פרוטוקול ישיבת הוועדה לקידום מעמד הילד והנוער

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

1

פרוטוקול ישיבת הוועדה לקידום מעמד הילד והנוער

מיום ראשון, כ"א בכסלו תשפ"ה, 22/12/24

נוכחים

מר בנימין אשר -חבר מועצה ויו"ר הוועדה

גב' ענבל בועז -חברת מועצה, אחראית על תחום הנוער

מר ליאור דדוש -חבר מועצה

מר אלי מזוז -חבר מועצה

גב' רונית ארנפרוינד -חברת מועצה, משקיפה.

גב' יוספה חליבה -מנכ"לית העירייה

מר אורי איטח -מנהל מח' קידום נוער

גב' איה בניטה -מנהלת אגף החינוך

גב' רווית רונן -מנהלת תוכנית 360

גב' ענבל ברבי מצליח -עו"ס חוק נוער אגף הרווחה

גב' לינור מנשרי -מנהלת מח' תנועות הנוער

גב' יסמין אלמקייס אדחוח -אחראית תחום יעוץ מטעם משרד החינוך יבנה

מר רמי דואני -יו"ר הנהגת ההורים העירונית

גב' שני טוהר עטיה - יו"ר פרלמנט הנוער

מר אורי גבאי -ס' יו"ר פרלמנט הנוער

גב' יעל יצחק פור -מזכירות העירייה

חסרים:

מר ליאור כהן -חבר מועצה

גב' רוחה תורג'מן -חברת מועצה

גב' נטע לי קרוצ'י -מנהלת מח' גני ילדים

גב' דליה גבריאלי -מנהלת ביה"ס היסודי ביאליק

מר גבי שמעון - מפקח הסתדרות המורים

גב' רונית מור - נציגת ארגון המורים העל יסודיים

סנ"צ קובי יגן - מפקד תחנת יבנה

גב' טלי דרור -מנהלת ש"ש קריית החינוך גינזבורג

מר יובל פרייברון -מנהל האגף לשירותים חברתיים

על סדר היום:

1. היכרותחוזרת בין חברי הוועדה וגורמי המקצוע.

2. סקירת תוכנית 360 והמענים הרגשיים בעיר

3. סקירת פעילות מחלקת קידום נוער

4. נושאים כללים בתחום החינוך, חינוך מיוחדוהנוער.

5. סיכום הישיבה

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

2

בנימין אשר, יו"ר הוועדה: ערב טוב לכולם. מבקש מהנוכחים להציג את עצמם.

זו הפעם השנ ייה שהוועדה מתכנסת השנה . נעשו נ יסיונות לתאם מועד שבו כל חברי הוועדה יוכלו

להשתתף, אך לצערי זה לא צלח. התנצלותי בפני החברים שלא הצליחו להגיע.

ועדה חשובה זו עוסקת בתחום רחב הנוגע לכמה אגפים וגופים. לכן, בתקופה האחרונה קיימתי סבב

שיחות ופגישות עם אנשי המקצוע באגפים השונים, אגף החינוך, מח' קיד ום נוער, מח' נוער ותוכנית 360 ,

וגם עם המשטרה. חשוב היה לי לשוחח ולהיפגש איתם באופן אישי כדי לתאם ציפיות , למקד את מטרת

הוועדה ולבחון כיצד הם יכולים להיות שותפים בוועדה כדי להעלות כמה שיותר נושאים בוועדה ולקדם

אותם מול הרשות.

הפגישה הראשונה שקיימתי זה עם ר ווית רונן, שמנהלת את תוכנית 360 בעירהתרשמתי מאוד מעבודתה

של רווית . רו וית מפעילה תחתיה עשרות עובדים, היא אחד העוגנים הראשיים שקיימים ברשות.

אני מעביר את רשות הדיבור לרווית להצגת התוכנית הפועלת בעיר לכל המענים לטיפולים הרגשיים בעיר.

הצגת תוכנית 360 ע"י מנהלת התוכנית הגבו רונן שבן:

ילדים ובני נוער בעיר:

האוכלוסיה ביבנה מונה כ- 60,000 תושבים, מתוכם 20,402 בני נוער המהווים שליש מכלל האוכלוסיה,

נתון מאוד משמעותי וחשוב לתכנון העבודה שלנו.

✓ ילדים מגיל לידה עד 6 - 7,393 – 34.5%

✓ בית ספר יסודי– 7,830 – 38.5%

✓ בני נוער- 5,179 – 25% .

מאפיינים יחודיים של האוכלוסיה

75% בגילאי לידה עד 11 – הורות צעירה, נתון שמכתיב את תוכנית העבודה

במהלך 10 השנים האחרונות קיים גידול של 50% במספר התושבים. נוספו 19,780 תושבים

מגיעים ילדים עם פערים רגשיים המצריכים התייחסות אחרת בעבודה שלנו.

הוצגו נתוני ועדות גני ילדים. אחד הדברים שראינו זה שלמעלה ממחצית מהילדים בחינוך הדתי שאותרו

לא טופלו בקהילה, מפני שאין לנו מענה, אין לנו יחידה התפתחותית. מי שמתאפשר לו יוצא לטיפול מחוץ

לעיר ומי שאין לו אפשרות, מקבל טיפול במסגרת הגן. הטיפול בגן לא נותן מענה מלא.

חסר בעיר מרכז התפתחותי ומרכז לגיל הרך. בדרך כלל מרכז התפתחותי פועל ע"י קופות החולים ואנו

מפנים אליהם. ביבנה יש מיני מרכז התפתחותי שמופעל ע"י קופ"ח כללית ברחוב הדוגית, ויש את מיט"ל

שנחשב מיני יחידה התפתחותית, אך אין שם קלינאית תקשורת. יש רק מרפאה בעיסוק והדרכת הורים.

איה בניטה: חשוב לראות את הנתונים של השנים שלפני תשפ"ג. בגלל חוק חינוך מיוחד שנחקק לפני

כשנתיים, המספרים קפצו בעשרות אחוזים . מערך הזכאות והאפיון מטריל את מערכת החינוך, הן

מבחינת המשאבים והן מבחינת היכולות לתת מענה. החוק משאיר את הבחירה בידי ההורים האם לרשום

את הילד/ה לכיתה רגילה או לכיתת חינוך מיוחד או לכיתת שילוב והמעברים בין בחירה אחת לשני יה

מקשה על המערכת.

דבר נוסף, אחוז ההפניות לוועדות בחמ"ד ביחס למספר התלמידים בחמ"ד, גדול יותר מאחוז ההפניות

בחינוך הממלכתי.

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

3

רווית: הורים יכולים להחליט האם לקבל את הטיפול בתוך הגן, אך הילד לא מקבל את הטיפול כי אין

לגננת הכשרה וצוות הגן נאלץ להתמודד עם בעיות התנהגות. המערכת לא יכולה לתת את המענים

הנאותים כי בסוף משרד החינוך קובע מה אנו יכולים לתת ומה לא.

ליאור דדוש: מציע להבא, להציג את הנתונים באחוזים ביחס לכלל התלמידים.

רווית: מקובל בהחלט.

מסגרות חינוכיות לגיל הרך:

גילאי לידה עד 3 – יש 40 מסגרות בעלי רישיון. 19 מהם מסובסדים ו- 25 מעונות פרטיים

משפחתון משבעה ילדים ומעלה חייב רשיון הפעלה.

יש 147 גני עירייה: 70 ממלכתי 28 ממ"ד31 חינוך מיוחד 18 מוכש"ר

מסגרות חינוכיות – בתי ספר:

20 בתי ספר יסודיים 13 ממלכתי 4 ממ"ד1 חנ"מ3 מוכש"ר

10 בתי ספר על יסודיים 5 ממלכתי 3 ממ"ד1 מוכש"ר, קידום נוער היל"ה.

תוכנית 360 פועלת בישראלכ- 15 שנה. אחת המסקנות שעלו שיש המון תוכניות לנוער בסיכון במשרדים

שונים ללא קשר ביניהם. לכן, הוקם מטה של 360 הכולל את כל המשרדים הרלוונטייםחינוך, רווחה,

בריאות, בטחון פנים, קליטה. המטה פועל ברמה הארצית ע"י מנכ"לי המשרדים, ברמה המחוזית וברמה

היישובית. (ביבנה אין נציגות למשרד הבריאות, אך יש לנו קליטה, חינוך, רווחה ומעט בטחון פנים). יש

לנו מנגנוני עבודה מאוד ברורים. לכל תוכנית יש צוות מלווה לאורך כל התוכנית שנמשכת 10 שנים.

אלי מזוז: כמה ילדים משתתפים בתוכנית?

רוית: אנו נותנים מענה לכ - 800 ילדים. מופקים דוחות מסודרים בתחילת התוכנית ובסופה

מערך התוכניות בגיל הרך:

✓ לידה עד 3 – אגף החינוך: הדרכה פדגוגית ואיתור במעונות ובגנים פרטיים

✓ תוכנית מעג"ן (מערך תומך גן) – 360 והדרך החדשהליווי והדרכה פרא-רפואית בגני הילדים.

✓ מענים משלימים– 360 – קבוצות הורים, מיומנויות חברתיות, דלת פתוחה, משחקיה דיאדית.

✓ תוכנית אור רב תחומי– 360: עבודה קבוצתית עם ילדים בעלי עיכוב התפתחותי סביבתי

טוהר עטיה: האם אתם עושים פעילות לילדי החינוך המיוחד מחוץ לשעות הלימודים ?

נותנת דוגמא לתלמיד שהיה בכיתה רגילה עם בעיות התנהגות קשות. הוריו נתנו לו טיפול פרטי באמצעות

רכיבה טיפולית שעזר לו מאוד ובכך הצליח להשתלב בכיתה רגילה.

רווית: תוכנית 360 נותנת מענה לילדים בסיכון ויש לכך הגדרה מאוד ברורה. ילדים עם צרכים מיוחדים

לא מוגדרים כילדים בסיכון. אם ילד בחינוך מיוחד שמוגדר גם בסיכון, הוא יקבל טיפול על ידנו.

יסמין אלמקייס: מהשאלה שלך ניתן לראות שאת מעורבת וזה ראוי לשבח. אכן זה נושא שבטיפול אגף

החינוך. יש הרבה ילדים שהחוק מאפשר להם לקבל מענה בחינוך הרגיל ולהרבה מהם זה הצליח. מטרת

החוק היא מתן שוויון הזדמנויות.

רווית: תוכנית מעג”ן (מערך תומך גן) –התוכנית ממוקדת בצוות החינוכי ובילדים, אך אני מאמינה בכל

ליבי שהמפתח להצלחה הוא אצל ההורים ולכן אנחנו מנסים כל הזמן לעבות את העבודה עם ההורים.

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

4

ההדרכה לגננות ניתנת בשעות הלימודים בגן, בזמן אמת. התוכנית ניתנת ל- 44 גנים

תוכנית אור רב תחומי – תוכנית אור מתמקדת בילדים, אך עובדת גם עם ההורים ועם הצוות החינוכי

בגן. התוכנית עובדת עם קבוצות קטנות של ילדים בעלי עיכוב התפתחותי שהמקור שלו סביבתי. המדריכה

נפגשת עם כל קבוצת ילדים פעמיים בשבוע ל- 45 דקות. בנוסף מתקיימים 3-5 מפגשיםעם הורים במהלך

השנה בתוך הגן. במקרים שבהם אנחנו מזהים צורך אנו פותחים גם קבוצות הורים בגן בנושאים שעולים

מהשטח. השנה עולה נושא של ילדים לא גמולים המגיעים לגן עירייה. יש מצב שבגן עירייה לגילאי 3 יש

12 מתוך 29 ילדיםלא גמולים ויש רק סייעת וגננת, כך שהסייעת עסוקה כל היום בהחלפות והגננת לבד.

רונית ארנפרוינד: כמה הורים מגיעים להדרכות הורים?

רווית: לא מספיק. נשלחות להורים הודעות בוואצאפ דרך קבוצות ההורים של הגנים.

רונית ארנפרוינד : חשוב מאוד להגדיל את מספר הנענים להדרכות הורים, מאחר שבתקופה זו אנו

מוגדרים במצב של טראומה משנית.

רווית: בישיבה האחרונה שקיימנו עלה רעיון לקיום הדרכת הורים פרטנית כדי לטפל במקרים הקשים

ויש לנו תקציב לכך.

ליאור דדוש: אלה דברים מאוד חשובים, אך לדעתי לא תוכנית 360 צריכה לתת את המענה לכך, אלא רק

להיות סנסור לצרכים שעולים מהשטח. הרשות צריכה לתת מענים לבעיות.

אלי מזוז: כמורה, נוכחתי לדעת שהודעות וואצאפ מתפספסות להורים. צריך לשלוח הודעות בקבוצה

סגורה שרק הגננת יכולה לשלוח או שליחת הודעות תפוצה שכל הורה מקבל את ההודעה באופן פרטני.

ולעניין בעיית הגמולים ו"הגנים האדומים". היכן שיש בעיה מהותית צריך לבחון הוספת סייעת כדי

שהגננת תוכל להתמקד בתפקיד שלה.

בנימין אשר: תוכנית 360 היא המענה היחידי ברשות

רונית ארנפרוינד : אפשר לפרסם קול קורא לגיוס מתנדבים. יש עו"סיות בפנסיה שמוכנות להתנדב

וקהילה שרוצה לתרום. אם נצליח לגייס 10 מתנדבות זה יסייע מאוד

מערך התוכניות ביסודי:

צוות של 15 תרפיסטיות ו- 2 רכזות הנותן מענה של טיפול רגשי לכ- 288 ילדים ב- 19 בתי ספר

13 ממלכתי 4 ממ"ד2 מוכש"ר

לרשות כל בית ספר: 4 שעות טיפול קבוצתישעתיים עבודה מערכתית, תקציב הצטיידות וקבוצת הורים.

התוכנית שעובדת בביה"ס פועלת באופן הדוק עם אגף החינוך.

התקציב מורכב מתקציב 360 ותוספת שללמעלה מ חצי מלש"ח ש הרשות מממנת כבר 10 שנים. בזכות

הרשות הצלחנו להקים מערך כזה. מערך כזה לא קיים באף רשות בארץ.

איה בניטה: זה מעבר לכסף. מנהל בי"ס יסודי ומנהלת בי"ס על יסודי יושבים עם ר ווית ובונים תכניות

בהתאם לצרכים של ביה"ס ובוחרים את הילדים המתאימים לתכנית. על כל ילד ממלאים טופס מעקב

פעמיים בשנה על מנת לבחון את התקדמות הילדים ואת השפעת התכניות על מצבי הסיכון שלהם. בנוסף

יצרנו מצב שבו מנהל ביה"ס יכול להוסיף מענים רגשיים דרך תוכנית גפ"ן.

ליאור דדוש: האם השיח משותף לאגף החינוך ?

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

5

רווית רונן: בהחלט. אם זה בבתי הספר היסודיים יש שת"פ עם אורלי אדרי, בחינוך העל יסודי הקשר הוא

מול שי אפשטיין ובגני הילדים אני בקשר עם נטע לי. בלי קשר אני עובדת בקשר הדוק עם איה בניטה.

אנו מאוד מחוברים לצרכים שעולים מהשטח. לדוגמא, לפני שנתיים בתקופת הקורונה, פנה אלי מנהל

אגף החינוך הקודם וביקש סיוע לחיזוק החוסן של מנהלי בתי הספר. לאחר בחינת הצרכים בנינו סדנה

לפיתוח חוסן של מנהלים של 10 מפגשים שהונחתה על ידי מטפלת מוסמכת.

דוגמא נוספת: מנהל שאומר שיש לו 5 מורות חדשות שצריכות חיזוק, אנומסיטים שעה מהילדים ונותנים

למורות.

איה בניטה: נותנת כדוגמא את גן "אור אליהו" שהיתה שם בעיה והגננת היתה מתמחה בלבד.

בגן לומדים 28 ילדים. התנאי לסיוע היה החלפת הגננת והם קיבלו מענים. הממ"חים צריכים לדעת

שעליהם לתת גם את המענים הרגשיים ולא רק את המענים הפדגוגיים.

רווית:

מערך תוכניות בעל יסודי:

ניתן מענה לכ- 189 בני נוער בשני בתי ספר על יסודיים

✓ חדר שלווה בנבון ובגינזבורג חדר לטיפול רגשי שבו תרפיסטית ופסיכולוגית שנותנות מענה רגשי-

חברתי לבני הנוער.

✓ תכנית שבע בנבון ובגינזבורג - 5 קבוצות שלכ- 20 ילדים – תכנית שבע מלווה בני נוער לאורך 7 שנים-

3 שנים בתיכון 3 שנים בצבא ושנה אחרי הצבא. מפעילה אתהתוכנית עמותת "פתחון לב".

✓ קבוצות הורים ומיומנויות חברתיות עקב פניות של הורים פתחנו 7 קבוצותלמיומנויות חברתיות של

תלמידים ש עולים לכיתות ז', ח', ט'.

יסמין אלמקייס: עצוב שאוכלוסיית הקצה של רווחה לא נענים ולא משתתפים בקבוצות ההורים.

אלי מזוז: הנושא מוכר לי כמורה. זה בא ממקום הישרדותי וחוסר רצון להודות בצורך לקבלת סיוע.

ענבל מצליח: לאור חוק הנוער, אני יכולה להגיע עם התלמיד שמתנהג באלימות לבית המשפט אך זה קשה

מפני שהרבה פעמים אין שיתוף של המשטרה. השוטר חומל על הילד והמשטרה מרפה.

רווית: אנחנו עושים את המקסימים כדי שיגיעו הורים לקבוצות, מחתימים אותם על מחוייבותם להגיע

ל- 3 מפגשיםפרטניים ולקבוצת הורים, אך לצערי לא תמיד הם מגיעים.

ליאור דדוש: האם התוכנית עובדת בבתי ספר ארזים ובאורמת ?

רווית: באורמת התוכנית עבדה לפני שנתיים. התקיימו 8 מפגשיםלבקשת ההורים הוספתי עוד 4 מפגשים

והיה עוד ביקוש. לגבי ארזים, לטענת המנהל יש להם מספיק מענים ואין להם צורך בתוכנית.

אלי מזוז: אין מענה בתיכון הדתי.

איה בניטה: התיכון הדתי פועל ע"י רשת אורט. הרשות משלמת להם 400,000 ₪ בשנה כאשר הרשת

מחוייבת לתת 70% מהסכום לטיפול רגשי ו- 30% לטיפול בתשתיות

אלי מזוז: בכל זאת, זה ביה"ס שלנו ויש כאן תוכניות טובות. האם ניתן לעניין אותם בתוכניות ?

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

6

רווית: הם מכירים את התוכניות. בעבר ראש העיר ואני פנינו אל רשת אורט וביקשנו את השתתפותם.

הרשות הסכימה לתקצב חלק ואורט תתקצב חלק אך רשת אורט לא רצתה ולכן אנחנו לא נכנסים לשם

כיום.

לכל התוכניות שהצגתי יש צוות מלווה. אנו מקיימים דיונים על כל תכנית מעלים סוגיות ואתגרים שעולים

מהשטח ובוחנים שאנו נותנים מענה מותאם לצרכים של הילדים ואילו מענים חסרים.

צרכים שעולים מהשטח:

הקמת מרכז לגיל הרך שיתכלל את כל העבודה של הגיל הרך. הגשנו תוכנית לעירייה, ממתינים לראות

האם תאושר.

יוספה חליבה: מבקשת לראות אל המודלים לבחינה.

רווית: עד כה היו מענים לגילאי 3-6. כעת מונתה מנהלת לגילאי לידה עד 3. אנו רוצים לתת מענה לגילאי

לידה עד 6 .

ענבל בועז הגננות מברכות על הקשר עם העירייה. הבעיות שעימן הן מתמודדות הן: מספר גדול של ילדים

לא גמולים ו"גנים אדומים" – לא ניתן לקיים סדר יום רציף עקב בעיות התנהגות.

איה בניטה: אני רוצה לשים פרופורציות. רווית ממפה ומתעסקת עם נוער בסיכון המהווה 8% מכלל

התלמידים, המוגדרים כילדים בסיכון. יש מידות שונות של מורכבות. בסוף השיח הוא על ילדים שדורשים

מענים ולא על אלה שדורגו נמוך. אנו צריכים להתמקד בתהליכים נכונים, לטפח ולפתח יכולות ניהוליות,

לפתח את תפיסות התפקיד בבתי הספר. השיח, כשמדברים על הילד, צריך להיות בכוחות החינוכיים בבתי

הספר במדינה בכלל.

רווית: יחד עם כוחות הילד וההורים. אנו אחרי תקופה מאוד קשה במערכת החינוך. קורונה ומלחמה.

הצוותים מותשים וצריך להצדיע להם. אנו צריכים לראות איך אנחנו מרימים אותם ונותנים להם כלים

להתמודד עם הקושי שאנו עדיין מצויים בו.

בנימין אשר: אני פותח דיון לסיכום הנושא.

ענבל בועז: פתיחת מרכז לגיל הרך, זו משימה חשובה למנכ"לית לבחינת מענה.

כשאיה דיברה על לחזק את הצוותים החינוכיים, מאוד הזדהיתי. אנו עדים היום לתופעה של יד קלה על

המקלדת. כמעט בלתי אפשרי להתמודד היום עם ההורים.

בנימין אשר: השתתפתי בפגישה עם מפקד המשטרה החדש. נראה שהוא הולך להביא רוח חדשה, גם

בענין הבטחון מול הילדים.

טוהר עטיה: משתפת בחוויה רגשית קשה שחוותה בתקופת הקורונה בה שית פה את יועצת בית הספר אך

לא קיבל ה מענה. ההורים לקחו אותה לטיפול פסיכותרפי באופן פרטי.

מציינת כי מידי שנה היא מקבלת פניות מתלמידים להעלות את הנושא בפני גורמים עירוניים.

הקשיים הרגשיים פוגשים את התלמידים כבר בכיתות ז' – ח' וכבר בשלב זה צריך להינתן מענה שכיום

חסר ולא רק בכיתות הבוגרות יותר ששם מתמודדים כבר עם בעיות של סמים ואלכוהול.

רווית: אנו מעריכים מאוד שאת משתפת אותנו. אני מבקשת שנקיים פגישה משותפת עם היועצת של

ביה"ס גינזבורג. אם ידוע לך על ילדים נוספים שמתמודדים אשמח שתעדכני אותי.

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

7

רמי דואני מציע לקיים שולחנות עגולים וכל קבוצה תעסוק בנושא אחד כדי שנוכל לקבל החלטות

מעשיות.

רונית ארנפרוינד: אני מעורה בבני הנוער ומכירה בני נוער במצוקה ואין להם מענה. צריך לבחון איך לטפל

בהם. אני רוצה לחזק אותך ומעריכה אותך שהגעת לוועדה ודיברת באופן פתוח וגלוי.

אורי גבאי, ס' יו"ר פרלמנט הנוער: אני מכיר תלמידים היכן שזה פוגש אותם ואין להם מענה. הם פנו

ליועצת וקיבלו תשובה , אך אני לא רואה שינוי.

טוהר עטיה: אני כבר 6 שנים במועצת הנוער. דיברתי עם יועצות, מנהלותהשתתפתי ב"גלגלים" במחוזי

ובארצי העלתי רעיונות שאנו כבני נוער יכולים לעשות כדי להעלות את המודעות, אך התשובה שניתנה לי

שאנחנו נוער ואין לנו סמכות לעשות משהו בנדון. אז אם אתם לא נותנים את השירות ולא נותנים לנו

לעשות, אז אני לא רואה כיצד ניתן לטפל בבעיה.

יסמין אלמקייס: יש מודעות מאוד גדולה למקום של קבוצת השווים. תוכניות "שומרים על החיים"

ו"שומרי הסף" יכולות לעזור. יש הכשרה של יועצות שמשלבת בתוכם את בני הנוער שהם שומר הסף.

טוהר הביאה את עצמה כדוגמא. אנו מודעים שיש תקופת מעבר מביה"ס יסודי לחט"ב שעולות פניות של

ההורים. כמו כן, מצב המלחמה כשחלק מההורים מגוייסים וגם ההורים עוברים דברים לא פשוטים. הכל

ביחד משפיע.

טוהר עטיה: כילדה בכיתה ט', הצעתי להכין מצגת כדי להביא למודעות את הנושא, אך אמרו שאנחנו

ילדים ולא יכולים לעשות אלא רק היועצת.

יסמין אלמקייס: יש היבטים רגשיים שכל ילד צריך לשמוע זאת באופן אחר ובאופן פרטני. החוסן הנפשי

של הילד או ההורה הוא שונה מאחד לאחד.

טוהר עטיה: בסוף כולם פוגשים את זה באינטרנט ללא פילטרים.

ענבל מצליח: אני מתחברת לדברים שלך כי האלימות המילולית ברשתות החברתיות היא בל תתואר.

נתקלנו בדברים מיניים. רצינו להגיע לבית הספר כדי להעלות מודעות, אך ביה"ס לא הסכים כי לא היה

מוכן לעמוד מול ההורים שלא רצו שהילד שלהם יחשף לדברים מיניים.

יוספה חליבה: לכן פתחתי שולחנות עגולים שאחד מהם הוא 360. זה המקום להעלות את הנושא. נמצאת

שם גם מנהלת אגף החינוך. את לא צריכה להתמודד לבד עם העניי ן.

יסמין אלמקייס: זה לא תלוי רק במנהל, אנו מדברים על חוסן של צוותים שזה הרבה יותר מורכב ממנהל.

איה בניטה: אם המטרה היא לקדם את שלום הילד, אז זה מתחיל בשיח ובחינוך של ההורים. נותנת

כדוגמא את המקרה שאירע בביה"ס אינשטיין והשיח של ההורים בנושא. בסוף חוסן תלוי במה שההורים

עושים. גם ההורים צריכים לשמור על הבית ולגלות אחריות למה שאומרים וכותבים.

רמי דואני: אני, כיו"ר ועד ביה"ס ויו"ר הנהגת ההורים העירונית, קיבלתי לא מעט טלפונים מאנשי

תקשורת אך לא הגבתי. אני טוען שהבעיה צריכה לקבל טיפול בבית ולא בתקשורת. יאמר לזכותה של

איה שכינסה ישיבת בזק וטיפלה בנושא.

ענבל בועז: האחריות הראשונית היא של ההורים, כולל מימון טיפולים פרטיים וזה חסר להורי רווחה.

רונית ארנפרוינד: ההורים, צוות החינוך ואנחנו כנציגי ציבור, צריכים לתת מענה למספר שנים קדימה.

צריכים לבחון כיצד מתחזקים את הצוות החינוכי, בהכשרה פדגוגית וגם מנטלית. יש לנו אחריות כנבחרי

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

8

ציבור לבנות תוכנית ולתקצב אותה ל- 5 שנים קדימה הקמפיין נגד אלימות שפורסם – אלה מילים שצריך

לפרק אותם לאופרציות ברמת שכונות, רובעים, ועדי הורים במטרה לקדם חברה סובלנית בעיר, ולחשוב

איך מביאים את ההורים לסדנאות הנחיית הורים.

בנימין אשר: אני מתחבר לדברייך, אך בסוף הדברים מגיעים לפתחם של אנשי המקצוע בעירייה והם אלה

שמטפלים בכך.

ליאור דדוש: להתחבר לדברים משמעו לצאת עם החלטות. המלצת הוועדה צריכה להיות: לחשוב איך

מתקצבים תוכנית למיגור אלימות, איך מתחזקים המשולש של מנהל, ועד הורים וילדים, כדי שנצא עם

מודל לעבודת לוועדה.

איה בניטה: הבעיה היא לא מימון תוכניות. ראש העיר אישר תקציב של מאות אלפי ₪ לבתי הספר

ולגנים לכל מה שנרצה. סה"כ תקציב תוכנית גפ"ן רשותי ותקצוב רשותי עומד על 4 מלש"ח. נכנסתי

לתפקידי כמנהלת אגף החינוך רק לפני מספר חודשים ואני צריכה זמן לעבודה ו פיתוח היכולות ושדרת

הניהול. אני צריכה פניות של מורים לנושא הזה. כמו כן, פיתוח החוסן של צוות המורים להתמודד עם

הורים שמערערים על סמכותם בהצבת גבולות לתלמידים.

ליאור דדוש: במה אנחנו יכולים לעזור כוועדה ?

איה בניטה: בזה שנייצר איזושהי אמנה לאחריות הורית בכל המסגרות העירונית לתהליך שאנו כעיר

נקדם כמה שנים קדימה. מילת המפתח היא אחריות הורית בכל המסגרות. מידי יום אני מקבלת הורים

עם טענות ומציבה להם גבולות. בנוסף, אני מבקשת להתייחס לאחריות של הרוב הדומם. כשמגיעה אלי

תלונה על ביצוע עבירה של תלמיד אני מטפלת במבצע העבירה, אך יותר מטריד אותי זה הרוב הדומם

שרואה ולא עושה כלום ועל זה צריך לעבוד. אם נדבר בשפה הזו ננצח.

רונית ארנפרוינד: אני לא מקבלת את נושא האמנה. אמנה לא צריכה להיות על הקיר אלא לפרק אותה

לצוותי הטמעה לרמות של ילדים מעורבים, הורים מעורבים וצוותי מורים.

ענבל בועז: הורים מעורבים זה לעיתים בעיה. ההורים הופכים למתערבים ומפריעים להתנהלות.

בנימין אשר: איה, כדי לגשר על כל הדעות, האם יש לך פתרון מעשי כדי לתקן את השיח ?

ענבל בועז: צריך לעשות סדר לאן פונים כש יש בעיה ומתי. למשל בביה"ס יש לפנות למנהל ביה"ס, ליועצת,

למנהלת אגף החינוך ולא לכתוב ישר פוסט.

איה בניטה: אם אנחנו מדברים ברמה האסטרטגית של הוועדה לקידום מעמד הילד, צריך להקים צוות

חשיבה שיכלול את אנשי אגף החינוך והרשות, הצוותים החינוכיים ו נציגי הורים.

בנימין אשר: האם אנו מסתפקים ברמי דואני כנציג הנהגת ההורים ?

ליאור דדוש: אם מדברים על תוכנית ליצור תרבות דיבור אחרת, אז לא מספיק נציגות הורים בוועדה

אלא צריך לרדת לשטח להגיע לכל בית ספר ולבחון את הצרכים.

ענבל בועז: מציעה לעשות שולחנות עגולים של כמה שעות ולבוא עם דילמות מובנות מראש ולהחליט על

נושא שנדון בו בכל שעה כדי לקבל החלטות.

רונית ארנפרוינד: אני מסכימה עם איה שלא מדובר בבעיה של יבנה בלבד אלא זו בעיה ארצית. צריך

לשבת עם איה ויוספה כדי לקיים שולחנות עגולים ושיתוף ציבורי רציני עם סמכויות והחלטה ליצור

תוכנית חומש עם שיתוף פעולה מלא.

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

9

בנימין אשר: במקביל לוועדה זו יש גם ועדות חינוך וועדות נוספות שעוסקות בילדים ונוער.

ליאור דדוש: הבעיה היא לא רק של יבנה, אך יבנה עוד קודם הבעיות שבאו עם הקורונה, היא עיר בצמיחה

עם בתי ספר צומחים עם כל הבעיות שנלוות לכך בהקשר של כח אדם פדגוגי וכו'. גם החוס ן של השדרה

ניהולית היא בעיה יותר קשה מאשר בערים אחרות. חשוב חיזוק הקשר בין ועד ההורים, המנהל

והתלמידים. תקשורת טובה ושפה משותפת. נציגי הכיתות יושבים עם המנהל, מציפים בעיות שעולות

ביום יום ויוזמים פרויקטים משותפים, מקבלים החלטות ומחזקים את האמון בינהם. בעיניי זו ההחלטה

שצריכה להתקבל לעבודת הוועדה.

יוספה חליבה: אתם רוצים לצאת עם החלטות, אך צריך לקיים חשיבה. מה שנכון לבית ספר אחד לא

בהכרח נכון לבי"ס שני וגם לא לגני ילדים. אני סומכת על איה. אני יודעת שזו התוכנית של איה כבר משלב

ראיון העבודה איתה. זה נכון שהוועדה תלווה ותגיד איפה יש ואקומים ומה צריך לעשות.

אלי מזוז: אני לא נגד שולחנות עגולים, אך אני שבע מכך. אני מתחבר לדברים של איה וזה הדבר הנכון.

בעיניי היא צריכה זמן. אני מכיר בתי ספר שמקיימים אסיפה לכלל ההורים, או אסיפות כיתתיות,

ומנהלים שיודעים טוב מאוד להעמיד את ההורים במקומם ולהבהיר להם "אנו רוצים מעורבות של הורים

אך לא התערבות". חשוב להתמקד ביכולת של מנהל לפתח שיח וזה לוקח זמן. צריך קודם לפתח חוסן של

המנהלים וצוות המורים, הצבת גבולות למניעת התערבות יתר של ועד ההורים.

לגבי נוער בסיכון, שואל איך אנחנו מזהים אותם. האם יש רכזי נוער שיוצאים לשטח בשעות הערב

והלילה, לזיהוי נוער בסיכון ולהציע להם פעילות בתוך המרכזים הקהילתיים כפי שהיה בעבר.

איה בניטה: מסבירה את התהליך לזיהוי נוער בסיכון בתוך מערכת החינוך אשר נעשה אחת לשלוש שנים.

אורי איטח: לא קיים היום מדריך נוער . בעבודתי אני מתמקד במתן מענה לילדים שנשרו מכל המסגרות

ושיש להם סיכוי להשלים השכלה של 12 שנות לימוד ובגרות

לינור מנשרי: יש תקן למח' קידום הנוער לגיוס מדריך מוגנות.

יוספה חליבה: המבנה הארגוני של מח' הנוער הנוכחי אינו נכון. מח' הנוער צריכה להיות חלק בלתי נפרד

מאגף החינוך. בתקופה הקרובה יצא מבנה ארגוני מסודר. יש תקן למדריך נוער שיפעל מהשעה ארבע

אחה"צ ועד שתיים עשרה בלילה. אתם מוזמנים לגייס מדריך בשכר של 30 ₪ לשעה.

לינור מנשרי: יש קושי בגיוס בגלל השכר המוצע לתפקיד.

יוספה חליבה: לא ניתן לשלם יותר מההסכם הקיבוצי. בעיית קושי בגיוס מדריכי מוגנות קיימת בכל

הארץ.

ענבל בועז: בקרוב יפורסם סקר לבני נוער, בשיתוף מח' הנוער, במטרה לבחון את פעילותם בשעות אחר

הצהריים. הסקר יעבור דרך בתי הספר. רעיון לביצוע הסקר עלה לאחר ש הצענו לאיה להקים ועדה

מייעצת עם החב' למתנ"סים והיא אמרה שחסרים לה נתונים, לכן הוחלט לעשות סקר, בעיקר בקרב

החינוך הבלתי פורמלי, כי האורות האדומים מגיעים מהילדים שלא עושים כלום בשעות אחר הצהריים.

בנימין אשר: מציע שנקיים שולחנות עגולים ומנהלת אגף החינוך יחד עם גורמים עירוניים נוספים יכינו

תוכנית שתובא לוועדה.

איה בניטה: מבהירה שאני עובדת על פי תוכנית עבודה מאושרת מול ראש העיר. אני חושבת אסטרטגית

איך לפעול ומציגה את הדברים לראש העיר. אני לא פועלת לפי תוכנית כזו או אחרת שתוצע כאן.

עיריית יבנה

מזכירות העיריה

10

יוספה חליבה עלו בדיון דברים מאוד חשובים ואני לא יודעת אם שולחנות עגולים זה בהכרח הפתרון,

אם תוכנית עבודה או תוכנית חומש זה הפתרון. אנו נבחן את הדברים ונסכם שנציג את הנושא בפתח

ישיבת הוועדה הבאה.

בנימין אשר : לקראת סיכום הועדה, ישנם עוד הצעות שהוגשו לסדר אך מפאת קוצר הזמן לא נדונו,

בעז"ה נבחן ונעמיק בנושאים ונדון במה שצריך בוועדות הבאות.

סיכום:

1. הגשת התוכניות להקמת מרכז לגיל הרך למנכ"לית העירייה לבדיקת היתכנות מעשית.

2. המשך דיון פרקטי אצל המנכ"לית במסגרת שולחן עגול שקיים אצלה, בשיתוף תוכנית 360 והחינוך

בנושאים שעלו בוועדה.

רשמה: יעל יצחק פור

העתק:

לראש העיר ולמשתתפים