פרוטוקול הועדה לאיכות הסביבה מס' 6

פרוטוקול ישיבה 6/2022 ועדת איכות סביבה

פרוטוקול ישיבת הועדה להגנת

הסביבה מיום 28.12.22

נוכחיםיו"ר הועדה -. נרי אראלי, חברה עופרה שוורץ, קורין תויתו, עובדי המועצה אבי כהן ,גבי דוברון, עבודי

מזכירת הוועדה. נציגות יח"ס איילה אברהמי גובר , דנה רודד, נעה קיסנגר רות קיגסולד, ד"ר עודד קינן

חסרים: מי"ה- מיטל לאון, טובי שור, ערן היימס, אופיר כץ

תוכן הישיבה

בישיבה דנו בנושאים הבאים:

1. ועידת אקלים אזורית

2. עמדת השרה להגנת הסביבה באשר לעתיד ים המלח

3. תוכנית סדום הירוקה- מוזמנים נציגי מי"ה

4. סיכום השנה בדגש על מפגעים מקומיים

5. נושאים מומלצים לשנה הבאה

1. ועידת אקלים אזורית

נעה- אז אני רוצה לעדכן על שני תהליכים שהתכנסו בדיוק לאותו מרחב זמן. אחד זה תוכנית ההיערכות

לשינוי האקלים של הרשות, וועידת האקלים. אני אתחיל רגע. אם תראו פה מהר את כל התהליך שעשינו,

אז מספר 8 זה ועידת האקלים שהייתה לפני שנה וחצי, ומאז אנחנו עסקנו במיפוי נתוני הפליטות. אספנו את

זה בשביל שיהיה לנו בסיס לכתיבת תוכנית היערכות, ועכשיו אנחנו בדיוק בנקודה של מצב כזה שיש לנו גם

את ועידת האקלים שתתקיים בינואר, שתכף אני ארחיב עליה, וגם את ההכשרה של מנהלי המחלקות בשתי

הרשויות, ערד ותמר, לקראת כתיבת תוכנית היערכות.

זה בעצם תוכנית של ההכשרה שמנהלי המחלקות יעברו מתחילת החודש. ב- 2 לינואר יש מפגש פתיחה, זה

יהיה גם במכון מחקר במצדה, שכל מנהלי האגפים ומנהלי מחלקות של תמר וערד יגיעו, בסביבות 70 איש

ואנחנו מקבלים ליווי של מרכז השל לקיימות, שהם בעצם אלה שגם עזרו לכתוב את המדריך לכתיבת תוכנית

היערכות למשבר האקלים, הם היו היועצים של המשרד, והם יעבירו לנו את ההכשרה. המפגש הראשון הוא

מפגש אזורי, גם של ערד וגם של תמר, והוא יהיה פרונטלי. אחר כך יהיו לנו עוד שני מפגשים משותפים של

תמר וערד בינואר, אבל הפעם הם כבר יהיו מחולקים לפי מחלקות, מחלקת הנדסה, יהיו להם שני מפגשים

בזום, מחלקות חינוך, קהילה ורווחה, ומחלקות אגף תפעול. הזמנים כבר רשומים, אמורים להיות אצלכם

ביומנים. ואחר כך עוברים לשלב הרשותי, שזה מפגשים פרטניים מול המחלקות, זה בהתאם לצורך, עם

היועץ.

הדבר השני שקורה, ב-11 לינואר, שעל זה אני רוצה לדבר, זאת ועידת האקלים השנייה שתתקיים במכון

מחקר במצדה. הנושא שנבחר זה קיימות מערכות מזון ומים באזורי קיצון. אם בוועידה הראשונה ראשי

הרשוי ות הצהירו על זה שהם הולכים לקראת כתיבת תוכנית היערכות, ובמהלך השנה הזאת זה מה שעשינו,

שם ראשי הרשויות בחרו להוביל ולקחת אחריות, ועכשיו אנחנו רוצים להוסיף למהלך הזה את השותפים

הנוספים במרחב. וכשעשינו מיפוי, ראינו שבעצם נושא המזון והמים משותף לכל השחקנים שלנ ו, כי יש לנו

פה במרחב מתעשיות הדשנים וההדברה דרך החקלאות, יש לנו תעשיות מזון כמו יוניליוור, כמו מפעל עין

גדי, ויש לנו את השיווק כמובן ואת משקי הבית והמלונות שהם הצרכנים, הזנה בגני ילדים, ואפילו יש לנו

את אתרי ההטמנה שכיום המזון מגיע בסוף דרכו לשם. זה הנושא שבחרנו בגדול. וכשהתחלנו את התהליך,

חברנו לאוניברסיטת תל אביב דרך מכון מחקר, לקורס PBL לתואר שני בבית ספר פורטר לסביבה, זה קורס

שנתי. זה סטודנטים שנבחרו, הם הגישו מועמדות וראיון ואז הם נבחרו, הם יודעים למה הם הולכים, הם

מאוד מאוד רציניים. והם בעצם עוזרים לנו לכתוב תוכנית, הם בעצם ממפים את פליטות גזי החממה בכל

המרחב שלנו, כל מה שקשור למערכת המזון, ואחר כך בסופו של דבר הם יגישו לנו מין מסמך כזה שמראה

את הפליטות, את הקשרים, שיתופי פעולה וכל מיני דרכי פעולה שאנחנו יכולים לצמצם, כל אחד בתחום

שלו, וגם איך אנחנו יכולים כמו שאמרתי, שיתופי פעולה בין השחקנים השונים. זה איזשהו מהלך אזורי,

כנראה הראשון מסוגו בארץ, אין כאלה כרגע בשלב הזה מהלכים אזוריים. אז זה גם משמח עבורנו, שנהיה

חלוצים בתחום. ובוועידת האקלים אנחנו בחרנו להתעסק בשלושת השחקנים החשובים בתמר, שזה

תעשייה, תושבים ותיירות. התושבים מאופיינים בזה שרובם חקלאים, ולכן בחרנו את נושא התעשייה,

החקלאות והתיירות. יהיה לנו מושב פתיחה שיהיו לנו שלוש הרצאות.

נרי-זה טוב ויעיל לעבוד עם בעלי התפקידים במועצה, אין לי טענות, נחמד מאוד. אבל יש בנוסף לבעלי

התפקידים. תוכנית ההשתלמות שאמרתם היא טובה מאוד לדעתי, ילמדו וירחיבו את אופקיהם. זה לא

מחלחל אל התושבים. יש נתק בין הגורמים המקצועיים במועצה לבין התושבים. אני ציפיתי בראשית הדרך,

ובשלב הזה היינו ביחד, שהתושבים או הוועדה להגנת הסביבה, וכאן אני מערבב גם את עצמי באופן אישי,

שהוועדה הזאת או ועידת האקלים הזאת תעסוק בעניינים החשובים לתושבים. להזכירכם, בדף הראשון

ההתחלה שלנו הייתה צמצום פליטות במפעלי ים המלח. במפעלי ים המלח אין בעיה של פליטות של גזי

חממה, יש להם בעיה של חומרים מסריחים וחומ"סים שהם פולטים, שזה בכלל לא הבעיה המרכזית. הבעיה

המרכזית, וסיכמנו את זה, באזור תמר, זה מים, ירידת מפלס ים מלח, הפגיעה בתשתיות בחוף. זה קשור,

באמת זה קשור למזון. באיזשהו מקום בדרך, כנראה בגלל המעורבות של הגורמים המקצועיים במועצה

שאינם בקיאים בענייני איכות הסביבה, הלכתם לכיוון שמרחיק אתכם מהתושבים.

דנה רודד:

כשבנינו את המתווה של הוועידה הזאת, בעצם היינו צריכים לקחת, אי אפשר היה לעסוק בוועידה הזאת באיזשהו

נושא מסוים שנקרא מפעלי ים המלח. בשביל יש את מדיניות ים המלח, יש הרבה דברים שפועלים. נושא מפעלי ים

המלח הוא חלק מהעניין, הוא לא כל העניין. היינו צריכים בעצם לקחת את כל התחומים העיקריים שבעצם נמצאים

במרחב של המועצה והם משותפים, זו ועידה אזורית, שמשותפים גם לערד ולירוחם, ובעצם טווינו כאן סי פור שלוקח

את כולם ביחד. הוועידה הזאת היא אזורית, היא של כמה רשויות, היא של כמה תחומים שקשורים למועצה. ואם

היינו לוקחים רק את מפעלי ים המלח בתוך הסיפור הזה, אז הסיפור היה מצומצם, נקודתי.

עפרה שוורץ - אני רוצה להגיד, לגבי העניין של שילוב התושבים, אני חושבת שיש מודעות ויש תהליכי חשיבה ביחד.

אני בהחלט הולכת ומצדדת עם הקטע של מה שאמר עודד, שאף אחד מאיתנו לא ידע שצריך למשוך ולהביא את

התושבים, אבל אנחנו בהחלט מביאים את זה לידיעת התושבים. אני יודעת שלא ימצא חן בעיניך מה שאני אומר,

נרי, אבל לפני שבועיים אנחנו היינו בסיור במפעלי ים המלח והגיעו תושבים לשמוע את הבעיה. אז אנחנו לא יכולים

להתעלם ולהגיד שאנחנו לא מביאים תושבים. התושבים באים, התושבים כן מתעניינים. אני יודעת שאנחנו מאוד כל

אחד בתחומו ובעולמו הוא, ונכון, אנשים לא יוצאים. היום בבוקר הודיעה כבר ג'ני לכולם שב -10 לחודש יש את

הוועידה לאקלים במצדה ושאנחנו כולנו צריכים להגיע וכמה שאפשר להגיע.

קורין תויתו- עדיין לא מאוחר מדי. לא מאוחר עדיין לפרסם שוב דרך המועצה, יש לנו את המקומי, זה מגיע באופן

אישי לכל אחד. וכן לציין שוב, ראיתי התכתבויות בקהילה שכן אומרים "זה חשוב, חשוב לנו". אולי לא נרשמו, לא

הבינו את הצורך בלהירשם לזה, אבל ראו ושמעו על הכנס הזה. אבל אני חושבת שעוד לא מאוחר להזמין ולעודד

להגיע לכנס הזה.

2. עמדת השרה להגנת הסביבה באשר לעתיד ים המלח

נרי- אני הפצתי לכם את מסמך המדיניות של ים המלח. המסמך הזה זכה לביקורת חריפה מאוד ביום עיון שקיימה השרה

להגנת הסביבה לאורך חוף ים המלח, יום שהתחיל בקליה, נגמר בעין גדי בבית ספר שדה, כאשר שתי מסקנות עיקריות

של דו"ח המדיניות הותקפו שם. המסקנה הראשונה, באופן הברור ביותר, כמעט כל אנשי המדע שהשתתפו בישיבה הזאת,

למעט שני נציגים של המכון הגאולוגי, פסלו את העניין של Red Dead, למרות שבדו"ח הזה של הוועדה זה מופיע בעדיפות

העליונה. שתיים, מרבית המומחים, עכשיו אני אומר רק מרבית, לא כולם, כי זה לא היה שלם, תמכו באיזושהי חלופת

צפונית, בניגוד גמור למה שכתוב במסמך מדיניות ים המלח. לפיכך יצא שעמדת המשרד לא הייתה ברורה בסוף הדיון.

היא סיכמה את הדיון באופן הבא. היא אמרה "הבנתי שאנחנו על הבנקט מבחינת האלטרנטיבה Red Dead. אבל אני לא

יודעת מה...". לים האדום. "אבל אני לא יודעת מה עמדת המשרד לגבי האפשרות הצפונית. אני עוד מעט גומרת את

תפקידי. המקסימום שאני יכולה להגיד זה שאני מבקשת לבחון את החלופות האלה". עלו על השולחן, דיברו שם, כל מיני

אנשים טובים רוצים להציל את ים המלח, ולכולם יש תוכניות. אז הושמעו, אחד אמר שצריך מים מלוחים מהים התיכון,

תעלה... אחד אמר לא, רק מים מותפלים. ונציג אקופיס, זה לא היה עודד, גדעון ברומברג אמר להחיות את הירדן. להחיות

את הירדן. ים המלח לא קיבל גרם של מים מכל האמירות האלה. לא עצרו את ירידת המפלס באף אחת מההצהרות. ומה

שאנחנו פה בוועדה צריכים להתריע, שלמרות שאני מקווה ומאמין שחילופי השלטון לא יעלימו את בעיית ים המלח,

אנחנו צריכים לפחות כלפי המועצה לבוא ולדרוש, להעלות מחדש את זה שהמועצה חייבת להשמיע את קולה בפתרון

שלמרבית התושבים נראה הפתרון הנכון. אז אם צריך לשם זאת לעשות איזה סבבים במושבים

אבי כהן- אני לא מצליח להבין את הדיון. אתה אומר שנפנה לתושבים לשאול מה הפתרון הנכון לים המלח?

נרי- כן, אחנו גרים פה.

אבל רגע, אני אנצל את ההזדמנות ואגיד לכם שאחד הנושאים שאנחנו כן כתושבים צריכים להתייחס אליהם היה העניין

שדווקא ילדי כדור הארץ העלו את זה ועוד מישהו, אני כבר לא זוכר. במסגרת אירוע נחל צאלים ופריצת התעלה הסתבר

שמפעלי ים המלח שואבים כל שנה 450 מיליון קוב מהאגן הצפוני לאגן הדרומי. להערכתי, ואני לא גאון ולא מומחה

וכמובן במפעלי ים המלח יש הרבה יותר חכמים ממני, להערכתי שאיבת 450 מיליון קוב מהאגן הצפוני לאגן הדרומי היא

אחת הסיבות המרכזיות לירידת מפלס ים המלח. אז כמובן אני נמצא במחלוקת עם גאוני הדור שאומרים לי שהסיבה

המרכזית לירידת מפלס ים המלח היא התאיידות של 750 מיליון קוב בשנה על כל השטח, האגן הצפוני והאגן הדרומי

ביחד. אבל אם זוכרים שח לק מה - 750 האלה זה 450 מיליון שנשאבים מהאגן הצפוני לאגן הדרומי, אז האמירה

שהאחריות של מפעלי ים המלח להתייבשות ים המלח היא רק החלק שלהם מתוך 750 מיליון קוב, אני חושב אחרת

האחריות שלהם, ואני הצגתי זה שם, ואני חושב שאת זה צריך להעביר לתושבים, מפעלי ים המלח שואבים 450 מיליון

קוב כל שנה מהאגן הצפוני. הם צריכים להחזיר לאגן קוב מול קוב. היה ויכוח בפניה של השרה, שהארגונים הסביבתיים

הארציים אמרו "לא, לא, הם צריכים לשלם בעד המים". אם הם ישלמו בעד המים לאוצר, הכסף ילך לתושבי המדינה

באופן כללי, אני לא יודע מי יהיה שר האוצר. אבל אם הם יחויבו להחזיר קוב מול קוב, זה יהיה לטובת ים המלח. בנושא

הזה אני חושב שהשרה עשתה דברים חשובים מאוד, אני חושב שהמסמך שהם הוציאו הוא מעולה. רק שיש בו את שני

הכשלים האלה. ואני חושב שתפקיד הוועדה להגנת הסביבה לקראת, וכאן עוד פעם אני רוצה להגיד מ שהו טוב על

הגורמים המקצועיים במועצה שנכנסו לאחרונה לתוך הוועדה שמכינה את חוק הזיכיון החדש, התושבים צריכים להיות

מעורבים בזה שהם צריכים לבוא, אנחנו כוועדה צריכים לפתוח את הדבר לציבור, בעין גדי, בעין תמר, בנאות הכיכר...

ולהתחיל להסביר לאנשים את הבעיות הקשות בהמשך לירידת המפלס שעומד בפנינו. אז אחרי הנאום הארוך הזה, נחשוב

על דרכים לעשות. ראשית כל, אם אתם חושבים שזה נושא חשוב, ירידת מפלס ים המלח. ושנית, מה מציעים לעשות.

3.תוכנית סדום הירוקה.

נרי אני רוצה לדווח וגם להעלות פה לדיון שהשרה להגנת הסביבה הוציאה מסמך התנגדות ברור וחד משמעי לעניין סדום

הירוקה. שלחתי לכם את זה במייל, כבר קראתם וראיתם. אבל ממה שאני שמעתי, ויסלחו לי כל אלה שחושבים שיש

הרבה טעם להיפגש עם מפעלי ים המלח, הם פשוט החליטו שזאת התוכנית שלהם, ואני לא בטוח שאני מדייק, והולכים

עליה בכל הכוח. אני מסייג את זה מיד, כי עורכת הדין שייצגה אותם בוועדה של מוסי רז לעושר אמרה בעניין סדום

הירוקה: "אנחנו חושבים שזו התוכנית הכי טובה והיא מאפסת את הפליטות של מפעלי ים המלח". תדעו לכם, ב- 2050

מפעלי ים המלח לא תהיה להם פליטה של גזי חממה, הכל מהסולאריים. זה פשוט משהו שמיד צריך לברך עליו. מזכיר

את מה שאמרתי קודם, מה הבעיה האמיתית בפליטות של מפעלי המלח, כמו שמישור רותם והמריחות של גיא יכולות

להעיד על זה. השאלה שאני מעלה כאן, אנחנו מטפלים בהמון דברים. האם אנחנו כוועדה, כנציגי ציבור, צריכים בנוסף

למסמך של משרד להגנת הסביבה מהר מהר להרים את כל הדגלים האדומים נגד התוכנית הנוראית הזאת.

דנה רודד: כרגע, קודם כל, לא התחיל איזשהו תהליך סטטוטורי ממשי. אוקיי? כל המידע שהועבר זה מידע שהוא ברמה

עקרונית ומאוד מאוד לא מ פורט. וממה שאני מבינה, כיל אמורים להעביר למשרד להגנת הסביבה איזשהם מסמכים

מפורטים יותר כדי שאפשר יהיה להגיב עליהם, ואולי בוחנים היום כל מיני כיוונים אחרים במקום המיקום המדובר. אז

הדברים האלה עדיין ממש בחיתולים. כן, צריך להיות עם היד על הדופק ולראות בעצם מה מוגש, לאיזה כיוון זה הולך

בסוף, וגם לתת את הדעת של המועצה והתושבים לעניין הזה.

נרי אראלי: אני רוצה להוסיף עוד דבר. לא מנחם אותי מה שדנה אומרת. תראו, נתחיל בעובדות. כל שנה כיל קוצרים 16

מיליון טון מלח. המקצרה החדשה אחת שעובדת 16 מיליון טון. בינתיים הם עורמים אותם בשוליים של בריכה 5. הניסיון

שהיה, הקרקס שהיה עם הצבא, לעשות מזה משוכה לאורך הגבול, זה כנראה לא עבד, הפיילוט הזה לא הומשך. אני חושב

שאין לנו זמן. הכמויות האלה מצטברות, רואים אותן, רואים מכל נקודה שאתה מסתכל בכביש. אם אנחנו לא נרים

עכשיו קול זעקה, "מחר בבוקר כיל צריכים להשלים את המסוע ולהתחיל להטביע את המלח הקצור באגן הצפוני", נאחר

את הרכבת. הם יגישו מסמך והמשרד להגנת הסביבה ידון בו וזה, והמלח מצטבר בהיקף של 16 מיליון טון כל שנה. ואחר

כך יבואו ויגידו "טוב, כבר הצטבר לנו כל כך הרבה, איך נפנה את הר המלח הזה? אתה יודע מה זה לעשות 25 קילומטר

של מסוע?" את הר המלח הזה היה צריך לפנות מזמן. הוא היה בלי רישוי בכלל. אז עכשיו יערימו עליו עוד 10 מטר

נרי אראלי: אני מדבר על הצורה שבה מפעלי ים המלח עובדים, אני לא מערבב נושאים. אני גם מסכים שיעלו ב-10 מטר

דיברת איתי, אני מסכים. אבל אני מזהיר אותנו מפני שיטה שכל הזמן קיימת.

דנה רודד: נרי, אין ספק שאתה צודק, אין ספק שאתה צודק בזה שמאוד חסרה לנו ההבנה איך הם עומדים ל עמוד בלו"ז

של הקמת המסוע במסגרת הפרויקט של הקציר, חסר הלו"ז הזה. ואין ספק שצריך להרים כאן דגל אדום, ואולי גם

המועצה צריכה להרים כאן איזשהו דגל אדום לשאלה הזאת, איך הם הולכים לעמוד בלו"ז, כי בעצם אנחנו לא באמת

רואים איזושהי התקדמות אמיתית בזה. יכול להיות שהם יעמדו ויכול להיות שלא, אני באמת לא יודעת. אבל באמת

צריך לעשות איזושהי מערכת בקרה סביב העניין הזה. היה איזשהו דיון בוות"ל, אני לא השתתפתי בו, אבל אם אני לא

טועה הם הציגו שם שכרגע הם לא קוצרים 16 מיליון טון בשנה אלא הרבה פחות. וזה משהו שצריך לראות אותו

גבי: אני חושב שהנושא הזה כבר די נידון בתת"ל, תת"ל 65, זה הוזכר שם. אני חושב שצריך להסתכל על זה בצורה

הוליסטית, כי הסיפור של הר מלח בעצם כל המשמעות שלו זה לעכב את ההקמה של המסוע וניסיון למנוע את ההקמה

שלו, שהיא מאוד יקרה. אני חושב שצריך ללמוד טוב טוב את התת"ל. אני לא הייתי שותף בהכנה שלו ואני לא זוכר מה

הוא אומר בשלב הזה, אבל צריך לראות מה בעצם התנאים שלו, מה הוא מחייב, ולראות את התב"ע שהתבקשו בהר

המלח, וככה בהלימה.

נרי המסקנה הברורה מכל ההתנהלות הזאת היא שמי"ה החליטו לשפוך את המלח הקצור על מיצר לינטש ולהתחמק

מחובתם להשקיע את המלח הקצור באגן הצפוני וכדי לכבס את המהלך הזה בעיני הרשויות הם קוראים לזה "סדום

הירוקה" , חובת המשרד להגנת הסביבה והמועצה האזורית תמר היא ל פעול בכל המרץ לסיכול מהלך זה

4.סיכום השנה בדגש על מפגעים מקומיים

מטרדי ריח משריפות פסולת חקלאית –

איילה אברהמי גובר: ליחידה מגיעות תלונות רבות בנושא ריח, ורובן בנושא שריפת פסולת. אנחנו מקבלות תלונות

מתושבי הכיכר על ריח ות חזקים מאוד שאנשים לא יכולים לצאת החוצה, לא יכולים לפתוח את החלון. ברגע שאנחנו

מקבלות תלונה כזאת אנחנו מפעילות את מערכת המיפוי, שבודקת 24 שעות אחורה מרגעקבלת התלונה, מה מקור הריח

מאיפה הוא מגיע...

אבי: רק משהו קטן. את המסר שאנחנו רוצים להעביר כבר העברנו. עדיף שתלונות יגיעו ישירות, שהתושב יפתח במוקד

ולא ישלח בווטסאפ לאף אחד, כי זמן התיעוד הוא קריטי. נפתחת קריאה במוקד 106, בום

איילה אברהמי גובר: אני לא מדברת על מקרה ספציפי. יש לכם כאן 4 מקרים שונים בתקופה של החודש האחרון

וכל פעם המסלול שאתם אתם יכולים לראות כשהכיוון מגיע מעידן ומחצבה. אנחנו נעזרות ב"ינשוף", שזה רט"ג ובאבי

גיליס שבודק ים לנו מה המקור, אם באמת כה יש שריפה איפשהו או שזה ריח ממקור אחר. אני שמחה להגיד לכם שלא

מצאנו שריפות בכיכר. 5 שנים אחורה, עוד היו שריפות. כל התמונות שאתם רואיםהן משריפה מהאזור של עידן וחצבה.

אנחנו פנינו עם זה למחוז כדי שיסייעו לנו, מכיוון שזה לא שטח שלנו. הייתה לנו ישיבה עם מנהל המחוז, וביקשנו יותר

דגש בעניין של השריפות שם. אני כן רוצה להוסיף, שעודכנו, שבמהלך השנה האחרונה נעשו פעולות במסגרת של עידן

וחצבה, הפסיקו לשרוף פלסטיק. בתמונות שאתם רואים, רואים בעיקר גזם. התמונות הן ממצלמות באתרים שלהם.

עודד: איילה, למה בכיכר אין שריפות היום ובערבה כן..?

איילה אברהמי גובר המודעות של התושבים וה פיקוח. יש פה פיקוח במועצה לטובת העניין הזה. אבי גיליס עובד שם.

אני חושבת שמכיוון שהיו קנסות, זה גם עושה את שלו. התושבים יודעים ומודעים שבסוף זה פוגע בהם...

אבי: דווקא הענישה של הקנסות יחסית לא גבוהה כי הקנס לא גבוה, 350 שקל. אבל אני חושב שהשיימינג יותר גדול

עודד: למה אבל הלגיטימציה הזאת כן בערבה, למה בעידן הם עדיין עושים את זה ופה הם לא עושים את זה? למה שם

הם לא...

איילה אברהמי גובר: אני לא יודעת להגיד.

אבי: לא, אני חושב שהם מבינים שהעשן בא אלינו, לא אליהם.

איילה אברהמי גובר: הבנתי בישיבה עם המחוז שגם שם יש תלו נות. אבל מה שאני רוצה להגיד בשורה התחתונה,

שבאמת המידע שאתם מעבירים בזמן אמת הוא חשוב. המידע הזה, אנחנו יכולות לעשות איתו משהו, גם אם זה לא

באזור שלנו או של המועצה, אפשר לעשות עם זה משהו, לכן חשוב להמשיך ולהתלונן במוקד סביבה של המשרד להגנת

הסביבה וכמובן חש וב להתלונן במוקד המועצה ל-106 .

נרי

טוב, אני רוצה לדווח בקצרה שהייתה ישיבה מאוד טובה עם מליאת המועצה. פעם ראשונה, אני חושב, הרבה זמן, שלא

דחסו אותנו לסיכום השנה, ואני מאוד מודה לניר. אני חושב שזה בעיקר בגלל שלא היו נושאים אחרים אז אמרו "טוב,

כבר ניתן לנודניק הזה לדבר". נתנו לי מקום. ב-2002 ביקשתי את זה פעם ראשונה. כן. הישיבה הראשונה, השנה הראשונה

שהוועדה שלנו פעלה... ואני פניתי לדב וביקשתי כשראיתי שכתוב שפעם בשנה... אז הוא אמר "לא, זה לא חשוב". ב-

2010, כשיעקב היה זה, אז בפעם הראשונה הוא הסכים שבישיבה השנתית... לא.

של המליאה, מספר 10 או זה, יעקב יגיד שהוועדה פועלת. ולמה זה היה? כי היה צריך לדווח על כמה חברים משתתפים

אז איילה זגורי אמרה "נרי, נרי, כמה היו? כמה היו?" זה היה הדיווח. ומאז עד לפני... בעצם כל כהונתו של דב. רק משניר

נכנס העניין הזה הסתדר. ואני כבר 20 שנה

עודד: בסדר, עוד כמה עניינים הסתדרו מאז...

נרי אראלי: לכן אני בהחלט אומר שהייתה ישיבה טובה, והצגנו את הדברים, וגם נשאלו שאלות. עדיין אני חושב

שאנחנו צריכים לעשות לנו כאילו איכשהו בתפיסה, בשנה הבאה, להיכנס לתוך המועצה פעם אחת ולעבור ולהסביר להם

את החשיבות הקריטית של המאבק על הגנת הסביבה לקיומה של המועצה. קיומה של המועצה לא מאוים מוועדת גבולות.

הוא לא מאוים מאני לא יודע מה, מתזרים מזומנים או ממשהו. הוא מאוים מזה שתנאי החיים יהפכו כאן לבלתי נסבלים.

5.נושאים מומלצים לשנה הבאה:

- לערוך סקר לתושבים, מה סדרי העדיפויות שלהם. רות הציעה לבנות שאלון ולהפיץ לתושבים.

-ישיבה משותפת עם ערבה תיכונה.

לו"ז לביצוע הערות ובאחריות מי החלטות / משימות לביצוע

מידי נופר הפצת פרוטוקול

מיידי הפצת פרוטוקול