גם‏להפריד‏בין‏פח‏גדול‏לקטן‏

יו"ר:‏‏‏חוק‏העזר‏מתכוון‏לפח‏240‏ליטר‏

4. עיצוב חצר לימודית– אבני החושן (688):‏‏במסגרת‏תכנית‏הפיתוח‏תוכנן‏ביצוע

חצר‏לימודית‏בבי"ס‏אבני‏החושן.‏סה"כ‏תקציב‏הפרויקט‏הינו‏500‏אלפי₪‏.‏

התוכנית‏כוללת‏צירים‏ושבילים,‏תכנית‏גינון‏וצמחיה,‏מערכת‏הצללה,‏אזור‏ישיבה‏

פרטני‏ודיאלוג,‏כפר‏ילדים‏וגן‏תנכי,‏תחנה‏מטאורולוגית‏ועוד.‏משרד‏החינוך‏

העביר‏הרשאה‏תקציבית‏בסך‏300‏אלפי₪‏ויתרת‏המימון‏היא‏מקרנות‏הרשות‏

בסך‏200‏אלפי₪‏.‏מקור‏מימון:‏משרד‏החינוך‏300‏אלפי₪‏.‏ק.ע.פ‏200‏אלפי₪‏.‏

א.‏פאהן:‏בתב"ר‏הראשון‏יש‏לשנות‏את‏השם‏לתיכנון‏וביצוע.‏‏בסגירת‏התב"רים,‏

יש‏תב"ר‏שיפוץ‏מועדון‏בני‏עקיבא‏(627‏)‏ונשאר 30,000‏‏‏₪מבקש‏לא‏

לסגור‏את‏התב"ר,‏לבנות‏גדר‏לבני‏עקיבא‏.‏הדבר‏בטחוני‏והמעבר‏הכרחי.‏

יו"ר:‏איך‏נשארים‏כל‏הכספים‏האלה?‏הצטיידות‏שלהבת‏,‏תמיד‏טוענים‏שאין‏

מספיק‏תקציב:‏תאורה‏במגרש‏כדורגל‏,‏רק‏עכשיו‏היינו‏אמורים‏להשמיש‏

מחדש.‏‏

א.פהאן:‏‏אין‏טענות‏לגזבר,‏זה‏התפקיד‏שלו.‏יש‏לפנות‏למהנדס‏הפרויקט.‏‏

יו"ר:‏‏‏‏להערכתי,‏לא‏נתנו‏למנהלים‏שאמונים‏על‏הפרויקט,‏להוציא‏את‏הכסף‏‏‏‏

הדרוש.‏

י.‏שטרסברג:‏לא‏מסכים.‏התקציבים‏פתוחים‏לכל‏מנהלי‏האגפים.‏‏

יו"ר‏:‏‏‏‏הרחבת‏מגרש‏כדורגל,‏האם‏אמרת‏למנהל‏הספורט‏כי‏נשאר‏כסף‏

בתב"ר?‏‏

ד.‏רבינוביץ:‏‏הוא‏לא‏אמור‏להגיד‏להם.‏יש‏פרויקט,‏אומדן,‏זה‏מה‏שאושר‏והוגדר‏ולא‏

יותר.‏זה‏גם‏לא‏הוגן‏שאשר‏פאהן,‏מבקש‏להשתמש‏בכסף‏שנשאר‏לבני‏‏

עקיבא.‏‏

42

יו"ר‏‏למשל‏תב"ר‏רכישת‏ציוד‏ריהוט‏דתי‏שלהבת‏‏מבנה‏9,‏התב"ר‏המאושר

עומד‏45,741‏‏‏₪ולא‏יצא‏מימנו‏שקל‏אחד‏

י.‏שטרסברג:‏כי‏אנו‏קודם‏קונים‏את‏הציוד‏ממקורות‏אחרים‏ואז‏מקבלים‏את‏‏‏

התיקצוב.‏אם‏היינו‏מחכים‏עד‏שמשרד‏החינוך‏יאשר‏לנו,‏אז‏לא‏היה‏ציוד‏‏‏

לפתיחת‏שנת‏הלימודים.‏‏

יו"ר:‏‏‏מאיזה‏תב"ר‏קנית?‏

י.‏שטרסברג:‏‏‏תב"רים‏אחרים‏שהם‏בעודף‏שאפשר‏לקנות‏מהם‏ריהוט‏וציוד.‏‏בתב"ר‏בני‏

עקיבא,‏‏היה‏תקציב‏שיפוץ‏גדול‏,‏ועדיין‏היה‏חסר‏כסף‏כדי‏לסיים‏את‏

השיפוץ‏ובאו‏לבקש‏תוספת.‏ביקשו‏לתקצב‏אפילו‏בעודף‏כדי‏שלא‏יחסר‏

ואם‏ישאר‏כסף‏להחזיר‏לקרן.‏אותו‏הדבר‏היה‏עם‏תאורת‏מגרש‏כדורגל,‏

ביקשו‏לתקצב‏ב-‏160,000‏‏₪ובסוף‏יצאנו‏למכרז‏והצעות‏מחיר‏שנגמרו‏ב-‏

130,000‏‏.₪‏

א.פהאן‏הכסף‏חוזר‏לקרן,‏אפשר‏להחליט‏על‏הוצאה‏חדשה.‏

יו"ר:‏אשר,‏אתה‏חושב‏על‏בני‏עקיבא‏ודואג‏שהתב"ר‏ישאר‏פתוח,‏באותה‏מידה‏

אם‏שימי‏אלבז‏נמצא,‏טבעי‏שגם‏הוא‏היה‏דואג‏לכסף‏לספורט.‏‏

א.‏פאהן:‏לא‏נכון.‏אני‏כל‏הזמן‏מדבר‏בוועדת‏כספים‏על‏הספורט.‏‏

יו"ר:‏‏ביקשו‏לקנות‏שערים‏וכו'‏ותמיד‏אומרים‏אין.‏למנהל‏הספורט‏ובחמ"ש,‏

אין‏שמץ‏של‏מושג‏כי‏קיים‏כסף‏בתב"ר.‏במגרש‏כדורגל,‏הבעיה‏של‏

התאורה‏לא‏נפתרה,‏אז‏למה‏‏לסגור‏את‏התב"ר?‏אם‏נצטרך‏להוציא‏

תב"ר‏חדש,‏זה‏תהליך‏שלוקח‏מעל‏חודש.‏‏

ד.‏רבינוביץ:‏‏יכול‏להיות‏שההוצאות‏יצאו‏ממקור‏אחר‏ולכן‏נשאר‏כסף.‏‏

א.‏פטיגרו:‏‏אני‏חושב‏שהכסף‏מתב"ר‏בני‏עקיבא‏,צריך‏לחזור‏לקרן.‏

ע.‏אלרואי:‏אם‏הפרויקט‏הסתיים‏יש‏לסגור‏את‏התב"ר.‏

יו"ר:‏‏הבעיה‏של‏התאורה‏במגרש‏הכדורגל‏לא‏נפתרה,‏אז‏למה‏לסגור‏את‏‏‏‏

התב"ר?‏אני‏חושב‏שדברים‏לא‏מגיעים‏לידיעת‏מנהלי‏המחלקות.‏‏

43

י.‏שטרסברג:‏אין‏פעילות‏בתב"ר‏הזה‏במשך‏שנה,‏שנתיים.‏תב"ר‏לא‏פעיל‏ואלה‏‏‏

הכללים.‏ ‏

יו"ר:‏‏אבל‏מנהלי‏האגפים‏לא‏ידעו.‏ובתב"ר‏מגרש‏כדורגל‏אין‏פעילות?‏מאיפה‏

עכשיו‏לקחתם‏תקציב‏לשיקום‏?‏‏‏

י.‏שטרסברג: מתקציב‏מוסדות‏ציבור.‏‏

יו"ר:‏‏לא‏בסדר‏‏

י.‏שטרסברג:‏אבל‏זה‏לא‏תאורה.‏‏

יו"ר:‏‏זה‏כן‏תאורה.‏‏

א.פהאן:‏‏השאלה,‏אם‏לא‏להשאיר‏את‏שני‏התב"רים‏פתוחים.‏

י.‏שטרסברג:‏‏יש‏נהלים‏של‏משרד‏הפנים,‏וזה‏לא‏נכון‏להשאיר‏תב"ר‏לא‏פעיל‏פתוח.‏

א‏פאהן:‏‏מציע‏לא‏לסגור‏את‏תב"ר‏מגרש‏כדורגל‏ובני‏עקיבא.‏‏

ע.‏אלראי:‏מציע‏לסגור‏הכל‏ולפתוח‏בצורה‏מסודרת‏מחדש.‏‏

מחליטים פה אחד

לאשר עדכון וסגירת תב"רים לשנת 2017 כמפורט

1. אזור תעסוקה מתחם צפוני (287: )‏

‏‏הפחתה‏בסך 1,461,767‏:‏₪מקור‏מימוןהשתתפות‏בעלים

‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏140,199,952‏‏‏‏‏‏₪‏

2. מגרש כדורגל הרחבה (583:)‏‏

‏‏הפחתה‏בסך 86,214‏‏₪מקור‏מימוןמשרד‏הפנים‏

‏‏‏הפחתת‏בסך‏237,102‏‏‏₪מקור‏מימוןקרן‏המתקנים-טוטו‏

‏‏‏הפחתה‏בסך‏136,368‏‏₪מקור‏מימון‏:קרנות‏הרשות

‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏5,558,316‏‏₪‏

3. שדרוג תאורת רחוב (734)‏:

44

‏תוספת‏תקציב‏ע"ס111,713‏‏₪מקור‏מימון:‏משרדממשלה‏שונים‏

‏‏הפחתה‏בסך‏7,686‏‏₪מקור‏מימוןמשרד‏הפנים‏

‏‏תוספת‏תקציב‏בסך‏777,270‏‏₪מקור‏מימון:‏קרנות‏הרשות‏

‏‏הפחתה‏בסך‏1,143,000‏מקור‏מימון:‏מילוות‏מבנקים‏ומוסדות‏אחרים‏

‏‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏2,258,297‏‏‏₪‏

4. הנגשתכיתה לליקוי שמיעה בניצנים (754 :)‏

‏‏הפחתה‏ע"ס5,735‏‏₪מקור‏מימון:‏משרד‏החינוך‏‏‏‏‏

‏‏תוספת‏תקציב‏ע"ס‏124‏‏₪מקור‏מימון:‏קרנות‏הרשות

‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏24,389‏‏‏₪‏

5. הצטיידות מועדון הנוער העובד והלומד (479:)‏‏

‏הפחתה‏ע"ס7,012‏‏₪מקור‏מימון‏:‏מפעל‏הפיס‏

‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏42,988‏‏‏₪‏

6. מחשבים לשלהבת- מקיף דתי אזורי (634 : )‏

‏‏‏הפחתה‏ע"ס4,140‏‏₪מקור‏מימוןמפעל‏הפיס‏

‏‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏87,860‏‏₪‏

7. מחשבים לחט"ב חדשה-יהלום (635 :)

‏‏הפחתה‏בסך‏‏4,140‏‏₪מקור‏מימוןמפעל‏הפיס

‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏87,860‏‏₪‏

8. מחשבים לבי"ס רבין (637 )‏‏

‏‏הפחתה‏בסך 1,325‏‏‏₪מקור‏מימוןמפעל‏הפיס‏

‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏28,115‏‏‏₪‏

9. מחשבים לממ"ד אבני החושן (638 :)

‏הפחתה‏ע"ס1,325‏‏₪מקור‏מימון:‏מפעל‏הפיס

‏‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏28,115‏‏₪‏

10. מחשבים לבי"ס צוקים ( 639 : )‏

‏‏הפחתה‏ע"ס1,656‏‏₪מקור‏מימוןמפעל‏הפיס

‏‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏35,144‏‏₪‏

11. מחשבים לתיכון שוהם (064 : )

‏הפחתה‏ע"ס3,312‏‏₪‏מקור‏מימון‏:‏מפעל‏הפיס‏

45

‏סה"כ‏יעמוד‏התבר‏ע"ס70,288‏‏₪‏

12. מחשבים לבי"ס שחף-דמוקרטי (641)

‏הפחתה‏בסך 3,146‏‏₪מקור‏מימון:‏מפעל‏הפיס‏

‏סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏66,774‏‏₪‏

ריכוז

- סה"כ‏‏תב"רים‏35:‏

- 12‏‏תב"רים‏הסתיימובעודף.‏סה"כ‏העודף‏ע"ס‏של‏466,482‏‏.‏₪‏

- 21‏תב"רים‏הסתיימו‏באיזון

- 2‏תב"רים‏הסתיימובגירעון‏.‏סה"כ‏הגרעון‏‏בסך‏777,394‏.‏₪

לאשר את התברים הבאים:

א. אולפנא/ישיבת שלב ג' (518 )‏‏:

תוספת‏תקציב‏בסך 25,175‏‏‏.₪מקור‏מימון:‏מפעל‏הפיס‏

תוספת‏תקציב‏בסך‏135,983‏‏₪‏

סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏8,343,218‏‏‏.₪‏

ב. ריהוט וציוד למוס"ח -2017 (686 )

196,000‏‏₪מקור‏מימון‏:‏קרנות‏הרשות‏

סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏196,000‏‏₪‏

ג. כלי אצירה (687)

70,060‏‏₪מקור‏מימון:‏קרנות‏הרשות‏

סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏70,060‏‏‏₪‏

ד. עיצוב חצר לימודית – אבני החושן (688)‏

300,000‏‏:‏₪מקור‏מימון:‏משרד‏החינוך‏

200,000‏‏‏:‏₪מקור‏מימון‏:קרנות‏הרשות‏

סה"כ‏יעמוד‏התב"ר‏ע"ס‏500,000‏‏‏₪‏

46

סעיף 7 לסדר היום

הסכם חכ"ל מועצה – ניהול פרויקט כ"א

יו"ר:‏‏דנו‏בנושא‏במסגרת‏תוכנית‏עבודה‏ותקציב,‏וכן‏בדירקטוריון‏חכ"ל.‏

הצורך‏מחייב‏לאשר‏גם‏במליאת‏המועצה‏.‏

ע.‏אלרואי:‏‏מה‏נגמר‏עם‏תוכנית‏למשתכן.‏

א.‏פטיגרו:‏העתירה‏התבטלה.‏ההגרלה‏חוזרת‏בלי‏שינוי,‏רק‏לסדרה‏א'.‏תיפתח‏

הרשמה‏חדשה.‏מעדכן:‏רמ"י‏אישר‏את‏מכרז‏עבודות‏הפיתוח,‏בסך‏

60,000,000‏‏₪שיפורסם‏השבוע.‏במהלך‏ינואר‏יסתיים‏סיור‏קבלנים

ומכרזים,‏ותבחר‏חברה.‏

מחליטים פה אחד

לאשר פה אחד הסכם חכ"ל מועצה – ניהול פרויקט כ"א

סעיף 8 לסדר היום‏

עדכון שכר מבקר מועצה

יו"ר:‏‏בהתאם‏למסמך‏של‏אגף‏השכר‏והסכמי‏עבודה,‏אנו‏מבקשים‏לעדכן‏את‏‏

שכרו‏של‏מבקר‏המועצה,‏מ‏80%‏שכר‏מנכ"ל‏ל-‏90%‏שכר‏מנכ"ל‏,‏החל‏

מינואר‏2018‏‏.בהזדמנות‏זו,‏מבקשלהודות‏על‏עבודתך‏המקצועית‏וירידה‏

לפרטים.‏

א.פהאן:‏‏אחרי‏אישור‏המליאה‏עובר‏למשרד‏הפנים‏לאישור?‏

יו"ר:‏‏כן.‏

יו"ר:‏‏‏מאחל‏לתמיר‏פוגל,‏מזל‏טוב‏להולדת‏בנו‏בכורו.‏

מחליטים פה אחד

לאשר עדכון שכר מבקר המועצה

47

48

סעיף 9 לסדר היום

אישור תאריכי ישיבות הנהלה/מליאה 2018

א.‏פטיגרו‏לא‏ניתן‏באוקטובר‏לקיים‏ישיבות‏לאור‏הבחירות‏לרשויות.‏

יו"ר:‏‏לא‏נקיים‏ישיבה‏באוקטובר.‏

ד.זביב:‏‏כל‏ספטמבר‏חגים.‏

יו"ר:‏‏גם‏לקבוע‏ישיבה‏בנושא‏תוכנית‏עבודה‏ותקציב‏,‏בראשית‏נובמבר,‏

ישראחרי‏הבחירות,‏יהיה‏לחוץ‏ובעייתי.‏מציע‏שב-‏27.11.18‏תערך‏ישיבת

הנהלה‏וב-11.12.18‏ישיבת‏מליאה‏בה‏ידונו‏התקציב‏ותוכנית‏העבודה‏

ד.רבינוביץ:‏‏דווקא‏עדיף‏לתת‏למועצה‏לסיים‏את‏תקציב‏2018.‏

יו"ר‏27/11/18‏ישיבת‏הנהלה,‏תוכנית‏עבודה‏ותקציב 11/12/18‏ישיבת

מועצה.‏לא‏תערך‏עוד‏ישיבה‏בדצמבר.‏‏

ד.‏רבינוביץ:‏‏שעות‏הישיבה?‏

יו"ר:‏18:30‏‏

ע.אלרואי‏‏מבקש‏שלא‏לאחר‏ולהתחיל‏בזמן.‏

יו"ר:‏‏לא‏ניתן‏לחתוך‏באמצע‏וועדות.‏

א.פטיגרו:‏‏מציע‏19:30‏בגלל‏תיכנון‏ובנייה‏

יו"ר:‏‏19:00‏הנהלה‏ומליאה‏

מחליטים פה אחד

לאשר ישיבות הנהלה/מליאה בתאריכים הבאים:

ישיבות הנהלה: 9.1.18 :6.2.18 :6.3.18 :1.5.18 :5.6.18 :17.7.18 :4.9.18 :

9.10.18 :27.11.18

49

ישיבות מליאה 16.1.18 :20.2.18 :27.3.18 :22.5.18 ::12.6.18 :31.7.18 :4.9.18 :

23.10.18 :11.12.18

סעיף 10 לסדר היום

אישור נסיעת ראש המועצה לממפיס- תוכנית עמיתי דילר

יו"ר:‏בין‏התאריכים‏15-19/3/18‏,הוזמנתי‏,‏לביקור‏בממפיס‏ע"י‏‏ראשי‏קהילת‏

ממפיס.‏יתלווה‏מר‏‏אור‏לי‏להט,‏יו"ר‏ועדת‏ההיגוי‏של‏שותפות‏שוהם‏&‏

ממפיס‏.‏תכנית‏הביקור‏צורפה‏למסמכים.‏‏

מחליטים פה אחד

לאשר נסיעת ראש המועצה, מר גיל ליבנה לממפיס- לתוכנית עמיתי דילר.

סעיף 11 לסדר היום

עדכון לגבי החלטת שרי הפנים והאוצר בעניין צו הארנונה לשנת 2018

יו"ר‏ביקשנו‏במסגרת‏צו‏ארנונה,‏לפתור‏מחיוב‏פרגולות‏בקירוי‏קל.‏החלטת‏

השרים,‏לדחות‏את‏הבקשה.‏מציין‏כי‏פניתי‏באופן‏אישי‏ללשכת‏השר,‏

הצוות‏המקצועי‏במשרדו‏התנגד,‏‏רואה‏בזה‏ניגוד‏לחוק‏ההסדרים.‏‏

א.פטיגרו:‏‏אני‏חושב‏שלא‏נכון‏לחייב‏בגין‏פרגולה‏מקורה‏זו‏והשאלה,‏האם‏אנו‏

ממליצים‏לתושבים,‏לפרק‏את‏הפרספקס‏‏ולבקש‏הפחתה.‏‏

יו"ר:‏מנוי‏וגמור,‏שעם‏הפרספקס‏לחייב.‏מאחר‏ואומרים‏לנו‏כך.‏נצטרך‏להודיע‏

לתושבים,‏שלאור‏החלטת‏שר‏הפנים,‏איננו‏יכולים‏לבטל‏את‏החיוב.‏כל‏

תושב‏שיפרק‏הפרספקט‏ויגיש‏בקשה‏להפחית‏את‏השטח‏של‏הפרגולה‏

המקורה,‏נכיר‏בה.‏‏

ע.‏אלראי:‏הניסוח‏חשוב.‏‏

יו"ר:‏ללא‏ספק,‏כדי‏שלא‏יראה‏כי‏אנו‏עושים‏דין‏לעצמנו.‏הכוונה‏הייתה‏להקל‏

על‏התושב‏בנושא.‏‏

50

א.‏פטיגרו‏בהמשך‏לבדיקתכם‏מול‏מעלות‏תרשיחא,‏‏‏האם‏דברי‏ההסבר,‏כפי‏

שנכתבו‏בנושא‏החניות‏,‏הוסברו‏אחרת‏ושיכנעו‏את‏משרד‏הפנים‏לאשר‏

בקשתם?‏‏

יו"ר:‏יש‏לוכסן,‏ואו‏הפחתה.‏

א.‏פטיגרו:‏ביקשנו‏הפחתה,‏בדברי‏ההסבר.‏פרגולה‏שהוסיפו‏עליה‏קירוי‏פלסטיק,‏לא‏

משנה‏את‏הסיווג.‏‏

ד.‏רבינוביץ:‏לא‏ניתן.‏‏

יו"ר:‏‏‏מצאתי‏הצעת‏חוק‏של‏ח"כ‏דודי‏אמסלם,‏על‏העניין‏של‏פטור‏מחיוב‏‏

ארנונה‏על‏קירוי‏קל‏לפרגולה‏.‏הצעת‏חוק‏משנת‏2016‏‏שלא‏קודמה‏

א.פטיגרו:‏‏השאלה‏אם‏בהסברים‏שלנו,‏לא‏יכולים‏לפרש‏את‏המונח‏"קירוי‏קל"‏

לטווח‏רחב‏יותר?‏‏

ר.‏ברעם:‏אם‏הגשתם‏כבר‏בקשה‏למשרד‏הפנים‏‏וקיבלת‏תשובה‏שלא,‏זה‏לא‏

יעבור.‏

י.‏שטרסברג:‏מה‏גם‏שכל‏השנים‏זה‏לא‏היה‏כך.‏

יו"ר:‏עד‏היום‏כל‏תושב‏שטען‏שהוריד‏את‏הקירוי,‏הפחיתו‏לו‏את‏הארנונה‏בגין‏

זה.‏‏

ע.אלרואי:‏‏צריך‏לשתף‏את‏התושבים‏ולידע,‏אם‏מי‏שרוצה‏להוריד,‏יופחת.‏‏

ד.רבינוביץ:‏אם‏כך,‏אנחנו‏יכולים‏להחליט,‏שמבחינת‏מליאת‏המועצה,‏קירוי‏קל,‏אינו‏

קירוי.‏לא‏משנים‏שום‏סיווג‏בצו‏הארנונה.‏כמו‏שבעבר‏הוחלט‏כי‏דק‏אינו‏

ריצוף‏ואינו‏מחויב.‏‏

ר.‏ברעם:‏ובשוהם‏מרקט‏,‏כל‏החלקים‏המקורים,‏מה‏תעשו?‏‏

ד‏רבינוביץ:‏נגדיר‏רק‏בבתי‏מגורים‏‏

ר.‏ברעם:‏איך‏תגדירי‏קירוי?‏‏

51

א.‏פטיגרו‏בשוהם‏מרקט‏זה‏לצרכי‏מסחר‏ואנו‏מדברים‏על‏מגורים.‏‏

ר.‏ברעם:‏‏אחרי‏שהגשת‏בקשה‏למשרד‏הפנים,‏ועוד‏שנה‏לפני‏בחירות,‏זה‏לא‏נראה‏

טוב‏ואפילו‏יגיע‏לידי‏ביקורת.‏‏

ע.‏אלראי:‏מציע‏לצאת‏בהודעה‏לציבור‏ולידע,‏מי‏שירצה‏להוריד‏את‏הקירוי‏,‏רשאי‏

לקבל‏הפחתה‏בארנונה‏על‏החלק‏היחסי.‏‏‏

יו"ר:‏כל‏תושב‏שיגיש‏בקשה,‏יבוטל‏החיוב‏בגין‏הפרספקט.‏‏

ד.‏רבינוביץ:‏מבקשת‏לבדוק,‏האם‏יש‏חיוב‏על‏פרגולה‏הבנויה‏על‏אדמה‏או‏‏דשא‏

סינטטי.‏בעבר‏התקבלה‏החלטה‏לא‏לחייב‏בגין‏שטחים‏אלה,‏בכדי‏לעודד‏

חיסכון‏במים.‏‏

ר.‏ברעם:‏התנאי‏לחיוב‏כשטח‏בנוי,‏כשיש‏גם‏ריצוף‏וגם‏פרגולה.‏איפה‏שאין‏ריצוף‏

ויש‏רק‏תיקרה‏בלי‏קירות,‏פטור.‏איפה‏שיש‏ריצוף‏ואין‏תקרה,‏פטור.‏‏

ד.‏רבינוביץ:‏ניתן‏כהנחיות‏למודדים?‏‏

י.‏שטרסברג:‏כן.‏‏

ר.‏ברעם:‏להגיד‏ספציפית‏אם‏פרגולה‏על‏דק‏פטור?‏לא‏זוכרת.‏דורש‏בדיקה.‏‏

י.‏שטרסברג:‏יכול‏להיות‏שהיה‏במסגרת‏הוועדה‏לתיכנון‏בנייה‏ולא‏במסגרת‏ארנונה.‏‏

יו"ר:‏נבדוק.‏‏

‏נצא‏בהודעה‏לציבור‏,‏כי‏הם‏זכאים‏להגיש‏בקשה‏לזכות‏אותם‏בגין‏שטח‏

פרגולה,‏לאחר‏שהסירו‏ממנה‏את‏הקירוי.‏‏

א.‏פטיגרו:‏במסגרת‏צו‏ארנונה‏2019,‏‏נסדיר‏בצו‏הארנונה‏

מחליטים פה אחד

לצאת בהודעה לציבור, על דחיית משרד הפנים, לשינוי סיווג/תת סיווג/הפחתה בארנונה

בקירוי קל.

52

סעיף 12 לסדר היום

שונות

מבשר‏גם‏על‏שתי‏אותות‏שהמועצה‏זכתה:‏האחד,‏קבלת‏פרס‏שר‏הפנים‏

על‏ניהול‏כספי‏תקין.‏זו‏השנה‏ה-‏20‏שאנו‏זוכים‏באותזה‏ברציפות,‏דיי‏

נדיר‏וייחודי‏בארץ.‏יישר‏כוח‏לכל‏העוסקים‏במלאכה‏ובראשם‏גזבר‏

המועצה.‏

י.‏שטרסברג:‏יש‏אגף‏שלם‏מאחורי‏שעובד‏ועומל‏קשה.‏

יו"ר:‏אות‏הוקרה‏נוסף‏שנתבשרנו‏אתמול‏ע"י‏כבוד‏השופטת‏דליה‏דורנר,‏"אות‏

קהילה‏מתנדבת",‏‏מטעם‏המועצה‏הישראלית‏להתנדבות.‏התחרו‏מספר‏

רשויות‏ולשמחתי‏זכינו‏במקום‏ראשון,‏תוך‏ציון‏מיוחד‏להתנדבות‏נוער.‏

דבר‏המראה‏על‏ערכיות‏הקהילה‏ונורמות‏חברתיות‏הראויות‏להערכה‏

ברמה‏הארצית.‏‏

53

ריכוז החלטות:

מס' נושא החלטה

1‏אישור פרוטוקולים אישור‏פרוטוקול‏מליאה‏ומליאה‏שלא‏מן‏המניין‏מיום‏

27.11.17‏‏

2‏שנת הקהילה 2018 מצגת‏

3‏אמות מידה לחיוב באגרה

בגין פינוי פסולת מפעל.

מצגת‏

4‏דוח כספי מועצה- רבעון 3

לשנת 2018

לאשר‏דוח‏כספי‏מועצה–‏רבעון‏3‏לשנת 2018‏‏‏.‏

5‏מינוי חברים בדירקטוריון מינוי‏מר‏אורי‏ברגמן‏במקום‏‏הגב'‏ציפי‏הלוי,‏‏

כדירקטור‏מטעם‏הציבור,‏בתאגיד‏לחינוך‏שוהם‏בע"מ.‏

מינוי‏הגב'‏שלומית‏רום‏במקום‏הגב'‏עידית‏הופמן,‏

כדירקטורית,‏מטעם‏‏ציבור‏בתאגיד‏לחינוך‏שוהם‏בע"מ‏

.‏

מינוי‏הגב'‏שירי‏עופר‏‏במקום‏‏הגב'‏חגית‏אבירם,‏‏

כדירקטורית‏מטעם‏המועצה‏בתאגיד‏לחינוך‏שוהם‏

בע"מ‏

מינוי‏דני‏אולשקר‏במקום‏יעל‏וינבך‏,‏כדירקטור‏מטעם‏

הציבור,‏בבחברה‏הכלכלית‏שוהם‏בע"מ.‏

6‏תב"רים וסגירת תב"רים

2017

לאשר‏סגירת‏התב"רים‏הבאים:‏287‏:385‏:473‏:475‏:

479‏:634‏:635‏:637‏:638‏:639‏:640‏:641‏‏.‏

ביטול‏תב"רים 663‏,633‏,632‏,631‏,630‏,612‏,603‏‏

לאשר‏את‏התב"רים‏הבאים 518‏,686‏,687‏,688‏,‏

7‏הסכם חכ"ל מועצה- ניהול

פרויקט כ"א

לאשר‏הסכם‏חכ"ל‏מועצה-‏ניהול‏פרויקט‏כ"א‏

8‏עדכון שכר מבקר מועצה לאשר‏עדכון‏שכר‏מבקר‏מועצה.‏‏

9‏אישור תאריכי ישיבות

הנהלה/מליאה 2018

לאשר‏ישיבות‏הנהלה/מליאה‏בתאריכים‏הבאים‏

ישיבות‏הנהלה:‏9.1.18‏:6.2.18‏:6.3.18‏‏:1.5.18‏:

5.6.18‏:17.7.18‏:4.9.18‏:9.10.18‏:27.11.18‏‏

ישיבות‏מליאה 16.1.18‏:20.2.18‏:27.3.18‏:22.5.18‏::

12.6.18‏:31.7.18‏:4.9.18‏:23.10.18‏:11.12.18‏‏

10‏אישור נסיעת ראש

המועצה לממפיס- תוכנית

עמיתי דילר.

לאשר‏נסיעת‏ראש‏המועצה‏לממפיס-‏תוכנית‏עמיתי‏

דילר.‏

11‏עדכון לגבי החלטת שר

הפנים והאוצר בעניין צו

הארנונה לשנת 2018

לצאת‏בהודעה‏לציבור,‏‏על‏דחיית‏משרד‏הפנים,‏לשינוי

סיווג/תת‏סיווג/הפחתה‏בארנונה‏בקירוי‏קל.‏‏

12‏שונות עדכונים‏‏

‏‏‏‏

‏‏

54

‏‏----------------------‏‏‏‏‏‏‏‏--------------------‏

‏‏דודי‏זביב‏‏‏‏‏‏‏‏גיל‏ליבנה‏

‏‏מנכ"ל‏המועצה‏‏‏‏‏‏‏‏ראש‏המועצה‏