פרוטוקול מספר 35 מיום 10.9.25

עיריית יקנעם

פרוטוקול מס' 25 ישיבת מועצה מן המניין

שהתקיימה בתאריך 10/09/2025 בשעה 18:00

נוכחים

מר רומן פרס

ד"ר סימה ניסלבאום

גב' אירית הימפל

מר יהודה אטיאס

הרב עמית בוחבוט

גב' אפרת ראובן

הרב שמעון אלון

גב' לאה פדידה

מר ירון חן

חסרים:

גב' מורן זיסר

מר ארז צוויג

מר טל אלקנתי

גב' דנה מרדכי

מר צחי אייזיק

מר מיכאל זיגמן

בהשתתפות:

רו"ח מאיר מלול, גזבר העירייה

מר מוטי זריהן, מבקר העירייה

מר מייק סקה- מהנדס העיר

גב' זוהר כהן ניסן, עוזרת ראש העיר

גב' מיכל גולדברג סאבו, תיעוד

מר בועז שלמה- מנכ"ל החברה הכלכלית

מר ארקדי פריימרק - ראש המינהלת חברה כלכלית

על סדר היום :

1 ) שאילתות והצעות לסדר

2 ) הצגת עיקרי הסכם גג

3 ) הודעות ראש העיר

4 ) אישור תב"רים

5) הצגת דו" ח כספי רבעון 1 ,2025

6) אישור מלגות משלחת לפולין לתלמידי אורט ע"ש שמעון פרס

7) השתתפות ראש העיר בכנס בינלאומי בבאקו (הפורום הלאומי השלישי לתכנון עירוני של

אזרבייג'ן NUFA3), בתאריכים 15-17/10/25, במימון מלא של ממשלת אזרבייג'ן

8) אישור שינוי מורשי חתימה בבתי חינוך תדהר ורמון

רומן פרס: ערב טוב, ישיבת מועצת העיר מן המניין, מציג את הנושאים על סדר היום.

סעיף מספר 7 לא רלוונטי, נופל על יום זכרון הלאומי לנרצחי שבעה באוקטובר

במקומי ייצא מהנדס העיר מייק סקה, הכל על חשבון המארחים, ממשלת

אזרביג'ן.

ראש העיר מבקש להתחיל עם ברכתו של הרב נועם דקל.

הרב נועם דקל מברך לשנה טובה ומתוקה וחתימה טובה

רומן פרס: ברכת שנה טובה לכל תושבות ותושבי העיר, שנה של ביטחון, בריאות ושלום.

בעזרת ה׳ כל החטופים והחטופה יחזרו הביתה, וכל לוחמות ולוחמי צה״ל וכוחות

הביטחון ישובו בשלום לניצחון, שנישאר מאוחדים וגאים בעיר ובמדינה שלנו. אני

רוצה להודות לכל אחד ואחת מכן, תודה לנבחרי ונבחרות הציבור, לעובדות

ולעובדי העירייה. בסקירה אשתף אתכם בה ישגים שלנו השנה , זו תוצאה של

עבודה משותפת של כולנו. שנה טובה ומתוקה.

1. שאילתות והצעה לסדר

ירון חן: מקריא שאילתא בנושא: מפעל כתר פלסטיק, כמצורף לפרוטוקול.

אמיתי פוקמן: משיב לשאילתא כמצורף לפרוטוקול.

ירון חן: מקריא שאילתא בנושא: מדד הון אנושי, כמצורף לפרוטוקול.

אמיתי פוקמן: משיב לשאילתא כמצורף לפרוטוקול.

ירון חן: שאלה עוקבת, אני שמח ששואפים למדד הבא, היה דו"ח שמהווה בעיה, של מבקר

המדינה, על חריגות שכר.

אמיתי פוקמן: לא הגיע לנו דו"ח כזה

רומן פרס אם לא התבקשנו להגיב, סימן שהדו"ח לא יצא, יכול להיות שהיה לגבי רשויות

אחרות.

ירון חן: מקריא הצעה לסדר בנושא: הקצאת חדר לחברי מועצה, כמצורף לפרוטוקול.

רומן פרס: קידום נוער עברו לבית רימון, אנו מכינים את כל החדרים שהיו בהדסים הישן

ועושים התאמות לאגף תפעול שמנהל האגף יישב עם כל המחלקות.

צריך להבין שיש מצוקת חדרים נוראית, אנחנו תוך חודש וחצי עד חודשיים נדאג

להעמיד משרד.

ירון חן: מסיר את ההצעה לסדר מסדר היום.

2. הצגת עיקרי הסכם גג.

רומן פרס: נמצאים איתנו כאן מנכ״ל החברה הכלכלית וראש מנהלת הסכם הגג שהוקמה

בחברה הכלכלית. חשוב לי לומר לכם: מדובר בצעד היסטורי לעיר. ז ה באמת

בזכות כל אחת ואחד שנמצאים כאן, כל נבחרות ונבחרי הציבור, עובדי ועובדות

העירייה.

עבדנו על ההסכם הזה כשנה ושלושה חודשים. כשנכנסתי לתפקיד קיבלתי מסימון

טיוטה של הסכם פיתוח, שנוסח ה בזמנו בידי משרד הבינוי והשיכון. לקח לי

כחודש וחצי ללמוד את ההסכם לעומק, כי מדובר באירוע משמעותי, זה לא עוד

חוזה התקשרות.

במהלך הזמן למדתי היטב את ההסכם, וביחד עם הגזבר, הנהלת החברה הכלכלית

ומייק, ביקרנו במספר רשויות שבהן נחתמו הסכמים – חלקם מול רמ״י, חלקם

מול משרד הבינוי והשיכון.

ככל שלמדתי, זיהיתי הזדמנויות שאפשר לקבל אותם רק במסגרת הסכם גג.

למשל, אם אני מקשר את ההסכם גג לפיתוח השכונות החדשות להתחדשות

עירונית, דיברנו על זה כבר לא פעם שאי אפשר לקדם התחדשות עירונית ביקנעם

בלי קרקע משלימה.

ירון חן: אז איך קיבלנו את ההתחדשות העירונית אם לא היה קרקע משלימה בוותמ"ל?

רומן פרס: בוותמ"ל העברנו החלטה על 650 יחידות דיור של קרקע משלימה בכפוף לאישור

רמ"י. אחרי שזה אושר, זה הועבר למועצת מינהל ושם הם אמרו שלא יכול להיות

שלקחנו 650 יחידות דיור ובהחלטה שהיא גם משפטית, קישרנו רק למתחם אחד

ביקנעם, נוף לכרמל. יועמ"ש של המינהל עצר והחזיר הכל לאחור, לקח שבעה

חודשים להילחם, ואז העבירו החלטת מועצת המינהל שהם יצרו איזשהי נוסחה

שבמסגרת הנוסחה יוצא שלנו מגיע 750 יחידות דיור קרקע משלימה, חלק לנוף

לכרמל וחלק לתוכנית אב להתחדשות עירונית ו יש כבר החלטה חתומה של מועצת

המינהל, הם חיכו לחתימה על ההסכם כדי להביא את זה לוועדת משנה של

המינהל כדי לאשרר. זה דבר אחד בעצם.

לאה פדידה: זה לא קשור להסכם גג?

רומן פרס: קשור להסכם גג,אם לא היה הסכם גג לא הייתה קרקע משלימה.

לאה פדידה בכנסת היו הרבה דיונים על הסכם גג. אני הייתי נגד הסכם גג. בכנסת הצבעתי

כמה פעמים. גם שיקנעם ביקשה הסכם גג, ובאה לוועדה .

רומן פרס: יקנעם אף פעם לא ביקשה הסכם גג.

לאה פדידה: סימון היה בכנסת. אמרתם את הדברים החיוביים אבל יש גם הרבה חסרונות.

רומן פרס: מה?

לאה פדידה: זו בניה מואצת, שאני לא בטוחה שיקנעם זקוקה לה, יקנעם כבר רוויה בבנייה

ואנחנו במקומות שהיינו יכולים לבנות בנייה לצעירים, בנינו לא בנייה לצעירים.

אמרתי רוויה בבנייה, לאו דווקא לצעירים, אני אומרת לכם מה החסרונות והיינ ו

בהרבה ישיבות, זו בנייה מו אצת, בנייה מוגברת, יקנעם רוויה בנייה, היא צריכה

להיות במסורה ובנייה אך ורק לצעירים במקומות מסוימים, כי אחרת כל האיכות

של הירוק, אנחנו נלביש אותה בשמלת בטון ומלט.

מה שהיינו רגילים לדונם , אני לא יודעת מספר אז אני לא רוצה לנקוב, זה כמעט

ב־30% יותר בתים לדונם, את המספר נשמע ממייק.

בדר"כ ערי פיתוח כמו קרית מלאכי, קרית גת, שדרות רוצים הסכם גג, עיר כמו

יקנעם שלדעתי צריכה לשמור על צביון כפרי . עיר כמו יקנעם שלדעתי אמורה

לשמור על צביון מאוד כפרי, ירוק, זו האיכות שלה. אין לה ים, זה הייחוד שלה,

הרבה נקודות חושך, והשאלה היא, האם רמת השניים, הסכם הגג נוגע בו?

מייק סקה: קודם כל אני רוצה להדגיש את החשיבות של המילה הסכם גג אל מול הנושא של

הסכם פיתוח. כי להסכם גג, איך שאמר ראש העיר, הנושא של התוספת של 850

נקודותד יור להתחדשות עירונית , זה היה שובר עסקה בשביל לעשות או לא לעשות

התחדשות עירונית.

זה גולת הכותרת של אותו הסכם שהתחלנו את התהליך, וזה היה כל הזמן גורם

מאוד מרכזי בשביל נוף לכרמל ואחר כך בשביל כל אותם מתחמים שבקרוב אתם

תראו את ההתפתחות שלהם . הנושא של כמות היחידות דיור לשנה זה הפריבילגיה

של ראש העיר לבוא ולקבוע כמה יחידות כל שנה הוא רוצה להוציא לפועל לשיווק

עכשיו אני מזכיר, יחידות שיוצאות לשיווק בשנה אחת לא נבנות בשנה אחת, יש

יזמים שונים שזוכים ביחידות האלה ובטח מספר ראשון שאנחנו מוציאים של

1000 יחידות דיור, כאשר הבניה הראשונית מדוברת כ- 18 חודשים אחרי שיווק

ההחלטה של ראש העיר לשנה השניה והשלישית תלויה במי שהוציא היתרים בזמן

שהגישו את הבקשות , זה לא שיוצאים מחר 1000 יחידות ויש טרקטורים

משווקים 1000 יחידות דיור אבל לא כולם מגיעיםלגמר באותו זמן.

ירון חן: לא קרה מצב שהיה אלף יחידות במכרז אחד, שמחייב אותך בהסכם גג.

מייק סקה: הנושא הזה של מספר היחידות לדונם הוא מאוד חשוב, ואת המספר המדויק אני

אגיד לכם, אם אתם זוכרים את הדיון על רמת השניים שאמרנו אז, אם לא נמשיך

ברמת השניים בצפיפות של היום, אז אנחנו נצטרך להכפיל את הצפיפות, זה בדיוק

התשובה שאני הולך לתת לכ ם היום, הצלחנו לשמור על הפרופורציות של 60 אחוז

שטח פתוח מול 40 אחוז שטח בנוי. זאת אומרת, אופייה של העיר יקנעם נשמר ת,

יש רק בשני מקומות בכל התוכנית הזאת מה שנקרא "מגדלים" ,

שהם בין 18 ל־19 קומות, בדומה למה שיש לנו בשער הגיא .

זה בדיוק מול שני המגדלים של היום, כדי להדגיש את הכניסה אבל רק מסיבות

אדריכליות אורבניות, והנושא השני, זה בכיוון עין העמק, ממש לכיוון מבוא כרמל,

בעצם אנחנו מדגישים את שתי הכניסות של העיר, במקומות יותר גבוהים, כמו

שעשינו פה בשער הגיא.

לאה פדידה: בתכנית, זה יותר יחידות לדונם ממה שהיינו בונים עד היום.

רומן פרס: כן.

לאה פדידה: שמעתי שההסכם גג אומר פי 3 ,18 יחידות לדונם

מייק סקה: הנושא של הגובה של הבניינים היה מרכיב מאוד חשוב בנושא הזה, הבניינים לא

עוברים את ה-6 עד 8 קומות בכל השכונהלמעט שני המקומות שאמרתי קודם.

הצלחנו לשמור על הצביון, כמו בשכונה שאתם רואים בשער הגיא, אין כמעט שוני.

הטופוגרפיה כאן הרבה יותר מאתגרת, והפריסה של הבניינים רחבה יותר, כי יש

לנו גם נחלים, שמורות טבע ושטחים חקלאיים, ובכל זאת, הצלחנו לשמור על כל

הפרטים.

בימים האלה, אנחנו באמצעות המינהלת והחברה הכלכלית, מכינים את התוכניות

המפורטות. התוכניות המפורטות מתייחסות לפיתוח העליון החיצוני, שכולל את

כל מוסדות הציבור והחינוך. את מוסדות הציבור והחינוך אנחנו מחלקים לשניים:

מוסדות חובה ומוסדות רשות. כפי שאמר ראש העיר, ההתקדמות בבנייני

המגורים מתבצעת בקצב שבו אנחנו מקבלים את הקצב של המוסדות. אנחנו לא

נבנה יותר יחידות דיור ממה ששירותים מוניציפאליים וציבוריים יכולים לספק.

בנוסף לכך, אנחנו דאגנו להכניס לתוכנית הזאת 10,000 מטר של תעסוקה ומסחר.

זה הפן הכלכלי שמוסיף את החוסן הכלכלי של השכונה. זה לא חוכמה רק להוסיף

יחידות דיור, אם אתה לא מוסיף עוגן כלכלי ששומר על רמת השירותים שאתה

נותן היום.

זה בגדול השכונה. עכשיו, מבחינת השלב הראשון, איפה יהיו היחידות האלה? לפי

החלטה של ראש העיר, כדי להתחיל בקלות, אנחנו לא מתחילים מהקרבה לבנייה

הקיימת, אלא מהכיוון של מבוא כרמל, שזה השטח הכי מרוחק , בונים את כל

התשתיות, ואת המגורים מתחילים לבנות ולהתקרב משם. כנ"ל גם לגבי כל

השירותים הציבוריים: מרפאות, בתי ספר וגני ילדים.

השכונה הזאת היא שכונה שעתידה להיות אחת מהשכונות הכי מודרניות שיהיו,

בזמן שנתחיל לבנות אותה. כמובן שבכל פעם יש חידושי ם.

אפרת ראובן: סדר גודל של כמה שנים מקצה לקצה?

מייק סקה: זה תלוי, בהחלטה של ראש העיר אחרי שי יראה את המקצה הראשון. המקצה

הראשון הוא מאוד חשוב, כדי לראות את הקצב של היזמים, ואיזה קצב הם

מוכרים.

שימו לב, לא בכל מקום בארץ דירות נמכרות מהר. ליקנעם יש שם טוב, יש ביקוש

מאוד גדול. ביקנעם נמכרו דירות טרום היתר בניה. זה דבר נדיר, ובטח בצפון.

לאה פדידה פה אני לא מבינה, הרי המדינה עשתה את הסכם הגג כדי לעודד ערים לבנות יותר

ממה שהן ר גילות. לעשות בנייה מסיבית, לעשות פתרונות, לעשות פתרון דיור,

לבנות המון. למה אנחנו צריכים? אתם מוכרים את הבית לפני שהוא נולד.

אפרת ראובן: אני אגיד שאצלנו בשכונה אנשים לא מצליחים למצוא דירות, והם רוצים לצאת

החוצה. בסוף אנשים רוצים להישאר, ואין להם איך. יש לנו הרבה חבר'ה שהם

גרים בשכירות, כי הם לא רוצים לעזוב.

ירון חן: אני יודע מה קרה במגדל העמק, ומה קרה בעפולה, הם עשו הסכמים גם, והיום

הם מצטערים עליהם, גם בגלל הרגשת התושבים שלהם.

רומן פרס: גם במגדל העמק וגם בעפולה בנו אלפי יחידות דיור בשנה אלפים. ולכן הייתה

בעיה. ב יקנעם אנחנו לא מתכוונים לבנות בהיקפים כאלה. אני גם הודעתי לכל מי

שצריך לשמוע את זה, גם ברמ"י, גם במשרד הבינוי והשיכון, ואפילו גם במשרד

האוצר, שהם חתומים על ההסכם, זה ברור להם. אנחנו לא יכולים מצד אחד לבוא

ולהגיד שאין לצעירים שלנו איפה לקנות בית, ומצד שני להגיד שאנחנו לא בונים.

לפני שבועיים -שלושה העברתי למשרד השיכון את התנאים שלי לחלוקה בתל

קירה, מקסימום 80% הגדר תי כדיור בר השגה במסגרת מחיר מטרה. לצערי הרב,

בגלל שיקנעם נמצאת באשכול סוציו־אקונומי 7 , מגיע לנו רק 20% לבני המקום.

ואחרי שמיציתי את כל ההטבות לטובת יקנעם, אני החלטתי גם לתת למינהלת

צה"ל למשרתי קבע 150 יחידות דיור בצמודי קרקע שם, וגםברוויה, כדי שבמקום

שיבואו משקיעים ויתחילו לעשות ביזנס על יקנעם, יגיעו לשם אותם אנשים שמגיע

להם, שנלחמים למען המדינה, שמגיע להם, יהיה שם מתחם עם 150 יחידות דיור

למשרתי קבע.

מייק סקה: הנושא של רמת השניים, חלק מההסכם. הוא לא חלק מהשלבים הראשונים, והוא

מותנה: ללא פתרונות תחבורתיים- לא תקום רמת השניים, וזה היה התנאי של

ראש העיר לאורך כל הדרך במקום. במסגרת ההסכם, נכון שיש סוג מסוים של

איזשהי התחלה של בדיקה של פתרונות תחבורתיים, אבל עד שהפתרונות

התחבורתיים לא יוכיחו עצמם אין אישור.

לאה פדידה: נגיד שיש עכשיו התנגדויות, ומקבלים אותם, אז אנחנו לא יכולים להמשיך.

מייק סקה: את צריכה להפריד. הנושא של התפקדויות זה לתת תוקף לתוכנית - כן או לא.

לעומת זאת, הנושא של להוציא לפועל תוכנית בלי אישור ראש הרשות כמעט שלא

נעשה ע"י מדינת ישראל, למעט מקרה בודד בדרום, לפני הרבה שנים, והתוצאה

הייתה התרסקות כי אף אחד לא ניגש, ברגע שראש רשות לא מסכים אין היתר

בניה, ואין גוף מעבר לראש רשות שיכול לתת את האישור.

התנאי שהוכנס בהסכם גג הוא ש ללא פתרונות תחבורתיים. ועכשיו אני מוסיף

לכם משהו: לשכונה הזאת קיים דו"ח תחבורתי שללא סעיפים מסוימים לא ניתן

להרחיב, ו לכן רמת השניים יש לה עוד דרך מאוד ארוכה עד שהיא תבשיל להיות

משווקת.

עכשיו אני מסיים עם הנושא של הסכם הגג. ההסכם הזה בעצם מביא, אם אני

ממשיך את ה־ 80% של ראש העיר שאמר קודם, כנראה שזו הולכת להיות אותה

מגמה. כי אנחנו בעצם מכוונים במתחם החדש הזה, שזה יקנעם דרום, לכל תוכנית

שהמדינה מוציאה. פעם זה "מחיר מטרה", "מחיר למשתכן", פעם "מחיר

מסובסד", וכך הלאה. והדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה על רמת הגימור של

הבתים. אין הבדל בין דירה של "מחיר מטרה" לבין דירה שנמכרת בשוק החופשי.

וזה משהו שנקבע בתקנון שאנחנו הכנו, שאותו יזם שמוכר לזוג צעיר או למשפר

דיור , גם מחויב לתת את אותו מפרט לאדם שקונה בשוק החופשי, אלא אם כן

האדם מוסיף יותר כסף. עכשיו זה עניין שבשליטה של ה וו עדה המקומית שלנו שכל

הדירות יהיו אחידות. דבר נוסף, ביקנעם דרום יש תקנה ש־25% מהדירות מיועדות

להשכרה לטווח ארוך.

השתי פעימות של השכונה התחילו עם 2,650 יחידות דיור, ובגלל התוספת של

ה- 650 שביקשנוהפכו ליחידות רגילות – זה הגיע ל־3,300 יחידות דיור. היום, אני

מזכיר לכולם, אין עוד תקנות שמאפשרות להוסיף יחידות כאלה או אחרות

.

בועז שלמה מציג את ארקדי פריימרק, ראש המינהלת מטעם החברה הכלכלית

בועז שלמה: ארקדי מרכז מהצד המנהלתי שלנו . הוא בעצם מהנדס בכיר לנושא.

אני רוצה להתייחס בקצרה להיבט המנהלי של הפרויקט וההסכם. אני רוצה לחזק

את ההחלטה של ראש העיר בנושא של ההסכמים.

אנחנו משאירים בבית את האחריות, את השליטה, לכל ה תהליך שנקרא הסכם גג.

כלומר, הכל נשאר פה – לא על ידי חברות חיצוניות שמגיעות מטעם משרד השיכון

וכל מיני וריצות שנכנסות לעיר. כמובן שחלקן טובות, חלקן פחות טובות, ובעצם

אנחנו שולטים על כל הפרויקט עצמו, גם בתהליך הכספי והניהולי שלו.

אנחנו, יחד עם מהנדס העיר, ראש העיר וראש המנהלת, מנהלים את זה, זה הסכם

חסר תקדים, שישאיר לנו גם לא מעט כסף בבית, שאיתו אנחנו נפתח דברים, נעשה

פרויקטים מניבים, ניצור תחזוקה טובה יותר לעיר.

ירון חן: אתה רואה את החברה הכלכלית מפתחת? עד היום לא פיתחה שום דבר, והעבירה

את זה לגורמים שלישי.

רומן פרס: חבל שאתה פוגע גם בחברה וגם בעובדים שלה.

לאה פדידה: איך המהנדס עובד כמה חודשים ורק עכשיו ישחררו את הפרויקטים?

רומן פרס: יש שתי שיטות הפעלה של הסכמי פיתוח והסכמי גג. שיטה אחת, כמו שזה היה עד

היום ביקנעם לאורך שנים, תמיד חברות מטעם משרד הבינוי ביקנעם, יש כאלה

שההסכם עם רמי אז מטעם רמי, מנהלות פה את ההסכמים. אתם יכולים לראות

חברות שעובדות כבר שנים רבות מטעם משרד הבינוי,גם בגבעת השיטה וגם בשער

הגיא מערבית, ואתם רואים מה קורה שם, וכמה שנים אנשים חיים באתר בנייה,

ויש שיטה אחרת, שבה הרשות לוקחת על

עצמה הקמה של מנהלת להסכם גג ומנהלת את זה. היתרון הענק בכך הוא קודם

כל שכל הכסף נשאר בעיר. כל אותם רווחים, ואני מדבר איתכם לא על עשרות

מיליוני שקלים, אלא על מאות מיליוני שקלים נשארים בעיר כרווחים שלנו, של

החברה הכלכלית של יקנעם, ואת הכסף הזה אנחנו נותנים בסופו של דבר חזרה

להסכם גג.

עוד לפני שחתמנו שרק כשהחלטתי שאנחנו הולכים על הסכם גג, התחילו עליות

לרגל מחברות מאוד רציניות, כולל ממשלתיות. אני לא רוצה לנקוב בשמות, כי אני

מאוד מעריך את ההנהלות של אותן חברות, והם באו להסביר לי כמה הן חברות

ממשלתיות וציבוריות, כמה הן מאמינים בשקיפות וכמה הן רוצ ים לנהל הסכם גג

ביקנעם.

ישבנו ביחד מייק, בועז, מאיר. אמרתי להם: אין שום בעיה. אתם רוצים לנהל

הסכם גג ביקנעם ? קיבלתם. יש לי רק בקשה אחת: אני מבקש פעם ברבעון לשבת

איתכם על מאזנים כספיים, טופס 705 . אני רוצה לדעת כמה כספים תיקצבו

לטובת העניין ו בזבזתם. אמרו לי "שזה לא מקובל , אבל אם אתה רוצה גן

שעשועים – נבנה לך , עוד שחב"ק נבנה לך ". אמרתי תודה רבה אבל גן שעשועים

ושחב"ק אנחנו יודעים לבנות, אני רוצה שקיפות. נתתי חודש, והופעלו לחצים מכל

הכיוונים. ואז החלטתי שאנחנו עושים את זה לבד . אני רוצה להזכיר לכם את

התב"ר שא ישרנו פה, תב"ר של 18 מיליון שקל, שממנו הגיע לפני כחודש סכום

ראשון של 7.6 מיליון שקל על חשבון הסכם גג , הבנו כמה כספים אנחנו נקבל,

וראינו שאם זה ילך לחברה פרטית, זה ילך כרווחים, במקרה שלנו, הכספים האלה

יישארו ביקנעם, ואנחנו נוכל לעשות איתם דברים, הבנתי למה זה היה כל כך חשוב

לחברות האלה לנהל את הסכם הגג . לכן, קיבלתי החלטה שאת ההסכם נבצע

ביקנעם, דרך החברה הכלכלית, נכון שאין יש לנו דמות מקצועית, בכירה, שיודעת

לעשות את זה. עשינו מכרז, נבחר פה בן אדם שניהל כמה פרויקט ים.

לאה פדידה: אני חייבת לשאול שאלה, אם אני טועה , אני מתנצלת מראש ומעומק הלב. אבל

אתמול הגיע מכתב, ואני שואלת: אתה מנהל עמותה שמעבירה ציוד הומניטרי

לעזה ודואגת לפלסטינים? לי זה קשה בימים כאלה. אז אני רק שואלת, נכון או

לא?

ארקדי פריימרק:

כרגע זה לא נכון, לא התחלתי. יש כל מיני דברים שאת שומעת, אבל זה לא

קשור אליי באופן אישי.

ארקדי מספר על הניסיון המקצועי שלו.

אנחנו מצליחים לחסוך הרבה מאוד כסף לרשות, במקום שזה יצא לגורמים

חיצוניים. אפילו בחודשים הראשונים כשהתחלנו לעבוד. אנחנו עוזרים,

מסייעים, ומביאים ניסיון כדי ליישם אותו נכון.

בועז שלמה: אני רוצה להודות על התמיכה והאמון של החברה הכלכלית. מדובר בפרויקט

מורכב, חסר תקדים, אמיץ ויצירתי , ואנחנו מבטיחים שנקיים אותו הלכה

למעשה, בשקיפות עם ערכים, בשמי ובשם החברה הכלכלית ומהנדס העיר, נעשה

הכל בשנים הקרובות שגם נצליח.

רומן פרס: גם פרויקט של התייעלות אנרגטית אתם מבצעים ועושים זאת בצורה

הכי מקצועי שאפשר, מאמינים בכם. תודה לכם.

אפרת עוזבת את הישיבה

3. הודעות ראש העיר

סקירה על פתיחת שנת הלימודים:

נפתחה שנת הלימודים החדשה, 5,611 ילדות וילדים מגיל חצי שנה ועד

י"ב נכנסו מוסדות החינוך ביקנעם . מתוכם, 1,011 ילדים בגני הילדים

2,518 תלמידים בחינוך היסודי ו־ 2,010 תלמידים בחינוך העל־יסודי ,

מתוכם 611 בחטיבת"נעורים של אביבה, 416 בחטיבת "שמעון פרס" ו־

968 בתיכון. בנוסף 72 ילדים נכנסו למעונות הי רוקים ובקידום הנוער

נרשם שינוי משמעותי: השנה התחילו רק 15 תלמידים, לעומת 32

תלמידים בשנה שעברה. זהו חלק משינוי מדיניות בתיכון, שנו תן אמון

ונות ן יותר אפשר ויות לילדים להישאר בת יכון ולא לצאת מחוץ ל בית

הספר, לחז ק ולתת מענה ל ילדים בעלי אתגרים בתוך בית הספר. אני

מסתכל שנים רבות אחורה, שנה ראשונה שיש רק 15 ילדות וילדים

נמצאים בקידום נוער, בנוסף, 30 תלמידים ותלמידות שבחרו בעבר ללמוד

מחוץ ליקנעם ביקשו השנה לחזור אלינו לתיכון.

ירון חן: מה הגידול של תלמידים ותלמידות ב עקבות כניסה של תושבים בשנה

האחרונה? ביחס לשנה שעברה, האם יש גידול?

רומן פרס: בשנה האחרונה לא היו איכלוסים, כי יש עיכובים. גם במגדלי מילר יש

עיכובים, גם במילר השני, בשו בלים השני, וגם בפז. אז כמעט ולא היו

איכלוסים בשנת הלימודים הזו, גם בגלל המלחמה.

בדק בית:

אני ביקשתי לפני כשנה מאגף החינוך וממנהל הנדסה להכין תוכנית

חומש לטיפול בבתי ספר ובגני הילדים, במוסדות חינוך. הם הביאו לי

תוכנית בעלות של כ- 8.8 מיליון שקל.

אנחנו בנינו תוכנית חומש לפי שנים, והשנה השקע נו לפי סדרי העדיפויות

שקבעתי, קודם כל בבית ספר "ארזים" , בית ספר שלא טופל הרבה מאוד

שנים, גם בבית ספר "אורנים" השקענו. ב ארזים השקענו כחצי מיליון

שקל, כולל אינסטלציה, שירותים והכל.

בכל בתי הספר שבהם היינו צריכים לתת מענה לתשתיות, אינטרנט, כמו

בבית ספר " הדסים" וב"אורנים", שבהם בכלל לא הייתה תשתית

אינטרנטית, התקנו בשני בתי הספר. חלק מהמוסדות כבר ביצענו את

העבודות, ובחלק נבצע עכשיו במהלך חופשת חגי תשרי.

בסך הכול אנחנו משקיעים השנה בבדק בית, בהכנה של מוסדות החינוך

שלנו סכום של כ- 5 מיליון שקל. אם כבר מדברים על התייעלות אנרגטית,

עכשיו היינו צריכים לעבוד גם בבית ספר ארזים.

במסגרת ההתייעלות האנרגטית השקענו כרגע 100 אלף שקל רק באיטום

גג של בית ספר ארזים. כלומר, את הכסף הזה היינו צריכים להוציא מתוך

התקציב, והחברה שילמה את זה.

ירון חן: יש השתתפות גם בצד המשרדים הממשלתיים בנושא של ההתייעלות

האנרגטית?

רומן פרס: לא. יש קולות קוראים, אבל זה לא קשור לתוכנית הזאת.

סגנית מנהלת אגף החינוך- היה מכרז לתפקיד סגנית מנהלת אגף החינוך

וממונה על ה גיל הרך. לאחר פרישתה של יעל פסקל החלטתי לחבר בין

שתי המחלקות, מלידה עד גיל שלוש ומשלוש עד שש, ולשים דגש על חינוך

לגיל הרך. פרסמנו מכרז, ובתהליך הבחירה נבחרה חגית אדוני.

חגית עבדה שנים רבות בעיריית מגדל העמק, ניהלה את התחום הזה,

אישה מאוד מקצועית ומחוברת לנושא. נאחל לה בהצלחה. היא מתחילה

את תפקידה ב־15 לחודש.

מנהלת בית חינוך "רמון טק" ביקשה לצאת לחופשה ללא תשלום מסיבות

אישיות לשנה, נערך מכרז, ובו נבחר מ"מ שי אלון .

מנהל רשת המתנ"סים, ליאור בכר, נבחר לנהל את המתנ"ס בפרדס חנה.

ראיינו מספר מועמדים. המועמדת המובילה איריס צי ן, שעובדת שנים

בתחום המתנ"סים.

התפקיד האחרון שלה, עד היום בעצם, היא מנכ"לית רשת המתנ"סים של

כרמיאל במשך שמונה שנים. לפני כן, כשש שנים, הייתה סמנכ"לית. יש

לה ניסיון מאוד עשיר, יכולת, ידע וגישה נכונה. היא מאמינה בחיבור בין

החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי.

איריס נבחרה לאחר שהקמנו ועדת איתור, בהנהלת המתנ"סים, יחד עם

סימה ועוד שתי ראשי ועדות, יחד עם מנהל מחוז של החברה למתנ"סים.

הם אישרו את מועמדותה, וגם חברי ההנהלה אישרו פה אחד . איריס

נכנסת לתפקיד ב1/11/25.

ירון חן רשות המתנ"סים, זה המתנ"ס עצמו מביא אותם? אז עשינו עמותה

עירונית.

ד"ר סימה ניסלבאום: בחברה למתנ"סים שלב ראשון רק מנהלים מכהנים יכולים לגשת.

רומן פרס: היו ארבעה מועמדים, והיא הייתה המובילה שבהם.

אירוע "נטיעות לבנות ולבני 75"- גבעת 75 לכבוד 75 שנים ליקנעם.

קיימנו את האירוע והיה מאוד מרגש. כו לכם קיבלתם את טבלת

האירועים העתידיים, אתם מוזמנים להשתתף ב אירועים האלה.

4. אישור תב"רים

רומן פרס: מציג 7 תב"רים לאישור כמפורט

ראש העיר מעלה להצבעה אישור התב"רים, מי בעד?

מאשרים פה אחד.

5. הצגת דו"ח כספי רבעון 1 ,2025

גזבר העירייה מציג את הדו"ח:

סך כל הנכסים עומד על 119,247 מיליון ש"ח. הנכסים הנזילים הם 17,928 מיליון ש"ח

נכסים ותב"רים שטרם נתקבלו 11.3 מיליון ש"ח, חייבים ותשלומים לא מתוקצבים 6.2

מיליון ש"חרכוש שוטף שיש לעירייה 35.5 מיליון₪ נכון ל־ 31 במרץ. השקעות מיועדות

לקרן עבודות פיתוח הן 5.3 מיליון ש"ח, השקעות במימון קרנות מתוקצבות עומדות על

53.1 מיליון ש"ח. גירעוןמתחילת שנה בסך 22.6 מיליון ש"ח, ובתקופה הזו התווסף עוד

2.6 מיליון ש"ח, כך שסך הכול הגירעון עומד על 25.3 מיליון ש"חבסך הנכסים 119.2

מיליון ש"ח, ובצד ההתחייבויות והמוסדות שכר המתוקצבות שטרם שולמו, כולל

שכר חודש מרץ 9.5 מיליון ש"ח.

לאה פדידה: אני רואה שבסעיף השקעות מיועדות לקרן ולעבודות פיתוח, בשנת 2024 היו 10

מיליון ש"ח, וכעת רשום רק 5 מיליון ש"ח. למה זה ירד

מאיר מלול: כי ברגע שאנחנו מבצעים את העבודות, אוטומטית גם הקרן יורדת.הכל בהתאם

לכסף שאני צריך להפקיד מהקרנות.

לאה פדידה: לפי מה שאתה אומר בשורה 12, נראה שהרשות נמצאת ברבעון הראשון במינוס

22.637 מיליון ש"ח.

מאיר מלול: זה גירעון מצטבר מתחילת השנה.

לאה פדידה: בתקופה הזו, בשנת 2024, היה מדובר ב־20.797 מיליון ש"ח

מאיר מלול: 22.637 מיליון₪,

לאה פדידה: כלומר, ברבעון הזה צברנו עוד גירעון של 2.637 מיליון ש"ח.

מאיר מלול: בדיוק.

ירון חן: זה הרבה מאוד. זו פעם ראשונה שברבעון הראשון יקנעם לא הגיעה לגרעון גדול

יותר.

מאיר מלול: זה פחות מאחוז מגובה התקציב.

לאה פדידה: מה גרם לנו להגיע לגרעון של 2.637 כזה כברברבעון הראשון? ועוד דבר שרוצה

לדעת: ספקים וזכאים. אנחנו חייבים להם 39 מיליון? כמה זמן אנחנו כבר חייבים

את זה? זה אומר שהגרעון בפועל יכול להיות הרבה יותר גדול.

רומן פרס: אנחנו חייבים לספקים כבר הרבה מאוד זמן. למשל לאורט ישראל , כשנכנסתי

לתפקיד גיליתי שלא שילמו להם שלוש וחצי שנים, ולכן אנחנו עכשיו מצמצמים

את החובות האלה, מדברים עם הגופים, עושים הסדר.

לאה פדידה: עדיין בשנה הזו נוצרו 2 מיליון ₪ לספקים, השאלה היא אם לא נ יתפס כרשות

שספקים לא רוצים לעבוד איתה בגלל חובות כספיים.

רומן פרס: בכל הרשויות בארץ יש בעיה כזו, במיוחד מאז המלחמה, בגלל האתגרים, יש בעיה

עם תזרים מזומנים. לפעמים גרעון שמופיע ברבעון הראשון מתאזן רק ברבעון

השני או השלישי.

מאיר מלול: ספקים וזכאים זה הכל בהתאם לתקציב , אנחנו מדברים על תמונת צילום למאזן

של 31 לדצמבר, מדובר בספקים עם חשבוניות מתמשכים. זה סכום דינמי שיכול

להשתנות בין רבעונים והכל התאם להיקף השירותים הנצרכים.

לאה פדידה אבל אם למשל כתוב שאני צריכה לקבל חצי מיליון שקלים החזר על נסיעות או

הוצאות ,ועדיין לא קיבלתי את זה, זה לא נרשם כגרעון? הרי קיבלתי רק מאה

אלף בפועל.

מאיר מלול: מה שיירשם כגרעון בסופו של דבר אלו הוצאות שלא נקבל עליהן מימון, ותוקצב

בגינן הכנסה .

ירון חן: דיברת על נושא אור ט ואמרת שיש לנו בעצם "גיבנת" מנושא הזה . היו טענות

שהכנסתם את התקציב של אורט ישראל לתוך התקציב העירוני. זה נכו

רומן פרס: לא, הטענה הייתה אחרת, יש תקציב של משרד החינוך שצריך להגיע לאורט

ישראל, משרד הפנים אומר שלא צריכים לשקף את הסכומים האלה בתקציב

שלכם. עיריית יקנעם אמרה שאנחנו רוצים לדעת מה לאן הולך הכסף צריכים

לדעת מה בדיוק עושים בו, שהכסף ייכנס אלינו וייצא לאורט ישראל ולכן כמו

שהיה שנים רבות, אנחנו ממשיכים לשקף אותו בתקציב השוטף. הוא נכנס אלינו

ויוצא החוצה עד השקל האחרון. זה לא כסף שאנחנו יכולים להשתמש בו לדברים

אחרים, אלא רק להעביר אותו לאורט ישראל.

לאה פדידה: יש טבלאות ריקות, למה זה בדו"ח?

מאיר מלול: זה פורמט משרד הפנים. אם אין כיסוי גרעונות או פירוט מקורות בסעיף, העמוד

מוצג ריק.

טופס 2 ,כמו שאמרתי שורה תחתונה 2.686 שזה פחות מאחוז

לאה פדידה: ראה שהארנונה לא ירדה

מאיר מלול: הארנונה לא יורדת, ברבעון הראשון יש פיגורים שטרם שולמו, אתם תראו שזה

מצטמצם ברבעון הבא, בעקבות המלחמה, גם מאמצי האכיפה שלנו כנגד אותם

חייב ים לא הופעלו.

ד"ר סימה ניסלבאום ושמעון אלון עוזבים את הישיבה

לאה פדידה: מבקשת הסבר מה רואים בעמוד 5 .

מאיר מלול בעמוד 5 מוצג טופס של תקציב בלתי רגיל . מראים את כל המקורות מימון.

ממשרד ממשלתי, מקרנות הרשות כנגד מראים את כל ההוצאות שיצאו.

לאה פדידה: בשנה הקודמת היו 45 מיליון, ובשנה הנוכחית כ-9 מיליון

מאיר מלול: 9.8 מיליון. זה לא חייב להיות אותו סכום בכל רבעון, משום שהכול תלוי בקצב

העבודות ובחשבונות שמגיעים מהקבלנים לרישום.

לאה פדידה: עמוד 6, מה רואים בו

מאיר מלול: שם רואים את הריכוז של כל התב"רים הפתוחים במערכת , כמה אושר לכל

פרויקט, כמה נוצל בפועל, ומה נותר.

לאה פדידה: עמוד 7 ?

מאיר מלול בגלל שאנחנו לא גובים מים,זה ריק. פעם היה עכשיו כבר לא כי זה עבר למעיינות

העמקים.

לאה פדידה: עמוד 9, חריגות שכר

מאיר מלול: לא. זה לא חריגות, זה שכר במשרות.

לאה פדידה: יש פה סעיפים עם חריגה גדול בשכר ,תכנון ב ניין עיר, התחייבתם על סכום מסוים

והוצאתם יותר. למה?

מאיר מלול: 1,435,000 מיליון שאני צריך להוציא לתקופה הזאת, הוצאתי רק 1,068,000 .

לאה פדידה כמה חרגנו במינהל כללי?

מאיר מלול: במינהל כללי את רואה כרגע 406 אלף, אבל זה לא חריגה, מספיק שיש פה מימון

של עובדים שאמורים להיות רשומים בשורה אחרת ורשומים פה.

לאה פדידה: בפיקוח עירוני יש חריגה של 314 אלף שקל.

מאיר מלול: שימי לב שבצד של הפיקוח העירוני, בצד של התקציב זה לא מתוקצב. ישב תחת

פרק 7.2 שמירה ובטחוןהעברנו את השכר שלו למטה. לכן זה מופיע פה כאילו

גירעון. מצד שני את תראי בשירותים עירוניים, בשמירה ובביטחון, זה מופיע שם.

לאה פדידה: אם היית אומר לי לקחתי מפה שמתי מפה, זה היה צריך להיות 334 וזה היה צריך

להיות 334. עכשיו לא רק שיש חריגה, יש פחות משרה

מאיר מלול: את מסתכלת שורה אחרת. תוקצב 5 ויש לך כרגע 3,לכאורה יש 2 משרות שלא

מאוישות.

אמיתי פוקמן: יכול להיות שיש משרה שהתקן לא אויש ברבעון הזה והוא יא ויש בהמשך או

ההפך, או שהיא מנוידת.

לאה פדידה: לעלות ב-2.450 ברבעון זה הרבה כסף. וצריך לשים לב, זה כסף ציבורי ולא תמיד

זה יוצא על מה שאנחנו רוצים.

ירון חן: בסוף השנה נראה בדיוק את התוצאה, משקף את המדיניות של המועצה.

לאה פדידה: האם יש לנו יתרת מזומנים כדי להתנהל בחודשים הקרובים?

מאיר מלול: יתרת מזומנים שלנו מתבססת על תקורות של ההכנסות העצמיות שלנו, ועם זה

אנחנו מתנהלים. יתרה נכון ל-31 למרץקופה ובנקים 17.9 מיליון.

אמיתי פוקמן: אנחנו גם ממצים גבייה שלא נגבתה שנתיים־ שלוש אחורה.

לאה פדידה: אבל זה מראה שגביתם פחות ביחס לשנה שעברה.

אמיתי פוקמן: נכון, אבל את זה את תראי בהמשך הדו"ח.

לאה פדידה: זו לא פעם ראשונה שיש פער די גדול בין מה שמתקצבים לבין מה שקורה. למה

לא מתקצבים את זה נכון? 20 אלף שקל ברבעון זה המון כסף. מי שזכה והגיע

להיות סגן שיקבל כל מה שמגיע לו, אבל למה זה לא מתוקצב וצריכה להיות חריגה

כ"כ גדולה.

מאיר מלול: אנחנו לא יכולים לתת שקל אחד מעבר למה שמגיע. אם מישהו נבחר, הוא יקבל

את מה שמגיע לו. הכול בהתאם להנחיות משרד הפנים.

לאה פדידה: ומה עם מענקי איזון , הם משתקפים בדו "ח?

מאיר מלול: כן, מענק כללי לאיזון. תוקצב 487 ,אנחנו מתקצבים לפי מה שנמסר בתחילת

השנה, משרד הפנים מעדכן במהלך השנה את התקציב שלו.

ירון חן: זה אומר שאנחנו לא מגייסים מספיק כסף ממשרדים ממשלה.

מאיר מלול: אין פה עניין של גיוס אלא הרשאות תקציביות שמתקבלות לפי קריטר יונים

ברורים.

אמיתי פוקמן: ירון, זה לא עובד היום ככה.

ירון חן: אני לא מסכים. דוחות כספיים זה מדיניות. ולנו במדיניות שלנו יש גרעון. אנחנו

נראה את זה בסוף השנה שתבקש הלוואה

רומן פרס: אנחנו נצמצם אותו. תודה רבה למאיר על ההכנה של הדו"ח.

6. אישור מלגות משלחת לפולין לתלמידי אורט ע"ש שמעון פרס-

יצאה משלחת גדולה של 106 ילדות וילד ים, מבקשים לאשר 1000 ₪ לכל אחד מהם

כמחווה מטעם העירייה.

מאושר פה אחד

7. אישור שינוי מורשי חתימה בבתי חינוך תדהר ורמון

התחלפה מנהלת בתדהר ו התחלף מנהל ברמון.

מאושר פה אחד

תודה לכולם, הישיבה ננעלה.

______________________ _________________________

אמיתי פוקמן, מנכ"ל העירייה רומן פרס, ראש העיר

.