פרוטוקול ישיבות מליאת מועצה מס' 12

נוצר על ידי

1

תמלול מליאה שלא מן המניין מס 12

מיוםראשון, כ״ג חשוון התשפ״ה, 24/11/2024

משתתפים

עו״ד נילי אהרון - ראש המועצה

הרב אריה אברהם - סגן ראש המועצה

שמעון סוויסה - סגן ראש המועצה בתואר, חבר מועצה

איתן דלח - חבר מועצה

עו"ד אילן אלמקייס - חבר מועצה

שלי סוויסה - חברת מועצה

טל אוחנה - חברת מועצה

הרב מוטי בטיטו - חבר מועצה

אריה דוקרקר - חבר מועצה

מוזמנים:

עו״ד כפיר דניאלי - מנכ״ל

עו״ד כרמית אהרון-אמונה - יועמ"ש

ירון טויל - גזבר

רו"ח שרון מררי - מבקר המועצה

מונה בן ישי - מנהלת פיתוח כללי

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

2

על סדר היום

[1 ]– עדכון 2024 ותקציב 2025. .......................................................................................... 4

[2 ] .................................................... 4

[3 ] ...................................................... 4

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

3

תקציר החלטות

[1 ]– עדכון 2024 ותקציב 2025.

[2 ]

[3 ]

החלטה

מליאת המועצה מאשרת את עדכון תקציב 2024 ותקציב 2025 .

אושר ברוב קולות

החלטה

מליאת המועצה מאשרת את תכנית התייעלות משרד הפנים נטילת הלוואה לכיסוי גירעון.

אושר ברוב קולות

החלטה

מליאת המועצה מאשרת את הסמכת גזבר המועצה, ירון טויל, לניהול משא ומתן לנטילת הלוואה.

אושר ברוב קולות

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

4

-תחילת דיון-

עו"ד נילי אהרון: מליאת תקציב. אז בעצם על סדר היום שלנו חבר'ה, אני מבקשת. על סדר היום שלנו כמובן

דברי פתיחה ולאחר מכן אנחנו נספר למה יצאנו לתוכנית התייעלות. 12, אמרתי 12. למה יצאנו לתוכנית

התייעלות.

[1 ]אישור תקציב– עדכון 2024 ותקציב 2025.

[2 ]משרד הפנים ונטילת הלוואה לכיסוי גרעון

[3 ]

עו"ד נילי אהרון למעשה היום אנחנו מביאים להצבעה עדכון תקציב 2024, כאשר העברנו תקציב גירעוני

שלא אושר על ידי משרד הפנים והגענו לתוכנית התייעלות. אנחנו עכ שיו מאשרים עדכון תקציב 2024 ,

מאשרים את ההסכם עם משרד הפנים לתוכנית ההתייעלות, ולאחר מכן מאשרים תקציב 2025. לאחר מכן

אנחנו נקבל סקירה מרואה החשבון שרון מררי, על כל סך הפגיעות ובעצם איך הגענו למצב של גירעון מובנה

בבסיס התקציב. כמובן אחר כך אנחנו נשמע ממונה בן ישי על התוכנית התייעלות שלנו שבאמת אני חייבת

להגיד לכם, תכנית התייעלות חלוצית וזו ההזדמנות גם להגיד תודה גדולה למשרד הפנים שהלך אתנו דרך

וקיבל את עמדתנו, שזו תכנית שהיא באה ומסתכלת על צד ההכנסות ולא על צד הגזירות וכמובן ביקשנו גם

מעו"ד ניר רוקח, עו"ד ניר רוקח מלווה את הרשות כבר כמה שנים בהצלחה רבה בכל מה שקשור לארנונה,

למאבקים, ולמעשה גם התחלנו עכשיו את המאבק שלנו, הצודק במיוחד, מול עיר הבה"דים, אז הוא ככה

ייתן סקירה מקיפה על הנושא הזה של עיר הבה"דים. כמובן אחר כך אנחנו נקבל סקירה על אבני הדרך,

אנחנו במסגרת התוכנית התייעלות התחייבנו לאבני דרך, כל אבן דרך שאנחנו עוברים, שמרבית אבני הדרך

מתייחסים בסופו של דבר לצד ההכנסות, כאשר עו"ד ניר רוקח ייתן לנו פה את הסקירה מה זה בעצם סקר

נכסים, איפה זה נוגע, במי זה נוגע, מה המחויבות שלנו על פי חוק בדבר הזה ומה הפעולות הנדרשות. לאחר

מכן, אנחנו נבקש מהגזבר שהוא בעצם יסביר לנו מה נעשה עד כה ברשות על מנת לקחת את הגירעון ולסגור

אותו, דרך קרן הביוב, למה בחרנו לא לעשות את זה הפעם. וכמובן, פירוט התקציב לשינויים מרכזיים

בתקציב. כמובן שאני מאמינה שמרביתכם, למי שלא ראה, עשינו לייב מיוחד, ובאמת אני רואה בזה סוג של

תחילתה של מסורת, לבוא ולהציג את התקציב לתושבים, בסופו של דבר התקציב הוא של התושבים, וחשוב

לנו שהתושבים ידעו לאן הכסף שלהם הולך, ובאמת ניסינו להסביר בצורה הכי מהירה וברורה, בשפה הכי

פשוטה שיש, ממה התקציב מורכב ומה יכולת הגמישות שלנו, וכמובן על תכנית ההתייעלות. אני רוצה לומר

גם בהזדמנות הזו באמת תודה רבה, קודם כל לירון הגזבר, למונה, לרואה חשבון שרון מררי, באמת

שלושתכם ליוויתם את תכנית ההתייעלות שמונה חודשים, זה לא היה פשוט. ככה רק כדי להציג את

המסגרת, למעשה מהרגע שאנחנו אישרנ ו תקציב גירעוני, כמובן שזה לא בהתאם לחוק להעביר תקציב

גירעוני. משרד הפנים למעשה הבין את הסיטואציה שירוחם נמצאת, והלך איתנו יד ביד לתוכנית התייעלות.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

5

תוכנית ההתייעלות עברה הרבה מאוד פינג פונגים, הרבה מאוד. כמה פגישות עם מנכ"ל משרד הפנים, כמה

פגישות גם עם מרכ ז, עם מנהל הרשויות המקומיות, מר תומר ביטון. וכמובן גם גורמי המקצוע במשרד

הפנים שהחליפו הרבה מאוד טיוטות עם הצוות שלנו, כאשר תכנית ההתייעלות כולה, קיבלה את אישור

משרד הפנים, לבריאות, קיבלה את אישור משרד הפנים ולמעשה, מי שליווה אותנו זה גם יועצים כלכליים

של משרד הפנים. אנחנו עמדנו על הסעיפים שהיו חשובים לנו מבחינת, את יכולה לעבור לתוכנית התייעלות.

בגדול, רשויות כמו ירוחם והסברתי את זה גם בלייב, קחו למשל גם את מצפה רמון, גם רואה חשבון שרון

מררי, הוא גם הרואה חשבון של מועצת מצפה רמון. אלה רשויות שבבסיסן, הן נעד רות הכנסות. זאת

אומרת, והן כל הזמן במין מעגל כזה, בלופ, של קושי באיזון תקציבי. כאשר אנחנו מדברים על הגירעון של

ירוחם, בעצם הוא נוצר משלוש רגליים, הרגל האחת כמובן זה מצב מובנה של תלות במענקי איזון, זה משהו

שקורה ברשויות שהן פריפריאליות, כאשר כמעט בכל הרשויות, גם בצפון וגם בדרום יש תלות הולכת וגוברת

במענקי איזון. מצד שני, אנחנו הראנו את זה וגם רואה חשבון שרון מררי יציג את השחיקה לאורך השנים,

בעיקר משנת 2017 ,2018 עד השנה, שחיקה בכל המענקים שהיינו מקבלים ממשרד הפנים עד לכדי מצב של

כמעט אי יכולת לתפקד באופן שוטף. לצד זאת, אלו שתי רגליים שהן מה שנקרא, אפשר לומר שהן באחריות

הממשלה ומשרד הפנים. מצד שני, יש לנו רגל שלישית שהיא בעצם האחריות של הרשות המקומית.

האחריות שלנו היא איך אנחנו מגדילים ומייצרים הכנסות. בהמשך גם יציג הרואה חשבון שלמעשה, נתונים

עובדתיים, אנחנו נצמדים אך ורק לעובדות, משנת 2018 עד שנת 2023, במשך 5 שנים הארנונה העסקית

גדלה כביכול ב-0.3%. כשאני מדברת על גדלה, היא לא באמת גדלה, אנחנו מדברים על משהו כמו 40 אלף

שקל גידול בארנונה עסקית. מה שזה אומר משמע שזו ירידה מאחר ויש את הטייס האוטומטי שכל שנה

עולה. בפועל הייתה פה ירידה, כאשר אם אנחנו מסתכלים על החמש שנים הקודמות לכן, אנחנו רואים

שהייתה עלייה של כמעט 40% בארנונה העסקית. בפועל מה שקורה זה כשאין יכולת לייצר הכנסות עצמיות

בארנונה עסקית, עיר הבה"דים וכולי, זה עוד דבר ששוחק את היכולת הכלכלית ואת היציבות הכלכלית של

הרשות, ולכן אנחנו, ולצד זאת צריך גם לומר שבשנים האלה מ -2017 עד 2023, כן הייתה עלייה בכמות

התושבים, כמעט פי 2 מהעלייה של 5 שנים קודם לכן. זאת אומרת אז מצד אחד יש לנו גידול בתושבים

כאשר זה לא משנה באיזה מקום אנחנו נהיה, תושבים תמיד הם גרעוניים, לא בקטע רע, אני לא אומרת את

זה, אנחנו מאוד רוצים כמה שיותר תושבים כאן, אבל ברמת ההכנסות מארנונה, ארנונה שתושב משלם,

הרשות צריכה לשים שני שליש יותר ממה שהוא משלם, זאת אומרת הוא משלם שליש, שני שליש הרשות

משלימה ולכן היכולת שלנו לבוא מצד אחד, הישוב גדל וגם בפריס ה שהוא מתרחב לשכונות הדרומיות

והצפוניות אז אנחנו נאלצים להגדיל גם את הפסולת, פינוי פסולת והעובדים וכולי. בסופו של דבר אנחנו

מוצאים את עצמנו שמצד אחד יש גידול באוכלוסייה אבל אין גידול בהכנסות. וזה מה שמוביל אותנו למצב

שבו יש חוסר איזון תקציבי. את יכולה לעבור לשקף הבא. בעצם זה מעגל הקסמים שאנחנו מדברים עליו

ברשויות מקומיות, זה מעגל שהוא ידוע אגב ברשויות פריפריאליות. כאשר יש מחסור במשאבים, קרקעות

והון אנושי, זה מוביל לחוסר יכולת לייצר הכנסות עצמיות. הכוונה שאם אנחנו לא נערכים מבעוד מועד

להביא הכנסות מניבות, קר קע מניבה, אז אנחנו בעצם נמצאים במצב של חוסר יכולת לייצר הכנסות

עצמיות. כשיש חוסר יכולת לייצר הכנסות עצמיות, יש פגיעה בכמות ואיכות השירות לתושב, הפגיעה בכמות

ואיכות השירות לתושב פוגעת בתדמית של העיר ויוצרת מצב של חוסר אטרקטיביות לעיר. חוסר

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

6

אטרקטיביות לעיר מוביל לכך שיש בריחה של עסקים והון אנושי וצמיחה דמוגרפית איטית ואז גם זה מין

מעגל כזה, בסוף אחד תלוי בשני, וככל שאנחנו מה שנקרא לא נצא מהמעגל הזה, אנחנו פשוט נדרדר למטה

ונגיע למצב שגם, שרון ככה אמר לי באחת מהשיחות שלנו, שאם לא היינו מביאים את תכנית ההתייעלות

עכשיו, שנה הבאה היינו מגיעים לתכנית הבראה. ותכנית הבראה זה כבר סנריו אחר לגמרי, תכניות הבראה

זה כבר פיטורי עובדים, זה כבר העלאות ארנונה לתושבים, אז בעצם אנחנו באנו במהלך, אהלן מה שלומך?

באנו במהלך פרואקטיבי, למשרד הפנים. לקחנו אחריות הגם כשזה לא היה במשמר תנו, ואמרנו אנחנו

מייצרים עכשיו עתודות כלכליות ומבקשים שמשרד הפנים יאמין בנו, בדיוק כמו שאנחנו מאמינים ביכולות

שלנו. ואגב, עוד לא התחלנו את תכנית ההתייעלות ואנחנו כבר רואים הכנסות שאנחנו הצלחנו להביא, וזה

היתרון הגדול, שהתוכנית שלנו היא באה לדבר על גידול ב הכנסות. כמובן כל מעגל הקסמים הזה מוביל

אותנו לתלות במענקי איזון, וככל שאנחנו תלויים בסופו של דבר במענקי איזון, ירוחם לעולם לא תצא

מהמעגל הזה. לכן באנו, לקחנו אחריות ובנינו תוכנית. אגב, התקציב הזה אמנם הוא תקציב ל-24, עדכון 24

ותקציב 25, אבל התקציב הזה הוא ל-5 שנים קדימה. זאת אומרת, הוא מסתכל באבני דרך על 5 שנים

קדימה, עם תכנית אסטרטגית אמיתית, שהיא לא מה שנקרא, בפלסטרים שאנחנו לוקחים, איך אנחנו

משפים את עצמנו מקרן כזו או מקרן כזו. אני אומרת את זה בשפת הרחוב, אנחנו לא נחיה מהיד אל הפה.

אנחנו רוצים לבנות פה איזושהי, לעשות איזושהי רביזיה אמיתית בתוך כל מכלול השירותים שאנחנו עושים

ובתוך מכלול ההכנסות וההוצאות שלנו, ובנינו תכנית למשך 5 שנים שבאמת עם ליווי של משרד הפנים

מבחינתי, זו הבשורה האמיתית, שאנחנו בונים משהו שהוא ארוך טווח וזה מלמד גם על המון המון אחריות

שלקחנו על עצמנו גם לעמוד באבני הדרך. ככל שאנחנו לא נעמוד באבני הדרך, תבינו, תוכנית ההתייעלות,

אגב, אתם יכולים לראות, ההסכם פתוח ותוכנית ההתייעלות רשום בשורה מאוד ברורה, ככל ואנחנו לא

נעמוד בתוכנית ההתייעלות, מה שנקרא יש סנקציות בחוק לוועדה קרואה. מי שפה רצה ועדה קרואה, מי

שלא עומד בתוכנית התייעלות יש ועדה קרואה. לכן לנו יש ביטחון מאוד מאוד גדול ביכולת שלנו לייצר את

ההכנסות האלה, ובנינו תוכנית שהיא באמת גם, איך אמרת ירון? שמרנית מצד אחד כי אנחנו יודעים שאנחנו

נגדיל הכנסות ומצד שני היא גם מאפשרת לנו להביא בשורות בתקציב. שרון, הבמה שלך.

רו"ח שרון מררי: טוב, אז כמו שאמרה ראש המועצה, יש פה מספר אירועים מרכזיים שהתרחשו לאורך

השנים, שהם כולם בעצם התנקזו לשנת 2024, ובעצם מנעו מהרשות להציג תקציב מאוזן בתחילת השנה

ולכן, נדרשנו לתוכנית התייעלות. שלוש האירועים האלה קשורים בעצם בשינויי החקיקה ובמשרד הפנים,

אני אסקור אותם בפניכם. הנושא הראשון זה קיצוץ במענקי האיזון-

מונה בן ישי: אני רק אגיד להם שהטבלה זה ניתוח שירון עשה בעצם על הפגיעה במענקים.

רו"ח שרון מררי: האירוע הראשון זה קיצוץ במענקי האיזון שהסתכם ל-6.4 מיליון שקליםותכף אנחנו

ניכנס לפירוטים. הנושא השני זה ביטול מעמד עיר עולים בשנת 2017, שההשפעה של זה הסתכמה ל-3.8

מיליון שקלים. והפסקת מענקים מיוחדים, אם במסגרת של החלטת ממשלה או מענקי תיקון עיוותים

שמשפיעים בכ-4.5 מיליון ש"ח. סך הכל אם אני סוכם את כל הקיצוצים האלה משנת 2017 עד היום, אנחנו

מגיעים לסדר גודל של בין 14 ל-15 מיליון שקלים. בואי ניכנס רגע אחד לשקופית של הקיצוץ במענקי האיזון

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

7

שלי סוויסה סליחה, אז אנחנו מדברים בעצם על 14 מיליון, כאילו מצטבר בסך הכל שלא קשור לא למועצה

הקודמת, אלא החלטות מדיניות.

רו"ח שרון מררי: שינויי חקיקה וקיצוצים. נכון.

שלי סוויסה: של מדינת ישראל.

איתן דלח: אבל מה הפער בין 2023 ל-2024?

רו"ח שרון מררי אז אנחנו נעבור על זה עכשיו ברשותך-

איתן דלח: כי 2023 בעצם הסתיימה באופן מאוזן

רו"ח שרון מררי: כן.

מונה בן ישי: אבל זה מדבר על הפגיעה במענקים.

עו"ד נילי אהרון: אבל בואו איתן, בואו ניתן שנייה לשרון לסיים. איתן, איתן, תרשום לעצמך את השאלות,

תן לשרון לסיים. הוא הגיע לפה, הזמן שלו יקר, תשאלו את השאלות אחר כך.

רו"ח שרון מררי: אז ככה, יש פה טבלה שמציגה את מענקי האיזון החל משנת 2017 ובעצם עד היום. בשנת

2016 מענק האיזון הסתכם בכ-15 מיליון שקלים, בעוד אוכלוסיית הרשות מנתה כ-10,000 תושבים, משמע

מענק איזון לתושב של 1,500 שקלים. בשנת 2024 אחרי שהתבשרנו על הקיצוץ האחרון, בעצם מענק האיזון

הסתכם לכ-12 מיליון שקלים ואוכלוסיית הרשות מונה כ-12,000 איש, משמע, שהמענק לתושב מסתכם ל-

986 שקלים, זאת אומרת קיצוץ של 530 שקל לכל תושב. זה מתבטא בכ-6.4 מיליון שקלים אובדן הכנסות

החל משנת 2016 ועד היום. בואי נעבור לשקופית הבאה

איתן דלח: אגב, לא כל כך ניתן לראות את השקופיות מפה.

עו"ד נילי אהרון: אתה רוצה שאני אזיז לך את זה יותר לפה? שמעון, אתה רוצה להחליף מקום עם איתן?

שהוא יראה? אתה יכול להחליף מקום עם איתן. הביאו לך את זה, זה הדף הזה.

ירון טויל: לא, זה כאילו-

מונה בן ישי: זה תמצית של-

עו"ד נילי אהרון: זה תמצית של זה.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

8

רו"ח שרון מררי הנושא השני זה ביטול מעמדם של ערי עולים. ירוחם בעבר הוגדרה כעיר עולים, המשמעות

של זה הייתה שהיא הייתה יכולה לחייב ולגבות ארנונה ממשרדי ממשלה ובסיסי צה"ל בשיעור של 100% .

החל משנת 2017, בעצם הרשות חויבה להעניק פטור למשרדי ממשלה בשיעור של בין 60% ל-70%, דבר שפגע

מאוד בהכנסות הארנונה שלה. משרד הפנים מתוך מטרה למזער את הפגיעה הוא נתן לרשויות איזשהו מענק

הולך ופוחת לאורך השנים. המענק הזה אמור להסתיים בשנת 2024, אם נסתכל נראה שההכנסות בשנת

2016 מארנונה מבסיסי צה"ל הסתכמה לכ-7 וחצי מיליון שקלים ומיד לאחר מכן עם יישום החוק, הכנסות

הארנונה הצטמצמו ל-2,250,000. כאשר משרד הפנים השלים סכום של 5,600,000 שיפוי בגין ביטול המעמד

של עיר עולים ועוד התקבל עוד סכום קטן בעצם מאיזה שהיא קופה ציבורית, שנוצרה מאיגום תקציבים

מכלל הרשויות בעקבות שינוי החקיקה של כ-300,000 שקלים. זאת אומרת שקיבלנו הכנסות ארנונה שהיו

אפילו יותר גבוה ות משנת 2016, שנה שירוחם עוד הוגדרה כעיר עולים. סך הכל ההכנסות בשנת 2017

הסתכמו ב-8,161,000. אתם יכולים לראות שלאורך השנים ההכנסות האלו מבסיסי צה"ל בעצם פחות או

יותר נותרו בגובה די דומה, אולי הפרשים של טייס אוטומטי-

טל אוחנה: אז כשהיא אומרת 40%, היא מדברתרק על 2017 כי קיבלנו רטרו את כל-

עו"ד נילי אהרון: 30%.

טל אוחנה לא, שאלתי אותו כשאת אומרת לי ב-2017 היה הגדלה של 40% בעסקי, זה נובע ממענק חד פעמי

שקיבלנו אותו רטרו?

מונה בן ישי: לא, הארנונה העסקית זה משהו אחר. הארנונה של עיר הבה"דים לא כלולה בחישוב ה-

עו"ד נילי אהרון: היא לא תלויה בזה., הארנונה עסקית-

טל אוחנה: כי זה מה שהוא דיבר עליו עכשיו.

עו"ד נילי אהרון: לא, לא. ארנונה עסקית, חילקנו את זה בצורה מאוד מסודרת. הארנונה העסקית גדלה

כביכול ב-0.3%. ארנונה עסקית-

טל אוחנה: לא, דיברתי על 2017, נילי

עו"ד נילי אהרון: אז אני מסבירה לך. הארנונה העסקית זה אך ורק ארנונה של עסקים, תעשייה ומסחר. לא

קשור לעיר הבה"דים.

טל אוחנה: ירון. כשבעצם נילי אומרת, זה לא פעם ראשונה שהיא אומרת את הנתון הזה ואנחנו בדקנו אותו.

נילי אומרת, שבקדנציה הקודמת היה גידול של 40%, לא קשור לעירהבה"דים בהכנסה עסקית-

ירון טויל: מדברת עד 2018.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

9

טל אוחנה כן, כן, זה מה שאני אומרת. ושבעצם ה-40% האלה לא כללו את עיר הבה"דים

עו"ד נילי אהרון: נכון.

ירון טויל: כן. זה גם הנתונים שאני קיבלתי.

עו"ד נילי אהרון: זה הנתון.

ירון טויל: כן. רק עסקי, ארנונה עסקית.

עו"ד נילי אהרון: רק עסקי.

טל אוחנה: ואז איך מגדירים ארנונה של עיר הבה"דים? באיזו קטגוריה? ממשלתית?

ירון טויל: בסיסי, בסיסי הדרכה.

עו"ד נילי אהרון: הכנסות מבסיסים.

ירון טויל: משרד הבטחון.

* מישהו מתפרץ מהקהל

רו"ח שרון מררי: אז בעצם מה שאנחנו רואים שהשיפוי שהתקבל לאורך השנים הלך ופחת מ-5.6 מיליון

שקל בשנת 2017, עד ל- 1,682,000 השנה, כאשר שנה הבאה הוא אמור להסתיים. סך הכול הפגיעה כתוצאה

מביטול מעמד עיר עולים, אם אני לוקח בחשבון גם את הסכומים שהתקבלו במסגרת שיפוי עיר עולים והקרן

לצמצום פערים, מסתכם לכ-3.8 מיליון שקלים. נעבור עכשיו לנושא השלישי, קיצוץ במענקים מיוחדים, היו

פה בעצם שני מענקים מיוחדים שהתקבלו-

איתן דלח: 3.8 מיליון שקלים, הקביעה הזאת יחסית למתי

רו"ח שרון מררי: 2017.

מונה בן ישי 6 שנים אחורה

רו"ח שרון מררי: 6 שנים אחורה

איתן דלח: היה באמצע 5 שניםשחיינו עם זה.

מונה בן ישי: כן, כן.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

10

רו"ח שרון מררי מענקים מיוחדים, בעצם לאורך כל השנים היו פה שני מענקים מיוחדים שהתקבלו במהלך

השנה, מענק אחד התקבל במסגרת החלטת ממשלה 2 מיליון שקלים שהתקבלו החל משנת 2018 עד שנת

2022 ומענק תיקון עיוותים שהוא בעצם מענק שר, שבשנת 2019 עד 2021 התקבלו 2 מיליון וחצי ובשנת

2022 הוא קוצץ במחצית ל1,250,000 והחל משנת 2023 אנחנו לא מקבלים אותו. ושוב אם אנחנו הולכים

אחורה לשנת הבסיס לשנת 2019, אנחנו רואים שקוצצנו במענקים האלה בסדר גודל של 4.5 מיליון שקלים

אז אם אנחנו לוקחים את כל הקיצוצים האלה ביחד, אנחנו מגיעים לסדר גודל של 14 מיליון שקלים וזו

בעצם הסיבה המרכזית בגללה הרשות לא יכלה להציג תקציב מוגזם בשנת 2024.

רו"ח שרון מררי אין שינוי מהותי בין מה שקרה בשנת 2021 ,2022 ,2023, למה שקרה ב -2024, כי מה

שאמרת שהשינוי מהותי קרה ב-2017.

שלי סוויסה: מ-17' ל-2024.

איתן דלח מ-2018 עד 2023, במשך 5 שנים הרשות התנהלה בצורה מאוזנת, תקציבית, ללא שום גירעונות

אפילו היו יתרות שהלכו לכל מיני קרנות כאלה ואחרות. ועכשיו, אני מנסה להבין. מה הפער שגרם בין 23

ל-24, של גירעון של 7 מיליון שקלים לפחות

ירון טויל: רגע, אני אסביר.

רו"ח שרון מררי: קיצוץ של כל המענקים לאורך השנים.

איתן דלח: לא, הרגע אמרת שהפער היה בין 2017 לשאר השנים, אז אם אני מבין ב-2018 התמודדו עם הפער

הזה.

רו"ח שרון מררי: אז הפער כולו הוא 14 מיליון שקלים, חוסר האיזון של הרשות הוא לא 14, בוודאי שהוא

הרבה יותר נמוך מזה. אנחנו מדברים כרגע בתוכנית התייעלות על גרעון של 5.6 מיליון שקלים, למיטב

זכרוני.

שלי סוויסה: אחרי תכנית התייעלות ואחרי הלוואה.

עו"ד נילי אהרון: לא, בלי הלוואה.

ירון טויל: לא, יש הלוואה בשנת 2024 של 1,800,000.

שלי סוויסה תקציב שאתם מביאים פה הוא בפער של 12 מיליון ש"ח

ירון טויל: לא, לא, רגע, שנייה. בשנת 2024 אנחנו לוקחים הלוואה של 1,800,000, כדי לכסות את המענקים

החד פעמיים של כל ה, בעצם הוצאות פיצויים ו-2,000,000 שקל-

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

11

שלי סוויסה חוץ מהסעיף פיצויים שיש?

ירון טויל: לא, זה אמור לכסות אותו.

שלי סוויסה: יש גם סעיף פיצויים בתקציב.

עו"ד נילי אהרון: שלי, יש דבר כזה שנקרא-

ירון טויל: זה אמור לכסות אותו, אני אראה לך את הסעיף הזה.

עו"ד נילי אהרון: למשל יש ראש רשות שקיבלה חצי שנה משכורת, יש סגנים שקיבלו, יש דברים שאנחנו

מחויבים להם על פי חוק-

מונה בן ישי: ארבעה חודשים, נילי.

עו"ד נילי אהרון: ולכן זה כסף מאוד מאוד משמעותי וגדול מדובר על-

ירון טויל: שני מיליון שקלים, אני יכול להגיד לך שזה 2, כמעט 2.100, שה-1,800,000 אמור לכסות את הרוב

בגלל זה לקחנו הלוואה לשוטף.

שלי סוויסה: אז זה מאיפה ההלוואה אגב?

ירון טויל: זה הלוואה שעדיין לא לקחנו, ניקח אותה-

שלי סוויסה: שאתם כאילו מתכוונים לקחת.

ירון טויל: ניקח אותה לאיזון, היא ההלוואה היחידה שנכנסת לתוך התקציב.

שלי סוויסה: וזה הלוואה שאתם מתכוונים לקחת מבנק?

ירון טויל: כן.

טל אוחנה: אנחנו צריכים לאשר אותה.

ירון טויל: אתם אמורים קודם כל לאשר בסוף הזה.

שלי סוויסה: ולהסמיך את ירון.

ירון טויל: להסמיך אותי לבצע משא ומתן מול כל הבנקים.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

12

טל אוחנה לא, אבל היא לא כלולה. 1.8 הוא לא בתוך התוכנית הגדולה

ירון טויל: 1.8 הוא כלול כבר בתוך התקציב. זו ההלוואה היחידה שהיא כאילו נחשבת כהכנסה

טל אוחנה: וכשאתה אומר אני מחזיר ב-2025 1.4 למה אתה מתכוון

ירון טויל: מה זה 1.4?

טל אוחנה יש לך בהחזר הוצאות-

* מדברים ביחד. לא ברור.

טל אוחנה: בסדר, אחר כך, בוא נמשיך ואז נשאל אותך את זה.

ירון טויל: רגע רציתי לענות, אתה שאלת לגבי 2022 ו-2023, בסדר? וגם אחורה לא משנה. אם תשים לב

בתמונה שחילקתי שם, אתה תראה שמ-2018 יש פה, אתה רואה את איך בעצם כל המענקים ירדו בהדרגה

אבל שים לב שב-2022 שמתי לכם שםשורה של עודף גירעון לפי דוחות כספיים. בפועל ב-22 סיימנו בגירעון

של 50 אלף, אתה רואה את זה? וב-23 בעודף של 49 אלף, בסדר? אבל אם אתה תנטרל את ההלוואה, לקחנו

שם הלוואה של ביוב 2,870,000, שזה הלוואה שאני צריך להחזיר, תנטרל אותה, אם אני לא הייתי לוקח

אותה הייתי מסתיים ב-2.8 גירעון בפועל

איתן דלח: איזה שנה? ב-2023?

ירוןטויל: הנה, יש לך פה את הנתונים, 23 וב-22 לקחתי 500,000. זאת אומרת שהיום אני חייב לקרן 3.3 .

אני צריך להחזיר את זה כי זה כהלוואה זה לא איזשהו

טל אוחנה: תכף נדבר למה השיטה הזאת פחות עדיפה מההלוואה הבנקאית.

ירון טויל: כשנגיע אליה.

טל אוחנה: ראיתי שהוא צריך לדבר על זה.

ירון טויל: אז זה לשאלה שלך.

עו"ד נילי אהרון: אז בגדול איתן, כן היה גירעון ב-2022 וב-2023, רק שהוא כוסה ע"י קרן הביוב. אנחנו לא

רוצים לקחת מקרן הביוב ואנחנו נסביר גם למה לא.

טל אוחנה: זו תשובה שמעניין אותנו לשמוע.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

13

עו"ד נילי אהרון אבל גירעון היה גם ב-2022 וגם ב-2023-

טל אוחנה בסביבת הריביות הגבוהה שאנחנו נמצאים בה אל מול הזה.

רו"ח שרון מררי: רק נזכור שנייה את יעד הגירעון לאורך תכנית ההתייעלות החל משנת 2024 עד 2028 ,

והסכומים שאנחנו צפויים לקבל כהלוואות, אם ככיסוי גירעון ואם כהלוואות פיתוח. בשנת 2024 אנחנו

צופים לסיים גירעון של 5.4 מיליון שקלים לאחר הלוואת איזון בסך 1.8 מיליון שקלים למימון הוצאות חד

פעמיות. אנחנו ניטול הלוואות לכיסוי גירעון בסדר גודל של 3.7 מיליון שקלים ו-2 מיליון שקלים כהלוואה

לפיתוח. שנת 2025 הגירעון יגדל, עיקר הגידול מוסבר בקיטון בשיפוי שהתקבל במסגרת עיר עולים

ירון טויל: וגם שאין לנו מענק, אין לנו הלוואה.

רו"ח שרון מררי: כן בדיוק, וגם אין פה הלוואה של ה-1,800,000. סה"כ הגירעון 8.5 מיליון שקלים והלוואות

שיתקבלו לכיסוי גירעון יסתכמו ל-6 מיליון שקלים. שנת 26' הגירעון יקטן ל-6.5 מיליון שקלים והתקבלו

הלוואות בסדר גודל של 2.3 מיליון שקלים 2027 אנחנו כבר נתקרב ליעד האיזון, והגירעון התכווץ ל-1.3

מיליון שקלים ושנת 2028 צפויה להסתיים באיזון עם הלוואות לכיסוי גירעון בסכום של 2 מיליון שקלים

איתן דלח: כשזה מתבסס על ההנחה שיהיו פה הכנסות כאלה ואחרות.

טל אוחנה: למה אתה קורא לזה הלוואת פיתוח?

רו"ח שרון מררי: יש שם הלוואת פיתוח של 2 מיליון שקלים שהיא לא קשורה להלוואות לכיסוי גירעון.

מונה בן ישי: היא לא לכיסוי גירעון, היא לפרויקטים של פיתוח.

ירון טויל: יותר לרכישות.

טל אוחנה: אנחנו לוקחים הלוואה בנקאית כדי לבצע רכישות?

עו"ד נילי אהרון: בהחלט.

ירון טויל: זה בתוך הפירעון נלוות מופיע.

עו"ד נילי אהרון: למשל להביא לפה מכונת טיאוט שלנו, לקנות דברים שקשורים, כלים שקשורים לאגף

שפ"ע, כי ירוחם גדלה מאוד בשכונות שלה. אנחנו צריכים לדעת לתת את המענה וזה נקרא הלוואת פיתוח.

ירון טויל: גם יש לנו מחשבה להחליף את הרכבים שכבר גמורים לרכבים חשמליים. כאילו בכיוון הזה.

טל אוחנה: בהגדרה היא הלוואת פיתוח.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

14

שלי סוויסה אתה מגדיל את הגירעון השוטף כביכול כל שנה, ואז לקראת שנת הבחירות אתה מצמצם

אותו. סליחה, אנחנו מאוזנים בשנת הבחירות 2028 באורח פלא. אבל אתה לא אומר שאת הגירעון המצטבר

אתה מגדיל יותר מפי 2, את החוב המתגלגל אתה משאיר בעצם כאילו זה בסדר. אני באמת מתקשה להבין

ואני אשמח להבין איזו התייעלות זו שאתה מגדיל את החוב המצטבר של המועצה, אתה מתבסס, ואולי פה

ניר יסביר בהמשך, יש לכם צפי לכל מיני הכנסות. אין לי מושג על מה הצפי מתבסס אבל אני אשמח לשמוע.

המדינה נמצאת במצב קשה, אנחנו בשנת מלחמה. אני לא יודעת על איזה הכנסות באמת אתם בונים, אבל

בסוף בתום חמש שנים אתם משאירים מועצה עם חובות של 28 מיליון שקל ואת זה צריך להגיד לתושבים

זה נראה יפה בטבלה, פה הגדלנו, פה הגדלנו, פה איזנו. חבר'ה, אתם עושים גירעון.

רו"ח שרון מררי: 28 מיליון שקל זה לפני ההלוואות, למיטב זכרוני

טל אוחנה: נכון, זה רק הנצבר.

שלי סוויסה: כן, כן.

רו"ח שרון מררי: החוב המתגלגל בסופו של יום הוא 12.5% מהתקציב, שזה בעצם הכללים של משרד הפנים

שלי סוויסה: אני יודעת, אני מכירה את זה.

רו"ח שרון מררי: אי אפשר היה להשיג הסדר טוב יותר מול משרד הפנים, זה מה שהוא נותן.

איתן דלח: כן, אבל אנחנו מגיעים לקדנציה הבאה בפי, בתהום.

שלי סוויסה: ברור, ברור, בתהום. אבל לא נגיע לתהום לפני אבל.

איתן דלח: אתה מגיע לשם עם 12.5% גירעון מצטבר שזה גירעון-

שלי סוויסה: שזה בהנחה שבאמת כל ההכנסות יגיעו.

איתן דלח: שלפי משרד הפנים ניתן לפעול בו באופן שוטף ללא בעיות-

טל אוחנה: שמה היה האחוז שלו בסוף 2023?

* מדברים ביחד, לא ברור

מונה בן ישי: חצי, חצי, אם זה 12% אז זה חצי 6%.

טל אוחנה לא

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

15

מונה בן ישי כן. 6.257 זה הגירעון המצטבר

טל אוחנה: יקירה, זה במיליוני שקלים. הוא אומר ש-12.5% זה המקסימום-

שלי סוויסה: כמה אחוזים זה היה מסך התקציב?

רו"ח שרון מררי: לא, זה המינימום. זאת אומרת, פחות מזה משרד הפנים לא ייתן לנו לקחת הלוואות

נוספות על מנת לכסות את הגירעון.

טל אוחנה: אוקי, הבנתי. טוב, יש לנו שאלות רגע קונקרטיות לירון אז אתם רוצים רגע להגיד-

עו"ד נילי אהרון: ירון עוד לא הציג ואחרי שהוא יציג תשאלי אותו שאלות.

טל אוחנה: אוקי, מעולה.

עו"ד נילי אהרון: ירון, סיימת? יש לך את השקף הזה? זה השקף המדובר שאנחנו מדברים עליו תמיד, שזה

בעצם כמות התושבים גדלה פי 2 כמעט בחמש השנים בקדנציה של מיכאל ביטון. לעומת זאת, כמות

ההכנסות מהארנונה העסקית גדלה ב-36 אלף שקל בחמש שנים. אנחנו מדברים אך ורק על ארנונה מעסקים

וממסחר. זאת אומרת, שבפועל אין פה גידול יש פה קיטון, כי יש את הטייס האוטומטי שעולה כל שנה-

טל אוחנה: אין קיטון יש גידול, משום ש, אני י כולה להגיב על דברייך? תודה. אז אנחנו בתקופתנו נבנו

שלושה מפעלים חדשים, הגבייה שלהם מתחילה אחרי, כבר ב-23' הייתה אמורה להיות, שומה אחת נשלחה

ממש לפני כמה שבועות של 2024 עם מדידות שאנחנו עשינו וניר רוקח הוביל אותם, אז צריך להסתכל על

הנתונים האלה ביחס לכמות ה נכסים, אם עכשיו הסברת לי את הסיפור של עיד הבה"דים, כי זו הייתה

נקודה מאוד מאוד חשובה-

עו"ד נילי אהרון: זה לא קשור אבל לעיר הבה"דים.

טל אוחנה: לא, אני אומרת אחרי שהסברת אותה שהיא לא נמצאת שם.

עו"ד נילי אהרון: 5 שנים היה עליה של 30 אלף שקל, זה לא נתון שאפשר, את יודעת שאנחנו מציגים את

זה, לכלכלנים, למשרדי ממשלה, אף אחד לא מאמין שבמשך 5 שנים, הארנונה העסקית עלתה ב-30 אלף

זה לא באמת גידול.

טל אוחנה: זה להציג נתון לא מדויק-

עו"ד נילי אהרון: אבל אלו הנתונים, אלה העובדות.

טל אוחנה: אבל שנייה רגע.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

16

עו"ד נילי אהרון לא לדבר, לא לדבר, פעם אחרונה.

טל אוחנה: כי הארנונה על המפעלים החדשים שנבנו בתקופתי, שלושה במספר, מופיעים ב-2024, אז גם את

זה צריך להגיד ולא להגיד תמונה חלקית שמייפה את הנתונים.

עו"ד נילי אהרון: אני מציגה נתונים.

טל אוחנה: יש לנו את הנתונים.

שלי סוויסה: הכנסות של ארנונה עסקית ב-2024-

עו"ד נילי אהרון אני מציגה נתונים.

טל אוחנה: בטח לא מפעולות שאתם עשיתם. אבל אפשר להגיד, יש תחזית, יש דוחות ביצוע עד ספטמבר-

עו"ד נילי אהרון: אפשר, הכול רשום פה.

טל אוחנה: בוא נראה כמה ארנונה עסקית-2024, זה התוצר הישיר לפעילות שלנו

שלי סוויסה: ירון, אתם לא יודעים להגיד את ההכנסות של ארנונה עסקית ב-2024?

עו"ד נילי אהרון יש לך, רשום לך בספר תקציב, חבר'ה, תפתחו ספר תקציב, כל מי שיודע לקרוא את

התקציב ורשום כמה יש הכנסות לארנונה.

טל אוחנה: כי לא הכול נקבע עדיין, לא הכול נקבע עדיין.

* מדברים ביחד, לא ברור.

עו"ד נילי אהרון: טוב, חבר'ה, סליחה, סדר בבקשה. תעביר את השקף הבא. אני יודעת השקף מזעזע אבל

זו האמת.

טל אוחנה: ולמרות שנסגרו יותר מפעלים בתקופתי.

עו"ד נילי אהרון: אנחנו ממשיכים הלאה, בבקשה, די. אנחנו ממשיכים הלאה, בבקשה, על תכנית

ההתייעלות. למישהו יש שאלה מחברי המועצה? חברי המועצה, יש לכם שאלה לשרון? אם יש לכם שאלה

לשרון למה שהוא הציג, זה הזמן.

שלי סוויסה: לא, אני רק רציתי להגיד עוד דבר אחד נוסף על השקף של חישוב הגירעון עם השנים. אני

לפחות עברתי על הספר 2025 ,2024 לעומת 2023 ו-2022, ובעצם אתם הצגתם פה תכנית התייעלות. אבל

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

17

כשאתה מסתכל ומנתח את ספר התקציב לפי סעיפים, בכל פרמטר יש שם גדילה. אני לא יודעת, אני למדתי

עוד בשיעורי חשבון בכיתה א' שהתייעלות, המשמעות שלה זה לצמצם הוצאות. המועצה הזו הנוכחית, בכל

פרמטר מגדילה הוצאות. איך זה מסתדר עם תכנית התייעלות?

עו"ד נילי אהרון: זן לא שאלה אבל לשרון, כאשר ירון יציג את הדברים-

* מדברים ביחד, לא ברור.

עו"ד נילי אהרון: כרגע מי שיענה על הדברים האלה זה ירון בחלק שלו. אבל כן-

טל אוחנה: לא, שלי, אבל את יכולה לשאול על ההכנסות.

מונה בן ישי: כן. אנחנו נדבר רגע, שלי, אנחנו נדבר שנייה על תכנית ההתייעלות. נעשה הסבר קל על מה

הוביל אותנו לתוכנית התייעלות ורגע נדבר על מה המשמעות של תכנית התייעלות, אז קודם כל, לפני שאנחנו

מדברים על תכנית התייעלות, בואו נבין מה דרשו מאתנו, משרד הפנים. כמובן שבתגובה למצב, דבר ראשון

מבקשים מאתנו קיצוצים, פיטורים, להעלות את הארנונה למגורים, מעבר לטייס האוטומטי שב-2025 הוא

היה 5%. אנחנו לא ראינו את זה כפתרון, חשבנו באמת איך אנחנו מייצרים תכנית התייעלות שהיא קצת

אחרת וגם, אגב, אנחנו נדבר תכף גם על ההבדלים בין הסוגים השונים של התוכניות, שתוכנית התייעלות

היא מין תכנית אמצע כזאת. בין הבראה להמראה, וזה נמצא בסיטואציה שבה יש לנו גמישות מאוד מאוד

גדולה להחליט איך אנחנו בונים את האסטרטגיה שלנו לחמש שנים הבאות, כשאנחנו מתחייבים שבשנה

החמישית אנחנו מגיעים לאיזון.

טל אוחנה: אז למה לא המראה?

מונה בן ישי: המראה את צריכה להיות כאילו אחרי או התייעלות או הבראה, המצב הכלכלי של הרשות לא

מאפשר את ההמראה. זאת אומרת אנחנו כן זיהינו ובניתוח שעשינו ביחד עם ירון ושרון, הבנו שאם אנחנו

ממשיכים באותו מצב בדרך שבה פעלנו עד עכשיו, בעצם נגיע לתוכנית הבראה. אז ניסינו למנוע את זה

מבעוד מועד והתחייבנו באמת, וזה אמיץ להתחייב להגדלת הכנסות, בטח בירוחם עם כל האתגרים, מלחמה

ודברים שדיברנו עליהם. אבל באמת ניסינו לשמור על זה כמה שיותר שמרני ובאמת לראות דברים שכבר

התחלנו לעבוד עליהם ודברים שאנחנו מסוגלים, הכנסות שאנחנו מסוגלים לייצר אותן בזמן הקרוב. אין

צורך להסביר מה המטרות של תוכנית התייעלות, תוכנית ההתייעלות נועדה במיוחד לרשויות כמו ירוחם

שכל הזמן נשענות על מענקי האיזון. לשפר את האיזון התקציבי שלהם ולבנות איתם באמת תכנית

אסטרטגית לחמש שנים, כדי להגיע למצב של איזון תקציבי וכמובן להיות יכולים לעמוד בזכות עצמם. מה

יש בתוכנית? אז התוכנית, אני מניחה שעברתם עליה בתוך הספר תקציב. יש את ההסכם המפורט של

הסעיפים שאנחנו מתחייבים אליהם מול משרד הפנים. יש את החלק השני, שבעצם מראה את התמונה

התקציבית של הרשות בחמש שנים הקרובות, כאשר בשנה החמישית אנחנו מתחייבים להגיע לאיזון. החלק

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

18

השלישי זה החלק של אבני הדרך שגם מחולק לשניים. חלק אחד מתייחס לאבני דרך מספריות. זאת אומרת

אנחנו מתחייבים לעמוד ביעד גירעון מספרי כל שנה וביעד להגדלת הכנסות מהארנונה כל שנה.

שלי סוויסה: שאגב, אם את מתייחסת לאבני הדרך, את יכולה להתייחס באבני הדרך לסעיף 18 על איזה

תחשיב, על איזה בסיס תחשיב אתם צופים הכנסות פה? מחנייה ומהשילוט-

מונה בן ישי: תכף נעבור על אבני הדרך הספציפיים-

טל אוחנה: בדיוק, נעבור סעיף סעיף, כי יש לנו שם כמה שאלות.

מונה בן ישי: נעבור סעיף סעיף, נעבור סעיף סעיף וגם-

שלי סוויסה: וגם תתייחסו לסעיף 30, להעלאה חריגה ושיעור חיוב הארנונה. הוא לא מטייסאוטומטי.

מונה בן ישי: זה הסעיף המושלם, בדיוק דיברנו על זה אני שרון לפני המליאה וזה הסעיף שנתייחס אליו

באופן ספציפי. יש את החלק של, כמו שאמרתי, אבני הדרך התקציביות, המספריות ואחרי זה יש את החלק

השני של אבני דרך נוספות שזה בעצם היעדים שלנו להגדלת הכנסות והתייעלות בחלקים מסוימים. פה נתנו

בעצם את הפירוט. כאן. אני אתייחס לאבני הדרך אחד אחד, ניר יציג בעצם את הנושא של סקר נכסים ומה

המשמעויות שלו. אני חייבת לציין שפעם אחרונה שנערך סקר נכסים בירוחם זה היה ב-2016, בעצם-

טל אוחנה: למגורים.

מונה בן ישי: למגורים, וגם היו תהליכים עם ניר לאורך השנים, אבל למגורים-

טל אוחנה: לא, היה סקר, -היה סקר שלנו ומדידות של כל העסקים ב2023.

עו"ד נילי אהרון לא, זה לא היה של כל העסקים, זה היה נקודתי וזה היה מאוד מאוד צר, ולא משהו שהוא

מתוכלל. לכן אנחנו מחויבים על פי חוק בכל חמש שנים לצאת לסקר נכסים-

טל אוחנה: אני יכולה שהוא יתייחס רגע? ניר, אנחנו ביצענו בכל אזור התעשייה מדידות ב-2023?

עו"ד ניר רוקח אנחנו לאורך השנים ביצענו מדידות באזורי התעשייה, אבל קרו כמה דברים בגזרת הארנונה

ששינו קצת-

עו"ד נילי אהרון: שניה, שניה ניר, אתה תציג את זה-

טל אוחנה: רגע רגע, אמרת לא היה, אז תני לו להסביר.

עו"ד נילי אהרון: הוא יציג את זה בשלב שלו, יש סדר יום.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

19

טל אוחנה אין בעיה, הוא יציג.

עו"ד ניר רוקח: עוד דקה אני אציג את הכל ואני אתייחס גם למה שאמרת.

מונה בן ישי: בואו רגע, אנחנו נעבור על אבני הדרך רגע. על הדברים המרכזיים, יש דברים שאפשר להבין

אותם די בקלות ואין צורך לעבור עליהם. ניר יתייחס תחילה לסקר נכסים ולמיצוי הכנסות מהארנונה כולל

עיר הבה"דים, ואז אנחנו נמשיך לשאר הדברים. ניר.

עו"ד ניר רוקח: כן.

מונה בן ישי: אנחנו אתך.

טל אוחנה: תודה.

עו"ד ניר רוקח: טוב. אז כפי שציינה נילי וכפי שציינו גם לפניי, ההכנסות מהארנונה מהוות בעצם את עיקר

ההכנסות העצמיות של הרשות ומהוות נדבך מאוד משמעו תי מתוך הכנסות הרשות ומתוך התקציב של

הרשות. לצערי רשויות פריפריאליות באופן כללי וירוחם לא שונה בהיבט הזה, סובלות בדרך כלל מהכנסות

עצמיות בשיעור נמוך וזאת נוכח העובדה שעסקים שונים מתקשים לקיים, נקרא לזה עסקים גדולים בערים

פריפריאליות כמו ירוחם ולאורך השנים לצערי הרב גם עוגנים שהיו כאן בסופו של דבר הפסיקו את הפעילות

שלהם, אני מדבר על נגב קרמיקה למשל שהיה מפעל משמעותי וכזה שפעל פה בירוחם, סגר את שעריו.

במקומו, בחלק ממנו נכנס במהלך שנת 2024-

מונה בן ישי 23.'

עו"ד ניר רוקח נכנס גוף עסקי אחר אבל הוא תופס רק חלק מתוך המפעל ויתר המפעל נשאר עדיין עזוב.

מפעל קוניאל שהיה פה לאורך שנים ארוכות, גם הוא הפסיק את פעילותו-

עו"ד נילי אהרון: הוא קיבל תספורת ברשות הקודמת של 800 אלף שקל

עו"ד ניר רוקח: ולכן בסופו של יום מועצה מקומית ירוחם סובלת מהכנסות ארנונה נמוכות. צריך לזכור

שהארנונה מתושבים, בסופו של יום על פי כל תחשיב שעורך משרד הפנים היא ארנונה גרעונית. זאת אומרת,

תושב עולה לרשות יותר משיעור הארנונה שהוא משלם. ולכן רשות מקומית מתקשה להתקיים מבלי ארנונה

לעסקים. הדבר הזה לאורך השנים ליווה את ירוחם באמת לאורך שנים ארוכות, אני מלווה את המועצה

הזאת כבר המון שנים ובכל המועצות הקודמות בעצם הם סבלו מהדבר הזה. והנתון הזה לא נעלם מעיניו

של משרד הפנים כאשר בשנת 2014 או אפילו קצת לפני, הקים משרד הפנים ועדה שבמסגרתה בסוף 2014

או בואכה תחילת 2015, עיר הבה"דים שהייתה בסיס, כולם מכירים אותו, נמצא פה, שהיה בשטח השיפוט

של המועצה האזורית רמת נגב, עבר לתחום שיפוטה של מועצה מקומית ירוחם וזאת נעשה כדי באמת

לאושש קצת את ירוחם ואת ההכנסות שלה-

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

20

שלי סוויסה זה לא נעשה כדי לאושש, זה נעשה אחרי מאבק גדול מאוד ובג"צ-

עו"ד ניר רוקח: המאבק כבודו במקומו מונח, אבל התוצאה נעשתה כדי לאושש את ירוחם. אני מניח שאם

ירוחם הייתה מועצה אזורית תמר, אז גם המאבק הזה היה פחות מצליח-

שלי סוויסה: זה גם לא רק עיר הבה"דים, זה גם יתר הבסיסים-

עו"ד ניר רוקח: זה מצדיק את ה, מה שאת אומרת כרגע, בעצם מוביל לכך שהמאבק היה מוצדק, אבל בסופו

של יום זה נעשה כדי לאושש את קופתה של ירוחם. וזה הביא לתוספת הכנסה לא מבוטלת למועצה, שכפי

שהציג רו"ח מררי לפני כן, הלכה ונשחקה עם השנים כתוצאה מביטול עיר העולים. במילה רגע למי שלא

יודע מה זה עיר עולים, לאורך השנים, משרדי הממשלה מקבלים הנחה מארנונה בכל הרשויות במדינת

ישראל, משרד הביטחון לכשעצמו משלם 30% משיעור הארנונה שמוטל על כל נישום אחר. זאת אומרת, אם

נישום אחר היה משלם בירוחם בהתאם להסכם הפשרה שנערך עם משרד הביטחון שתכף נדבר עליו, סדר

גודל של 7 וחצי מיליון שקלים בשנה, משרד הביטחון משלם רק 30% מזה. לאורך השנים, מועצה מקומית

ירוחם כמו רשויות אחרות ברחבי הארץ, הוכרו כערי עולים, ככאלה שקולטות עולים ולכן נקבע שברשויות

האלה משרדי הממשלה ומשרד הביטחון בתוכם, ישלמו ארנונה בשיעור מלא. בשנת 2017 החליטה הממשלה

שהיא מבטלת את מעמדן של ערי העולים בכל הרשויות בארץ. מכניסה את הכסף, את ההפרש בין שיעור

הארנונה באופן מלא לבין שיעור הארנונה של אותם 30% או, במשרדי ממשלה זה שיעור נמוך יותר, לקופה

אחת כוללת ומחלקת את זה באיזשהו צדק חלוקתי אחר שהיא קבעה וזה מה שמופיע במסמך שהוכן כאן,

תחת הכותרת צמצום פערים. אז כפי שאתם רואים בטבלה שהכינו פה רו"ח מררי וירון, אז אתם רואים

שהצמצום של הארנונה בגין עיר עולים הלכה לאורך השנים וגדלה בסכום שלא עולה בקנה אחד עם העלייה,

בעלייה מצמצום הפערים. כאשר כיום צמצום הפערים, הוא בסכום של 930 אלף ש"ח בלבד כאשר הארנונה

ירדה בשיעור של 70% שמהווה סדר גלויות של 5 מיליון שקלים בשנה

איתן דלח: בסדר, זה מה שהסברתם גם קודם.

עו"ד ניר רוקח: נכון. אז אני רוצה רגע להבהיר רגע אבל מה קרה פה. בשנת 2015, או סליחה, בשנת 2017

נחתם הסכם פשרה עם משרד הביטחון שמסגרתו נקבעה שומת ארנונה של משרד הביטחון בסכום של, אני

כבר אומר.

עו"ד נילי אהרון: 2.6.

עו"ד ניר רוקח כן.

עו"ד נילי אהרון: שולטת בנתונים.

עו"ד ניר רוקח: נילי שולטת בנתונים.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

21

עו"ד נילי אהרון אם תעיר אותי בלילה אני אגיד לך.

עו"ד ניר רוקח: 2.6 מיליון שקלים. שזה הסכום שהוא מהווה את אותם 30% שמשולמים היום. הסכם

הפשרה הזה מגיע כדי סיום בסוף 2014-

עו"ד נילי אהרון בסוף 2024.

עו"ד ניר רוקח ב-31.12.24 .24, סליחה. ב-31.12.24 ההסכם הזה מגיע כדי סיום. ההסכם הזה לטעמנו כלל

שיעור ארנונה נמוך יחסית וזאת מהטעם, משני טעמים. הטעם הראשון הוא שבשעתו משרד הביטחון שילם

סכום ארנונה מלא וזה היווה סדר גודל של 7.5 מיליון שקלים שהיה סכום משמעותי לקופתה של המועצה

והטעם השני הוא הליכים משפטיים שהתנהלו בשעתו עם משרד הביטחון, בהם משרד הביטחון טען שערב

העזיבה שלו, או ערב ההעברה שלו ממועצה אזורית רמת נגב לתחום שיפוטה של ירוחם, כבר היה לו הסכם

פשרה לתשלומי ארנונה בשיעור מסוים עם מועצה אזורית רמת נגב והוא ביקש מבית המשפט לכפוף על

ירוחם לקבל את שטח השיפוט של קריית ההדרכה, יחד עם הסכם הארנונה שנחתם עם רמת נגב שהיה

בסכום עוד נמוך יותר מהסכום שסוכם עליו בסופה של יום. אבל בסוף 2014, כפי שאמרתי ההסכם הזה

מגיע-

עו"ד נילי אהרון: 24.'

עו"ד ניר רוקח 24' כן, אני לא יודע למה, כן. בסוף 24' ההסכם הזה מגיע כדי סיומו ואנחנו חושבים שיש

פה פוטנציאל גידול משמעותי מאוד בשיעורי הארנונה שצריכים להיות מוטלים על משרד הביטחון ושיעורי

ארנונה שמשרד הביטחון צריך לשלם אותם. ראשית כל כבר ב-2023, בעקבות העברה של נתונים של משרד

הביטחון לפיהם היקף השטחים במטווח 24 גדל באופן משמעותי, הוצעו למשרד הביטחון מספר שומות

ארנונה, אחת מהן הוצעה לו בסכום של, בוא נגיד הסכום המצטבר של שומות הארנונה שהוצעו למשרד

הביטחון הם לתוספת חיוב של 2.5 מיליון שקלים ל -24' בלבד, אמרתי לתוספת של 2.5 מיליון שקלים

לתוספת לשנת 24' בלבד, אבל, זו תוספת חלקית בלבד. מדוע זו תוספת חלקית בלבד? מכיוון שהתוספת הזו

הוצעה תחת הנחה שהיקף השטח גדל, אבל תחת התחייבות של המועצה להמשיך ולקיים את אותו הסכם

ארנונה שתוקפו הוא כאמור עד 31.12.24, הוא קיבל תוקף של פסק דין ולמועצה אין יכולת לפעול שלא

בגדרו. ולכן אנחנו צופים שלצד אותם 2.5 מיליון שקלים שניתן להגדיל ב-24', ב-25' ואילך, יהיה ניתן להגדיל

את שיעורי הארנונה ממשרד הביטחון בהיקף גדול עוד הרבה יותר. כמה זאת שאלה מאוד גדולה שבטח

אתם שואלים, אבל אני באופן אישי חושב שאנחנו יכולים להגיע למספרים של אפילו כפול מזה. זאת אומרת

איפשהו בין ארבעה לחמישה מיליון שקלים של גידול ממשרד הביטחון, כאשר אנחנו נצא מגדרו של ההסכם

הזה, לא נהיה כבולים יותר בתוקף של פסק דין שניתן להסכם הפשרה-

עו"ד נילי אהרון: אנחנו גם לא נעשה להם חיים קלים, על זה אתה יודע.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

22

עו"ד ניר רוקח לא נעשה להם חיים קלים בכלל, נשתדל גם לעשות את זה בסכומים גבוהים יותר. אבל אני

חושב שמספרים של סדר גודל של בין ארבעה לחמישה מיליון שקלים בשנה הם מספרים ריאליים. צריך

לזכור שמשרד הביטחון הוא לא נישום קל והוא לא נישום שקל לעבוד אתו, בין השאר ואני לא רוצה להלאות

פה את כולם, יש לי ניסיון ארוך עם משרד הביטחון ברשויות אחרות ובמקומות אחרים. בין השאר

מסימפטיה שבתי המשפט רוחשים לו וניהול של הליכים שהוא מאוד מאוד מורכב עם גוף בסדר גודל כזה,

שהוא גוף כל כך דומיננטי במדינת ישראל, בטח בשנה קשה כמו שעוברת עלינו עכשיו, שנת ביטחון, ובכל

זאת, אני מאמין גם בנוכחות אני אקרא לזה בצדקה המשפטית או בארגומנטים המשפטיים שיש לנו כדי

להעלות את שיעור הארנונה, אבל גם בצדקת הדרך. אני חושב שירוחם בהקשר הזה קופחה במסגרת ההסכם

הקודם, היו לזה סיבות שהיו נכונות לשעתו ואני לא בא כאן להגיד, ההסכם הקודם היה נכון לשעתו, ירוחם

קיבלה ב-2017 סדר גודל של 20 מיליון שקלים עם חתימת ההסכם, דבר שסייע לה מאוד, אבלה-20 מיליון

שקלים האלה הלכו ונשחקו לאורך השנים וכשתוסיפו לזה גם את ביטול עיר העולים, אתם מגלים שבסופו

של דבר הסכום הזה פחת באופן דרמטי והצפי הוא לפחות להגיע לאותו מספר שהיה אז, כאשר אנחנו

נמצאים היום באותם 30% ואני חושב שזה יעד ריאלי ואפשרי

עו"ד נילי אהרון: מעבר לזה שגם התעריפים שם הם הולכים הכול על מגורים ולא על מסחר ובנקים. בנקים

הם שצריכים לשלם הכי הרבה ארנונה.

עו"ד ניר רוקח: אז אמרתי, שיעור הארנונה של משרד הביטחון, ניתן להגדלה-

טל אוחנה: אנחנו הוצאנו שומה לבנק, צריך להגיד.

עו"ד ניר רוקח: משתי סיבות. אחת, היקף השטח בעיר הבה"דים גדל באופן דרמטי. ושתיים, הסיווגים

שלפיהם הוא חויב במסגרת הסכם הפשרה הקודם הם כולם לפי תעריף של מגורים, בעוד שאין מחלוקת על

כך שמשרד הביטחון עושה שימושים לפחות בחלק משטחים אחרים. רק בשביל לסבר את האוזן, אנחנו

מדברים על תעריף הארנונה שהוא לכשעצמו כפול, זאת אומרת, רק אם נשנה את תעריף הארנונה כבר נכפיל

את שיעור הארנונה אם תוסיפו לזה את הגידול בשטח, תגלו שאנחנו יכולים להיות במספרים הרבה הרבה

יותר גדולים כמו שאמרתי ב-

שלי סוויסה: אגב, הכנסות מהבסיסים מסביב כי היה גם-

עו"ד ניר רוקח: כן, אז יש עוד שני בסיסים, אז יש עוד שני בסיסים שגם להם הוצאנו שומות ארנונה, אחד

שנקרא הר צבוע ועוד שטח אימונים שנמצא לא רחוק. אבל אני חייב להודות ששיעורי הארנונה מהם נוכח,

עוד פעם, הביטול של עיר העולים הן יחסית מינוריות. אנחנו מדברים על השטח אימונים, שהוא הארנונה

ממנו במונחים של השומה שאנחנו הוצאנו, שעליה משרד הביטחון כבר היום חולק מכיוון שלבסיס הזה אין

הסדר פשרה ואין תוקף של פסק דין ולכן אנחנו פועלים בו בחופשיות יותר גדולה, הוא בסדר גודל של 300

אלף שקל בשנה והבסיס השני הוא כמה עשרות אלפי שקלים. כך שלב ליבו או החלק המז'ורי של הארנונה

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

23

שצריכה להתקבל ממשרד הביטחון היא בגין עיר הבה"דים, שם עיקר המשקל ואני באופן אישי חושב שניתן

להגיע למספרים האלה.

עו"ד נילי אהרון: עו"ד רוקח, הטיעון המשפטי הכי גדול זה שלא יכול להיות ש-200 אלף מטר בנוי ישלם 2.6

מיליון כמו מפעל פניציה שמשלם 2.6 מיליון

עו"ד ניר רוקח: כן, זה נכון אבל-

עו"ד נילי אהרון: בסוף אין בזה שום הגיון בריא.

עו"ד ניר רוקח: נכון. מה ש, תראו-

טל אוחנה: רק שצריך להגיד שזה ה-30%.

עו"ד ניר רוקח נכון. שזה בדיוק מה שרציתי לומר.

טל אוחנה: בגלל זה האבל הגדול.

עו"ד ניר רוקח: כמו שאמרתי קודם, אני מלווה לא מעט-

עו"ד נילי אהרון: גם בקמ"ג עשו את המאבק וגם אז לא מדדו ואנחנו עדים לנהל את המאבק.

עו"ד ניר רוקח: כמו שאמרתי אני מלווה לא מעט רשויות ב-

שלי סוויסה: באיזה רשויות זה הצליח? כשפתחו את ההסכמים מול משרד הביטחון?

עו"ד נילי אהרון: ההסכם מסתיים ב-2024.

עו"ד ניר רוקח חד משמעית, אני יכול להגיד שבשנה שעברה בעיריית ראשון לציון, בהסכם שטיפלתי בשני

בסיסים של צריפין ומטווח 24, משרד הביטחון שילם סכומים של קרוב ל -100 מיליון שקל וברשויות

מקומיות נוספות, שזה פשוט הסכם שהתפרסם אז אני מרשה לעצמי נוח לספר אותו, אבל ברשויות אחרות,

היו מספרים, לא בהכרח בסדרי הגודל האלה, אבל משרד הביטחון בסופו של יום שהוא עם הגב לקיר ועם

האקדח לרקה, תסלחו לי על הביטוי הזה, הוא משלם. כמו שאמרתי הוא לא נישום קל והוא לא גוף שקל

להתנהל מולו, אבל אני מאמין כאן בצדקת הדרך. משרד הביטחון וזה מתקשר למה שנילי אמרה. תראו,

משרד הביטחון לצד זה שהוא מקבל כבר מראש או משלם מראש כבר רק 30% משיעור הארנונה שהיה מוטל

על נישום אחר, גם עוד מצפה לקבל עוד הנחה, נקרא לזה הנחת סלב לכך שהוא משרד הביטחון וזה בעצם

עיקר המאבק עם משרד הביטחון, כאשר הרשויות לפחות שאני מייצג טוענות שדי בכך שהוא משלם רק

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

24

30% ממה שמשלם כל נישום אחר, אם אני משווה אותו לפניציה או לכל גוף אחר, די בכך והוא לא צריך

לקבל עוד הנחת סלב על המספר הזה. וזה בעצם עיקר המאבק עם משרד הביטחון.

טל אוחנה: האם יש התחייבות בתוכנית שככל שה הכנסה הזאת תהיה יותר גדולה כך יילקחו פחות

הלוואות? או יוחזרו?

עו"ד נילי אהרון: קודם כל, ההלוואות הן על בסיס, בסוף, אם ראיתם את ההסכם-

טל אוחנה: כן, הם על פי אבני דרך אבל זה לא קשור לגודל ההלוואות.

מונה בן ישי: לצורך העניין, אם אנחנו נגיד מגיעים ליעד גירעון נמוך יותר, סביר להניח שזה יפתח את

התוכנית ונשב שוב לדון על גובה ההלוואה ואם היא בהתאם למה ש-

טל אוחנה: אין התחייבות על זה?

עו"ד נילי אהרון: התכנית היא תכנית נושמת-

מונה בן ישי: אנחנו הכנסנו, התוכנית כוללת בעצם את ההערכה של ניר להגדלה מעיר הבה"דים.

* מדברים ביחד, לא ברור.

טל אוחנה: כן, אבל אני מניחה שאפשר יהיה למקסם את זה בצורה משמעותית.

מונה בן ישי: אם זה ימוקסם בצורה משמעותית-

טל אוחנה: מעבר ל-4 מיליון

מונה בן ישי: זכינו ולא נצטרך לקחת הלוואות.

עו"ד נילי אהרון: נדב, פעם אחרונה שאני מעירה לך, פעם הבאה אתה בחוץ.

עו"ד אילן אלמקייס: הכול בסדר גמור.

עו"ד נילי אהרון: עכשיו אתה מגן עליו?

עו"ד אילן אלמקייס: אני אומר שהכול בסדר.

עו"ד נילי אהרון: גשם ירד היום, מחר שלג ירד.

מונה בן ישי: אוקי.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

25

עו"ד ניר רוקח אני רוצה רק ברשותך נילי, עוד מילה אחת. לצד משרד הביטחון שהוא באמת הפוטנציאל

הגדול והמשמעותי להגדלת חיובי הארנונה, זה לא אומר שאנחנו לא עושים חריש עמוק גם בעסקים

הקיימים. ובכל עסק שנמצא בירוחם אנחנו משתדלים להגדיל את ההכנסות-

עו"ד נילי אהרון: אפשר לתת את הדוגמה של מדרשת ביחד. מדרשת ביחד, לא משלמת ארנונה מדיי וואן

שהיא הוקמה בירוחם, ואי אפשר להגיד שהיא לא עושה פעילות מסחרית. אנחנו יודעים שהיא עושה פעילות

מסחרית-

שלי סוויסה: לא מתוקף תקנה של שר האוצר?

טל אוחנה: שר החינוך.

עו"ד נילי אהרון: יש פה תקנה של, אנחנו כבר אחרי דין ודברים עם היועצת המשפטית, בשמחה.

עו"ד ניר רוקח: שאני אספר?

שלי סוויסה: כן, תסביר, כן.

עו"ד ניר רוקח: מדרשת ביחד היא מדרשת ארץ ישראל בתקנות, בפקודת הפיטורים יש הוראה שקובעת

שגופים מהסוג הזה שמקבלים תקצוב ממשרד החינוך יהיו זכאים לפטור מארנונה. מדרשת ביחד מקבלת

תקצוב ממשרד החינוך. אנחנו פנינו למשרד החינוך בטרוניה בעניין הזה וקיבלנו תשובה שאני חייב להודות

שבמשקפיים של שר החינוך היא נכונה. שר החינוך אמר תראו, אני לא קבעתי את הקשר בין הפטור מארנונה

לבין התקציב שאני נותן למדרשות מהסוג הזה. אני נותן למדרשות מהסוג הזה תקצוב כי ככה אני חושב ויש

לי סמכות בחוק לתת תקצובים כאלה למדרשות מהסוג הזה. זה שהמחוקק קבע שיהיה קשר בין התקצוב

הזה לבין פטור מארנונה, זה לא במשמרת שלי מה שנקרא. על הרקע הזה אנחנו עכשיו ערב פנייה למשרד

האוצר ולמשרד הפנים כדי לנסות ולפרוץ את הקשר הזה.

איתן דלח: שזה אני מניח שיש לו השפעה כלל ארצית למעשה.

עו"ד נילי אהרון: בהחלט, אבל זה צדק חלוקתי.

עו"ד ניר רוקח: אתה צודק במה שאתה אומר.

עו"ד נילי אהרון: לא יכול להיות שיש פה מדרשה שמתפקדת כמו מלון, המלון משלם מלון. הגסט-האוס

משלם כמו מלון, אבל המדרשה לא משלמת שקל. אבל פינוי אשפה אתה מפנה לה פי עשר ממה שאתה מפנה

לבית רגיל ואף אחד לא משלם פה. אגב, אני אשמח מאוד שנהיה חלוצים-

ירון טויל: דרך אגב, עד 2023 עדיין אין להם פטור

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

26

עו"ד נילי אהרון נכון, עד 2023 אין להם עדיין פטור ממשרד החינוך, בוא נראה מה יהיה עם 24.'

עו"ד ניר רוקח אתה צודק במה שאתה אומר וזה הקושי בלהתמודד עם חוק ולא עם תקנה או איזושהי

הוראת שעה או משהו שמכיל, באופן ספציפי וזה מאבק לא פשוט, אבל הוא מאבק צודק. ואנחנו הראינו

למשל, שמדרשת ביחד ספציפית, לצד זה שהיא עמותה, היא מפעילה חברה בע"מ שמשכירה את השטחים

שלה ואת הפעילויות שלה כחלק מאותה חברה בע"מ שאנחנו יודעים, למדנו כולנו שחברה בע"מ תפקידה

להשיא רווחים לבעלי מניותיה. אז יכול להיות שבעלת מניותיה היא העמותה ובכל זאת חברה בע"מ היא

ישות משפטית נפרדת. ולכן, אני לא רואה בהיגיון שלי סיבה שבסופו של יום חברה בע"מ תפעיל פה נכס,

שכפי שאמרה נילי מקודם, יש לו אוריינטציה עסקית לחלוטין. הוא מתמודד או מתחרה פה עם נכסים

עסקיים אחרים שמשלמים ארנונה באופן מלא, והיא תהיה פטורה מארנונה בגלל איזושהי הוראה שיצרה

קשר בין תקצוב של משרד הפנים לבין-

מונה בן ישי: משרד החינוך.

עו"ד ניר רוקח: סליחה, משרד החינוך לבין-

איתן דלח: אוקי.

עו"ד נילי אהרון: אגב, מהניסיון שלך גם כעו"ד-

שלי סוויסה: כמה כסף אתה צופה שזה יכניס?

עו"ד נילי אהרון: אתה יודע שבדרך כלל שזה מתחיל ככה וגם כבג"ץ, וכדי לנסות למזער את זה בסוף הם

באים להסכם איתנו ובפשרה ו-

איתן דלח: אבל יש דוגמה נוספת?

עו"ד נילי אהרון: אין דוגמה, אף אחד לא פנה.

איתן דלח: לא, לא, לנכסים שאתם רואים פוטנציאל של גידול בארנונה. חוץ ממדרשת ביחד.

עו"ד ניר רוקח: אז אנחנו עכשיו פועלים ב, מה שאני זוכר בראש, יכול להיות שיש עוד, תסלחו לי שאני לא

הכנתי את עצמי לזה אבל אני אומר שני דברים שאני זוכר. אחד זה מפעל פאדאגיס, שאנחנו נמצאים אתו

בהליכים בווליום גבוה, מיליון שקל כבר הבאנו מהם, מתי זה היה?

טל אוחנה: כן, זה המדידות שאנחנו עשינו ב-23.'

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

27

עו"ד ניר רוקח נכון, שהביאו בסופו של יום למיליון שקלים ויש סכום נוסף שנמצא איתם במחלוקת, יש

דיון בוועדת ערר בחודש הבא. ומה שנשאר ממפעל נגב קרמיקה, שהוא לא משלם ארנונה היום, וטוען לכך

שהוא לא צריך לשלם ארנונה ואנחנו טוענים שהוא כן צריך.

טל אוחנה: על החלקים הלא מאוכלסים?

עו"ד ניר רוקח: על החלקים הלא מאוישים שלו, על החלקים הלא פעילים-

עו"ד נילי אהרון: שזה מול מבנה תעשיה.

עו"ד ניר רוקח: נכון. חלק ממנו, חלק ממנו אויש, פעיל היום ומשלם ארנונה, וחלק ממנו נשאר ריק חזר

לבעלים שהם באמת מבנה תעשיה ולטענתם אינו צריך לשלם ארנונה ואנחנו במאבק מולם בגזרה הזו. אלה

שני הדברים שאני זוכר כרגע יש עוד כמה קטנים-

עו"ד נילי אהרון: חוץ מהסקר נכסים, שהסקר נכסים למעשה יעשה סדר.

ירון טויל: יישור קו.

עו"ד נילי אהרון: יישור קו. למשל-

טל אוחנה: אבל רגע, אבל זו השאלה ששאלנו קודם. אנחנו ביצענו ירון, כמה שאני זוכרת אבל גם אתה אמור

לזכור את זה, את כל התעשייה. מדדנו את כל התעשייה, לא מדדנו עסקים קטנים בתוך הישוב, ב-23.'

עו"ד נילי אהרון לא.

ירון טויל: יש עוד כמה עסקים שעשינו מדידות לאחרונה.

טל אוחנה: אני מפרידה בין תעשייה לבין עסקים קטנים.

עו"ד ניר רוקח: לא, טל, תראי. אני אגיד רגע. תראי. זה נכון שעשינו גם בתקופתך מדידות בעסקים, אבל

עשינו את זה באופן ספורדי ולא באופן סיסטמתי-

טל אוחנה: חוץ מהתעשייה שעשינו הכול.

עו"ד ניר רוקח: זאת אומרת, לא עברנו ממש עסק, עסק, עסק, אלא נגענו באלה שחשבנו שיכול להיות בהם

פוטנציאל. מה שנילי וירון מתארים כרגע, זה ממש מעבר סיסטמתי על כל אחד מהעסקים בירוחם.

עו"ד נילי אהרון: או למשל גם סיווגים, למשל מישהו שיש לו משרד בבית והוא לא משלם תעריף של משרד

אז הוא יצטרך לשלם תעריף של משרד, רו"ח, עו"ד, אדריכלים. כולם.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

28

עו"ד ניר רוקח חד משמעית, חד משמעית. כשאני אומר מעבר סיסטמתי-

איתן דלח: זה תקציב שהצלחתם לגייס, לכאורה זה תקציב שהייתי מצפה שהייתם מגייסים אותו מהמדינה.

מונה בן ישי: מה זאת אומרת? תקציב למה? לסקר עצמו כאילו?

איתן דלח: לסקר עצמו. סקר זה כמה, לא יודע, עשרות, מאות אלפי שקלים. סקר כזה צריך להיות, הייתי

מצפה בסיטואציה הזאת שנצליח לגייס אותם מהמדינה.

עו"ד ניר רוקח: סקר נכסים, משרד הפנים מאלץ כל רשות מקומית לבצע כל חמש שנים סקר נכסים, הוא

לא מממן את הפעילות הזו בשום רשות.

ירון טויל: העלינו את זה בפגישה הראשונה מולם, כשהיינו בבאר שבע במחוז, הם לא נותנים את התקציב.

אנחנו ננסה-

עו"ד נילי אהרון: אבל זה חלק מאבני הדרך איתן, אם ראית, שככל שאנחנו נעמוד בסקר נכסים אנחנו נקבל

את האבן דרך של ההלוואה.

טל אוחנה: אז בעצם מה שאתם אומרים, גם מגורים וגם עסקים באופן גורף.

עו"ד ניר רוקח: נכון, וגם כמו מה שנילי אמרה למשל עסקים במגורים, זאת אומרת הסקר שאנחנו מתכננים

עכשיו הוא הרבה יותר סיסטמתי, הוא הרבה יותר ממצה והוא נוגע בכל אחד-

ירון טויל: פחות גם, פחות מבני בנייה רוויה כי שם יש פחות, אנחנו יותר מתמקדים בצמודי קרקע.

מונה בן ישי: אנחנו שואפים גם תוך כדי התהליך לחשוב על איך לשכלל את המנגנון מבחינת-

איתן דלח: אתם רוצים להיכנס למעשה לכל הבנה ביתך ולמדוד את הבתים.

ירון טויל: הכול, הכול.

איתן דלח: נכנסים פנימה?

ירון טויל: ברור.

איתן דלח: נכנסים פנימה לתוך הבית?

עו"ד נילי אהרון: קודם כל, אנחנו לא יכולים לעשות את זה חד צדדי-

איתן דלח: לא, אבל שנייה-

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

29

עו"ד נילי אהרון אבל למשל, בן אדם מפרסם שיש לו, הוא אדריכל ויש לו בבית משרד. הוא מחויב לשלם

תעריף של משרד. הוא לא יכול לשלם תעריף של בית.

עו"ד כרמית אמונה-אהרון: לא, מה שאיתן שואל נילי, זה על השיטה, עשינו את זה לפני 5 שנים, עשינו את

זה, קצת יותר מ-5 שנים, אדם מקבל פנייה מאותה חברה שתזכה במכרז ותבצע עבורנו את הסקר הזה, אם

הוא לא ישתף פעולה והוא לא יאפשר לסוקר מטעמנו להיכנס, גם לזה יש כללים איך מחייבים וכולי. כמו

שהיא אמרה גם יש אינדיקציות, אם הוא מפרסם שיש לו משרד עו"ד או רו"ח וכאלה, יש גם על דרך

האומדנה, יש המון שיטות. אם אנשים ישתפו פעולה ואנחנו כמובן, הסוקר יכנס-

ירון טויל: יהיה שיתוף עם הציבור, תהיה פנייה מסודרת.

איתן דלח: לא זה בסדר, אני רק רוצה להבין. זה לא רק עסקים קטנים-

עו"ד כרמית אמונה-אהרון: וכמובן אנשים יוכלו להגיש הסגה.

איתן דלח: זה לא רק עסקים קטנים, זה גם מגורים, בנה ביתך.

מונה בן ישי: הכול, הכול. יש לא מעט הרחבות, יש לא מעט בתים ש-

איתן דלח: לגמרי, לגמרי.

מונה בן ישי: ואני אוסיף ואומר שאנחנו שואפים תוך כדי התהליך גם לעשות אופטימיזציה להעברת המידע

בין ההנדסה לגבייה ולמצוא פתרונות לשכלל את המערכת.

ירון טויל: יש שם פערים, כן.

מונה בן ישי: אנחנו רוצים להבין איפה הפערים, איך אנחנו מייצרים סטרים של אינפורמציה יותר חלק.

עו"ד כרמית אמונה-אהרון: לא תמיד אדם עושה שימוש בייעוד שנקבע לו בהיתר הבנייה. בין היתר הסקר

יבדוק את זה ויראה את זה.

עו"ד ניר רוקח: סקר נכסים מתמצא תמיד בשני, תראו ארנונה מוטלת על שני אדנים, גודל וסיווג, זה גם

מה שאמרתי מקודם עם זה. סקר נכסים בא לפתור את שתי ה, את שתי הרגליים האלה, בא למדוד את הנכס

ולראות מה הגודל האמיתי שלו, ובא לבדוק מה השימוש שנעשה בו בפועל, כי בהחלט יכול להיות שהשימוש

שנעשה בו בפ ועל לא תואם את הייעוד או לפחות בחלקו אינו תואם את הייעוד. זאת מטרתו של סקר

הנכסים, לבדוק את הגודל ולבדוק את השימוש ולבדוק אם הם תואמים למה שרשום בספרי המועצה, ואם

אותו נישום משלם ארנונה בשיעור שהוא צריך לשלם.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

30

מונה בן ישי וזה קשור שלי, לשאלה שלך על העלאה ח ריגה בארנונה. אחד הדברים הראשונים שעשינו

במסגרת תכנית התייעלות זה סקר ארנונה בין ירוחם, מצפה רמון, דימונה וערד, ובעצם בדקנו את הסיווגים

השונים, אוקי? איפה אנחנו אל מול ערים אחרות בסיווגים שלנו ואיזה סיווגים יש בערים אחרות שיכולים

לאפשר לנו למקסם בעצם את ההכנסות לארנונה. אז סקר נכסים יבוא עם בעצם שימושים שאולי אין לנו

סיווגים ספציפיים, אחד הדברים שהיו הכי בולטים זה הנושא של מתקנים סולאריים ומתקנים סולאריים

על גגות, חלקם בתעריפים יותר גבוהים וחלקם פחות. ובנושא של העלאה חריגה זה לא מתייחס למגורים,

זה מתייחס לתחנות דלק-

שלי סוויסה: אני יודעת, רשום שלא למגורים, אבל זה אומר שבעלי העסקים ישלמו יותר ארנונה.

עו"ד נילי אהרון: לא, לא, זה סיווג של תחנת דלק.

מונה בן ישי: קחי לדוגמה תחנת דלק, בסדר? ירוחם גובה בסביבות-

טל אוחנה: לא הבנתי, כתוב פה, זה לא רשום פה-

מונה בן ישי: כתוב שלא למגורים.

טל אוחנה: בסדר, מי אמר שזה רק תחנת דלק?

שלי סוויסה: שלא למגורים מעבר לטייס האוטומטי.

מונה בן ישי: אנחנו זיהינו למשל שתחנות דלק, התעריף ארנונה של ירוחם לתחנת דלק הוא נמוך, באופן

משמעותי מהסביבה.

שלי סוויסה: אוקי, חוץ מתחנת דלק, מה עוד ישלם פה-

עו"ד נילי אהרון: סיווגנו רק מה שאנחנו, בגדול זה תחנת דלק.

מונה בן ישי: דיברנו על בנקים, לא הכנסנו משמעותית.

טל אוחנה: אז מה הסכום הזה?

מונה בן ישי: אז מה? איזה סכום? זו הלוואה.

ירון טויל: באיזה סעיף את מסתכלת?

שלי סוויסה: בסעיף 30.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

31

טל אוחנה לא, תסתכלי, תקריאי לה את הסעיף. הלאה.

שלי סוויסה: זו הלוואה של 300 אלף

מונה בן ישי: זאת ההלוואה שאנחנו מקבלים על עמידה באבני הדרך.

טל אוחנה: אבל היא אומרת פה זה על נכס אחד, זה רק על התחנת דלק.

ירון טויל: לא, לא.

עו"ד נילי אהרון: מה זה נכס אחד, את אומרת שזה אחד, אולי תהיה עוד תחנת דלק.

שלי סוויסה: אז אנחנו שואלים מי ישלם ארנונה מוגדלת-

עו"ד נילי אהרון: אנחנו מסבירים לכם.

שלי סוויסה: ב-2026, חברים

ירון טויל: אין הרבה סיווגים.

שלי סוויסה: מה הסיווגים? תגיד לי.

ירון טויל: תחנת דלק, בנקים וחברות ביטוח.

מונה בן ישי: ומתקנים סולאריים.

ירון טויל: אז למה לא פירטתם את זה?

עו"ד נילי אהרון: אז תרשמו, תחנות דלק, בנקים וחברות ביטוח.

ירון טויל: וזה גם יהיה בצו הארנונה של 2026 ,2027.

איתן דלח שנייה, רק להבין, תחנות דלק אני מבין, יש פה תחנת דלק אחד, בנקים אני מבין, יש פה בנק

אחד, גם הוא משלם ארנונה שהיא לא ארנונה של בנקים?

ירון טויל: הוא משלם אבל ביחס לסביבה, התעריף בסביבה, יש פער מאוד גדול. אנחנו מחייבים מאוד נמוך.

איתן דלח: וחברות ביטוח למיטב ידיעתי-

מונה בן ישי: זה אותו דבר, בנקים וחברות ביטוח זה ביחד.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

32

טל אוחנה זאת אומרת שרק להם יהיה, העלייה מעבר לטייס האוטומטי ב2026.

מונה בן ישי והוספה של מתקנים סולאריים.

טל אוחנה: אתם יודעים לאמוד כמה גידול בהכנסות זה מביא למועצה הדבר הזה?

מונה בן ישי: יש את זה, אגב, זה לא מאוד גדול.

טל אוחנה: זה מה שאני אומרת, זה לא אירוע. תכף נדבר על שאר האירועים ותראו שגם הם לא גדולים.

עו"ד נילי אהרון: אבל למה עשינו את זה? למה עשינו את זה, איתן? כי משרד הפנים אומר ואם לא תצליחו

להביא ארנונה מעיר הבה"דים עד סוף 2026 ,מה אתם מתחייבים בתמורה? אז אמרנו אנחנו מתחייבים

בתמורה להעלות ארנונה לבנקים, לחברות ביטוח ולתחנת דלק.

שלי סוויסה: והם יודעם שיש אחד מכל אחד?

עו"ד נילי אהרון: תאמין לי מה שנקרא יצאנו בזול. כן הם יודעים, אנחנו לא מסתירים כלום הכול חשוף

בפניהם.

טל אוחנה: לא שמעתי, מה אמרת?

מונה בן ישי: כימתנו את זה בכסף.

טל אוחנה: אבל איך זה יכול להיות? כי נילי אומרת שאם לא תהיה הכנסה בכלל מעיר הבה"דים, שמדובר

על ארבעה מיליון ופה מדובר על כלום ושום דבר. על שלושה נכסים, שמה גודלם?

מונה בן ישי: מה שהם דורשים מאתנו בהסכם זה כבר סיפור אחר. זה משהו שלא כימתנו בכסף-

טל אוחנה: בקיצור, הביקורת שלנו על והתנאים שלהם בתוכנית היא נאמרה ותכף נדבר עליה.

מונה בן ישי: העלאה חריגה בשיעור הארנונה באבני הדרך של התוכנית התייעלות ואבני הדרך הנוספות זה

דבר אחד, זה כומת בכסף. זאת אומרת מבחינת משרד הפנים-

טל אוחנה: את יודעת להגיד כמה הוא, מונה?

מונה בן ישי: אתה רוצה להגיד?

ירון טויל: יש את זה באקסל המפורט, אם יש לך גישה, אין את זה פה בתוכנית.

איתן דלח: מה זה, מה זה?

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

33

ירוןטויל: בלשונית של הארנונה.

טל אוחנה: כמה כשיעלו ב= 26' מעבר לטייס האוטומטי לפגוש את הנכסים האלו, אם החברת הביטוח

תישאר פה, כן? זה גם שאלה.

עו"ד נילי אהרון: לבנקים ולבנק ולחברת ביטוח ולתחנת דלק.

* מדברים ביחד, לא ברור.

טל אוחנה: בסדר, אבל בוא, בוא נתקדם כדי שנוכל לשאול את השאלות.

מונה בן ישי: טוב. נתקדם לעוד כמה אבני דרך-

איתן דלח: תחנת דלק לא תעזוב את ירוחם, זה ברור. גם הבנק כנראה לא יעזוב את ירוחם.

טל אוחנה: למרות ש, לא לעולם חוסן, הם סוגרים הרבה מאוד סניפים. זה מאבק, צריך להיאבק על זה.

עו"ד נילי אהרון: איתן, אני אסביר לך מה המטרה של זה. זה לא בחרנו ספציפית את זה, אלא, ראינו

בסקאלה של תער יפי הארנונה שלנו, מה אנחנו ביחס לרשויות אחרות גובים פחות. ובתחנות דלק אנחנו

גובים באופן משמעותי פחות ממה שגובים ברשויות סמוכות, בבנקים וגם בחברות ביטוח.

איתן דלח: ההבדל בין הדברים שבחברות ביטוח מדובר על איזשהו, נקרא לזה מפעל כי יותר קל לקרוא לזה

מפעל, מפעל שמעסיק אנשים בירוחם, ומאפשר להם משכורת קצת יותר גבוהה, לא הרבה יותר גבוהה, אבל

קצת יותר גבוהה ממה שמקובל בשוק ונותן פרנסה ויש פה איזון עדין שצריך לבדוק אותו.

עו"ד נילי אהרון: איתן, אנחנו צריכים להתמודד עם גרעון אז אנחנו מעלים במה שאנחנו יכולים-

טל אוחנה: אני חושבת שזה לגיטימי מאוד להעלות, אני רק אומרת שזה כלום ושום דבר.

עו"ד נילי אהרון: לא העלנו לסקרים, לא העלנו לתושבים ולא פיטרנו עובדים, זו הבשורה וזה המשמעות,

מה לעשות.

איתן דלח: לא, זה בסדר, הרבה התפטרו לבד-

עו"ד נילי אהרון: מה לעשות? זה מה שקיבלנו, מתמודדים, אז עושים את זה בצורה-

שלי סוויסה: לא קיבלת את זה אבל.

עו"ד נילי אהרון: נכון את צודקת, את צודקת, שלי.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

34

שלי סוויסה את ב-2024 יצרת את זה

עו"ד נילי אהרון: שלי את צודקת, אני בשמונה חודשים יצרתי גרעון של 14 מיליון

שלי סוויסה: לא, הוא אמר לה 2.8, הוא אמר. אמרת או לא

עו"ד נילי אהרון: את בהחלט, אמין ביותר. שלי, שמענו, בסדר.

שלי סוויסה: כמה גירעון, 2023-

עו"ד נילי אהרון אבל הוא הראה לך כי 2023-

שלי סוויסה הוא אמר 2.8.

איתן דלח 3.3 יחד עם-

שלי סוויסה: יאללה, 5 מיליון. כמה ב2024?

עו"ד נילי אהרון אז מסבירים לך.

שלי סוויסה: אני יודעת נילי, את לא צריכה להסביר לי.

עו"ד נילי אהרון: שלי, שלי, זה בסדר שעכשיו את בצוות טל, הכול בסדר, אבל אני מסבירה לך שב-8 חודשים

אי אפשר לייצר גרעון של 14 מיליון, לא משנה גם אני אצפה את כל הלשכה בזהב. יאללה בואו נעבור לחלק

של-

שלי סוויסה: חבר'ה, למי שלא שמע זה זה 50 אלף שקל, בסדר? אבל בוא 2024, כמה הכנסות, כמה הוצאות

חברים, נתון פשוט. כמה גירעון?

מונה בן ישי: עכשיו הוא יעבור אתכם על זה, עכשיו הוא יעבור על זה.

שלי סוויסה: פשוט. זה שנה שהיא ברובה. חלקה טל התחילה, לא יודעת כמה זמן?

טל אוחנה: חודשיים.

שלי סוויסה: והחבר'ה פה המשיכו. מי עשה את הגירעון?

עו"ד נילי אהרון: אגב, שלי, אם את מבינה בתקציב, את יודעת שהתנהלנו 1 חלקי 12. משמע, המשמעות

היא שאני לא-

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

35

שלי סוויסה תכף נשאל על ה-1 חלקי 12.

טל אוחנה תכף נשאל על ה-1 חלקי 12, כן

עו"ד נילי אהרון: אז אני אסביר לך משהו. בהיותך מנכ"לית היית צריכה לדעת את זה.

שלי סוויסה: לא, לא, אני יודעת נילי.

עו"ד נילי אהרון: 1 חלקי 12 הכוונה היא שאפילו לא יכולנו להתנהל במסגרת תקציבית חדשה, כמו למשל

הבשורה שהבאנו בהגדלה לספורט. לא יכולנו לעשות את זה עד אישור תקציב. משמע הגירעון של 2024 הוא

מובנה בתקציב והוא סביב ה-6 מיליון, אז זה לא יכול, לא יכולנו לייצר אותו

איתן דלח: עלויות לשכה, עלויות כיבוד-

טל אוחנה: עלויות לשכה עלו משמעותית בפער גדול.

* מדברים ביחד, לא ברור.

מונה בן ישי: יש לכם עוד שאלות על אבני הדרך?

טל אוחנה: כן, כן, כן.

עו"ד נילי אהרון: טוב חבר'ה, אני מבקשת מונה, תסיימי בבקשה את מה ש-

איתן דלח: בואי תני לגזבר לדבר ואחר כך נתחיל לשאול את השאלות.

טל אוחנה: כן, אנחנו רוצים לשאול על אבני הדרך.

מונה בן ישי: אז אני אגיד על עוד כמה אבני דרך, אם כבר יש לכם שאלות אז רגע נסיים את זה. אגרת

תלמידי חוץ זה תהליך שהתחלנו עכשיו והוא קורה. ירון יוכל לספר עליו.

איתן דלח: כמה אגרת תלמיד?

ירון טויל: כמה? בסביבות 946 ,945.

איתן דלח על כל תלמיד שלומד בירוחם? שהוא תושב חוץ? תושב חוץ שלומד בירוחם.

ירון טויל: בעיקר זה מהתיכון בלב"ש וקמה.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

36

איתן דלח אתה, בתוכנית העבודה שלך אתה בעצם בונה על הכנסה, של גורמי חוץ שיכניסו לירוחם על כל

תלמיד-

ירון טויל: כן, אבל אני אפריד לך-

איתן דלח: רגע, סליחה, לא סיימתי את השאלה. האם אני מבין שזה, אתה בונה על הכנסה כזו?

ירון טויל: אני בונה על זה, כן.

איתן דלח: האם אתה משלם למועצות מקומיות או לערים אחרות-

ירון טויל: ברור.

מונה בן ישי: בהחלט.

ירון טויל: אני אסביר לך את החלוקה. יש בעצם שני מסלולים, מסלול ראשון, עזוב עכשיו חינוך מיוחד בצד,

חינוך רגיל. ברגע שישוב שולח אלי תלמיד לפה, כמו נגיד בבלב"ש או בקמה, אם יש לאותו תלמיד פתרון

בישוב שממנו שולחים אותו-

טל אוחנה: אז הוא לא יכול, הוא לא ישלם.

ירון טויל: לא, אם יש לו פתרון אני פונה לרשות, סליחה אם יש לו פתרון אני פונה להורים, זה מה שאנחנו

עושים היום, הביאו לי רשימות. פונה להורים, שההורים ישלמו את האגרה, כי יש לכם פתרון בישוב. אם

אין פתרון, אני מוציא ישירות לרשות המקומית.

טל אוחנה: אבל ירון, מה העמדה של המנהלים על זה? כי למשל בקמה, בסדר? עזוב בלב"ש, בלב"ש זה

יחסית יותר פתיר, אבל בקמה אנחנו יודעים להגיד שאלה שמגיעות ממיתר ומדרום הר חברון, הן לא תוכלנה

לשלם את העלות הזו.

עו"ד נילי אהרון: למה לא? הם משלמים כמעט 10,000 שקל, למה עוד 900 שקל על זה שהם לומדים פה

למה לא?

טל אוחנה: שנייה. מה עמדת המנהלת? את רוצה להגיד אותה, נילי?

עו"ד נילי אהרון: זה לא משנה מה עמדת המנהלת. יש חוק, זה חוק.

טל אוחנה: לא, כי מה התוצאה יכולה להיות? חברים-

הרב מוטי בטיטו: אבל זה חוק, לא לגבות זה בניגוד לחוק.

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

37

עו"ד נילי אהרון: ילד שלנו לומד בדימונה, משלם.

הרב מוטי בטיטו: אתה שמת 300 אלף שקל 300 אלף שקל זה אומר 300 ילדים, נכון

עו"ד נילי אהרון: וזה מה שהיה פה, לא גבו.

טל אוחנה: שנייה, 300 אלף שקל זה 300 ילדים? איך הגעת לתחשיב הזה של 300 ילדים

ירון טויל: קודם כל יש יותר מ-300 ילדים

טל אוחנה: אז אני אומרת, איך הגעת לתחשיב של 300 ילדים

ירון טויל: אז אני אומר, לקחנו מספר תלמידים, הביאו לנו רשימות מקמה ומבלב"ש, כמובן שדיברנו עם

המנהלים, עם שני בתי הספר, ובעצם הביאו לי תלמידים, מיפיתי את זה, חילקתי את זה לאיפה שיש פתרון

ואיפה שאין פתרון, הכפלנו ותקצבנו. וגם אני יכול להגיד לך, שלהערכתי ההכנסות יהיו יותר גבוהות מ-300-

איתן דלח רגע, אבל מצד שני ביטלתם את התקצוב בבלב"ש וקמה.

ירון טויל: לא, זה משהו אחר, זה לא קשור-

טל אוחנה: ירון, ברגע שאתה תגבה מדימונה, הם יבקשו ממך לשלם. אתה היום לא משלם לדימונה.

ירון טויל: למה אני לא משלם?

טל אוחנה: אתה משלם על האולפנה לדימונה אגרת תלמידי חוץ? אתה לא משלם. גם לא לאפלמן.

ירון טויל: אז אני אגיד לך. קודם כל מה שאני שולח, דרך אגב אני גם משלם להם היום השתתפות בהסעות.

טל אוחנה: עזוב, השתתפות בהסעות תמיד שילמנו, אני שואלת את אגרת תלמידי חוץ. האם הנתון הזה של

ה-300 אלף שקל ירון, באמת עם יד על הלב, אחרי שדימונה יגידו לך אתה רוצה שאנחנו נשלם? תשלם לנו

גם אנחנו.

ירון טויל: אני היום משלם לדימונה, לא יכול להגיד לך בדיוק כמה, זה מופיע בצד ההוצאות. זה לא קשור

להכנסות של ה-300. אפשר לראות את זה בצד ההוצאות

טל אוחנה: אבל אתה הולך להגדיל את זה, כי יש מלא תלמידים בקמה מדימונה, שלא משלמים היום. וגם

בבלב"ש, בחטיבת ביניים.

עו"ד נילי אהרון: איך הם בקמה והם בדימונה?

ישיבת מליאה שלא מן המניין 24/11/24

נוצר על ידי

38

ירוןטויל: לא הבנתי, לא הבנתי.

עו"ד נילי אהרון: איך הם בקמה והם גם בדימונה? או שהם בקמה או שהם בדימונה.

טל אוחנה: שאתה תבוא לעיריית דימונה ותגיד לעיריית דימונה תשלמי לי על בלב"ש וקמה, הם יגידו לך

אין בעיה, תשלם לי על האולפנה ואפלמן, אתה לא משלם היום. זאת אומרת שיש לך פה הוצאה-

ירון טויל: אני לא חושב שיש הרבה מדימונה.

טל אוחנה: יש גם בקמה וגם בבלב"ש.

ירון טויל: אבל אני יכול להגיד לך שאני כן משלם לדימונה, אני לא יודע אם אני משלם ספציפית-

איתן דלח: לא, אתה לא משלם לאולפנה דימונה.

ירון טויל: לא, לאולפנה-

עו"ד נילי אהרון: אנחנו משלמים לעירייה, חבר'ה-

* מדברים ביחד, לא ברור.

טל אוחנה: ההנחה שלנו ש-300 אלף שקל זה סכום גבוה מדי, בסדר? משתי סיבות. סיבה אחת, יכול להיות

שההורים יגידו חב

[הטקסט קוצץ - הקובץ המלא זמין בקישור למקור]