פרוטוקול הוועדה לקידום מעמד הילד
עיריית יבנה
מזכירות העיריה
1
פרוטוקול ישיבת הוועדה לקידום מעמד הילד והנוער
מיום ראשון, כ"ט בניסן תשפ"ה, 527/4/2
נוכחים
מר בנימין אשר -חבר מועצה ויו"ר הוועדה
גב' ענבל בועז -חברת מועצה, אחראית על תחום הנוער
גב' רוחה תורג'מן -חברת מועצה
גב' יוספה חליבה -מנכ"לית העירייה
מר יובל פרייברון -מנהל האגף לשירותים חברתיים
מר אורי איטח -מנהל מח' קידום נוער
גב' רווית רונן -מנהלת תוכנית 360
גב' ענבל ברבי מצליח -עו"ס חוק נוער אגף הרווחה
גב' לינור מנשרי -מנהלת מח' תנועות הנוער
מר רמי דואני -יו"ר הנהגת ההורים העירונית
גב' שני טוהר עטיה - יו"ר פרלמנט הנוער
גב' יעל יצחק פור -מזכירות העירייה
חסרים:
מר ליאור כהן -חבר מועצה
מר ליאור דדוש -חבר מועצה
מר אלי מזוז -חבר מועצה
גב' רונית ארנפרוינד -חברת מועצה (משקיפה)
גב' איה בניטה -מנהלת אגף החינוך
גב' נטע לי קרוצ'י -מנהלת מח' גני ילדים
גב' דליה גבריאלי -מנהלת ביה"ס היסודי ביאליק
מר גבי שמעון - מפקח הסתדרות המורים
גב' רונית מור - נציגת ארגון המורים העל יסודיים
סנ"צ קובי יגן - מפקד תחנת יבנה
גב' טלי דרור -מנהלת ש"ש קריית החינוך גינזבורג
גב' יסמין אלמקייס אדחוח -אחראית תחום יעוץ מטעם משרד החינוך יבנה
על סדר היום:
1 . סקירה וחיזוק תלמידי העיר במסגרות טיפוליות חוץ ביתיות
2 .היערכות לפעילות נוער לקיץ.
עיריית יבנה
מזכירות העיריה
2
בנימין אשר, יו"ר הוועדה: ערב טוב. הוועדה לקידום מעמד הילד והנוער הינה ועדה חשובה, המורכבת
ומקיפה תחומים רבים. על כן, בהתייעצות שקיימתי עם מנכ"לית העירייה, הוחלט לפנות למנהלי האגפים
השונים ולהזמינם להעלות נושאים חשובים בתחומם לדיון בוועדה.
אחת התגובות המשמעותיות התקבלה ממנהל האגף לשירותים חברתיים, מר יובל פרייברון. יובל העלה
מספר נושאים חשובים, מתוכם בחרנו נושא רלוונטי, פתיר, מדיד ובעיקר ישים, נושא מסגרות טיפוליות
חוץ ביתיות.
מבקש מיובל להציג את הנושא, הבעיה והפתרון.
1 . סקירה וחיזוק תלמידי העיר במסגרות טיפוליות חוץביתיות.
יובל פרייברון: התפיסה באגף לשירותים חברתיים היא שהילד תמיד צריך לגור בביתו. לאחר שנבחנו
ומוצו כל האפשרויות אנו מוציאים ילדים לפנימיה.
90% מהבקשות להוצאת הילד מבוצעות לבקשת ההורים והיתר בהתאם להחלטת האגף.
אחת לשנה מתקיימת ועדת החלטה, בהשתתפות גורמי מקצוע, ההורים והילד (אם הוא בוגר) לצורך
בחינת התכנון והתוצאות. בוחנים את הצורך בהארכת הטיפול או בהשבת הילד לביתו, או שינוי הטיפול
ישנן מספר מסגרות:
1. פנימיה חינוכית
2. מסגרתטיפולית
3. מסגרתפוסט אישפוז
4. מסגרת חוק הנוער
פנימיה – מהווה גורם טיפול אינטנסיבי לנערים שעוברים שינוי, אך מנגד המשפחה לא מטופלת. נוצר פער
בין הילד/הנער למשפחה. לא חל שינוי במשפחה והדבר מעכב חזרת הילד/נער לביתו.
כיום יש 35 ילדים בפנימיות. העלות בממוצע לילד לחודש – 13,000 ₪, לשנה 156,000 ₪ לילד
מתן טיפול להורים יכול לקצר את שהות הילד/נער במסגרת החוץ ביתית בשנה.
אומנה – ילדים עד גיל 8 מוצאים למשפחות אומנה. מסגרת דומה לפנימיה אך בבית משפחה. העלות לילד
לחודש 2,500 ₪ לחודש ולשנה 30,000 .₪העירייה משתתפות ב- 25% מהעלות.
עו"ס חוק הנוער, ענת מצליח: מדובר בהורים שלא מסוגלים לייצר גבול לילדיהם מגיל קטן. התנהגות
הילדים מקצינה, אנו משתדלים להכניס אותם לפנימיית יום, בית אפל, בה הילדים עוברים תהליך
משמעותי ויכולים לחזור לביתם. אך הילד לא מעוניין בכך וההתנהגות מקצינה וכשהם מתבגרים זה מגיע
גם לשימוש בסמים ואלכוהול. ההורים מבקשים את הוצאת הילד בהסכמה. לעיתים ההורים חוזרים בהם
מהסכמתם, על כן אנו מגבים את ההסכמה בצו. במקרה שבו הילד לא מוכן לצאת אנו משתמשים בסיוע
משטרתי.
קלט חירום - היא משפחת אומנה שהוכשרה במיוחד לקלוט ילדים במצבי חירום וסכנה לתקופה קצרה
של עד 3 חודשים. אצל משפחת הקלט נערכים לילד הליכי השגחה, טיפול מיידי ואבחון פיזי-ריגשי-
התפתחותי מקיף, הנדרשים לתוכנית ההמשך הטיפולית שלו.
עיריית יבנה
מזכירות העיריה
3
העלות הכללית של הוצאת הילדים/נערים בכלל המסגרות החוץ ביתיות מסתכמת בכ - 3.5 משל"ח,
מתוכם הרשות מממנת 25%.
תוכניתמניעה:
על מנת שהטיפול יהיה אפקטיבי צריכים להשתתף בו הילדים וההורים כאחד.
תוכנית נתיבים להורות – תוכנית טובה הפועלת לאורך כשנה וחצי, אך רשימת ההמתנה ארוכה. כמו כן,
לא לכל משפחה יש את הפניות להשתתף במפגשים לאורך זמן.
הרעיון הוא ל ייצר תוכנית מתוכללת שתופעל ע"י עו"ס. עלות התוכנית 200,000 ₪ לשנה
בנימין אשר: שואל האם ניתן לקיים הרצאות למשפחות ללא תקן של עו"ס ?
יובל פרייברון: הבעיה היא יותר מורכבת כך שלא מספיק מתן הרצאות, אלא מתן טיפול פרטני.
רוחה תורג'מן: איך אנו יוצרים מחוייבות של הורים לקבלת טיפול לאורך שנה ?
יובל פרייברון: אנו שואפים לקיים טיפול להורים לילדים בגילאי גן, שיכלול 4-5 מפגשים בלבד ולא לאורך
שנה, מאחר שקשה מאוד לגייס את ההורים לתקופה ארוכה.
רווית רונן שבן: תוכנית קצרה אינה יעילה לטיפול בילדים בוגרים.
יובל פרייברון: התוכנית מיועדת לילדים בגילאי גן.
ענבל מצליח: יש מקרי נוער שמניסיוני, לעיתים מפגש ושיחה אחת עם הילד וההורים עוזרת. כל מקרה
לגופו.
יובל פרייברון: אנו מבקשים לגייס עו"ס, בעיקר לצורך הדרכה הורית.
יוספה חליבה: אנו עובדים בשיתוף מערכת החינוך, בה פועלת תוכנית 360. צריך לבדוק אם ניתן למצוא
מענה במסגרת זו.
רווית רונן שבן: אין בתוכנית 360, תוכנית שנותנת מענה פרטני להורים וילדים. הטיפול הוא קבוצתי
להורים בנפרד ולילדים בנפרד.
יוספה חליבה: נבצע מיפוי של התוכניות ונבחן מה נופל בין הכיסאות.
בנוסף, יש להגיש אלי את הדרישה ובמסגרת היחידה הטיפולית התפתחותית רגשית שאנו מתכוונים
להרחיב ע"י פרסום קול קורא שביצענו לגיוס אנשי מקצוע, הנושא יבחן וימצא הפתרון .
רוחה תורג'מן: אני לא חושבת שצריך לערב את תוכנית 360 שבה מתבצעת עבודה מדהימה בעיר. בלי
קשר לכך, אנו צריכים לתת מענה נוסף לאותם ילדים והורים בסיכון.
אני מציעה לבצע במועדונית אחת פיילוט טיפול ב - 10 ילדים שאנו חוששים שיצטרכו לצאת מהבית וכן
הדרכה להוריהם שיהיו מחוייבים לתהליך, תחת המטריה של אגף הרווחה למשך שנה, ולאחר מכן
להמשיך עם קבוצה נוספת. בנוסף, לדעתי יש לייצר מענה הוליסטי עירוני שרואה את הילד מגיל הגן
והלאה.
ענבל בועז: הקושי הגדול הוא לגייס את ההורים להשתתף בהדרכות.
בנימין אשר : האם ניתן לבחון התקשרות עם פרילנסר למתן טיפול לאותם 35 ילדים והורים לעשרה
מפגשים.
ענבל מצליח: פרילנסר אינו רעיון טוב, מאחר שצריך להיות עובד מתוך המערכת שמכיר את המשפחה
טוב.
בנימין אשר: מציע לבדוק כמה ילדים היו במועדוניות ולא הוצאו לפנימיה, כדי לבדוק את האפקטיביות
של המועדוניות.
יובל פרייברון: שאלה טובה הדורשת בדיקה מעמיקה.
עיריית יבנה
מזכירות העיריה
4
ענבל מצליח: בית חם לנערה , בו מופעלת תכנית מניעתית לנערות הוא דוגמא טובה לכך ליעילות המקום.
הנערות מקבלות במקום רשת תמיכה והכלה. הן מגיעות למקום פעמיים בשבוע וזה עוזר להן מאוד לשמור
על יציבות.
סיכום הנושא :
1. יובל פרייברון, מנהל האגף לשירותים חברתיים , הציג את המסגרות החוץ ביתיות אליהם מופנים
הילדים הזקוקים לטיפול, וכן את הרצון לקיום פעולות אשר ימנעו שליחת ילדים/נערים לפנימיות,
כגון: הוספת מועדוניות, קיום הדרכות הורים ובחינת מקורות תקציביים לכך.
2. יובל יציג את הנושאלמנכ"לית ויבחנו דרכים ותקציבים לפעולות מניעה.
2. היערכות לפעילות נוער לקיץ
לינור מנשרי: מפרטת קווים כלליים לתוכנית הקיץ. התוכנית תיבנה יחד עם הנוער ושותפים נוספים, אגף
החינוך, רווחה, ספורט והנהגת ההורים. לשם כך, התקיים שולחן עגול בהובלת המנכ"לית.
1. הרחבת יום סאנדיי ליומיים – מדובר בסוג של קייטנה. יחד עם זאת, יש את האתגר של צוות
לשעות הבוקר ואחר הצהריים.
2. שינוי מדיניות קיום הפעילות – הפעילויות יתקיימו בשכונות ובפארקים ולאו דו ו קא במכרז
(במרכז תתקיים פעילות פעם בשבוע בלבד).
3. פעילות ספורט בפארק – שעה ראשונה לפעילות יתקיים שיעור ספורט ולאחר מכן זולה
ופעילויות נוספות. אנו חושבים על נגרר קבוע עם ציוד שישמש לפינות ישיבה.
4. תנועות נוער – סוכם שלפחות פעם בשבוע יפעילו פעילות. הפעילות תתקיים לפי איזורים וגילאים.
המענה שמח' הנוער נותנת הוא לנוער מכיתה ז' ומעלה. קיים אתגר לזהות את גיל הנוער וכן
לתחום את האזור – אך אלה אתגרים פתירים.
יוספה חליבה: פרלמנט הנוער עשה עבודה מדהימה. ביצע סקר בקרב 1,200 בני נוער. לאחר מכן בוצע
מיפוי לפעילויות המועדפות. חלק מהתקציב שימש לשיפוץ מרכז הנוער וחלק לפעילויות. נצייד את המקום
כך שיפעל כל יום. ערכנו מיפוי תקציבים יחד עם אגף הרווחה כדי ליצור איגום תקציבים שגם נערות
במצוקה יוכלו להשתלב במקום.
רוחה תורג'מן : קיום פעילות בשכונות הינו רעיון מעולה אשר יחשוף בני נוער לתנועת הנוער בפעם
הראשונה וירתום אותם לתנועה. דבר נוסף, מניסיון מתנועת נוער אחרת, אוכל מושך בני נוער להגיע. זה
יכול להיות גם אוכל שהם מכינים ומפעילים כמו בית קפה.
ענבל בועז: אפשר למשוך למקום גיימרים.
רוחה תורג'מן: פעילות הגיימרים פחות מייצרת חברה, אלא הם משחקים עם עצמם.
בנימין אשר: חסרה בעיר פעילות לנוער חרדי. הם לומדים מחוץ לעיר וחסר מידע לגביהם, גם לא לגבי
אחוז הנשירה. זהו נוער שקוף. מדובר בכ- 120 נעריםאני מקיים פעילות יחד עם 3-4 מדריכים לנוער
החרדי. הנושא נמצא בטיפול ראש העיר והמנכ"לית. צרי ך לחשוב איך מתאימים להם פעילות לקיץ.
עיריית יבנה
מזכירות העיריה
5
סיכום הנושא
בנימין אשר: תודה ללינור מנשרי על הערכות לקראת הקיץ לפעילות נוער מותאמת , אשמח שנפגש כדי
לוודא את הדברים בשטח לגבי כלל הנוער ולגבי הנוער החרדי.
3. פגיעות ברשת החברתית
רמי דואני: מבקש לשתף את הנוכחים בנושא אקוטי שעלה בסופ"ש האחרון שיש לעצור אותו.
ישנה קבוצה בעיר שנקראת "יבנה בידור" שהופעלה ע"י בני נוער. באופן שיטתי , מפורסמות בימי שישי
בקבוצה זו תמונות עירום של נערות או סרטונים. הכל נערך באמצעות טכנולוגיית AI. כשהנערות יוצאת
בשישי בערב לבלות עם חברים התמונות מתפרסמות. נעשו אין ספור פניות למוקד 105. התופעה פחתה
בקבוצה של "יבנה בידור" אך מופיעה בקבוצה בשם "יבנה מרכז". יש בנות שמשתפות את ההורים ויש
בנות שלא משתפות וזו בעיה מאוד חמורה.
מפאת חשיבות הנושא, על אף שהנהגת ההורים לא מפרסמת הודעות בסופי שבוע, ההנהגה הארצית
פרסמה הודעה בנושא ביום שישי בערב, כדי להעלות את מודעות ההורים לנושא. פורסמה הודעה גם
בקבוצת הנהגת ההורים העירונית. עלינו לחשוב כיצד למנוע את המקרה הבא.
ענבל בועז: איך יתכן שאני כאמא לא קיבלתי הודעה בנושא ?
רמי דואני: ההודעה הופצה בקבוצות של 4 בתי הספר התיכוניים
מציע ליצור סרטון תדמית כדי לזעזע את ההורים ולהעלות את מודעות לקראת חופשת הקיץ. אני טוען
שאין ילד שלא נחשף לתמונות כך שסרטון הסברה לא יגביר את תפוצת התופעה.
יוספה חליבה: מדובר בתופעה ארצית. משרד החינוך פועל מול המשטרה והעביר את הנושא לידיעת
מנהלות בתי הספר. נבדוק עם מערכת החינוך האם נעשתה פעולה להעלאת המודעות.
רמי דואני: לדעתי, צריך לגייס רכז נוער . לאחרונה אני מקבל פניות על סמים בתוך בתי הספר ומחוץ
לביה"ס, ומדובר בסמים קשים יותר ממה שהיה ידוע עד כה.
רוחה תורג'מן : בהמשך לשיח בנושא אלימות ברשת, אני מבקשת לדבר על תוכנית מוגנות עירונית.
התחלנו תהליך לפני כמעט שנתיים וכתבתנו אמנת מוגנות עירונית ומאז לא נעשה דבר בנושא. העירייה
צריכה להוביל תוכנית מוגנות עירונית שתקיף את כל הגילאים ותהווה דוגמא לכל הערים.
אני רוצה שיבנה תסתכל באופן שונה על הנושא משאר ערי הארץ. המרחב שלנו נהיה אלים באופן בלתי
רגיל. אנו צריכים לחשוב בצורה אחרת כיצד מונעים. כתבתי תוכנית מוגנות כוללת, מגיל גן ואילך.
ענבל בועז: מה זה תוכנית מוגנות ?
רוחה תורג'מן: התוכנית תכלול את נושא אי האלימות, תרבות השיח, שפה – אם זה בכביש, אם זה ברשת
או בין אדם לחברו ועוד.
ענבל בועז: התוכנית הזו לא ניתנת בבתי הספר ?
רוחה תורג'מן: בתי הספר עושים כל מיני פעולות, אך זה לא נותן מענה ממשי.
עיריית יבנה
מזכירות העיריה
6
רווית רונן שבן: היה לנו צוות שבנה את האמנה יחד עם ההנהגה ההורית שרוחה היתה חברה בה. בנינו
תוכנית שכללה הטמעה בתחום אגף החינוך, בתחום ה רווחה, מתנ"סים ומחלקת הנוער. עם תחילת
המלחמה התהליך הופסק גם בשל עומס העבודה שלי . מדובר בעבודה רבה להטמעת תוכנית מסוג זה.
צריך להחליט מי מוביל את התוכנית.
יוספה חליבה: אני מבקשת שרווית תשלח אלי את התוכנית שגובשה ונבחן איך מתקדמים.
סיכום הנושא:
בנימין אשר: רמי מעלה נושא חשוב ביותר, נבדוק אפשרות להודעת דוברות מסורות מטעם העירייה
והנהגת ההורים שיפרסמו לתושבים את החשיבות לזהירות בנושא הזה.
רשמה: יעל יצחק פור