פרוטוקול ועדת מליאה מס' 37 - ישיבת מועצה שלא מן המניין בנושא התקציב

עיריית הרצליה

ישיבת מועצה

התקיימה ביום ראשון בתאריך ,27.12.2020 י"ב טבת, תשפ"א

נוכחים:

מר משה פדלון – ראש העיר

גב' דניאל אייזנברג

מר צבי וייס

גב' מאיה כץ

מר איל פביאן

מר משה ועקנין

גב' דנה אורן-ינאי

מר אלעד צדיקוב

מר אורן אריאל

מר יהונתן יסעור

מר עופר לוי

גב' עופרה בל

גב' איה פרישקולניק

מר רונן וסרמן

מר גרי גוזלן

מר יונתן יעקובוביץ

גב' תמי גרוסמן

מר ירון עולמי

מר איתי צור

מר אהוד לזר

רו"ח ירון הררי

באמצעות "זום"

מר יהודה בן עזרא – מנכ"ל

גב' ליאורה ברנר

מר רוני חדד – גזבר

גב' סיגל דיאמנט

גב' מוניקה זר ציון

גב' הילה רוזן

מר שלומי אסולין

גב' חנה חרמש

גב' שירי רפפורט

עו"ד ענת בהרב – יועצת משפטית

ד"ר יעקב נחום

גב' רינה זאבי

מר מיקי גורשנשטיין

גב' חני גזית

מר האהרון זלצברג

גב' ענת לזרוביץ'

גב' אביבה מלכה

מר ארז לזובר

מר אמיר זיו

פרוטוקול

משה פדלון: ערב טוב חברי המוצעה, ערב טוב מנכ"ל העירייה והמנהלים והעובדים

שנמצאים ב"זום". אני שמח לפתוח את ישיבת התקציב לשנת ,2021

התקציב הרגיל והתקציב הבלתי רגיל. מכובדיי כולם, נגיף משבר הקורונה

יהיה איתנו, לפי הערכה שלי, גם בשנת ,2021 לפחות. המשברה כאמור

מורכב, מסובך, פוגע בבריאות, בחינוך הילדים, בכלכלה, בתרבות, במסחר,

בעצם פוגע בכל אורח החיים שלכם. בהנחות היסוד בהכנת התקציב יש לנו

הרבה מאוד אי וודאות, כגון איננו יודעים עד לרגע זה איך אנחנו נסכם את

ההכנסות וההוצאות של ,2020 את זה נדע במהלך ינואר-פברואר. איננו

יודעים מה מצפה לנו בהיבט ההכנסות וההוצאות גם בשנת ,2021 ובכל זאת

בנינו תקציב שנתי, שיהיה בסיס לתחילת העבודה בינואר ,2021 שמתמקד

על חינוך התלמידים בבתי הספר והילדים בגני הילדים, המשך הקמת

מוסדות חינוך חדשים, ניקיון העיר ותברואה, ביטחון התושבים, מינוף

העסקים והמסחר, טיפול במצוקות תושבים, המשך מתן שירותי הנדסה

ועוד. לצערי הרב, הממשלה, ואתם שומעים את זה בחדשות, לא מתפקדת,

ולא עומדת בהתחייבויות שלה. במה מדובר? בתקצוב מוסדות חינוך

חדשים, בתי ספר, גני ילדים, ואני מיד אתן את המספרים, בתיקצוב אישור

חיבור למט"ש, בבניית גשר הרב מכר, יש הסכם, ואני מעריך שבמהלך השנה

הקרובה יהיו קיצוצים במשרדי ממשלה, שישפיעו על תקצוב הראשות

המקומית שלנו בתחומי החינוך והרווחה, וצריך להיערך בהתאם, כלומר כל

קיצוץ שיהיה ברווחה או בחינוך, אנחנו אלה שנצטרך לכסות את זה ולא

לפגוע בפעילות השוטפת. המשימות המרכזיות מעבר לעבודה השוטפת,

אנחנו הולכים להקים 5 בתי ספר חדשים, 4 בגליל ים ו 1 בהרצליה הצעירה,

תוספת של עשרות כיתות בבתי ספר קיימים, זה יסודי, חטיבות ותיכונים,

הקמת עשרות גני ילדים חדשים, גם במרכז העיר וגם בגליל ים, הקמת

שלושה מתנ"סים, חלקם כבר בעבודה, נווה ישראל, המסילה, נווה עמל,

הקמת מרכז קהילתי בנתן אלתרמן, שכולל בתוכו בית שחמט, ספריה, מרכז

מדע וטכנולוגיה לגיל הרך, ועוד. המשך תכנון וביצוע מערך שבילי אופניים

ברחבי העיר במסגרת פרויקט "אופני דן". פיתוח והקמת אולמות ספורט

בחטיבת זאב בבנייה, חטיבת שמואל הנגיד, בית ספר ויצמן, ועוד. המשך

עבודות פיתוח של כבישים ותשתיות במערב העיר, בדגש על אזור התעסוקה.

פרויקט עיר חכמה, התקנת מערכות שליטה ובקרת מצלמות, ופריסת

תשתיות ברחבי העיר, מה שאנחנו קרואים סיב אופטי. רק לאחרונה קיבלנו

תקצוב של 3.5 מיליון שקלים לשדרוג מערכות המחשוב בבתי הספר,

הקצאה שהגיעה בסוף שבוע שעבר. מכובדיי, לסיכום, במהלך השנה נצטרך

לפתוח את ספר התקציב לפחות פעמיים-שלוש, ומה שאני קורא "חשב

מסלול מחדש", ועל סמך הנתונים הכספיים, הכנסות-הוצאות, אנחנו נביא

לאישורכם את השינויים המתחייבים בתקציב. אני אומר שוב, יש ספר

תקציב, יש תקציב כבסיס לעבודה, אבל כאמור, בגלל המצב המיוחד שאנחנו

נמצאים בו, נצטרך לפתוח אותו לפחות כבר באפריל, ביולי ובאוקטובר, זו

הערכה שלי. מכאן אני מעביר את רשות הדיבור למנכ"ל העירייה.

יהודה בן עזרא: תודה רבה. ערב טוב. תמיד קשה מאוד להכין תקציב, זו מלאכה

מאוד קשה עם המון מחשבה, אבל גם עם המון אמוציות של בעלי

התפקידים בעירייה, כל אחד בצדק רוצה לשמור על חלקת האלוהים

הקטנה והטובה שלו, אבל אנחנו הצלחנו בזכות עבודה משותפת של

כל אגפי העירייה וחשבי העירייה, והצוות של המנהל הכספי לבנות

תקציב, שאני קורא לזה, הוא תקציב אופטימי ביחס לקורונה.

אנחנו בחלק גדול מהתקציב התייחסנו שכאילו אין קורונה, עוד לפני

שידענו שיהיה חיסון, עוד לפני שידענו שיש אור בקצה המנהרה.

בנינו תקציב שהוא אופטימי, שהוא יכול לעבוד. יחד עם זה, לקחנו

גם בחשבון, שייתכן וכתוצאה מאילוצי הקורונה, כמו שעכשיו אנחנו

רואים, סגר נוסף, נצטרך להוציא כספים למצבי חירום, תקצבנו

תקציב מיוחד של כ 4.5 מיליון שקל לסיוע תזונתי למוגנות לתושבים

שידם אינה משגת. ברוב המקומות של התקציב חזרנו לתקציב

המקורי, כי כזכור לכם בשנה שעברה בחודש יוני עשינו מעשה,

וקיצצנו כ 18 מיליון שקל מהתקציב השוטף, והתקציב של 21 לא

נבנה על בסיס הקיצוץ שהיה, אלא על בסיס התקציב המקורי של

,20 עם קיצוצים שעשינו, קיצוצים רוחביים, קיצוצים בכל מיני

פעילויות, אבל בנינו תקציב שאיתו אפשר לנהל בצורה מסודרת

ומכובדת את העיר, וכמו שראש העיר אמר, זה הדבר באמת הנכון

ביותר. אנחנו היום מאשרים תקציב כדי שמ 1.1 יהיו לאגפים

באוטומציה, בסעיפי תקציב, באישורי הזמנות, שתהיה תוכנית

עבודה, שיהיה להם ממה להתחיל לעבוד ונהל את המערכות שלהם,

אבל, כאמור לא הכל בידנו, אפילו לא חלק בידנו לדאבוני, המדינה

מקבלת החלטות חדשות לבקרים. כידוע לכם, המדינה עוד לא

אישרה את התקציב, אנחנו חיים על התקציב של ,18-19 ויש לך

חסך, מחסור גדול מאוד בתקציבי ממשלה, שאיתם גם נצטרך... כפי

שראש העיר אמר, אנחנו נתקדם מספר חודשים, וכשנראה מה

המצב עוד פעם נשב ונצטרך... את התקציב, ולהתאים את עצמה,

את התקציב, למציאות המשתנה, אכן מציאות משתנה. מילת תודה,

כמו שאמרתי, לאגפים, לחשבים, לכל העובדים של האגפים, לצוות

המסור והמקצועי של מנהל הכספי, שעבד לילות כימים על מנת

שנגיע לרגע המיוחל הזה של אישור תקציב, הגזבר, הילה, איילת,

איוון, אורנה, שלומי אסולין שעל ההכנסות. אני מאוד מקווה שלא

פספסתי אף אחד. ותודה מיוחדת לראש העיר, שאת המלאכה

הקשה ביותר של איזון התקציב, אחרי שעשינו את כל עבודות

ההכנה, כל הניירות, כל המסמכים ותוכניות העבודה, איזון התקציב

שהיה צריך לאזן בערך, לקצץ בין 10 ל 13 מיליון שקל, אני רוצה

להודות לראש העיר על הגיבוי והתמיכה לצוות המקצועי שהכין את

התקציב ועל ההחלטות שהתקבלו, ואני מאחל לכולנו דיון ממצה

ופורה.

דוברת :1 ותודה ליהודה.

משה פדלון: תודה יהודה על הסקירה. גזבר העירייה, בקשה. נתחיל עם התקציב השוטף,

בקשה, בוא תיתן את הנחות היסוד שלכם.

רוני חדד: אז כך, תודה רבה, ערב טוב לכולם. אני בהחלט מצטרף לדברי ראש העיר

והמנכ"ל בכל נושא המורכבות וההכנה של התקציב, כולל היערכות והנחות

היסוד שאני אפרט אותם בהמשך, זה כולל כמובן מהלך של עבודה ושינוי...

שידרשו במהלך השנה, כפי שאנחנו עשינו בשנה הזאת ובכל שנה ושנה.

התקציב הוא בעצם עבודת מטה ארוכה, ארוכה ומורכבת, שמתחילה באזור

יוני-יולי כבר עם הנחות היסוד שמעבירים לכל האגפים, זה מספר חודשים

של עבודה מאוד מורכבת, מאוד קשה, בכל התחומים. אנחנו התחשבנו בכל

התחזיות לקראת התקציב ,2021 כל הנקודות שנערכנו, ואני אפרט יותר

מאוחר, גם בצד הכנסות וגם בצד ההוצאות. אני רוצה בראש ובראשונה

להודות לך, אדוני ראש העיר, על התנעת המדיניות ועל הקווים המנחים, ועל

איזון התקציב, כפי שהסביר המנכ"ל. תודה רבה למנכ"ל העירייה, על ליווי

של כל ישיבות התקציב, השעות הרבות שישבנו עם כל האגפים וכל

הניתוחים וכל ההחלטות. תודה לג'ו, הסמנכ"ל הבכיר שהיה שותף, לגלעד

מצוות משאבי אנוש על כל נושא התקנים. תודה מאוד מאוד מאוד מיוחדת

ומכל הלב, לצוות המדהים והמקצועי שלי, לסיירת שלנו של אגף תקצוב

וכלכלה, שעשה עבודה מאוד מורכבת בפאזל לא פשוט שצריך להרכיב אותו

מאלפי סעיפים תקציביים בהכנסות ובהוצאות, ממשקים שונים, וצריך

לבדוק את ההתאמה ואת רמת הדיוק, והכל נעשה בצורה מסורה ומקצועית.

אז המון המון תודה להילה, לסגניתי, תודה רבה לאיילת, איוון, יעל וכן כל

הצוות המסור של אגף תקצוב וכלכלה על כל העבודה הזאת. תודה לכל

המנהלים והעובדים של המנהל הכספי על כל הסיוע והעבודה, וגם בתקציב

וגם במשך השנה. נמצאים איתנו פה גם שלומי, יעל, קארין, ליאת ומוטי, אז

שוב תודה לכולכם. תודה למנהלי אגפים, תודה לחשבות, הן עשו עבודה

מאוד מקצועית, הגישו ניירות עבודה באמת מפורטים, כל אחת בתחום

שלה, ניתוח של הסעיפים, ישבו איתנו גם, עם הצוות של הילה, שעות, לנתח

ולהסביר, ולבנות את התקציב, וכמובן מנהלי הכספים של התאגידים

העירוניים, שהעבירו לנו גם את התחזיות וישבו ביחד עם ליאת גמליאל

לצורך הכנה של כל התקציב. אני אגש ברשותכם למצגת כולם רואים?

משה פדלון: כן, רואים רוני. תמשיך.

רוני חדד: אוקיי, אז התקציב השנתי מורכב מ 3 רכיבים בישיבה שלנו פה, זה התקציב

הרגיל, תקציב הפיתוח ותוכנית האשראי, שנתעכב בהמשך. אז ככה, אנחנו

מבחינת תקציבים אנחנו רשות איתנה, לפי סעיף 232א לפקודת העיריות,

רשאים לאשר את התקציבים, תקציב רגיל ותקציב פיתוח. מחויבים על פי

החוק בסעיף 208א להשאיר לפחות %1 רזרבה בתקציב הרגיל, ועוד 2

פריבילגיות שאנחנו כרשות איתנה, על פי חוק, זה רשות שנקבעת על פי חוק,

פעולות במקרקעין ומחיקת חובות, שגם הן חלק מהפריבילגיות של רשות

איתנה, ואנחנו רק מברכים, ואני כבר יכול לומר שיש איזשהו צוות במשרד

הפנים, שמתגבש לצורך הרחבת הסמכויות גם לרשויות איתנות, גם

לרשויות יציבות. רשות יציבה זו רשות שהיא בין איתנה לבין רשות רגילה.

ככה, טוב, כמה... סרטון קצר על התקציב. בתקווה כמובן לאופטימיות, אני

תיכף אתייחס כמובן לכל נושא הקורונה בהמשך לדברי ראש העיר והמנכ"ל.

אז מספר הנחות עבודה לתקציב. אז ככה, הבסיס כמובן מתבסס על הנחות

עבודה שנלקחות מראש ומעוברות כמובן לאגפים, על פיהם הוא עושה את

כל הקידומים שצריך. במשך השנה אנחנו כמובן ערים לכל מיני שינויים

כאלה ואחרים שיכולו, בין אם זה בחקיקה, בין אם זה שינויים כאלה

ואחרים מצד המדינה, או החלטות כאלה ואחרות. כמו כל שנה, אנחנו

ערוכים להתאים את התקציב במסגרת הכנסות והוצאות בהתאם לשינויים.

אז חלק מההנחות עבודה מונחות כאן לפניכם, עליית הארנונה %,1.1

להזכירכם אושר, מועצת העיר אישה את מה שקרויה "הטייס האוטומטי",

עלייה של %1.1 על פי הנחיית משרד הפנים, על פי החוק. מקדם שכר נלקח

%,2.3 אני ארחיב בהמשך, כשנגיע לנושא השכר. עליית מדד על פי הערכת

משרד האוצר %.0.7 שיעור הצמיחה, תלוי איך מסתכלים, אם תהיה שליטה

בתחלואה, כולנו רוצים לקוות שעם החיסון אכן תהיה שליטה, אז אחוז

הצמיחה יהיה גבוה יחסית, הערכה של בנק ישראל כ %.6.5 לגבי עבודות

קבלניות, כרגע על פי הנחיות והנחות שקיבלנו, לא ידוע כרגע לפחות, על

תוספות בתשומות של עובדי הקבלן, לכן בשלב זה השארנו את זה .0 אותו

דבר לגבי מים וחשמל, היועצים שלנו, זו ההערכה שלהם לגבי השנה הבאה.

השקף המרכזי שפה בעצם מתאר את סך הכל התקציב למשך השנה,

הכנסות, תקבולים, ערכנו את זה הפעם ב 2 טבלאות, אני תיכף אסביר מדוע.

ראשית, מסגרת התקציב לשנת 2021 לצד ההכנסות תעמוד על מיליארד

ושלושים מיליון שקל. האומדן של שנת 2020 כמעט שלושים ושלושה מיליון

שקל, כאשר התקציב הסופי עמד על מיליארד שבעים ושישה מיליון שקל.

אני רק מזכיר לכם, בחודשים מרץ, אפריל ומאי ,2020 המדינה נתנה 3

חודשי הנחה, %100 הנחה, שהם למעשה פטור, מארנונה לעסקים. כתוצאה

מכך, המדינה ביקשה שנבצע רישום חשבונאי מסוים, זה לא מופיע בטבלה

הימנית, וזה אומר כך, העירייה נתנה הנחות בגובה של שמונים מיליון שקל

בסך הכל, ואז התבקשנו להגדיל את צד ההכנסות. זה צד ההוצאות, זה

שמונים מיליון שקל, וזו שיטת רישום של הנחות ארנונה, כפי שאתם

מכירים מהתקציב הרגיל כמידי שנה. אני הייתי סבור, וגם אמרתי, שזה

טעות לנפח את ההכנסות ואת ההוצאות באותו סכום, וזה יעוות את כל

האחוזים ואת כל הניתוחים, אבל זו הייתה ההחלטה של האגף לביקורת

במשרד הפנים, וזה האגף שמחליט כיצד יראו הדו"חות הכספיים, ואיזה

פקודות יומן, ואיך להציג כל סעיף וסעיף בתקציבי הרשויות המקומיות, וכך

פעלנו כמובן. מאידך, קיבלנו מהמדינה שיפוי בהתחלה של שבעים ושניים

מיליון ₪, איפשהו בחודש מאי בשתי פעימות, והשלמה של עוד 2.3 מיליון

₪ באזור אוקטובר בעקבות תיקונים שעשינו והמדינה תקצבה. בסך הכל

קיבלנו כ %92 מהנחות כשיפוי, כי אנחנו רשות איתנה, רשות איתנה קיבלה

%,92 רשות יציבה %95 מההנחות שהיא נתנה, והרשויות הרגילות קיבלו

%100 הנחה. את הכסף שקיבלנו מהמדינה נתבקשנו לרשום כהכנסות

ממשרדי ממשלה. זה אומר שבעצם, אנחנו נראה תיכף במספרים שאני

אעבור לנתונים המספריים, כמובן וכמובן גם באחוזים, במקו שההכנסה

הזאת, כי היא כלכלית היא ארנונה לכל דבר ועניין, היא לא נכנסה כהכנסות

עצמיות בארנונה, אלא היא נכנסה תחת משרדי ממשלה. היא אומנם סווגה

במקום שלה בתוך פרק ארנונה, אבל כהכנסות ממשרדי ממשלה, ולכן זה

מעוות את הנתונים בצד של ההכנסות ובצד של ההוצאות. עכשיו, ערכנו לכם

2 טבלאות על מנת לסדר את העין, וגם להראות לכם איך ההצגה, כפי

שאנחנו רואים אותה מבחינת ההכנסות, צריכה להיות. כל הצד הימני של

השקף, גם בצד של התקבולים בשקלים, באלפי ₪ סליחה, וגם למטה

באחוזים, זה בעצם התקציב והאומדן של ,20 תקציב סופי 2020 על פי

ההנחות ועל פי ההנחיות שהתבקשנו לרשום אותם במשרד הפנים. בצד

שמאל שמנו לכם את אותה טבלה, אבל עם תיקונים. שני התיקונים שביצענו

הם כך, ניטרלנו את ההנחות הן בצד ההכנסות וכשנעבור להוצאות אנחנו גם

נראה את זה שם, גם בצד ההכנסות על מנת שלא ננפח את התקציב, כי

לכאורה אם תסתכלו אומדן 2020 עומד על מיליארד שישים ושלושה מיליון

שקל, כאשר תקציב 2021 הוא תקציב שהוא פחות ממנו. הסיבה היא כמובן

גידול בשמונים מיליון שקל בתוספת הנחות שנתבקשנו לרשום. דבר נוסף,

משרדי ממשלה, ורשמנו שם את השיפוי הכולל שקיבלנו בסך 72 מיליון שקל

ואחר כך תוספת של עוד 2.3 מיליון ₪, ואז בעצם משרדי הממשלה, אם

תשימו לב באומדן 2020 בצד הימני של הטבלה, מראה 339 מיליון, ובצד

השמאלי, שהוא הצד המתוקן, הפחתנו בסכום שקיבלנו ממשרדי הממשלה,

ואז הגענו ל 265 מיליון ₪. אותו דבר גם כמובן בהכנסות העצמיות, ואז אם

תשימו לב הנתונים באחוזים מסתדרים, ובעצם נראים יחסית בסבירות

גבוהה מאוד... לשנים קודמות. ההכנסות העצמיות שלנו בשנת 2020

המתוקנות הם %73 לעומת %,68 ובשנת 2021 התקציב יעמוד על הכנסות

עצמיות של %,73.3 זה מעט נמוך משנה קודמת, אני אסביר יותר מאוחר

בשקף של הכנסות עצמיות, ההנחות השמרניות שלקחנו בעקבות חלק

מהשפעות של קורונה ב .2021 אותו דבר אם תסתכלו הכנסות ממשרדי

הממשלה, אז חינוך ורווחה לא היו שינויים מהותיים, בסך הכל אין שום

השפעה, אבל משרד הפנים, שמופיע בקבוצת האחרים, הכנסות ממשרדי

הממשלה אחרים, באומדן 2020 בצד הימני הוא עומד על %7.5 וזה מכיוון

שבתוך זה נמצאים אותם 74.3 מיליון שקל שאמרתי שנאלצנו לרשום את

זה שם. מצד שמאל, במתוקן, התיישרו הנתונים, והם באמת מאוד מאוד

דומים לשנים קודמות, וגם כמובן לשנת 2021 כאשר התקציב מהכנסות

ממשרדי ממשלה אחרים עומד על %,0.6 כך שבסך הכל הצד המתוקן, לאחר

ניטרול ה 80 מיליון של ניפוח התקציב, הן בצד הכנסות והן בצד הוצאות,

הוא מסתדר, ואותו דבר גם לגבי הכנסות עצמיות, כאשר העברנו את זה

ממשרדי ממשלה להכנסות עצמיות, שהן בעצם ארנונה. זה לגבי הסך הכל

של צד התקבולים, גם באחוזים מתוקן ורגיל. עכשיו, אם תסתכלו,

ההכנסות העצמיות בתקציב 2021 עומדות על 755 מיליון ₪, כאשר באומדן

על 723 ₪. לאחר התיקון, כאמור, אנחנו מגיעים ל 717 מיליון ₪ בצד

השמאלי, ובעצם ההפרש הוא בדיוק של כ 37 מיליון ₪ בין האומדן המתוקן

לבין תקציב .2021 עיקר הסכומים, אני אפרט רק את הסכומים המרכזיים

כמובן, הסכומים המרכזיים הם קודם כל גידול בארנונה, גידול של בערך כ

19 מיליון ₪, כשנגיע לשקף ארנונה ניתן הסבר וניתוח על הצד של הארנונה.

הכנסות מחניונים עירוניים, האומדן של 2020 היה כ 4.5 וחצי, הוספנו עוד

2.8 מיליון. אגרת רישיונות בנייה, האומדן היה 8 הוספנו 2.5 מיליון שקל,

קנסות חניה הוספנו 2 מיליון שקל מעל האומדן ב ,2020 אגרות חניה עוד

מיליון שקל, קנסות מנהליים, פיקוח על הבנייה, זה נושא חדש שיתחיל

בשנת ,2021 והעברה מהעודף הנצבר לאיזון התקציב של 7.6 מיליון ₪. אלה

מהספרים הגדולים המהותיים, שבעצם... הניתוח בין אומדן של 2020

המתוקן לבין תקציב .2021 לגבי משרד החינוך, יש פער מ 94 מיליון ₪ עלינו

ל 199 מיליון ₪, בערך כ 5.3 מיליון ₪ הרפש בין השנים. הסכומים הגדולים

המהותיים הם בעצם גידול בסייעות, נראה את זה גם בנושא השכר, יש גידול

במספר סייעות עקב גידול כמובן בכיתות ובגנים כ 3 מיליון שקל, עוזרי

חינוך בהוראה 1.3 מיליון שקל, וגידול במצבת התלמידים, שגם הוא יש לו

כמובן השפעה על ההקצבות שאנחנו מקבלים ממשרד החינוך. לגבי הכנסות

ממשרד הרווחה, כאן הפער עומד על בערך כ 3.5 מיליון ₪ מ 95.7 ל 39.3

מיליון ₪. פה סך הכל הגידול הוא בערך %5.4 זה גידול יחסי שמתפרש על

כל סוגי השירותים שניתנים על ידי מחלקת הרווחה, וזה בהתאם להשמות

ותחזית, למשל כמו החזקת אוטיסטים שגידול במיליארד שקל, מסגרות

חסויות לנוער, החזקת נכים בפנימיות וכולי וכולי, כל מיני סעיפים שבעצם

מביאים אותנו לאותם 5.5 מיליון ₪. משרדי ממשלה אחרים, כאן הקפיצה

יחסית היא קטנה מאוד של כחצי מיליון שקל, העיקר שלה הוא ההשתתפות

של משרד לביטחון פנים חצי מיליון שקל גידול בעקבות השפעת הקורונה,

הקטנו את זה בשנה שעברה, יש פה גידול קטן, ועוד שאר המשרדים, באמת

הפערים הם יחסית, יחסית קטנים. זה בצד הכנסות, כאן אפשר לראות את

התפלגות הכנסות העירייה לשנת 2021 בצורת תרשים פאי. הכנסות עצמיות

%73 בערך, משרד החינוך ,19 רווחה 7 ויתר משרדי ממשלה קצת פחות

מאחוז. גם כאן ניתן לראות שהעיר היא עיר איתנה מאוד פיננסית, %73 זה

בהחלט אחוז גבוה מאוד של הכנסות עצמיות. אנחנו כמובן 1 מ 15 הערים

העצמאיות במדינת ישראל שלא סמוכות לשולחן של משרדי ממשלה, ולא

מקבלים מענקים כלל, וכמובן רשות איתנה גם מבחינה פיננסית וגם מבחינת

החוק. התפתחות של הכנסות עצמיות, אז את ההסבר כפי שהראיתי לכם,

2020 עם כוכבית זה האומדן המתוקן, אחרי התיקונים שהסברתי מקודם

מבחינת ההצגה, ועל ההשפעות של הקורונה והרישום החשבונאי

שנתבקשנו. כפי שניתן לראות, בסך הכל שלמעט שנת 2020 שפחות יחסית

סבירה ונתונה בהכנסות העצמיות, לאורך כל השנים. הכנסות מגביית

ארנונה, ככה, בשנת 2020 הנתון של 549 מיליון זה נתון שהוא כולל ה 74.3

מיליון מתוך משרדי ממשלה אחרים שאמרתי, וזה על מנת להציג נכונה,

לתפיסתנו, את ההכנסות הארנונה, כי הסכומים שהתקבלו הם סכומים בגין

ארנונה, ולכן יותר נכון להציג אותם כהכנסות עצמיות בגין ארנונה ולא

הכנסות ממשלה. בשנת 2020 התחזית היא לסיים ב 549 מיליון שקל לעומת

570 מיליון שקל תקציב לשנת .2021 אתה צריך לזכור כמה דברים, ראשית,

התקציב מוכן על בסיס הנחות שהיו לנו בעת הכנת כל הנתונים, זה אחת,

שתיים, והוא נתון חשוב לא פחות, השיפוי מהממשלה, אם להזכירכם

בתקופה הראשונה של השיפוי של מרץ, אפריל ומאי, העירייה כרשות איתנה

קיבלה %92 שיפוי מתוך %100 הנחות שהעירייה נתנה. בתיקון חקיקה

מספר 4 בחוק ההסדרים בתיקוני ארנונה, הנחות לארנונה, שיפוי של

המדינה לכל הרשויות כולן, ללא יוצא מהכלל ובלי הבחנה בין סוג הרשות,

הוא %,100 ולכן זה גם השפיע על התחזית לשנה הבאה. זה אומר שכל שקל

שהמדינה מאשרת לנו לתת הנחה, אנחנו מקבלים שיפוי מלא. ורק לסבר את

האוזן, לפני כעשרה ימים, שבועיים, קיבלנו מהמדינה 2.9 מיליון שקל,

כמעט 3 מיליון שקל הנחות ארננה שנתנו לתקופה של יוני עד אוגוסט .2019

אני מזכיר, שמתווה את המדיניות הנחות זה משרד הכלכלה, סליחה, משרד

המסחר והתעשיה, הרשות לעסקים קטנים ובינונים, לעירייה אין שום נגיעה

במתן ההנחות ושום שיקול דעת, כל עסק שרוצה וחושב שהוא עומד

בכללים, נכנס לאתר, ממלא את הפרטים, את כל הנתונים, והרשות לעסקים

היא זו שקובעת על פי הקריטריונים והפרמטרים שנקבעו, אם הוא זכאי או

לא זכאי להנחה, על פי כמובן מבחן ההכנסות, זה אחד המבחנים, ירידה של

%60 או %,80 תלוי בהיקף המחזור הכספי של אותו עסק, וכאשר יש רשימה

סדורה לאותה תקופה, היא מעוברת לרשויות המקומיות, וכפי שהיה גם

בעיריית הרצליה, קיבלנו רשימה מאוד מסודרת של כל העסקים בהרצליה

שהגישו וקיבלו אישור לקבל את ההנחה לחודשים יוני-אוגוסט ,2019 כמובן

הכל מהכל נבדק על ידי הצוות של שלומי במחלקת הגבייה, באגף הגבייה,

נבדק, הכל נמצא תקין, כל בעלי העסקים, הנכסים נכונים, נתנו את ההנחות

על פי ההנחיה וקיבלנו %100 שיפוי תוך שבועיים. זאת אומרת שהמערכת

הזאת, לפחות מהניסיון של הפעימה הראשונה, עובדת בצורה מאוד מאוד

טובה, מאוד מאוד יעילה, גם מבחינת הרשות, ממש תוך זמן קצר מיד אחרי

שהרשות, אחרי שהצוות של שלומי מאשר את כל הנתונים בדבר ההנחות,

זה סוג של מסלול ירוק, וקיבלנו %100 שיפוי. זה גם אחד הנתונים שהשפיעו

על התחזית. בנוסף, אני מזכיר את הקידום ארנונה על פי "הטייס

האוטומטי" של %1.1 שהוא בערך כ 5 מיליון שקל. יש לנו פה הגדלת שומה

גם בתחום המגורים וגם בתחום העסקים, של משהו של עוד בערך כ 5 מיליון

שקל. שומה של נכסים שהתחילו בשלהי ,2020 למשל מיקרוסופט, זו דוגמא

קלאסית, כי הוא פשוט המהותי והגדול ביניהם... הופעלו ממש בשלהי

השנה, ואז בשנה הבאה, בעזרת השם, נוכל ליהנות מגבייה של שנה מלאה.

גם כאן יש השלכה של כל אותם עסקים של שומת השנה של בערך כ 4 מיליון

שקל, ותוספת תחזית של גם שיקול שאמרתי, גם בנושא של השיפוי ארנונה

של %100 וגם לפי הגבייה שראינו של אוקטובר-נובמבר, אנחנו הערכנו

שנקבל עוד 6 מיליון שקל, לפי תחזית, וכך אנחנו מגיעים בעצם לאותם 19

מיליון שקל במעבר בין 2020 באומדן, לבין תחזית של שנת .2021 אני רק

שוב מזכיר, ותמיד כמו שאנחנו עושים כמידי שנה, פכי שאמר ראש העיר

וכפי שאמר המנכ"ל, אנחנו כל חודש מוציאים נתונים וכל רבעון מבצעים

ניתוחים ורואים, בהתאם להכנסות ביצוע בפועל לעומת התחזית, ונערכים

מבעוד מועד כמובן לבצע עדכון תקציבי, כפי שעשינו אגב בעדכון התקציבי

הגדול בתקציב הרגיל, מה גם שלאורך כל השנה וועדת הכספים במועצה

מאשרות הזזות תקציביות כאלה ואחרות, לאורך כל השנה באופן שוטף.

ריכוז התשלומים, בצד ההוצאות גם כאן ביצענו טבלה של תיקון של

ההנחות. בצד הימני של הטבלה, מאוד מאוד דומה להכנסות, תקציב ,2021

אומדן ,2020 לפי הרישומים שהתבקשנו לרשום על פי המדינה. התקציב

כמובן הוא מיליארד ושלושים מיליון שקל, תקציב מאוזן בהתאם לצד

ההכנסות. האומדן של 2020 כמיליארד וארבעים וחמישה מיליון ₪, ואם

תלכו לצד שמאל, המתוקן, הוא נטרול של 80 מיליון ₪ הנחות שרשמו בצד

ההוצאות, אני מזכיר, ההנחות זה רישום ממוריאלי שדורש משרד הפנים,

הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות, כפי שכל שנה אנחנו עושים, כמו

שאמרתי. השנה בגלל הנחות הקורונה נתבקשנו, שוב, לצערי הרב, אני

מקווה שנצליח לשנות את זה לפני הביקורת של הדו"חות הכספיים, ולנסות

לראות איך לנטרל, כי זה משבש פה את כל האחוזים של כל ההכנסות

והוצאות וכל הניתוחים. אז אם אני מסתכל לצד השמאלי של הטבלה, אז

האומדן הוצאות של 2020 מתוקן הוא 965 מיליון ₪, לעומת מיליארד

ושלושים תקציב ההוצאות, וגם אז אפשר לראות באמת בטבלה למטה את

אחוזי השכר, הפעולות והפירעון מלוות, שהם מסתדרים בסך הכל בצד

השמאלי המתוקן לאחוזים הסבירים כמידי שנה בכל התחומים. התפלגות

של הוצאות העירייה מבחינת אחוזים, אז אפשר לראות פעולות %,54 שכר

כ %45 ופירעון מלוות %.1.2 גידול של השכר, ככה, ההוצאות של העירייה,

כפי שאתם רואים פה, גידול בסך הכל מצטבר ב 6 שנים האחרונות של כ

%.20 שוב, הטור של 2020 הוא כמובן מתוקן בניטרול ה 80 מיליון ₪ הנחות

בגין הקורונה, וגם כאן אפשר לראות סך הכל עלייה מתונה של ההוצאות,

מאוד שמרני ומאוד מסודר. חלוקה של התקציב לפי כל האגפים, החלק

המרכזי כמובן של החינוך %,37 יש לנו את הרווחה %,12.1 שאיפה %...11.5

7.7 ושאר אגפים פה, כפי שאתם רואים פה פרוסים, כל אחד לפי חלקו בעוגת

התקציב העירוני. שיעור הוצאות השכר. הוצאות השכר לשנת 2021 כ %,45

מאוד דומה ל 44.9 האומדן המתוקן לשנת .2020 אני רק מזכיר, התקציב

של השכר היה 434 מיליון ₪ תקציב 21 לעומת 433 בשנה קודמת באומדן.

הפער של 32 מיליון ₪ מתחלק, ואני אתן רק את הסכומים המרכזיים

והגדולים כמובן. מקדם השכר כ 10 מיליון ₪, כאשר הוא מורכב מ %0.3

שזה מקדם השכר בקשר להשלמת הסכמי השכר מאפריל ,2016 ישנם עוד

זנבות של הסכם השכר שעדיין יבוא לידי ביטוי בשנת הכספים ,2021 ו %2

שזה הקידום הרגיל שאנחנו מבצעים במשך כל שנה. פנסיה ופיצויים גידול

של %.4 סייעות, אנחנו מגייסים סייעות בעקבות הגידול כמובן בתחום

החינוך, כ 6 מיליון ₪ שכר לסייעות. תיכונים, חטיבות ביניים ותוספות

קטנים 3 מיליון ₪, עוזרי חינוך מיליון שקל, אני מזכיר גם לשכל או לרוב

ההוצאות האלה יש לנו גם הכנסות ממשרד החינוך, כמובן. ותקצוב לפי תקן

8 מיליון שקל, כמידי שנה אנחנו מחויבים לתקצב על פי התקן. אלה בסך

הכל הניתוח של הפערים בין 2021 לעומת .2020 מהתפתחות ההשקעה

בחינוך, אז גם כאן תוכלו לראות את ההשקעה בחינוך, הטור הצהוב 370

מיליון ₪, זה כל פרק ההוצאות בצד החינוך, לעומת 210 מיליון ₪ בעמודה

האפורה בצד ההכנסות, מה שמראה שאנחנו בעצם 160 מיליון שקל השקעה.

ההשקעה הזאת מתבטאת כ %43 של השקעה מסך ההכנסות, של ההוצאות,

ומסך ההוצאות. זו בהחלט השקעה שהיא מאוד מכובדת, ואנחנו כמידי שנה

נמצאים באזור האחוזים האלה, והכל בשביל החינוך. השקף הבא,

התפתחות של ההשקעה נטו בחינוך לעומת מצבת התלמידים. אז כפי

שתראו, מצבת התלמידים צמחה בערך כ %,10 אנחנו נמצאים ב 18,520

תלמידים, וההשקעה בחינוך צמחה לאורך השנים 2016 בקפיצות של כמעט

מעל %39 מאותה השקעה שהראיתי, השקעה נטו של 160 מיליון ₪.

התפתחות ההשקעה בתלמיד, ההשקעה היא כמובן בשקלים, שוב, גם כאן

אפשר לראות השקעה ביחס למספר התלמידים, כאשר בשוטף זה כמעט

20,000 ₪ השקעה לתלמיד, אם מוסיפים גם את ההשקעה בתב"ר כל פרק

ההשקעות במוסדות החינוך, גם בנייה, גם שיפוצים, הכל, כל מה שנעשה

דרך התקציב הבלתי רגיל, זה כבר מראה השקעה של מעל 33,000 ₪ לתמיד,

זה גם תקציב רגיל וגם תקציב בלתי רגיל, ונטו אפשר לראות כאן את

ההשקעה נטו, של... בתקציב השוטף, לעומת...

(מדברים ביחד)

רוני חדד: גם ביוזמות אפשר לראות גידול לאורך השנים בהתפתחות תקציבי היוזמות.

תקציבי 2021 זה כולל גם כמובן את כל התוספות וההשקעות שהשקענו

בהפעלת הקפסולות במרחבים העירוניים, בבתי הספר היסודיים, והוא

עומד על 19.5 השקעות בתחום הזה. גם ברווחה ניתן לראות שאנחנו, לעומת

תקציב הכנסות ממשרד הרווחה חלקי 72 מיליון ₪, אנחנו מוציאים לרווחה

כ 122 מיליון ₪, שזה גידול של %25 ב 4 השנים האחרונות, סך הכל 40.8

מיליון ₪ השקעה, שזה בעצם 15.8 מיליון ₪ מעבר למתחייב. אני מזכיר את

היחס בין ההוצאות והחזר ההוצאות, משרד הרווחה %75 והעיר %.25

המרחב הציבורי, התפתחות השקעה בתקציב, גם כאן השקעה של קצת מעל

167 מיליון ₪ במרחב הציבורי, זה מחולק לכם כאן בכל עמודה לפי תחומי

הפעולות, הנכסים הציבוריים כ 72 מיליון ₪, נכסים ציבוריים שזה אומר

כל נושא של כבישים, מדרכות, גנים, נטיעות, טיול, ניקוז, פארקים, חופים,

כל מה שנמצא במרחב הציבורי. החלק הכחול 25.5 מיליון ביטחון וסדר

ציבורי, וכל פרק הניקיון בערך כ 70 מיליון שקל, סך הכל כ 167.4 מיליון ₪

התפתחות השקעה, בהחלט גידול ביחס לשנה שעברה. התפתחות של העודף

השוטף, אפשר לראות כאן את כל ההתפתחות לאורך כל השנים מ 2014 עד

.2019 אני רק מזכיר שהמועצה אישרה או מאשרת העברות של עודפים

לשימוש של התקציב הבלתי רגיל, מעל חצי מיליארד ₪ לאורך השנים עברו

מהעודפים השוטפים והמצטברים של התקציב הרגיל לתקציב הפיתוח,

בהחלט זה שימוש בעודפים בתגבור של תקציב הפיתוח, והכל כמובן לטובת

הפיתוח והבינוי של העיר. בנוסף אנחנו נאשר בהמשך לפי תחזית 2020 עוד

15 מיליון ₪ ... השוטף, ועוד 30 מיליון ₪... אני אפרט על זה כמובן

שבנושא... ויש לנו גם החלטות ספציפיות, כמו כל שנה, נושא ההעברות

האלה. כמה מילים על התאגידים העירוניים, זרועה הארוכה של העירייה.

התאגידים שלנו כולם מחלוקים כאן לפניכם לפי צורת התאגדות. יש לנו את

החברות הכלכליות שלנו פה, החברה לפיתוח תיירות, החברה לפיתוח ומרכז

קהילתי וספורט תרבות חינוכית בע"מ, יש לנו תאגידים מכוח החוק, מי

הרצליה מכוח חוק תאגידים מים והמועצה הדתית. חברות החל"ת שלנו,

חברה לתועלת הציבור, חברה לאומנות ותרבות, חברת מוסדות חינוך

וחברה למרכזים קהילתיים. והעמותות שלנו, 4 העמותות שלנו, העמותה

למען הקשיש, בית העלמין, עמותה למען גיל הזהב ועמותת בני הרצליה. כאן

ניתן לראות את ההוצאות הכספיות, כל הדו"חות הכספיים של העמותות

ושל החברות ושל כל התאגידים העירוניים לשנת .2019 גם כאן, שוב,

להודות לליאת גמליאל מבקרת התאגידים, שעובדת מול כל התאגידים

באופן שוטף לאורך כל השנה. ניתן לראות שבסך הכל בסך הל במצטבר,

התאגידים שלנו רובם ככולם מאוזנים ואפילו עם עודפים. ניתן לראות את

צד ההכנסות, את צד ההוצאות ואת העודף נטו של 16 מיליון ₪ בסך הכל

הכללי. ניתן לראות גם פה את החלוקה, כמה מתוך ההכנסות הן של העירייה

וכמה מהתאגידים עצמם. ללא ספק, לתאגידים יש גם מנועי צמיחה טובים

וגדולים מאוד כדי להגדיל הכנסות במשך כל שנה ושנה, כל אחת כמובן

בתחום שלה. עד כאן נושא של התקציב הרגיל. אם יש שאלות,

משה פדלון: רוני, תודה לך על הסקירה,

יונתן יעקובוביץ': אפשר רגע לשאול שאלה-שתיים?

משה פדלון: בקשה, חברי המוצעה, בקשה, הערות, הצעות על התקציב.

יונתן יעקובוביץ: רוני, זה יונתן. רציתי לשאול, בצפייה שלנו בעצם באומדן או

בתקציב שאנחנו בעצם שמנו על השולחן בסוף שנת 2019 לשנת

,2020 אז אני שם לב שהתקציב המקורי היה כמיליארד ₪ ו 750 אלף

₪, נכון?

רוני חדד: אתה מדבר על איזו שנה?

יונתן יעקובוביץ: אמרתי, התקציב של ,2020 הוא היה מיליארד ₪, נכון?

רוני חדד: נכון.

יונתן יעקובוביץ: בסופו של דבר הוא נגמר קצת יותר מזה, אם אני מבין נכון, אני

מסתכל על הצד של התקבולים כרגע.

רוני חדד: על הצד הימני,

יונתן יעקובוביץ: בספר התקציב בדף מספר... נכון? זה אומר שהיה לנו בסופו של דבר

גידול בהכנסות ביחס למה שציפינו בסוף שנת .2019

רוני חדד: 19?

יונתן יעקובוביץ: בסוף שנת 2019 צפינו את ,2020 והיה לנו גידול בהכנסות בין מה

שקרה בפועל לבין הצפי.

משה פדלון: 19 כן.

יונתן יעקובוביץ: לא, ב .20

משה פדלון: לא, אתה אמרת לו .19

יונתן יעקובוביץ: ב 19 צפית את .20 הצפי שלנו ל 2020 לעומת הביצוע של ,2020 מה

ההבדל?

רוני חדד: הצפי של ביצוע, התקציב המקורי של 2020 היה מיליארד.

יונתן יעקובוביץ: והביצוע היה בסופו של דבר מיליארד 76?

רוני חדד: לא, מיליארד .63 זה האומדן.

(מדברים ביחד)

רוני חדד: היה תקציב סופי של מיליארד ,76 כאשר האומדן ירד למיליארד ,62

אתה זוכר שהיה קיצוץ תקציבי?

יונתן יעקובוביץ: הבנתי.

רוני חדד: והסיבה לגידול היא 80 מיליון שקל רישום של הנחות מארנונה,

שנאצלנו לעשות הגדלה תקציבית, וגם המועצה אישרה את הסעיפי

תקציבים האלה, את הרישום, כי משרד הפנים, מכיוון שהעסקים

קיבלו את הפטור שלהם בצורת הנחה, אז חייבו אותנו במשרד

הפנים, מה שהסברתי, להוסיף לצד ההכנסות 80 מיליון ולצד

ההוצאות 80 מיליון, ואז בעצם זה גרם לניפוח של התקציב בצורה

ממוריאלית גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות. אם אתה תנטרל

את ה 80 מיליון, וזה באמת מה שהראיתי בשקף שלי בצד המתוקן,

יונתן יעקובוביץ: אז אנחנו ב .980

רוני חדד: יפה מאוד.

יונתן יעקובוביץ: אז בעצם כל ההבדל של שנת 2020 הוא ממיליארד ל ,980 זה 20

מיליון שקל הבדל, זה הפגיעה שהיה לנו בתקבולים השנה.

רוני חדד: לפי האומדן, כן.

יונתן יעקובוביץ: לפי האומדן. ובצד של התקציב הבלתי רגיל, מה היה השינויים? אם

אני מבין זה,

משה פדלון: יונתן, בוא נמתין לבלתי רגיל.

(מדברים ביחד)

משה פדלון: בוא לא נערבב, יונתן, בוא לא נערבב בין התקציבים. בוא נסיים

תקציב רגיל נדבר אחר כך בלתי רגיל.

רוני חדד: אני מציע להתרכז בתקציב הרגיל ואז,

יונתן יעקובוביץ: אם אנחנו נמצאים במינוס של ,20 איך גמרנו עם עודף של 15 מיליון?

אני מבין שבשוטף נשאר לנו עודף של 15 מיליון השנה, בנוסף לעודף

הנצבר של ה 30 מיליון?

רוני חדד: על פי התחזית שלנו, כן.

יונתן יעקובוביץ: אוקיי. איך אתה מסביר את זה שאנחנו במינוס של 20 מבחינת מה

שכתוב פה, ואז בפלוס של... מחוסר הבנה, אני לא מנסה להכשיל או

משהו כזה. אתה הבנת את השאלה שלי?

רוני חדד: לא.

איתי צור: מאיפה הגיע ה 15 מיליון של העודף, זה מה שהוא שואל. אם היה

מינוס 20 בסך הכל, מאיפה הפלוס 15 הגיע?

מאיה כץ: והפלוס .30

יונתן יעקובוביץ: הפלוס 30 זה נצבר הבנתי.

מאיה כץ: אנחנו יודעים, אנחנו יודעים. אנחנו יודעים מה אנחנו שואלים.

רוני חדד: שניה רגע, ,900 סך הכל, התקציב המתוקן, הוא כמעט מיליארד

שקל, 996 מיליון שקל.

יונתן יעקובוביץ: אוקיי, לא משנה, זה ביחס לתקציב המקורי אנחנו במינוס, אני

צודק? ואז מבחינת הביצוע בפועל, אתה אומר שלאורך הביצוע

השוטף אנחנו צברנו עוד 15 מיליון שקל שעברה לקרן עודפים, או

שאמורים לעבור לקרן עודפים.

רוני חדד: לא, כרגע עוד לא העברנו שום,

יונתן יעקובוביץ: בגלל זה תיקנתי, שאמורים לעבור.

רוני חדד: אנחנו כרגע עוד לא העברנו, בתקציב עדיין לא מופיעה העברה.

התקציב המקורי היה מיליארד שקל של .2020 אנחנו, האומדן שלנו

יהיה 982 לסיים את ,2020 זה אומדן מתוקן, כשערכנו את הספר זה

היה האומדן לשנת .2020

הילה רוזן: רוני, אפשר לראות שההכנסות ירדו ב 14 מיליון, אבל בעוד

שההוצאות ירדו ביותר.

יונתן יעקובוביץ: אז ככה בעצם נוצר העודף?

הילה רוזן: וכך נוצר העודף.

יונתן יעקובוביץ: תודה הילה.

רוני חדד: שים לב, הביצוע בהוצאות הוא הרבה יותר נמוך ממה שחזינו.

משה פדלון: תודה רוני, תודה. בקשה, שאלות נוספות.

מאיה כץ: קודם כל, אני רוצה גם להגיד איזושהי אמירה כללית, ואז שאלה

כללית, ואז שניה רגע לצלול לדברים. אז אחת, עבודת התקציב היא

באמת עבודה מאוד קשה, כל הכבוד באמת לכל מי שעסק בזה

ועוסק בזה, זו מלאכה מאוד מאוד מורכבת. חשוב לי גם להגיד שרוח

הדברים שיאמרו כאן במהלך הדיון, חלילה לא נועדו להעיד ולו

אפילו בפסיק אחד על יכולות מקצועיות, נהפוך הוא, אני חושבת

שיש לעיריית הרצליה צוות גזברות באמת יוצא דופן ביכולות שלו,

אלא זה באמת רק מחלוקות על מדיניות, איך, כמה ולמה, וחשוב לי

שהדברים האלה יאמרו, כדי שאף אחד לא יחשוב שאין הערכה

מקצועית לעבודה. שאלה שרציתי לשאול כבר לפני הרבה זמן

ואמרתי אני אחכה לישיבה הזאת לקבל הסבר, לפני כמה זמן בעצם

פורסם, אולי הפרסום הזה הוא לא נכון, שעיריית הרצליה ירדה

במדד הדירוג של בדן אנד ברדסטריט, משנת 2013 עד 2018 היינו

במקום הראשון ברשויות שבין 50 ל 100 אלף תושבים, לפני שנה

ירדנו כבר במקום השני, היום אנחנו כבר במקום השלישי, כשמי

שמובילות זה כפר סבא ורמת השרון. אני אשמח לקבל איזשהו

הסבר מאיפה נובעת הירידה הזאת, ומה המשמעות שלה.

משה פדלון: הדו"חות האלה של חברות פרטיות לא מעניינות אותנו, אנחנו

מנהלים את התקציב על פי דין, ואני לא מחפש כל מיני חברות

שמבצעות מחקרים, יש לי את משרד הפנים שמדווח שאנחנו רשות

איתנה, וקיבלנו להיות רשות איתנה, זה לא מעניין אותי, 50 חברות

בחוץ עוצרות כל הבדיקות והסקרים האלה,

(מדברים ביחד)

מאיה כץ: זה מדד שמאוד משמעותי, ובשנתיים האחרונות יש ירידה כל פעם

בעוד ירידה ועוד ירידה, אחרי 6 שנים של יציבות,

משה פדלון: תראי, רכילות מהחוץ וכל מיני סקרים,

מאיה כץ: אבל זה לא רכילות, משה,

משה פדלון: אני כפוף למשרד הפנים,

מאיה כץ: אין בעיה, אז שיסביר הצוות המקצועי,

משה פדלון: הוא לא צריך להסביר, אני צריך להסביר,

מאיה כץ: אז תסביר, בבקשה.

משה פדלון: אז אני מסביר לך,

מאיה כץ: אתה לא מסביר, אתה אומר אני לא מתייחס ולא איכפת לי.

משה פדלון: אני מסביר לך שאנחנו מנהלים תקציב על פי דין, על פי הנחיות

משרד פנים, אנחנו רשות איתנה ואנחנו עושים הכל על פי דין,

מאיה כץ: אין קשר בין הדברים, אבל אם יש ירידה בדירוגים בגלל סיבות

מסוימות אז אני רוצה לדעת, אני חושבת שזו שאלה מאוד חשובה.

משה פדלון: אני מכיר את החברה הזאת, יש עוד עשרות חברות, זה לא מעניין

לצורך הדיון.

מאיה כץ: אבל זה אחד המדדים.

יונתן יעקובוביץ: יש חברה אחרת שאומרת שעלינו בדירוג, משה?

משה פדלון: יש לנו, השנה קיבלנו בטריפל A פעם נוספת, כרשות איתנה, כרשות

שמובילה, וכולם באים,

מאיה כץ: טריפל A זה מדד אחר, טריפל A זה מדד אחר משה, זה שני מדדים

שהם נפרדים,

משה פדלון: וכולם באים ללמוד מהרצליה איך מנהלים את העיר, את התקציב,

עד כמה משקיעים מקצועית בנושא התקציב, בנושא מכרזים, הרבה

לומדים מאיתנו.

מאיה כץ: אין קשר בין הדברים, עיריית הרצליה פועלת לפי דין, אף אחד לא

אמר אחרת, יש ירידה במדד כבר בשנתיים האחרונות,

משה פדלון: אין ירידה במדד.

(מדברים ביחד)

מאיה כץ: אם בוחרים לא להתייחס למדדים האלה, זה בסדר, אז בוא לא

נתייחס בכלל למדדים.

יהודה בן עזרא: מאיה, רגע, יש הסבר טכני, הגזבר יסביר, לגבי מה שאת הצגת.

רוני חדד: תראו, א' אני לא מכיר את הדירוג הזה, זה אחד. שניים, למיטב

זכרוני, אנחנו ב 2016 לראשונה דורגנו במקום ראשון,

מאיה כץ: לא, בין 2018 ל .18

רוני חדד: אז יש כמה, אולי יש גם של BDI ויש גם של עוד איזושהי חברה

שמדרגת, בכל מקרה הדירוג של רשויות מקומיות, שהוא נבחן

בנקודת זמן על פי מאזן של סוף שנה, והם מבצעים כל מיני ניתוחים

גם של מצב עסקים, גם של הכנסות, גם של הוצאות, גם של יתרות

בנקים, גם של אחוזי גבייה, יש להם רשימה ארוכה ושלמה של

פרמטרים ושל ניתוחים כאלה ואחרים שהם עושים, ולכל אחד יש

את המשקל שלו בתוך הסל של הציון עד שאתה מגיע לציון הסופי.

אני בטוח, יודע אגב, לא רק בטוח, שעיריית כפר סבא הייתה מוכנה

להתחלף עכשיו במצב הכלכלי הפיננסי של עיריית הרצליה, עם

יתרה של מיליארד שקל נזיל בחשבון הבנק, אם העירייה הזאת, כפר

סבא, או ב 2020 ובטח ב 2021 כמו רשויות לא מעטות אחרות,

נזקקות להלוואות לצורך איזון התקציב, מה שבהרצליה לא קיים,

תודה לאל, כך שאני בהחלט לא מזלזל בכל הניתוחים ובכל

הדירוגים האלה, אבל אני כשאני רואה את עצמי דואג בצמרת

מבחינתי זה בסדר גמור, וכמו שאמרתי, הניתוחים הם על בסיס

מאזן, מספיק שבאותה נקודת זמן היתרה של נתון או רכיב כזה או

אחר במאזן, וכמובן בשאר הביצועים שהם מבקשים באותה נקודת

זמן, זה מה שקובע אם אתה ברבע או מיקרו אחוז לפה ולפה, את

הדירוג. אבל אני בטוח שכל עיר הייתה מוכנה להתחלף עם הרצלייה

באיתנות הפיננסית שלה.

יהודה בן עזרא: אני מבקש להוסיף עוד משפט אחד לחדד, כל הבדיקות האלה עם כל

הכבוד, ויש לנו כבוד אליהם, במיוחד שטריפל A נותן לנו מחמאות,

אז יש לנו אליהם כבוד עוד יותר גדול, מאלה שנותנים לנו פחות

מחמאות. מה שהגזבר הסביר, שבאמת נמדד בנקודת זמן, אבל מה

שחשוב, על איתנות הכספית של העירייה יש 2 דברים שאי אפשר

להתווכח עליהם, אחד, זה שמשרד הפנים מכיר בכל שנה כעיר

מובילה באיתנו הכספית שלה, שניים, התוצאות הכספיות, שבכל

שנה העירייה, עם ההוצאות הגדולות בחינוך וברווחה ובתרבות

ובמרחב הציבורי, עדיין מסיימת כל שנה בעודף, שהעודף הזה הולך

לתב"ל לבניית מוסדות חינוך, ושב 6-7 שנים האחרונות העירייה לא

לקחה שקל אחד של הלוואה, ותשימו לב המלוות הולך ויורד, זה

מה שקובע.

מאיה כץ: קודם כל אני מאוד שמחה שאתה אומר את זה, כי זה רק מוביל

בעצם לנקודה הבאה, שהתקיים פה הדיון על העלאת הארנונה

לתושבים, בעוד שרשויות אחרות, אגב קיבלו אישור בסופו של דבר

לא להעלות את הארנונה, פה הסבירו לנו שיהיה פה גירעון של 70

מיליון שקלים, ואי אפשר לעשות כך ואי אפשר לעשות אחרת. אז

סיימנו את שנת התקציב, לא רק שאנחנו מאוזנים, אנחנו גם עם

עודפים, ובסופו של דברים הרשויות שסביבנו נתנו, לא העלות, גם

לא ב 0.1 עשירית האחוז את הארנונה לתושבים בזמן הקורונה, בעוד

אנחנו גם מסיימים עם עודפים, וגם העלנו את זה, עכשיו אני אשמח

להתחיל את השאלות על התקציב.

יהודה בן עזרא: מאיה נחזור לוויכוח הישן,

מאיה כץ: לא, אני אמרתי שיש לי אמירה כללית, שאלה, ועכשיו נתחיל את

ספר התקציב. אתה רוצה לענות לי, אתה יכול לענות.

יהודה בן עזרא: אתה לא רוצה, לא רוצה.

מאיה כץ: לא, בשמחה יהודה, אנחנו רק בתחילת היום.

יהודה בן עזרא: אני אומר, שלא נחזור עוד פעם על העניין של הארנונה, שהוכחנו

שחור על גבי לבן שכל משפחה משלמת 7 שקלים, אנחנו לא רוצים,

מאיה כץ: ולכן אמרנו עד כמה זה היה מגוחך לעלות את זה בתקופה הזאת.

יהודה בן עזרא: רגע, אנחנו לא רוצים לתת לעשירים, לכל הרצליה פיתוח ולכל

העשירים, לקבל הנחה, ה 6 מיליון שקל של ההנחה של 1.1 שהתכמת

ל 6 מיליון שקל, אם לא היה לנו את ה 6 מיליון שקל, לא היינו

יכולים לתת 4.5 מיליון שקל למשל לנושא של מזון לנזקקים.

מאיה כץ: יכולת כי אתה עם עודפים,

יונתן יעקובוביץ: אבל סיימת עדיין בעודף של 15 מיליון שקל, יהודה.

מאיה כץ: וזה התחיל מהטענה שמשרד הפנים לא יאשר, זה מסיים במספרים

שרואים שהם גדולים ויפים, ולכן זה היה נטו עניין של החלטה של

מדיניות. תראו, אני אתחיל ואגיד איזושהי אמירה שאני אומרת

אותה, לדעתי חוזרת על עצמי כמעט כל שנה. מקבלים פה מקדם,

אגב אני רק רוצה להעיר איזושהי הערה גם לפני כן, שבספר תקציב

של שנה שעברה היה בעמוד, אני פשוט הבאתי את שני ספרי

התקציב, אז יכול לקחת לי קצת לאט, היה בעצם בעמוד... דקה,

היה בכללי את מקדמי המעבר לשנת 2020 אז בהשוואה לשנת ,19

שמו מקדם שכר וחשמל ומים בכל האחוזים. עכשיו גם פה, אתם

לוקחים מקדם שכר כל פעם שהוא מאוד מאוד גבוה, הרי בסוף ככה

מצטברים העודפים של %,10 ואז אנחנו בעצם רואים את הפער בין

השכר לבין הפעולות, ואנחנו רואים שבסופו של דבר האחוזים הם

כמעט זהים. מה שזה אומר בפועל, שאחוזי השכר, אגב הסתכלתי

גם הפעם על המצבות ועל תקן, וזה נראה די מאויש בצורה די

משמעותית, נביא את זה אחר כך גם בשאלת הרזרבה של המנכ"ל

לנושא התקנים, הפערים הם מאוד קטנים, זאת אומרת, בסוף, בגלל

שבוחרים פה מקדם מאוד מאוד גבוה, מאוד גבוה באופן יחסי

בשכר, ורואים פה תקציב שבאמת מדבר על אחוזים מאוד גבוהים,

הפעולות נפגעות, זאת אומרת שבגלל שלוקחים פה מקדם שכר

מאוד גבוה, שהוא לא מתבצע בסופו של דבר, וממנו גם הולכים

העודפים, הפעולות שאנחנו נותנים בסופו של דבר לתושבים הן

קטנות יותר, זה הנקודה. ואני שואל כל פעם מדוע לוקחים פה

מקדם שכר שהוא גבוה משמעותית, וכתוצאה מזה אנחנו בתקציב

הזה נותנים פחות. אגב אפשר לראות את זה בכל היוזמות

הפדגוגיות, כמעט אין סעיף ברזרבות של יוזמות פדגוגיות, שזה מה

שבא לתלמידים, שאין ירידה משמעותית, נגיע לזה בפרק של

החינוך. אני חשובת שבסופו של דבר, יש פה איזושהי החלטה, שהיא

בסוף פוגעת בפעילות השוטפת של העירייה. עכשיו, אני גם אשמח

לדעת, אני הסתכלתי בנתונים, מה תקן המשרות הקיימות היום

לעומת המצבה הכוללת, מה הפער.

רוני חדד: את שואלת או את אומרת? את שואלת?

מאיה כץ: אני שואלת.

רוני חדד: אה, יש גידול של בערך כ 88 תקנים מ 2020 ל ,2021 כאשר רובם

ככולם זה תקנים של החינוך, זה 62 סייעות ועוד 24 עוזרי הוראה

במימון המדינה.

מאיה כץ: מה הפער שקיים מבחינת המשרות שלא מאוישת, התקנים של

מאוישים?

יהודה בן עזרא: הילה, יש לכם תשובה שם, או שאתם רוצים לעבוד על זה?

הילה רוזן: כן, אפשר לראות את זה גם בעמוד האחרון בספר, התקן משרות

עומד על 2569 בעוד המצבה הממוצעת, שוב שהיא נכונה ליולי

השנה, עומדת על .2346

מאיה כץ: תודה רבה. אז שוב, כמו שאמרתי, אנחנו יכולים לראות שהפערים

פה, בעיניי צפופים מידי וקרובים מידי, וזה פוגע בסופו של דבר

ביכולת שלנו לתת יותר. אני רוצה לעבור לדף ,10

איתי צור: מאיה אפשר לשאול רגע שאלות על הנחות, על ההנחות עבודה? לפני

שאת צוללת.

מאיה כץ: כן, כן.

איתי צור: שתי שאלות אם אפשר, אחת, מה ההשפעה התקציבית על ההנחת

עבודה של הגידול של מדד הצמיחה של 6 נקודה משהו על התקציב,

כי הוא נראה לי קצת אופטימי מידי, לא?

רוני חדד: הוא אופטימי מידי, זה הנחות של בנק ישראל, אנחנו פשוט מציגים

את ההנחה.

איתי צור: לא, אבל ההנחה הזאת, מה המשמעות שלה ברמה התקציבית עלינו?

אם זה יורד באחוז, כמה זה משפיע על התקציב?

רוני חדד: בסך הכל, המטרה של... שיעור הצמיחה, לראות איך אנחנו ביחס

לשיעור הצמיחה במשק,

איתי צור: זאת אומרת, אין לו השפעה על התקציב עצמו, אם זה היה %5 זה

היה פוגע בתקציב?

רוני חדד: השפעה ישירה, מידית, לא.

איתי צור: אוקיי. אז שאלה שניה, לגבי ההכנסות, הצפי הכנסות מארנונה

עסקים, רשמתם שם גידל שאני מבין שאני מבין שהוא כנראה ברובו

אולי מגיע ממיקרוספוט, ואולי עוד, אבל עדיין יש לפחות בעולם

העסקים כוונת התכנסות, שכנראה שגם אחרי הקורונה הרבה מאוד

מהחברות הולכות לעבוד מהבית, והאם אתם לא שווה אולי לקחת

את זה בחשבון, או לתת איזשהו צפי שהוא פחות טיפה אופטימי, כי

כן יש צפי להתחיל התכנסות ולעבוד הרבה יותר מהבית, והמשמעות

היא בגדול החזרה של שטחים עסקיים-מסחריים, ולא בטוח שנמצא

סוחרים, זאת אומרת, אני לא יודע אם הגידול הזה, גם אם אנחנו

יודעים בוודאות על הכנסות מסוימת, כמה זה באמת ריאלי או אם

צריך להיות כאלה אופטימיים ברמת ההכנסות מארנונה מעסקים.

רוני חדד: קודם כל, אנחנו עשינו את התחזית הזאת א' לפי האומדן שהיה לנו

לקראת הכנת התקציב, זה אחד. שניים, לאור הניסיון שלנו, גם

בתקופה שעברנו בחודשים עד הכנסת הנוסח הסופי של התקציב,

ראינו שבסך הכל בסך הכל באמת העסקים שלנו הם עסקים גדולים

ויציבים ואיתנים, זה אחד. שניים, גם אם המשרדים לא מאוישים

ועובדים מהבית, התשלום הוא תשלום מלא של כל הבעלים או כל

המשתמש בנכס, ואם אנחנו נראה חלילה שתהיה ירידה בהכנסות

במהלך השנה, כמובן שאנחנו נעדכן תקציבים בהתאם.

(מדברים ביחד)

איל פביאן: אני רוצה לומר שניים שלושה דברים,

מאיה כץ: לא, אנחנו קודם כל ברקע הכללי.

יהודה בן עזרא: מה זה, איתי קלקל לכם את הסדר?

מאיה כץ: לא, הוא רק האריך את הישיבה בעוד 10 דקות.

איל פביאן: אנחנו בסדר גמור. קודם כל, אני אחזור על מה שאמרתי בישיבת

וועדת כספים,

(מדברים ביחד)

איל פביאן: הכל בסדר. אני אחזור על מה שאמרתי בישיבת וועדת הכספים,

התקציב הזה הוא בעיניי אופטימי מידי ביחס לקורונה, גם בצד

ההכנסות וגם בצד ההוצאות. אני חושב שדווקא ערב שנכנסים לסגר

של בין שבועיים לחודש ימים, גם אם הרבה ישראלים כבר התחסנו

ורבים נוספים יתחסנו בחודש, חודשיים, שלושה הקרובים, עדיין

להניח ששנת 21 תהיה שנה ללא קורונה או כמעט בלי קורונה בכל

מיני דברים, זאת הנחה לא מבוססת. זה נכון שאפשר לעשות

שינויים בתקציב, אבל כשמביאים תקציב עדיף להביא אותו מראש

עם הנחות סבירות, ומקסימום אם יקרו ניסים במהלך השנה, אז

לתקן אותו לטובה, זה עובד יותר טוב. בוא נראה. עכשיו, בנושא

הארנונה, אני לא רוצה להיכנס עכשיו לדיון, אני יכול רק להגיד גם

כן, היות והייתי פעיל בוויכוח ההוא, שגם מה שנאמר פה על ידי

מנכ"ל העירייה לפני כמה דקות מראה, שהוויכוח ההוא לא היה

וויכוח פיננסי, זה היה וויכוח, במקרה הטוב, אידאולוגי-

סוציאליסטי. עירייה עם תקציב של מיליארד שקל פלוס,

שההלוואות שלה הולכות ויורדת, כמו שאמרת, והן מהוות אחוז

ומשהו מכל התקציב, אחד נקודה משהו אחוז, לא הייתה לה שום

בעיה לממן שום דבר בלי ה 6-7 מיליון שקל האלה של ארנונה, ואין

לה שום בעיה לקחת עוד קצת הלוואות ולעשות עוד כמה פרויקטים

השנה שלא נכללים בתקציב, אבל זה בסדר, מי שרוצה לקחת עוד

כמה שקלים מתושבים בהרצליה פיתוח, 7 שקלים, ולהגיד שהוא

לקח מהעשירים, אז שייהנה. מבחינה פיננסית, המספרים שאנחנו

רואים הערב, מראים שכל הוויכוח שהיה פה, אמיתי, מבחינה

כלכלית על ארנונה, הוא וויכוח בטל, שפשוט היה חבל על הזמן לנהל

אותו, ואין שום סיבה שתושבי הרצליה ב 1.1 תעלה להם ארנונה, זה

מה שהמספרים פה מראים, אבל לא על זה נעשה את הדיון הערב.

עכשיו, אני חוזר על עוד דבר אחד עקרוני שאני מעלה פה כל שנה,

לפחות לגבי אגפי העירייה הגדולים שמוציאים מאות מילוני

שקלים, כמו אגף החינוך ואגף הרווחה ואגף שאיפ"ה, שמתקרבים

ל 100 מיליון שקל או יותר, ראוי שלפני שאנחנו מאשרים תקציב,

כל אגף כזה יבוא ויעשה פה מצגת של תוכנית עבודה, ונשאל שאלות.

אני מאוד שמח שהעיר הרצליה מוציאה על חינוך %43 מתקציב של

370 מיליון שקל, באמת, הלוואי שנוציא יותר, אבל כדאי שנבין מה

הולכים לעשות עם זה. עכשיו, אותו דבר עם הרווחה ואותו דבר עם

שאיפ"ה, וזה שוב פעם לא קורה. עכשיו, אני אגע בשני דברים שממש

קפצו לי לעין, ואחרי זה באמת נצלול. אחד, אני ראיתי, ככה, כל

תקציב ההוצאות לשעת חירום לקורונה, בעמוד 71 של התקציב

השוטף, התאפס. תקציב של 300 ומשהו אלף שקל, שכלל פיקוח,

מוקד, מתשאלים רשותיים, הסברה ופרסום, ציוד מיגון והצטיידות,

אפס.

הילה רוזן: הם לא התאפסו, הסעיף לא התאפס, מדובר בסעיפים ייעודיים

שקיבלנו עליהם הכנסה ייעודית ממשרד הפנים שניתנה בשנת ,2020

זה יהיה לא שמרני לתקצב אותה בשנת 2021 בלי שאנחנו יודעים

בוודאות שנקבל אותה, זה הכנסה ייעודית,

איל פביאן: מה זה משנה? אז תעני לי על שאלה אחרת, האם בתקציב של

העירייה יש תקציב חירום לקורונה עכשיו לאותם פעולות?

יהודה בן עזרא: באותו עמוד, מר פביאן, באותו עמיד תסתכל בבקשה, אותו עמוד 71

שאתה מדבר על הסעיף שאופס, יש סעיף שמדבר על סיוע בארוחות

חמות למשפחות במצוקה,

איל פביאן: נכון, 3 מיליון שקל.

הילה רוזן: שמחולק ל 2 חלקים.

איל פביאן: אז מה זה קשור אחד לשני?

יהודה בן עזרא: 3 מיליון שקל.

איל פביאן: מה זה קשור? אני לא שאלתי על ארוחות חמות עכשיו. אני יודע

שארוחות חמות זה נושא פופולרי, מה זה קשור למה ששאלתי?

משה פדלון: מאיה, המדינה הקצתה חד פעמי תקציב לטובת רכישת... עכשיו,

איננו יודעים אם היא תעשה את זה שנה הבאה.

מאיה כץ: אבל אם צריך את זה, אז אנחנו צריכים לתקצב את זה.

משה פדלון: יש את זה, יש את זה אצלנו סעיפים.

מאיה כץ: אין משה, אין את זה. אם צריך את זה, צריך לתקצב את זה.

איל פביאן: יש כאן תקציב עם 0 הוצאות חירום לקורונה.

יהודה בן עזרא: הילה, תסבירי את זה בבקשה עוד פעם.

מאיה כץ: הבנו יהודה, אנחנו פשוט לא מסכימים עם זה.

יהודה בן עזרא: אה אם הבנתם ואתם לא מסכימים, אין לנו מה להסביר.

איל פביאן: מה הבנו, שתקצבת 3 מיליון שקל ארוחות חמות,

(מדברים ביחד)

מאיה כץ: ומתוך ה 3 מיליון שקל אתה רוצה לקחת את זה לשם?

(מדברים ביחד)

הילה רוזן: צריך לקחת בחשבון שקיבלנו פה על הסברה ופרסום לדוגמא, אם

ניקח סעיף 1 לדוגמא, הסברה ופרסום משבר קורונה. בתקציבים של

הדוברות השנה, נלקח בחשבון שחלקם יהיה גם על הסבר ופרסום

בגין משבר הקורונה, אותו דבר ביתר הסעיפים.

איל פביאן: אוקיי, אבל יש, האם בסעיף של פיקוח מוקד עירוני, מתשאלים

רשותיים, כל זה קשור לתחלואה, זה מופיע בסעיפים אחרים

בתקציב?

מאיה כץ: כי התקציב של המוקד לא עלה.

איל פביאן: אני לא ראיתי את זה, אני פשוט נדהמתי שראיתי את הדבר הזה.

הילה רוזן: לא בסעיפים ייעודיים, חלקם בתוך הסעיפים הקיימים.

איל פביאן: אוקיי, מה שאת אומרת, שאפשר יהיה למצוא בסעיפים קיימים

איפה לתקצב את זה, אם יצטרכו.

מאיה כץ: לא, מה שהיא אומרת שאין לזה כסף צבוע, שאנחנו יכולים לעקוב

אחריו.

איל פביאן: זה הבנתי, לא, זה הבנתי, אבל טוב, עדיין, אני חושב שהיה צריך

בחודש, לקראת ה ,1.1.21 בתנאים היום במדינה, שיהיה סעיף

תקציב לדברים האלה בנפרד בתקציב, עם כל הכבוד לארוחות

החמות, שאני מאוד בעדן. דבר שני שמאוד הפתיע אותי זה

עדלאידע, אתם מתכוונים לעשות עדליידע בפברואר?

משה פדלון: בעזרת השם.

איל פביאן: כמה כסף יש בתקציב השנה לעדלאידע?

יהודה בן עזרא: אז רגע, בדיוק איל, בדיוק כאן אני רוצה להסביר, והסברתי את זה

בתחילת דבריי כשהצגתי את התקציב. אנחנו בנינו תקציב אופטימי,

בהנחה שהכל יתקיים והכל יפעל, יצאנו מתוך הנחה, אנחנו אנשים

אופטימיים, בנינו תקציב אופטימי, שכמו שאמרתי בתחילת דבריי,

שעולם כמנהגו נוהג, וכל הפעילויות תתקיימנה כמו שצריך. אבל

הוא תקציב מודולרי, איפה הוא מודולרי? בדיוק לשאלה שאתה

שואל. נניח נגיע לחודש פברואר, וחלילה לא תהיה עדלאידע, ויהיה

מצב שמצב הקורונה יגרום לנו להוצאות שלא חשבנו עליהם, אז מה

עושים? פשוט לוקחים את המיליון שקל שהיה מיועד עדלאידע,

ומעבירים להצטיידות בגין הקורונה, מאוד פשוט, ככה בונים חומה.

איל פביאן: טוב, ככה אצלך בונים חומה. עכשיו תקשיב רגע, בסדר, כל אחד עם

החומות שלו. תראה, אני חושב שהיום להביא לפה על השולחן

תקציב, שבו בסוף פברואר תהיה עדלאידע בהרצליה, בלי קשר

להוצאות הכספיות, אם זה בכלל לעשות הגיוני לעשות עדלאידע

מבחינת שנה קשה כזו לציבור, אבל בוא נגיד שצריך לשמח את

הציבור, זה פשוט לא הגיוני שתהיה עדלאידע, אתם לא רואים?

אנחנו הולכים לסגר של חודש בינואר, פורים זה בסוף פברואר, מי

ייתן לך לעשות עדלאידע, זה הרי לא הגיוני לכתוב את זה בכלל. מה

אתה כותב עדלאידע, אתה מביא תקציב בלי פיקוח על הקורונה ועם

עדלאידע?

דנה אורן-ינאי: אבל איל, אפשר לעשות פעילות אחרת שמותאמת לקורונה, והיא לא

עדלאידע.

(מדברים ביחד)

איל פביאן: שניה, שניה, כמה כסף יש בתקציב עדלאידע השנה? יהודה, זה

שאלה עכשיו, זאת שאלה אליך,

(מדברים ביחד)

איל פביאן: כמה כסף יש עדלאידע בתקציב?

יהודה בן עזרא: תיכף תקבל תשובה.

רוני חדד: בעמוד 105 יש לך סעיף עדלאידע.

יהודה בן עזרא: הילה תגיד לך בדיוק.

מאיה כץ: אני רק רוצה להגיד, עד שאתם מחפשים את זה, שלי לא אכפת

שתהיה עדלאידע גם בחודש מאי, אני חושבת שעדלאידע זה נהדר,

ושיהיה גם בחודש מאי. לא חייבים רק בפורים, זה אירוע נהדר

עדלאידע.

איל פביאן: אני מחכה לתשובה. אתה רוצה שאני אשאל אותך עוד שאלה

בינתיים?

יהודה בן עזרא: העדלאידע בסך הכל, כולל עבודות הפיקוח והכל, אני מערך כמיליון

וחצי.

איל פביאן: מיליון וחצי בתוך התקציב?

יהודה בן עזרא: כן בתוך התקציב. חלק בתנו"ס, חלק בביטחון וחלק,

איל פביאן: אוקיי, אני מציע שכבר תתחילו לחשוב מה עושים עם העודף הזה,

כי עדלאידע לא תהיה בפברואר.

(מדברים ביחד)

מאיה כץ: עדלאידע בחודש מאי, תחגגו את היום הולדת שלי בעדלאידע.

משה פדלון: איל ומאיה, כל תקציב שלא מומש חוזר לקופה המרכזית.

מאיה כץ: אנחנו יודעים משה.

משה פדלון: זה חוזר לקופה המרכזית, והיה ונצטרך לקנות חומרי ג'ל או כל דבר

אחר, או כל פעילות אחרת, אנחנו נקצה אותה, אבל הכסף חוזר

לקופה המרכזית.

איל פביאן: אני מבין, אני פשוט הופתעתי לראות, בתנאים האלה עכשיו, לראות

עדלאידע בפברואר.

משה פדלון: הלוואי וכן. הודיע היום הפרופסור שתוך כמה שבועות אפשר כבר

לצאת,

איל פביאן: אנחנו ניפגש בפורים.

יונתן יעקובוביץ: מי זה, זה היועץ של עיריית הרצליה?

איל פביאן: רק עוד שאלה אחת כרגע, ואני מעביר את זה לאחרים, ואנחנו נצלול.

בעמוד 125 יש סעיף שנקרא "משכורות כוללות בתחום הבריאות",

והוא יורד מ 1.227 מיליון ל 1.075 מיליון, משכורות כוללות בתחום

הבריאות.

מאיה כץ: לי אין דבר כזה.

(מדברים ביחד)

איל פביאן: שניה, שניה, אני אבדוק. אני רשמתי לי, אולי טעיתי, שניה.

(מדברים ביחד)

משה פדלון: אולי 123? אתה מדבר על .123

איל פביאן: נכון, ראש העיר צודק, זה .123 בעמוד 123 יש שם סעיף של בריאות

הציבור, המשכורות הכוללות יורד, היה 1.227 יורד ל .1.075

הילה רוזן: נכון, תסתכל במועדון חברתי "צבר" יש עליה, זה עבר משם לשם.

(מדברים ביחד)

משה פדלון: היה ,97 קפץ ל ,265 אתה מבין,

איל פביאן: הבנתי, בסדר. תודה על התשובה.

(מדברים ביחד)

מאיה כץ: אני רוצה. רגע, שניה, תראו, בעמוד 11 בנושא אגרת רישיונות בניה,

מה שהיה בשנת 2020 עמד האומדן על 13.3 מיליון, לא חשוב שאז

הערתי שהיה גם כמו בזה, ולא שמתם לב והשארתם את אותו

מספר, אבל ה 10.5 מיליון, על מה, הרי יש יותר היתרים, יותר סיומי

בניה, נושא הבניה ונדל"ן בתחום הזה לא הוקפא בתקופת הקורונה,

נהפוך הוא, אנחנו יכולים לראות הרבה מאוד פרויקטים שמגיעים

לשלב הסיום והאגרות וההיטלים והכל, דווקא יהיו בתהליך יותר

גבוה מאשר בשנה שעברה. אני אשמח אם מי שנתן את המספר הזה

יוכל להסביר על איזה היקפים הוא מדבר, ומה ההבדל בין שנה

שעברה לשנה, שיש ירידה, כי אני לא רואה את הירידה, אני רואה

את העלייה לפי הוועדה, ההיקף שלה, הפעילות שלה, ובעיקר

פרויקטים שמגיעים לכדי סיום.

יהודה בן עזרא: הילה, מי יכול לענות לנו על זה?

(מדברים ביחד)

חנה חרמש: קודם כל, הצפי של האגרות הוא לא לפי סיומי בניה, הוא לפי מתן

היתרים, נושא של הגמר יותר משפיע בדברים האחרים, בארנונה.

האמת היא שאנחנו עברנו בצורה מאוד מסודרת על הפרויקטים ועל

הצפי לקבלת היתרים, על השכונות, ונתנו אומדן שהיה נראה לנו

נכון, זהיר ואופטימי,

מאיה כץ: מה היה הצפי מהנתון בפעם הקודמת, של ה 13.3 מיליון שקלים

מהצפי שנתתם לעמידה בפועל ביעדים?

חנה חרמש: אני חושבת שבפועל נכנס פחות מ ,13

הילה רוזן: האומדן עומד על 8 מיליון.

מאיה כץ: אז לפני שנה היה פער של כמעט 5 מיליון שקלים,

חנה חרמש: אני חושבת שהשנה יותר, נטינו יותר לדייק נראה לי, מאשר שנה

שעברה.

מאיה כץ: הבנתי, אוקיי, בסדר גמור.

חנה חרמש: אני חושבת. שוב, כמובן שיכולות להיות תנודות לכאן או לכאן, אבל

בסופו של דבר ה 13 היה קצת אופטימי מידי בשנה שעברה.

מאיה כץ: לא, זה יכול להיות, זה בסדר גמור, אני רק אומרת ש... בדיוק, זאת

אומרת, מעניין אותי תמיד להבין את המספרים ואיך הם משתנים

ומה קורה בשינוי הזה ומי, כי לפעמים אין במספרים היגיון.

חנה חרמש: בדיוק, כי לכאורה זה נראה כאילו יש ירידה באומדנים, אבל

כשרואים מול המימוש בפועל אז בעצם אנחנו קצת יותר מדייקים

השנה.

מאיה כץ: חנה, זה בסדר, עדיף לדייק מאשר להגזים.

דנה אורן-ינאי: עדיף שתהיה גם ירידה.

מאיה כץ: לא, אבל אין ירידה בהיקפים, להפך, אז את יודעת, אז זה לא

מסתדר שאין ירידה והמספרים יורדים, זה צריך להיות קצת אחרת.

אני רואה שיש את ההשתתפות של הקע"פ ב 15.5 מיליון, שזה מיליון

אחד יותר משנה שעבר. אפשר לקבל גם לזה הסבר של התוספת?

חנה חרמש: השתתפות של מה?

מאיה כץ: תוקצה השתתפות הקרן לעבודות פיתוח בעלויות תכנון ובניין ב 15.5

מיליון שקלים, שזה מיליון יותר משנה שעברה. אני אשמח לקבל גם

את ההסבר לתוספת הזאת.

רוני חדד: ההשתתפות היא נגזרת של משק ההנדסה, כל פרק הנדסה שממומן

מקרן עבודות פיתוח... על פי ההנחיות, ולכן זה משתנה, ככל שפרק

ההנדסה משתנה, ככה במקביל,

מאיה כץ: נהדר, אבל אם תלך לפרק של הנדסה, ואנחנו נגיע אליו בהמשך,

אתה תראה שהמספרים שם לא התשנו, מצד שני המספרים של

האגרות בניה ירדו, וכאן יש גידול.

רוני חדד: נכון, אם תסתכלי כל פרק הנדסה מסתכל ב 15,456 ₪, פירעון

המלוות שמופיע בפרק 591 שזה פירעון הלוואות שמופיע בהמשך

הספר, מסתכם ל ,8,059 סכך הכל 23,506 ₪, וזה בדיוק על השקל

העברה מקרן עמותות פיתוח.

מאיה כץ: לא אמרתי שזה לא על השקל, רוני, אמרתי שלא היה שינוי

במספרים, במספרים אחרים יש ירידה, ופה יש גידול, אז יש פה

משהו,

רוני חדד: נכון, אנחנו מסתכלים מאיה על הנטו, כמה סך הכל נטו המשק

ההנדסה.

מאיה כץ: טוב, נגיע לפרק הזה עוד מעט, אז אני אדבר עליו.

רוני חדד: אין שום בעיה.

מאיה כץ: עכשיו, אני רואה שיש עוד פעם גם ירידה בתקבולי הממשלה, לפחות

בהערכה שלכם, גם בפעם הקודמת הערכתם את זה ב 6.3 מיליון ₪,

עכשיו זה 6.1 מיליון ₪, אז מאוד מעניין למה הירידה, אבל אני

מניחה שהתשובה לא תהיה עכשיו, זאת אומרת, אני מניחה.

רוני חדד: אני רק רוצה לקוות שמשרדי ממשלה יעבירו את כל מה שהם

צריכים בזמן. אני יודע שיש, נכון להיום, עיכובים בהעברות

ממשרדי ממשלה של תקציבים שמגיעים, לכל הרשויות המקומיות,

ואני מקווה שלפחות אולי יעשו את ההשלמות בתחילת השנה,

מאיה כץ: אז אתם מייחסים את זה לעיכוב, לא להפחתת תקציבים?

הילה רוזן: הירידה היא בעיקר בגין הפרויקט של מצילה,

מאיה כץ: כן, אני רציתי לשאול עליו, אז אם כבר את מדברת על זה אז תרחיבי,

תחסכי לי שאלה בהמשך.

הילה רוזן: באומדן יש לנו ירידה מאוד משמעותית, בגלל שאנחנו מקבלים

החזר על פעולות שביצעו, ומאחר ואנחנו בשנת קורונה אז הביצוע

היה הרבה יותר נמוך, בשנת ,2021 אנחנו החזרנו את זה ככל שניתן

לתקציבים,

שירי רפפורט: הילה, אני יכולה לעזור?

מאיה כץ: נשמח.

שירי רפפורט: אז בעיקרון הפרויקט של מצילה מתקיים בתוך בתי הספר בשנה

האחרונה, זאת אומרת בשנתיים האחרונות, ובגלל הקורונה אסרו

עלינו בעצם להיכנס לבתי הספר, וזאת הירידה שבעצם אתם רואים,

רכזי מוגנות, מדריכי מוגנות, אי אפשר יותר להכניס, זאת אומרת

לא בשלב הזה לפחות של הקורונה, וזה מה שאתם רואים, אנחנו לא

יכולים לבצע ביצוע על דברים שאנחנו לא באמת עושים במערכות

הפורמאליות.

מאיה כץ: השאלה אם פרויקטים כאלה שהם באמת מאוד מאוד חשובים,

האם אין איזושהי אפשרות בתוך הקורונה, למצוא להם פתרונות

שהם לא בתוך בתי הספר, זה לא מתאפשר? זאת אומרת, זה

פרויקטים שהם יותר מורכבים, זה המשטרה זה הנוער בסיכון, זה

לא,

שירי רפפורט: לא, אז שניה, צריך רגע להפריד, יש את מה שאתם רואים בעצם זה

שירד שזה המדריכי מוגנות בתוך החטיבות והיסודי שהוצאנו אותם

בעצם, שאין לנו ברירה, אנחנו לא יכולים לשים אותם, כי לכל יש

איקס קפסולות ולכל איש חינוך יש את כל ההנחיות שמוציאות את

החינוך הבלתי פורמאלי מהחינוך הפורמאלי. כן החזרנו, וזה צריך

להגיד, בתוך מרכזים קהילתיים, את כל רכזי הנוער לעבוד, כדי לתת

את המענים האחרים, אוקיי? יש לנו רכזים שעובדים בשטח לבלתי

פורמאלי, אנחנו לא יכולים היום להיכנס לתוך כיתות לימוד,

החיילים עובדים בזום, מוגנות לא, מילה ממשיכה לעבוד, חלק

מהמסגרות כן ממשיכות, אבל המסגרות הבלתי פורמאליות, אני

יכולה להגיד שהיום, בעצם ממחר, עוד פעם אנחנו חותכים, כי אסור

לנו לעשות את המפגשים האלה.

מאיה כץ: גם במסגרות האלה, שהן מאוד מורכבות עם המשטרה וכוליי?

שירי רפפורט: הבלתי פורמאלי החל ממחר עוד פעם עובר לזום, אנחנו מדברים

מהכנה לצה"ל שעברה חזרה לזום, עד ל... הכל, תנועות הנוער, כולם

ממחר בזום. אין לנו אישור, גם הסעיף בתקנון שאומר עד 20 אנשים

בחוץ, הוא לא חל עלינו.

מאיה כץ: עכשיו, אני רוצה אז לשאול רגע, זה מוביל אותי לשאלה אחרת, יש

פה איזשהם קיצוצים מאוד גדולים בכל הפעילות הבלתי פורמאלית,

ובכל הפעילויות האחרות. ברגע שהכל יחזור, מאיזה עודפי תקציב

מתכוונים להחזיר את הכסף לשם?

שירי רפפורט: אם אתם מרשים שאני אענה על זה, הילה ורוני, אז כמו שהעליתם

את הנושא של עדלאידע ויום הזיכרון,

מאיה כץ: גם ערב שירי לוחמים תוקצב, אני לא מבינה למה, ערב שירי לוחמים

זה אחד הפרויקטים היותר יפים שהעירייה עושה ביום הזיכרון,

והוא לא מתוקצב.

דנה אורן-ינאי: יהודה, יהודה, זה הפרויקט של יהודה.

שירי רפפורט: לא, קודם כל זאת אני, אהלן דנה,

דנה אורן-ינאי: היי, שירי, מה עניינים?

שירי רפפורט: זה אני, אבל אני שניה רוצה לומר משהו. אנחנו גם ב 9 חודשים

האחרונים, אגף תנו"ס המציא את עצמו מחדש, אולי לא הייתה

עדלאידע, אבל היו הרבה דברים אחרים, ואחד הדברים שאנחנו

לקחנו אותם לתשומת ליבנו, זה שאנחנו אולי משאירים כסף

במקום מסוים, אבל במקום אחר אנחנו נוכל אחר כך להשתמש. ערב

שירי לוחמים זה היה תיעדוף, אנחנו מעדיפים כן לעשות את

הטקסים הממלכתיים בגן בן שפר ובבתי הספר, זאת אומרת, שמנו

לנו איזשהו סוג של תיעדוף, מה יבוא בחשבון ומה לא, ואנחנו

מבינים שבפארק 5,000 איש לא יבוא בחשבון, אנחנו כבר היום

מבינים את זה, אז תיעדפנו בעצם את התקציבים. כמובן שאני

משערת שתוך חודשיים אנחנו ניתן גם איזשהם דין ודברים

לגזברות, ונגיד מה אנחנו עושים ומה אנחנו לא עושים. בשלב הזה,

אנחנו מקווים לעשות את הכל, כולל עדלאידע, שאנחנו מנסים

למצוא איזושהי קונסטלציה לעבוד במה שאפשר, אם זה ברמה

שכונתית, אם זה ללא התקהלויות, יש לנו כל מיני רעיונות. צריך

להגיד שהמחסן של התלבושות עומד לרשותנו, המיצגים עומדים

לרשותנו, אבל שוב פעם, כל ההווי זה שיתוף הילדים והלהקות, וזה

אין לנו כרגע, הבלתי פורמאלי, כמו שאמרתי, לא עובד כמו שהוא

עבד.

מאיה כץ: אבל שוב, אני שואלת את השאלה, יש פה איזושהי חלוקה תקציבית,

שרואים אותה אגב לאורך כל התקציב. במקומות מסומים החליטו

להוריד, במקומות אחרים החליטו, לשים, בואו נגיד ובעוד

חודשיים, שלושה חודשים, מסתיימת הקורונה, כולנו מחוסנים

כולל פערי ה 21 יום, חוזרים לשגרה, מאיפה מחזירים את

התקציבים האלה?

משה פדלון: יש לך רזרבה,

מאיה כץ: לא משה, זה לא מספיק. יש פה משהו בתקציב שהוא מאוד מוזר.

משה פדלון: יש לך רזרבה של 2.5 מיליון שקל במיליון, זה מופיע בספר התקציב.

יש גם,

שירי רפפורט: מאיה, את צריכה רגע להבין, אנחנו את כל האירועים של ינואר-

פברואר תקצבנו, אני יכול להגיד ש"נעים בעיר", שהיה אמור להיות

אולי פרונטאלי, עבר לזום. יש דברים שאנחנו מצליחים לשמר

אותם, ויש דברים שלא. ואנחנו מבינים שמרוץ הילדים שתקצבנו

אותו לסוף שבוע האחרון, ולא התקיים, הכסף עומד לרשתנו,

ספציפית הכסף הזה יחזור כי נגמר דצמבר, אנחנו צריכים להחזיר

את הכסף, אבל אנחנו בעצם ממציאים את עצמנו כל הזמן מחדש

מול הגזברות.

דנה אורן-ינאי: אי מה לעשות, צריך גמישות.

מאיה כץ: לא, זה ברור שצריך פה גמישות, אבל העניין הוא, שצריכים גם

להבין, סתם, אני עוד פעם, ניתפס רגע ליום הזיכרון, במקרה זה גם

אירוע שאני מאוד אוהבת באופן אישי,

דנה אורן-ינאי: זה יתקזז עם העדלאידע.

מאיה כץ: לא, אבל מצד אחד את שמה תקציב לאירועים מסוימים, ואז את

לא שמה תקציב לאירועים מסוימים, גם אם הם קורים באותה

תקופה,

(מדברים ביחד)

יהודה בן עזרא: גברת כץ, את לא נותנת לי לדבר היום.

מאיה כץ: סליחה, אני לא מתפרצת, אני שואלת שאלה ומי שעונה, עונה.

יהודה בן עזרא: אני מנסה לענות לך. עכשיו אני אגלה לך את הסוד, שחלקו את

יודעת. תקציב חייבים לאזן, כשמאזנים קובעים סדרי עדיפות,

מצמצמים לכל מיני מקומות על מנת לאזן,

מאיה כץ: אני יודעת את זה.

יהודה בן עזרא: ראש העיר התייחס לזה, בשקט, ואני אומר את זה בקול רם, לכן

יצרנו רזרבות, יצרנו רזרבת ראש עיר, יצרנו רזרבת מנכ"ל, יצרנו

רזרבה של אחוז אחד, שזה הרבה, בתקציב, בדיוק בשביל הדברים

האלה, כדי שאם נרצה לקחת ולעשות, ונרצה לקחת, ואנחנו נעשה

את ערב יום הזיכרון, ונעשה ערב שירי לוחמים, הלוואי ויבואו עלינו

ימים טובים ונוכל לעשות את כל הדברים האלה, יש לנו מאיפה

לקחת.

אורן אריאל: יהודה, סליחה, אם אפשר, אז בהמשך למדיניות הזאתי, אני רואה

שכל תאגיד התרבות העירוני, כולל כל מרכזיו, תוקצב כפי שהוא

תוקצב כמו כל שנה, ושמה אין שום שינוי, אין שם שום פגיעה, אני

לא מאחל לפגיעה בשום דבר, אבל היכל בעיר למשל, בר בעיר,

ממשיכים לפעול, כשאנחנו עוד שניה וחצי בינואר, ואנחנו לא בדיוק

רואים את האופק,

משה פדלון: אורן, כמו שאמרתי, אורן, אנחנו בודקים חודש בחודשו, אם היכל

בעיר, בר בעיר, הוא לא עבד, הוא לא מקבל את התקצוב, התקצוב

חוזר אלינו, חברים, לקופה המרכזית.

אורן אריאל: אז אני אומר את זה גם במובן שאין צורך ברזרבות תקציביות, כי

מטבע הדברים לא תשתמשו.

משה פדלון: אחוז אחד זה על פי חוק, אבל אני אומר, פעילות שלא נעשתה חוזרת

לקופה המרכזית, לצורך פעילויות אחרות שנתעדף אותם. אבל תנו

לגרי, הוא רוצה לדבר כבר שעה, אתם לא נותנים לו.

גרי גוזלן: אתה כל כך רוצה שאני אדבר משה?

משה פדלון: לא, אתה מחזיק במיקרופון, אני רוצה לתת לך את הכבוד.

גרי גוזלן: אתה יכול לבוא לשבת איתי גם, אם אתה נורא רוצה. אבל משה,

רוני, יהודה, אני, שאני מכיר, שבונים תקציב אמורים להיצמד

ולקוות להיות כמה שיותר קרוב למציאות, כדי שבסופו של דבר, אם

הדברים באמת ימשיכו להיות כמו שהם עכשיו, אז תגיעו למרץ

ואפריל ומאי, ותצטרכו לעשות שינויים בתקציב, כי לקחת הערכה

שעסקים לא יסגרו, ומשרדים לא יסגרו, וחברות ועסקים קטנים לא

הולכים להיסגר, זו איזושהי הערכה שהיא בחסר, וכן נראה לי

שצריך לתת על זה את הדעת, אם תלכו ותבדקו גם אנליזות שיש

כרגע בכל השווקים, אז יש פגיעה והולכת להיות פגיעה בתחום הזה,

אז נראה לי שזה קצת לשים איזשהו מחסום על העיניים ולא

להסתכל על מה שעתיד לבוא, גם כשאפשר לעשות שינויים תוך כדי

תנועה, אמורים להיערך למציאות כמו שהיא.

משה פדלון: גרי , לא היית פה בפתיחת הישיבה,

גרי גוזלן: הייתי כל הזמן ב"זום", אז שמעתי מה שאמרת.

משה פדלון: אמרתי שאנחנו נפתח את התקציב לפחות פעמיים-שלוש פעמים

בשנה, נפתח אותו ונעשה "חשב מסלול מחדש".

גרי גוזלן: אז אני שואל, למה לא לעשות את זה כמה שיותר מדויק, כי רגע

המציאות, כפי שאנחנו רואים אותה והיא שהיא הולכת להיות, היא

הולכת להיות מציאות לא כמו כשרגע רשומה בתקציב, אלא

מציאות שהיא עגומה יותר וכואבת יותר, אז נראה לי שיותר נכון

פשוט להיערך לנושא הזה,

משה ועקנין: אני רק רוצה להבהיר, משה, אם אפשר מילה אחת, משה, בנושא של

הארנונה, גם גרי שאל את זה,

מאיה כץ: יש פה מישהו שהתפרץ לזום, רק תשימו לב שלא יהיה לכם,

יהודה בן עזרא: כל הבכירים של העירייה נמצאים ב"זום", חלק מהם יש להם ילדים

בבית, בבקשה תשימו את עצמכם על שקט, למרות שלפעמים יש

חשק לשמוע,

דנה אורן-ינאי: דווקא משעשע.

משה ועקנין: אז כמו שאמר, אני רוצה להתייחס למה שאמר גרי ומה שאמר איתי

צור בנושא ארנונה של עסקים, צריך להבין, ארנונה של עסקים, גם

אם עסק סגור, הוא עדיין משלם ארנונה, לא משנה אם יש שוכר

בעסק, בעל הנכס משלם ארנונה, כלומר, אם המשרדים מתכווצים,

בעלי נכסים עדיין נותנים ארנונה, יש כאילו פטור חצי שנה לעסק

לארנונה, זה פעם אחת, מקבל את עסק סגור,

גרי גוזלן: אני יודע, אבל בסופו של דבר, כשאנחנו נשב פה שנה הבאה,

משה ועקנין: אז כלומר, שהעירייה מקבל %100 של ארנונה בלי קשר אם העסקים

יתכווצו או נשארו פתוחים משרדים.

גרי גוזלן: בסופו של דבר, שנשב פה שנה הבאה ונצטרך למחוק דו"חות או

למחוק את האי פירעון של אותם חובות ארנונה, כי לא משנה מאיפה

תנהל את האנשים האלה, לא יהיה מאיפה להוציא את הכסף הזה,

לא משנה אם זה חברה או בן אדם פרטי, לא יהיה מאיפה לפרוע את

זה, כי זו המציאות שאנחנו לצערי כרגע צועדים בחלק גדול

מהעסקים, או בחלק מהעסקים, אני לא יודע כמה, אבל זה קיים

ולדעתי זה צריך להיות מגולם.

יהודה בן עזרא: גרי, אתה ממש צודק, אבל אף אחד לא יכול לדעת מה באמת יכול

לקרות, לכן התקציב, והשתמשתי בביטוי מודולארי, הוא מתוכנן

בצורה כזאת, שכמו שראש העיר אמר בתחילת הישיבה, כל כמה

חודשים נבדוק את המצב ונראה, איפה שיהיו פחות הכנסות, נצטרך

לצמצם בהוצאות, איפה שלא נוכל לקיים את הפעילויות, נבטל את

התקציב של הפעילויות, נעביר אותם לטובת דברים שמחויבים

כתוצאה מהקורונה, אין דרך אחרת לבנות תקציב.

מאיה כץ: אני רוצה להתייחס רגע, לעבור, עדיין בעמוד 13 לנושא החינוך, שוב,

אנחנו עדיין ברקע, עוד לא נכנסו באמת לסעיפים. תראו, יש בעצם

370 מיליון ₪ שבעצם ניתנים בתקציב החינוך. אנחנו יודעים בעצם

שהתקציב הזה, אנחנו מתייחסים אליו גם בהיבט הבינוי, גם בהיבט

השכר, ואחר כך אנחנו מתייחסים על כמה נשאר לפעולות פר ילד.

אני אשמח רגע שתחזרו על זה עוד פעם, על החלוקה, כי אומנם

אנחנו מדברים על גידול בתקציב של החינוך, אבל בסוף אנחנו

בעיקר מדברים על גידול בבינוי בגני הילדים, גידול בשכר של

סייעות, כשנגיע בהמשך ליוזמות הפדגוגיות, אז אנחנו נראה שהכל

בירידה, אז אני אשמח שתחדדו עוד פעם את הנקודה הזאת, רוני או

שתשים את השקף הזה ששמת, או שתסביר לי בעל פה.

רוני חדד: איזה בינוי? הבינוי לא,

מאיה כץ: 370 מיליון ₪ תקציב חינוך, איך הוא מחולק? לפי,

רוני חדד: זה לא בינוי.

יהודה בן עזרא: אין כאן בינוי.

מאיה כץ: רק משכורות?

יהודה בן עזרא: נכון.

רוני חדד: כל פרק 81 הוא 370 מיליון שקל.

יהודה בן עזרא: מנהל כספי, תתנו פירוט ממה בנוי ההשקעה של ה 160 מיליון שקל,

מאיה כץ: נכון, אז ביקשתי אותו עוד פעם,

יונתן יעקובוביץ: יש אותו גם בשקף של ההשקעה פר ילד, אני חושב שרואים את זה

מצוין שם, בשקף שרוני הראה מקודם.

מאיה כץ: זהו, אז ביקשתי את השקף הזה, כי פה במסך זה היה קצת דהוי.

אגב, הערנו על זה, חבל שזה לא בספר התקציב להחליף את המסך

הזה, כמו שהמסך שיש בצד השני של המליאה.

יהודה בן עזרא: כיוון שזה היה אמור לעלות 100 מיליון שקל והמנכ"ל הקמצן לא

אישר את זה.

מאיה כץ: מסך, 1,200 שקל יהודה, נמצא לך פה סעיף תקציבי.

דובר :1 יהודה, זה על 10,000 וגם את זה לא אישרת. הוא שמע את זה?

מאיה כץ: לא, איך אתם מחלקים את ה 370 מיליון שקלים, ההגעה למספר

370 מיליון.

רוני חדד: לא מחלקים, זה כל פרק 81 אם תסתכלי, כל פרק החינוך מסתכם ב

370 מיליון שקל. אני אכוון אותך לעמוד,

מאיה כץ: נגיע אליו תיכף, בסדר גמור.

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ: רוני, לגבי משמר וביטחון, או סליחה, שמירה וביטחון, איפה אני

רואה בעצם את התקנים של הפקחים, זה נמצא בתוך הסעיף של

השיטור העירוני?

רוני חדד: שניה אחת.

הילה רוזן: עמוד .84

יונתן יעקובוביץ: זה הפיקוח, הפיקוח העירוני זה סך הכל 39? לא, סליחה תקן קיים

זה 39 וסך הכל מאויש זה 37.29?

הילה רוזן: זה 35.29 מצבה,

יונתן יעקובוביץ: כן, כן, סליחה, ,37 ,35.29 ואין לנו איזשהו צפי בעניין הזה בשנת

2021?

משה פדלון: יש לך, אתה רואה את זה, 7.244 מול 6.649 אומדן.

יונתן יעקובוביץ: לא, אני תמיד מסתכל על מה שהיה המקורי, אם אני מסתכל על

התקציב המקורי של ,2020 זה היה ,7.8 זה שבסופו של דבר האומדן

לביצוע בשנת... תרשה קצת להתעלם מהאומדן ביצוע של מה שקרה

בפועל, כי מה לעשות, הרבה דברים ירדו, אני לא בטוח שהעניין של

הפיקוח היה צריך לרדת, אבל זה כבר עניין אחר. אבל אם אני

מסתכל על התקציב המקורי 2020 לעומת התקציב של ,2021 יש

ירידה של כ 600,000 ₪, נכון? אני טועה?

הילה רוזן: נכון, אבל תקציב מקורי לוקח בחשבון, זה תקציב מקורי, הוא לקח

בחשבון קידום של שכר של %,5 אני מזכירה לכם שהורדנו את

המקדם הזה... קורונה, הורדנו %,2 אתה רוצה את התקציב השכיר

מעודכן. אודמן 2020 נמוך בגלל שאנחנו יודעים להגיד שהיו שעות

שבת שלא היו, היו שעות נוספות של אירועים שלא היו בגלל

הקורונה, ואז אנחנו מגיעים לתקציב 2021 שמסתמך על המצבה

הקיימת ומקדם רק של %.2

יונתן יעקובוביץ: והמצבה קיימת של 37 פקחים בעיר כמו הרצליה, לא אמורה לגדול?

משה פדלון: אתה מעלה נושא חשוב, זה ייבחן השנה.

יונתן יעקובוביץL אני מעלה את הנושא החשוב הזה, אני חושב, עוד מתחילת

הקדנציה, שעוד ישבנו בקואליציה ביחד. אז לבוא ולהגיד לי אתה

מעלה נושא חשוב, זה ייבחן בשנת תקציבה הבאה, זה,

משה פדלון: אני מעריך את זה שהעלית את נושא הפקחים,

הילה רוזן: הגדלנו בשיטור העירוני ב 3 פקחים.

מאיה כץ: לא אותו דבר.

יונתן יעקובוביץ: זה ממש לא אותו דבר, זה לא קשור.

יהודה בן עזרא: מה זה לא אותו דבר, זה עוד יותר טוב, מה איתך.

יונתן יעקובוביץ: אנחנו מדברים כל שנה, וכל פעם כמה פעמים בשנה, אנחנו מדברים

על הבעיה שיש במצבת כוח אדם שקיימת היום באגף הביטחון, אני

מדבר על זה בהקשרים של זיהום סביבה, על זה שאנשים זורקים

פסולת בכל מקום, ולא אוכפים את זה, ואין פקחים בשביל לאכוף

את זה, אנחנו מדברים על פיקוח בכלל, בכל מה שקורה בעיר. עיר

כמו הרצליה , עם 100,000 תושבים, או קרוב ל 100,0005 פחות מ

,100,000 תלוי את מי אתה שואל, אבל פחות או יותר 100,000

תושבים שנמצאת בלי יכולות... זה להיות בלי יכולות פיקוח. 40

פקחים, אני אפילו הגדלתי את זה קצת, אני מעגל למעלה, 40 פקחים

על עיר של 100,000 תושבים, לא מאפשר לעשות פעולות פיקוח כמו

שצריך. נקודה. אז אני מבקש באיזושהי צורה,

אהוד לזר: רק עכשיו התקנים האלה אוישו, זאת אומרת אנחנו במצב טוב, כי

אנשים לא רצו,

יונתן יעקובוביץ: אתה מדבר על זה שאיישת 37 תקנים, ואתה טופח לעצמך על השכם,

אז אני גם אטפח לך על השכם על זה הצלחת לאייש 37 תקנים, אבל

זה לא מה שאני אומר, אהוד.

משה פדלון: יונתן, יונתן, כיוון שאנחנו בשנה הקרובה הולכים לגדול באלפי

משפחות בגליל ים, אנחנו במהלך השנה, אפילו בחציון הראשון של

,2021 הולכים לבחון מחדש את נושא הפיקוח העירוני, וצודק, יש

מקום להגדיל את התקן,

יונתן יעקובוביץ: משה, אנחנו מדברים פה על מצב, שגם אם תוסיף עוד 5 פקחים, זה

לא מה שיעזור פה. צריך להוסיף פה עוד עשרות פקחים. אם אתה

תיקח כל עיר מקבילה אחרת, אם תיקח את רמת השרון, ותיקח את

כפר סבא, ותיקח את רעננה, ותיקח את תל אביב, שאני בעיקרון

הייתי שמח, מה שנקרא, להסתכל על תל אביב הגדולה ולהגיד, יכול

להיות שהם צודקים ויכול להיות שאני צריך להתאים את עצמי, יש

דברים שאגב, גם תל אביב מסתכלת עלינו ואומרת שהיא צריכה

להתאים את עצמה אלינו, אבל אם אני מסתכל על הסדר הציבורי,

ועל הפיקוח, ועל הרחובות היחסית נקיים שיש היום בתל אביב, אני

חושב שהעיר הרצליה גם צריכה להיות במקום הזה, ובשביל זה

צריך אכיפה, ואנחנו מסתכלים על זה בכמה וכמה סוגיות, אני עוד

פעם, אני בא עם הסוגיה הצרה שלי שזה איכות הסביבה, אבל זה

תופס גם לגבי עניין של חניה, שאנחנו רואים כל סוף שבוע מה

שקורה באזור חוף הים, אנשים שנתקעים בתוך הבתים שלהם או

רחובות שפשוט נסגרים וכדומה, ואי אפשר, אי אפשר להשתלט על

הבעיות האלה, בלי שיש את הפיקוח הנדרש.

תמי גרוסמן: אי אפשר לדבר היום על גידול, אנחנו מדברים על הגידול, כשבפועל

אתה צריך כבר היום להגדיל את כמות הפקחים לא על מה שיהיה

כשגליל ים יצטרפו,

יונתן יעקובוביץ: זה דבר ראשון, אבל אני שמח שראש העיר בדעתי, ואני הייתי שמח

לראות את הגידול הזה באופן מהותי, לא עכשיו עוד 5 פקחים, אנחנו

צריכים לראות איך אנחנו מגיעים לעוד עשרות פקחים נוספים.

יהודה בן עזרא: אני רק אוסיף עוד משפט אחד, בהמשך לדברים של ראש העיר,

מנהל אגף הפיקוח הכין תוכנית מסודרת, עם איזה יחידות הוא

רוצה להקים, כמה פקחים... להוסיף, אתה צודק בזה,

מאיה כץ: היא מתוקצבת, היא הובאה לפה?

יהודה בן עזרא: רגע, בעת הזאת לא יכולנו, לכן בחודשים הקרובים יתקיים דיון אצל

ראש העיר עם מנהל,

מאיה כץ: יהודה, אנחנו יודעים שמה שלא נמצא בספר התקציב בישיבת

התקציב, פחות סיכוייו לקרות במהלך השנה, אנחנו יודעים את זה.

יהודה בן עזרא: לא, לא, זה לא נכון. לא נכון, במהלך השנה אפשר להוסיף תקנים,

אפשר לבטל במקום אחר, להוסיף, הכל אפשרי.

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ: אין לך איפה לבטל, יש לך 37 פקחים, אין לך איפה לבטל.

יהודה בן עזרא: לא, אני מדבר במקומות אחרים. בקיצור, יש תוכנית סדורה,

יונתן יעקובוביץ: אגב, כמה פקחים יש לנו בחוף הים בתקופה של עונת הרחצה? אני

חושב שיש לנו 2 או 3 במקרה הטוב.

משה פדלון: יש יותר.

יונתן יעקובוביץ: אני אומר לך, יש בסביבות ,2-3 אתה מוזמן לבדוק, יכול להיות שיש

גם את השיטור העירוני ואתה כולל גם את זה, אבל עדיין, אני אומר

לך בתור מישהו שער למה שקורה בעונת הרחצה, היו לא מעט

מקרים איפה שהדבר הזה היה חסר, וגם הבאת אחרי זה משטרות,

עם כל העניין של האוטובוסים שמגיעים שם לחופים של אכדיה,

היית צריך להביא משטרות שיעמדו שם בסוף שבוע. היו מצבים

שאנחנו לא רוצים שיהיו בתוך העיר הרצליה, וזה דבר ראשון סדר

ציבורי, אחרי זה אכיפה של איכות סביבה, יש כל מיני דברים

שאפשר לעשות. הנושא השני שהייתי רוצה להידרש אליו, אני, יש

ממש עוד 2 נושאים בנוסף לזה ואז אני מסיים, העניין של צנרת

הניקוז, הטיפול בצנרת הניקוז, אני מכיר את הבעיה הזאת מקרוב,

אני יודע ש... קשה לי להאמין שקיים בתקציב העירוני של הרצליה

במסגרת שנה אחת האפשרות באמת לטפל בבעיה הזאת מתחילתה

ועד סופה, משה ציין בישיבה האחרונה את הצורך שלנו בעצם לעבור

מצנרת ניקוז שבגודל של מטר לצנרת ניקוז שהיא בגודל של 3 מטר,

כמו שמקובל היום בערים חדשות בעולם, אבל אני עדיין מסתכל על

הנזקים שנגרמים, ואני הייתי בקשר עם כמה וכמה אנשים בתוך

העירייה, עכשיו, בתקופה האחרונה, עם תושבים שפנו אליי, תשמעו,

אנחנו בסופו של דברים חשופים פה לתביעות, זה לא יעזור כלום.

אם הצנרת הניקוז העירונית, וזה לא משנה כמה אנחנו עושים הכי

טוב שאנחנו יכולים, גורמת להצפה שגורמת לאנשים לנזק בבתים

שלהם, לנזק במכוניות שלהם, לנזקים שאני שמח מאוד שעד עכשיו

לא נגמרו בנפש, אבל זה גם יכול לקרות, בואו, באו מכבי אש

והוציאו אנשים מהבית שלהם באמצע הלילה. אני חושב שיותר

ראוי, או יותר נכון, ראוי יותר לתקצב בצורה קצת יותר חזקה את

העניין של תיעול וניקוז, אני מסתכל בעמוד ,75 מדובר במיליון וחצי

שקל בשנה, אם אני טוענה הילה, רוני, אני אשמח לטעות, אבל זה

נראה לי סכום מאוד מאוד נמוך. ואגב, אני רוצה גם לברך את ראש

העיר, שסוף סוף קמה מערכת, או יותר נכון יחידה בתוך אגף

ההנדסה, אני לא יודע באיזה אגף זה היום, שמטפלת באמת בעניין

של הניקוז, שתבינו, במשך 7 שנים או 5 שנים, לא היה פה אף אחד

שטיפל בעניין של הניקוז.

משה פדלון: יונתן, אני ציינתי באחת הישיבות שהנושא של הניקוזים הולך לקבל

מאיתנו יעד מרכז,

יונתן יעקובוביץ: אבל זה צריך להיות גם מתוקצב, משה.

משה פדלון: רק שניה, תן לי לסיים. בקרוב אני אוכל להציג את זה למועצה, מוגש

לנו תוכנית אב למה שנקרא ל 1 ל 50 שנה, אני ביקשתי לתקן את זה

ל 1 ל 100 שנה, ויהיו משמעויות כספיות גדולות, ויכול להיות שגם

נצטרך לקחת הלוואה, אבל נושא ניקוזים יקבל מאיתנו עדיפות

עליונה. מזג האוויר בחורף נעשה קיצון, ואנחנו רואים את זה, לכן

בוא נביא לשולחן לאשר עשרות מיליונים לתוכניות ניקוז.

יונתן יעקובוביץ: משה אני מאחל, שניה מאיה, משה אני מאחל שכל מי שיושב פה

סביב שולחן המועצה, יזכה לראות את התוכנית אב הזאת בעוד 100

שנים, וזה מבורך וזה טוב, אני בעד תוכניות ארוכות טווח, אני חושב

שזה נכון,

משה פדלון: לא, לא תוכנית ל 100 שנה, להכין תוכנית שחס וחלילה,

יונתן יעקובוביץ: מה שאני בא ואומר, תראה, אני זוכר לא פעם ולא פעמיים את

המשפט שאתה עומד בראשו מה שנקרא "אני דואג לתחזוקת מנע

ולא לתחזוקת שבר".

משה פדלון: אמת, אמת.

יונתן יעקובוביץ: עכשיו, בשביל שנוכל לדאוג לתחזוקת מנע בכל מה שקשור בניקוז,

אנחנו לא יכולים להמשיך לתקצב את זה במיליון וחצי שקל בשנה,

זה בקושי רחוב.

משה פדלון: אתה צודק, לכן אני בא ואומר, ייתכן ונצטרך כבר השנה להגיש

תב"ר מיוחד לנושא ניקוזים, זה מקבל מאיתנו סדר עדיפות, וזה

נושא שישבתי בסוף שבוע שעבר עם מהנדסת העיר, לקחת את זה

כיעד מרכזי, ולזה אנחנו פועלים.

רוני חדד: אני רק מזכיר, אדוני ראש העיר, שיש גם בתקציב התב"רים לא מעט

תב"רים של עבודות ניקוז בהרבה רחובות בעיר.

איל פביאן: ראינו את זה, השאלה אם זה מספיק? זה באמת מופיע בתקציב.

יונתן יעקובוביץ: כמה זה יוצא סך הכל העבודות ניקוז בתב"רים שיש השנה, רוני,

בערך?

רוני חדד: לדעתי זה כמה מיליונים, נגיע לשם נוכל לראות.

יונתן יעקובוביץ: אנחנו מבינים שכאילו העניין של טיפול במערכת הניקוז, רק

שלכולם פה יהיה פה ברור, גם 10 מיליון וגם 20 מיליון זה עלות

באמת לטפל בכל מערכת הניקוז העירונית בעיריית הרצליה, זה

עניין של מיליארדים, כדי שאנחנו נוכל בכלל להגיע לשם שבעוד כמה

שנים טובות, נגיד בעוד 10 שנים, אנחנו נהיה במצב שעיריית

הרצליה, עם כל הבניה שקורית עכשיו, ועם כל בעיות החלחול

שאנחנו יוצרים עם הבניה הזאת וכדומה, תוכל לטפל בבעיות ניקוז

שהולכות לבוא עלינו, לרעה לצערי, אנחנו צריכים להתחיל להשקיע

עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים כל שנה, כדי לטפל בדבר הזה,

אחרת ימשיכו להיות פה הצפות, אנשים יתחילו להתחבר בצורה

פיראטית למערכת הביוב, אנחנו נמשיך להזרים ביוב לים בגלל

שבעצם מתחברים בצורה פיראטית, יש פה מערכת שלמה שדורשת

השקעות עתק, אז אם יש עוד פרויקטים שקיימים ואני לא ראיתי

את זה פה, אז אני מאוד שמח על זה,

משה פדלון: יונתן, הפרויקטים האחרונים, לדוגמא האצ"ל, נוריות, בנווה עמל,

הסדנאות, נילקח בחשבון נושא ניקוז, אנחנו משקיעים עשרות

מיליונים,

יונתן יעקובוביץ: אה משה, אתה מרים לי להנחתה, ולצערי אתה עושה את זה, לא

רציתי להיכנס לדברים האלה, אבל מה שראינו השנה באזור

התעשיה ברחוב חדש, רחוב חדש, איפה שהשגריר הקוריאני, אחד

מהרחובות שאמור להיות הפנים של העיר שלנו, רחוב חדש לגמרי.

אני הייתי יכול לבוא לשם עם הסאפ שלי לחתור לעבודה, אני לא

יכול לעבור שם עם האוטו.

דנה אורן-ינאי: הבנתי שהייתה שם תקלה.

יונתן יעקובוביץ: בסדר.

(מדברים ביחד)

דנה אורן-ינאי: זה השליח של מקדונלד'ס שהביא אוכל לילדים.

יונתן יעקובוביץ: עוד דבר לפני אחרון, זה העניין של האיכות סביבה. תראו, אני תמיד

פותח את התקצוב של המחלקה לאיכות הסביבה, ואני פשוט לא

רואה, תראו, העיר הזאת יוצאת בהצהרות על בסיס חודשי על זה

שהיא עיר ירוקה, ודואגת לסביבה, ורוצה אורח חיים בריא

לתושבים, ואנחנו נוטעים עצים, אנחנו לא כורתים עצים, לא ברור

לי מה נכון, אבל לא כיול להיות שהיחידה לאיכות הסביבה תמשיך

או תוכל להגיע להישגים שמצופים ממנה, או תמשיך להוביל את

הנושא הסביבתי בעיר, שזה לפי דעתי היחידה המקצועית שאמורה

לעשות את זה, היא לא יכולה לעשות את זה בתקציבים האלה. אני

מדבר על התקציב שבא לידי ביטוי בעמוד .138 זה כאילו, זה כלום,

באמת, בתקציב של 2 מיליון שקל בתוך הכנסות של מיליארד וצצי

שקל, אם אני לוקח גם את התב"ר,

אהוד לזר: יונתן אי פרויקט של היחידה הסביבתית, שהם לא מקבלים מענה

תקציבי אליו, בכל פרויקט.

יונתן יעקובוביץ: אבל אהוד, לא סליחה, אני לא הבנתי את השאלה שלך, אני הבנתי

מה שענית עכשיו, אבל אהוד, בסופו של דבר יחידה סביבתית שיש

לה כוח אדם מסוים, אתה לא יכול לגרום לה לעשות יותר ממה

שהיא יכולה לעשות, ואני אומר, בוא נגרום לה לעשות יותר ממה

שהיא יכולה לעשות. עכשיו זה, כמו בפיקוח, אתה צריך להגדיל את

זה עם מצבת כוח אדם, וזה... להגיד לך, אתה יודע, לא מתוקצב

שום פרויקט שהם רוצים לעשות, שאלתי אותך שנה שעברה מה

התקציב שהעירייה מעמידה לטובת מיגור פסולת הפלסטיק

מהמרחב הציבורי, מהים וכדומה, אמרת לי זה נמצא בתוך החינוך,

אנחנו משקיעים המון בחינוך, אמרתי לך, תקשיב, זה בסדר שאתם

משקיעים בתוך החינוך, זה מצוין אפילו וזה מבורך, אבל בנוסף לזה

צריכות להיעשות פעולות כאלה ואחרות, כמו הפעולה למשל,

שדיברנו עליה בישיבה הקודמת שהייתה לפני קצת פחות משבוע,

שבאתי ואמרתי, הנה יש לך פרויקט בוא תעשה, ואני שמח שזימנת

כבר את הסיור הזה שאמור להתקיים, הכל בסדר, אבל זה צריך

להיות מתוקצב. אתה לא יכול להיות במצב שאתה סיור כזה, אחרת

אנחנו סתם עושים סיורים, אם זה לא מתוקצב, למה אני עושה

סיור?

אהוד לזר: אנחנו הולכים לסיור הזה לראות את הפיילוט.

יונתן יעקובוביץ: בסדר, אבל תתקצב משהו. תאמין לי, אהוד, עזוב את יונתן

יעקובוביץ, אתה תלך לכל אחד מהמהנדסים האלה שהולכים איתם

בסיור, ואתה תגיד להם תקשיבו, אני רוצה פתרון, הם יביאו לך

פתרון, זה עניין של כסף, זה לא עניין של אם אפשר להביא פתרון אי

אפשר להביא פתרון, השאלה זה איזו עלות יש שם, והעלות הזאת,

אגב, היא לא עלות גבוהה, זה עלות של כמה מאות שקלים. במקרה

הגרוע, כולל גם הפעולות ניקיון שאתה צריך לנקות את הדברים.

אבל זה פרויקט אחד אהוד, מה עם כל שאר הפרויקטים, זה הדבר

היחיד שאפשר לעשות בדברים האלה? עכשיו, עוד פעם, אני לא נכנס

איתך סעיף-סעיף, אבל אני אומר באופן כללי, לא יכול להיות

שהיחידה לאיכות הסביבה, רק בתקצוב של 2 מיליון ₪, ואני מברך

על זה שכל בקשה שהם מקבלים אתה מתקצב אותם, או מישהו

אחר מתקצב אותם, אבל זה לא מספיק, אנחנו בתור עיר ירוקה

ובתור עיר ששמנו את עצמנו בפרונט, אנחנו מחוקקים חוקי עזר

עירוניים שאסור להכניס פסולת פלסטיק לחופי הים, איפה התקצוב

של החוק עזר הזה, איך תאכוף אותו?

ירון עולמי: האכיפה זה לא דרך היחידה לאיכות הסביבה, דרך אגב.

מאיה כץ: מי ענה את זה?

ירון עולמי: אני.

מאיה כץ: העניין הוא ירון, אתה בסוף, ספר התקציב הוא מדיניות העירייה.

האמירה היא אמירה כללית, בסוף מה זה ספר התקציב? זה מדיניות

העירייה, זה איך אתה רואה את הדברים, האם אתה מחליט שצריך

להשקיע פה יותר או כאן פחות. ואהוד, אני רק רוצה לענות לך על

התשובה, אנחנו יודעים איך עיריית הרצליה עובדת, כמו כל גוף

עירוני, בסופו של דבר מביאים כמה רעיונות, מבינים שזה התקציב

ועל בסיס התקציב הזה הם עובדים. אני הייתי שמחה, ואני די

בטוחה ב %300 בלי לדבר איתם, ולא דיברתי איתם לפני, שאם היו

באמת נותנים להם תקציב בלתי מוגבל, הייתם רואים פרויקטים פה

מדהימים וחוצי גבולות ומובילים. 2 מיליון בסופו של דבר זה תקציב

מאוד נמוך בשביל פעילות סביבתית.

יונתן יעקובוביץ: אהוד, תעריך גם את העובדים של היחידה קצת יותר, בזה שתאמין

שאם תיתן להם גם 10 מיליון הם ידעו איך להוציא לך גם 10 מיליון.

הבנת את העיקרון. אי אפשר להוציא חוק עזר עירוני שאוסר על

הכנסת פסולת פלסטיק לחופי הים, בלי שתהיה אכיפה שמבצעת את

זה, ואכיפה לא תהיה אם לא תתקצבו את זה, כמובן אם אין תקנים

לפקחים זה גם לא יעבוד. הדבר האחרון, ומה שנקרא, שמרתי את

הדובדבן בקצפת לאחרון, זה, תראו, אני בשנה האחרונה נכנסתי

לעומק, לעובי הקורה, בכל מה שקשור לפעילות הספורט בעיר, ואני

חושב שדיברנו על זה, דנה, אפשר את הקשב שלך? ואני חושב

שדיברנו על זה גם בישיבות מועצה האחרונות, במיוחד לאור תקופת

הקורונה, כמה אנחנו צריכים דווקא עכשיו להשקיע בנוער, להשקיע

בילדים, להוציא אותם מהמקום הזה שהם נמצאים, שהם תקועים

בבית, נמצאים בריחוק חברתי נוראי עם כל העניין הזה של הזום

וכדומה. אני כבר לא אומר כבר איזה השפעה יש לזה כבר על

ההורים, שכבר מה שנקרא צריכים לספוג את כל הבעיות האלה

בעצמם, אבל לא יכול להיות שאני מסתכל פה על ספר התקציב

בתחום של הספורט וזה בצד זה שאנחנו כרגע מדברים על זה

שאגודת בני הרצליה, או עמותת בני הרצליה, נמצאת על סף קריסה.

אם אני מדבר על מועדון השיט, שמדברים שם על תיקצובים

שחסרים ברמה של מיליון ₪ לשנה, ואז אני פותח את ספר התקציב,

ואני רואה שתומכים פה בספורט תחרותי בוגרים, ב 5.2 מיליון ₪,

דניאל אייזנברג: כן, אני גם תוהה למה זה.

יונתן יעקובוביץ: שניה, זה לא נגמר זה, גם אחרי זה העבירו את הסעיף, אני לא יודע

אם זה כדורסל נשים,

דניאל אייזנברג: לא, נשים זה מיליון מאה,

ירון עולמי: הנשים העבירו פשוט להקצבה דרך בני הרצליה, זה אותו סכום

בדיוק, תשים לב.

(מדברים ביחד)

ירון עולמי: הנשים העבירו לבני הרצליה, אם תגרע את המיליון מאה של הנשים

מהסכום של 2021 תגיע לאותו סכום של ,2020 לא תקצבו פחות

בתמיכות את הסכום, אם תשים לב.

יונתן יעקובוביץ: ירון, תעשה טובה, לפחות תקשיב.

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ: יכול להיות שלא דיברתי ברור, אני אגיד את זה עוד פעם ירון. הבעיה

שלי היא לא בעצם העובדה אם ירד התקציב ביחס לשנת 2020 או

עלה התקציב ביחס לשנת ,2020 הבעיה שלי היא כיום, שאנחנו

נמצאים ככה בכל מה שקשור לפעילות של הנוער, אם זה בבני

הרצליה ואם זה במקומות אחרים, בתנו"ס ב"וואט אבר", העלויות

של החינוך שעלו, בגלל שצריך עכשיו לעשות את זה דרך הזום, וצריך

להביא את המורים ואת הילדים למצב שהם בכלל מסוגלים לתפקד

דרך הזה. אני מסתכל על בני הרצליה, שמושבתת כבר הלכה

למעשה, ואני לא מאשים אף אחד, אני אומר זה המצב כרגע, בסדר?

אנחנו מדברים פה כספים. בני הרצליה מושבתת הלכה למעשה כבר

מחודש מרץ, במקום שתזרים לשם כסף, ותוציא עשרת אלפים

ילדים מהבית לפחות פעם-פעמיים בשבוע, אתה לא עושה את זה,

וכנראה שזה מסיבות תקציביות, אז כשאני רואה את הדבר הזה,

אם יש סיבה אחרת אז זה נוראי לשמוע, כי הדבר התקציבי זה עוד

משהו שיכול לעמוד במסגרת ההיגיון, לא יכול להיות שאנחנו

נמצאים במצב הזה, ואנחנו מתקצבים קבוצות בוגרים על ,5 ,6 גם

לא 4 מיליון ₪, ואחרי זה באים אליי בבני הרצליה ואומרים לי רגע,

אבל העמותה מסבסדת ילדים מרעננה, לא, פה אני מסבסד תושבי

חוץ.

עופר לוי: יונתן, רגע, רק אני אעשה סדר. הסכום שדיברת 4 מיליון, זה של

הכדורסל והספורט התחרותי אישי, לא רק הקבוצתי.

דניאל אייזנברג: 2.7 מיליון זה הגברים.

עופר לוי: כדורגל ירד, והכדורסל,

מאיה כץ: למה 2.7 מיליון צריך ללכת לקבוצה פרטית? שמישהו ייתן פה

תשובה על זה.

ירון עולמי: זה לא רשום בתקציב אבל, מאיה, אני לא יודע מאיפה את מביאה

את זה, זה לא חלק מהתקציב.

(מדברים ביחד)

ירון עולמי: התקציב אומר את הסל, כמה זה סך הכל, החלוקה הפרטית היא

לפי התבחינים ולפי התמיכות.

(מדברים ביחד)

יהודה בן עזרא: יונתן, תן לי דקה. גברת אייזנברג?

דניאל אייזנברג: זאת אני.

יהודה בן עזרא: כן, 5 מיליון שקל מה אמרת, לאן הם הולכים?

דניאל אייזנברג: לא, אתה לא שומע מה אני אומרת. אני אמרתי ש 2.7 מיליון הולך

לכדורסל גברים לקבוצה הפרטית.

יהודה בן עזרא: כמה?

דניאל אייזנברג: ,2.7 זה מה שנאמר לי כששאלתי.

יהודה בן עזרא: תראי לי את המספר הזה.

דניאל אייזנברג: אני לא רואה בספר, אני שאלתי, זה מה שראש העיר ענה לי.

(מדברים ביחד)

ירון עולמי: הכדורסל לא מתוקצב, זה חלק מהתמיכות. יעקובוביץ אתה כבר

10-15 שנה בעירייה.

יהודה בן עזרא: יש תקציב תמיכות, יש תקציב תמיכות לספורט, זה לכדורסל, זה

לכדורגל, זה לטניס, זה לשחמט,

(מדברים ביחד)