פרוטוקול ועדת מליאה מס' 14

1 ל.ש

עיריית הרצליה

ישיבת מועצה מן המניין

שנערכה ביום כב' בסיוון, תשע"ט, 25.6.2019

נוכחים:

משה פדלון

ראש העירייה

יהודה בן עזרא מנכ"ל העירייה

ג'ו ניסימוב

סמנכ"ל העירייה

איה פרישקולניק סגנית ומ"מ

עופרה בל סגנית רה"ע

עופר לוי סגן רה"ע

ענת בהרב, עו"ד יועצת משפטית

רוני חדד גזבר – רו"ח

ירון הררי מבקר

רינה זאבי מנהלת מח' ארגון ותאום

כץ מאיה גוזלן גרי אברהם דנה אורן-ינאי

יעקובוביץ יונתן יוסף יסעור יהונתן יוסי קוממי

פישר יריב משה ועקנין צבי וייס

ירון עולמי אלעד צדיקוב אייל פביאן

תמר גרוסמן רונן וסרמן אורן אוריאלי

איתי צור דניאל אייזנברג

"חבר" – הקלטה ותמלול

2 ל.ש

נושאים שעל סדר היום:

א. אישור פרוטוקול

ב. עדכון רה"ע

ג. עדכון מנכ"ל

ד. שאילתות

ה. הצעות לסדר

ו. תב"רים

ז. הצעות שינויים (העברות מסעיף לסעיף) ותוספות – שינויים ד'

ח. העברת יתרת עודפים בתקציב הרגיל

ט. דו"ח משרד הפנים - רבעוני לשנת 2018 : רבעון ,4 2018

י. דו"ח כספי ליום 31 דצמבר 2018 של חברת מוסדות חינוך ותרבות הרצליה בע"מ

יא. דו"ח כספי ליום 31 דצמבר 2018 של בית העלמין

יב. דו"ח כספי ליום 31 דצמבר 2018 של עמותת על"ה

יג. דו"ח כספי ליום 31 דצמבר 2018 של מרכז קהילתי לספורט תרבות ונופש בהרצליה בע"מ

יד. דו"ח כספי ליום 31 דצמבר 2018 של עמותת בני הרצליה

טו. אישור מינוי מהנדסת העיר

טז. אישור מתן תמיכות

יז. אישור עקרוני ליציאה למכרז למכירת שטח בבעלות עירונית המצוי וידוע כבית הרמלין.

יח. מינויים

יט. דו"ח פעולות העירייה לשנת 2018

כ. המלצות הועדה לארכת שירות

כא. אישור העסקה נוספת

כב. המלצות הועדה לסיוע בדיור

כג. שונות

פרוטוקול

משה פדלון: חברים, הסדר הוא יהיה כזה, אנחנו,

דובר: אם מקובל על חברי,

משה פדלון: מה?

דובר: אם זה מקובל על חברי המועצה, זה מה שצריך להגיד.

משה פדלון: אם מקובל על חברי המועצה, אני אפתח את דיון לאחר מכן המנכ"ל ייתן

סקירה קצרה, הצעות לסדר כדי לשחרר את הילדים, הם בטח בחופשה, יש

פעילויות ולאחר מכן נעבור לשאילתות, מקובל עליכם?

מאיה כץ: אתם גם יכולים להתחיל ישר מההצעה הזאת לסדר.

משה פדלון: מה?

מאיה כץ: אתה יכול גם להתחיל ישר מההצעה הזאת לסדר ולאחר מכן את כל ה-,

דובר: אפשר.

משה פדלון: לא, לא, אני מציע שגם הילדים ישמעו מה קורה בעיר הזו, ולא רק חברי

המועצה. טוב. אז בבקשה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

3 ל.ש

אישור פרוטוקולים

רינה זאבי: כן, פרוטוקולים 11 ו-12 הועברו אליכם, לא נתקבלו הערות לפרוטוקולים,

הפרוטוקולים מאושרים. בבקשה, ראש העיר.

עדכון רעש העירייה

משה פדלון: טוב, שוב, ערב טוב, חברי המועצה, ערב טוב להורים, נציגי בית ספר אדיב,

תלמידים יקרים, מכובדיי, כולם.

העיר הרצלייה זכתה השבוע לקבל, בשבוע האחרון, בשבועיים האחרונים,

כותרות מקום ראשון בדירוג היציבות הכלכלית. החודש הרצלייה דורגה

במקום הראשון ביציבות הכלכלית של הערים הגדולות בישראל. שנה שנייה

ברציפות, זאת על פי הדירוג שערכה חברת המידע העסקי, דירוג היציבות

הפיננסית משקלל בתוכו מספר מרכיבים, כגון ניהול נכון של תקציב,

היכולת לגבות תשלומים שוטפים וחובות עבר מהתושבים, ומעסקים ועוד.

דירוג זה מצטרף לדירוגים כלכליים נוספים שמציבים את הרצלייה שנה

אחרי שנה בצמרת האיתנות הפיננסית. המקום שלנו בצמרת שנה אחרי

שנה הוא לא מקרי, הוא תוצאה של ניהול, תכנון וארגון מקצועי של הנהלת

העירייה, סגני ראש עירייה, המנכ"ל, גזבר העירייה, חברות, גזבר העירייה

וצוותו, כמובן, החברות העירוניות, יחד עם עבודה מסורה ויעילה של כל

אגפי העירייה, ובמיוחד, כאמור, של כל עובדי המינהל הכספי, אז יישר כוח

על ההישג, מקום ראשון בארץ, מתוך 265 רשויות מקומיות.

הישגי התלמידים בבתי הספר, קיבלנו את הישגי התלמידים לבגרות, שנה

שעברה, שלא תטעו, זה לא הבגרות השנה, ואנחנו עלינו פה בצורה

משמעותית, אני אתן לכם מספר דוגמאות, אני מדבר על בחינות הבגרות,

מ-%85 זכאות לבגרות, אנחנו עומדים על %,89 כולל בתי הספר הנוספים

שיש לנו, שאנחנו מחבקים אותם ואני לא רוצה לפרט, אבל כאמור, עלינו ב-

%4 בבגרות. בזכאות לבגרות מצטיין, מ-%17 עלה ל-%.18.5 כשהתחלנו את

"חבר" – הקלטה ותמלול

4 ל.ש

הקדנציה הראשונה שלנו, היינו ב-%.10 %.10 אנגלית, היינו מ-%58 ב-2013

עברנו ל-2017 ל-%65 וכעת %.68.6 מתמטיקה, בגרות, מ-%,30 עלינו ל-

%,33 וכאשר ב-2013 השקענו את הכספים במתמטיקה, היינו %.9 שימו

לב, מ-%20 עלינו ל-%.33.3 הארצי הוא %9 היה, הארצי, דרך אגב,

מתמטיקה %,14 אז תעשו את ההשוואה. נשירה, הנשרה מבית הספר. ירדנו

מ-%1.5 הנשרה, נשירת תלמידים, ל-.0.8 ואם נשווה אותנו לכל ערי גוש דן,

מתמטיקה, אנחנו כאמור, עם %,33 כל הרשויות האחרות ממוצע %.22

באנגלית, כל הרשויות האחרות %,54 אנחנו %.69 חברים, תיכון הנדסאים,

%100 בגרות ומיד נכנס לזה.

אז אלה ציוני תעודות הבגרות, כבוד וגאווה לעיר הרצלייה, וזה המקום להודות לכל אנשי

החינוך, מסגנית ראש האגף, דרך ראש אגף, לכל העוסקים במלאכה, יישר

כוח.

תיכון ראשונים שלנו, יש לך את התעודה? תיכון ראשונים שלנו קיבל את פרס החינוך

הארצי, פרס החינוך הארצי. והנימוקים לפרס: "על השאיפה לקידום

הישגים לימודיים ברמה גבוהה, בד בבד עם תרבות של מצוינות חברתית,

תרבות של הקשבה, חשיבה יצירתית ומעורבות. על טיפוחם וקידומם של

צוותי ההוראה מתוך האמונה כי חוסנו של בית הספר נובע ישירות

מאיכותו של כוח ההוראה, על הפעלתו של צוות מסור ומגובש הפועל מתוך

תחושת שליחות ואהבה ומעורר הערכה רבה בקרב התלמידים"

חברים, סקופ, דיברנו על %89 הצלחה כלל עירונית, בתיכון ראשונים, %97.5 זכאות לבגרות.

%99 גיוס לצה"ל, %29 בגרות בהצטיינות לעומת %14 בבתי ספר דומים

באזור. %37 הצלחה במתמטיקה. להזכיר לכם שהיינו ב-%.20 %73

לומדים לפחות מקצוע מדעי אחד, לעומת %37 שנתיים לפני כן. אז זה

המקום להודות שוב לאגף החינוך, למנהלת בית הספר, לכל הצוות החינוכי

והמינהלי. בית הספר קיבל את הפרס במעמד מכובד, ואני אומר, כל

השקעה שיש לנו זה הולך לחינוך. יש לנו עוד הרבה מה לעשות וזה היעד

המרכזי שלנו.

"חבר" – הקלטה ותמלול

5 ל.ש

רובוטיקה, תלמידי העיר הרצלייה זכו במקום ראשון ברובוטיקה וחדשנות בארץ, הם נשלחו

לתחרות באורוגוואי, והם זכו במקום השני בעולם בחדשנות ואסטרטגיה.

גם כאן, הרשות המקומית נותנת חיבוק ותמיכה, שוב, תודה רבה לכל

הצוותים, לכל המנהלים והמורים.

יש לנו את הסרט? סיימנו בהצלחה את תוכנית ... זה, אני רוצה, כ-100 תלמידים סיימו את

התוכנית הזו, אנחנו הולכים להרחיב את התוכנית, זו גם הייתה שנה שבה

הכשרנו את המורים ביסודי, בחטיבות, בתיכונים, כלומר, התחלנו בפיילוט

של 100 תלמידים ובשנה השנייה הולכים לפרוץ דרך. אני רוצה שתראו פה

טעימה של שביעות הרצון של התלמידים, בבקשה.

(צופים בסרטון)

משה פדלון: טוב, עדכון אחרון, אגף שיפור פני העיר זכה במקום ראשון בפרס משרד

החקלאות על יער עירוני, על שמירה וטיפוח ... 45,000 עצים, כל שנה

שותלים, נוטעים מאות רבות של עצים. זה המקום להודות לרוני גאון,

לשוקי ולגלית, על העבודה הברוכה, מקום ראשון בארץ, גם בשמירה על

הירוק, אז תודה רבה. אלה העדכונים שלי, מנכ"ל העירייה.

עדכון מנכ"ל

יהודה בן עזרא: דוברות העירייה עוסקת בפרסום יחסי ציבור של מספר נושאים, השבוע זה

צלילי קיץ, הפקת והפצת חוברת עם מידע על כל אירועי הקיץ, יש לכם פה

על השולחן, אנחנו מפרסמים את זה גם ב-.Digital יצאנו לקמפיין פרסומי

על מידע על טופס 4 בקליק. תקשור השיפור החדש בשירות לתושבים שיזמו

אגף התקשוב ומינהל הנדסה. פרסום ויחסי ציבור לשבוע הקיימות, פרסום

יחסי ציבור לגאווה בעיר. קמפיין פרסום שכלל יחסי ציבור, שילוט, רדיו,

מודעות, להפנינג הגאווה שהתקיים בפארק למשפחות הלהט"ביות ... בניין

העירייה. ויחסי ציבור לתוכנית ההתחדשות העירונית.

אגף שאיפה, פתיחת עונת הרחצה בחופים, לרבות החוף הנפרד, פתיחת

החווה החקלאית גבעה קהילתית בגליל ים. פעולות ריהוט רחוב וגן, החלפת

"חבר" – הקלטה ותמלול

6 ל.ש

מתקני משחק במספר גנים, הצללות חדשות, מתקני כושר חדשים, להחלפת

ציוד גן ישן בתשעה גנים.

אגף תבל עסוק בימים אלה בהיערכות מאסיבית לשיפוצי קיץ, רשימה

גדולה מאוד, באחת הישיבות דיברנו על זה, במסגרת התב"רים דיברנו,

השקעה גדולה מאוד של כמה עשרות מיליוני שקלים בכ-80 מוסדות חינוך

בעיר.

צביעת מעברי חצייה לקראת החופש הגדול, הוכנה תוכנית עבודה לבטיחות

בדרכים בתיאום עם מחזיקת התיק, חברת המועצה אייזנברג, ובשיתוף

פעולה עם דנה אורן. אגף הביטחון קלט בשבוע האחרון, במסגרת שינוי

מבנה ארגוני שערכנו בעירייה, את מחלקת רישוי עסקים תחת ניהולו,

בשבוע, שבועיים הקרובים יבחר מנהל חדש למחלקה החשובה הזאת.

האגף, כאמור, נתן מענה לאבטחת כלל אירועי החודש האחרון ונערך

לאירועי הקיץ. אגף הנדסה, אתם יודעים, יש חילופי גברי במינהל ההנדסה,

מספר בכירים של הנדסה, כל אחד על פי סיבותיו, יצא לדרכו, התקבלו

עובדים חדשים, היום אנחנו נאשר את מהנדסת העיר החדשה, אבל האגף,

עם העובדים המצוינים שלו, המינהל ממשיך לעבוד.

שני דברים חשובים שהמינהל מקדם, תוכנית ויצמן, פרויקט פינוי בינוי בשיכון ויצמן

ופרויקט פינוי בינוי בשיכון דרום.

אגף תקשוב ומערכות מידע, כאמור, הזכרתי את הנושא של טופס ,4 מאוד חשוב, מאוד ישפר

את הפעולה בתחום הזה. האגף גם אירח משלחת מיפן ממרכז היזמות,

וחיבור שלהם עם סטארט אפים שלנו, מקומיים.

אגף הרווחה, חולקו למעלה מ-600 מנות ללקוחות האגף לשירותים חברתיים, ארוחת חג

מבושלת ביוזמה של עמותת דינה'לה. כ-350,000 שקל מתקציב האגף

לשירותים חברתיים הוקצו לטובת תוכנית מוגנות קיץ לילדים ונוער

בסיכון. התקיימה וועדת היגוי לתוכנית האב לגיל השלישי, בתהליך ההכרה

של ארגון הבריאות העולמי בהרצלייה כעיר ידידותית גיל. אנחנו צריכים

לחשוב גם על עצמנו לעתיד לבוא

"חבר" – הקלטה ותמלול

7 ל.ש

אגף החינוך, המחלקה לגיל הרך סיימה את תהליך שיבוץ הילדים בגנים, מלאכה לא קלה,

כעת המחלקה נערכת לשלב הערעורים. אגף החינוך מתארגן לקראת בקשה

למועמדות לפרס חינוך ישובי.

אגף תנוס, כפי שתיארו, חילקנו פה פרוספקטים לחברי המועצה ודיברתי על תקשור ויחסי

ציבור של הדוברות ואנחנו מתחילים כבר ממוצאי שבת עם הקונצרטים

בפארק ומופעים בגן שפר ובשיתוף עם החברה לתיירות, אירועים ומופעים,

יהיה שמח הקיץ הזה.

הנגשת הטיילת, הרחבת ההנגשה עבור אנשים עם לקויות ראייה באמצעות אפליקציה,

באמצעות הנגשה. רחבת המעליות בחופי ארכדיה המצטרפים להנגשה

הכוללת לאנשים עם מוגבלות. השימוש באפליקציה מאפשר מרחב חיים

נגיש ככל הניתן, עצמאות רבה בניהול חיי היום של האדם עם מוגבלות וכן

מחזק את ערך השיוויון בעיר.

רכישת כיסא גלגלים מוקטן למען ילדים המבקשים להיכנס למים, זאת, הדבר נעשה

בעקבות פנייתה של אם לילדה עם צרכים מיוחדים, למצוא כיסא שיתאים

לבת שלה, אנחנו שמחים שהצלחנו לספק את הכיסא, אנחנו צריכים לחשוב

על כולם ולתת פתרון.

עיר חזקה, החוכמה של עיר חזקה ועם תקציבים חזקים היא יציבות איתנה שיודעת גם

לטפל באוכלוסיות החלשות והמוחלשות.

יחידת הנגישות בסיוע מחלקת הבטיחות רוכשים גם כיסאות בידוד לסיוע לאנשים עם

מוגבלות לזמן חירום.

אגף משאבי אנוש פתח קורס לדירקטורים חדשים מקרב חברי המועצה ועובדי הציבור.

נושא אחרון, מדד ניקיון חופים, אפרופו על מצב הניקיון בחופי העיר. אז חוף הרצליה דרום,

מהמרינה עד חוף הצוק, סינדיאלי ונוף ים, זכו במדד של נקי מאוד.

יעקובוביץ יוסף:אני אף פעם לא אמרתי שלא מנקים, יהודה, אמרתי שלא אוכפים. אתם

חייבים לדייק את הדברים. אתה מסתכל עלי כאילו אני אומר שלא מנקים.

משה פדלון: זהו, אל תסתכל עליו.

(מדברים יחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

8 ל.ש

יהודה בן עזרא: בדרך כלל מי שמדבר אוהב לחפש בקהל מי שהכי ידידותי אליו ואני

הסתכלתי עליך, אתה עונה. תודה רבה.

משה פדלון: טוב, חברים, אנחנו עוברים להצעות הסדר.

הצעות לסדר

הצעה לסדר מס' 1

משה פדלון: הצעה מספר ,1 מר אייל פביאן, הנושא שישי יצירתי, חמישה ימי לימודים

חובה בשבוע. בבקשה, הבמה שלך.

אייל פביאן: קודם כל אני רוצה להקפיד על זה שיינתנו לי מלוא עשר הדקות להציג את

הנושא.

משה פדלון: לא, הייתי מבקש,

אייל פביאן: לא, לא, לא,

משה פדלון: לא, לא, לא,

אייל פביאן: מה לא, לא, לא, יש חוק,

משה פדלון: עשר דקות?

אייל פביאן: לפי החוק, מגיש הצעה לסדר,

משה פדלון: יש לך בקשה,

אייל פביאן: אני הגשתי הצעה לסדר, נקטעתי, אני מבקש לקבל עשר דקות.

משה פדלון: יש לנו הרבה מאוד נושאים ארוכים.

אייל פביאן: בסדר.

משה פדלון: אני מבקש מכל חברי המועצה להשתדל לקצר.

אייל פביאן: אני אשתדל, לפי החוק,

משה פדלון: הבמה היא שלך.

אייל פביאן: יש לי עשר דקות להציג את העניין.

משה פדלון: אין שום בעיה.

אייל פביאן: אני מבקש להציג אותה בשקט, בלי קטיעות.

משה פדלון: מאה אחוז.

"חבר" – הקלטה ותמלול

9 ל.ש

אייל פביאן: אוקי, עכשיו, אני אומר לך ככה, כפי שאתה יודע, כפי שאתה יודע, אני מכיר

קצת את מערכת החינוך בהרצלייה, ונתת פה סקירה מאוד יפה על מערכת

החינוך, האמת שהכנתי לי דברים להגיד ובזה התחלתי, אני תכף אתייחס

לזה, אבל אני חושב שהודית, והצבעת על הישגים של עיריית הרצלייה, אגף

החינוך, בצדק,

משה פדלון: לא,

אייל פביאן: רגע, רגע, רגע, רגע.

משה פדלון: החמאתי לצוותים החינוכיים,

אייל פביאן: ביקשתי עשר דקות לדבר. אני חשוב שההישגים שאתה מצביע עליהם הם

קודם כל של התלמידים, של ההורים, של המורים בכיתות, של המנהלים

של מוסדות החינוך וגם של אגף החינוך בעיריית הרצלייה ומשרד החינוך

של מדינת ישראל, וכל הקהילה בהרצלייה. ילד שמגיע להישגים שאתה

ציינת פה סטטיסטית אותם, הוא תוצר של כל המערכת הזו. אין תוצר

בחינוך שהוא של פקידים, אין דבר כזה. ובזה אני אתחיל.

משה פדלון: סליחה, אני חלוק עליך,

אייל פביאן: בסדר.

משה פדלון: יש מדיניות.

אייל פביאן: רגע, רגע,

משה פדלון: זה מתחיל ממדיניות,

אייל פביאן: אני לא הפרעתי כשאתה עשית את הסקירה,

משה פדלון: זה שייך למדיניות. הייתה גם מדיניות שהביאה אותך ל-%10 מתמטיקה.

אייל פביאן: רגע, סליחה רגע, הצגת בשקט את הדברים ואני לא הפרעתי.

משה פדלון: בסדר.

אייל פביאן: אני מבקש להציג את הדברים שלי בשקט.

משה פדלון: אל תגדיר אותנו פקידים.

אייל פביאן: אני לא הגדרתי אותך כפקיד, אני לא הגדרתי אותה,

משה פדלון: בוא, בוא נשמע.

"חבר" – הקלטה ותמלול

10 ל.ש

אייל פביאן: רגע, סליחה רגע, אתה ראש העירייה, מי שעובד בעירייה הוא פקיד, ומי

שעובד במשרד החינוך הוא פקיד, זאת הגדרה חוקית במדינת ישראל.

יהודה בן עזרא: אני מבקש ממך, אני פקיד בכיר.

אייל פביאן: גם אתה פקיד.

(מדברים יחד)

משה פדלון: תמשיך, מר פביאן, בוא, לעצם העניין.

(מדברים יחד)

אייל פביאן: אתה בינתיים קוטע אותי.

משה פדלון: אתה בינתיים כבר דיברת ארבע,

אייל פביאן: אני אמשיך לדבר וביקשתי בשקט.

משה פדלון: ארבע דקות עברו.

אייל פביאן: לא עברו ארבע דקות.

מאיה כץ: לא נכון, דקה .42

אייל פביאן: עברה דקה.

משה פדלון: בבקשה, מר פביאן.

אייל פביאן: עכשיו אני אעבור לדברים,

משה פדלון: חברים, לא להפריע לחבר.

אייל פביאן: אני אעבור לדברים שהכנתי.

משה פדלון: בבקשה.

אייל פביאן: אנחנו נדבר עכשיו על חינוך איכותי, על מוסדות חינוך ועל המנהלים שלהם,

על הורים, על תלמידים, על מורים שיודעים לשים יחד בצורה הנכונה ביותר

את טובת התלמידים בהקשריה הרחבים. בראש סדר העדיפויות. שום

מנגנון בירוקרטי לא יודע את זה יותר טוב מההורים, המורים והתלמידים.

ולכן, כך ראוי שעיריית הרצלייה והעומדים בראשה יתייחסו לדברים

בצורה כזו. היות וזה מונח שאתם משתמשים בו לאחרונה, טובת הילדים

בראש סדר העדיפויות במובן הרחב שלה.

משה פדלון: נ כון.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11 ל.ש

אייל פביאן: עכשיו, כאן אני מגיב לדברים שלך, הרצלייה מתגאה בשנים האחרונות

בהשקעות תקציביות ניכרות בחינוך. בהישגים שמתבטאים באחוזי זכאות

לבגרות, באחוזי תלמידים שניגשים לחמש יחידות מתמטיקה, באנגלית

ועוד, באחוזי מצטיינים, אלה הישגים מאוד יפים וראויים לציון, ללא ספק.

אך האם בכך בלבד אנו מבטאים חינוך איכותי שניתן להתגאות בו

בהרצלייה? על זה ניתן עוד לדבר רבות, לא נעשה את זה עכשיו בישיבה.

אבל אנחנו נדבר עכשיו על ערכים מאוד חשובים של חינוך ילדים, וטובתם

במובן הרחב של הלימוד.

פעילויות חינוכיות משפחתיות, קשר משפחתי ואישי בין ההורים לילדים

ושאר בני המשפחה, שיתוף הקהילה בחינוך, שיתוף פעולה עם הקהילה,

כבוד הדדי להורים, לתלמידים ולמורים, התחשבות בצרכי הציבור

ורצונותיו, שקיפות שלטונית, אמירת אמת, ועוד כמה ערכים. על כל אלה

אנחנו נדבר סביב ההצעה לסדר הזאת שלי, בנושא קיום שישי יצירתי

בחטיבת שמואל הנגיד ומתן האפשרות לקהילה כולה, מורים, הנהלה,

ילדים ותלמידים להחליט ביחד על טובתם שלהם תוך דאגה לכלל ציבור

התלמידים והמשפחות.

כידוע, רוב גדול ביותר של תושבי הרצלייה אינם עובדים בימי שישי בבוקר,

לעומת זאת עובדים ימים ארוכים ושעות רבות כל השבוע. גם האמא וגם

האבא. בשנת הלימודים הקודמת אני התעסקתי אישית בנושא הזה,

כשהייתי סגן יושב ראש הנהגת ההורים של חטיבת הנגיד. עשינו משאל

בקרב מאות משפחות של הורים לתלמידים, התשובה של הרוב המוחלט

הייתה חד משמעית, גם בשנת הלימודים הנוכחית, עשו הנהגות ההורים

והתלמידים משאל בקרב כלל המשפחות בחטיבה, והתשובה הייתה חד

משמעית, הקשבה בחודשים האחרונים לעמדת ההורים והתלמידים הייתה

חוסכת זמן רב, אנרגיות רבות, לא מדובר כאן ברצון של קבוצה קטנה של

פעילים בוועד הורים. מדובר כאן על רצון של מאות משפחות, אלפי תושבים

בהרצלייה, שאנחנו מדברים על איכות החיים שלהם, על שבוע הלימודים

"חבר" – הקלטה ותמלול

12 ל.ש

שלהם, על המשפחה שלהם, על החינוך של הילדים שלהם. זה עניין ציבורי

ממדרגה ראשונה. טיפלנו היטב בנושא בשנת הלימודים הקודמת ונתנו

פתרון שהוכיח את עצמו כהצלחה מסחררת בשנת הלימודים הנוכחית.

תוכנית שישי יצירתי שהופעלה השנה נותנת מענה מלא לתלמידים ומשפחות שמעוניינים

להגיע ביום שישי לחטיבת ביניים, וגם לכאלה שלא מעוניינים להגיע

לחטיבה, וכולם שבעי רצון מזה. אין משפחה אחת שמעוניינת שהילד או

הילדה שלה יהיה ביום שישי בחטיבה, ובמקום זה, אני מצטט: "הילדים

מסתובבים עם קורקינטים ברחובות, בניגוד לרצון ההורים". סגור ציטוט.

כפי שנאמר לאחרונה לעיתונות בהרצלייה, זה לא נכון, אין דבר כזה. לעומת זאת, יש מאות

ילדים שמקבלים בימי שישי ערכים, חינוך, תשומת לב שהם בעלי חשיבות

עצומה בגילאים האלה, שאינם יכולים לקבל אותם בשאר ימות השבוע,

ומאות אחרות של משפחות של החטיבה שזכו בשישי יצירתי, כן להגיע

לחטיבה ביום שישי, מרצונם החופשי, ולא כי כפו עליהם. רצונם של

ההורים והתלמידים הוא מאוד ברור והם ציפו ומצפים בצדק שעיריית

הרצלייה תתייצב לצידם ותייצג אותם מול משרד החינוך.

כולנו יודעים כי משרד החינוך מייחס חשיבות גבוהה ביותר לעמדת הרשות המקומית

ומתחשב בה. אורח החיים במוסדות החינוך בעיר הוא נושא לדיון והחלטה

משותפת עם ההורים והתלמידים ובוודאי עם המורים. מוסדות חינוך

שמתקיימים שנים רבות עם הישגים לימודיים גבוהים ועם שביעות רצון של

הקהילה, צריך לכבד ולאפשר להם לשמר על ההישגים שלהם והשירות

הטוב השהם נותנים לתושבים. מה שפועל היטב שנים רבות, גם בארץ וגם

בעולם, צריך לעודד, לטפח, לשמר.

לפי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך, כל שינוי מהותי באורח החיים של בית ספר מחייב דיון

עם וועד ההורים בבית הספר. החלטות עקרוניות במערכת החינוך צריכות

להתקבל לאחר ביצוע מחקר, לאחר שיתוף הקהילה, לאחר בחינת חלופות,

לאחר קבלת החלטה מקצועית מנומקת ולאחר ביצוע הסברה מתאימה.

בפועל, בחטיבת הנגיד, הדברים לא נעשו ככה בשנה האחרונה ונכפה עליה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

13 ל.ש

למעשה, לעבור לשישה ימי לימודים בשבוע.

בשנה הקודמת עסק ראש אגף החינוך בהרצלייה במאמץ ניכר לשכנע ולהסביר להורים

ולתלמידים מדוע הוא מתעקש להעביר את החטיבה לשישה ימי לימודים

בשבוע חובה, אחרי 15 שנות פעילות מוצלחת של חמישה ימים בשבוע.

הנימוקים שלו קיבלו מענה אחד לאחד, כל נימוק של ראש אגף החינוך

בהרצלייה הביא קיבל מענה. לא נותרו נימוקים נוספים שהוא לא הצליח

לקבל עליהם מענה. גם הטיעון, כמו שאמרתי, שיש משפחות שרוצות שישה

ימים בשבוע לימודים, קיבל מענה.

אמרתם לאחרונה שמשרד החינוך מתעקש רק על שישה ימי לימודים בשבוע, זה לא נכון, זה

לא נכון חד משמעית. רגע, רגע, אני, אני מדבר, יש לי פה,

משה פדלון: אתה רוצה להתייחס?

אייל פביאן: אני אסיים לדבר ומצידי הדיון יכול להיארך שעה וחצי, לא אכפת לי.

דובר: מבחנתנו לא, אבל, אייל.

אייל פביאן: אני מבקש לדבר. משרד החינוך לא מתעקש,

(מדברים יחד)

אייל פביאן: משרד החינוך לא מתעקש, הוא מכבד את הרצון של רשויות מקומיות

ומוסדות חינוך ברחבי הארץ וגם בהרצלייה, זה בהתאם לחוק, בהתאם

לחוזר מנכ"ל, משרד החינוך פועל בשיתוף פעולה מלא ומאפשר גם חמישה

ימי לימודים בשבוע, זה כאשר, אני רואה את המבטים שאתה עושה.

הרשות המקומית ממלאת את חלקה בהתאם לחוק, ובאמת מבקשת לקיים

חמישה ימים של לימודים בשבוע, בתיאום עם ההורים, בתיאום עם

מוסדות החינוך ולא מגלגלת את העניין על פקידים של משרד החינוך ועל

מנהלים של מוסדות חינוך בשטח.

משרד החינוך משתף פעולה כשרשות מקומית באמת פונה אליו ובאמת

מתכוונת למה שהיא אומרת.

אילו אגף החינוך העירוני היה פועל ככה בחודשים הרבים האחרונים,

משרד החינוך מזמן היה מאשר לחטיבת שמואל הנגיד, וגם לחטיבות

"חבר" – הקלטה ותמלול

14 ל.ש

אחרות בעיר, ללמוד חמישה ימים בשבוע.

על פי כל הדיווחים שקיבלנו, ועל פי תשובה שלך בעצמך, לשאילתא ישירה

שהגשתי לך לאחרונה בנושא הזה, עולה בבירור שעיריית הרצלייה מתחילת

השנה ועד הרגע הזה עצמו, לא הציגה בצורה חד משמעית עמדה מול משרד

החינוך, שהיא מבקשת לקיים שישי יצירתי אני שאלתי בכתב וקיבלתי

תשובה בכתב, היא מונחת פה על השולחן, של כל חברי המועצה, אפשר

לקרוא אותה.

להפך, כנראה שעמדת העירייה גורמת למשרד החינוך להתרשם הפוך מזה.

כשמשרד החינוך כבר ביקש לברר את המדיניות של עיריית הרצלייה בנושא

של אגף החינוך, התשובה שהוא קיבל, לפי התשובה שאתה בעצמך ענית לי

לשאלה. בכתב, שהמערכת החינוכית העירונית פועלת שישה ימים בשבוע.

אז אם משרד החינוך שואל את הרשות המקומית וזו התשובה שהוא מקבל,

איך הוא יכול לאשר חמישה ימים בשבוע?

וזה כשהוא מתייחס לאגף החינוך בעירייה כזה שמתווה שבוע לימודים

בעיר, ככה משרד החינוך מתייחס. והוא שואל מה שבוע הלימודים בעיר,

אומרים לו שישה ימים בשבוע.

ההישגים הלימודיים והחינוכיים במובן הרחב של תלמידי שמואל הנגיד,

ותלמידי מוסדות חינוך רבים אחרים בארץ ובעולם, לא נפלו מעולם

מההישגים של תלמידים שלומדים שישה ימים בשבוע ולא נגרם שום נזק

לתלמידים, להפך. מדובר במקרה הזה במקרה קלאסי של התעקשות

כוחנית של פקידים מול קהילה, שהוא מיותר לחלוטין, הוא מיותר לחלוטין

צריך להפסיק אותו באופן מיידי, לא כך אנחנו פועלים בהרצלייה ולא כך

אנחנו מסכימים שינהגו בהרצלייה.

בצדק העניין הזה מעורר התנגדות עזה בקרב מאות משפחות שהילדים

שלהם לומדים בחטיבה, וזה בזמן שאלפי משפחות אחרות בעיר היו רוצים

לאמץ את אותו דבר, כי זה טוב לילדים וטוב להורים.

המאבק הזה נמשך חודשים ארוכים ומתישים, זה מאבק צודק שדורש

"חבר" – הקלטה ותמלול

15 ל.ש

פתרון חד משמעי לעניין, ממש בימים האלה. הצעתי את זה כבר במרץ

השנה, שמתי פה הצעה לסדר שביקשה דבר אחד פשוט, שעיריית הרצלייה,

בראשותך, תפנה למשרד החינוך בצורה רשמית, חד משמעית, שאומרת:

'אנחנו מגבים את זה'. הסרתם את ההצעה הזאת מסדר היום, עד לרגע זה,

זה לא קרה. אנחנו, חברי מועצת העיר, אנחנו נציגים של תושבי העיר

והחובה שלנו זה לייצג אותם ולהשמיע את קולם.

ואתה, אדוני ראש העירייה, יכול וצריך לפעול בשם התושבים באופן נחרץ

וחד משמעי, ובוודאי בתור ראש עיר גדולה כמו הרצלייה, וממלא מקום

מרכז השלטון המקומי במדינת ישראל, אתה יודע לדבר עם משרד החינוך,

אין לי ספק בזה. ואם אכן נעשה את זה כולנו, אין לי ספק שמשרד החינוך

יאשר את בקשת העירייה.

כל הבדיקות שמשרד החינוך דורש מרשות מקומית לעשות, על פי החוק,

נעשו בשנתיים האחרונות ברצף, באופן הכי נרחב שאפשר, גם עם ההורים

וגם עם המורים, וככה צריך להסביר את זה למשרד החינוך. כל העניין הזה

מתחילתו ועד סופו היה נשאר תלוי רק בגורם אחד, בעיריית הרצלייה,

עכשיו אני אגיד עוד שתי מילים, כי אני לא רוצה להאריך, יש לכל חברי

המועצה על השולחן מסמכים שאני ביקשתי להביא, יש כאן שאילתא שאני

הגשתי לראש העירייה בכתב, תשובה של ראש העירייה בכתב, ניתוח שלי

של התשובה, חוות דעת משפטית בנושא הזה שהוגשה לעירייה ומכתב של

ראש העירייה למשרד החינוך מאפריל.

במכתב שלך באפריל למשרד החינוך, אתה כותב שלא נשאר זמן לעירייה,

כמתבקש, לעשות את הבדיקות הדרושות עם ההורים והמורים

והתלמידים. ברור שבמצב כזה משרד החינוך לא יאשר חמישה ימי

לימודים. אבל האמת היא שבמשך שנתיים אחורה מאפריל, בצורה הכי

אינטנסיבית שאפשר, אמרתי, גם בשנת הלימודים הזו וגם הקודמת, מאות

הורים ומאות תלמידים השתתפו בתהליך, וכל מורי החטיבה, על שבוע

הלימודים בחטיבה והתשובה ברורה. אז העירייה אומרת למשרד החינוך,

"חבר" – הקלטה ותמלול

16 ל.ש

אין לנו זמן לעשות בדיקה. ברור שמשרד החינוך לא יאשר שישה ימי

לימודים בשבוע.

דובר: חמישה.

אייל פביאן: כשהרשות המקומית צריכה לפנות למשרד החינוך ולהגיד: 'אני מבקשת

שתאפשרו חמישה ימי לימודים בשבוע', והיא לא פונה ושואלים אותה היא

אומרת: 'שבוע הלימודים אצלי שישה ימים', ברור שלא יאשרו, ולכן,

הדברים האלה עולים,

דוברת: אייל.

אייל פביאן: אני מסיים, אני מסיים, הדברים האלה עולים בצורה ברורה מחוות דעת

משפטית שהגישו לך, הגישו לך. שהיא מסבירה בדיוק את החוק, והיא

מסבירה שמשרד החינוך יכול לאשר חמישה ימי לימודים בשבוע.

לכן, ההצעה לסדר שלי היום היא פשוטה מאוד, והיא מנוסחת, אני אומר

לך את זה בצורה חברית, באמת, בצורה הכי מינורית שיכולתי לנסח אותה,

למרות שאני חושב שהדברים יכולים להיעשות בצורה רחבה יותר. כל מה

שמוצע פה זה שהעירייה תפנה למשרד החינוך, בצורה הכי נכונה, מתואמת

עם הנהגת ההורים, התלמידים והמורים, של חטיבת שמואל הנגיד,

בשקיפות מלאה, ביחד, תגיד שהיא מגבה את תוכנית שישי יצירתי בשנת

הלימודים הקרובה, בשנה הבאה תעשו כמה דיונים שאתם רוצים, תעשו

כמה בדיקות שאתם רוצים, תשתתפו עם התלמידים, תשתתפו עם המורים.

תאמין לי, אם יהיה ילד אחד ביום שישי שיסתובב ברחובות עם קורקינט,

וההורים שלו לא יוכלו לטפל בו, אני אטפל בו. תפנו אותו אלי, אני אטפל

בילד ביום שישי.

יהודה בן עזרא: לא חבל על הילד?

(מדברים יחד)

משה פדלון: ראשית, השתמשת הרבה במושג פקידים, וטוב שלא אמרת פקידונים. לעצם

העניין, בראש מערכת החינוך בעיר יושבים אנשים אינטליגנטיים, עם תואר

ראשון, שני, ודוקטורים, שיושבים כל היום ומבצעים שינויים מרחיקי לכת

"חבר" – הקלטה ותמלול

17 ל.ש

במערכת החינוך. אז אתה רצית לתת קונוטציה של פקידונים, אז יש פה

אנשים מעולים,

אייל פביאן: לא השתמשתי במילה,

משה פדלון: טוב, טוב, טוב, אני מדבר,

אייל פביאן: אני לא השתמשתי במילה פיקדונים, גם בין ההורים יש דוקטורים

ומהנדסים.

(מדברים יחד)

משה פדלון: כל אנשי החינוך במדינת ישראל נמצאים אצלנו.

אייל פביאן: מה, מה?

משה פדלון: באים ללמוד איך עושים חינוך טוב בהרצלייה.

(מדברים יחד)

אייל פביאן: אתה יודע כמה הורים עוסקים בחינוך ובדוקטורנטים?

משה פדלון: לא, אני מבקש, תן כבוד לאנשי החינוך בעיר,

אייל פביאן: אין לי לי בעיה עם אנשי החינוך.

משה פדלון: מהשורה,

אייל פביאן: ייצוג להורים ולתלמידים.

משה פדלון: אתה לא נותן כבוד, אל תקרא להם פקידים,

אייל פביאן: הם פקידים.

משה פדלון: הם אנשי חינוך שלמדו ומשקיעים מבוקר עד לילה לטובת דור העתיד.

אייל פביאן: ועדיין, הם פקידים.

משה פדלון: אם אתה מכבד, תכבד אותם עד הסוף.

אייל פביאן: אני מכבד אותם.

משה פדלון: אני לא מקבל את המושג,

אייל פביאן: מה אתה לא מקבל, אתה לא מקבל שהם פקידים?

משה פדלון: אני אתן גיבוי לכל אנשי הצוות שלי.

אייל פביאן: תן להם גיבוי.

משה פדלון: לעצם העניין, ואתה למדת באקדמיה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

18 ל.ש

אייל פביאן: נכון.

משה פדלון: ואפתח ואומר כי האחריות והסמכות על בתי הספר בהרצלייה, בפרט,

ובמדינת ישראל בכלל, היא על משרד החינוך ואי אפשר להפריד.

אייל פביאן: בסדר.

משה פדלון: תן לי, אני דיברתי. אי אפשר להפריד בין אחריות לסמכות, אי אפשר

להפריד. אחריות היא על מדינת ישראל. ובכלל זה גם על המתווה הפדגוגי

וימי הלימוד, וזאת בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך. חוזר מנכ"ל כמוהו

כמו חוק, מחייב אותנו, אתה לא יכול לסתור, יש נהלים, הורים, פדגוגיה,

אבטחה, שמירה, מתי פותחים, מתי סוגרים, הכל כתוב בחוזר משרד

החינוך. וגם בהתאם לחוות הדעת משפטית שהונחה לפני, בה הובהר בדיוק

מה סמכותה של הרשות המקומית ובעיקר, מה לא,

אייל פביאן: לא, רגע, אני רק מבקש,

יהודה בן עזרא: אבל אייל, לא הפריעו לך.

(מדברים יחד)

אייל פביאן: זו חוות הדעת? אני שואל.

יהודה בן עזרא: אייל, אתה נקרא לסדר פעם ראשונה.

אייל פביאן: אוקי, זו חוות הדעת שאתה מתייחס אליה?

(מדברים יחד)

משה פדלון: ברגע שהוא יפריע אני אוציא אותו פשוט.

יהודה בן עזרא: זה לא שיחה, זה לא בחוץ, זה ראש העיר, עם כל הכבוד.

משה פדלון: חברים, אני רוצה לסתור את מה שאמרת. כדי לגבש עמדה ציבורית

החלטתי לזמן אלי לשולחן עגול את וועדי ההורים, הם היו אצלי, את

התלמידים, את מועצת הנוער, את הנהלת בית הספר, את אגף החינוך

ומשרד החינוך. ולמדתי את הנושא לאורכו ולרוחבו וקיימתי מספר מפגשי

חשיבה, כאשר השורה התחתונה היא שהחלטה אינה החלטה של הרשות

המקומית. אתה לא יכול לגבור חוק, גם אם אני אעביר פה חוק עזר עירוני,

שאני אלמד ביום שישי, זה לא תופס, חוק המדינה, הוא המוביל, עד כאן,

"חבר" – הקלטה ותמלול

19 ל.ש

אחריות וסמכות.

הרשות המקומית יכולה להמליץ, לבקש ולתמוך, אך ההחלטה והשיקולים

מצויים אצל משרד החינוך וכך עשינו. כאשר טובת התלמידים לנגד עיננו,

ואכן פניתי במכתב רשמי למנהלת המחוז, והתשובה הייתה שלילית

לחלוטין, זה המכתב, אפשר לצלם אותו, להפיץ אותו.

אייל פביאן: זה מאפריל.

משה פדלון: רק שנייה. התלמידים, לאור הדברים,

אייל פביאן: לא, לראות אם זה המכתב.

משה פדלון: אני אקרא את השורה התחתונה, אין לנו זמן.

אייל פביאן: זה המכתב.

משה פדלון: כן, שישמעו גם בקהל הרחב, שמעו אותך.

אייל פביאן: בבקשה.

משה פדלון: "לאור הדברים והכוונות הטובות של כל הצדדים, אני פונה אליך" למנהלת

אגף החינוך, מחוז תל אביב, שהיא הסמכות, "כדי לבקשך להקפיא את

המצב לשנת הלימודים הקרובה, ולהותיר את אופן הלימודים בחטיבת

הביניים שמואל הנגיד, כפי שהיה בשנים האחרונות. הדבר יאפשר לרשות

לבצע את הבדיקות והתהליכים הנדרשים בחודשים הקרובים ולגבש

החלטה נכונה. כאשר טובת התלמידים ניצבת מול עינינו. מקדים תודה

לבקשה." זה גם סותר את מה שאמרת שלא עשינו שום דבר. אז כן עשינו.

קיבלתי תשובה,

יהודה בן עזרא: אגב, הסייפא של מה שראש העיר הקריא, מילה במילה בהצעת ההחלטה

שלך.

משה פדלון: דבר נוסף.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: למה לא פנית,

(מדברים יחד)

משה פדלון: תנו לי לסיים, מכתב תשובה של מנהלת המחוז, הסמכות והאחריות: "על

"חבר" – הקלטה ותמלול

20 ל.ש

חטיבת הביניים לפעול בשנת הלימודים תש"ט כאשר חטיבת הביניים בעיר,

כמו שאר חטיבות הביניים, שישה ימים בשבוע." זה התשובה, שני

המסמכים האלה. אז כן עשינו, אבל,

מאיה כץ: אבל אתה לא פנית מעל,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: למה לא פניתם מעל?

משה פדלון: לא פתחתי את זה לדיון, לא להפריע לי בבקשה. אני נותן לתשובה, לאחר

מכן, נשמע פה חבר או שניים.

(מדברים יחד)

משה פדלון: חברים, לא פתחנו את זה לדיון.

אייל פביאן: תפתח את זה לדיון.

משה פדלון: אני נותן לו תשובה. ומיד אני אגיד מה ההצעה לסדר שלי.

אייל פביאן: יכולת לשלוח את זה במייל.

משה פדלון: אני זימנתי את מנהלת המחוז אלי למשרד, דיברתי איתה, התשובה שלה

הייתה: 'משה, גם אם תמלא טפסים ותביא פיטיציה של כל העיר הרצלייה,

התשובה שלי תהיה שלילית, וגם אם זה יעלה לארצי, התשובה שלי

שלילית'. שוחחתי איתה בטלפון מספר פעמים, לא עזר לי, אני ראש רשות,

לא עזר. מזכיר לך, האחריות והסמכות היא שלה.

כאמור, פניית המחוז תהיה באופן חד משמעי שתסרב לבקשה שלי או בלי

המלצת הרשות המקומית וזאת לאור שיקולים ברורים ממדיניות משרד

החינוך.

למרות שהעניין והדבר יוצר, והרצון שלנו לפעול לטובת התלמידים, ההצעה

שלך לסדר אינה עולה בקנה מידה אחד עם הסמכות המוקנית לנו, לרשות,

וממילא החלטה זו אינה החלטת הרשות המקומית, זה לא החלטה שלנו.

אבל למרות הכל, אני מתכוון מכאן לפנות למנכ"ל משרד החינוך, להיפגש

איתו, לערער על החלטת מנהל המחוז, לפיכך, ההצעה צריכה לרדת מסדר

היום. זאת אומרת, זה לא שאתה ממציא את הגלגל, אני מטפל בזה בכפפות

"חבר" – הקלטה ותמלול

21 ל.ש

של משי, כינסתי את ההורים, דיברתי, אני מגבה את האגף שלי. דרך אגב,

אגף החינוך ממליץ, מי שמחליט זה אני. זה כמו וועדת תכנון ובנייה,

מהנדס העיר ממליץ, אנחנו מחליטים.

אייל פביאן: עד שזה מגיע למשרד החינוך.

משה פדלון: לא, לא, עוד פעם,

אייל פביאן: אני רוצה לשאול אותך שאלה.

משה פדלון: נכבדי, לא, הוא דיבר על זה שבאגף החינוך המליצו חמישה, שישה ימים.

גם היום הייתה המלצה על העברת בית ספר כזה, הגברת תמר הייתה

וראתה בדיוק מה היו ההמלצות ומה אני הנחיתי. זאת אומרת, חברים, אין

לי אחריות ואין לי סמכות, אין לי אחריות וסמכות לא בחינוך, לא

בתחבורה, כמו שאתה יודע, לא בהרבה דברים אחרים. אז אין לי אחריות,

אם היה לי אחריות וסמכות, ברור לך שפה היו לומדים 22 ילדים בכיתה,

ברור לך שהייתי מוסיף מורים למתמטיקה, הייתי עושה מהפכות. אבל מה

לעשות, הרגולטור כובל אותי.

(מדברים יחד)

אייל פביאן: ראש עיריית אילת,

(מדברים יחד)

אייל פביאן: והוא מנהל מלחמת עולם נגד כל המדינה והוא ינצח אותה בסוף.

משה פדלון: בסדר. חברים, לפיכך,

אייל פביאן: אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת.

משה פדלון: כן.

אייל פביאן: אולי אני, אולי, אולי אני לא מבין מספיק טוב קריאה וכתיבה. אני שאלתי

אותך בשאילתא ישירה בכתב, מה עמדת העירייה הרשמית היום מול משרד

החינוך, והאם היא נותנת מצידה גיבוי מלא,

משה פדלון: אני אגיד לך מה העמדה שלי.

אייל פביאן: רגע, רגע, אנחנו נשמע את התשובה שלך. עמדת העירייה והעומד בראשה

היא שטובת התלמידים בהקשרייה הרחבים, בראש סדר העדיפויות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

22 ל.ש

יהודה בן עזרא: מתי אדוני שאל את השאלה? באיזה,

אייל פביאן: מה זה משנה?

יהודה בן עזרא: באיזה תאריך,

אייל פביאן: אני מנסה להבין,

יהודה בן עזרא: אני שואל אותך,

אייל פביאן: רגע, רגע,

יהודה בן עזרא: בוא נהיה מסודרים.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: יש החלטה לפנות למנכ"ל.

(מדברים יחד)

דנה אורן: לא, אבל,

אייל פביאן: מה זה מה זה משנה, בואו נחכה עוד חצי שנה.

דנה אורן: אבל אנחנו רוצים שזה יתקבל,

אייל פביאן: דנה, דנה,

דנה אורן: נורא קל לשבת וכל יום להתלונן, בניגוד לזה, לא, בניגוד לזה שאנחנו

יושבים ויושבים עם ראש העיר ויושבים עם הסגנים ומנסים לקדם את

העניין הזה בשביל למצוא פתרון.

(מדברים יחד)

אייל פביאן: בינתיים, במשך חודשים, בינתיים במשך חודשים, מאות הורים וילדים

מתרוצצים ברחובות, מפגינים ,משביתים מוסדות חינוך,

משה פדלון: אז מה, אז מה?

אייל פביאן: מקימים דוכנים, אני לא מצליח, רגע, רגע,

(מדברים יחד)

אייל פביאן: אני לא מבין,

(מדברים יחד)

אייל פביאן: אני לא מבין דבר אחד, אני לא מפריע לך.

משה פדלון: מי מנהל את העיר הזו?

"חבר" – הקלטה ותמלול

23 ל.ש

אייל פביאן: חודשים, עד הרגע הזה, לא מצליחה עיריית הרצלייה בראשותך, להוציא

מסמך אחד פשוט שכולנו נקרא אותו, שכתוב עליו בצורה פשוטה, עיריית

הרצלייה מגבה, לוקחת על עצמה את האחריות, פונה למשרד החינוך,

כתוכנית,

משה פדלון: אתה אדם אינטליגנטי, אתה יודע מה צריך לעשות?

(מדברים יחד)

משה פדלון: מה שאני מציע, אני אפנה למנכ"ל משרד החינוך, אני ... אמנה וועדה

מורחבת, עם חברי מועצה, עם נציגויות בתי ספר, עם תלמידים, שבו על

המדוכה ותבואו עם הצעה להפוך את כלל בתי הספר ל חמישה ימים.

אייל פביאן: בסדר, מאה אחוז.

משה פדלון: בסדר, למה,

(מדברים יחד)

משה פדלון: אם אתה כל כך רוצה לבוא ולקדם ולתת,

אייל פביאן: אני רוצה,

משה פדלון: בואו, נקים וועדה שתבוא ותמליץ ואז נבוא,

(מדברים יחד)

אייל פביאן: מה תהיה פנייתך למנכ"ל משרד החינוך?

משה פדלון: זה תשאיר בשבילי.

אייל פביאן: לא.

(מדברים יחד)

אייל פביאן: ההצעה שלי לסדר אומרת, אז תקבלו את ההצעה לסדר.

(מדברים יחד)

משה פדלון: יש לנו עוד הרבה נושאים.

אייל פביאן: אבל למה אתה מוריד את הנושא מהסדר?

(מדברים יחד)

יהודה בן עזרא: סליחה, מה ההצעה שלך לסדר?

אייל פביאן: ההצעה שלי שמועצת העיר תקבל החלטה חד משמעית שהיא מגבה את

"חבר" – הקלטה ותמלול

24 ל.ש

תוכנית שישי יצירתי בשנת הלימודים הבאה, כמו שכתוב פה,

מאיה כץ: לא מגבה, ממשיכה קיים.

אייל פביאן: רגע, ממשיכה לקיים, מגבה, ומברכת על זה שראש העיר ילך למנכ"ל משרד

החינוך בשמה ויטפל בזה ויפתור את העניין. ובשנה הבאה תקימו כמה

וועדות,

יהודה בן עזרא: אז אני מציע משהו אחר, אני מציע,

(מדברים יחד)

יהודה בן עזרא: אני מציע שאתה תסיר את ההצעה שלך מסדר היום, תכף אני אגיד לך מה

אני מציע, תסיר את ההצעה שלך, כי ההצעה שלך למעשה מדברת כמעט

אותו דבר על פי המכתב שראש העיר, רגע, תן לי להשלים. לכן מועצת העיר,

הצעה שאני מציע, מועצת העיר מחזקת את ידיו של ראש העיר, בהתאם

למכתב שהוציא בחודש אפריל,

אייל פביאן: לא, לא, לא.

יהודה בן עזרא: תן לי לסיים.

אייל פביאן: המכתב הזה לא טוב.

יהודה בן עזרא: רגע, תן לי לסיים, המכתב בדיוק כתוב כמו שאתה כתבת.

אייל פביאן: לא.

יהודה בן עזרא: תן לי לסיים.

מאיה כץ: אז להפך, תקבלו את ההצעה שלו.

משה פדלון: לא.

יהודה בן עזרא: רגע, תני לי לסיים.

מאיה כץ: אל תורידו אותה, תקבלו אותה.

יהודה בן עזרא: מועצת העיר, מועצת העיר מחזקת את ידיו של ראש העיר, על פי מדיניות

שהוא קבע, וכתב למשרד החינוך שהוא מעוניין שבשנה הבאה יהיו חמישה

ימי לימוד בחטיבת ביניים שמואל הנגיד, ושהמכתב למנהלת המחוז לא

עזר, ראש העיר יפנה למנכ"ל משרד החינוך.

אייל פביאן: למה אי אפשר,

"חבר" – הקלטה ותמלול

25 ל.ש

(מדברים יחד)

משה פדלון: מי בעד ההצעה הזאת? מי בעד ההצעה הזאת? מי בעד ההצעה?

יהודה בן עזרא: מי נגד?

(מדברים יחד)

יהודה בן עזרא: למה אתה לא בעד?

אייל פביאן: כי אתה לא נותן לי לדבר.

(מדברים יחד)

משה פדלון: מי נגד להסיר את ההצעה? תודה רבה, הדיון הבא. השאילתא הבאה.

רבותיי, תודה רבה. נפנה למנכ"ל משרד החינוך ונמשיך. נפנה למנכ"ל משרד

החינוך ונמשיך.

דנה אורן: ראש העיר, אפשר לתחום את זה בזמן, ואז נראה לי כולם יהיו מרוצים.

מאיה כץ: זה היה צריך כבר להיות עד עכשיו.

דנה אורן: אנחנו לא בוכים,

(מדברים יחד)

הצעה לסדר מס' 2

משה פדלון: אנחנו ממשיכים בישיבת המועצה, הצעה לסדר מספר שתיים על ידי גברת

מאיה כץ.

(מדברים יחד)

משה פדלון: חברים, בנושאים חשובים, וצריך להתקדם, הלאה, צריך לאשר אותם

,בבקשה, מאיה, בבקשה.

מאיה כץ: אז ככה, בנושא מתן עדיפות לתושבי הרצלייה באירועים עירוניים. כמידי

שנה מתקיימים קונצרטים בפארק הרצלייה בתקופת הקיץ, הקונצרטים

מרהיבים בתוכנם ומושכים קהלים רבים בכלל הגילאים, בעיקר לאור

העובדה כי הם ללא תשלום, פעילות מבורכת וחשובה. אין מחלוקת על

חשיבות הנגשת תרבות לכלל האוכלוסייה, יחד עם זאת, אנו עדים לכך כי

תושבי הרצלייה רבים ובעיקר האוכלוסייה הבוגרת יותר שמגיעה לראות

"חבר" – הקלטה ותמלול

26 ל.ש

את הקונצרטים, תושבי העיר, אלו המממנים מכספי המיסים שלהם בין

היתר פעילות זו, אינם מצליחים ליהנות ממקומות ישיבה בשל תושבי חוץ

המגיעים מספר שעות מוקדם יותר ותופסים את מירב המקומות על חשבון

תושבי העיר שלנו.

ההצעה שלי לסדר היא שמנכל העירייה יכנס צוות שיציג בפני מועצת העיר

כבר בישיבה הבאה מנגנון כניסה ובו תינתן עדיפות במקומות הישיבה

לתושבי העיר על פני תושבי חוץ. לדוגמא, באמצעות הנפקת כרטיס תושב

שיסדיר מקומות ישיבה מועדפים לתושבי העיר, באמצעות תחימת מושבים

וכולי, אני רוצה רגע להסביר.

בעיקרון, כמו שאמרתי, אני חושבת שהקונצרטים זה אחד הפרויקטים

היפים ביותר שיש בעיר הרצלייה בתקופת הקיץ, גם מביא, באמת, רבבות

של אנשים,

דובר: של המנכ"ל.

מאיה כץ: נכון, אתה יודע, צריך להגיד מה טוב, כמו שאנחנו גם יודעים לפעמים לשפר

דברים שניתנים לשיפור. עכשיו, יחד עם זאת, לאור העובדה שבאמת

הכמות של הקהל הולכת וגדלה עם השנים, ומגיעה למימדים מאוד מאוד

רחבים וגם אני חושבת שזה צעד מאוד יפה להנגיש תרבות, בעיקר אנשים

שגם הרבה מגיעים שידם אינה משגת וזה תכנים.

אבל אנחנו מקבלים הרבה מאוד פניות של תושבים, שבעצם, של תושבי

העיר שכשהם מגיעים כבר לאירועים אין להם איפה לשבת, כי תושבים

רבים, שהם אינם תושבי העיר, מגיעים כבר באזור ארבע, שלוש, מבלים עם

המשפחה במהלך היום ומגיעים לשם.

עכשיו, אני יודעת שהנושא הוא מורכב, אבל, כפי שאנחנו גם יודעים,

לדוגמא, פה נתתי רק דוגמא אחת, אבל יש עוד כמה דוגמאות, כמו שאנחנו

יודעים, לדוגמא, לתחום את מתחם ה-,VIP בסדר? עם מחסומים, נכון

שפה זה בדרך כלל עם רשימות שמות, אבל מספיק אפילו לא כרטיס תושב,

מספיק בן אדם שמראה תעודת זהות שהכתובת שלו מהרצלייה, לסגור בין

"חבר" – הקלטה ותמלול

27 ל.ש

חמישה, לשישה, שבעה, לא יודעת מה, שמונה טורים של כיסאות, עד שעה

רבע לשבע, ושוב, אני זורקת את זה באוויר, כי אני חושבת, יהודה, שאתה

תדע להיות מספיק יצירתי ביחד עם אגף הפיקוח והאבטחה, וכן לדוגמא עד

רבע לשבע, מי שמגיע, יכול לקבל את המקומות ומשעה רבע לשבע,

הכיסאות מתפנים והכניסה חופשית. אני חושבת שזו נקודה שמאוד חשוב

לתת עליה את הדעת. אני חושבת שכתוצאה מזה שהפרויקט מאוד מוצלח,

אז מה לעשות, נוצרה עכשיו סיטואציה אחרת שכן דורשת טיפול ומחשבה.

גם לא חייבים להביא את זה, אגב, לישיבה הבאה, לישיבת המועצה, אלא

באמת אבל לחשוב על איזשהו מנגנון, שוב, גם כרטיס תושב זה משהו שהוא

יכול להיות קצת מורכב, למרות שרונן דיבר על זה בהצעה לסדר שלו לפני

כמה חודשים.

רונן וסרמן: אמרת שאני מתפרץ לדלת פתוחה.

מאיה כץ: הוא דיבר על זה לפני כמה חודשים כן לעשות כרטיס ת ושב ולכן אם זה

כבר היה מבוצע היינו יכולים גם להשתמש בזה. יכולנו גם להכניס את זה.

אבל, אני באמת חושבת שיש פה נושא שצריכים להתייחס אליו. אני חושבת

שאין מחלוקת, שוב, כמו שאמרתי, גם על היקפי הפעילות, גם על זה שקהל

הרצלייני רב מגיע לפה, ובסופו של דבר חבל, לתפישתי, שאנחנו מחמיצים

את ההנאה של הקהל ההרצלייני בעצם זה שבגלל שהם יחסית יוצאים

מהבית יותר מוקדם, אז מגיעים ויושבים בדרך כלל בשולי הקצוות של

השורות. ולכן, זו ההצעה שלי. ואני מקווה שתקבלו אותה.

ואני אגיד לך גם יותר מזה, אני אתן לך אפילו איזה רמז קטן לירידה מהעץ,

כי אני באמת רוצה שהפרויקט הזה יצליח. אם תביא לפה איזושהי הצעה,

אוקי, שכן מממשת את המהות של הנושא, ותבקש בדרכך שאוריד אותה

בסדר היום ובלבד שזה יקרה, אוקי, אז אני אלך איתך יד ביד בסיפור הזה.

יהודה בן עזרא: טוב, אני רק רוצה להגיד, קודם כל הנושא הזה מאוד מאוד מורכב ומאוד

מסובך, ואני אפתיע אותך, את לא הראשונה שמעלה את זה. מי שהעלה את

זה בפעם הראשונה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

28 ל.ש

מאיה כץ: היית אתה בכלל.

(מדברים יחד)

יהודה בן עזרא: לא, מי שהעלה את זה בפעם הראשונה זה היה ראש העיר אחרי הבחירות

הוא בא אלי ואמר לי: 'תשמע, הייתי בהרבה חוגי בית, העלו את העניין

הזה, בואו נבדוק מה אנחנו עושים'. ואנחנו עשינו עבודת מטה, את מכירה,

אתם מכירים את דרך העבודה שלי, וזימנו את כל האנשים וישבנו, ודיברו

על הנושא הזה, וזה מאוד מסובך ומאוד מורכב. כי לעשות את המכלאות

האלה, כשעושים VIP זה 200 מקומות, 300 מקומות, ושמית, ובודקים

ומובילים וגם זה מסובך וגם זה מורכב בפארק ענק. לעשות את כל תושבי

הרצלייה VIP שמגיעים, זה אופרציה גדולה מאוד, זה גידור וזה מסובך וזה

להעמיד פקחים ולהביא כרטיסים, ומישהו לא הביא את הכרטיס שלו

יתחיל לריב איתך, אני כן הרצלייני, עשינו את כל הבדיקות והגענו לזה שזה

לא נכון לעשות את זה בצורה הזאת.

מה עוד, צר לי, לא רוצה לפגוע באף אחד, זה לא כצעקתה. אני נמצא שם כל

מוצאי שבת מזה עשר שנים שהתחלנו את הפרויקט הזה. הפרויקט הזה

התחיל שהגיעו כמה עשרות של אנשים, אחר כך כמה מאות והיום

לשמחתי, בשנים האחרונות, הגענו לאלפים שמגיעים.

ובאים אנשים לא משלוש ארבע, מאיה, כי יגיעו לשם, אנשים, אנחנו

צריכים חמישה אמבולנסים לפנות אותם.

מאיה כץ: ארבע חמש,

יהודה בן עזרא: רגע, הם מגיעים בשש פלוס מינוס, מגיעים ותופסים מקומות, אנחנו

יודעים. וחלק גדול מהאנשים שמתלוננים זה איזשהו מיעוט רעשני, שהוא

מתלונן כי הוא מגיע בדקה ה-,90 פרימדונות, עשרה לשבע, עשר דקות לפני

שמתחילים ואז באים אלי, מה, אין לנו מקום, אנחנו הרצליינים, כל אלה

לא מהרצלייה, בין כה אני לא יכול לבדוק מי הרצלייה מי לא הרצלייה. אי

אפשר לבוא בדקה ה-90 ולמצוא מקומות.

אבל התייחסנו לעניין והפתרון שמצאנו זה שני דברים, א', הכפלנו את

"חבר" – הקלטה ותמלול

29 ל.ש

הכיסאות, היו 2,000 כיסאות, שמנו ,4,000 אנחנו שמים כל הזמן, כל שבוע

שרואים, אנחנו מוסיפים כיסאות. מספר הכיסאות גדל והבעיה שהייתה

בתחילת הדרך היא כבר לא קיימת במימדים האלה. יש כמה בודדים. ,20

,30 ,40 100 איש. בשביל 100 איש, אני לא אעשה מכלאה, גדרות ואשים

פקחים ובודקים בכניסה וסדרנים, הקונצרטים האלה הם שם דבר, זה

כבוד גדול למועצה הזאת, ואת אמרת מועצת עיר מחליטה, למועצה הזאת,

לראש העיר, לפרנסי העיר, שבאים באמת מכל הארץ.

מאיה כץ: מסכימה.

יהודה בן עזרא: באים, גם אנחנו נוסעים לתל אביב, גם אנחנו הולכים לפארק קונצרט בתל

אביב.

מאיה כץ: לא.

יהודה בן עזרא: לא אני המצאתי את זה, זה תל אביב המציאו. אולי אני חשבתי על זה, אבל

הם ניצחו. גם אנחנו הולכים לתל אביב וגם אנחנו לפעמים הולכים לכפר

סבא, לרעננה, ולעשות את הסלקציה הזאת,

מאיה כץ: לא, חלילה, אל תשתמש בבקשה במילה סלקציה.

משה פדלון: מיון.

יהודה בן עזרא: המיון, סליחה, מיון. חוזר בי, מילה לא במקום.

מאיה כץ: זה גם לא מיון, זה העדפת תושבי העיר.

יהודה בן עזרא: לא, זה לא העדפה, זה להתחיל לבדוק אנשים,

מאיה כץ: זה העדפה לתושבי העיר.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: לא, בוודאי שייכנסו, אבל,

(מדברים יחד)

יהודה בן עזרא: נתנו פתרונות,

מאיה כץ: נכון.

יהודה בן עזרא: גברת גרוסמן,

(מדברים יחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

30 ל.ש

יהודה בן עזרא: נתנו פתרון, ונבדוק את זה העונה, אתם מוזמנים לבוא מוצאי שבת.

דובר: מה הפתרון?

יהודה בן עזרא: הכפלנו את מקומות הישיבה, דיברנו, הנחינו את הפקחים, כי הייתה עוד

תלונה אחת צודקת, שיש אנשים שהיו מגיעים בחמש, שש, ושומרים שורות

שלמות.

מאיה כץ: צידניות, צעיפים, חולצות, שהילדים שלהם כל אחד,

עופר לוי: היית באה ביום שבת, היית נהנית,

מאיה כץ: אני כבר לא מוזמנת לאירועי,

עופר לוי: למה, הזמנתי אותך באופן אישי.

מאיה כץ: נכון, הזמנת אותי.

עופר לוי: לאירוע הגאווה, היית רואה מה זה אירוע יפה.

יהודה בן עזרא: אה, אתה בקשר אישי?

עופר לוי: הזמנתי את כולם.

מאיה כץ: הוא שלח לכולם.

יהודה בן עזרא: בקיצור, הכפלנו את מספר הכיסאות, הפקחים, סדרנים יעשו סדר בשמירה,

שמנו, שאף אחד לא ישמע, מאחורי הבמה, עוד 100 כיסאות, שנראה אנשים

מבוגרים, זקנים, שמגיעים ואין להם לשבת, אנחנו מוציאים מאחורי, יש

לנו עובדים שמוציאים את זה, סידרנו מקומות בשורות הראשונות, נכים

בכיסאות גלגלים, לסגור את זה זו שגיאה. יחד עם זה, דלתי פתוחה, גם לי

יש יחסים אישיים איתה, דלתי פתוחה, תבואי עם רעיונות, נשמח. לסגור

מכלאות עם כרטיסים זה לא יעבוד.

מאיה כץ: לא, הכוונה, אני רוצה רק להגיד משהו,

יהודה בן עזרא: לאור האמור,

מאיה כץ: ובזה לסיים.

יהודה בן עזרא: אבקש להסיר את ההצעה מסדר היום.

משה פדלון: זה אני אגיד.

מאיה כץ: אוקי, אני לא אסיר את ההצעה, אבל, כי אני,

"חבר" – הקלטה ותמלול

31 ל.ש

יהודה בן עזרא: לא, ביקשנו.

משה פדלון: המועצה תסיר.

מאיה כץ: המועצה תסיר, אל תדאג, זה ברור לנו, אתם תעשו את התפקיד שלכם,

אנחנו את התפקיד שלנו. אני רק רוצה לסכם ולהגיד שקודם כל, אני שמחה

לשמוע שנוספו עוד כיסאות ועוד דברים וכולי. יחד עם זאת, אני עדיין

חושבת שכן, ולכן אני כן רוצה להשאיר את ההצעה, מתחמי הפרדה

והעדפה זה כן דבר שנכון שיהיה, אני מבינה שיש לזה משתנים ועלויות, אני

חושבת שהעיר יכולה לשאת במשתנים ובעלויות האלה. וצריך למצוא את

הפתרונות וזו בעצם הייתה המטרה הזאת, כי הפתרון שאתם נותנים כרגע,

הוא פלסטר,

יהודה בן עזרא: דרך אגב, אותה תלונה יש לנו גם במרינה,

מאיה כץ: מה, כן, כן, בסדר,

יהודה בן עזרא: אותה תלונה.

מאיה כץ: נכון. זה פתרון, זה איזשהו,

יעקובוביץ יוסף:אתה רוצה שאני אתן לך סתם פתרון, כיסאות בצבע, תעשה,

מאיה כץ: לא,

דובר: אבל איך תשמור, איך,

מאיה כץ: הפתרון להיכנס עם תעודת זהות או עם איזשהו כרטיס שמזהה אותך. אני

רוצה להגיד דבר לסיום, כל שינוי שמתחילים אותו, הוא תמיד מורכב, הוא

תמיד קשה, הוא תמיד גורר אין ספור הפקת לקחים, עד שבסוף כולם

מתיישרים אליו. עשינו פה כמה שינויים ואנחנו יודעים שכל השינויים הם

שינויים מורכבים, עד שעושים את ה-tuning Fine האחרון כדי לדעת מה

עובד. אני עדיין חושבת שזה הצעד הנכון ולכן אני משאירה את זה,

יהודה בן עזרא: בוא נראה אם השינוי שעשינו יצליח השנה.

מאיה כץ: ולכן אני משאירה את זה על סדר היום.

משה פדלון: אוקי, מי בעד להסרת ההצעה של מאיה מסדר היום. פה אחד, מי נגד?

דובר: לא פה אחד.

"חבר" – הקלטה ותמלול

32 ל.ש

יהודה בן עזרא: לא פה אחד.

(מדברים יחד)

משה פדלון: לא פה אחד.

מאיה כץ: פה אחד של הצד שלכם ופה אחד של הצד שלנו.

דוברת: כולם אותו צד.

משה פדלון: מי נגד, חברים?

(מדברים יחד)

משה פדלון: שבעה חברים.

(מדברים יחד)

יהודה בן עזרא: כל הקואליציה, רק מהאופוזיציה. שישה.

הצעה לסדר מס' 3

משה פדלון: בבקשה, הצעה לסדר מספר שלוש. גברת תמי גרוסמן, קוד לבוש עירוני.

(מדברים יחד)

תמר גרוסמן: אז ככה, לאחרונה הופצו על ידי תלמידי חטיבות ביניים בעיר, בין היתר,

אלה שישבו כאן, עצומות שונות בנושא אכיפת קוד הלבוש בבתי הספר.

העצומות קוראות לבנים, בנות והורים לילדים שמרגישים שנפגעו מאפליה

בנושא הזה, לחתום על מנת להסדיר את הנושא.

מה שקורה זה שכל שנה כשמגיע הקיץ עולה הסוגיה הזאת נגד מקרים בהם

נשלחים תלמידים בדגש על תלמידות לביתן בעוון לבישת מכנס קצר מידי,

או חושפני מידי. בין החטיבות והתיכונים השונים בעיר ובארץ קיים חוסר

אחידות באכיפת הנושא וכל מנהל נוהג כראות עיניו.

ישנם בתי ספר בהם נאסר על תלמידות להגיע עם מכנס קצר באופן גורף

ואילו בתי ספר אחרים בהם מכנס עד הברך, מכנס עד המקום בו מגיעות

כפות הידיים כשמותחים אותם כלפי מטה, יש כל מיני ווריאציות.

בגלל סוגי המכנסיים הקיימים בשוק נוצרת אפלייה והבנים נפגעים פחות

מהנושא, שכן רוב המכנסיים הקצרים הנמכרים לבנים הינם באורך הברך

"חבר" – הקלטה ותמלול

33 ל.ש

ואילו במקרה של הבנות, רוב המכנסיים הם מוגדרים כקצרצרים.

באותה נשימה, נשמעים גם קולות של הורים מחטיבות ותיכונים בהם לא

נאכף הנושא והם באים בטענות באומרם כי על בתי הספר לקבוע מדיניות

ברורה ולא לאפשר ללכת בלבוש שאינו מכבד.

היקף התופעה רחב וכרגע, גם כאשר נעשים מאמצים לשינוי, הם נקודתיים,

ולא מספיקים לעורר שינוי אמיתי בכל מערכת החינוך.

ההצעה שלי היא שמועצת העיר תחליט לכנס וועדה שתורכב מנציגות בני

נוער, מורים והורים, כלל הקהילה, לצורך העניין, על מנת לקבוע קוד לבוש

עירוני, מצולם, לטובת חטיבות הביניים והתיכונים, שיהיה מכבד ומקובל

על כולם. סרטון ווידיאו שיופץ ויפורסם לתושבים באתר העירוני. אני

באמת חושבת שזה נושא שלא צריך להיות מסובך לטפל בו, ושהעירייה

בפירוש יכולה לקחת את זה על עצמה ולקבוע כאן כללים מכבדים ולהוות

דוגמא גם לעיריות אחרות.

משה פדלון: אוקי, אז,

(מדברים יחד)

משה פדלון: לפני שלוש שנים הוקמה וועדה בנושא של קוד לבוש. ואכן יש בעיריית

הרצלייה קוד לבוש עירוני. אפשר לראות אותו. גם אין להשוות בין ספר

ויצמן לבית ספר בר אילן בלבוש, או בית ספר תיכון ראשונים לתיכון

אולפנה צביה. יש בית ספר מנהיג, יש מנהל שרואה משהו חריג ותפקידו

לקרוא לתלמיד או לתלמידה, להגיד לה: 'עד כאן, עברת את הקו האדום,

לכי הביתה'. אבל יש קוד לבוש עירוני ולא הייתי רוצה עכשיו להכתיב לבתי

הספר כללים אחרים. יש קוד לבוש,

תמר גרוסמן: זה לא נכון.

דוברת: יש קוד לבוש שיוויוני.

מאיה כץ: בפועל אבל זה לא בא לידי ביטוי.

דוברת: זה בא לידי ביטוי, המנהלים אוכפים את זה.

תמר גרוסמן: יש פה מקרים של תלמידות שנשלחות הביתה גם על מכנסון שהוא באמת

"חבר" – הקלטה ותמלול

34 ל.ש

לא חושפני, לא חושף דברים מוצנעים.

משה פדלון: כמו שהמנהל אחראי,

תמר גרוסמן: לא שום דבר,

משה פדלון: כמו שהמנהל אחראי על פדגוגיה ועל הבטיחות,

עופר לוי: צריך להקפיד שהאכיפה תהיה שוויונית, גם לבנים וגם לבנות.

תמר גרוסמן: על זה אני מדברת.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: בפועל ההנחיות לא יורדות למטה, בפועל זה לא יורד למטה.

דוברת: זה יורד למטה.

יהודה בן עזרא: אז נחדד את זה.

מאיה כץ: היא מדברת על מקרים קיימים.

(מדברים יחד)

עופר לוי: נחדד את זה, אצל המנהלים.

מאיה כץ: זה בדיוק מה שהיא ביקשה.

דוברת: היא רוצה לעשות וועדה.

תמר גרוסמן: יש חוסר אחידות, ההנחיות לא יורדות למטה, את טוענת שיש קוד עירוני,

אם, אני לא מדברת,

עופר לוי: אז רק לחדד את זה,

(מדברים יחד)

עופר לוי: לחדד הנחיות רק.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: יכולים לתת לה רק לסיים לדבר, כי התפרצתם כולכם, וסליחה.

משה פדלון: אני מציע שתעייני בקוד השוויוני הזה, יש לך הערות, נשמח לשמוע אותן.

אני מציע שתורידי את ההצעה מסדר היום. יש קוד שוויוני, יש בבית ספר

מנהל, מנהיג, שרואה משהו חריג, משהו שהוא יוצא דופן, יקרא לתלמיד,

יזמין, אני גם חוזר ואומר, אי אפשר להשוות,

תמר גרוסמן: יש גם אופן, אתה לא,

"חבר" – הקלטה ותמלול

35 ל.ש

משה פדלון: אני לא יכול,

תמר גרוסמן: יש גם איך מטפלים בזה.

משה פדלון: בית ספר ראשונים הוא שונה מאולפנה צביה, ואולפנה צביה שונה מבית

ספר ויצמן.

תמר גרוסמן: אבל מה זה קשור? אל תיקח את אולפנה צביה לעומת זה, תשווה בין תיכון

ראשונים לבין תיכון חדש, תשווה בין חטיבת רעות לבין חטיבת,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: אני גם רוצה להוסיף,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: אני גם רוצה להוסיף, אם תסתובבו בין החטיבות והתיכונים אתם תראו

שבין קוד הלבוש שאולי מוגדר לבין מה שקורה בתוך החנויות, יש פערים

שונים לגמרי.

עופר לוי: אז אני מציע,

מאיה כץ: איזשהו צו מחודש של הדיון הזה .

תמר גרוסמן: יש לך הזדמנות להוביל שינוי,

מאיה כץ: נכון.

עופרה בל: אבל השינוי חל כבר לפני,

(מדברים יחד)

יעקובוביץ יוסף:מה זה עוזר שאת מחוקקת חוק ולא קורה עם זה כלום.

עופרה בל: אבל קורה עם זה. זה לא נכון. אבל זה קורה,

(מדברים יחד)

תמר גרוסמן: לי יש ילדים,

(מדברים יחד)

משה פדלון: סליחה, נשלח לך את הקוד השוויוני, נשמח לקבל הצעות, הערות. שתיים,

לקראת שנת הלימודים הבאה, נחדד את ההנחיות.

עופרה בל: נחדד שוב את הדברים.

משה פדלון: מי בעד להסיר את ההצעה מסדר היום.

"חבר" – הקלטה ותמלול

36 ל.ש

דובר: למה, קיבלתם אותה.

משה פדלון: מי נגד? אוקי,

מאיה כץ: אבל תודה שקיבלתם אותה גם.

משה פדלון: הנושא הבא,

צבי וייס: אני מסכים עם דבר אחד. בקוד, אולי תוסיפו את זה לקוד. יש להאריך,

(מדברים יחד)

צבי וייס: יש כל הזמן, כל הזמן, תשמע עד הסוף, כל הזמן יש מאמץ להשוות את

מעמד הנשים לגברים, אני חושב ששווה גם להשוות את המכנס של הבנות

למה שאתם אומרים שהבנים לובשים.

(מדברים יחד)

תמר גרוסמן: לא קיים בשוק. בוא תראה אם אפשר לקנות מכנס כזה לבנות.

(מדברים יחד)

תמר גרוסמן: אין שום דבר כזה.

הצעה לסדר מס' 4

משה פדלון: להצעת הסדר הבאה, מר רונן וסרמן, בחירת מפעיל צהרונים בגני הילדים,

בבקשה.

אורן אריאלי: אני רוצה רגע לשאול שאלה. לפני זה, טכנית, אם אפשר.

משה פדלון: אם,

אורן אריאלי: אופן קבלת המסמכים, מתי? מה ההבדל בין שאילתא להצעות לסדר היום,

אני מגיע לפה היום, לא יודע מה ההצעות לסדר,

רינה זאבי: גש אלי, אני ממש,

דובר: כן, אורן, זה לא המקום,

אורן אריאלי: תסלח לי רגע, באמת,

משה פדלון: שנייה,

רינה זאבי: אורן, אני מבטיחה לך שאני,

משה פדלון: חברים ,היינו צריכים,

"חבר" – הקלטה ותמלול

37 ל.ש

אורן אריאלי: אני חייב, אני לא יכול לבוא פה פיון, לא יכול להיות.

משה פדלון: שנייה,

אורן אריאלי: אני חס וחלילה לא בא בטענות, רינה.

רינה זאבי: לא, לא, אתה מוזמן אלי, אני אעשה לך סדר.

משה פדלון: חברים, מתחילים, פרוטוקול, סקירת ראש עירייה, מנכ"ל,

אורן אריאלי: לא, זה ברור לי.

משה פדלון: שאילתות ואז,

אורן אריאלי: אני מדבר איתך, אם החוק מחייב ששאילתא אני אראה רק ביום,

משה פדלון: כן, אין מה לעשות, עד הרגע האחרון עובדים עליה. אין מה לעשות.

רינה זאבי: דרך אגב, זה מצוי במזכירות העירייה,

דנה אורן: זה הספר שקיבלנו בהתחלה.

(מדברים יחד)

אורן אריאלי: יש כאן הצעות על גבי הצעות, דפים נפרדים, זה לא.

(מדברים יחד)

משה פדלון: לשאילתות צריך להתייחס ברצינות ולכן זה לוקח זמן.

(מדברים יחד)

משה פדלון: כן, מר וסרמן.

רונן וסרמן: טוב, בשנים האחרונות, יש הרבה מאוד בעיות בכל מה שקשור לצהרונים,

אני בטוח שאני לא מחדש פה לאף אחד שום דבר.

יהודה בן עזרא: אתה מחדש.

רונן וסרמן: לך אני מחדש.

יהודה בן עזרא: אתה מחדש, היו בשנים עברו, ובשנתיים האחרונות, יש שקט ונעשה סדר

ויש שביעות רצון של למעלה מ-%,70 אז אי אפשר בשנים האחרונות.

רונן וסרמן: אני אומר לך שאני שמעתי הורים שאומרים דברים.

יהודה בן עזרא: זה לא מתאים לך.

משה פדלון: זה האופוזיציה.

רונן וסרמן: זה לא קשור לאופוזיציה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

38 ל.ש

(מדברים יחד)

יהודה בן עזרא: לא מתאים לך לתקוף בצורה כזאת.

רונן וסרמן: זה לא קשור לתקוף, אני אומר, בשנים האחרונות,

משה פדלון: לא, זה מעליב אנשים שעובדים לילות כימים למען הדברים האלה.

רונן וסרמן: אני ישבתי עם יעקב נחום,

משה פדלון: איפה פה מנהל המתנ"סים?

רונן וסרמן: אני ישבתי,

(מדברים יחד)

רונן וסרמן: ואני אמרתי לו דברים נהדרים על הצהרון של הבת שלי,

משה פדלון: אתה תופתע,

(מדברים יחד)

רונן וסרמן: אני רוצה להעלות את ההצעה לסדר שלי, בבקשה.

(מדברים יחד)

רונן וסרמן: בינתיים דקה לקחתם לי. בחלק מהגנים יש בעיה, זאת המציאות. יש בעיות

בצהרונים בחלק מהגנים. בגן של הבת שלי, בשנה שעברה, היה בקבוק

אקונומיקה שהסתובב והילדים חזרו הביתה עם מכנסיים מוכתמים, זאת

המציאות. ושכחו ילדה פעמיים בגן, גם השנה, בחוץ, מחוץ לצהרון. זו

המציאות. אז התלוננו או לא התלוננו, יש פה גם הורים שבאו לשמוע את

זה. אז בואו נשים את הדברים על השולחן, זה לא קשור לאופוזיציה,

קואליציה, זה קשור לדאגה לילדים שלנו. הילדה שלי, השנה הזאת, הייתה

בגן נהדר עם צהרון נהדר, אין לי שום תלונות. עדיין יש הורים שמתלוננים.

יהודה בן עזרא: שנה הבאה זה לא יקרה לך, אל תדאג.

רונן וסרמן: אני כבר קבוע בפנים, לא יעזור לך. הלאה. עכשיו, היו הרבה מאוד סיפורים,

יותר נעימים ופחות נעימים, זה לא קשור למפעיל כזה או אחר, זה לא קשור

לגן כזה או אחר, מציאות, יש גנים יותר טובים וגנים פחות טובים. יש גנים

שמתמודדים עם מפעיל כזה או אחר, וזה לא משנה כרגע איזה מפעיל, כי

יש את שני המפעילים שמתמודדים עם הבעיה הזאתי, ובגנים האלה

"חבר" – הקלטה ותמלול

39 ל.ש

ההורים ... ומבקשים להחליף מפעיל, העירייה אומרת: 'לא, אני מחליטה

בשבילכם מי המפעיל'. אממה, לפני שנתיים ההורים הם אלה שבחרו מי

יהיה המפעיל בגן שלהם, בגן שאני הייתי, ההורים בשנה לפני, החליטו

שהמפעיל יהיה X ולא ,Y וזה מה שקיבלנו.

אז ההצעה שלי לסדר, אם ראש העיר יקשיב להצעה שלי, זה שבכל גן

ההורים, כמו שלפני שנתיים, יוכלו לבחור מי המפעיל של הצהרון של הגן,

במידה והם לא מרוצים, ברוב של %,90 אני לא מדבר פה על שני הורים

שעושים בלגן. אם יש הסכמה כמעט מוחלטת של כל ההורים שיש בעיה עם

מפעיל בגן מסוים,

יהודה בן עזרא: באיזה שלב?

רונן וסרמן: שהעירייה תחליט. עד אחרי החגים.

יהודה בן עזרא: לא, אני שואל אותך שאלה רצינית.

רונן וסרמן: עד אחרי החגים, תן להם עד אחרי החגים להתרשם, ושיקבלו החלטה.

יהודה בן עזרא: אז אני מבקש ממך להסיר את ההצעה שלך מסדר היום. אני באמת רציני,

רונן וסרמן: אני לא,

יהודה בן עזרא: זה מצחיק, אבל אני רציני, אני אגיד לך גם מדוע. נכון שלפני הרבה שנים

היו המון קשיים בצהרונים בגני הילדים, אנחנו יודעים, עברנו קשיים,

עשינו סדר בעניין הזה, בשנתיים האחרונות זה מסודר. חילקנו את זה לשני

מפעילים לצערנו, אנחנו רצינו לחלק את זה אפילו ליותר, יצאנו למכרז,

אבל לא באו יותר, ויש היום שני מפעילים, שהגנים חולקו ביניהם, וגם

בשנה האחרונה היו גנים שאחרי חודש, חודשיים, ביקשו להחליף מפעילים,

והחלפנו. למה שאלתי אותך,

רונן וסרמן: זה לא נכון, כי יש גנים שזה לא קרה בהם.

יהודה בן עזרא: אתה לא יכול להגיד לא נכון.

רונן וסרמן: אני אומר לך, כי אני בקשר עם ההורים האלה.

יהודה בן עזרא: אתה לא יכול להגיד לא נכון, כי אמרתי שיש גנים שהחלפנו.

רונן וסרמן: אוקי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

40 ל.ש

יהודה בן עזרא: אז אתה מכיר גנים שלא החלפנו, אתה לא יכול להגיד לי לא נכון, זה נכון

וזה נכון, ולכן אני אומר, עשינו סדר וזה מאורגן וזה יפה, יחד עם זה,

במקומות שההורים התארגנו, ואני מקווה שזה לא יקרה, לפני זה להגיד,

יש וועד הורים מרכזי ששותף מלא לכל ההתלבטויות וההתחבטויות ויחד

איתם אנחנו מחליטים על כל השינויים. אנחנו בהחלט פתוחים לזה שאם

קבוצת הורים, רוב ההורים, בגן מסוים ירצו להחליף מפעיל, אנחנו בנויים

להחלפה שכזאת.

רונן וסרמן: אז אתה מקבל את ההצעה שלי לסדר.

יהודה בן עזרא: לא, היא קיימת, היא פועלת.

משה פדלון: אתה רוצה לפתוח דיון, אין מה לפתוח דיון, זה מתקיים בפועל.

יהודה בן עזרא: זה קיים בפועל.

(מדברים יחד)

משה פדלון: אתה לא ממציא את הגלגל עכשיו.

יהודה בן עזרא: ההצעה שלך מתקיימת.

משה פדלון: אני לא הפרעתי לך לדבר.

יהודה בן עזרא: ההצעה שלך מתייתרת, היא קיימת ויש וועד הורים, תשאל אותם.

רונן וסרמן: היות שבפועל אני בקשר גם עם וועד ההורים ואני יודע שחלק מהדברים

מתקיימים, אבל לא כולם, אני מבקש להשאיר את ההצעה ולא להסיר

אותה מסדר היום.

יהודה בן עזרא: אז אנחנו מבקשים להסיר את ההצעה מסדר היום כיוון, אני אסביר, כיוון

שהיא מתקיימת בפועל, מה יש,

גרי גוזלן: יש מנגנון של %,90

(מדברים יחד)

רונן וסרמן: רגע, האם יש מנגנון?

יהודה בן עזרא: מתקיימת בפועל.

משה פדלון: אני חושב שזה תקדים מסוכן, יש וועד הורים מרכזי וועד ההורים המרכזי,

יש נציגות מוסדית ואתה לא יכול פה, אולי תביאו מחר בבוקר הצעה

"חבר" – הקלטה ותמלול

41 ל.ש

שהחברה הכלכלית תופעל על ידי ההורים.

(מדברים יחד)

רונן וסרמן: זה לא עניין של קואליציה אופוזיציה.

משה פדלון: יש הנהלת עירייה, יש פה עובדים, יש פה מנהלים, אתם אומרים, בואו כל

דבר נעביר. הוא אומר, בוא ניתן להורים להחליט. יש פה סדר במדינה, יש

חוקים, יש תקנות. רוצים להעביר,

(מדברים יחד)

רונן וסרמן: אתה שמעת על הגן הספציפי שמדובר עליו?

יהודה בן עזרא: אני מבקש, חבר'ה, יש לנו מיליון נושאים לדיון, להסיר את ההצעה מסדר

היום, כי היא מתייתרת כיוון שהיא מתקיימת בפועל.

(מדברים יחד)

רונן וסרמן: זה לא רלוונטי פר גן, אנחנו מדברים פה,

יהודה בן עזרא: מי בעד להסיר את ההצעה מסדר היום.

משה פדלון: פה אחד.

יהודה בן עזרא: עכשיו אני רוצה לראות.

רונן וסרמן: מה פה אחד?

(מדברים יחד)

יהודה בן עזרא: אני רוצה לראות מי נגד?

רונן וסרמן: אני נגד.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: אפשר הפסקה של חמש דקות, אנחנו פה כבר כמעט שעתיים.

משה פדלון: מה קרה, .19:30

מאיה כץ: שמונה. הפסקה של חמש דקות.

משה פדלון: אין בעיה, בבקשה, מי בעד הפסקה?

(מדברים יחד)

(הפסקה)

משה פדלון: טוב, אנחנו ממשיכים. שאילתא מספר .1

"חבר" – הקלטה ותמלול

42 ל.ש

יהודה בן עזרא: רגע, רק דקה, סליחה, שנראה שאנחנו רציניים, אף אחד לא שאל, אבל

אנחנו עונים. בהמשך להצעה לסדר שהועלתה בישיבת המועצה בחודש מאי

בנושא המועצה הדתית, התבקש יושב ראש המועצה להציג פעילויות

המועצה הדתית ולהגיב לטענות הקשורות לביקורת שלך במועצה הדתית.

עורך דין פנחס הודיע לפני מספר ימים כי בשל עניין אישי לא יהיה

באפשרותו להגיע לישיבה זו וביקש לדחות את הדיון לישיבה הבאה.

כלומר, שבישיבה הבאה אנחנו נדון במועצה הדתית, כפי שהוחלט בישיבה

הקודמת.

דובר: מקובל.

יהודה בן עזרא: בבקשה, שאילתות.

שאילתות

שאילתא מס' 1

רינה זאבי: שאילתא מספר ,1 על ידי יוסי קוממי. זה שאילתא מישיבה קודמת בנושא

אולפנת צביה. מה הסטאטוס הנוכחי של מבנה האולפנה בהמשך לשאלותיי

לפני מספר חודשים. שתיים, האם אושר להם טופס 4? שלוש, במידה ולא

אושר להם טופס ,4 מי לוקח אחריות על כך שישנו מבנה חינוך מאוכלס

באופן מלא ללא טופס אכלוס.

תשובה, אחד, מדובר במבנה ציבור ישן שלא השלים מעולם תהליך קבלת

טופס .4 אנשי האולפנה זומנו בשנת 2018 לשיחה עם מהנדס העיר ובו הונחו

להשלים את התהליך. שלוש, עד היום לא קודם הנושא על ידי מנהלי

האולפנה, הנושא מוכר למשרד החינוך אשר התבקשו להתערב בנושא

ולקדם את התהליך.

(מדברים יחד)

משה פדלון: סעיף 4 תוסיפי, תגובת העירייה, ראש העירייה ינחה את מהנדסת העיר

לזמן את מנהל בית הספר לשימוע בהתייעצות עם היועצת המשפטית של

העירייה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

43 ל.ש

דנה אורן: למה לא מפנים אותם?

יוסי קוממי: שנייה, אני אשלים, מה שהגשתי, אני רוצה,

משה פדלון: בבקשה, יוסי, אז מספר .4

יוסי קוממי: מה שאני רוצה, תשובה לשאילתא, לדעתי, היא לא מדויקת. אחד, המבנה

הוא לא ישן, המבנה נבנה על ידי עיריית הרצלייה, ומי שאחראי לטופס 4 זה

למעשה מי שבונה את המבנה, ולכן, אני מתקן, יכול להיות שזו טעות

שלכם, אבל המבנה הוא של עיריית הרצלייה והיא בנתה אותו. היה הסכם

בין האולפנה לעיריית הרצלייה שאנחנו, שעיריית הרצלייה בונה את המבנה

וכדי לחסוך כסף ולא לבנות עוד בית ספר לבנות, ולכן העירייה בנתה ויש

הסכם שהעירייה בונה את בית הספר וזה מבנה של העירייה. זאת אומרת,

שמי שצריך ואחראי לטופס ,4 למעשה, ולטופס אכלוס, זה העירייה ולא

האולפנה. דבר שני,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: תנו לו זה, זה נושא מספיק חשוב בשביל שהוא יתבטא.

משה פדלון: תנו לחבר.

יוסי קוממי: אני רוצה להתבטא. המבנה הזה הוא בערך, להערכתי, בן שבע שנים, לא

יותר.

יהונתן יסעור: כמה?

יוסי קוממי: שבע שנים. זה מבנה,

משה פדלון: 20 שנה.

יוסי קוממי: לא, לא, לא, אני מדבר על המבנה החדש, יהונתן, שכחת.

(מדברים יחד)

יוסי קוממי: זאת אומרת שהאולפנה מצידה שלא יהיה טופס 4 ושלא יהיה טופס אכלוס,

אני בא כחבר מועצה והאחריות שיש לי כנבחר ציבור ואני חושב שאנחנו

כחברי מועצת עיר לא יכולים להרשות שתלמידים ישבו בבית הספר שאין

לו טופס 4 וטופס אכלוס, כי גם הילדים שמבוטחים שמה, הביטוח לא

יתפוס אם חס וחלילה יקרה למישהו משהו. ואם האולפנה, ואם זה היה

"חבר" – הקלטה ותמלול

44 ל.ש

אפילו של האולפנה והאולפנה הייתה בונה אותו, אני הייתי אומר להם:

'חבר'ה, אין טופס ,4 אין אכלוס', פשוט.

משה פדלון: יוסי, יכול להיות שהעירייה עזרה במימון, מי שמגיש את הבקשה הוא

שאחראי, מי שהגיש את הבקשה,

יוסי קוממי: משה, זה לא נכון, אני אומר לך מתוך, לא מתוך, אני לא מנחש, זה מבנה של

העירייה, גם היום הוא מבנה של העירייה, תבדוק אותי.

משה פדלון: יש הרבה מבנים של העירייה,

יוסי קוממי: יש מחלקת הנדסה.

משה פדלון: בסדר.

יוסי קוממי: תבדוק אותי, זה מבנה של העירייה, העירייה בנתה אותו, מי שצריך להוציא

טופס 4 זה העירייה, וטופס אכלוס.

משה פדלון: אנחנו נערוך שימוע נשמע את המנהל.

מאיה כץ: תקרא לזה ישיבה, משה, ולא שימוע. אבל תקרא לזה ישיבה ולא שימוע,

המנהל לא עשה שום דבר שצריך לקרוא לו לשימוע, צריך לבדוק את

הדברים, שימוע זה לפני פיטורין.

משה פדלון: תקראי לזה ישיבה.

יהודה בן עזרא: בירור, בירור.

מאיה כץ: בירור.

משה פדלון: יש יועצת משפטית, היא תגדיר לנו אם זה בירור, ישיבה או שימוע. היא

תגיד לנו מה לעשות.

יוסי קוממי: מה שאני מבקש,

משה פדלון: יש כללים מאוד ברורים.

יוסי קוממי: מה שאני מבקש,

משה פדלון: הוא זומן ב-,2018 הוא זומן והם לא עשו כלום לפי דברי החבר.

יוסי קוממי: משה, מה שאני מבקש, אני מבקש שני דברים, אחד, לבדוק את זה

במחלקת הנדסה ובעירייה עצמה, אני בטוח ומשוכנע שהמבנה של העירייה,

כולו של העירייה ובאחריות העירייה. דבר שני, שגם אם ימצאו איזה משהו

"חבר" – הקלטה ותמלול

45 ל.ש

שהעירייה השקיעה רק %90 והאולפנה השקיעה %,10 לא משנה, זה לא

משנה את המצב שאסור להיות במקום מאוכלס, במיוחד ילדים, זה מה

שאני מבקש.

משה פדלון: אוקי.

יהודה בן עזרא: שאילתא מספר .2

מאיה כץ: אפשר לתחום את זה רק בלוחות זמנים, כי השאילתא הזאת של יוסי כבר

הוגשה לפני כמה חודשים, זאת שאילתא שנייה בנושא, אני רק אומרת,

יהודה בן עזרא: זה שאילתא של יוסי, לא שלך.

מאיה כץ: נכון, אבל אני מחזקת אותו בעניין.

יהודה בן עזרא: עכשיו אנחנו מדברים על שאילתא שלך, בבקשה.

משה פדלון: עד 11 בחודש, 11 ביולי, תקבל ממני את כל הממצאים.

יוסי קוממי: ולא אכפת לי שזה יהיה עוד חודש, אבל שזה ייפתר.

משה פדלון: ב-11 ליולי תקבל את כל הממצאים.

יהודה בן עזרא: 11 ליולי עם אופציה ל-11 באוגוסט, בסדר.

שאילתא מס' 2

רינה זאבי: שאילתא מספר ,2 מאיה כץ בנושא תשלומי הורים.

על פי החלטת משרד החינוך, חל איסור על מנהלי בתי הספר לגבות כספים

עבור תשלומי הורים בפרויקט השאלת ספרים. בדרך כלל, מידי שנה, וועדת

החינוך של הכנסת מאשרת את שני התשלומים הללו, אך מאחר ואין

ממשלה ואין,

מאיה כץ: זה מאוד מפריע.

רינה זאבי: נראה כי ייתכן והאישור לא יתקבל בזמן. ברצוני לשאול, אחד, כיצד

העירייה נערכת לפתוח את שנת הלימודים הקרובה, ששעות התל"ן

והמגמות השונות, תיאטרון, מחול, אומנות, משפטים, רפואה ועוד, על

בסיס תשלומי ההורים. שתיים, לאור האיסור הנדון על גביית כסף

מההורים וכפועל יוצא מכך, בתי הספר אינם יכולים לרכוש ולהצטייד

"חבר" – הקלטה ותמלול

46 ל.ש

בספרים, במסגרת פרויקט השאלת ספרים לשנה הבאה, כיצד העירייה

נערכת לכך?

משה פדלון: תשובה.

רינה זאבי: תשובה. אגף החינוך מעוניין לסייע להורים בנושא פרויקט השאלת ספרים

שחוסך כסף רב להורים. גביית הכספים הופסקה עד לכינוסה של וועדת

החינוך של הכנסת. אנו מאמינים שבימים הקרובים תתכנס הוועדה

כתוצאה מלחץ ציבורי גדול. כעת אנו בודקים מספר אפשרויות כדי לקדם

את נושא השאלת הספרים כמתוכנן. כל המגמות והמקצועות התל"ן,

תפתחנה כמתוכנן, ההנחה היא שוועדת החינוך של הכנסת תתכנס בקרוב,

סוגיה זו הינה ארצית וכל הרשויות מתמודדות באופן זהה.

משה פדלון: מי שקורא עיתונות, יושב ראש הכנסת פנה לראש הממשלה במיוחד,

שיאשר לו הקמת וועדת חינוך לדברים האלה. גם לתשלומי הורים, גם

לביטוחים, והנושא הזה עומד בסדר היום הארצי של מדינת ישראל. מה

שיחליטו, נעשה.

מאיה כץ: אז אני רוצה להגיד כמה דברים ואז בהמשך לשאילתא הבאה שלי בעניין

הזה.

אין ספק שיש כרגע תהליך מאוד מורכב שיש ממשלה, אין ממשלה, יש

כנסת, אין כנסת וכולי. יחד עם זאת, העירייה כן יכולה, וזה בעצם מה שאני

שואלת, למה אנחנו לא פועלים ככה, העירייה יכולה לשלם בעצמה ולאחר

מכן, כשתתקבל ההחלטה בכנסת, לגבות את התשלומים מההורים

ולהתקזז ביחד עם בתי הספר. יש רשויות שלקחו את זה על עצמן, יש

רשויות שכבר עושות את זה. ואני באמת חושבת שדווקא בסוגיה הזאת,

להסתמך על הכנסת ועל הממשלה, וכן יתכנסו ולא יתכנסו, בידיעה שיכול

להיות לזה פתרון, אז אני רוצה לשאול למה אנחנו לא מאמצים את הפתרון

הזה, כמו פתרון של רשויות אחרות.

משה פדלון: חברים, הסוגיה שהעליתם, ניתן ליעקב, הסוגיה שאת מעלה היא סוגיה ...

אני אמור לבדוק בית ספר ... גני ילדים, כיתות נוספות, הוועדה של משרד

"חבר" – הקלטה ותמלול

47 ל.ש

החינוך תתכנס רק בספטמבר, אוקטובר, הזהיר אותי משה, האחראי, אם

אנחנו נעשה, לא נקבל רטרואקטיבית עבור ההחלטה.

מאיה כץ: תראה, אני רוצה להגיד משהו,

משה פדלון: זה תשלומים,

מאיה כץ: יש הבדל בין הקמת בית ספר ב-35 מיליון שקל, או 30 מיליון שמקבלים

עליו החזר של שמונה או 7 מיליון, לבין פרויקט שאמור להתחיל כבר, כי

הוא נמשך ואנחנו לא יכולים לתת לו ... כספית, בעיני, בעיני, עזבו רגע

מאחרי החגים, לא.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: גם בתל"ן, אבל זה צריך לשלם, העירייה יכולה לתת, רגע, דנה, העירייה

יכולה לתת כרגע כסף.

דנה אורן: רגע, תנו ליעקב,

מאיה כץ: ולאחר מכן להתקזז עם בתי הספר.

משה פדלון: יש לנו פה פקיד, דוקטור יעקב ... בבקשה, דוקטור יעקב,

יעקב: אני רוצה לומר שני דברים שהם מאוד משמעותיים, אנחנו מדינת חוק,

חשוב שכולם יזכרו את זה, אנחנו מדינת חוק.

מאיה כץ: ראש הממשלה לא כל כך,

יעקב: זה בעיה אחרת. לכן אני טוען שכל דבר שאתה יכול לעשות אתה עושה את

זה במסגרת החוק.מ

מאיה כץ: נכון.

יעקב: רשות מקומית שפועלת בניגוד לחוק היא רשות עבריינית.

מאיה כץ: לא, רק אל תגיד שמה שהצעתי זה משהו עברייני, כי זה אני לא מוכנה

להגיד.

יעקב: חכי רק שנייה.

מאיה כץ: לא, אני מבינה את הכוונה שלו, אז אני רוצה לעצור אותו עוד לפני שהוא

מתחיל להגיד.

יעקב: אני רוצה להגיד לך משהו.

"חבר" – הקלטה ותמלול

48 ל.ש

מאיה כץ: כן.

יעקב: אני יחד עם וועד ההורים, יו"ר וועד ההורים פנינו למנהלים, אני פעלתי כדי

לסייע, כדי לעשות את השאלת הספרים.

מאיה כץ: נכון, אני יודעת.

יעקב: קיבלתי טלפון מיידי מהורים מסוימים ואמרו לי שאני פועל בניגוד לחוק.

אני רוצה להגיד לך שבדקתי, אם אני עבריין שרוצה לסייע להורים

בהשאלת הספרים בפרויקט הזה, אז אני עוצר את זה מיידית ולכן עצרתי

את זה מיידית. משרד החינוך, מנכ"ל משרד החינוך ושר החינוך החדש

אמר, תמתינו, בעוד מספר ימים זה ייפתר. אי אפשר לבקש מאיתנו, או

ממני כפקיד בכיר, לפעול בניגוד לחוק.

יהודה בן עזרא: פקיד בכיר זה רק אני.

מאיה כץ: כן, אחד, אני רק רוצה להגיד,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: אני רוצה רגע להגיד משהו.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: שלא ישתמע, חלילה ולכן אני מאוד מסתייגת ממה שאמרת בהתחלה,

מעולם לא טענתי על עבירה על החוק ואני לא אטען זאת לעולם, שנייה.

יעקב: אבל כן תעשי עבירה על החוק.

מאיה כץ: ישנן שתי רשויות, גם בת ים וגם אשדוד שכבר עושות את התהליך הזה.

אשדוד עושה את זה באמצעות חברת המתנ"סים כגוף מתווך, את התהליך

הזה ולאחר מכן יתקזזו בתוך המערכת וגם בת ים.

עכשיו, יכול להיות שיש מספר הורים שטענו כך או אחרת, אבל אני מציעה,

ודווקא מהיכרותי המאוד מאוד מעמיקה והמקצועית, גם עם כנסת ישראל

וגם עם ממשלת ישראל, את זה אף אחד לא יכול לקחת לי, שלא להסתמך

בוודאי לא על כן יתכנסו ולא יתכנסו, בטווח כל כך קצר של זמן, אם אנחנו

כן יכולים לראות גם רשויות אחרות שעשו וגם לבדוק איזשהו פתרון פנימי,

בזה מבחינתי סיימתי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

49 ל.ש

משה פדלון: אשדוד קיבלה הנחיה מהמדינה לבנות את התחבורה ב-220 מיליון והם

סיימו ב-560 מיליון, עכשיו יש,

מאיה כץ: משה, אבל הסכום פה זה לא, משה, זה לא קשור אחד לשני.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: הסכום פה,

עופרה בל: מאיה, זה במסגרת ... אנחנו פועלים, אי אפשר לעשות עלינו, אנחנו בדקנו

את זה ורצינו,

מאיה כץ: אבל אפשר, כי רשויות עושות.

עופרה בל: הן עוברות על החוק.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: אני חושבת שאפשר לעשות את זה.

עופרה בל: יש לי הצעה אחרת.

יעקובוביץ יוסף:את טועה, אני אמצא לך את הפתרון.

(מדברים יחד)

משה פדלון: נזכיר לכם שאלה תשובה, וזהו.

(מדברים יחד)

שאילתא מס' 3

רינה זאבי: שאילתא מספר ,3 מאיה כץ. בנושא ... מה עלות תקציבה של התוכנית בבתי

הספר, כמה תלמידים משתתפים בתוכנית השנה בכל בית ספר ובאיזה בתי

ספר משתתפים בתוכנית. מה הם התכנים הנלמדים בתוכנית, איזה

תוכניות ביטלו בשביל לקיימה.

תשובה, אחת, עלות התקציב לשנת הלימודים תש"ט, כ-500,000 שקלים,

התוכנית מיועדת להדרכת מנהלים ומורים בבתי הספר היסודיים,

החטיבות והתיכונים, מיועד לכלל המורים. כמו כן, קיימת תוכנית לימודים

בתיכונים עבור תלמידי חטיבות הביניים בעלות של 100,000 ₪, במסגרת

אוטונומיה בבחירת תחומי דעת. התכנים, צירפנו לכם את הדף.

"חבר" – הקלטה ותמלול

50 ל.ש

השנה לא בוטלה אף תוכנית, הייתה תוספת תקציבית עבור התוכנית,

בנוסף, קיבלנו 100,000 ₪ ממשרד החינוך.

מאיה כץ: הערה קטנה ואז השאלה הנוספת שלי. שאלה שתיים ששאלתי, כמה

תלמידים משתתפים בתוכנית השנה בכל בית ספר ובאילו בתי ספר, לא

נתתם מענה, כי התשובה שנתתם, התוכנית מיועדת. כששואלים כמה, לא

יכולים להגיד, התוכנית מיועדת להדרכת מנהלים, למרות שבסרטון

שראיתי והקשבתי לו, אמרתם שמעט תלמידים, אז אני רק אומרת, שאלה

שתיים ותשובה שתיים, אין ביניהן סינכרון.

השאלה הנוספת שלי, ולכן גם לא נתתם את המשך התשובה לשאלה

שתיים. השאלה שלי היא בעצם מה יעדי ההצלחה של התוכנית? כיצד היא

מדידה? הרי, ואני,

משה פדלון: פעם ראשונה, פיילוט, את רוצה,

מאיה כץ: לא, האם נרשם בכלל,

(מדברים יחד)

יעקובוביץ יוסף:בפיילוט צריך להגדיר מדדי הצלחה לפני שמתחילים אותו ולא אחרי.

מאיה כץ: כי תראה, לקחת 100 תלמידים,

משה פדלון: על מדדי ההצלחה,

מאיה כץ: אגב, שנייה,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: אגב, רגע, אני רוצה להגיד עוד משהו, אני לא כרגע דיברתי לא בעד

התוכנית, ולא בגנותה, שלא יתפרש לשום מקום, אני רק רוצה באמת לקבל

איזה שהם מדדים, כי בסופו של דבר, אם יש לנו 100 תלמידים מתוך

מערכת שמונה למעלה מ-17,000 תלמידים ,בעלות מוערכת של כחצי מיליון

שקל ואף יותר, אז צריך לתת לפיילוט הזה יעדים מדידים.

יעקב: אז אני אסביר,

משה פדלון: בבקשה.

יעקב: קודם כל יש מודל לוגי לתוכנית, אני מוכן להזמין אתכם כדי להציג בפניכם

"חבר" – הקלטה ותמלול

51 ל.ש

את המודל הלוגי שבעצם מציג את המטרות ואת ... לוח זמנים מאוד מאוד

מוגדר. ב', כשאנחנו דיברנו על ... הוא לא רק תלמידי חטיבות הביניים

והתוכנית שהתחילה רק מחטיבות הביניים, כ-130 ילדים שמתחילים

להתנייד בין בתי הספר. התוכנית כוללת בתוכה את תלמידי בתי הספר

היסודיים, חטיבות הביניים, כולם.

מאיה כץ: אמרתי.

יעקב: אנחנו מדברים על מספר יותר גדול, הלקט הזה של מספר ילדים מחטיבות

הביניים שנעים מבית ספר לבית ספר בהסעות מיוחדות, זה חלק קטן של

התוכנית, לכן, כשאנחנו מדברים על היקף התקציב לגבי התוכנית, זה בעצם

הכשרה מחודשת של כלל האנשים של מערכת החינוך בתוך בתי הספר.

בשנת הלימודים הבאה זה יהיה גם בגני ילדים. כלומר, אנחנו מדברים על

תהליך הוליסטי רחב וגדול, שכולל את כל אנשי החינוך בעיר וכל תלמידי

העיר.

מאיה כץ: אז אני שואלת עד פעם, מה הפרמטר בסופו של דבר שיגדירו האם התוכנית

הצליחה או לא הצליחה.

יעקב: לא הייתה שאלה אם יש,

מאיה כץ: זה השאילתא הנוספת שלי שמותר לי לשאול אחרי התשובות שאתם

נותנים.

יעקב: בבקשה, להיפגש איתך, להציג לך את המודל הלוגי, עם כל הדברים, יש

סדרת יעדים ולוח זמנים מאוד מוגדר, תצפי ותראי.

יהודה בן עזרא: תיפגש איתה רק בנוכחות מאיה.

מאיה כץ: וודאי, זה תמיד בנוכחות מאיה.

יעקובוביץ יוסף:שנייה, אם אפשר שנייה, זו לא שאלה מכשילה או משהו כזה, מבחינתך, מה

הפרמטר שבולט.

יעקב: אנחנו עושים רה ארגון תקציבי בתוך מערכת החינוך, מערכת החינוך כפי

שהיא היום לא תהיה בשנים הקרובות.

יהודה בן עזרא: תודה רבה, שאילתא הבאה, רינה, תקראי, בבקשה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

52 ל.ש

שאילתא מס' 4

רינה זאבי: שאילתא מספר ,4 גרי, בנושא תחנת משנה ... לפני כארבעה חודשים העלה

חבר המועצה וסרמן שאילתא בנושא תחנת המשנה ... ביד התשעה, באותו

מעמד, ציין חבר המועצה וסרמן כי יש חשד מעל לסביר כי דיירי השכונה

הסמוכים לתחנת המשנה סובלים מקרינה מסרטנת. נאמר על ידי ראש

העיר כי הוא נמצא בקשר שוטף מול חברת החשמל. היות שראש העיר

נמצא בקשר שוטף מול חברת החשמל, נשמח אם יוכל לעדכן את חברי

המועצה ואת הציבור בנוגע לתאריך סגירת העברת תחנת המשנה.

תשובה, בהמשך לנאמר בישיבת המועצה, מנהל הנפה החדש של חברת

החשמל צפוי להגיע להרצלייה בחודש הקרוב על מנת לעסוק בנושא הזה,

בין היתר.

משה פדלון: אוסיף, בחודשים האחרונים בוצע רה ארגון בחברת החשמל בין מי שזוכר,

במחוז רעננה, זה הפך לנפה, נפת השרון, שכוללת בתוכה את הרצלייה,

רעננה, כפר סבא, נתניה. מונה שם מנהל חדש בשם אהרון שיפר, ב-10 ביולי

בשעה 12:00 הוא מגיע אלי לתיאום ציפיות, בין היתר בנושא הזה של תחנת

המשנה הארעית, נשב שם, נדבר, נסכם, ואני אחרי הפגישה, אני אעדכן

אתכם, יש מספר נושאים, זה לא רק בעיה עם תחנת המשנה, יש בעיה של

חדר טרפו ועוד ועוד, אתם מוזמנים, כל אחד שרוצה להגיע לדיון מוזמן, 10

ביולי, 12:00 בצהריים. בבקשה. שאילתא הבאה.

(מדברים יחד)

משה פדלון: אתה רוצה להוסיף?

גרי גוזלן: האם אפשר לקבל אסמכתא על הטיפול בנושא, התכתבויות, הרי זה עלה

כבר לפני חודשיים, מה, מעבר לפגישה אחת שנקבעה, שאני בטוח שיש עוד

רשימה מאוד ארוכה של נושאים שצריכים להיות מטופלים שם, אם הדבר

הזה ספציפית טופל ואיך הוא טופל.

משה פדלון: עוד הפעם,

"חבר" – הקלטה ותמלול

53 ל.ש

גרי גוזלן: אסמכתאות, מכתבים,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: פרוטוקולים של ישיבות.

משה פדלון: לפני שלוש שנים הייתה הפסקת חשמל כללית בעיר, וכל מיני סיבים

אופטיים נשרפו שם. אני הגעתי למקום יחד עם שר האנרגיה, ואני שאלתי

מתי הם מפנים את התחנה, אמרו, זה מאושר, מתוכנן. אני אדע בפגישה עם

אותו שיפר מתי אכן בפועל, אמרו לי יש תכנון, יש תקציב, שוב, היה רה

ארגון בחברת חשמל, הרבה מאוד פרויקטים הושהו, הופסקו, עשו רוויזיה

שלמה, הגיע מנהל חדש, נשמע אותו ואני אבוא אליכם עם כל המידע.

גרי גוזלן: תודה רבה.

משה פדלון: הכל בשקיפות מלאה. זה נושא שמטריד אותנו ואני, כאמור, הזמנתי אלי

לשיחה לתיאום ציפיות.

יעקובוביץ יוסף:ברשותכם, אני רוצה שרונן יעשה את השאילתות שלו לפני, כי הוא צריך

ללכת.

שאילתא מס' 9

רינה זאבי: אנחנו עוברים לשאילתא מספר ,9 של וסרמן.

(מדברים יחד)

משה פדלון: כן, בבקשה.

רינה זאבי: בנושא המכון לטיהור שפכים של וסרמן. לאחרונה פורסם כי המכון לטיהור

שפכים אינו ערוך מספיק לתמיכה בכמות התושבים של העיר, ערוך לתמוך

בעד 100,000 תושבים, בזמן שבהרצלייה כבר מעל 107,000 תושבים. ברצוני

לשאול, כיצד העירייה מתכוונת לטפל בפרויקטים האחרונים שאושרו,

שיכון ויצמן, שיכון דרום, ובפרויקטים עתידיים בהינתן שהמט"ש אינו

מסוגל לתמוך בפרויקטים אלו. מה התדירות של הזרמת מי קולחין לים

והאם מתבצעות דגימות רלוונטיות של מים אלו על מנת לוודא שמי

הקולחין אינם מזיקים לסביבה. כיוון שאין הפרדה בין הביוב לניקוז בימי

"חבר" – הקלטה ותמלול

54 ל.ש

הגשם, המכון מזרים את השפכים לים, מדוע העירייה לא דואגת שתהיה

הפרדה בין קו ניקוז מופרד מקו הביוב כדי להזרים זיהום. האם אין כוונה

לעירייה לבטל את מכון השפכים ולחבר אותו לשפדן? אם כן, אז מתי? מדוע

העירייה לא נותנת היתרי בנייה להרחבת המט"ש ומי אחראי על נושא

הניקוז ומי אמור לממן זאת? האם העירייה מתכוונת לערוך סיור עבודה

במכון לטיהור השפכים, עבור כל חברי המועצה, כולל ראש העיר, כדי

שיתרשמו מקרוב לגבי הנושא הבעייתי, אם כן, אז מתי.

תשובה, הוחלט וסוכם על ידי מגוון משרדי הממשלה כי המט"ש יבוטל,

וזאת עד יוני .2021 פתרון לביוב הוא חיבור לשפדן והוא מהווה הפתרון

המתאים עבור תוכניות אלו. הנושא בטיפול אינטנסיבי על ידי כלל הגורמים

הלאומיים והעירוניים, מול המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות.

עקרונית, המט"ש מזרים קולחין לים ,24/7 בהיתר מסודר ומפוקח

באדיקות על ידי המשרד להגנת הסביבה. הקולחין והים מנוטרים דרך קבע

בעלות של כמיליון ₪ בשנה.

בשנה האחרונה, ובדגש על עונת ההשקייה, מרבית הקולחין מוזרמים צפונה למפעל ההשבה

במועצה האזורית חוף השרון ומשמשים להשקייה. לא ברור מהיכן הקביעה

כי אין הפרדה בין הביוב לניקוז בימי גשם, מדובר בשתי מערכת נפרדות

לחלוטין, כאשר על הביוב אחראי תאגיד המים ועל הניקוז עיריית הרצלייה.

ד', ראה סעיף א'. ה', ההיתר נמצא בטיפול מינהל ההנדסה, בנוסף, נבחנות

סוגיות של מטרדי עירייה. נושא הניקוז הוא נושא מרחבי ואנו דורשים

ממנהלי מקרקעי ישראל ולשכת תכנון תל אביב להכין תוכנית מערכתית

לטיפול בניקוז מנחל רישפון ועד לנחל גלילות.

על פי הדיונים, הרצלייה נמצאת בתחום התכנון. חבר מועצה שירצה לסייר במקום, יתאם

באמצעות מזכירות העיר.

רונן וסרמן: טוב, קודם כל רק הבהרה ואז שתי שאלות קצרות. הבנתי שהוגשה עתירה

לבג"צ בנושא הזה והתשובה של פרקליטות המדינה לעתירה נאמר

שהמט"ש לא יפונה עד ,2023 אז יש קצת סתירה לעומת מה שמשרדי

"חבר" – הקלטה ותמלול

55 ל.ש

הממשלה טוענים, צריך,

משה פדלון: אנחנו חתמנו על הסכם עם מדינת ישראל לגבי המט"ש וחיבורו לשפדן. פעם

נוספת, יש בעיה שצריך לבנות אגן שיקוע, אני אישית מטפל בהליכים פה

אצלי בעירייה, שעומדים בקשר עם, אני מעריך שתוך שלושה שבועות עד

חודש, הוא יקבל היתר, העבודה היא עבודה בתקופה קצרה. אין מצב של

חיבור של ניקוז וביוב יחד. חברים, רק בשנתיים האחרונות השקענו למעלה

מ-25 מיליון שקל בניקוז וביוב בקו ... י שראל, בר כוכבא, מבן גוריון עד

הרב קוק, לשמחתי זה הסתיים בימים האחרונים. השקענו הפרדה של

ניקוז מביוב ברחוב הסדנאות, גם שם זה הסתיים ואנחנו עוברים כעת

לרחוב החושלים. יש הפרדה מוחלטת בין מערכות ניקוז לביוב, אין מצב של

חיבורים ביניהם.

(מדברים יחד)

משה פדלון: יש קו ביוב שמטופל על ידי התאגיד וניקוז מטופל על ידינו. לפני החורף, אני

חושב שכבר אגף תבל החל לעבוד בניקיון הקולטנים שיהיו פתוחים וגם

לשמחתי, בחורף האחרון הכל זרם ולא היו שום שטפונות.

רונן וסרמן: אז אם יהיה מצב של גשם שוטף, מערכת הניקוז לא משמשת לעודף של

הביוב?

משה פדלון: לא הבנתי.

רונן וסרמן: להזרמה של עודפי הביוב.

משה פדלון: יש מצבים שמי גשמים כן חודרים, במצב קיצון מי גשמים חודרים למי

הביוב, אם יש לך מכת גשם קיצונית, אין ברירה, יש הפרדה בין שתי

המערכות, חברים.

רונן וסרמן: אוקי.

משה פדלון: גם בגליל ים יש מערכת ניקוז וביוב נפרדת. מיטב המומחים מטפלים בזה.

יעקובוביץ יוסף:סליחה שנייה שאני מתפרץ לשאילתא של חברי,

משה פדלון: בבקשה.

יעקובוביץ יוסף:אבל חשוב שנייה שהעובדות יהיו פה על השולחן. אכן מערכות הביוב

"חבר" – הקלטה ותמלול

56 ל.ש

והניקוז בעיר מופרדות, אבל בזמן שיש גרם שוטף, מערכת הביוב מוצפת

ומשתמשים במערכת הניקוז כדי לשחרר את עודפי הביוב לים דרך מערכת

הניקוז. רק עוד דבר אחד,

משה פדלון: לשחרר לים צריך אישור משרד הבריאות, אני לא זוכר,

(מדברים יחד)

יעקובוביץ יוסף:אני לא מתווכח, אני רק שם את העובדות על השולחן. הסיבה שיש הרבה

שטפונות במערכת הביוב ונאלצים להזרים את הביוב לתוך מערכת הניקוז,

זה בגלל שיש הרבה חיבורים פירטיים פרטיים למערכת הביוב. מה שקורה,

כשיש גשמים מאוד חזקים והגגות מתמלאים, חלק מזה לא יורד לניקוז,

יורד לביוב ואז הביוב צף ועובר דרך מערכת הניקוז.

פניתי בעניין הזה כבר לא מעט פעמים, גם לתאגיד המים כדי לעשות פעולה

למצוא את כל החיבורים הפירטיים האלה ולהפסיק אותם.

משה פדלון: במקום שאתה מזהה חיבורים פירטיים לניקוז, או ... מטפלם בזה.

רונן וסרמן: אי אפשר לזהות את זה בלי פעולות של בדיקות עשן,

משה פדלון: אני אשאל את המומחים, אם ניתן, כן, אבל אני אומר שוב, שתי מערכות

נפרדות, מטופלות מקצועית על ידי מיטב המומחים. שוב, אנחנו כן רוצים

להעתיק את המט"ש לשפדן וזה מה שהולך להיות.

רונן וסרמן: אמרת שלושה שבועות, אבל מה יקרה אם יהיה עיכובים, תוכניות בנייה

בינתיים,

משה פדלון: לא שומע.

רונן וסרמן: אמרת קודם שלושה שבועות,

משה פדלון: אני אאשר את התוכנית לבנות את אגן השיקוע, יש גידול, הם זקוקים לאגן

שיקוע לבנות את גליל ים החדשה, לצורך כך צריך עוד אגן שיקוע ואנחנו

נאשר אותה והם יצאו לעבודה. תוך זמן קצר. שאילתא הבאה.

שאילתא מס' 10

רינה זאבי: רונן, אנחנו נמשיך עם שאילתא עשר גם?

"חבר" – הקלטה ותמלול

57 ל.ש

רונן וסרמן: כן, בבקשה.

רינה זאבי: שאילתא עשר, רונן וסרמן, קרינה בתחנת אוטובוס בנווה עמל. לאחרונה,

רונן, אני אקריא את הפתיח ואני אענה על השאלות.

דובר: איזה מספר?

רינה זאבי: אנחנו נחסוך קצת.

רונן וסרמן: כן.

רינה זאבי: לאחרונה פנה אלי תושב עמל אשר הזמין דו"ח מדידת שדה,

(מדברים יחד)

רינה זאבי: שדה מגנטי, לרשת החשמל. הדו"ח מצורף לכם, היה נתון מאוד מפחיד שבו

במדרכה ובתחנת האוטובוס ליד רחוב ... הגטאות ,83 מתחת לכבלי

החשמל, ישנה קרינה בעוצמה של 22 ל-33 מיליגאוס, מדובר בקרינה שאינה

בריאה לכל דבר ועניין, במיוחד לאדם אשר יושב בתחנת אוטובוס במשך

זמן רב יחסית.

אני עוברת לתשובה, הדו"ח התקבל במשרדי המחלקה לאיכות הסביבה,

הדו"ח מאוד לא ברור, לא ברור אם מטרתו לבחון את הבית, שכן לא

מבוצעות מדידות כמו שצריך בתוך שטח הבית וגם לא ברורות התוצאות

בתוך התחנה עצמה, המדידה מציינת מעמוד החשמל עד תחנת האוטובוס,

בדרך כלל היינו מצפים לראות שינוי ברמת הקרינה במרחקים שונים, בתוך

התחנה עצמה, כתלות במרחק מהעמוד. אי לכך, הרמה המקצועית של

הדו"ח, כפי שהוגש, מטלת בספק.

עכשיו לתשובות, עיריית הרצלייה אינה מבצעת מפעם לפעם מדידות ברחבי

העיר בקרבה לעמודי חשמל, אלא אם יש לידם שימושים רגישים או שהיית

קבע הנדרשים לבדיקות קרינה על פי הנהלים, או דרישות החוק או שהדבר

נמצא במסגרת של היתרי בנייה.

שתיים, בקרבת מתקני חשמל, הצפי הוא כי תהיה קרינה גבוהה, כי דרך

תשתיות אלו עובר חשמל רב. שהייה ליד עמודי חשמל ותשתיות חשמל

במרחב הציבורי נחשבת לשהייה רגעית ועל כן, גם רמות קרינה גבוהות

"חבר" – הקלטה ותמלול

58 ל.ש

מאוד נחשבות תקינות עד 1,000 מיליגאוס תקין. לכן רמות של 33

מיליגאוס בתחנת אוטובוס נמוכות משמעותית מההמלצות ו לכן אינן

נחשבות בעייתיות ככלל.

ג', בדיקת מדידות קרינה במרחב הציבורי, אלא אם יש במרחב הציבורי

שימוש רגיש כגון גן משחקים של ילדים, אינה משהו שנדרש על ידי המשרד

להגנת הסביבה, שהוא הגוף המקצועי האמון על הנושא, ואף לא מבוצע על

ידי רשויות מקומיות אחרות בארץ, ככל הידוע.

אי לכך, אין סיבה מקצועית רלוונטית להתחיל במדידות קרינה ספורדיות,

במרחב הציבורי, אלא, כמובן, אם תהיה דרישה מקצועית בעתיד מהמשרד

להגנת הסביבה או ממשרד הבריאות. בשלב זה אין הנחיות מקצועיות לגבי

ביצוע מדידות קרינה במרחבים ציבוריים, לרבות תחנות אוטובוס, עם זאת,

פנתה העירייה למשרד להגנת הסביבה והיה וכתוצאה מפנייה זו יצאו

הנחיות או המלצות לאופן ביצוע מדידות ורמות קרינה נדרשות בתחנות

אוטובוס, העירייה תבצע על פי ההנחיה.

רונן וסרמן: רק הבהרה ואז שאלה, הדו"ח הוזמן לבדיקת קרינה לבית, ולא לתחנה,

כמובן. במסגרת הדו"ח נחשפה קרינה בתחנה. התחנה נמצאת בדיוק

בפינות של יציאת אירופה וקיבוץ גלויות, יש שם עמוד חשמל גדול, פינתי,

עם שנאי שמחבר שני רחובות, יש תחנת אוטובוס נוספת במרחק של 50

מטר, נשאלת השאלה, האם ניתן להזיז או לבטל את התחנה, כי אנחנו

יודעים שהתחבורה הציבורית, לוקח זמן עד שהיא מגיעה.

(מדברים יחד)

שמואל: אנחנו מדברים ... לפי עמוד,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: אפשר מההתחלה ויותר לאט?

(מדברים יחד)

שמואל: בדיקת קרינה, התקן מדבר על 4 מיליגאוס ... ממושכת, תחנת אוטובוס,

אני לא ראיתי מישהו שנמצא שמונה שעות שם, רבע שעה זה זמן קצר ואז

"חבר" – הקלטה ותמלול

59 ל.ש

אין בעיה עם הקרינה.

(מדברים יחד)

יהודה בן עזרא: תשובה קצרה.

רינה זאבי: אפשר להמשיך?

משה פדלון: כן.

שאילתא מס' 5

רינה זאבי: שאילתא מספר ,5 יהונתן. בנושא חשש לשימוש קרקע עירונית לאינטרסים

פרטיים. מסעדת נאמוס פועלת מזה כמה שנים בקומת הקרקע שבבניין

המנוהל על ידי החברה לפיתוח התיירות, נכס שנמצא בבעלות העירייה.

המסעדה עושה שימוש יום יומי בשטח עירוני שבו מתקיימת פעילות של

בית הספר לחינך ימי ומועדון השיט של בני הרצלייה, וכל זאת ללא תמורה

ותוך גרימת נזקים לציוד שיש במקום. ברצוני לשאול. רגע, אני מסתכלת

אם זה הרבה.

מדוע טרם יצא מכרז להפעלת המקום, למרות שתאריך סיום המכרז

הקודם היה בשלהי השנה שעברה, לפני למעלה מחצי שנה. מי אישר את

הארכת השימוש, ובאיזה סמכות ממשיכה הפעילות בנכס זה ללא מכרז.

כיצד ייתכן שמסעדה המקבלת שטח עירוני המשמש את אורחיה לחנייה

ללא תמורה, מתי עתיד לצאת מכרז?

תשובה, החברה נמצאת בימים אלה בעיצומם של תהליך תכנון מתקדם

להסדרת ייעוד הנכס המדובר ואפשרויות השימוש בו ... למיקסום התועלות

לטובת הציבור והחברה. התוכנית שהכינה החברה הובאה לוועדה

המקומית אשר אישרה והמליצה להעבירה לולחו"פ, הם דנו בתוכנית

בפברואר השנה ואישרו אותה. בהמשך, דרשה הוועדה המחוזית להביא את

התוכנית לדיון בפני הוועדה, תוך שיו"ר הוועדה המחוזית החליטה לאמץ

את הפקדת התוכנית בהתאם להליכים הנדרשים בחוק.

הצפי לקיום דיון בבקשות העירייה היא בתוך החודשים הקרובים, שלאחר

"חבר" – הקלטה ותמלול

60 ל.ש

מכן ניתן יהיה לצאת בפרסום מכרז ובמסגרתו הפעלה על פי הייעוד החדש.

שתיים, הארכת חוזה השכירות המקורי בוצעה בתחילה בהתאם לתקופות

האופציה הכלולות בחוזה ובהמשך בהתאם להוראות הדין הקובעות

אפשרות להגדלת חוזה בעוד %.25 יצוין כי בין לבין נחתמו מספר תיקונים

לחוזה השכירות המקורי, המשנים ומסדירים את השטחים המושכרים על

ידי המסעדה.

באשר לשטח החנייה, ככלל ודבר אינו מפריע לפעילות החברה ו/או לפעילות

יתר בעלי הנכסים ... החברה אינה מוצאת טעם נפגם בכך שנעשה שימוש

בשטח החנייה הסגורה, אשר מימלא אינו משמש את הציבור, ובלבד

שהדבר נעשה תוך הקפדה על קיום הוראות מנהלי השימוש בחניון הפרטי,

העירוני המדובר. החברה מתכננת לצאת למכרז באופן מיידי לאחר סיום

התהליך התכנוני המתואר כן.

יעקובוביץ יוסף:תודה רבה. דבר ראשון כמה עובדות, ההארכה של ה-%25 נגמרה, אם אני

לא טועה, בנובמבר ,2017 ואני לא טועה. בכל מקרה, ההארכה נגמרה מזה

זמן רב, לפחות בזמן שאני הייתי יושב הראש אני יודע שפג התוקף של

המכרז הקודם, ולפי מה שאני יודע, המשך הפעלה ללא מכרז בגלל שיש

הליך תכנוני, זה לא דבר שעומד בדרישות החוק. שוב, אם אני טועה, אני

אשמח לדעת אחרת.

דבר נוסף זה שהם רושמים פה, החברה אינה מוצאת טעם נפגם בכך שנעשה

שימוש בשטח חנייה סגורה אשר ממילא אינו משמש את הציבור בלבד

שהדבר נעשה תוך הקפדת קיום הוראות ונהלי שימוש החניון הפרטי.

יש חלק מהחניון שמושכר לאותה מסעדה ואין לי טענה לגבי זה, אבל יש

חלק מהחניון שזה שטח שהוא שייך, או שמפעילים בו את הפעילות של בני

הרצלייה והחינוך הימי. לבוא ולומר שלא נעשים שם נזקים על ידי המסעדה

שהולכת ומזיזה שם את הציוד וקורעת את הדשא ועושה נזק לסירות, אני

מציע גם לראש העיר לרדת פעם אחת ואולי לדבר עם האנשים בשטח. אני

חושב שזה, ואגב, אפשר גם להסדיר את זה, פשוט שהמסעדה תשלם כסף

"חבר" – הקלטה ותמלול