פרוטוקול מליאת מועצה מס' 12

1

פרוטוקול 12-25

מישיבת מועצה מן המניין, אשר התקיימה

ביום שלישי י' בטבת תשפ"ו, 30 בדצמבר 2025

משתתפים: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונן -אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, דובקין

גרגורי, שיינפלד צביה, בן בסט יובל, אייזנר ליאת, יניב מיקי, דוידוב מיכאל,

עו"ד תנעמי אוריאל.

מוזמנים: משה ישי – מנכ"ל המועצה , עו"ד מנחם אברהם – יועמ"ש, אורלי מוסאי –

גזברית, אדר' גל נמרי – מהנדס המועצה, לאה רזון – רל"ש ראש מועצה ,

אוראל להב – יו"ר המועצה הדתית, תומר זיו – מנהל התחדשות עירונית.

הישיבה התחילה בשעה 18:00

הסתיימה בשעה 19:30

על סדר היום:

1. דברי פתיחה של ראש המועצה

2. אישור פרוטוקול מס 11-25 מישיבת מועצה מן המניין מיום 18/11/25 .

3. אישורדוח רבעוני 3 לשנת 2025 .

4. אישור פרוטוקול וקבלת המלצת ועדת שמות מיום 18/12/25 לשינוי שם רח' ירושלים

ע"ש החייל תומר נגר הי"ד.

5. פתיחת תב"ר 677 על סך 120,000 ש"ח עבור ביצוע נגישות במבני ציבור ושטחים

ציבוריים.

6. אישור בקשה למשיכתתוכנית המתאר ואימוץ מסמכי התוכנית כמדיניות המועצה.

7. העלאת שכרה של הגזברית מ -85% ל-90% משכר מנכ"ל, לאחר ותק של שנתיים

בתפקיד.

8. שונות

א. החלטה על הפסקת תשלומי חשבונות מים לבתי הכנסת.

ב. דיון נוסף בעניין הצטרפות הרשות המקומית כמגישת תוכנית פינוי בינוי מס'

554-0921791 התחדשות עירונית מתחם שפינוזה

ג. אימוץ תיקון החקיקה של תקנה 2 בתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה

מארנונה) – לעניין גמלת ילד נכה.

9. מתן מענה על שאילתות

2

ישיבת מועצה מן המניין 25-21

סעיף 1 – דברי פתיחה של ראש המועצה

אריה פכטר:

אני שמח לפתוח את ישיבת המועצה מן המניין 12-25. אני מבקש בפתיחת הישיבה לעמוד דקה

דומיה לזכרו של אמנון זר, ראש המועצה שהלך לעולמו. אפשר לשבת. כולנו הוכינו בתדהמה על

פטירתו של אמנון. למרות שידענו שהוא חולה הפטירה שלו הגיעה כבום. אני דיברתי איתו כמה

ימים לפני זה והוא אמר לי אני אלחם ואני אשרוד ואני אעבור. במכה אחת ביום שישי בבוקר

הודיעו לי שהוא נפטר וכולנו בתדהמה על לכתו. סך הכל אמנון היה כ-20 שנה ראש מועצה. הוא

עזר ופיקח והשקיע בישוב. קרוב ל -40 שנה משנותיו הוא היה עובד מועצה, זה לא מובן מאליו

אנחנו צריכים לזכור ונכון שהנצחנו אותו בספריה, במועדון נוער, עוד כשהוא היה בחיים. אבל יכול

מאד להיות שגם על שמו נקרא איזה שהוא רחוב. אני אהיה בקשר עם המשפחה. אני רוצה שתבינו,

לפי החוק אפשר להנציח ראשי רשויות וסגנים נדמה לי.

אוריאל תנעמי:

גם היתה החלטת מועצה.

אריה פכטר:

נכון, היתה החלטת מועצה לפני שנים שאפשר.

חפצי חיימוב:

וגם אם זה לא לפי החוק והמועצה רוצה.

אריאל וייסוול:

יש ועדת שמות.

סעיף 2 – אישור פרוטוקול מס' 25-11 מישיבת מועצה מן המניין מיום 18/11/2025 .

אריה פכטר

מי שהיה, מי בעד אישור הפרוטוקול ירים את היד. מי נגד? מי נמנע? נמנע אחד.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונן-אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, דובקין

גרגורי, שיינפלד צביה, בן בסט יובל, אייזנר ליאת, יניב מיקי, דוידוב מיכאל.

נמנע: עו"ד תנעמי אוריאל

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את פרוטוקול מס' 11-25 מישיבת מועצה מן המניין מיום 18/11/2025 .

3

סעיף 3 – אישור דוח רבעוני 3 לשנת 2025 .

אורלי מוסאי

דוח רבעוני לשנת 2025 זה רבעון 3, זה אומר עד ספטמבר 2025 .בתקציב הרגיל ההכנסות הן 91.16

מיליון, ההוצאות היו 91.823 מיליון, יש גירעון של 807,000 ש"ח, זאת בעקבות מלחמת עם כלביא

ביוני, כל המלחמה לא היתה אכיפה, לא עשינו עיקולים. וגם צריך להבין שהארנונה היא דו חודשית

וזה חתך עד ספטמבר. צריך לקחת את זה גם, כמובן, בחשבו ן. טופס 3, התקציב הבלתי רגיל

תב"רים קיבלנו ממשרדי ממשלה 3.891 מיליון השנה, משכנו מקרנות הרשות 2.106 מיליון, זאת

אומרת סך הכל הכנסה 5.997 מיליון, הוצאנו 4 מיליון. כרגע אנחנו בעודף של 1.997 מיליון, זה עודף

זמני של 13.731 מיליון. אחוז הגביה מארנונה הוא 93% נכון לספטמבר.

ליאת אייזנר:

בגדול מעל 90% זה יפה מאד

אורלי מוסאי:

ובתקופת מלחמה כמובן.

אריה פכטר:

יש שאלות? מי בעד אישור הדוח הרבעוני ירים את היד. מי נמנע? מי נגד? אורי נגד, כולם בעד.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונן-אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, דובקין

גרגורי, שיינפלד צביה, בן בסט יובל, אייזנר ליאת, יניב מיקי, דוידוב מיכאל.

נגד: עו"ד תנעמי אוריאל

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את הדוח הרבעוני 3 לשנת 2025 .

סעיף 4 – אישורפרוטוקול וקבלת המלצת ועדת שמות מיום 18/12/25 לשינוי שם רח' ירושלים

ע"ש החייל תומר נגד הי"ד.

אריה פכטר:

משה, יש לך משהו להוסיף?

משה ישי:

התכנסה הוועדה להנצחת זכרם של נפגעי טרור יחד עם נציגות מטעם המשפחה. הומלץ משם לעבור

לוועדת שמות כדי לשנות את שמו של רח' ירושלים לשמו של החייל תומר נגר. הוועדה ממליצה

למועצה לקבל את ההחלטה ולהמשיך במשרד הפנים עם תהליך שינוי שם הרחוב.

גרגורי דובקין:

אתה גם אמרת שאנחנו בשם ירושלים נקרא רחוב אחר.

משה ישי:

זה בהמשך, במסגרת השכונות החדשות והרחובות החדשים.

4

אריה פכטר

לא נבטל את רחוב ירושלים, יהיה באזור רחוב ירושלים.

לירז גונן-אלאלוף:

אני הייתי חושבת לעשות איזה שהיא הפרדה מבחינת זמנים, כדי שלא ייווצר בלבול.

משה ישי:

בכל מקרה תהיה הפרדה.

אריה פכטר:

אנחנו בשכונה החדשה, באופיס טקסטיל, נקרא שם לאחד הרחובות רח' ירושלים. מי בעד אישור

הפרוטוקול?

אוריאל תנעמי:

יש פה אישור עקרוני וצריך לדבר על זה. אני לא יושב בוועדת הנצחות אבל אני חושב ששינוי שמו

של רחוב זה דבר מאד מהותי, לא רק כלפי הישוב אלא גם כלפי משרד הפנים. זה שינוי מאד, מאד

רציני וחברי המועצה צריכים לדעת את זה. אנחנו כוועדת שמות ממלאים פה תפקיד ציבורי. אני

קודם כל רוצה להשתתף בצערה של המשפחה, אין מילים שיכולות לנחם אותם. ותומר נגר ז"ל

נלחם על המולדת, על ההגנה שלנו והחובה להנציח אותו היא חובה מוסרית ולאומית. אני רוצה

להבהיר שמבחינת העניין אין מחלוקת בעניין של להנציח. אנחנו דיברנו על הנצחות וחשוב להפריד

בין הע ניין של ההנצחה לבין העניינים האמצעי, איך מנציחים אותו. ועמדתי כאן היא לא נגד הנצחה

ברחוב. אפשר לקרוא על שמו רחוב. אלא צריך לדעת שאנחנו לוקחים רחוב שהוא בירת העם

היהודי. נכון שאמרתם שנעביר את זה למקום אחר, אבל אני מאמין שיש עוד מקומות שאפשר

באמת לקחת רחוב ולקרוא אותו על שמו מבלי לגעת,

חפצי חיימוב:

אבל אולי בגלל שההורים שלו גרים ברחוב הזה.

לירז גונן-אלאלוף:

נכון, הוא התגורר שם.

אוריאל תנעמי:

אני מבין.

משה ישי:

סליחה, אורי, גם אם כן וגם אם לא, יש נוהל לשינוי שם של רחוב.

אוריאל תנעמי:

נכון.

משה ישי:

הנוהל מאד ברור. הדיון נעשה במסגרת ועדת שמות ועולה לאישור המליאה. במליאה אין דיון בנושא

הזה, הדיון היה צריך להיות במסגרת ועדת שמות. זאת אומרת גם אם יש התנגדות, אתה לא ועדת

שמות. יש לך פרוטוקול של ועדת שמות עם הדיון המלא שנעשה במסגרת ועדת שמות.

אוריאל תנעמי:

אבל ועדת שמות מורכבת מחברי מועצה.

5

משה ישי

נכון.

אריה פכטר:

לא מכל חברי המועצה.

משה ישי:

ויושבים שם חברי מועצה. קבענו בישיבה שמונתה ועדת שמות,

יובל בן בסט:

הוא לא היה בישיבה.

משה ישי:

אוקי, יכול להיות שלא היית, אין בעיה.

מיכאל דוידוב:

אני גם לא הייתי.

משה ישי:

קבענו שלירז היא יו"ר ועדת שמות. ונדמה לי שאריאל הוא חבר הוועדה יחד איתי ועם מהנדס

המועצה כפי שקובע החוק. ועוד פעם, יש לך פרוטוקול של הוועדה. במסגרת הוועדה ורק במסגרת

הוועדה מתקיים דיון בנושא הזה, שעולה לאישור, רק לאישור, לא לדיון. עולה לאישור במליאה.

לירז גונן-אלאלוף:

אורי, אנחנו דנו בעניין הזה שאתה מעלה, בעניין הערכי שמחליפים רחוב. דנו בזה בוועדת השמות

וזה עלה ועדיין המלצנו.

אוריאל תנעמי:

אבל אני חושב שזה יכול ליצור איזה שהוא תקדים. עם כל הרגישות שיש כאן וכל המחשבה להנציח

ולעשות ולהתחשב במשפחה וההבטחות שניתנו למשפחה זה בסדר.

משה ישי:

אין בעיה, אבל זה דיון שלא יכול להתקיים פה. אנחנו כבר אחרי הדיון הזה, הדיון כבר נעשה.

אוריאל תנעמי:

אני חושב שהמועצה היא סוברנית לקיים דיון גם אם התקיים במקום אחר.

משה ישי:

יש נוהל ברור בנושא הזה, בשביל זה גם צורף,

אוריאל תנעמי:

אז בשביל מה להביא את זה לישיבת מועצה?

משה ישי:

כי זה הנוהל.

לירז גונן-אלאלוף:

אורי, אני מבינה את מה שאתה אומר.

משה ישי:

הדיון התבצע במסגרת הוועדה ועולה לאישור המליאה.

6

אוריאל תנעמי:

אני אומר עוד פעם, אני סבור שאפשר להנציח אותו בכיכר, בכל דבר אחר.

לירז גונן-אלאלוף:

אני מבינה את מה שאתה אומר והיינו ערים לדבר הזה. גם היינו ערים לכך שהיו לנו נופלים, בשנים

קודמות, לצערנו,

אוריאל תנעמי:

נכון.

לירז גונן-אלאלוף:

דנו בכל האספקטים האלה. אנחנו נביא את הזיכרון של כולם. במסגרת של ועדת שמות, אני יכולה

להגיד לך, אני באופן אישי לא ששתי לעניין ובכל זאת החלטנו את זה. זה לא בגלל לחץ של המשפחה,

חס וחלילה, או משהו כזה, שאמרת. ממש לא.

אוריאל תנעמי:

לא, לא, אני מאמין שלא, אבל יש פה רגישות מאד גבוהה ואנחנו בסך הכל בני אדם. ואני רק אומר,

יכול להיות שאם זה לא היה רחוב ירושלים אולי לא הייתי מדבר על זה, אבל כשזה ירושלים, זה

סמל לעם היהודי. מה יגידו אנשים, תושבי אזור שאולי לא מבינים את המהלך של הדיון הזה ויגידו

מה, הם מוחקים את רחוב ירושלים?

לירז גונן-אלאלוף:

חס וחלילה.

לאה רזון:

זה יישאר.

לירז גונן-אלאלוף:

אנחנו אמרנו מראש שנמצא מקום מכובד לרחוב ירושלים.

אוריאל תנעמי:

קחו בחשבון שיתכן שגם משרד הפנים לא יאשר את זה.

אריה פכטר:

לא יאשר, לא יאשר. משרד הפנים הוא מעלינו.

אוריאל תנעמי:

ואני אתן דוגמא, בעיר מסוימת, לא חשוב איפה, רצו לשנות את רחוב הצנחנים לרחוב רב מסוים.

משרד הפנים לא אישר.

אריה פכטר:

סליחה, לזה אני לא מסכים איתך.

אוריאל תנעמי:

למה?

אריה פכטר:

משרד הפנים לא אישר רב? זה לא נראה לי.

לירז גונן-אלאלוף:

זה היה בתקופת ממשלת השינוי.

7

אוריאל תנעמי:

הוא לא אישר לקרוא לרחוב בשם של רב ולשנות את רחוב הצנחנים על שם אותו רב.

אריה פכטר:

בגלל זה אמרתי לך, אתה לא הבנת אותי. יכול להיות שזה היה רב רפורמי. קשה לי להאמין שמשרד

הפנים לא אישר.

אוריאל תנעמי:

אני מחדש לך, זה קרה.

אריאל וייסוול:

אם לא יאשר, אנחנו לא מעל משרד הפנים.

אריה פכטר:

מי בעד המלצת ועדת שמות? מי נגד? מי נמנע?

אוריאל תנעמי:

אני לא נגד, אני נמנע, ציבורית, מוסרית.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונן-אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, דובקין

גרגורי, שיינפלד צביה, בן בסט יובל, אייזנר ליאת, יניב מיקי, דוידוב מיכאל.

נמנע: עו"ד תנעמי אוריאל.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את פרוטוקול והמלצת ועדת שמות מיום 18/12/25 לשינוי שם רח' ירושלים

ע"ש החייל תומר נגר הי"ד.

סעיף 5 – פתיחת תב"ר677 על סך 120,000 ש"ח עבור ביצוע נגישות במבני ציבור ושטחים

ציבוריים.

אריה פכטר:

כמו שאתם מבינים אנחנו צריכים נגישות בכמה מבני ציבור.

משה ישי:

היה סקר נגישות שבוצע בשנת 2022. ההמלצות של הסקר בוצעו באופן חלקי כל שנה בהתאם

לתקציב. אנחנו מחויבים, על פי חוק, עד מרץ 2026 לסיים את כל המלצות הסקר ואת כל עבודות

הנגישות ולמעשה הסכום הזה אמור לסגור את כל המלצות הסקר.

לירז גונן-אלאלוף:

מה נשאר?

אריאל וייסוול:

יש סקר.

משה ישי:

יש הנגשה של עמדת שיטור קהילתי, הנגשה של המועצה הדתית ועוד שני מקומות קטנים. יש פירוט.

8

אוריאל תנעמי

מה ההבדל בין תב"ר 548 ל- 677 ?

משה ישי

איפה 548 ?

אוריאל תנעמי

548 זה תכנון הנגשה ברחבי הישוב

אריאל וייסוול:

איפה?

אוריאל תנעמי:

זה לא אצלכם, זה מופיע בטבלה של התב"רים.

אריה פכטר:

זה תכנון וזה ביצוע.

משה ישי:

אבל הוא מומש, הוא בוצע.

אורלי מוסאי:

תשים לב שהביצוע, ההוצאות וההכנסות, היתרה היא 0 שם. זה כבר נעשה ונסגר

אוריאל תנעמי:

אז זה תב"ר חדש?

משה ישי:

כן.

אריה פכטר:

מי בעד פתיחת תב"ר 677? אושר פה אחד, תודה

החלטה:

מאשרים פה אחד את פתיחת תב"ר מס' 677 .

יובל בן בסט

מי אמור לעשות את הביצוע?

אריה פכטר:

קבלן.

יובל בן בסט:

לא זה שעושה את הגינה שם שעוד לא סיים?

אריה פכטר:

לא. הוא בטח שלא.

9

סעיף 6 – אישורבקשה למשיכת תוכנית המתאר ואימוץ מסמכי התכניות כמדיניות המועצה.

אריה פכטר:

כן אדוני המהנדס.

ליאת אייזנר:

אני אשמח לפני שגל אומר, אני רוצה ממש לציין לשבח את גל ששלחתי לו שאלות על זה, כדי להבין

על מה מדובר. והוא התקשר אלי והסביר לי את הכל, וואו.

חפצי חיימוב:

הוא מקסים, שתדעי לך.

ליאת אייזנר:

אין לי מילים. כל הכבוד.

אדר' גל נמרי:

אני אדבר באופן כללי כי את הנוסח הקורקטי צירפנו לישיבת המועצה. אני אדבר בצורה חופשית

וכמובן אם יש לכם שאלות אתם מוזמנים לעצור ולשאול. בגדול, מוצר שנקרא תוכנית מתאר צריך

קודם כל להבין מה זה אומר. אחד, לא לכל עיר בארץ יש תוכנית מתאר כוללנית מאושרת. מה זה

הדבר הזה? כדי לייצר איזה שהיא ראייה תכנונית ארוכת טווח, חזון ארוך שנים לאן עיר או ישוב

צועדים מבחינת אסטרטגיה ותכנון, לא רק הנדסה, אפשר להיעזר בכל מיני מוצרים, אחד מהם זה

תוכנית מתאר. כאשר תוכנית מתאר מאושרת, אם היא מאושרת, זה מאפשר לוועדה מקומית

להפוך לוועדה מקומית מיוחדת בכפוף להסמכה, וזה עוד איזה שהוא הליך נוסף שנותן לה עוד

סמכויות. כמובן, בכפוף לעמידה בתקנים, כוח אדם וכו' וכו'. אבל אני לא רוצה להתמקד בזה.

תוכנית המתאר של אזור, כמו תכניות מתאר רבות, קודמה במשך המון שנים, פחות או יותר החל

משנת 2014 .תוכנית המתאר לא ידעה לחזות למשל את תמ"א 70, מה שקודם באזור. היא לא ידעה

לחזות את עליית המחירים במשק, היא לא ידעה לחזות את השינוי הכלכלי או כל,

אריה פכטר:

גל, אולי תסביר להם מה זה תמ"א 70 .

אדר' גל נמרי

תמ"א 70 זותוכנית המטרו. היא תוכנית מאושרת שקודמה בשנים האחרונות והיא ממקמת תחנות

מטרו, שזה תת קרקע, כמו האנדרגראונד או הטיוב, כאשר ההבנה היא שבסמיכות לתחנת מטרו

ניתן ורצוי למקם ולאשר ולקדם תכניות שיעצימו משמעותית, בין אם זה מגורים, תעסוקה ומסחר.

כאשר תוכנית המתאר קודמה, היא צפתה 28,000 תושבים עד שנת 2030, כבר היום, לפי התכניות

שאושרו באזור, בעיקר פינוי בינוי, עברנו את הכמות הזאת. חשוב להבין למה עברנו, כל תוכנית

להתחדשות עירונית נבחנת לפי מה שנקרא תקן 21 ובדיקות כלכליות. אנחנו הרי לא רוצים לאשר

תוכנית שתישאר על הנייר, אנחנו רוצים לאשר תוכנית שיוכלו לממש אותה. יותר נכון שתהיה לה

כלכלה שתממש אותה. כמו שאמרתי, תוכנית המתאר לא ידעה לצפות למשל עליית מחירים, היא

לא ידעה לצפות עליית ריבית. או כל מיני אספקטים נוספים שדה פקטו גרמו לעליית המכפיל, מה

שנקרא, בהרבה מאד מקומות בארץ. גם היום בתל אביב זה קורה. המכפיל זה היחס בין הדירות

במצב הנכנס לבין הדירות במצב הסופי, כדי שהיזם תהיה לו כדאיות כלכלית שעומדת בתקן 21

10

לממש את הפרויקט, בין היתר שגם יזכה בליווי בנקאי, כי בלי ליווי בנקאי אין פרויקט. הסיבה

המרכזית שאנחנו כבר חרגנו בכמות יחידות הדיור של תוכנית המתאר היא שהכלכלה השתנתה.

ותוכנית המתאר שקודמה והיתה יחסית מפורטת, לא ידעה לצפות את זה, היא גם לא יכולה לדעת.

אז פעם אחת חרגנו בזה. פעם שניה, תוכנית המתאר קודמה הרבה לפני עידן תמ"א 70 ועידן תמ"א

70 מדבר ברחק, מדבר בנפחים, מדבר בעוצמות בניה. אני מזכיר שאזור עתידה ליהנות מתחנה

משותפת עם חולון, כאשר בתחום המוניציפלי של אזור יש כניסה יציאה משותפת . והדבר הזה

משפיע על הזכויות , משפיע בעצימות הבניה העתידית. פעם שלישית, אזור התעסוקה. גם אזור

התעסוקה הקיים שלנו היום, שאנחנו מבינים שהוא העוגן הכלכלי, האסטרטגי, החשוב ביותר עבור

התמיכה הכלכלית לכלכלת הישוב כנגד כל אותן יחידות דיור תוספתיות, בין אם זה בהתחדשות

עירונית או בשכונת הפארק, תוכנית המתאר הציגה תוספת של יחידות דיור שאנחנו יודעים היום

להצביע שהן לא מספקות. לא מספקות ברמה שלא תהיה ודאות לת וכנית. וכמו שקידמנו עם תכניות

נוספות, גם פה הוועדה המקומית מקדמת תוכנית, תב"ע, לרשות מקרקעי ישראל לעירוב שימושים

והעצמת זכויות משמעותית באזור התעסוקה, כדי שבשנים הבאות יהווה בעצם עוגן ארנונה, אני

אקרא לזה, לטובת יחידות הדיור.

אריה פכטר:

רק לסבר לכם את האוזן, בתוכנית של התוכנית הראשונית זה היה 630% ,15% מגורים. שזה בכלל

רחוק מפה עד חיפה. ואז הגשנו התנגדות לתוכנית המתאר ותמשיך.

אדר' גל נמרי:

חשוב להגיד שתוכנית המתאר יש לה המון מסמכים טובים וחשובים. תוכנית מתאר היא מוצר

שמורכב מכל מיני מסמכים. מסמכי רקע, מסמכים מנחים, תחזיות, ניתוחים, מסמכי טקסט. והם

חשובים לנו. לאורם, אגב, קודמו ואושרו כל התכניות. היא דיברה על שמירת הצביון הנוכחי הקיים

של אזור במרכז, בניה משמעותית ועצימה לגובה בדפנות, איפה שהשיכונים. דיברה על פסי ירק,

דיברה על יצירת קישוריות וגריד של הולכי רגל ואופניים. היא דיברה על אספקטים של שימור.

דיברה על הרבה מאד מסמכים שאנחנו לא רוצים לבטל אותם, להיפך, אנחנו רוצים לאמץ אותם

כמסמכי מדיניות לוועדה המקומית. מה המשמעות למעשה? אנחנו היום מביאים פה לדיון בקשה

למשיכת תוכנית המתאר מהוועדה המחוזית ואימוץ המסמכים שלהם כמדיניות במקומית. כי אם

תוכנית המתאר תמשיך והיא צריכה להתקדם לדיון אם אנחנו לא מושכים אותה, במחוז, והיא

תתאשר, זה אומר שאנחנו לא נוכל לסטות מתוכנית המתאר. ואם תוכנית המתאר ביקשה לקדם

כמות מסוימת של יחידות דיור, למשל באזור התעסוקה, אנחנו לא נוכל לפרוץ את זה. לתקן את זה

נצטרך תוכנית מתאר חדשה. וכבר היום, שוב, פעם אחת פרצנו את כמות יחידות הדיור כדי לאפשר

מימוש בהתחדשות עירונית, כי הכלכלה השתנתה. פעם שניה אנחנו יודעים שעקרונות תוכנית

המתאר עבור אזור התעסוקה מבחינה תוספתית לא יספיקו לחידוש וזה העוגן הכלכלי בארנונה

שלנו. ופעם שלישית, היא סותרת ולא עומדת למשל בתמ"א 70. ולאור הדברים האלה אנחנו

מבקשים את המלצתם למשוך את התוכנית ולאמץ אותה כמסמכי מדיניות. וחשוב להגיד שמסמכי

המדיניות ימשיכו ללוות את הוועדה המקומית לאור בחינת כל תוכנית חדשה שתוגש. אנחנו לא

מבטלים את זה, להיפך, אנחנו הולכים ונבדוק את ההתאמה שלה לאור כל מסמכי תוכנית המתאר

שיפורסמו גם באתר הוועדה.

11

לירז גונן-אלאלוף:

אנחנו מדברים על תוכנית המתאר שהצבענו עליה ב- 31/12/2018 ?

אדר' גל נמרי

כן. והעבודה עליה התחילה אי שם ב-2014 .

לירז גונן-אלאלוף:

ואז עוד עשינו תיקונים באמצע.

אריה פכטר:

לפי תוכנית המתאר הראשונית היחס היה 3:1 והיום זה בכלל לא כלכלי לאף יזם

לירז גונן-אלאלוף:

תוכנית המתאר מתייחסת רק להתחדשות העירונית?

אדר' גל נמרי:

לא, היא מתייחסת להכל. בסוף זה הכל נסכם ביחידות דיור. אבל היא מדברת על הרבה אספקטים.

היא מדברת על חינוך, על שטחים פתוחים, על תעסוקה, על מגורים, על אופניים, על ניהול נגר. חשוב

להגיד שאנחנו גם היינו אקטיביים,

מיכאל דוידוב:

תשתיות.

אדר' גל נמרי:

גם תשתיות. אני אומר אנחנו, זה גם קודמיי בתפקיד, אנחנו הרי קידמנו ואישרנו פה במועצה

תוכנית אב לניהול מי נגר.

לירז גונן-אלאלוף:

נכון, לא מזמן.

אדר' גל נמרי:

נכון. שלאור זה אנחנו פועלים. אנחנו מקדמים מסמכים נוספים שממשיכים לקדם את זה. אבל

בגלל שתוכנית המתאר לא ידעה לצפות בפרק זמן כל כך ארוך, וכבר היום חרגנו מהיקף יחידות

הדיור שתוכנית המתאר אישרה, אמנם חרגנו בהתחדשות העירונית, אבל זה לפני מימוש, והיא

סותרת את תמ"א 70 והיא לא מתכנסת עם יצירת התמריצים המתאימים לקידוםתוכנית לחידוש

אזור התעסוקה, אין לנו מה לאשר תוכנית מתאר שכזאת, כוללנית,

לירז גונן-אלאלוף:

שרק תכבול אותנו ולא תסייע לנו.

אדר' גל נמרי:

שלא נוכל לזוז איתה ימינה שמאלה ולא נוכל לקדם למשל אזור תעסוקה.

לירז גונן-אלאלוף:

אבל העובדה שאין לנו תוכנית מתאר או שיש לנו בעצם תוכנית, אני חושבת שיש תוכנית מאד ישנה,

נכון?

אדר' גל נמרי:

העובדה שאין תוכנית מתאר למעשה היא לא פוגעת בנו, כי פעם אחת רוב אזור מרושתת בתוכניות

מאושרות. והתוכניות האלה קודמו לאור עקרונות תוכנית המתאר. זה חשוב להגיד.

12

לירז גונן-אלאלוף:

נכון.

יובל בן בסט:

השאלה איך זה מתייחס. כי דיברנו תמיד לשמור על האיזון בין המקום הכפרי לבין, מה שנקרא,

התחדשות.

אדר' גל נמרי:

אנחנו נמשיך לשמור על האיזון הזה.

אוריאל תנעמי:

איזה כפרי, על מה אתה מדבר? כבר לא יהיה כפרי.

ליאת אייזנר:

כמו שהוא אמר, המרכז נשאר נמוך ובדפנות לגובה.

אדר' גל נמרי:

אנחנו ממליצי לאמץ את המסמכים כמדיניות של הוועדה המקומית, זה אומר שאם למשל יש תושב

שגר על חלקת אדמה במרכז הישוב, בבניה צמודת קרקע והוא יבקש לקדם תוכנית רגילה, תב"ע,

להפיכת המגרש שלו למגדל, יהיו לנו מסמכי רקע או מסמכים מנחים לבחון את הבקשה לכן או לא.

וזה לא יהיה על בסיס גחמה או על בסיס פרסונלי. יהיו מסמכים מקצועיים שבוחנים את זה.

יובל בן בסט:

אז ההשלכות שאזור תהיה פחות כפרית, פחות ירוקה ויותר למעלה?

אדר' גל נמרי:

לא. אני לא הבנתי למה הסקת את זה.

יובל בן בסט:

מתוך זה שאם לאדם יש שטחי פרטי,

לירז גונן-אלאלוף:

זה לא אומר שיאשרו לו.

אדר' גל נמרי:

מה שעכשיו אמרתי זה כשאנחנו נבחן את הבקשות האלה, אנחנו נבחן אותן לאור מסמכי המדיניות

שהם מסמכי תוכנית המתאר שנאמץ אותם. ואם זה יעמוד בסתירה למסמך מדיניות יהיה קשה

מאד לאותו מבקש בקשה לשכנע אותנו שכדאי לסתור. זה בדיוק הפוך, האמת, למה שאמרת.

אוריאל תנעמי:

מה שאתה אומר, גל, למעשה, אנחנו היום נמצאים בגידול של פי שניים מיחידות הדיור שיש לנו

באזור נכון לעכשיו.

אדר' גל נמרי:

לא. אנחנו היום נמצאים במצב שיש לנו מאושרות בתוכנית, כי כמעט כל ההתחדשות העירונית

באזור במצב טוב מאד תכנונית, נקרא לזה ככה, של כ- 5000 יחידות דיור תוספתיות על מה שיש

היום.

13

אוריאל תנעמי

כלומר אם אנחנו היום בערך 4000 אז אנחנו כבר נהיה ב-9000. ואתה אומר אני מושך את התוכנית

הזאת כדי שה תוכנית הזאת תוכל לאפשר לי הוספת יחידות דיור בהמשך.

אדר' גל נמרי:

אני אחדד שוב.

לירז גונן-אלאלוף:

מה זה 4000 ?

אוריאל תנעמי

לא חשוב,

אריאל וייסוול:

בערך, כן.

גרגורי דובקין:

הוא מדבר על כמות הדירות.

אדר' גל נמרי:

אז אני אומר עוד פעם, עכשיו לא נדבר על ההתחדשות העירונית. אם תוכנית המתאר תאושר והיא

תקבע מספר מסוים של יחידות דיור שאפשר להוסיף באזור התעסוקה, זה מה שאפשר יהיה לעשות.

ואם התוכנית הזאת תאושר ואנחנו נגלה למחרת בבוקר שהדבר הזה לא מחזיק מים ואף יזם לא

יקבל ליווי בנקאי, או שום היגיון פיננסי במספר הזה, לא יהיה לנו מה לעשות ומה שיקרה זה

שיחידות הדיור של השוק החופשי, שכונת הפארק, התחדשות עירונית, יקרו ואזור התעסוקה לא

יקרה. זה כמובן אנחנו לא רוצים לעשות. אנחנו רוצים לחשוב קדימה, למנף משמעותית את אזור

התעסוקה עבור ארנונה מעסקים, שבעתיד יתמוך אותנו ויתמוך את הכלכלה העירונית. כיום לפי

תוכנית המתאר שמקודמת הדבר הזה הוא לא אפשרי.

אוריאל תנעמי:

אני חושב שאנחנו ישוב מאד קטן, אנחנו לא תל אביב, אנחנו לא עיר גדולה, מטרופולין שיכולה

להחזיק את הדבר הזה. אני לטעמי עירוב שימושים זו מילה יפה להשתמש בה, אבל אני חושב שהוא

לא מתאימה לאזור. וללכת למשוך עכשיו את התוכנית כדי להגדיל את עירוב השימושים באזור

התעשייה. ונוסף לכך שעד היום לא נמצא פתרון של תשתיות של יציאות, היום יש כבר עומסים

בתוך הישוב, כשעוד לא התחילו לבנות. בנו בסך הכל שני בניינים שעוד לא אוכלסו גם כן. אז לאן

נגיע?

אדר' גל נמרי:

אני אתייחס לזה. קודם כל זה לא קשור לתוכנית המתאר. פעם אחת מתוכננת כניסה יציאה נוספת

מכביש 44, ממש בתפר בין אזור התעסוקה לשכונת הפארק החדשה. פעם שניה אנחנו עובדים על

תכנון מחדש של רחוב קפלן, לווסת ולהוסיף נתיב כדי שיהיו שני נתיבים החוצה מאזור ונתיב אחד

פנימה. פעם שלישית אנחנו עובדים על חיבור וקישור יות תושבי אזור לתחנת המטרו העתידית

בפארק אריאל שרון, וזה נוסף על תחנת המטרו של אזור התעשייה חולון.

יובל בן בסט:

אבל זה לוקח לפתח תקווה, לא?

14

אוריאל תנעמי

מה עם יציאות לכביש מס' 1?

אריאל וייסוול

זה לא קשור, למטרו, מה שיש פה.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

אדר' גל נמרי:

תוכנית המתאר לא נגעה בחיבורים לכבישים ארציים.

אוריאל תנעמי:

היא לא נתנה לנו פתרון ליציאות.

אדר' גל נמרי:

אני רק אגיד שהחלופה היא לא לעשות כלום. ואם לא עושים כלום יש לנו פה כמה מאות טובות של

יחידות דיור שמשוועות להתחדשות עירונית שלא יקבלו התחדשות עירונית. והמשמעות היא שלא

יהיה להן פתרון, לא מיגון, לא נגישות ולא,

אוריאל תנעמי:

זו תשובה קיצונית.

אריאל וייסוול:

זו לא תשובה קיצונית.

אריה פכטר:

סליחה, א' עירוב שימושים באזור התעשייה, אם לא נעשה את זה המועצה תקרוס. גם ככה המצב

הכלכלי של המועצה גרוע. ואם לא נעשה עירוב שימושים באזור התעשייה הוא יהיה עוד יותר ועוד

יותר ועוד יותר גרוע. ועובדה היא שכל מה שאנחנו עושים, ואני נפגשתי עם עשרות יזמים באזור

התעשייה והבטחנו להם יחס של 30% מגורים. ואף אחד לא ניגש. העניין הוא שהיום מסחר

ותעשייה זה עסק מת בשוק.

לירז גונן-אלאלוף:

גם משרדים.

אריה פכטר:

משרדים, זה עסק מת בשוק. ומועצה מקומית לא יכולה להתקיים אך ורק מארנונה של תושבים,

לא יכולה. ולצערי הרב עד היום וכמה שאנחנו מנסים להביא יזמים, אף אחד לא קופץ על העגלה.

ישבנו בישיבה בוועדה המחוזית ואתה רוצה לוותר, אורי, על הגדלת אזור התעשייה.

אוריאל תנעמי:

לא הגדלת אזור התעשייה.

אריה פכטר:

מה רצית? אמרת.

אריאל וייסוול:

הוא אמר על עירוב שימושים.

אוריאל תנעמי:

אזור תעשייה צריך להיות אזור תעשייה.

15

אריאל וייסוול

אבל אף אחד לא רוצה.

אוריאל תנעמי:

במקומות אחרים כן רוצים אזור תעשייה? למה אצלנו לא?

אדר' גל נמרי:

ברשותך אני רגע אתייחס לאספקט נוסף.

לירז גונן-אלאלוף:

גם במקומות אחרים, תקשיב, יש המוני יחידות של משרדים, אני מדברת איתך על חולון וגם על

רמת גן,

אריה פכטר:

כל הארץ.

לירז גונן-אלאלוף:

ריקים.

גרגורי דובקין:

כמה יש שטחים ריקים היום באזור תעשייה, שהם לא מאוכלסים, לא משלמים ארנונה.

אריה פכטר:

מלא.

אדר' גל נמרי:

אני רוצה להתייחס לאספקט נוסף, למה חשוב מבחינתנו עירוב השימושים באזור התעסוקה

העתידי. תוכנית תמ"ל 11/12, שכונת הפארק, היאתוכנית מאושרת. היום הוועדה המקומית בשלב

מתקדם מאד של תכנון הפיתוח והתשתיות של אותה שכונה שרמ"י עתידים לשווק. 1150 יחידות

דיור. אנחנו לא מעוניינים שהשכונה הזאת תיהפך לשכונת לוויין, במירכאות, אנחנו מאד היינו

שמחים ומעוניינים שתושבי אותה שכונה עתידית, יהיו אשר יהיו, ירגישו חלק אינטגרלי מאזור.

לירז גונן-אלאלוף:

ואז בעצם צריך קישוריות?

אדר' גל נמרי:

הדרך שהם ירגישו חלק אינטגרלי הוא, בין היתר, רחוב המצודה. אנחנו לא רוצים שיקרה מצב, בוא

נלך לרמת החייל, אזור תעסוקה חבל על הזמן אבל בשעה 17:00 אין נפש חיה. אנחנו לא רוצים את

זה, אנחנו רוצים אזור תעסוקה עם רחובות שוקקים, עם חיים, עם תנועה ברחוב. בין היתר כדי

לקשר את אותה שכונת הפארק עם אזור. זה למשל עירוב שימושים טוב ונכון יודע לפתור. זה לא

רק עבור מימוש. וזה אספקט שגם עליו אנחנו מסתכלים.

אריה פכטר:

גל, זה לא בושה לבוא ולהגיד,

אדר' גל נמרי:

כמו שאמרתי, אנחנו גם צריכים דברים שיתמכו, דוחות כלכליים וליווי בנקאי.

אריה פכטר:

נכון, זה לא בושה, זה הדבר הראשוני.

16

אריאל וייסוול

אף אחד לא בונה, עובדה.

אריה פכטר:

ואם תעברו באור יהודה ובחולון ותראו, בכל מקום בארץ, להשכרה, להשכרה, להשכרה. ועובדה

היא שיש לנו גם בעיה עם המ ינהל. המ ינהל לא הולך לשווק בשכונת הפארק בניין לתעסוקה. ואנחנו

פוחדים שאף אחד לא ייגש למכרז בכלל. איך אמר לי היום שמאי? כל הנושא של תעסוקה הוא

גירעוני. אף אחד לא ייגש למכרזים.

לירז גונן-אלאלוף:

כי אנשים עובדים מהבית,

אריה פכטר:

נכון.

לירז גונן-אלאלוף:

הנה, היום עשיתי ארבעה או חמישה זומים, לא זזתי בכלל.

יובל בן בסט:

צפיתי את זה בקורונה.

אריה פכטר:

אם אנחנו נמשיך בקצב כזה, המועצה תקרוס גם ככה, אם אנחנו לא נגדיל בצורה משמעותית את

אזור התעשייה המועצה תקרוס. כל הסיפורים, כל המעשיות, כל הפופוליזם, לא יעזור שום דבר.

והצ'ופר להגדיל את אזור התעשייה, לתת לבעלי הבניינים עירוב שימושים.

לירז גונן-אלאלוף:

זה לא רק זה, אני רוצה להגיד. זה כמו שגל אמר בעצם. אזור תעסוקה בשעה 17:00-18:00 נהיה

מת ואזורי המגורים כל היום שוממים או הרבה שוממים ומתחילים לפעול בצהריים, אחר

הצהריים. וזה ניצול לא נכון של הקרקע.

אוריאל תנעמי:

אז יהיה לנו אזור תעשייה שוקק חיים בערב, הם ימכרו את יחידות הדיור ואזור התעשיה מבחינת

תעשייה לא תהיה תעשיה, כי מי מבטיח,

אריה פכטר:

מה הכוונה לא תהיה תעשייה?

אוריאל תנעמי:

אתה אומר שמע, אני אבנה בניין משרדים, 25 קומות. מכרתי את הדירות, מי מבטיח שאת

המשרדים יקנו?

אריאל וייסוול:

אבל הוא קודם בונה את המשרדים ואז את הדירות, אז מה, הוא לא ישלם ארנונה? חצי שנה הוא

לא ישלם ארנונה,

אוריאל תנעמי:

לא ישלם, ואחר כך מה תעשה?

17

אריאל וייסוול

בעיה שלו. יש לי דירה, אני לא גר בה, אני קיבלתי פטור חצי שנה, נכון? יש בחוק. עוברת חצי שנה,

אני צריך לשלם ארנונה.

ליאת אייזנר:

לא ממש נכון, כי לבעלים ראשונים יש שנה ואחר כך עוד חצי שנה.

אריאל וייסוול:

שנה וחצי, את יודעת מה, נגיד. אני לא בטוח, יש כל מיני הנחות.

יובל בן בסט:

יש לי עוד שאלה קטנה, תוכנית המתאר נותנת איזה שהוא משהו כללי שעושים הרבה דברים כאלה.

אז מי ידאג לראות את הצורה הכוללנית של הכל, לראות מלמעלה ולהחליט בעצם מה נכון? כי

אנחנו הולכים נקודתית על שכונת בן גוריון, על התחדשות עירונית פה. אבל מי נותן לנו את הדבר

הכוללני?

אריאל וייסוול:

יצחק שדה, שפינוזה, אזור התעשייה,

יובל בן בסט:

אבל אם אנחנו מוותרים על תוכנית המתאר? מי אמור לתת את התכנון ומי בכל זאת, לשמור גם על

המקום הכפרי שלנו?

ליאת אייזנר:

הוועדה לתכנון, מה זאת אומרת?

אדר' גל נמרי:

יש מה שנקרא היררכיה תכנונית. ואם יש תכניות מתאר ארציות ואחר כך תכניות מתאר עבור ערים

שכמובן הן לא תכניות מפורטות שמכוחן ניתן להוציא היתרים אלא הן רק נותנות מראה כיוון והן

השלב הבא עבור תכניות בניין עיר גדולות ומפורטות ואחר כך יש היתר, אז תפקיד הוועדה

המקומ ית לתכנון ובניה ותפקיד ועדת המשנה לתכנון ובניה, שזה הגוף שמאשר למשל את אותן

תב"עות, הוא יהיה לבחון את זה. אבל כן, אין מנוס ותפקיד הצוות המקצועי של המועצה, שזה

אומר הנדסה וכל הצוות המקצועי, זה התפקיד שלו. בכל מקום ובכל עיר, אגב.

יובל בן בסט:

אז האחריות שלכם עכשיו היא הרבה יותר גדולה, באמת להסתכל בצורה,

ליאת אייזנר:

כן, אבל לא רק זה, יש את הוועדה לתכנון מקומי ומי שכאן חבר בוועדה וזה לא מוצא חן בעיניו

דברים שרוצים, מצביע נגד, לא הבנתי מה הבעיה, באמת, אני מנסה להבין.

אדר' גל נמרי:

אני רק אגיד שלפי מה שהסברתי בעל פה ולפי מה שכתבתי וציירתי לכם בכתב, מבוקש לאשר

בישיבה את תוכנית המתאר 5540720433 ולאמץ את מסמכיה כמדיניות המועצה המקומית

אריה פכטר:

מי בעד אישור מהנדס המועצה?

18

יובל בן בסט

אני בעד בתנאי שיישמר האזור הכפרי ותהיה כן הסתכלות כוללנית.

אריה פכטר:

סליחה, או בעד או נגד, תחליט.

יובל בן בסט:

אני אמרתי מה שאני ואני בעד.

אריה פכטר:

בסדר. מי נגד? מי נמנע?

אוריאל תנעמי:

אני נגד.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונן-אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, דובקין

גרגורי, שיינפלד צביה, בן בסט יובל, אייזנר. ליאת, יניב מיקי, דוידוב מיכאל.

נגד: עו"ד תנעמי אוריאל.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את הבקשה למשיכת תוכנית המתאר ואימוץ מסמכי התוכנית כמדיניות

המועצה.

אדר' גל נמרי:

ברשות ראש המועצה אני רוצה לומר דבר נוסף, עכשיו דיברנו בכותרות. אנחנו במועצה פועלים

בתכלס, בטקטיקה ובמיקרו טקטיקה. אני אתן לכם דוגמא. אנחנו אישרנו ותיקפנו חוברת פרטים

סטנדרטית לפרטי פיתוח במרחב הציבורי. ובגדול מה שהיא אומרת, היא אומרת הרבה מאד דברים

אבל היא עושה סוג של סטנדרטיזציה. למשל לעניין הריצוף או לעניין גדרות הפיתוח או לעניין

עמודי התאורה והגוון שלהם. מה אני רוצה להגיד,

לירז גונן-אלאלוף:

שזה בשטחים הציבוריים שלנו?

אדר' גל נמרי:

בשטחים הציבוריים. אם אתם הולכים היום בעיר גדולה, לא משנה איפה, ואתם רואים גוון מסוים,

שפת הרחוב שלנו הולכת לשקף גוון אחר ושפה שונה בכוונה, כדי שמי שתזרוק אותו במרכז אזור,

ברחוב באזור, יבין אוטומטית שהוא לא נמצא בעיר גדולה, הוא נמצא במקום כפרי עם סגנון כפרי.

שאמנם יש בו רחובות עם היררכיה של מסחר בעצימות גבוהה, אבל עדיין שפת הרחוב משקפת

צביון כפרי. זה המיקרו טקטיקה שאנחנו פועלים. זאת אומרת זה לא מספיק הכותרות שאנחנו

אומרים,

אריה פכטר:

צבע אדום החלטנו?

אדר' גל נמרי:

החלטנו על גוון שהוא לא האפור במירכאות, הסטנדרטי שיש בכל עיר גדולה. אלא משהו מקומי

והדבר המקומי הזה כמובן בוצע על בסיס אדריכלי נוף ששכרנו שעשו מחקר והלכו וגם כן לקחו את

19

המצודה בכל רפרנס ואת פלטת הצבעים. ואנחנו כן פועלים גם במיקרו טקטיקה גם ברחובות

האינטנסיביים וגם בהיררכיות הקטנות לבצע שפת רחוב אחידה שתשקף את מהות הישוב. להגיד

לכם שכל אזור תיראה מרחב כפרי, לא. להגיד לכם שאנחנו מנסים ופועלים לשמר, כן.

אריאל וייסוול:

ונראה את זה בהתחלה ברחוב כצנלסון.

לירז גונן-אלאלוף:

ביחס לזה אני רוצה לשאול לגבי העצים. אני חושבת שאין מספיק.

אדר' גל נמרי:

גם שפת הרחוב נתנה אפשרות למנעד והמלצות לאיזה עצים שותלים, גם מבחינת המקומיות, גם

מבחינת הצל, גם מבחינת מפתח הרחוב.

לירז גונן-אלאלוף:

זה חשוב להצללה, להורדת הטמפרטורה.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

אריה פכטר:

גל, יפה.

אורלי מוסאי יצאה מחדר הישיבות

סעיף 7 – העלאת שכרה של הגזברית מ-85% ל-90% משכר מנכ"ל, לאחר ותק של שנתיים

בתפקיד.

אריה פכטר:

אני חייב לציין, אורלי לא כאן, לטעמי היא עושה עבודה מצוינת. נכנסה בצורה חלקה לנעליים של

משה ואנחנו מרגישים בחסרונו ואני חושב שמגיע לה את זה ביושר. מי בעד לאשר לה העלאה של

5%? תודה, אושר פה אחד

החלטה:

מאשרים פה אחד את העלאת שכרה של הגזברית מ -85% ל-90% משכר מנכ"ל, לאחר ותק של

שנתיים בתפקיד.

אורלי מוסאי שבה לחדר הישיבות

סעיף 8 – שונות

א. החלטה על הפסקת תשלומי חשבונות מים לבתי הכנסת.

אריה פכטר:

עד היום המועצה היתה משלמת את תשלומי המים לבתי הכנסת.

20

מיכאל דוידוב

מי ישלם מהיום?

לאה רזון:

אתם.

מיכאל דוידוב:

למה?

אריה פכטר:

זו החלטה של המועצה. זה לא בשמים.

מיכאל דוידוב:

למה, מה, זה מים שלי? זה של הציבור. מי ששותה שם זה הציבור.

אריה פכטר:

כל בית כנסת מקבל תמיכות, במסגרת התמיכות,

מיכאל דוידוב:

איזה תמיכות?

אריה פכטר:

אתם מקבלים תמיכות. כל בית ספר מקבל תמיכות.

מיכאל דוידוב:

התמיכות שאנחנו מקבלים זה כלום לעומת הפעילויות והכספים.

אריה פכטר:

מיכאל, אנחנו לא יכולים לשלם מים על כל בתי הכנסת. כל בתי הכנסת יש להם תמיכות, מי שירצו

לבקש יוכלו להגיש בקשה להגדלה של התמיכות. בזה אנחנו נוכל לעזור. מי בעד ההחלטה על

הפסקת תשלום המים?

מיכאל דוידוב:

מה זאת אומרת? פה מי משלם את חשבון המים?

אוריאל תנעמי:

בתי הכנסת הם מבני ציבור.

משה ישי:

יש בעיה משפטית לבוא ולקחת שובר מים ולשלם אותו ככה סתם. זה לא עובד ככה. יש מסגרת של

ועדת תמיכות.

מיכאל דוידוב:

עד היום הכל היה תקין, פתאום צצות בעיה. כשמדובר בבתי כנסת, יש בעיות. אריה, על מה אתם

מסתכלים, על חשבון מים?

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

עו"ד מנחם אברהם:

בתי הכנסת מופעלים על ידי עמותות ועל ידי ועדות, כן או לא?

אריה פכטר:

כן.

21

עו"ד מנחם אברהם:

ואז מה שקורה זה שאנחנו מממנים את בתי הכנסת באמצעות תמיכות, לא במסגרת הקצבה ישירה,

זו הבעיה. פשוט הופכים את זה.

אוריאל תנעמי:

אבל בתי כנסת זה מקומות ציבוריים, זה תמיכה עקיפה.

ליאת אייזנר:

בתל אביב בתי הכנסת משלמים בעצמם על הכל. חשמל, הכל. לא הבנתי למה כספי הציבור צריכים

לשלם להם מים? למה הכסף שלי צריך לשלם על מים של בית כנסת?

אוריאל תנעמי:

זה מבני ציבור, מה זה?

ליאת אייזנר:

אז מה?

אוריאל תנעמי:

יש בתי ספר, זה מבני ציבור?

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

אוריאל תנעמי:

שים תקציב לכל בית כנסת, אין בעיה, ניהול עצמי.

אריה פכטר:

בתי ספר משלמים מים.

אוריאל תנעמי:

אבל יש להם תקציב.

אריה פכטר:

יש להם תמיכות, תבקשו העלאה של התמיכה.

אוריאל תנעמי:

לא לכל בתי הכנסת יש תמיכות.

אורלי מוסאי:

בית כנסת שיגיש לוועדת תמיכות והוא עומד בכל התנאים, באישור ניהול תקין, אישור ניכוי מס

הכנסה, כל האישורים, כל הדוח הוצאות והכנסות, יכול להגיש לוועדה תמיכות,

אוריאל תנעמי:

אתם לא יכולים לעשות את זה במכה אחת. תוציאו הודעות בבתי הכנסת שנה קודם, תתארגנו.

עו"ד מנחם אברהם:

אז מקבלים כרגע החלטה, קודם כל, ראשונית. אחר כך יודיעו לכל בתי הכנסת ממועד מסוים זה

ייכנס, אבל אתם צריכים לקבל קודם כל אישור.

אוריאל תנעמי:

אבל עד שיגישו את ההצעות שלהם בינתיים מי ישלם את זה?

22

עו"ד מנחם אברהם

אז אנחנו משלמים, נשאר אותו דבר עד שנעשה את זה. 2025 משולם לגמרי. אנחנו צריכים פשוט

להגיש את זה במסגרת ועדת תמיכות, אוקי? אנחנו לא יכולים לשלם את זה כהקצאה ישירה, זו

הבעיה.

אריה פכטר:

זה בניגוד לחוק.

אוריאל תנעמי:

אוקי, אז תשלמו בדרך אחרת, מה זה משנה לי?

עו"ד מנחם אברהם:

תגישו בקשה.

יובל בן בסט:

ועדת תמיכות יכולה כן לאשר הקצאת מים?

אורלי מוסאי:

כן, כמובן. כל עמותה שעומדת בכל התנאים, כמובן יכולה להגיש.

אוריאל תנעמי:

הייתם צריכים להתריע מראש, שבתי הכנסת יתארגנו.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

עו"ד מנחם אברהם:

אורי, מקבלים את ההחלטה, מודיעים לבתי הכנסת ומתחילים להעביר אותם לוועדות תמיכות.

אריה פכטר:

מי בעד ההחלטה על הפסקת תשלומי חשבונות מים לבית כנסת ירים את היד. מי נגד? שבעה בעד,

שלושה נגד.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונן-אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, דובקין

גרגורי, שיינפלד צביה, בן בסט יובל, אייזנר. ליאת.

נגד: עו"ד תנעמי אוריאל, יניב מיקי, דוידוב מיכאל.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות את ההחלטה על הפסקת תשלומי חשבונות מים לבתי הכנסת.

ב. דיון נוסף בעניין הצטרפות הרשות המקומית כמגישת תוכנית פינוי בינוי מס' 554-0921791

התחדשות עירונית מתחם שפינוזה

אדר' גל נמרי:

אני אדבר בשפה חופשית כי יש לכם את זה בכתב. אני רוצה להסביר. קודם כל, לפני מספר מועצות

תיקפנו במועצה את מה שנקרא נוהל הצטרפות הרשות המקומית כמגישה בתכניות פינוי בינוי.

הנוהל הזה כבר היום מפורסם באתר הוועדה, אפשר לראות אותו פה על המסך. הוא מתווה

קריטריונים מ תי רשות מקומית שוקלת, אם ואיך להיכנס ולהצטרף בתור מגישת תוכנית

להתחדשות עירונית. זה נוהל שתיקפנו אותו והוא כבר אושר בוועדה מיוני 2025. ההתחדשות

23

העירונית של מתחם שפינוזה עברה הרבה מאד גלגולים. הסטטוס שלה זה שלמעשה הוא נמצא

במחוז. זה עבר בעבר את אישור המועצה המקומית להצטרפות כמגישת תוכנית, טרום הנוהל. זה

עבר את ועדת המשנה לתכנון ובניה שדנה במסמכי התוכנית עם המלצה להעברת התוכנית למחוז

וכרגע זה נמצא במחוז. מכל מיני סיבות, בין היתר תוך כדי בשנים האחרונות קודמה תמ"א 70. ובין

היתר, כאשר התוכנית של שפינוזה כבר במחוז, נכנס תמ"א 70 ומשפיע, בין היתר גם על מתחם

שפינוזה.

גרגורי דובקין:

תמ"א 70 זה קרבה למטרו

אדר' גל נמרי:

זו אותה תוכנית שאני מזכיר שהמועצה הצביעה על מתחם שפינוזה להפחתה ל -25% היטל השבחה

במקום 50%. ואז שם באותה מועצה הסברנו את הסיבות ולמה. כחלק מתמ"א70 וכחלק מהמסע

שהתוכנית נמצאת בוועדה המחוזית, נדרש לעדכן את חלק ממסמכי ה תוכנית. אני אגיד שהעדכון

נובע ממגוון סיבות, בין היתר גם סיבות תכנוניות. תוכנית או תב"ע שמקדמים אותה היא תמיד

תכיל, מה שנקרא, מסמך מנחה ומסמך מחייב. תקנון ותשריט לעולם יהיו מחייבים. יתר המסמכים

יכולים להיות מנחים או מנחים חלקית, זה תמיד מפורט בתקנון, מה מנחה, מה מחייב. התוכנית

שהובאה לאישור ועדת המשנה במקום כללה תשריט שנראה בצורה מסוימת, במהלך העבודה

המשותפת עם היזם וצוות התכנון והמחוז אנחנו עשינו טיוב, מלשון לטייב, טוב יותר, את התכנון

עצמו, גם את התשריט. ואם בעבר, אני אתן בתור דוגמא, אולי חלקכם זוכרים, במרכז התוכ נית

עבר רחוב, זכות דרך, שהיה נראה קצת מפותל וקצת כמו נחש. אנחנו במהלך הדרך חשבנו שזה לא

נכון והפכנו את זה לרחוב יותר ישר עם יותר היגיון תנועתי וגם תכנוני.

לירז גונן-אלאלוף:

מה שהיום הוא שפינוזה?

אדר' גל נמרי:

כן. הרחוב האמצעי. וכבר פה יש שינוי במסמך שהוא מחייב. בנושא, אם התוכנית נכנסה עם כמות

מסוימת של יחידות דיור, הוועדה המקומית זה היה 420 יחידות דיור, אנחנו כבר היום יודעים

ואנחנו חכמים יותר, לאור הדוח הכלכלי של היזם ש-420 יחידות דיור, ככל הנראה לא יספיק לטובת

עמידה בתקן 21 ובהמשך הדרך גם קבלת ליווי בנקאי למימוש הפרויקט. וכמו שאמרנו, חשוב לנו

שהתוכנית לא רק תאושר אלא גם תמומש. לאור זה התוכנית עברה, מה שנקרא, עדכון שהוא לא

מינורי, הוא לא זניח, אין פה משהו קטן. ואנחנו ראינו לנכון, בהמלצת המחוז, להביא את הדיון

מחדש לוועדה המקומית לתכנון ובניה. התוכנית עברה רביזיה, אבל בגלל שה תוכנית עברה רביזיה,

אנחנו מנצלים את הבמה ומבקשים להביא למועצה את האישור מחדש עם המלצה להיכנס מחדש

כמגישת תוכנית, אגב, בהתאם לנוהל שתיקפנו, שמדבר בעיקר על אחיזה קניינית ותימוכי ן

תכנוניים. חשוב לי להגיד שבמידה ויוחלט לחדש את ההצטרפות כמגישת תוכנית , המספר של

התוכנית נשאר זהה, אנחנו את החומר המקצועי נפרוס בצורה הרבה יותר מדויקת ומפורטת בפני

ועדת המשנה לתכנון ובניה. ושם אנחנו נציג לכם יותר, כי זה הפורום היותר מקצועי. כן אני מוצא

לנכון להגיד גם פה וגם בעתיד, שכל נושא זכויות הבניה למגורים, כי התעסוקה נשאר זהה, כל נושא

זכויות הבניה למגורים, אנחנו נמליץ שיידון בפני שמאי מחוז ובפני הגופים המקצועיים במחוז לאור

24

הדוחות הכלכליים ולא מול הוועדה המקומית. אגב, זה כדי לקצר גם את התהליך. אני אומר שוב

שטחי התעסוקה נותרו זהים, שטחי המסחר נותרו זהים, ככל הנראה תהיה פה תוספת של יחידות

דיור ואנחנו נדבר על זה בהמשך. אבל עכשיו הדיון הוא עקרוני, לחדש את הצטרפות המועצה

כמגישת תוכנית לאור הנוהל שעושה סדר ולאור השינוי שהתוכנית עברה. פירטתי במסמך הכתוב

את השתלשלות העניינים, פירטתי את השטחים. חשוב גם להגיד שהתוכנית החדשה תציע לנו שטח

חום בקרקע גדול יותר משהיא הציעה בעבר, ועוד כל מיני דברים. ציינתי שהתוכנית עומדת לפי

הקריטריונים של מדיניות הרשות המקומית כמגישת תכנית, זה בהתאם לסעיף 4.1 ו- 4.2 שמדברים

על אחוזי חתימות ואחיזה קניינית של היזם, ובהתאם לשיקולים תכנוניים. ולפיכך מבוקש לאשר

את הצטרפות המועצה המקומית כמגישת תוכנית פינוי בינוי מס' 554-0921791 התחדשות עירונית

מתחם שפינוזה. לפתחכם להצבעה.

אריה פכטר:

יש מישהו שרוצה לשאול משהו, לא מובן לו?

גרגורי דובקין:

תגיד לי בבקשה, את המתחם של חברת חשמל ליד הצומת, עכשיו הוא צורף לשטח של התעשייה

ומשלמים ארנונה משם, כמה זמן לפני זה כבר צורף לשטח?

אריה פכטר:

בשנת 2025 .

אריאל וייסוול

אבל לא הכל.

גרגורי דובקין:

גדלנו בשטח תעשייה בפועל,

אדר' גל נמרי:

זה לא תעשייה, אנחנו מקבלים חלוקת הכנסות מהמתחם.

גרגורי דובקין:

ב-2025 ?

אריה פכטר

אנחנו מקבלים 45% .

אריאל וייסוול

מהארנונה שקיימת שם, זה הכל.

אריה פכטר:

זה בערך חצי מיליון שקל.

אריאל וייסוול:

כן, לא משהו בשמיים.

אריה פכטר:

זה גם במלחמה שעשינו. במקום שיהיה על התושבים, הצלחנו להוציא מחברת חשמל עוד חצי

מיליון ש"ח. מי בעד המלצת מהנדס המועצה ירים את היד. אושר פה אחד.

25

החלטה

מאשרים פה אחד את הצטרפות הרשות המקומית כמגישת תכנית פינוי בינוי מס' 554-0921791

התחדשות עירונית מתחם שפינוזה

ג. אימוץ תיקון החקיקה של תקנה 2 בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה– לעניין

גמלת ילד נכה.

משה ישי:

כחלק מתיקון חוק ההסדרים לקראת תקציב המדינה, הוחלט להגדיל את ההנחה בעבור ילד נכה.

גרגורי דובקין:

לא ילד נכה ספציפי אלא על כל,

משה ישי:

לא, התיקון מסתכל על שני דברים, דבר ראשון משפחה שיש לה מעל ילד נכה אחד. עד היום ילד

נכה היה מקבל 33% עד 100 מטר, משפחה שיש לה שני ילדים נכים, לצורך הדוגמא, יקבלו 66% עד

100 מטר. יכול להגיע עד 90% של עד 100 מטר. זה התיקון הראשון שהחוק הזה אומר. התיקון

השני ש החוק הזה אומר זה שההנחה בעבור ילד נכה כבר לא מוגבלת עד גיל 18, אלא גם ילד נכה

שהוא מעל גיל 18, עדיין יכול לזכות את ההורים שלו, המחזיקים בנכס לצורך העניין, באותה הנחה

שהוא היה זכאי לה עד גיל 18. כל עוד הוא גר בנכס

מיקי יניב:

זה לא בחוק ככה?

משה ישי:

זה שינוי.

עו"ד מנחם אברהם:

עד היום היה ילד נכה שקיבל גמלת אבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. לא קשור לכמות

הילדים הנכים שנמצאים בתוך הבית, הם היו מקבלים רק 33% הנחה. כרגע התיקון בחוק בא

ואומר שהרשות רשאית לקבוע הנחה גבוהה יותר, של יותר מ-33%, עבור כל ילדלפני תיקון החוק

היה מקבל ילד נכה 33% עבור 100 מטר

גרגורי דובקין:

זה המקסימום.

עו"ד מנחם אברהם:

זה היה המקסימום ולא מעבר לזה. ולא משנה כמה ילדים נכים נמצאים בבית. כרגע התיקון שהביא

אותו משה אשר, דרך אגב, הציע,

אריה פכטר:

למה אנחנו צריכים להביא את זה לישיבת מועצה אם זה חוק?

עו"ד מנחם אברהם:

אתם רשאים לאשר את זה. אתם יכולים לא לאשר את זה גם.

26

אריה פכטר

אבל החוק קובע.

עו"ד מנחם אברהם:

לא, החוק קובע שאתה רשאי לעשות את זה.

משה ישי:

החוק קובע שהרשות המקומית רשאית להגדיל את ההנחה. זאת אומרת למעשה בסמכותנו גם

להשאיר את ההנחה כמו שהיא היום.

אריה פכטר:

טוב, אנחנו נלך לפי החוק, 33% .

חפצי חיימוב

יש לי אח נכה שגר עם אמא שלי, יש לו 100% נכון

אריה פכטר:

מגיע לו 33% .

יובל בן בסט

הוא יכול לבקש להגדיל לפי החוק החדש?

משה ישי:

הבית רשום על שם האמא.

חפצי חיימוב:

זה לא יכול להיות רשום על השם שלו, ילד מוגבל.

משה ישי:

יכול להיות שהאמא והאח גרים אצלך.

חפצי חיימוב:

לא, אמא שלי גרה עם אח שלי.

אריה פכטר:

מגיע לה 33% הנחה, גם לפני זה הגיע לה

יובל בן בסט:

משה, לפי החוק החדש אפשר לבקש הגדלה של ה-33% ?

אריאל וייסוול

עכשיו כן.

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

אריה פכטר:

משה, זה צריך להגיע לוועדת הנחות?

עו"ד מנחם אברהם:

לא, אם אתם מאמצים את הסעיף בחוק שמתייחס לכל ילד, אם יש בבית מסוים שני ילדים שיש

להם נכות, יהיה להם 66% .

אריה פכטר

מי בעד אימוץ תיקון החקיקה ירים את היד. אושר פה אחד.

27

החלטה

מאשרים פה אחד את תיקון החקיקה של תקנה 2 בתקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה

מארנונה) – לעניין גמלת ילד נכה.

סעיף 9 – מתן מענה על שאילתות

משה ישי:

אורי, אני רק מבקש, שאילתות והצעות לסדר אם אפשר לקבל בקובץ וורד, כך אני אוכל להגדיל

את הגופן ואז יותר קל לראש המועצה.

אוריאל תנעמי:

קיבלתי.

שאילתות לב לאזור:

"1.הכנסות לחשבונות תב"ר

כידוע לקופת המועצה נכנסים כספים מהיטלי השבחה לטובת השקעות בישוב. אבקש לקבל מידע

כדלקמן:

א. מהו התקציב העומד לרשות המועצה בקופת התב"ר נכון להיום.

ב. כמה נכנס בכל שנה בשבע השנים האחרונות.

ג. ואלו השקעות היו במהלך ה -5 שנים האחרונות לטובת פיתוח הישוב ומה היו העלויות

אריה פכטר:

קיבלת את זה. תב"רים נכנסו בשנים האחרונות 55.650 מיליון. וההוצאות היו 54 מיליון. יש לך

פירוט של התב"רים על מה יצא הכסף. נכון להיום יש בקופת המועצה בתב"רים 4.3 מיליון

אוריאל תנעמי:

אם 55 מיליון ואתה אומר הושקעו 54 .

משה ישי

עניתי לך במייל. שאלת את השאלה הזאת במייל ועניתי לך, יכול להיות שלא הספקת לקרוא אותה.

הרשימה היא התב"רים העיקריים, זה לא כל התב"רים.

אריה פכטר:

זה ברור.

משה ישי:

כי לפי הרשימה ששלחתי לו המספרים לא כל כך מסתדרים.

אריה פכטר:

אבל אתה שואל איך נשאר, זה משנים קודמות. תיכף נפרט בתקציב, בתוכניות שלנו, אני רוצה

שתבינו, פה אני מתפלא על השאלה. כשאתה כותב הכנסות, פיתוח הישוב. פיתוח הישוב נעשה על

ידי תב"רים, לא על ידי תקציב.

28

אוריאל תנעמי

ברור.

אריה פכטר:

לא, כי אני קראתי מה שכתבת בפייסבוק, הישוב לא מתפתח, לא מתפתח. הוא יכול להתפתח רק

אם יש כסף בתב"ר.

אוריאל תנעמי:

או הכנסות מבחוץ, אם יודעים להביא כסף.

אריה פכטר:

נכון. המועצה הזאת לא יודעת להביא כסף.

אוריאל תנעמי:

נכון. אני שמח שאתה מודה בזה.

אריה פכטר:

אני רק אומר, אני גאה שאני בצד הזה של המטבע ולא במצב שמביא כסף, ואני רואה את כל השרים

שכולם בחקירות. קיש היום במשרד החינוך בחקירות למה הוא מעביר רק לערים שהן זה, יש להן

פריימריז. והשר הזה רק מעביר כסף בשביל פריימריז.

אוריאל תנעמי:

אני לא מסכים איתך.

אריה פכטר:

אתה לא חייב להסכים. אבל אני רוצה לישון בשקט בלילה.

מיכאל דוידוב:

יו"ר ההסתדרות הוא לא דתי, הוא גם מושחת.

אריאל וייסוול:

מי אמר שרק הדתיים?

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

אריה פכטר:

אני אמרתי לפריימריז וזו האמת ואני עומד מאחורי זה. חבל שזה ככה מתנהל במדינה אצלנו. צריך

להעביר כסף למי שצריך ולמי שמגיע לו, בלי שום קשר לפוליטיקה. מגיע תיתן, לא מגיע אל תיתן.

ולצערי זה לא עובד ככה. אז לגבי השאילתה שלך קיבלת תשובה אני מבין.

הצעה לסדר לב לאזור:

"2 .לאור מצבו העגום של היישוב בשנים האחרונות ולאחר כי לא נעשה דבר לשיפור איכות החיים

בישוב מוצא אני לנכון להעלות לסדר יום הפחתת מיסים הארנונה כדלקמן:

א. ביטול הטייס האוטומטי (העלאה הצפויה בינואר)

ב. הפחתה יזומה בתאריך הארנונה של 5%."

29

אוריאל תנעמי

קיבלתי תשובה מאת המנכ"ל, משה ישי, שעושה עבודה מצוינת. וקיבלתי איזה שהוא מכתב שיש

איזה שהוא נוהל בהגשה של רשות בהפחתה או בהעלאה. ואם המכתב הזה הגיע ב -5/6, מן הראוי

שגם חברי המועצה היו מקבלים את המכתב הזה כדי לדעת שגם אם צריך לעשות זה. אבל זה לא

מונע מהמועצה, מהרשות המקומית,

משה ישי:

זה נוהל,

אוריאל תנעמי:

אנחנו לא עובדים כל יום במועצה, אתה יודע, משה.

משה ישי:

זה לא נוהל שנשלח לחברי המועצה, זה לא אני כתבתי את הנוהל.

אוריאל תנעמי:

של יוני.

משה ישי:

נכון. כל שנה, לקראת פרסום קווים מנחים,

אוריאל תנעמי:

בסדר גמור. אני חושב שזה לא מן הנמנע שגם מועצה שהיא סוברנית לקבל החלטה לפנות בהצעה

לשר הפנים, בהצעה להפחתת הארנונה. כי בסך הכל זו לא בושה להגיד, באמת, אנחנו במצב, אתה

בעצמך אומר, המועצה במצב קשה, אנחנו רואים את זה גם ביום יום.

אריה פכטר:

אז להפחית בארנונה?

אוריאל תנעמי:

התושבים לא מקבלים תמורה, על מה ישלמו?

אריה פכטר:

אני שמעתי אותך, עכשיו תן לי.

אוריאל תנעמי:

אתה יכול לקבל את זה, אתה יכול לא לקבל את זה, זה הכל.

אריה פכטר:

שמעתי אותך. אני גאה בזה, גאה במועצה ששום גן ילדים לא נסגר,

אריאל וייסוול:

כמו בחולון לדוגמא.

אריה פכטר:

כמו בחולון, בכל מקום בארץ. בתל אביב,

אוריאל תנעמי:

עוד זה מה שחסר לנו, שייסגרו גם גני ילדים.

אריאל וייסוול:

רגע, תקשיב.

30

אוריאל תנעמי

מה הקשר עכשיו לגני ילדים?

אריאל וייסוול:

זה קשור, אם היית שומע,

אוריאל תנעמי:

אני מדבר איתך על ניקיון, מדבר איתך על איכות סביבה.

אריה פכטר:

דיברת לפני דקה שתשתיות זה חלק מתב"רים, אז אתה לא מבין? אתה 30 שנה חבר מועצה ואתה

לא מבין?

אוריאל תנעמי:

תקשיב, אני מבין מה אני אומר, אני מבין מה אני עושה.

אריה פכטר:

תשתיות זה מתב"רים, מה, אתה לא מבין?

אוריאל תנעמי:

לאן הולך כל הכסף הזה של התב"רים?

אריה פכטר:

אבל קיבלת פירוט.

אוריאל תנעמי:

אז תנתב את זה למקומות הנכונים, שהציבור יקבל את התמורה.

אריה פכטר:

אמרתי לך, תראה, אורי, אני מבין שהפופוליזם שלך חוגג, אבל תן לי שניה.

אוריאל תנעמי:

רציתי לכתוב בדברי ההסבר שלי שאני יודע שהמשפט הבא של ראש המועצה זה יהיה פופוליזם, זה

מה שאתה יודע להגיד.

אריה פכטר:

נכון.

אוריאל תנעמי:

זה הכל. אז כמו שאתה יודע להגיד פופוליזם, תלמד גם לעשות סדר בישוב.

אריה פכטר:

תן לי להסביר לך. תקציב המועצה, כל הכסף מתקציב המועצה הולך לשוטף. אני גאה בזה, בניגוד

לערים גדולות ועשירות, שאין להם סייעות וסוגרים גני ילדים,

ליאת אייזנר:

בשישי.

אריה פכטר:

שישי, שבת, באמצע השבוע.

אורלי מוסאי:

40% מהתקציב זה חינוך

31

אריה פכטר

סוגרים גני ילדים, אצלנו לא נסגר גן ילדים אחד במשך השנים האחרונות, ליום אחד. אני גאה בזה

שחלק גדול מהתקציב הולך לשפ"ח. יש לנו פה שפ"ח מהטובים בארץ ואנחנו נותנים טיפולים

מהטובים בארץ.

אריאל וייסוול:

מגן ילדים.

אריה פכטר:

בכל גן ילדים יש לנו פסיכולוג. אני גאה בזה שאנחנו מסיעים ילדים לכל מוסדות החינוך בארץ. אין

ילד שנשאר בבית. אני גאה בזה.

אוריאל תנעמי:

אבל זה בסדר, יש לך תקציב.

אריאל וייסוול:

מה זה יש לך תקציב?

אריה פכטר:

טוב, הלאה, הבנתי אותך.

אוריאל תנעמי:

אני מבין שאתה רוצה לפרט מה עשית.

ליאת אייזנר:

אז זה מהתקציב, לא שומרים כסף אצלנו בכיס.

אריה פכטר:

הבנתי אותך, תודה רבה.

אוריאל תנעמי:

יש הצעה לסדר, סליחה.

אריאל וייסוול:

מה ההצעה?

אוריאל תנעמי:

זו היתה ההצעה לסדר שלי.

אריה פכטר:

מי בעד להוריד את ההצעה של אורי מסדר היום? א' היא הוגשה לא לפי הנוהל, אבל למרות שהיא

לא לפי הנוהל דנתי בה. מי בעד להוריד את ההצעה של אורי מסדר היום?

ליאת אייזנר:

אנחנו נמנעים.

אריה פכטר:

שניים נמנעים, אורי נגד.

אוריאל תנעמי:

אני לא נמנע, אני בעד להעלות לסדר היום.

32

ליאת אייזנר

אתה נגד ההורדה.

אוריאל תנעמי:

אני נגד ההורדה, וודאי.

בעד: פכטר אריה, וייסוול אריאל, עו"ד גונן-אלאלוף לירז, חיימוב חפצי, דובקין

גרגורי, שיינפלד צביה, יניב מיקי, דוידוב מיכאל.

נגד: עו"ד תנעמי אוריאל.

נמנעים: בן בסט יובל, אייזנר ליאת.

החלטה:

מאשרים ברוב קולות להוריד את ההצעה מסדר היום.

משה ישי:

יש עוד עדכון שנשמח לשתף את חברי המועצה בנוגע לבן צבי ואופיס טקסטיל.

אדר' גל נמרי:

חשוב לעדכן, תכנית בן גוריון בן צבי להתחדשות עירונית קיבלה תוקף. התכנית מאושרת.

המשמעות היא שהתוכנית שקודמה על ידי הרשות המקומית במתווה רשויות עוברת עכשיו לפתח

היזמים לשלבי המימוש.

גרגורי דובקין:

כמה שנים עברו מאז?

אדר' גל נמרי:

שנתיים וקצת. התוכנית במתווה הנוכחי של בן גוריון בן צבי בהתחדשות עירונית בן גוריון בן צבי

ביחד היא סדר גודל של כשנתיים. אגב, זה זמן שיא מייזום תוכנית עד אישור במחוז. תוכנית

בסמכות מחוזית, תוכנית ענקית. התוכנית קיבלה תוקף. המשמעות היא שהיזמים יכולים עכשיו

לפעול להגשת הבקשות להיתר. אנחנו במקביל מקדמים גם הסכמי פיתוח מולם וגם תכנון הפיתוח

והתשתיות של השכונה, זה פעם אחת. פעם שניה מתחם אופיס,

אריה פכטר:

לפני זה תסביר להם מה זה אנחנו מקדמים.

לירז גונן-אלאלוף:

כן, גם אני רוצה לשאול.

אריה פכטר:

כינסנו את כל היזמים.

אדר' גל נמרי:

אני אתחיל מהסוף, במסגרת בקשות להיתר של בן גוריון בן צבי היזמים נדרשים לאשר מולנו

תוכניות בינוי ופיתוח, למעשה איך הם עתידים להתחבר לתשתית העירונית שלנו. ובמסגרת בקשה

להיתר, כמובן משולמים בסוף התהליך, אחרי שההיתר עוד שניה מאושר, שלב של אגרות והיטלים

33

ומקבלים כסף בגין אגרות והיטלי שצ"פ, תיעול, סלילה וכו' וכו'. כדי שיהיה להם את המידע איך

להתחבר ושאנחנו ננהל נכון בראיית מאקרו, דובר על זה לפני זה, את התכנון המיטבי עבור השכונה

בעיניים של המועצה, הוועדה המקומית עתידה לצאת לתכנון ופיתוח המרחב הציבורי, על ידי קדם

מימון או קבלת קדם מימון בגין חלק יחסי מהיטלי הפיתוח העתידיים, מכל יזם ויזם באופן

דיפרנציאלי. זה נועד כדי שאנחנו, בתור מועצה א' לא נכניס את היד לכיס ונוציא עכשיו כסף שאין

ושנקבל אותו רק בסוף, לעת מימוש מלא של כל המתחמים. ואנחנו יודעים שמימוש מלא של תכנית

של 2300 ומשהו יחידות דיור זה לא בהינף יד. אז פעם אחת אנחנו משיגים וכבר ישבנו עם כל

המנכ"לים הרלוונטיים של החברות שנבחרו על ידי התושבים. וכולם הסכימו להשתתף איתנו

ואנחנו נמסמך את זה בכתב התחייבות. כבר הועברו טיוטות, ובגין זה נקבל, כמו שאמרתי, קדם

מימון לתכנון מלא, קומפלט, מצב סופי של התשתיות הציבוריות לכל השכונה.

אריה פכטר:

אחת הסיבות היא שהתפנה לנו כסף, במקום שנשקיע מהתב"רים כסף על הדבר הזה, שנשקיע את

הכסף בדברים אחרים ביישוב.

יובל בן בסט:

זה לא יהיה על חשבון אופיס?

אדר' גל נמרי:

זה לא על חשבון, חשוב להגיד, זה למעשה משולם על ידי קדם מימון של חלק יחסי מהיטלי הפיתוח.

אני אומר שוב, היטלי הפיתוח זה כסף שרואים רגע לפני קבלת תוקף, מגיע שלב אגרות והיטלים,

שם משולמים, בין היתר, היטלי הפיתוח. אבל אנחנו עכשיו מדברים על קדם מימון, על היטלי פיתוח

במצב מלא, כאשר אנחנו יודעים שכוחות השוק לא יאפשרו באבחה אחת להגיש בקשות להיתר

ולפנות 674 משפחות ולבנות 2337 יחידות דיור. זה קורה על פני תקופה מסוימת

לירז גונן-אלאלוף:

איך המועצה ערוכה להוצאת היתרי הבניה? אתה כאילו עכשיו אומר מבחינת היזמים, נכון?

אדר' גל נמרי:

אין בעיה. מבחינת המועצה מה שאנחנו עושים, קודם כל יצאנו עם מכרז באוויר, לפני זה קיבלנו

הגדלת תקציב למנהלת להתחדשות עירונית. אנחנו מתוקצבים הרי ב -matching מהרשות

הממשלתית. קיבלנו, וזה כבר אושר לנו, הגדלה תקציבית עבור תקן חדש לעובד נוסף. עובד שינהל

את נושא תחום חברה וקהילה במנהלת. כי כאשר מאושרת כזאת תוכנית אנחנו עוברים לשלב

המימון משלב ההיתרים, וזה שלב גדול מאד. וה-Capacity, כמות העבודה במנהלת עולה, כאשר

הפוקוס עצמה הולך להיות ממוקד בנושא החברתי, לאו דווקא בנושא הרישויי. כי לצד ליווי מקצועי

של רישוי יש גם אנשים ומשפחות שחיים שם וצריך ללוות אותם. אנחנו כבר עם מכרז באוויר. אז

בעקבות ההגדלה התקציבית למנהלת אנחנו כבר עם מכרז באוויר, הוא פורסם גם בקבוצות

רלוונטיות, בפורומים ייעודיים וגם באתר המועצה, עבור מנהל תחום חברה וקהילה במנהלת

להתחדשות עירונית בראשות תומר זיו. זו הזדמנות טובה מאד להגיד תודה רבה לתומר על הליווי.

לירז גונן-אלאלוף:

אני מסכימה.

34

אדר' גל נמרי

העבודה, המקצועיות. והמנהלת הולכת לגדול, זה פעם אחת, ליווי חברתי. פעם שניה, אנחנו באמת

נערכים, מבחינת תשתית, עבור התמודדות עם ההיתרים, עבור התמודדות עם תכנון הפיתוח

והתשתיות. זה החל מאותו קדם מימון, כלה בישיבות התנעה שאתמול כבר עשינו עם מתחם אחד

ואנחנו נמשיך עם האחרים. זה בעצם יגרום להם ולנו לדבר באותה שפה, כולנו נשב סביב אותו

שולחן וזה יגרום לתהליך הרישוי ללכת בצורה הרבה יותר זורמת. כאשר האתגר הבא יהיה הביצוע

בפועל וגם לזה אנחנו נגיע. ללא קשר להתחדשות העירונית,

לירז גונן-אלאלוף:

רגע, סליחה שאני שואלת, האם יש דרישה מהרשות למערכת פינוי אשפה פניאומטית? אני מעלה

את זה מדי כמה חודשים, כי אני חושבת שזה איכות חיים.

אדר' גל נמרי:

אז אני רק אגע בזה בקצרה ונעבור הלאה. לנו ברשות המקומית יש מסמך מדיניות לתברואה.

המסמך הזה מתייחס גם לבניה רוויה, עם אפשרות גם לפניאומטי, אני אגיד רק שזה פניאומטי

מתחמי. אין הכוונה למערכת פניאומטית שתתחבר למערכת פניאומטית רשותית, זה לא. כן

אפשרות למערכת פניאומטית מתחמים, גם אפשרות לדחסניות ושוט אשפה ברבי קומות. והנושא

הזה, כמו כל בקשה להיתר, כי עכשיו אנחנו בבקשות להיתר, ייבחן עם הצוות המקצועי שלנו.

לירז גונן-אלאלוף:

אני התכוונתי באופן רשותי, שכל המתחם הזה יהיה,

אדר' גל נמרי:

הוא יוכל לתפקד בתור מערכת גן סגור, פניאומטית, שבסוף הרשות המקומית תפנה מהפורטל פינוי

אשפה, אבל הכוונה היא שרשות המקומית לא הולכת להקים פורטל שהיא תנהל והיא תתחזק והיא

תתפעל, אלא כל יזם יקים, אם הוא ירצה, ואנחנו נראה את זה לנכון ואנחנו רק נפנה משם. במקביל,

זה התחדשות עירונית, כי זו אבן דרך משמעותית בן גוריון בן צבי 674 בתי אב הולכים לצאת

בתקווה, להתחדשות עירונית, זו בשורה.

לירז גונן-אלאלוף:

לגמרי.

אדר' גל נמרי:

מתחם אופיס, היתר הריסה אושר. היזמים פועלים כעת להשגת אישור תחילת עבודות עבור הריסת

המתחם. כאשר אנחנו עתידים ממש בימים הקרובים לקיים רשות רישוי ולקדם גם את היתרי

החפירה ודיפון עבור שלושת מגרשי המגורים. וגם פה בתהליך של שיתוף פעולה עם המועצה

המקומית והיזמים, אנחנו מקדמים כבר את שלב המימוש, כאשר גם פה אנחנו צופים,

מיכאל דוידוב:

מתחילים לקבל כסף אתה אומר.

אדר' גל נמרי:

לא רק כסף, אנחנו צופים שינוי תפיסה. שינוי תפיסה זה אומר שבשנת 2026 אנחנו לא מקווים

אנחנו יודעים שאנחנו נתחיל לראות אתרי עבודה פעילים באזור, הראשון והגדול ביניהם הוא

35

אופיס. בין אם זה בעבודות הריסה, בין אם זה אחר כך בעבודות החפירה והדיפון. אני רוצה להגיד

שתוכניות, ומה לעשות, לקדם תוכנית לוקח זמן.

מיכאל דוידוב:

תהיה הפרעה לתחבורה וכל זה?

אדר' גל נמרי:

לקדם תוכנית לוקח זמן, והסיבה שלוקח זמן, בין היתר, נשים רגולציה בצד, זה כי זה חיים של

אנשים. ואף אחד לא רוצה להיות נמהר בכזה תהליך שאחר כך הבניין יהיה לנצח. בין היתר זה

מתחם אופיס. ותהליכים שהבשילו בשנים האחרונות, החל משנת 2026 הולכים להתממש דה פקטו

ומשנת 2026 צפונה אזור היא גם אתר עבודה פעיל. ונכון, אנחנו ננהל את זה ונכון זה אתגר, אבל

בלי זה אזור תדרוך במקום ואנחנו מתקדמים קדימה.

ליאת אייזנר:

מה הצפי מבחינת אופיס טקסטיל עכשיו? מה הבא בתור?

אדר' גל נמרי:

לעניין ההתחדשות העירונית, אז כל דבר שהוא עובר, אני לא מדבר עכשיו על תוכניות, כל דבר

שתוכנית היא מאושרת ועכשיו הוא נדרש לשלב הרישוי, זה כמובן תלוי ביזם. לא רק ביזם אלא גם

בתושבים.

לירז גונן-אלאלוף:

גם בדיירים שיהיה 100% רוב

אריאל וייסוול:

נכון.

אדר' גל נמרי:

ויש פה אספקט נוסף שאנחנו, אני אגיד את זה ככה, אנחנו לא נעכב אף אחד, להיפך, אנחנו היום

עשינו עבודת הכנה כדי שהם יגיעו ונתקדם כמה שיותר מהר. אבל עכשיו זה גם עובר ליזם, כי אם

היו תוכניות ויש עדיין תוכניות שהן, מה שנקרא, במסלול רשויות או קודמו על ידי המועצה

המקומית, בין אם זה שכונת אופיס, בית אם זה התוכנית שלנו להתחדשות אזור התעסוקה, בין

אם זה יצחק שדה או בן גוריון בן צבי, זה אנחנו קידמנו. עכשיו שהיזמים יוכיחו את עצמם. היזמים

נבחרו על ידי התושבים, הכדור עובר אליהם.

אריה פכטר:

יפה, גל.

הישיבה ננעלה

____________ ______________

משה ישי אריה פכטר

מנכ"ל המועצה ראש המועצה