פרוטוקל ועדה לקידום מעמד הילד

עיר
יבנה
ועדה
אחר
קטגוריה
תאריך
02/06/2024
מקור
הקובץ המקורי באתר יבנה
עותק שמור
עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

1

פרוטוקול ישיבת הוועדה לקידום מעמד הילד והנוער

מיום ראשון, כ"ה באייר תשפ"ד, 2/6/24

נוכחים

מר בנימין אשר – חבר מועצה ויו"ר הוועדה

גב' ענבל בועז – חברת מועצה

מר ליאור כהן – חבר מועצה

גב' רוחה תורג'מן – חברת מועצה

מר יובל פרייברון – מנהל אגף לשירותים חברתיים

גב' טלי דרור – מנהלת ש"ש קריית החינוך גינזבורג

גב' ליאת אילן – אחראית תחום יעוץ מטעם משרד החינוך יבנה

מר רמי דואני – יו"ר הנהגת ההורים העירונית

גב' לינור מנשרי – מ"מ מנהלת מח' הנוער

מר בועז בן גל – מתאם הרשות לבטחון קהילתי

גב' היליי אור יעקב – יו"ר פרלמנט הנוער

מר יהודה דנינו – חבר מועצה (משקיף)

גב' יעל יצחק פור – מזכירת הוועדה

חסרים:

מר אלי מזוז – חבר מועצה

גב' דליה גבריאלי – מנהלת ביה"ס היסודי ביאליק

מר גבי שמעון – מפקח הסתדרות המורים

גב' רונית מור – נציגת ארגון המורים העל יסודיים

סנ"צ שי גז – מפקדת תחנת יבנה

מר עשהאל שריר – מנהל אגף החינוך

גב' נטע -לי קרוצ'י – מנהל מח' גני ילדים

על סדר היום:

1. היכרות בין חברי הוועדה וגורמי המקצוע

2. מטרות הוועדה ו"אני מאמין" של הוועדה

3. נושאים כללים בתחום החינוך, חינוך מיוחד והנוער

4. סיכום הישיבה

בנימין אשר: אמנם אני מתגורר רק שנתיים ביבנה אבל באתי מתחום הרשויות וכל תחום קידום

הנוער קרוב לליבי מאוד. את התואר הראשון שלי עשיתי בחינוך וחברה והשני במנהל עסקים.

עסקתי בקידום נוער בת"א והייתי ממקימי מרכז חינוך טיפול לנוער דרום ת"א.

אני שמח להוביל את הוועדה הזו. וועדה זו חשובה מאוד.

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

2

אציין שה פעם האחרונה שהתכנסה הוועדה הזאת היה בשנת 2020 .חשוב לציין ש נוכחות בעלי

התפקידים ברשות חשובה מאוד להצלחת הוועדה. אנו כחברי מועצה יכולים לדון ול קבל החלטות,

אך ישומן הוא על ידי בעלי התפקידים. לכן מאוד חשוב שבעלי התפקידים שהוזמנו לוועדה יהיו

נוכחים. לא נקבע מראש נושאים ספציפיים לסדר היום מכיוון שזו וועדה ראשונה.

מדגיש כי זו אינה ועדת חינוך על כן מבקש לא להעלות בעיות פרטניות.

תפקידי הוועדה בהתאם לפקודת העיריות הם: " ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני

הנוער, להגן עלי הם ולהבט יח את זכויותיהם, לרבות מימוש עקרונות של טובת הילד, אי אפליה,

הזכות להתפתחות בתנאים נאותים וזכותם של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה

נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לעני יניהם.

אני מציע ש נבחר נושא אחד בכל שנה ונטפל בו באופן רוחבי ומעמיק על מנת שנהיה אפקטיביים.

נשמע רעיונות, מתוך כבוד הדדי, נטפל כדי להביא ליישום החלטות שיתקבלו בוועדה בכל המישורים.

רוחה תורג'מן: לדעתי, לא נכון לדון כל שנה בנושא אחד בלבד. טווח הגילאים רחב והצרכים משתנים

מקבוצת גיל אחת לשניה, לדוגמא: צרכים של 0-3 אינו תואם לגילאי 3-כיתה א' וכן הלאה. מציעה

לחלק את חברי הוועדה לקבוצות, כל קבוצה תתייעץ עם גורמי המקצוע הרלוונטיים לטווח הגיל בו

הם מטפלים כדי לתת מענה מדויק.

בנימין אשר: מציע לקחת נושא אחד המתאים לכל הגילאים, כגון נושא חינוך מיוחד.

ענבל בועז: אני מסכימה שהנושא שיבחר יהיה מדיד ולא נתפזר להרבה נושאים. יהיו נושאים שיעלו

ולא יהיו רלוונטיים לוועדת חינוך ולא לתחום הוועדה.

לינור מנשרי: לפני כשבוע התחלתי בתפקידי כמ"מ מנהלת מח' תנועות הנוער חן שמוחה השוהה

בחופשת לידה, לכן עדיין איני מכירה את פעילות הנוער בעיר והיקפה. יחד עם זאת, עבדתי עם נוער

בישוב גדרות, יש לי ניסיון בהפיכת המועדון לנוער במקום לאטרקטיבי עבור בני הנוער ואני מאמינה

שניתן לעשות זאת גם פה. אני אחראית על חתך גילאים של כיתות ז' – יב.

רמי דואני : קיימת מצוקה של מקומות בילוי לבני הנוער ולכן הם מוצאים עצמם בתחנות דלק

וכדומה ומחפשים ריגושים ואתגרים למיניהם על גבול הפן הפלילי. אנו צריכים לחשוב מה ניתן

לעשות כדי לייצר להם אלטרנטיבות לבילוי.

רוחה תורג'מן: אני מציעה שנתמקד בגילאי ז'- י', כי בכיתה יא' התלמידים מוציאים רישיון נהיגה

ויוצאים לבלות מחוץ לעיר. בעיית מקומות הבילוי קיימת כל השנה, אך בחופשת הקיץ הבעיה

מתעצמת. נצטרך ליצור מענים , לאו דוקא על בסיס יומי אך לפחות שני אירועים בשבוע.

לינור מנשרי: התחלתי לבנות תוכנית לכיתות ז' – ט'. כיתות י'- יב', מלכתחילה יש להם סטיגמה על

הפעילויות שהרשות מציעה ואינם מגיעים.

טלי דרור: בני הנוער לא רוצים לבלות היכן שהרשות מציעה. מעט מאוד משתתפים.

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

3

לינור מנשרי: מועדון הנוער בנוה אילן לא מספיק פעיל. המטרה היא לעבות את הפעילות במקום.

לשם כך, יש צורך בתוספת כח אדם. בנוסף, נראות המבנה אינה מזמינה. צריך להשקיע גם בכך.

ליאור כהן: מעבר לפעילות במבנה, ניתן לקיים פעילויות גם בפארקים, בשטחים פתוחים.

רוחה תורג'מן: אחת הסיבות שבני נוער לא משתתפים בפעילויות היא כי המבוגרים מחליטים עבורם

את תוכן הפעילות. צריך לשתף את וועדי הנוער/התלמידים.

בועז בן גל: ברמה של הרשות לבטחון קהילתי, אנו לא עושים פעילות לכל תלמידי בית הספר, אלא

פעילות סגורה, רק לתלמידים על פי המלצת יועצת בית הספר (ילדים להורים יחידניים, או הורים

שעובדים עד השעות המאוחרות וכו'). אנו מתמקדים בכיתות ד'- ו', ז'-ט'. מקיימים פעילות אבות

ובנים ואמהות ובנות. בגילאים הצעירים ישנם גם אבות ובנות, אך בגילאים הגדולים קיימת הפרדה.

מטרת התוכנית, ליצור לתלמיד מבוגר משמעותי שבשעת הצורך יוכל לפנות אליו ולשתף אותו. לבנות

תקשורת לאורך זמן.

השנה היו לנו 6 קבוצות אבות ובנים ב- 5 בתי ספר יסודיים ובית ספר על יסודי אחד 12-14 זוגות

אבות ובנים. מתקיימים שני מפגשים, במפגש אחד משחקים ביחד כדורגל ובמפגש השני מתקיים

שיח הורים עם מאמן שמגיע לבית הספר. בקבוצת אמהות ובנות מתקיים משחק כדור רשת בבתי

הספר אינשטיין ובאולפנה. בכל בית ספר בו התקיימה הפעילות היה ביקוש. יש בתי ספר שהמשיכו

את הפעילות באופן עצמאי.

לגבי כח-אדם, התחלתי את תפקידי לפני 5 שנים. בהתחלה ביצענו הרבה פעילויות חד פעמיות, אך

הגענו להבנה שלא צריך להביא פעילות מבחוץ אלא להביא מדריך שיפעל באופן קבוע. לכן הכנסנו

מדריכי מוגנות. כיום יש 5 מדריכים 3 בבית ספר גינזבורג 2 בחט"ב ו - 1 בתיכון 2 מדריכים

בביה"ס נבון. יש כוונה להגדיל את מספר מדריכי המוגנות.

בנוסף, קלטנו עוד 4 בנות שרות– מדובר בפיילוט של הכנסת בנות שירות לחטיבות ביניים. (בדרך

כלל בנות שירות פועלות בבתי ספר יסודיים בלבד). 2 בנות שרות בגינזבורג 1 בתיכון נבון 1 בבית

ספר מרחבים.

בשנה הבאה יהיו לנו 7 תקנים 1- אולפנה 1 ארזים 3 גינזבורג 3 נבון

לינור מנשרי: חשוב להכניס צוות לבתי הספר כדי התלמידים יראו אותם גם בשעות בית הספר.

בועז בן גל: מדריכי המוגנות מצוותים בחודשי יולי - אוגוסט בקייטנות. הם לא עובדים אחר

הצהריים.

לגבי בנות השירות – לשנה הבאה נבנית להם תוכנית 24X7, בשעות היום יפעלו בבתי הספר ובשעות

אחה"צ יפעלו בבית חם לנערה ובבית הנוער קדימה. אפשר לשלב אותם פעם - פעמיים בשבוע גם

בתנועות הנוער.

יובל פרייברון: מה תפקיד מדריך מוגנות ?

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

4

בועז בן גל: תפקיד מדריך המוגנות להיות עיניים בלתי פורמליות, לאתר את הילדים השקופים. לא

לפתור את הבעיות אלא "לייבש את הביצה". למנוע חרמות, למנוע שוטטות, להוות אוזן קשבת.

המדריכים עושים דברים שהמורים לא יכולים או לא מגיעים לכך.

ליאור כהן: הבעיות מתחילות בגילאים צעירים יותר. האם אפשרי לצוות מדריך מוגנות לגילאים

אלה ?

רמי דואני: תופעת השוטטות התחילה בביה"ס היסודי איינשטיין. אם יהיה מדריך מוגנות, הוא ידע

להיות חבר ולנווט אותם למקומות טובים.

בועז בן גל: כיום בתי הספר פועלים בשיטת ניהול כספי עצמי. הם יכולים להחליט על תוכנית שתיתן

להם מענה דרך תוכנית גפ"ן. התקציב שלנו מאפשר מתן מדריכים רק לבתי הספר הגדולים בעיר.

ליאור כהן: האם אפשר להביא בת שרות לאולפנה ?

בועז בן גל: לא ניתן להביא בת שרות לאולפנה ללא מדריך בוגר.

רוחה תורג'מן: האם יש לנו בעיר מורות חיילות ?

ליאת אילן: כבר אין מורות חיילות.

היליי אור יעקב: אי השתתפות בני נוער בפעילויות שהרשות יוזמת הוא נושא מורכב. מדובר ביצירת

אנטי שנבנה לאורך שנים, אינני יודעת אם זה כתוצאה מאכזבה מתוכן האירועים או ממיתוג לא

טוב. בנוסף, אין פעילויות המדברות לתלמידי כיתות יב'. לא כולם בוחרים לצאת מהעיר לבילוי וצריך

לחשוב גם עליהם.

רוחה תורג'מן: האם תשתתפי באירוע לכיתות ז' – יב' ?

היליי: אני אישית אשתתף, כי לא נעים לי לצאת מהעיר לבילוי, אך איני יודעת אם שאר הבוגרים

ישתתפו.

יהודה דנינו: אם נביא פעילות בדיוק כמו שמתקיימת לדוגמא בראשל"צ, האם הנוער יגיע ?

היליי: לדעתי לא. כי כנראה שהמיתוג לא טוב.

לינור מנשרי: לדעתי, צריך להתחיל תוכנית פעילות כבר בכיתות ז'- ט, וכשזה יצליח זה ימשך גם

בכיתות הגבוהות יותר.

טלי דרור: בסוף, צריך שתהיה תרבות מבוססת כמו במגזר הדתי, שהילדים לומדים בעיר ומבלים

בעיר בשעות אחה"צ בתנועת נוער. ניתוק הקשר בין בוקר לאחה"צ קורה בסביבות כיתה ה'. אין

חוגים, הילדים יותר בבית ומתפתים לעשות שטויות וונדליזם.

רמי דואני: תנועת הצופים חזקה בעיר. הם צריכים להשתתף בוועדה כדי שנשמע מהם באיזה גילאים

נופלים ומכך נוכל לייצר פתרונות.

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

5

ליאור דדוש: הבעיה מוכרת עוד מתקופתנו (ליאור וענבל) וכל הזמן מחפשים פתרונות.

יובל פרייברון: אני כמנהל האגף לשירותים חברתיים, עוסק בתוצאות של חוסר בפעילות פנאי ואני

שומע מבעלי תפקידים שקיים חוסר בפעילויות פנאי.

ליאת אילן: מה הפעילויות שהאגף שח"ם מספק ?

יובל פרייברון: הפעלת בתים חמים, המספקים ארוחות חמות ועזרה בשיעורי בית (פועלים תחת

החינוך הפורמלי) ומועדון לנערה (פועל תחת אגף שח"ם).

רוחה תורג'מן: הבתים החמים פועלים במהלך שנה"ל. אך מה עושים כדי לא לאבד את הילדים

בחופשת הקיץ, כיצד אנו כרשות יכולים ליצור מענה, ולו חלקי, כדי שאותם ילדים יעברו את הקיץ

בשלום. נשמח לשמוע מהתחום שלך כיצד מתמודדים עם הבעיה.

יובל פרייברון: המועדון לנערה יכול לפעול גם בחודשי הקיץ, אך לא הבתים החמים. אבדוק אם

בבית הספר ארזים מתקיימת פעילות בחודשי הקיץ.

רמי דואני: בעבר, בועז, חן שמוחה ואני הסתובבנו בלילות במסגרת סיירת הורים, הגענו לבני הנוער

עם שתיה חמה כדי להגיע ללב הנערים, אך זהו אינו פתרון פורמלי.

רוחה תורג'מן : הנראות של המועדון והתוכן חשובים מאוד. הם שמביאים את הנערים לפעילות

במקום. לדוגמא, המקלט ברח' האלון המופעל ע"י תנועת נוער של חב"ד. בתחילה השתתפו בפעילות

במקום כ- 10 נערים. לאחר שיפוץ ומיתוג, מגיעים כיום כ- 100 נערים. הם מוצאים במקום את מה

שהם צריכים. כגון : משחקי סוני, ביליארד וכו'. מטבח שהם יכולים לבשל בו. הדבר לא מחייב

השקעה כספית גדולה. צריך לעשות זאת גם במקומות נוספים.

יהודה דנינו: אותה פעילות מתקיימת גם במקלט ברח' הנשיאים המופעל ע"י עמותת "אור ישראלי".

מגיעים לפעילות במקום נערים רבים.

רוחה תורג'מן: לדעתי, אין צורך להזמין את כל חברי הוועדה לכל ישיבה, אלא יש ליצור תתי ועדות

בהתאם לנושאים שהוועדה תחליט לבחון, ויוזמנו החברים הרלוונטיים.

סיכום:

1. הנוער פחות אוהב את פעילות הנוער בעיר , לבדוק את האפשריות להכנת תוכ נית פעילות

בתיאום איתם.

2. הסיבות לכך ככל הנראה הן: חוסר מיתוג, מבנה שאינו מזמין– אינו אטרקטיבי.

3. מומלץ להשקיע בשיפוץ מבנה תנועת הנוער בנוה אילן כדי שיהיה אטרקטיבי

4. לישיבה הבאה יוזמנו מנהל הרשת למרכזים קהילתיים, מר שי אלקלעי, ונציגי תנועות הנוער

כדי לבצע תיאום ציפיות בין בני הנוער לתוכנית פעילות הקיץ המתוכננת.

רשמה: יעל יצחק פור

העתק:

לראש העיר ולמשתתפים